פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת נח > המבול: הרב אורי שרקי

המבול: הרב אורי שרקי

מילות מפתח:המבול, נח
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫נעשה קצת כמה דילוגים בפרק זין.
‫פסוק י' א',

‫פסוק י' א', בשנת שש מאות שנה לחיי נוח.

‫בחודש השני,

‫ב-17 יום לחודש ביום הזה נפקיעו כל ‫מעיינות יום רבה והרובות השמים נפתחו.

‫נפשט את השאלה, מה זה החודש השני?

‫שני, אז אם יש שני זאת אומרת ‫שיש ראשון, מהו הראשון?

‫שחולקים.

‫מה?

‫שחולקים.

‫שחולקים, נכון.

‫חשבן לא יהיה.

‫הראשון אתה אומר זה חשבן?

‫לא, אבל שני זה חשבן.

‫אני שאלתי מי הראשון?

‫זה תשרה.

‫תשרה או ניסן, נכון? ‫מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע.

‫שרבי יהושע אומר שכשכתוב, הוא אומר כאן,

‫חודש השני הוא מתכוון לחודש השני לתשרה,

‫דהיינו חודש מר חשבן.

‫ודעת רבי יהושע,

‫מה אני אמרתי?

‫רבי אליעזר, נכון?

‫רבי אליעזר אומר ששני, הכוונה למר ‫חשבן שהוא שני לראשון שהוא תשרה,

‫ורבי יהושע אומר השני ‫זה אייר, שהוא שני לניסן.

‫בסדר?

‫עכשיו, רשי אומנם מציין את שתי הדעות,

‫אבל בהמשך הפירוש, הוא נוקט ‫כרבי אליעזר בכל ההסברים שלו,

‫ואף אנחנו נעשה, כן, אם יש ‫לי משהו חתיכתי שזה יעזור לי,

‫אף אנחנו נעשה, כן,

‫לשם הנוחות, שלא כל פעם נצטרך,

‫וואי, איזה מבול.

‫שלא נצטרך כל פעם לדלג משיטת ‫רבי אליעזר לשיטת רבי יהושע,

‫אנחנו נקוט כרבי אליעזר.

‫כן.

‫האם הלכה כרבי אליעזר?

‫האם הלכה כרבי אליעזר? ‫יש שלוש דעות פוסקים בזה.

‫יש שאומרים שהלכה כרבי אליעזר, ‫יש שאומרים שהלכה כרבי יהושע,

‫ויש דעה בתוספות שאלו ואלו דברי לא הם חיים,

‫ושבעצם הם מסכימים.

‫טוב.

‫ובכן, פסוק יהודה א' בחודש השני, שני לתשרה.

‫ברור.

‫אחר כך, אני קורא כאן ‫בפסוק, בפרק ח' בפסוק ד',

‫ותנח הטבע.

‫פרק ח', פסוק ד'.

‫ותנח הטבע בחודש השביעי, ‫בשבע עשר יום לחודש על הרי הררת.

‫מה זה החודש השביעי?

‫אם אתה אומר שהתחלנו ‫בתשרה, אז השביעי זה ניסן, נכון?

‫מה כותב רשי?

‫סיוונה.

‫רשי אומר לא ניסן, אלא ‫סיוון, והוא שביעי לחסלב.

‫למה אתה מתחיל עם חסלב?

‫שבו פסקו הגשמים.

‫משהו משונה מאוד.

‫בהתחלה אתה אומר שני לתשרה, ‫אחר כך אתה אומר שביעי לחסלב.

‫ואז יוצא חודש סיוון.

‫טוב, אבל נמשיך, פסוק ה'.

‫והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי.

‫והעשירים באחד לחודש נראו רשי הערים.

‫מה זה העשירים?

‫לא יודעים? זה כלום ברשי.

‫אה, ולמה הוא עשירי?

‫שהוא עשירי למרחש ון, שהתחיל הגשם.

‫אה, מאוד מוזר.

‫זאת אומרת שבהתחלה אתה מונה את ‫החודשים, את ההתחלה של החודשים מתשרה,

‫אחר כך מקיסלב, אחר כך מרחש ון.

‫וככה זה משתנה.

‫בואו נראה את ההמשך.

‫פרק ח'

‫פרק ח'

‫פרק ח' פסוק י'

‫הוא נתן לי י' כן?

‫פרק ח' פסוק י'.

‫והיהי באחד ושש מאות שנה בראשון באחד לחודש,

‫חרבו המים על הארץ, ועשר נוח ‫את מרסי הטבע והיר ונחרו פני הדבר.

‫מה זה הראשון?

‫רשי כותב, לרבי ליעזר הוא תשרה.

‫אז חזרנו לספירה הקודמת.

‫פסוק י' ובחודש השני, בשבעה ועשרים ‫יום לחודש, אבשר הארץ, רשי אומר,

‫שזה גם כן מרחש ון.

‫בקיצור, יוצא שאנחנו נוקטים ‫בארבע ספירות שונות לחודשים.

‫או מתשרה, או מקיסלב, או ‫ממרחש ון, או עוד פעם מתשרה.

‫ככה סדר הפסוקים לפי רשי.

‫אתם מבינים שדברי רשי עוררו ‫הרבה מאוד שאלות אצל המפרשים,

‫חלק גדול מהמפרשים לא מקבלים ‫מדברי רשי, אבל רשי זה רשי.

‫הוא לא סתם אמר את זה.

‫קודם כל זה יוצא אצלנו התחושה ‫ברורה מאוד שסדרי הזמנים של המבול,

‫הם שונים מסדרי הזמנים של כל פרשה אחרת.

‫וזה תואם מדברי חזל שהמעורות לא שימשו במבול.

‫זאת אומרת, שהייתה איזושהי קטסטרופה ‫קוסמית, משהו במערכת השמש לא עבד,

‫אולי בגלקסיה לא עבד, וזה גרם למבול.

‫יש כל מיני תיאוריות ‫החלטים את זה מבחינה מדעית,

‫האם זה סביר או לא סביר ‫מבחינה מדעית, זו שאלה אחרת.

‫אבל מה שיוצא כאן מרשי, שאי ‫אפשר לקבוע כמה זמן זה היה.

‫חוץ מנקודת ההתחלה ונקודת הסיום.

‫נקודת ההתחלה הייתה בחודש ‫השני ב-17 יום לחודש, נכון?

‫בשנת 600 לחיי נוח.

‫ונקודת הסיום ב-27 לחודש השני, ‫שנה אחר כך, בשנת 601, נכון?

‫ב-1 ושש מאות שנה.

‫אז כמה זמן ארך המבול?

‫שנה ועשרה ימים.

‫מדוע צריך עוד עשרה ימים?

‫כהפרש בין שנת לבנה לשנת ‫חמאס, זאת אומרת שזה היה 365 יום.

‫זה היה מחזור אחד שלם של החמה.

‫או נגיד לפי קופרניקוס, כדור הארץ ‫הסתובב סיבוב אחד מסביב לשמש.

‫עד כאן ברור?

‫שאלה, לפי זה, בין כמה ‫היה נוח כשהוא יצא מהטבע?

‫600 ו-1.

‫הרגעים כשהוא נכנס הוא היה בין 600.

‫כשהוא יוצא עברה שנה, אז ‫לפי החשבונות הפשוטים שיש לי,

‫לא יודעת כמה אני טוב במתמטיקה, ‫אבל 600 ועוד אחד זה יוצא 601.

‫מה הסקנה? ‫נוח הוא בין 601 שנים כשהוא יוצא מן הטבע.

‫ננעה להסתכל בבקשה בפרק ת'.

‫בפסוק כפחת.

‫ויהי נוח אחר המבול 300 שנה ו-50 שנה.

‫כלומר, צריך להוסיף לחיים של ‫נוח שהוא היה כאמור בין 600 ו-1.

‫צריך להוסיף לו עוד 350 שנה של חיים.

‫הוא מת באיזה גיל לפי זה? 951.

‫ננעה להסתכל בפסוק כפתט.

‫חיים מנוח 900 שנה ו-50 שנה. ‫בייה מאוד, חסר שנה.

‫שוב, לפי חשבון מתמטי ‫פשוט, 951 מינוס 950 יוצא 1.

‫דענו, חסרה שנה אחת לחיי נוח.

‫אז הוא חי כמה זמן? 951 ו-950.

‫מה זה לא מחשיבים?

‫הוא חי או לא חי? הוא הזכין או לא הזכין?

‫הטעים שלו, השתנו או לא השתנו במשך שנה?

‫מה זה הסיפור הזה? מה?

‫זמן אקסטרלטוריאלית.

‫בואו נבדוק. אני מציע שנקרא שוב בצומת לב,

‫אז אנחנו נגלה דברים שאולי לא שמים לב אליהם.

‫נעה בבקשה עוד פעם להסתכל בפרק ח'

‫פסוק ה'.

‫אולי אפילו לפני זה.

‫פסוק ג'.

‫וישובו המים

‫אתם יודעים מה? פרק ז' פסוק ה'.

‫ויגברו המים על הארץ חמישים ומעט יום.

‫ויזכור אלוהים את נוח ואת כל ‫החיים ואת כל הבמה שירתו בטבע

‫ויעבר אלוהים רוח על הארץ ‫וישוקו המים וסחרו מים נותיהום.

‫והרובות השמים ויקלי הגשם ‫מן השמים וישובו המים על

‫הארץ הלוך ושוב ויחסרו ‫המים מקצה חמישים ומעט יום.

‫אז כמה זמן עבר פה?

‫ארבעים יום ועוד מאה חמישים ועוד מאה חמישים.

‫סך הכל שלוש מאות ארבעים.

‫אולי תוך הארבעים הראשונים ‫הם בתוך המאה החמישים.

‫אז זה שלוש מאות יום. בסדר?

‫טוב.

‫פסוק ה'.

‫והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי.

‫בעשירי באחד החודש נראו ראשי ‫הערים והיהי מקץ ארבעים יום.

‫והפתח נוח את חלון הטבע אשר עשה.

‫מה זה ארבעים יום האלה?

‫מה?

‫בנוסף ל? איפה אתה הגרלת את זה?

‫אבל כתוב שאם זה היו שלוש מאות ‫יום אז היה מקץ שלוש מאות יום.

‫אני הייתי כותב כך.

‫ארבעים יום אחרי שחסרו המים.

‫אתם מוסיפים דברים שלא כתובים.

‫אבל למה שנמנה את הארבעים יום ‫דווקא מזה שנגמרו, שחסרו המים?

‫רגע, חסרו המים ואז הפסיקו לחסור.

‫אתה אומר, הפסיקו לחסור, ‫במשך ארבעים יום נשארו אותו דבר,

‫ואז הוא פתח את החלון או שהם המשיכו לחסור?

‫הם המשיכו לחסור.

‫אז למה לספור מהמאה החמישים האלה?

‫אלא מה זה אומר שכשאתה שואל את נוח,

‫תגיד, כמה זמן עבר לך בתוך הטבע?

‫הוא אומר, ארבעים יום.

‫למה? כי זה הזמן שהוא ספר.

‫זאת אומרת שיש לך פה שתי מערכות זמן,

‫הזמן מחוץ הטבע והזמן בתוך הטבע.

‫הזמן בתוך הטבע הוא הזמן ‫המוסרי, הוא מקבל את התורה.

‫נכון? אמרנו, והיה גשם על ‫הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.

‫זה כמו משה בהר.

‫משה בהר ארבעים יום ‫וארבעים לילה מקבל את התורה.

‫גם פה נוח מקבל את התורה.

‫למה הוא ספר על כארבעים יום?

‫כי זה הזמן שזה לוקח לקבל תורה.

‫ארבעים יום.

‫זה מה שקרה לו על כל פנים.

‫זה כמו ש... זה, הייתי אומר ככה,

‫הרבי יצחק אברבנל בפירושו בספר שמות,

‫הוא מסביר מדוע צריך ‫ארבעים יום לקבל את התורה.

‫אז אומר רבי יצחק אברבנל, פשוט ‫המקובלים אמרו שיש ארבע עולמות,

‫הצילות, בריאה, יצירה ועשייה.

‫כל אחד עשר ספירות, ‫ארבעים יום, ארבע כפול עשר,

‫זה ארבעים, ולכן זה הזמן שקרה כדי להוריד ‫את התורה מעולם הצילות עד עולם העשייה.

‫הוא לקח ארבעים יום וארבעים לילה.

‫לא משנה מה זה אומר מבחינת הקבלה,

‫אם אנחנו מבינים או לא מבינים,

‫אבל מה שזה אומר שיש יום ‫טיפולוגי שבו מקבלים תורה.

‫עכשיו, בתוך הטבע נוח מקבל את התורה.

‫איזה תורה אגב הוא מקבל?

‫שבעה מיצות בני נוח.

‫נכון?

‫זאת אומרת שעכשיו, העולם ‫החיצוני לא מקבל תורה.

‫נכון? יש הבדל בין תוך הטבע לבין חוץ הטבע.

‫מחוץ לטבע, מי שמשתולל זה עולם הטבע.

‫עולם הטבע, המחזור שלו זה שנה, שנה שמשית.

‫אז מבחוץ עוברת שנה, ‫ובפנים עוברים ארבעים יום.

‫לכן אם תשאל את נוח בן ‫כמה אתה אחרי שנגמר המבול,

‫הוא אומר, זקנתי בעוד ארבעים יום.

‫מובן? ‫ואז יוצא לפי זה שהוא באמת לא חי שנה נוספת.

‫ולכן, אם תשימו לב, ‫כשנוח נכנס הטבע בפרק זין,

‫פסוק י' א' נאמר, בשנת שש מאות שנה,

‫וחייה נוח, אבל בפרק ח' פסוק י' ג',

‫והיהי באחת ושש מאות שנה, לא כתוב למי,

‫בראשון באחד החודש חרו המים.

‫זאת אומרת, לא כותבים לחיי נוח, כדי ‫שתבין שבאמת זה לא שנה נוספת לחיי נוח.

‫זה שנה נוספת לעולם, אבל לא לחיי נוח.

‫עד כאן מובן?

‫שש מאות, אם אתה זוכר, אם ‫היו לך פסוקים מול העיניים,

‫יש לך את הפסוקים, אז שם את זה, בח' י' א',

‫מה כתוב? שש מאות שנה לחיי נוח, אז הוא נכנס,

‫באמת הוא היה בין שש מאות שנה.

‫אבל כשעוברת שנה נוספת, נוח לא עבר עוד שנה.

‫לכן אי אפשר לכתוב, והי ‫באחת ושש מאות שנה, לחיי נוח,

‫אלא כתוב ה'י' באחת ושש מאות שנה, נקודה.

‫זאת אומרת שעברה שנה נוספת לעולם.

‫בסדר? זה מה שזה אומר.

‫כן, מה אתה רוצה?

‫למה לא סופרים בעבריית העולם?

‫אם תייחסים לעולם, לא סופרים בעבריית העולם,

‫אבל סופרים לחיי נוח, ניקח ‫את החיי נוח, מה שיכול להשתמש.

‫זה כמו שסופרים למלאכים, למלאכות.

‫הספרו פה למלאכות, נוח הוא המלאך פה, נכון?

‫אז אין מלאך אחר.

‫הוא מולך על כל האנושות,

‫זה אחד מהיחידים שמלכו על כל האנושות.

‫כן, מה אתה רוצה?

‫מה?

‫אתה חייס לתאים של ‫נוח, התבלול ולשנות.

‫לא, אני לא בטוח בכלל.

‫כן, מה אתה אומר?

‫כן, אז מה?

‫אז אתם אומרים שהזמן הוא בעצם ‫המשמעות שלנו כבני אדם לזמן,

‫לגבי סביבה ולסובבה.

‫כן.

‫זאת אומרת, אם לא היה לנו ‫עולם של סביבה ולסובבה,

‫בעצם לא היה משמעות לזמן.

‫נכון, אם העולם לא היה משתנד, לא היה זמן.

‫אז מה פה המשמעות של שנה, טבע,

‫לעומת 40 אומץ לנוח ועניין...

‫זאת אומרת שיש פה כאילו ‫שתי גלקסיות שונות לגמרי.

‫כמו שהיום, למשל, לפי תורת היחסות,

‫הזמן איננו באותו קצב ‫בגלקסיות שונות, במסות שונות.

‫אז ניתן לומר שמשהו דומה יתרחש שם,

‫שבתוך הטבע ומחוץ לטבע, ‫נדמה ששני עולמות שונים לגמרי.

‫זאת אומרת, יש איזה ‫מין קריטות, איזה מין נתק,

‫בין עולמו של האדם הצדיק לבין העולם הטבעי.

‫אז בעצם יש פה, מה שאנחנו בדרך כלל צורכים,

‫שסיבה מוסרווה בכל העולם,

‫אז סיבה מוסרווה בעצם לא יהיה אחר.

‫אז פה יש הפרדה?

‫נכון, הפרדה ממש.

‫הפרדה בין הטבע למשהו נוח.

‫נכון, נכון, בדיוק.

‫כן, מה אתה רוצה?

‫יש שאלות.

‫אז מה נראה למה זה ספירו?

‫שמה שאומרת, שמה מאחורי ‫תשרי, מה מאחורי תשרי, כסלב,

‫ומה מפה מתשרי?

‫מה?

‫אז הוא בא להראות לך שאי ‫אפשר לספור באמת לפי הטבע.

‫זה מה שצריך לומר, זה זגזג כזה, כן?

‫תשרי, כסלב, חשבן, תשרי.

‫זה לא מומן, כן.

‫זאת אומרת שעכשיו, נגיד השבתות שאנחנו עכשיו,

‫אנחנו עושים, ושחגים שאנחנו מגיעים,

‫וכל הדבר שאנחנו קוראים, ‫זה בעצם מפני הזמן שלנו,

‫חזרה של נוח, ובעצם ‫מפני הזמן של העולם.

‫וודאי, נכון.

‫זאת אומרת, אני חוזר על דבריך,

‫הספירות שלנו, שאנחנו סופרים,

‫שבת, מועד וכו', זה לפי ‫הספירה שלנו, לא לפי סדר העולם.

‫אתה יכול לדעת בכלל מה סדר העולם.

‫הרי יש עליך המפורשת, אדם ‫ששכח מתי זה שבת, הוא לא יודע.

‫הוא במדבר, הוא לא יודע ‫מתי שבת, מה הוא עושה?

‫מחכה שישי הימים, סופר, נכון?

‫ועושה יום השביעי.

‫ואם כל העולם ‫ישכח, אותו דבר, נכון?

‫מכאן ראייה נגד מי שאמר, ‫שבריאת העולם הייתה בשבוע,

‫ממש כמו שלנו, שבע פעמים ועשרים וארבע שעות,

‫והביא ראייה לדבריו, ‫מזה שאנחנו עושים שבת,

‫בגלל בריאת העולם.

‫אין שום ראייה מזה.

‫בסדר?

‫עם כל הכבוד למי שאמר את ‫זה, אבל אפשר, האמת אהובה מכל.

‫כן, הלאה.

‫טוב.

‫סתכלו בפרק ח'

‫וסוק

‫ק'

‫והוא מתחיל לתת דבר.

‫והוא ידבר אלוהים אל נוח למור,

‫צא מן הטבע, אתה ואשתך ‫ובניך, ונשב בניך איתך.

‫כל החיה שריתך, מכל בשר, ‫בעוב, הבאמה, וכל הרמז,

‫ורומז על הארץ, הייצא ‫איתך ושריצו בארץ,

‫ופערו ורבו על הארץ.

‫זאת אומרת, חז'ל פה למדו, ‫וזה די מתאים באמת לפשט,

‫שהיה אסור לנוח לצאת מן הטבע,

‫לפני שהוא מקבל על זה ציווי.

‫הרי הוא הוכנס על פי ציווי, ‫הוא לא יכול לצאת בלי ציווי.

‫כמו כן, הוא לא יכול ‫לפרות ולרבות, בלי ציווי.

‫כן, הרי מצוות פרור הוא הייתה מקודם.

‫אבל, כשנוח נכנס ‫לטבע, במשך שנה שלמה,

‫נהגו בלי פרייה וריבייה.

‫למה?

‫למה בלי פרייה וריבייה בטבע?

‫גם בעדכם. מה?

‫מפני צערו של העולם. כן?

‫כן, זו הדרה הפשוט של חז'ל.

‫אפשר גם להגיד, כי פשוט,

‫אם יתחיל פרייה וריבייה בתוך ‫הטבע, לא יהיה מקום לכולם.

‫איך יודע איך נסתדר עם כל המזון וכולי.

‫אבל, יש פה משהו אחר.

‫תכן גם נאמר.

‫הרי מצאנו מצב כזה, שבו, יש ‫קבוצה אנושית, שלזמן מסוים,

‫אסורו עליהם פרייה וריבייה. מכירים?

‫עם ישראל, בער סיני, נכון?

‫היו נכונים לשלושת ‫ימים, אל תיגשו אל אישה,

‫וביום השלישי ירד השם

‫לעיני כל העם וכולי.

‫מתן תורה, נכון?

‫אמרנו שבתוך הטבע מקבלים את התורה.

‫כמו שהיו שלושת ימי הגבלה,

‫ואיסור של אישות במשך שלושה ימים,

‫אז גם פה, זה זמן ימי הגבלה, ‫שנה שלמה, או ארבעים יום,

‫תלוי איך נסתכל על ‫זה, שבהם אסורה אישות.

‫בסדר?

‫וגם שם, מצאנו, שהגמר ‫אומרת, כל דבר שבמניין,

‫צריך מניין אחר להתאירו.

‫מאיפה לומדים את זה?

‫שהקב' אמר למשה, אחרי ‫מעמד הר סיני, לך אמור להם,

‫שובו לכם לאהולכם.

‫מכאן שהיה צריך היתר ‫מיוחד, לשוב לחיי אישות.

‫דווקא למשה נאמר, ואתה ‫פה עמוד ימדי, שאצל משה,

‫לא הותר לחזור לאהולו.

‫עכשיו, אם כן, יש פה, ‫גם פה אנחנו רואים,

‫שהדבר שהוא אומר להם, ועכשיו,

‫צריך לעשות פה רפאה ורוויה, נכון?

‫הוא אומר פירור וו וכולי.

‫פסוק קף.

‫לא, נוח לא יוצאי בעד.

‫עכשיו, פסוק קף, ואי ‫בן נוח, מסבח לשם.

‫מה הרציונל של זה?

‫צריך להודות, כמובן. ‫אנחנו רואים גם,

‫במעמד הר סיני, משהו דומה מאוד.

‫כן? מה קורה מיד אחרי מעמד הר סיני?

‫בונים את המשקן.

‫יש ציווי על בניין המשקן.

‫נכון? אתם ראיתם, וידבר השם ‫אל משה, כה תאמר לבני ישראל,

‫אתם ראיתם, כי מן השמיים דיברתי

‫עמכם, לא תעשו נתי אלוהי חסר, ולא

‫עזאבו תעשו לכם, מסבח ‫אדמה תעשה לי, ועלית עליו

‫את עולותיך ואת של עמך בכל המקום,

‫אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך,

‫ומסבח אבנים תעשה ‫לי, ולא תעלי במעלות

‫על מסבחי, וכולי. זאת אומרת, כל ההלכות

‫של המקדש, מהלכות קרובים ועד ‫המסבח, כל זה נאמר מידכם מעמד ארסיני.

‫מה זה בא לומר?

‫מסביב הרמבן, שמעמד ארסיני

‫היה מאורה, מייחודי, אחד ‫פעמי בהיסטוריה, אבל צריך

‫להמשיך את האירוע ‫הזה, דרך מוסד קבוע,

‫מעמד ארסיני מהלך, שזה המקדש.

‫המשקן שמהלך עם בני ישראל

‫במדבר, ואחר כך נקבע בירושלים.

‫אז גם פה, הקליטה של אותה

‫תורה באה לידי ביטוי דרך

‫מסבח. לכן הדבר הראשון שעושה נוח

‫כשהוא יוצא מן הטבע, הוא עושה מסבח.

‫מובן?

‫מובן מה שאני אומר. נפחם מן

‫הלמה. פעם

‫שמעתי ברדיו מישהו שאמר

‫ש

‫עשרת הדברות

‫זה דבר נפלא, ואנחנו ‫צריכים לשים לב למה שנאמר

‫שם.

‫אם אתה תגיד את השם שלו, ‫אני לא אגיד את מה שהוא אמר.

‫בסדר? זה איום.

‫טוב.

‫עכשיו, זה אומר ש

‫צריך לשים לב למה

‫שנאמר בעשרת הדברות.

‫בעשרת הדברות

‫יש דברים נפלאים, מוסר, ‫אמונה, כל מיני דברים טובים.

‫אבל מה אין שם?

‫אין שם מקדש.

‫אין שם מקדש.

‫אז זה סימן שזה לא כזה חשוב.

‫נכון?

‫יש רק בעיה אחת.

‫שבמעמד הר סיני, ‫מיד אחרי זה יש מקדש.

‫מה זה אומר? זה אומר מה שאומר המערל מפראג.

‫שעשרת הדברות הם ‫התוכן, וצריך כלי לקבל אותן.

‫והכלי זה המקדש.

‫אותו דבר. תורת נוח

‫פה ניתנת, ולכן צריך מיד כלי

‫פולחני לקבל אותה.

‫ומדוע דווקא מסביח?

‫כי כשתורה ניתנת, היא ניתנת

‫ממלא למטה.

‫זה ממטה למעלה.

‫משיבים. מה שאתה מקבל, אתה משיב.

‫לכן זה אומר, זה דבר

‫שבאופן אונתולוגי, עצמותי, ‫הוא הכרחי, לכל פעם שניתנת

‫תורה, שיהיה מסביח כדי

‫להשיב כלפי מעלה.

‫כדאי פנו אליך, אתה חייב להשיב.

‫זה לא מנומס, לא להשיב.

‫לכן זה מה שכתוב כאן.

‫והיא נוח מסביח להשם, והיא

‫תחת מכל הבמה התאורה, ‫מכל האופה טהור, והיא עלה

‫עולות למסביח, והיא הרחה השם את ריח הנכוח.

‫והיא אומר, השם ליבו לא הוסיף ‫יקללות האדמה, בעבור אדם כיצר לב

‫אדם רמי נבורה, ולא הוסיף עוד דעקות את כל חג

‫אשר עשיתי. זאת אומרת שמכאן ואילך

‫נחרטת ברית אימה האדם.

‫כן?

‫אדם קבל תורה, צריך לעשות מסביח.

‫זה מה שעשינו, לא? כשקיבלנו את התורה.

‫האדם הפרטי, מה עושים ברית מילה?

‫ברית מילה זה מסביח.

‫נכון? מה?

‫איזה ברית מילה זה?

‫זה הקרבת קורבן.

‫אדם שהופך את דמו.

‫זה קורבן אדם.

‫כן?

‫למה יש משמעות בשם?

‫ממילא המשמעות, זה כתוב בייבן ולא בייבנה?

‫מדוע כתוב בייבן ולא בייבנה?

‫בייבן זה צבע של... ‫בייבן זה צבע של בינה.

‫כן, יכול להיות.

‫אתה יודע, אתה רוצה להגיד שנוח ‫בכמעט תהיה האוזן, שזה הבינה?

‫כן, כן, טוב.

‫כן, אז כאן נכנסת הברית.

‫עכשיו, בברית הזאת יש שבע מצוות,

‫שמתוארות כאן בפרק ת' ‫בהרחבה, למרות שלא הכל כתוב.

‫כן? כלומר, אומרים שבע מצוות בננה נוח,

‫כשמצד האמת זה מצווה שביעית.

‫הרי כל המצוות הקודמות, כל השש ‫מצוות כבר נאמרו לאדם הראשון.

‫בעצם שבע מצוות נקראות על שם נוח,

‫בגלל שהוא הביא את השביעית.

‫בסדר?

‫מהי השביעית?

‫בננה נוח, לא שבע מצוות שבנוח ובנב.

‫רק שלבנים שלו, או שלא?

‫אה, שאלה יפה.

‫אז לא אומרים שבע מצוות בננה נוח,

‫ולא אומרים שבע מצוות נוח ובנב.

‫אה? זאת השאלה שלך.

‫שאלה יפה.

‫אין לי תשובה.

‫אין תשובה. כן?

‫זה מתייחס לכל משרד שלנו.

‫אבל מה, ולנוח עצמו לא היה חיוב?

‫לא היה חיב איסור עבר מן החי?

‫אבל אם היית במצוות ‫נוח, אז לך לא מגיע מישהו.

‫אין לך זה בגוגל.

‫אז תגיד, נוח ובנב.

‫אה.

‫נכון?

‫מה?

‫זאת אומרת, אתה אומר שבעצם אין לזה משמעות.

‫זה סתם סגנון. מה?

‫נו אז מה?

‫כן, אבל רגע, רגע.

‫אבל זה לא חייב אותו?

‫הרי כתוב בפרק צד פסוק א',

‫ויבאר איך אלוהים את נוח ואת בנב,

‫ואז הוא נותן להם מצוות.

‫אז זה קשה לומר

‫שמצוות עבר מן החי

‫הותרה לנוח אישית.

‫מן הסתם שגם לו

‫ניתנה המצוות הזאת.

‫אז אין שאלה.

‫אה?

‫אה.

‫נכון.

‫שאלה טובה.

‫ואיזה?

‫אולי, הייתי מנסה ‫להגיד רעיון, אולי.

‫שאצל נוח זה לא מצווה.

‫זה טבעי אצלו.

‫מה?

‫זה כמו שמצאנו למשל

‫אצל האבות.

‫שהאבות קימו את כל התורת

‫שלא ניתנה.

‫אז אצל האבות זה לא מצוות.

‫כי זה בא להם

‫מטבע נשמתם.

‫מהכליות שלהם וכדומה.

‫האם אצל משה?

‫האם אצל משה

‫זה גם כן.

‫הרבה פעמים רואים אצל משה

‫תורה ציבה לנו משה.

‫ומה למשה עצמו? לא ציבו?

‫כן, כנראה שאצל משה זה לא ציבו.

‫כן, יש מדרגה כזאת.

‫שמי שהוא השורש

‫של המצווה, אז אי אפשר להגיד שעליו

‫זה מצווה.

‫אלא זה יותר ממצווה.

‫אז איתכם, הנה, אתה רואה?

‫חידשת לנו משהו.

‫אגב, יצוין שמחר

‫תהיה הלוויה של אחד

‫מחשובי בני נוח בעולם

‫ונדל ג'ונז. שמעתם עליו?

‫ונדל ג'ונז

‫היה גוי אמריקאי

‫שהקדיש את חייו

‫להפצת שבע מצוות בני נוח.

‫מחר

‫הוא מביא מעלותו הלילה

‫מתקסס, הוא ייקבר

‫מחר בחלקת בני נוח

‫ביישוב מגדל, ליד טבריה.

‫אדם חשוב

‫וראוי

‫בהחלט להערכה. אז דווקא יצא לנו טוב

‫שאנחנו עומדים על שבע מצוות בני נוח.

‫מה?

‫עילול נשמתי ישר, עוד לא

‫נקבר.

‫אחרי הקבועה עושים לעילול נשמתי.

‫בסדר.

‫יש פה חידושים עצומים

‫מפרקטט ואילך.

‫ויברך אלוהים את נוח ואת בניו

‫ויאמר להם פירו ואורו מילו את הארץ

‫ומורחם וחיטכם

‫יהיה על כל חיית השדה ועל כל עוף השמיים

‫מה?

‫כל חיית

‫הארץ, מה אני אמרתי?

‫הארץ, כמובן.

‫באמת יש שבע מצוות בני נוח?

‫למה אתה שואל את זה?

‫כי אני שואל אותך

‫אם יש יותר

‫כמו שאתה מציעו, אם לא שתרו

‫בנינוח

‫אני שואל האם באמת יש שבע מצוות בני נוח?

‫האמת היא שבתלמוד עצמו

‫יש מחלוקת

‫יש מי שאומר שלוש מצוות מצטבו

‫יש מי שאומר שבע, יש מי שאומר שמונה

‫יש מי שאומר אחד עשרה

‫ויש גמרה במסכת חולין

‫ששם כתוב שלושים מצוות

‫ויש גרסה של רב ניסים גאון

‫עשרים ושמונה מצוות

‫ואז נחלקו המפרשים

‫למה הכוונה

‫האם השלושים זה בעצם הפרטים

‫של כל השבעה או שזה מצוות נוספות?

‫כן?

‫בסדר, אז נחלקו מזה

‫והרמב״ם כותב

‫שברגע שאדם

‫קיבל עצמו שבע מצוות בני נוח

‫הוא יכול להוסיף כמה מצוות שהוא רוצה

‫יוצא שאין מניעה עקרונית

‫שמי שאיננו יהודי

‫יקיים כמעט את כל המצוות

‫גם זה יכול להיות

‫זה גם להלכה

‫כן, גם להלכה

‫הנה כתוב ברמב״ם מפורש

‫שאולי אנשים ברשות

‫לא שמו לב לדבר הרמב״ם

‫ולכן היום כולם מספרים לך

‫שאסור לגוי לקיים יותר משבע מצוות

‫יש אפילו

‫יהודים טובים שמפיצים

‫שבע מצוות בין בני נוח וימנך

‫והם משוכנעים

‫שאסור לגוי לקיים

‫יותר משבע מצוות בני נוח בגלל ההלכה

‫שאני הולך לקרוא

‫אז אני אקרא לכם את ההלכה, מי שיש לו

‫לב חלש יצא עכשיו

‫אחר כך נראה את ההלכה השנייה

‫שאומרת את ההפך הגמור ממה שאני קורא עכשיו

‫בסדר

‫בהלכות מלאכים פרק יהודה לחתת

‫גוי שעסק בתורה

‫חייב מיטה

‫פיווו

‫לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהם בלבד

‫וכן גוי ששבת

‫אפילו ביום מימות החול

‫אם עשה אותו לעצמו כמו שבת

‫חייב מיטה

‫ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו

‫אשוח

‫זה

‫כללו של דבר

‫אין מה נכין אותם לחדש דת

‫ולעשות מצוות לעצמם מדעתם

‫אלא או

‫יגר צדק ויקבל כל המצוות

‫טרייג

‫או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע

‫ואם עסק בתורה

‫או שבת או חידש דבר

‫מקים אותו ועונשין אותו ומודין ‫אותו שהוא חייב מיטה על זה

‫אבל אינו נהרג

‫אין

‫כלומר לא הורגים אותו אבל

‫להסבירו

‫אז לפי ההלכה הזאת

‫רק שבע מצוות זה לא יותר

‫רגע אז אם הוא ירצה לתת צדקה

‫והוא רוצה לתת צדקה

‫אם זה לא מיטה מצווה זה יכול גם לתת

‫אתה אומר ככה

‫שיוכל לתת ולכבד את אבא שלו

‫יוכל

‫כן מה

‫כן לא בתור מצווה

‫אני אקרא לכם הלכה יהוד עכשיו

‫בן נוח שרצה לעשות מצווה

‫משאר מצוות התורה

‫כדי לקבל שכר

‫אין מונעין אותו לעשות אותה

‫כהלכתה

‫מה?

‫אמרת לי לפני חיים שאסור לו

‫לא רק לגבי שבת

‫ותורה כל מצווה אמרת לי שאסור לו

‫פתאום אתה אומר לי

‫שאם הוא רוצה לעשות מצווה כדי לקבל שכר

‫אין מונעין אותו

‫לעשות אותה כהלכתה

‫אז רגע מתי כן מונעין אותו ‫אם זה לא כדי לקבל שכר

‫ולשמע זה לא בסדר

‫אם הוא עושה את זה בשביל אינטרס זה בסדר

‫לשמע זה לקדש דת

‫אולי לקדש דת מדעתם זה אסור

‫אם זה דעת תורה בישראל

‫זה נגיד לכם ההסבר הוא פשוט מאוד

‫בהלכת ת' המילה הראשונה היא

‫גוי

‫בהלכה יהוד

‫המילה הראשונה זה בן נוח

‫פשוט ההבדל

‫אם הוא גוי

‫אז הוא לא בן נוח

‫מה זה בן נוח? זה אדם שקיבל על עצמו

‫שבעה מצוות בן נוח

‫הוא נאמן לזה

‫פה גוי זה אחד שלא קיבל את זה

‫אנחנו אומר או יקבל

‫שבעה מצוות

‫או יגר צדק

‫או יעמוד בתורתו

‫זאת אומרת שגוי זה אחד

‫שעדיין עובד עבודה זרה

‫הוא לא קיבל על עצמו

‫לא לעבוד עבודה זרה, הוא ‫לא קיבל על עצמו לא לרצוח

‫הוא לא קיבל על עצמו לא לגלות הרעיות

‫לא לגזול

‫הוא רוצה להתעולל

‫הוא אומר לו שמע

‫אתה מבלמל את הסדר פה

‫אתה תשתמש במצוות האלה לרעה

‫אז לכן אם אחד כמוך

‫אנחנו לא רוצים לדבר בכלל

‫יש מינימום, מינימום

‫קודם כל קיים שבעה מצוות

‫אבל אם זה אחד שכבר קיבל על עצמו שבעה מצוות

‫והוא עומד בדבר הזה

‫אז הוא אומר טוב, עכשיו אתה רוצה להרחיב

‫בבקשה אין בעיה

‫גם מה שאתה רוצה, אתה רוצה לולב אין בעיה

‫אתה רוצה לימוד תורה אין בעיה

‫כולה, כן

‫מה המשהו הדרוקטי שזה

‫שלא יוכל לתת את כל הציבורים

‫מה היה חשוב לנו

‫מה רואים מכאן

‫מה רואים מכאן זה שמה שעם ישראל עושה

‫זה שהוא הראשון, הוא לא הבלעדי

‫כתוב בני

‫בחורי ישראל, מה זה בני בחורי

‫בחור יש לו אחים קטנים

‫אז מה הבדל בין

‫הבחור לאחים הקטנים, הוא הראשון

‫הוא אוכל את הכל

‫אבל הוא חברי ביטוי אספורט של 390

‫אפשר גם להגיד את זה

‫אפשר להגיד פשוט, אני מתכוון לא

‫אלו דברי אספורטים אלא דברי זכריה הנביא

‫שזכריה הנביא אמר

‫ונלוו גויים רבים

‫אל השם ביום ההוא

‫מה זה גויים רבים

‫אומות שלמות

‫ונלוו גויים רבים אל השם ביום ההוא

‫והיו לי לעם

‫כתוב לא? והיו לי לעם

‫ביתיים על מי נאמר

‫שהוא עם לשם? רק על עם ישראל

‫לעתיד לבוא

‫הוא אומר הכתוב, היו עוד

‫עוד עמים לשם

‫בסדר? השמה המשך

‫והיו לי לעם

‫ושכנתי בתוכך

‫וידעת כי השם צבעו שלחני אלייך

‫אז כל הבשר

‫לא סליחה

‫ונחל השם את יהודה חלקו

‫על אדמת הקודש

‫ובחר עוד בירושלים

‫אז כל בשר מפני השם

‫כי נהור ממון קודשו

‫מה אומר כאן הכתוב

‫כשהאומות יגיעו למצב

‫הרבה אומות יגיעו למצב שהם עם השם

‫אז הקב' יבחר

‫עוד בירושלים לתפקידים יותר עליונים

‫בסדר?

‫ונחל השם את יהודה חלקו

‫כן, אז זאת אומרת

‫שזה יש עניין גדול

‫בתרייג מצוות

‫התרייג מצוות זה של עם ישראל

‫מי שגוי רוצה

‫אולי נותנים לו

‫אם אתה רוצה להיות בן ‫נוח, תעשי שמה שאתה רוצה

‫בבקשה

‫בקטע, ארנבות דבר גם על תורה וגם על מצוות

‫בקטע, ארנבות דבר רק על מצוות

‫השאלה אם יש איזה חילוק בלימוד תורה

‫בעלכה יהוד

‫כן

‫השאלה אם יש חילוק

‫בלימוד תורה בבן נוח

‫בן נוח יכול לעשות מצוות אבל ‫לימוד תורה לא יכול לעשות מצוות

‫אתה אומר ככה

‫שאולי זה בא להגיד שבן נוח יכול לעשות מצוות

‫אבל לימוד תורה

‫אולי הוא לא יכול

‫ככה אתה אומר

‫בוא נבדוק מה אומר הרמב״ם

‫בלחות שמיטה ויובל

‫איפה ללחות שמיטה ויובל

‫פה אין אבל אולי פה יש

‫אין רמב״ם

‫אני קורא את זה גם בדברי הרמב״ם

‫נבדוק

‫שמיטה ויובל פרק י'

‫הלכה י'

‫נתקדם

‫הרב צעודה היה אומר

‫שדברים חשובים

‫יש להם הרבה עיכובים

‫כתוב כך

‫ולמה לא זכה

‫אני קורא כאן בעלכי י'

‫ולמה לא זכה לוי

‫בנחלת ארץ ישראל ובביזתה

‫עם איחיו

‫מפני שאובדל לעבוד את ה' לשרתו

‫ולהורות לרחב הישרים

‫ומשפטיו הצדיקים לרבים

‫שנאמר יורו משפטיך ליעקב

‫ותורתך לישראל

‫לפיכך

‫אובדלו מדרכי העולם

‫לא עורכים מלחמה

‫כשאר ישראל

‫ולא נוחלים

‫ולא זוכים לעצמם וכוח גופם

‫אלא הם חיל ה'

‫שנאמר

‫ברך ה' חילו

‫והוא ברוך הוא זוכה להם

‫שנאמר אני חלקך

‫ונחלתך

‫השבט לוי זה שבט רוחני משהו מיוחד

‫הלכה י'

‫ולא שבט לוי בלבד

‫אלא

‫כל איש ואיש מכל בעיה העולם

‫מה זה כל בעיה העולם?

‫כמה אנשים יש היום

‫שהם כל בעיה העולם?

‫שבעה מיליארד וחצי בני אדם

‫שבעה מיליארד וחצי בני אדם

‫בסדר?

‫ולא שבט לוי היה כל איש ואיש מכל בעיה העולם

‫אשר נדבר רוחו אותו

‫והבינו מדעו להיבדל

‫לעמוד לפני ה'

‫לשרתו ולעובדו

‫לדעה את ה'

‫והלך ישר

‫כמו שעשהו האלוהים

‫ופרק מעול צוורו

‫או לחשבונות הרבים

‫אשר ביקשו בני האדם

‫ובני אדם חדשים

‫והיאה ה' חלקו ונחלתו

‫לעולם ולעולמי העולמים

‫ויזכה לו בעולם הזה דבר מספיק לו

‫כמו שזיקה לכהנים ולוויים

‫הרי דוד עליו השלום אומר

‫ה' מנת חלקי וחוסי

‫אתה תומך גורלי

‫יש פה גם דברים מעניינים

‫אלא שברור שהרמב״ם מעולם לא ‫התכוון לפתור בחורי ישיבה מצבא

‫הוא לא מדבר על בחורי ישיבה

‫ב' הוא מביא דוגמה

‫מדוד המלך

‫עכשיו כמה שאני זוכר

‫כמה מלחמות הוא עשה בחיים שלו

‫18 מלחמות

‫מה?

‫לא הבנתי כלום

‫בין לבין הוא היה בגימלים

‫בין לבין הוא היה בגימלים

‫זאת מילה עיניך

‫אני לא אמרת שזה גימלים

‫לא אבל מי אמר שזה גימלים

‫סתם לא נראה לי סביר

‫את אומרת גם המושג של גימלים

‫זה מושג מודרני

‫זה לא קשור לתקופת התנ״ך

‫לכן קשה לי לקבל

‫עם כל הרצון

‫עכשיו

‫אם כך

‫הרי זה נתקדש קודש קודשים

‫עכשיו מאיפה הרמב״ם

‫לקח את הביטוי הזה

‫הרי זה נתקדש

‫קודש קודשים

‫איפה מצאנו על מישהו שהוא נתקדש

‫קודש קודשים

‫באהרון הכהן

‫זה ביטוי בספר דברי הימים

‫ויבדל השם את האהרון להקדישו

‫קודש קודשים

‫כאן פה הרמב״ם גם כן אומר

‫הרי זה נתקדש קודש קודשים

‫זאת אומרת שהוא משווה את הגוי הזה

‫לקהן גדול

‫איפה מצאנו השווה

‫בין גוי לקהן גדול

‫אמר רבי מאיר

‫אפילו נוכרי

‫שעוסק בתורה

‫הרי הוא

‫ככהן גדול

‫אז אם כן הוא אמר אפילו על תורה

‫אז זה גמר במסכת סנדרין

‫שואל איך יכול להיות שהוא עוסק בתורה

‫שחייבת מיטה

‫אז אומרים לו מדובר בשבע מצוות שלו

‫מיישב את זה אפילו

‫אם צריך לומר גוי

‫מדובר בנוח

‫אז מה שלשי הרמב״ם גם תלמוד תורה

‫הוא יוכל

‫טוב

‫הגמר אומר את הפוך

‫הגמר אומר את הפוך

‫הגמר אומר את הפוך

‫הגמר אומר את הפוך

‫ככה טוב

‫הגמר אומרת רק שבע מצוות

‫אני הסברתי באופן מובלע

‫איך להבין את הגמר

‫אני רואה שאני צריך להגיד את זה

‫באופן מפורש

‫הגמר שואלת איך מצד אחד

‫גוי שעסק בתורה חייב מיטה

‫הוא מצד שני רבי מאיר אומר

‫נוכרי שעוסק בתורה הרי ככהן גדול

‫ואז הגמר עונה שבע מצוות ידעו

‫בסדר

‫ומה התכוונה הגמר?

‫הגמר התכוונה לומר

‫כדי לא להיכנס לחילוק בין גוי לבין בן נוח

‫היא אומרת שאפילו בגוי

‫זה שייך שיש שלמת תורה

‫בשבע מצוות ידעו

‫זה מה שהיא מתכוונת

‫כמינימום

‫היא לא נכנסת לחילוק

‫כיוון שהיא לא נכניסת לדיוגה

‫רבי מאיר אמר נוכרי שעוסק בתורה

‫נוכרי זה כולל גם בן נוח גם בן גוי

‫בסדר

‫אם לא כן לא מובנים

‫דברי הרמב״ם

‫טוב

‫אנחנו לומדים חומש

‫איפה אנחנו?

‫פרק ת'

‫פסוק ב'

‫למה אני מדלג על פסוקים?

‫אפשר להסביר רק קוד

‫מה עם העורב והיונה

‫כן הפרטים האלה

‫מה?

‫זה מה?

‫מה לא באו למשל?

‫כן אני לא נכנסתי לכל פרט

‫יש הרבה כמו במפרשים פה

‫הוסיפו הרבה מאוד דברים

‫מה זה היה בהימת תהורה למשל

‫יש נציב וולוג'ין מעניין על זה

‫לא לא

‫הוא מזמין שם מה הכוונה בתהורה

‫שלא הייתה מחוסרת איבר

‫כן

‫שלא הייתה מחוסרת איבר

‫זה פלפול שלם בהרחב דבר שם

‫אבל מה היית חייב להגיד?

‫משום מה פה

‫עוד רק בוא נראה

‫שהמשה חשדו בשתיש וגם העורב חשד את נוח

‫אה הנה

‫משה חשדו בשתיש וגם את העורב

‫העורב חשד גם את נוח

‫כן יש הרבה סדים

‫לא יודע לא הכל יש לי מה להגיד

‫טוב

‫פרק ת' פסוק ב'

‫ומורחם ויחידתכם יהיה על כל ‫חיית הארץ ועל כל אוף השמיים

‫בכל אשר תרמוס האדמה בכל דגי הים בידכם איתנו

‫אז מה פה הוא נתחדש?

‫שהאדם יש לו שליטה על בעלי חיים

‫מה היה לפני כן? לא, לא היה

‫ובמיוחד פסוגים אלו עוד יותר חריף

‫כל רמס אשר הוא חי לכם יהיה לאוכלה

‫כי ירק עשב נתתי לכם את כל

‫כלומר יש פה דבר שהתחדש

‫שהאדם יכול לאכול בשר

‫כן

‫זה אומר שעל התעבירות מסוימת צריך לעשות ‫את ההבדלה שבין אדם למרקקים שהוא יוכל...

‫אז זו בדיוק השאלה שמתורדת ‫שאנחנו קוראים את זה

‫זאת אומרת יש כאן לראשונה ‫נאמר שהאדם יכול לאכול בשר

‫אצל האדם הראשון כתוב ‫שיכול לאכול מכל הפירות, כל

‫הירק, כל העשבים, הכל ‫הוא יכול לאכול מכל הצומח

‫אבל בעלי חיים לא מצאנו שמותר לו לאכול אותם

‫ופתאום האדם הופך להיות אוכל בשר

‫השאלה היא האם זה טוב או האם זה רע

‫אבל אפשר להבין כמו שהרב קוק ‫למשל רומז בחלק מהכתבים שלו

‫שבעצם זה פריז של ההידרדרות של האדם

‫כלומר האדם בהתחלה היה ‫אדם נעלה אבל הוא הידרדר

‫ויש לו יסר של אלימות

‫והאלימות הזאת גורמת לו להרוג

‫ואם אנחנו נגיד לו תשמע עדינות ‫בבקשה לא להרוג בעלי חיים

‫אז היצר הזה יתפרט בסוף, הוא לא יבחין בין ‫האדם לבמה, הוא ירוג גם בעלי חיים גם בני אדם

‫ולכן, נראה שהתורה נקזה את זה

‫כלומר ניטבה את האלימות הטבעית של האדם

‫שהיא תהיה כלפי בעלי החיים ולא כלפי האדם

‫ולכן התירה לו לאכול בשר

‫ולכן, עדיף אפילו שבני האדם יהיו ‫לא צמחוניים כל הזמן שהם רשאים

‫וצריך לזכור שיש מגדולי ‫הנאצים, עם אך שמם וזרחם תפולעד

‫שהיו צמחוניים

‫אז לכן, זה כיוון אחד אפשרי

‫אנחנו נראה גם שיש כיוון אחר, מה את רוצה?

‫בבדיאת האדם כתוב שהאדם ‫שולט בלעד כאן לאורדו בדגת הים

‫כן, רדו זה בלי מורה וחטא, ‫הוא מורה אחם וחטא חם

‫מי מורה וחטאת, זה הנהגה, כמו שרואה עצון

‫זה נחמד כזה, זה המדריך הנחמד של הטיול

‫אז איפה היינו?

‫מזה על שני, אפשר להבין, זה כמו ‫הרמבן, הרמבן אומר משהו אחר לגמרי

‫הרמבן אומר, זה עניין של עסק

‫הרי בעלי החיים פה ניצלו על ידי האדם

‫אז צריך לשלם משהו

‫אז שלמו מס, מה זה המס?

‫שמותר לאדם לקחת מדי פעם כמה ‫בעלי חיים בשביל להזין את עצמו

‫לפני כן, בעלי החיים לא ‫היו חיים עם שום דבר לאדם

‫פתאום האדם, הם חייבים להיות החיים שלהם

‫אז צריך לתת קצת בימות לשחיטה

‫כדי שלזון את האדם, לשלם פשוט

‫זמין מעבר בטבע

‫אתה רוצה להיכנס לטבע, אתה חתום פה

‫מה חותמים? תראה אחר כך

‫מה?

‫נכון

‫נכון

‫נכון

‫זה בדיוק עניין

‫באמת, מאה הוא טהורה, זה לעניין קורבן

‫לא לעניין אכילת האדם

‫כלומר, גם נוח לא יכול היה להקריב נמר

‫גם הוא המנסה

‫אבל הוא לא יכול להקריב נמר

‫לעומת זה, לאכול נמר הוא יכול

‫בסדר? טוב

‫זה בטבע, השאלה האם מותר להפוך תנין בשבת

‫זה אסור מחמת גדר

‫טוב

‫אבל איפה האם?

‫אז מה עומק דברי הרמבן?

‫מה התכוון הרמבן כשהוא אומר

‫שאסור לקחת, לא, שבעלי חיים הם תשלום

‫על הצלה בטבע

‫אפשר לראות את זה סתם בגוון של

‫עסק, זה סעיפי חוזה

‫אבל אפשר להבין את זה יותר לעומק

‫שמאז נוח נתגלתה

‫התלות שיש בין האדם לבאמה

‫כלומר, לפני כן העולם הוא עולם מפורד

‫האדם עומד בפני עצמו, ‫בעלי חיים עומדים בפני עצמם

‫מכאן והלך כולם שותפים

‫הטבע עשתה משהו, הטבע גילתה משהו

‫גילתה את האחדות המהותית של כל העולם החי

‫ולכן הוא יכול לאכול גם דגים

‫הדגים לא היו בטבע

‫אבל התגלה משהו שיש איזה מין אחווה

‫איזה מין הדדיות

‫יש אוכל גם באחווה?

‫כן בדיוק, זה עניין של אחווה

‫כלומר, אני אוכל מפני האחווה

‫יש, לא יודע אם שמתי לב

‫בני אדם אוכלים פרות

‫הפרות אוכלים חסה

‫החסה אוכלת את האדמה

‫והאדמה אוכלת את האדם

‫שאוכל את הפרות

‫וכו' זאת אומרת יש מה שקורה מחזור החיים

‫מחזור החיים מראה שבעצם מדובר ביחידה אחת

‫זה כמו שיכולה להיות טענה

‫של כל האיברים נגד הלב

‫למה הלב לוקח לו את כל הדם?

‫ממש לופר, כן הוא לוקח כדי להזרים בחזרה

‫הוא מנקה אותו את הדם, מעביר אותו דרך הריאות

‫המוגלובין וכו' וכו'

‫זאת אומרת, זה יחידה ‫אחת, אף אחד לא בא בטענות

‫כל כוח הריאות ועל האוזן ‫שלו לוקח את כל כוח השמיעה

‫כי סך הכל מדובר ביחידה אחת

‫שהיא גוף האדם, אורגניזם אחד

‫אז גם כן, אנחנו אוכלים ‫והם אוכלים אותנו, משהו כזה

‫והכל מתרומם על ידי האדם

‫לכן אשרי בעלי חיים ‫שזוכים להיאחל על ידי האדם

‫או איליהם לאותם בעלי חיים

‫שנשארים בטבע רחוק מעולמו של האדם

‫מובן? כן?

‫מתי בני אדם יאכלו בני אדם?

‫כי אתה לא מעלה אותו, אם אתה אוכל אדם

‫אתה משאיר אותו במדרגה שלך

‫זה כן כתוב, זה משל, כתוב

‫ואכלת את כל העמים

‫מה?

‫זה קשה מאוד, זאת אומרת

‫לא, הכל מתעלה

‫שהדומם מתעלה על ידי הצומח

‫הצומח מתעלה על ידי החי

‫החי על ידי האדם

‫והעמים על ידי ישראל

‫עכשיו, איך אוכלים עמים? ‫יש כמה אופנים איך לעשות את זה

‫יש כמה אופנים, יש דיקות הניצוצות

‫יש גיור, יש גם במלחמה

‫ואכלת את כל העמים שעבר ‫נאמר במלחמה, לחסל אותם

‫אבל יש גם, כתוב

‫כישוד מלאכים תינאקי

‫ואומרים שישראל צריך לנוק מן האומות

‫את תמצית החיים שלהם כדי להעלות את זה

‫זה מה שאנחנו עושים בכל הגלויות

‫שבכל הגלויות אנחנו היינו ‫מעורבים במוקדי התרבות הגדולים

‫ולקטנו משם את התמצית הראויה לתיקון

‫הראויה לאילוי שבכל תרבות ותרבות

‫עכשיו, זה יצר אצל הגויים את התחושה ‫שהיהודים רוצים להשתלט על העולם

‫פרוטוקולים של זקני ציון וכדומה ודברים האלה

‫לא הבינו, תמיד, לפעמים כן הבינו

‫אבל הם לא הבינו שמדובר פה בהעלאת

‫מה שאפשר להעלות מהתרבות האנושית

‫כי אם אנחנו נעשה חשבון

‫מצרים העתיקה, שמעתם על זה פעם?

‫מה נשאר מזה?

‫סרקופאגים בלובר

‫סרקופאגים בלובר, כשאתה אומר

‫אבל יש בעיה, סרקופאגים זה לא חי

‫סרקוזי זה חי אבל סרקופאג זה לא חי

‫סרקופאג זה לא חי

‫מומיות זה לא חי, זה מת

‫אז מה הדבר החי שנשאר ממצרים הקדומה?

‫עם ישראל, כלומר אנחנו

‫המצרים האחרונים החיים בעולם

‫כלומר, אנחנו מטיבים עם מצרים הקדומה

‫בזה שאנחנו מותירים לה זכר במציאות

‫וכן כך, לגבי בבל

‫כל החודשים שלנו זה שמות של ילילים בבליים

‫תשרים, חשבון, כל זה ילילים בבליים

‫ואנחנו מעלים את זה

‫זאת אומרת שאנחנו מהווים כמין ‫זיכרון של ההיסטוריה האנושית

‫זה כמו שאם לוקחים אדם בגיל 5

‫ואותו אדם בגיל 20, אחרי ‫זה בגיל 50 ואחרי זה בגיל 100

‫ואומרים זה אותו אדם, איזה אדם?

‫אתה מצלם, לך לא נראה אותו דבר

‫אלא שיש זיכרון שהוא החוט ‫החורז בין כל הרגעים האלה

‫וזה מהווה כמין חוט כזה, חוט של זיכרון

‫אז יגידו לנו תודה שאנחנו מוכנים לאכול אותם

‫כן?

‫כן, נכון

‫אז הרב צעודה גם הלך בכיוון של הרמבן במאמר

‫מאמר, אחדות המציאות השלמה

‫באורלין טבעתי

‫כן, בבקשה מאוד

‫למה נוח חייב רק להקריב למטורף

‫אבל ככל העם, כוכב המטורף וכל, ולעם ישראל

‫גם... יפה, זאת אומרת, אתה ‫שואל ככה, מדוע אצל נוח

‫הבחנה בין טהור לטמז זה רק בהקרבה

‫אבל באכילה הוא יכול לאכול ‫מה שהוא רוצה, אבל במשראל

‫אתה לא יכול סתם לאכול שום דבר

‫תשובה, גם שני דברים

‫א', כי באנושות העתיקה

‫זו של נוח, באמת עדיין היכולת

‫לעשות קורבן ממה שאני אוכל

‫זה עדיין מדרגה רחוקה

‫שתיים, גם בעם ישראל יש הבחנה כזאת

‫מותר לנו לאכול הרבה יותר ‫בעלי חיים ממה שמותר לנו להקריב

‫יש רק

‫שישה סוגי בעלי חיים שמותר לנו להקריב מהם

‫מה שאין בעלי חיים שמותר לנו לאכול אותם

‫הם רבים

‫למשל מותר

‫לאכול סלב או תרנגולת

‫אי אפשר להקריב, לא סלב ולא תרנגולת

‫לפי הלכה, זה לא עוזר, רק תורים ‫או בני יונה אם רוצים להקריב מנאוף

‫טוב, מה?

‫איך מתקנים בהמות מיעוט?

‫אז זה נעשה בדרכים יותר נסתרות

‫כלומר, לא את הכל אנחנו מצליחים להעלות כעת

‫אנחנו מחכים להתעלות של העולם

‫ואריה כבקר יאכל תבן

‫ונאמר עם גדי ערבץ

‫יהיה איזה מין ציפייה להעילוי העולם ‫ואז יימצאו הדרכים איך להעלות את הכל

‫פסוק ג'

‫אך בשר בנפשו דמו לא תוכלו

‫כאן באיסור לא תעשה באכילת הבשר

‫כלומר, אם מלא שיעוטרה אכילת בשר

‫איך שתינתן המצווה השביעית?

‫כאן המצווה השביעית, עבר מן החי

‫בשר בדמו נפשו לא תוכלו

‫מה אתה רוצה?

‫אדם הוא הנפש

‫אז זאת אומרת שרוצה חסור לאכול בשר מלא בנאף

‫לא רק בשר חי

‫איך באיסור עבר מן החי ממש?

‫אך בשר בנפשו דמו

‫כלומר, כשנמצא בתוך הבשר נמצא נפשו

‫אבל כשהוא לא בנפשו, אז מותר

‫כלומר, דמו שהוא דם הנפש כבר לא נמצא בו

‫מותר לאכול

‫זאת אומרת, אחרי השחיטה יצא דם הנפש

‫נשאר דם העברים, דם העברים מותר לאכול

‫כן

‫זה הלכה, מבדילה

‫שדם הנפש נמצא בנפש

‫ודם העברים נמצא בנפש

‫ודם העברים נמצא בנפש

‫דווי ודו

‫זה הכן להיום, שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234928094″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 15
נח איש צדיק תמים היה בדורותיו
כי בצלם אלהים עשה את האדם

פרק ז’ פסוק יא’

אורך השיעור: 54 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234928094″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המבול: הרב אורי שרקי

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן