[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/235239114″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***
אומר הרב קוק בעין אי”ה: האדם בטבעו רוצה ללמוד ושמח בלימוד, אך כל זה היה בגן עדן, בעוונותינו התקלקל החשק ללמוד.
הלימוד הכי חשוב נקנה במאמץ רב, ”אדם לעמל יולד”.
המאמץ הרב הוא בהתחלה, אך עם התקדמות האדם בלימוד באה אליו חכמה ודעת, הלימוד הופך מהנה.
תנ”ך בגובה העינים אינו אמיתי, מעבר לכך, אם המטרה היא למשוך את הילד ולהוריד את הרמה, הילד לא יתאמץ, לא ילמד ולא יגיע לדברים לעולם.
מטרת התורה היא להעלות את האדם לרמה גבוהה יותר.
אם הופכים את הלימוד למשחק ולא נותנים לילד להתאמץ, הוא לא ירצה לעמול וללמוד.
זוהי גישה של הפוסט מודרניזם המודד את המציאות על פי הרגש הפועל עליו באותו רגע, בלי רצון להתאמץ ולהשתנות.
השלב הראשון של תנ”ך בגובה העיניים, היא הרצון לאהבת התנ”ך ובעקבותיו ירידה ברמת לימוד התנ”ך.
משקרים לילדים בצורת תיאור גדולי ישראל כאנשים החיים בתקופתנו וציור דמויותיהם, אך יש ללמד את דברי התורה בצורה אמיתית.
השלב השני הוא קריאת התנ”ך ללא מפרשים והבעת דעה אישית על הכתוב.
זהו לא לימוד תורה, התורה לא שואלת מה אנו מרגישים לגבי הכתוב בה, המטרה בלימוד תורה היא לשמוע את דבר ה’.
תורה- הוראה אלוקית, מתנת אלוקים, אנו מברכים על קבלת התורה, שאם לא הייתה מסורה דווקא לנו, לא היינו מסוגלים ללומדה.
הרב אבינר מציג שתי גישות ללמוד, אחת מהן היא כאשר אדם מפרש את מה שהוא קורא מתוך עולמו הרגשי האישי וכך הוא מתחבר לכתוב.
אך לצורה זו אין שום ערך מבחינת הבנת הטקסט, זהו עיקרון פוסט מודרני הקיים היום במערכת החינוך.
הגישה השנייה היא כשהלומד מקשיב לכותב ומתאמץ להבינו, עליו לשבת שנים עד שמבין את שיטתו, מטרתו וכו’.
התורה נתנה מהאלוקים וגדולי ישראל פירשו אותה, רק מי שלמד במשך שנים רבות, ונהיה צדיק וחכם בתורה יכול לפרשה כיוון שהקשיב לדברי חז”ל שנים ארוכות, ואם יש לו פירוש חדש יכול לדרוש כי 70 פנים לתורה.
הפוסט מודרניזם מתייחס ליהדות על פי רגשות, וממילא, כל הגישה היא מה אני מקבל מיהדות ולא מה הקב”ה רוצה.
אם אדם ישאל מה ה’ רוצה ממנו, הוא רק יגדל ויתפתח.
הצדיקים הולכים מחיל אל חיל, הם כל הזמן מתקדמים, אפילו בעולם הבא, כיוון שמטרתם היא הרצון לקיים את מה שה’ רוצה.
אך מי שרוצה יהדות ”בגובה העיניים” מחפש רק את צרכיו ומוריד את היהדות לרמתו הנמוכה.
ישנו ערך בעמל ובמאמץ, בסופו יש הנאה וסיפוק, אך לא תולים זאת בהנאה, אלא ברצון להתקדם ולהתעלות.
זוהי יהדות בגובה אלוקי, בגובה האמת, כאשר אנו מחפשים מהו רצון ה’ וכך נזכה להתעלות ולהתקרב לקב”ה.