פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת לך לך > “ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה’ אל אברם”

“ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה’ אל אברם”

מילות מפתח:אברהם אבינו
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫האמת היא שהתחלנו כבר ‫את הדרך, אבל רק ממש נדענו
‫אברהם בין 90 שנה ותשע שנים.

‫99 זה 100 מינוס 1, דהיינו שזה ‫שנה אחת לפני שאברהם היה בין 100.

‫כך שאם שרה מתחילה את ההיריון בשנתו ‫ה-99 של אברהם, היא יולדת בגיל 100.

‫למור שגיל 100 הוא הגיל האופטימלי ‫הרצוי ללדת במשפחה השמית,

‫לפי מה שלמדנו בשורה הקודם, הסברנו מדוע.

‫אין צורך לחזור על זה, מדוע ‫גיל ה-100 הוא הגיל של אבשהלה.

‫הוא הגיל שבו אברהם צריך ‫ללדת, וכאן אברהם עובר שינוי.

‫בעוד שבפסוק הקודם, פרק ת' זין, פסוק ת' זין,

‫ואברהם בין 80 שנה ושש שנים ‫בלילת הגר הייתי שמיע לאברהם,

‫אברהם הוא בגיל של הטבע, מדרגת הטבע, 86,

‫וכאשר הוא מגיע לגיל 100, הוא משלים ‫את עצמו ויכול להגיע למדרגה שמאה לטבע.

‫עד כאן ברור, משמונים ב-6 ל-100.

‫ואז יש חידוש עצום, ואיירה, השם אל אברהם.

‫עכשיו, השאלה היא, האם זה ‫נכון שנראה השם אל אברהם?

‫כתוב שהוא נראה, אבל במציאות אנחנו רואים ‫שמי שנגלה אליו אומר לו משהו אחר לגמרי,

‫והוא אומר אליו אני אלשדי, אז תחליט, ‫או שזה השם או שזה אלשדי, תחליט.

‫התהלך לפניי ויהיה תמיד, ‫ותנה ביריתי ביני וביניך,

‫והרבה עוד חווי מאוד מאוד, ואיפול ‫אברהם על פניו, וידבר איתו אלוהים למור.

‫עברנו מן השם, דרך אלשדי, לאלוהים.

‫הקיצל. צריך להחליט.

‫זה לא מסתדר.

‫אלא שאלוהים, לפי מה ‫שלמדנו, זה מי שברא את הטבע.

‫בראשית, ברא אלוהים.

‫אז אלוהים הוא הפועל דרך הטבע.

‫ואברהם היה בשלב הזה יצור מושלם על פי הטבע.

‫כלומר, הוא היה ערלה.

‫מי שיש לו עורלה, אז הוא מבחינת הטבע שלם.

‫ולכן מי שיכול לדבר איתו, זה אלוהים.

‫והיה למור לדבר איתו אלוהים.

‫אבל כשהשם מדבר איתו, השם ‫שנמצא מעל הטבע, מדרגה שמעל הטבע,

‫אברהם לא יכול לעשות ‫את זה, הוא נופל על פניו.

‫והאיפול אברהם על פניו.

‫אז אומר הקב". הוא בסדר, אז נסדר לך משהו ‫יותר ידידותי למשתמש, והיה למור אלוהים.

‫יוצא לפי זה שמי זה אלשדי?

‫אלשדי זה השם.

‫אבל שרוצה להתגלות, ‫אז בינתיים, כיוון שהמקבל,

‫הוא רק לפי מידתו של ‫אלוהים ולא לפי מידתו של השם,

‫אז הוא שומע את הטבעה, הטבעה של ההופעה,

‫ואז השם נראה בתור אלשדי.

‫עד כאן מובן?

‫מה אתה רוצה?

‫אלשדי זה בעצם שמועת המתושפשת של השם?

‫בדיוק.

‫כלומר, זה השם שדופק על דלתו ‫של נאמן לאלוהים, של עובד אלוהים.

‫אז אפשר לומר ככה, אברהם ‫הוא בשלב הזה עובד אלוהים,

‫אבל השם רוצה לדבר איתו.

‫אז המגע, הדפיקה הזאת, אפשר לומר,

‫ההתדבקות על דלתי נשמתו של אברהם, של השם,

‫מתרגמת בתור אלשדי.

‫יוצא לפי זה, מה?

‫אפשר לשמוע את השם הזה ‫אחר כך, ולכן יש משנה אלשדי?

‫לא.

‫כלומר, אלשדי זה אבטחה לראות את השם.

‫ולכן נאמר בספר שמות, פרק ו'

‫פסוק ג' ואהרה, ולפסוק בעת ‫קודם, והידבר אלוהים אל משה,

‫והוא אומר אליו, אני השם.

‫אז הוא יודע מי אני באמת, ‫אני השם, לא אלוהים.

‫והידבר אלוהים אל משה, ‫הוא אומר להם, אני השם.

‫ואהרה אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב ואל שדי.

‫כלומר, אני הסברתי להם ‫שאני מעוניין להיפגש איתם.

‫קוראים לזה, אם כן, האלוה המבטיח.

‫האלוה שנותן הבטחות נקרא בשם אלשדי.

‫כשהוא מקיים את הבטחותיו, נקרא בשם השם.

‫נכון?

‫זה כל מקום שכתוב אלשדי זאת הבטחה,

‫וכשכתוב השם, זה שהוא מקיים את ההבטחה.

‫מה הבטחה פה? ‫הבטחה להתגלות אליו, ואהרה אליו השם.

‫אבל בינתיים, אלשדי.

‫מה מעכב האורלה?

‫בשלב הזה, אברהם איננו מסוגל ‫לעמוד בקריטת ברית עם השם.

‫כלומר, השם רוצה לקרות איתו ברית, אם נדאג.

‫צריך להמתין עד שהוא ימול.

‫ואז נסתכל לרגע אחד, בפסוק תת.

‫ויאמר אלוהים אל אברהם.

‫אחר כך, פסוק תת ואי אומר אלוהים אל אברהם.

‫פסוק יותחת ואומר אברהם אל האלוהים.

‫פסוק יותחת ואומר אלוהים.

‫פסוק כבד ואיכל לדבר איתו ‫ויעל אלוהים מעל אברהם.

‫פה אנחנו רואים כן זה עקבי מאוד.

‫שם אלוהים הוא זה שמשוחח עם אברהם.

‫ואיכך אברהם, פסוק כפג' ואיכך ‫אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ידי ביתו

‫ואת כל מנת כספו כל זכר ‫באנשי בית אברהם והיה מולד

‫בשר הולטם בעצם היום ‫הזה כאשר דיבר איתו אלוהים.

‫פסוק כבד ובעצם היום הזה ‫נימול אברהם וישמעאל בנו.

‫וכל אנשי ביתו יליד בית ומתנת כסף ‫מת בניך נימולו איתו וירא אליו השם.

‫פשוט עשה ברית מילה, השם ‫נראה אליו כבר לא אל שדאי.

‫כן מה אתה רוצה?

‫לפני כן ראינו שהשם דיבר איתו הרבה פעמים.

‫נכון.

‫לפה ראית שנראה אליו השם.

‫ובוודאי כי המדבר והיהירה.

‫אבל למרות שישיב אותי לך ‫כך אני הראה, מערכתי אותך.

‫יכולת הראה לקשות מפרק י' ב' פסוק ז'

‫מה כתוב בפרק י' ב' פסוק ז'

‫והיראה השם אל אברהם והיה אומר נכון?

‫אז מה אני אומר שרק אחרי ‫הברית נראה אליו השם?

‫בפרק י' ב' פסוק ז' כתוב שהוא ‫כבר נראה אליו עוד בשכם.

‫תקושייה טובה?

‫תשובה.

‫את השאלה הזאת אגב אני שאלתי ‫בזמנו את הרב צביטאו שליטאו.

‫הוא אמר לי תראה בפרק י' ב' פסוק ז'

‫כתוב שהוא נראה אליו כדי להגיד לו משהו.

‫להגיד לו לזרחה נתתי את הארץ הזאת.

‫בפרק י' ח' פסוק א' הוא נראה אליו סתם ככה.

‫והיראה אליו השם.

‫לא כתוב בשביל מה.

‫כן, אמר מרחזל לבקר את החולה.

‫זאת אומרת זה עצם הראייה היא התוכן.

‫בסדר?

‫הערה נכונה.

‫טוב, אז אם כך אנחנו מבינים שאלוהים ‫זה מי שמדבר עם מדרגת בעל הטבע.

‫כאשר הוא מתגלה, כשהשם מתגלה מעל ‫הטבע, נקרא השם, כשהוא מקיים את הבטחתו.

‫כשהוא בדרך לקיים נקרא אל שדי.

‫עד כאן ברור.

‫רשי כותב בספר שמות בפרק ו' פסוק ג'.

‫והירא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי.

‫מה אומר רשי על באל שדי?

‫לא זוכרים?

‫הבטחתי מבטחות.

‫הבטחתי מבטחות.

‫ובכולם אמרתי אני אל שדי.

‫כלומר מה רשי מסביר לנו?

‫שאל שדי זה השם של מי שמבטיח הבטחות.

‫והשם זה השם של מי שמקיים את הבטחות.

‫לכן אומר הקב' ברוך הוא למושה, ‫אני נתתי להם מבטחות אבל לא קיימתי.

‫הלכת אומר להם עכשיו לבני ישראל אני ‫השם והוצאתי אתכם מארץ תחת ציבורית מצרים.

‫כלומר עכשיו הגיע הזמן לקיים את ההבטחה.

‫מה אתה רוצה?

‫אבל כמו שאמרו בפרק י' ובמאשר אמרו ‫אל אברהם ואל יצחק שבפרק י' זה אל שדי.

‫והירא של אברהם ואל יצחק נתן לזה.

‫אבל לא בטחון אל שדי.

‫נכון.

‫הבנתי את השאלה בכלל.

‫אמרנו שכשהוא מבטיח זה אל ‫שדי, כשמקיים זה יוצאו כבר.

‫פה כשהוא מבטיח זה שם שם.

‫אתה אומר בפרק י' פסוק זין ששם הוא מבטיח ‫לו לתת לו את הארץ למה לא כתוב שם אל שדי.

‫תשובה, הוא שם לא מבטיח לו לתת לו את הארץ.

‫לזרחה נתתי.

‫כבר נתתי.

‫לזרחה אתן.

‫אתן את הארץ הזאת.

‫כן כתוב אתן? רגע בוא נראה.

‫פרק י' כן לזרחה אתן את הארץ הזאת.

‫אז זה היה צריך להיות כתוב אל שדי.

‫אבל הוא עוד לא רוצה להיות ה' שם.

‫הוא לא רוצה להתגלות.

‫מה?

‫ואירה.

‫ה' אל אברהם.

‫כדי להגיד לו.

‫טוב, נמצא פתרון.

‫יש לך שורי בית. מה, אני הכל צריך להגיד לך?

‫עכשיו.

‫יש פה נקודה מאוד חשובה אם כן.

‫שאברהם צריך לעבור איזשהו שינוי.

‫עכשיו נדלי, הסתכל בבקשה.

‫שוב בפסוק א'.

‫והיא אברהם בין תשעים שנה ותשע שנים.

‫והאירה ה' אל אברהם.

‫והאומר אליו אני אל שדי.

‫התהלך לפניי.

‫והיה תמים.

‫עכשיו יש פה כמה דברים.

‫הרי הוא הולך לצוות אותו על ברית המילה.

‫ברית המילה היא פגימה ‫בשלמות הגופנית של האדם.

‫אז איך אתה אומר היה תמים?

‫תמים זה מי ששלם.

‫הולכים למול אותו.

‫אז הוא לא יהיה שלם.

‫היה תמים.

‫הקיצד.

‫הוא לא יהיה שלם מהבחינה הפיזית.

‫כדי להיות שלם מהבחינה הנשמתית.

‫כלומר האחדות בין הנשמה לבין הגוף.

‫מעוקבת כל זמן שהאדם ערל.

‫ברגע שהוא נמול.

‫הנשמה יכולה להתאחד.

‫עם ההוויה הגופנית של האדם.

‫ולכן אז הוא תמים.

‫בניגוד למה שהם קובל ‫בתרבות האלניסטית העתיקה.

‫שהם ראו בברית המילה דבר נורא.

‫איזה מעשה וערוורי הפוגם בשלמות האנושית.

‫כי שום שהם ראו את השלמות האנושית.

‫בגוף האדם בלבד.

‫ונשמתו אין לה יחס אל גופו.

‫ולכן אצלם ברית המילה זה נורא.

‫זה סוג של סירוס.

‫בעוד שתורת משה מגלה את ‫האחדות שבין הנשמה לגוף.

‫לכן היא תהלך לפניו.

‫והיא תמים.

‫כן.

‫אצל האישה אין ברית מילה.

‫כלומר אין לה העיכוב הזה.

‫העיכוב הזה לא קיים אצלה.

‫כן.

‫לא. אצל האישה. אבל למה?

‫מה שכן יכול להקב אצל האישה.

‫זה האם יש לה קשר פיזי עם יהודי.

‫או עם גוי.

‫כן. הגמרא אומרת שנבעלת לעראל.

‫קשה לפרוש.

‫יש בו איזה.

‫איזו הידרדרות.

‫בגלל ההנהגה עם העולה.

‫עכשיו אני רוצה לעניין עוד משהו לגבי אלשדאי.

‫איך הברית מגלה את האחדות בין האדם לנשמה?

‫פשוט מאוד. כל זמן שאין ברית.

‫יש משיכה יתרה של האדם אל התאווה.

‫ולכן הניגוד בין הטבע לבין הנשמה.

‫הוא ניגוד חזק מדי.

‫שאדם לא יכול להתמודד איתו.

‫כלומר המשקל הוא לטובת התאווה.

‫על חשבון הנשמה.

‫אז כשיש אקהיה של האחיזה של הטבע באדם.

‫הנשמה יכולה לחדור לתוך גוף האדם.

‫מעניין אגב לציין שהעולה ‫היא תופעה אנושית בלבד.

‫לקופים אין עולה.

‫מעניין.

‫גם נשאר החיות.

‫גם נשאר החיות.

‫כלומר כלוך אומר לקוף שהוא הכי קרוב לאדם.

‫אבל אין לו נשמה.

‫אין לו גם נשמה.

‫אבל זה אומר שאין הפגימה של הטבע.

‫כן זה נכון.

‫לקופים אין נשמה.

‫זה מצער מאוד.

‫זאת עובדה.

‫אבל מה שאני רוצה לומר.

‫שלכאורה העולה היא מום ביצירה האנושית.

‫כן זה היסוד.

‫כן בבקשה.

‫איך אנשי המדע מסבירים?

‫אינני יודע.

‫יש גם דברים שזה באמת קצת תעלומה.

‫יכול יש לי שסבירים לזה.

‫בכלל היחס בין האדם ‫לקוף הוא יחס מאוד מעניין.

‫דיברנו על זה פעם.

‫שמבחינה אבולוציונית.

‫האדם זה סוג של קוף מפגר.

‫שהרי הקוף המושלם יש לו פרווה.

‫ואילו האדם נולד בלי פרווה.

‫ולכן הוא צריך בגד.

‫כדי להוסיף על הטבע.

‫אבל הקופים לא זקוקים לפרוות.

‫לא זקוקים לבגדים.

‫וההסבר הוא פשוט מאוד.

‫יש לב בהיריון.

‫בעובר של הקוף.

‫שבו הוא גם כן בלי פרווה.

‫אבל בשלבים האחרונים לקראת הלידה.

‫יש השקעה של אנרגיה ביצירת הפרווה.

‫ואז הוא יוצא עם זה.

‫אצל האדם מבחינה אבולוציונית.

‫ההשקעה גדלה מאוד.

‫בהגדלת קופסת המוח.

‫וזה על חשבון השלב של הפרווה.

‫ואז האדם יוצא מוקדם מדי.

‫לפני שהוא הספיק לגדל פרווה.

‫כך שהוא באמת קוף מפגר.

‫זאת אומרת שמבחינת הטבע.

‫יש לו פיגור.

‫יש לו איזה חיסרון.

‫שהוא צריך להשלים אותו על ידי התרבות.

‫כדאי נו, הבגדים בין היתר.

‫כן?

‫מה לא שומע?

‫האורלה.

‫האורלה, כן.

‫הארילות, כן.

‫נועזמה.

‫זה מה שהמערל כותב.

‫שהאנרגואים.

‫הצורה וגילה את החומר.

‫בדיוק.

‫בדיוק.

‫זה הנקודה.

‫כן. ממש ככה.

‫כן.

‫שבת נקראת ברית.

‫זה הכוונה.

‫לדורותם נברית העולם.

‫טוב, אז אני רוצה לדבר קצת מה זה אל שדאי.

‫אל שדאי מופיע כל פעם שיש הבטחה.

‫אבל בואו נדייק.

‫איזה סוג הבטחה?

‫הבטחה על הזרע.

‫כלומר, כשהקב' הוא מבטיח שהוא ייתן זרע.

‫פיריה ורבייה.

‫הוא קורא לעצמו אל שדאי.

‫מפורש ביעקב.

‫אני אל שדאי פרי עורבי.

‫גוי וכל גויים יצאו ממך ומלאכים מחלציך יצאו.

‫אז אם כן, אל שדאי הוא הכינוי ‫של האלוהה המבטיח ילדים.

‫מה הקשר בין הדברים?

‫אל שדאי שאמר לעולמו דאי.

‫ואז הוא מתבקש שאמר לאלהותו דאי.

‫כלומר, נקודת ההפרש בין האנסופיות ‫האלוהית לבין הגבוליות האנושית.

‫זהו המקום של אל שדאי.

‫עכשיו, לפי זה מובן מדוע יש כזאת שמחה?

‫כאשר ילד נולד.

‫שם את הלב, כשילדים נולדים, שמחים.

‫לכאורה, על מה שמחים?

‫הרי אם אתה מדבר על הגוף של הילד,

‫הוא כבר היה קיים הרבה לפני הלידה.

‫ואף אחד לא שמח.

‫אם אתה מדבר על הנשמה שלו,

‫גם היא הייתה קיימת הרבה לפני הלידה.

‫אז מה יש שוב לך לשמח?

‫מה השמחה ללידה?

‫החיבור.

‫שבדיוק אנחנו רואים חיבור מנשמה לבין גוף,

‫שזה דבר תמוע מאוד.

‫ולכן יש שמחה על הופעת ‫הזהות החדשה הזאת בקרבנו.

‫כזה חמודי, הוא דומה לבנדות שלו,

‫יש לו את האף של סבתא וכו'.

‫מה אתה אומר?

‫משמע זה קורה כבר מרגע ההפריה.

‫אבל יצר הרע אין לו.

‫זה הכוונה.

‫אז זה הכוונה שהשלימות של ‫הופעת של הנשמה היא דינוג שלם.

‫שומרי, תודה על הקדוש שמורה שם צבעות.

‫שאלה מה הגדל בתורו של... ‫אלא מה חנה אמרה השם צבעות?

‫כן, שגם אמרה על... כמו ‫שאמרת, שדה, ככה היא אמרה,

‫דריסו, שדה.

‫שמה? מה זה מורה השם צבעות?

‫אתה רוצה להגיד משהו, תגיד אותו.

‫כן, שגם נתן להפגש שיטה לילד.

‫אתה רוצה לומר אם כן, שהשם ‫צבעות פירושו האלוהה שנותן ילדים.

‫זה מה שאתה רוצה לומר?

‫אני שואל, כן.

‫ואז יוצא שלפי זה יש אל ‫שדהי ויש השם צבעות אותו דבר.

‫זאת השאלה.

‫תשובה, לא.

‫וההסבר הוא פשוט מאוד.

‫השם צבעות זה האלוהה שמעמיד מלכות.

‫ולכן, כי הרי לא נקרא צבעות אלא על שם ישראל,

‫שיש לו צבעות.

‫והיא ידעה שהיא מלא תלתת שמואל ‫מתעכבת אופעת המלכות בישראל.

‫לכן היא אומרת לקבל זו אוכל.

‫אתה רוצה שיקראו לך שם צבעות?

‫אז תראה בעוני המתיך.

‫בסדר?

‫אבל בואו נחזור לאל שדהי.

‫כשאנחנו רואים ילד שנולד, יש שמחה מיוחדת ‫ביאלו אופעת החיבור בין הנשמה לבין הגוף.

‫וגם אם נגיד פיקושייתך, אנחנו ‫שמחים על הגילוי של הדבר הזה.

‫ואז נשאלת השאלה, מה זה כל כך תמוע?

‫פשוט מאוד.

‫הגוף מנוהל על ידי התפקוד של הטבע.

‫הנשמה היא לא שייכת לטבע בכלל.

‫הנשמה שייכת למוסר.

‫איך יש חיבור בין הטבע לבין המוסר?

‫הטבע, כידוע לכם, פועל ‫במעגלים, עיגולים, עיגולים.

‫אפילו המילה טבע, שאומנם מילה מאוחרת,

‫היא מלשון טבעת, דבר שחוזר על עצמו.

‫עגול.

‫לעומת הנשמה, שהיא פועלת לפי סולם ערכים,

‫סולם ערכים זה מתואר על ידי קו.

‫יש מעלה ומטה, ימין, שמאל, קדימה ואחורה.

‫היחס בין הקו לבין העיגול, מה הוא?

‫פאי, נכון? פאי.

‫שזה כמה?

‫314.

‫שזה הגימטריה של שם שדאי.

‫מובן? ופה זה אל שדאי.

‫האל, מי שמכבד להולדה, ‫זה המבטיח את הזרע.

‫אני אל שדאי.

‫כלומר, זו התערבות של ‫שם הוויה בתוך שם אלוהים.

‫לכן, בין הוויה לבין אלוהים,

‫הקב' הוא אומר לאברהם, אני אל שדאי.

‫עד כאן מובן?

‫טוב, התהלך לפניי והיה תמין.

‫פסוק, ב', מה?

‫רב, אנחנו כל הזמן כל כך נתפסים ‫לתורה להבין שם אחד ושמור אחד.

‫אז למה קודם כל פורפולוגי ‫להתגלות בשמות שונים

‫ולא דווקא להתגלות באותו ‫שם כל הזמן כדי שנפגע?

‫אם השם היה מתגלג באותו שם כל הזמן,

‫זה היה אומר שאנחנו מגלים את ‫הקב' רק בממד אחד של המציאות

‫ושאר הממדים מופקעים מן האלוהות.

‫ואז הייתה מגיעה לדואליזם.

‫מה?

‫דואליזם.

‫כלומר, אם הקב' לא היה מרובה שמות,

‫אז לא היינו מגלים את האחדות האלוהית.

‫לא הפוך?

‫לא הפוך דווקא, כי אם היה לו רק שם אחד,

‫זה היה אומר שרק איפה שהשם הזה מופיע,

‫שמה הוא נמצא, וכל השאר הוא לא נמצא.

‫יש למשל בעדת המוסלמית משהו דומה לזה.

‫כן?

‫הוא אקבר.

‫מה פירוש הדבר?

‫שהאלוה בשם הזה שלו, הוא גדול מכולם.

‫זאת אומרת שכל מה שלא ‫מזדהה עם הדבר הזה, מופקע.

‫הוא מחוץ לאלוהות.

‫באיזשהו מקום יש פה דואליזם.

‫וזה כלומר תהיה אותך תורה, ‫זה גם שם שלא תהיה אורחוב.

‫לכן התורה היא שמותיו של הקב' אורחוב,

‫והייתי אומר יותר מזה, העולם ‫כולו זה שמותיו של הקב' אורחוב.

‫הרי איזה ספר הקב' אורחוב כתב?

‫משה אומר ככה, מכנינה מספרך אשר כתבת.

‫איפה הספר שהקב' אורחוב כתב?

‫העולם.

‫זה הספר שבה, והוא ברא את עולמו באותיות.

‫אז יוצא שהמקום שבו האותיות כתובות זה העולם.

‫כן?

‫בפרשת בייחל משה לא מזכיר לו ‫את השמן שדיים, שהוא אמר לו בחור.

‫עכשיו רמי צריך ליעקב.

‫בגלל ששמה בפרשת בייחל, משה ‫הופך להיות זה שמבטיחים לו ילדים,

‫וישאיר אותך לגבי גדול.

‫אז זה בדיוק מה שהוא לא רוצה.

‫הוא רוצה שיציל את העם.

‫פסוק ב', ואתנה ‫בריתי ביני וביניך,

‫והרבה אותך במאוד מאוד.

‫מי שחזק בחשבון יגיד לי כאן, מה ‫מספר ההבטחות שהובו בפסוק ב'.

‫רמי, זה קשור למספר של הפסוק.

‫שתיים.

‫נכון?

‫כן, נכון.

‫כן, כן.

‫אז ההבטחה הראשונה, ואתנה בריתי ביני וביניך,

‫והשנייה, והרבה אותך במאוד מאוד.

‫ההבטחה השנייה, והרבה אותך במאוד מאוד,

‫היא הבטחה בעלת אופי כמותית.

‫כן? להרבות, במאוד מאוד. זה הרבה?

‫כלומר, זה כמות. הרבה הרבה.

‫אם ההבטחה השנייה היא ‫כמותית, אז הראשונה מהי? איכותית.

‫יפה. כלומר, יש פה שתי הבטחות.

‫האחת על הברית, השנייה על הריבוי.

‫ואנחנו נראה בהמשך,

‫האם יש ניגוד בין שתי ההבטחות האלה, או שלא.

‫אתם כבר מנחשים שיש איזשהו ניגוד,

‫ואנחנו נראה מה יהיה מזה.

‫כן?

‫אני לא יודע, אני עוד לא קראתי.

‫כשאני אקרא, למה אני רוצה לקרוא? כדי לדעת.

‫כן.

‫אבל בינתיים, אנחנו ‫משאירים את הפסוק הזה בצד.

‫אני רק מבקש לשמור אותו בזיכרון,

‫לזכור שיש פה שתי הבטחות.

‫הברית והריבוי.

‫ותנא בריתי ביני וביניך, ‫והרבה אותיך ועם מאוד מאוד.

‫זאת אומרת, שהקבלון רוצה ‫לכרות עם זרע אברהם ברית,

‫ושהברית הזאת תהיה גם,

‫ושגם תהיה כמות גדולה מאוד של בני אברהם.

‫פסוק ג' ואיפול אברהם על פניו.

‫הוא קשה לו לסת את כל הגודל הזה.

‫והיידבר איתו אלוהים, למור.

‫אני, הנה, בריתי איתך, ‫והיית לאב המון גויים,

‫ולא ייקרא עוד את שמך ‫אברהם, והיה שמך אברהם,

‫כי אב המון גויים נתתייך.

‫טוב, יש פה משהו לא ברור.

‫אברהם עד אז איננו אב המון ‫גויים, והיית, זה לשון עתיד.

‫אתה תהיה לאב המון גויים.

‫וכי אב המון גויים נתתייך, אתה תהיה.

‫סימן שעד עכשיו, אברהם, מה הוא?

‫כלומר, להיות אב המון גויים, ‫זה להיות אוניברסלי, נכון?

‫זה יהיה לו צ'ייך לכל העולם כולו.

‫אב המון גויים.

‫אז עד עכשיו, מה היה אברהם?

‫פרטי.

‫מה?

‫אבי ערם.

‫הוא פרטיקולריסטי.

‫הוא כל כולו מרוכז בעצמו.

‫מה?

‫סליחה, מה אתה אומר?

‫שעד עכשיו הוא היה קוסמופוליטי.

‫אה, מעניין.

‫זאת אומרת, עד עכשיו מה הוא היה?

‫הוא היה קוסמופוליטי.

‫כלומר, פרטי.

‫כן, זה החידוש שהתורה פה מגלה.

‫הרי הקוסמופוליט, מה הוא רוצה?

‫הוא רוצה שלא יהיה הבדלי

‫דת, גזע, מין וכו'.

‫הוא רוצה כולם אותו דבר.

‫מה קורה בפועל ליהודי הקוסמופוליטי?

‫הוא מתבולל באומה שבה הוא חי.

‫אם הוא בארם, אז הוא הופך להיות אב לארם.

‫אברהם.

‫אם הוא באנגליה, היהודי הקוסמופוליטי

‫הוא היה יותר אנגלי מכולם.

‫למשל, היה פעם יהודי קוסמופוליטי בבריטניה.

‫קראו לו ססון.

‫שמעתם על ססון?

‫היה סופר, סופר בריטי.

‫במקורו הוא היה ממשפחת ססון, שמבגדד.

‫כן, משפחת ססון היהודי מבגדד.

‫אבל הוא נהיה סופר בריטי, בשם ססון.

‫והוא היה גדול מאוד בכתיבת ספרות רומנים

‫על הצעיד של האבירים באנגליה בימי הביניים.

‫כן, סופר בריטי, יותר מכל בריטי.

‫מספרים שפעם אחת, אחד ממשפחת ססון

‫הגיע אליו מבגדד,

‫מתחיל לדבר על הדודה פלונית, ‫ועל הסבא ההוא, ועל הבן דודה זה.

‫והוא מקשיב ככה בפוזה הבריטית שלו,

‫אבל תוך כדי שהוא מקשיב, ‫הוא מזיל דמעה אחת.

‫שואל אותו היהודי מבגדד, מה קרה?

‫אה, הוא לוסט אינדיה.

‫כן, איבדנו את הודו.

‫כן, זאת אמת, מה זה אומר?

‫שכשהיהודי מנסה להיות קוסמופוליטי,

‫דווקא אז הוא פרטיקולריסטי יותר מכולם.

‫מה שאין, כן, כאשר הוא נאמן לזהותו הלאומית,

‫אז הוא יכול להפוך לאב המון גויים.

‫כן, כל הוויכוח היום ‫הקיים בין שמאלנות לימניות,

‫סובב מסביב לשאלה הזאת.

‫האם אני צריך להיות שייך אל הכל,

‫ובאיזשהו מקום לסנו את עצמי?

‫או אני צריך לאהוב את עצמי, ‫ובאיזשהו מקום לסנו את הכל?

‫כשבתורת משה אנחנו רואים ‫שהבעיה פתורה מלכתחילה.

‫ככל שאתה יותר נאמן לעצמך, ‫אתה יותר משפיע על הכל.

‫אב המון גויים לדעתיך.

‫ודווקא בשעה שאברהם הולך לעבור ניתוח

‫שיעשה אותו שונה מכל העולם כולו.

‫כמובן?

‫לכן הוא אומר, עכשיו אתה תהיה אב המון גויים.

‫מה אתה רוצה?

‫למה יש את... מה שאת גוררת?

‫למה אני נראה קצת מיותרת?

‫נו, אז מה?

‫למה המילה אני?

‫נכון.

‫אז מה?

‫אתה רוצה תשובה?

‫אני זה השם של הקדוש והרחוק שהוא מקים מלכות.

‫כן, והוא רוצה להקים מדינה דרך זרה אברהם.

‫כן.

‫אבל עכשיו אסף אנשים שיהיו לאומות.

‫כן, אבל למעשה, הוא לא היה מסוגל ‫את האנשים שהוא רצה לעשות כמוהו

‫להפוך לאומה.

‫וברגע שהוא ירצה להיות שייך לאיזושהי אומה,

‫אז הוא יהיה בהכרח, ‫הוא יהיה או מצרי או ערמי.

‫זה מה שהוא יהיה.

‫כמובן?

‫אגב, מה פירוש המילה המון?

‫מלן תלפים.

‫מה?

‫מלן תלפים.

‫נכון.

‫הילדים בגן אומרים שהמון פירושו מלן תלפים.

‫הבעיה היא שבעברית, מה?

‫שעמור הצהרות.

‫המון.

‫כן, אבל זה בעברית מודרנית.

‫כל זה בגלל קריאה לא נכונה של הבסוק הזה.

‫המון בעברית זה השתוקקות, המייה.

‫ומעי המו עליו, יהמו רחמיך.

‫המון גויים.

‫כלומר, ההשתוקקות של כל האנושות.

‫אתה תהיה אברהם המון, ‫אתה תחבר את כל ההמון הזה.

‫ולכן כשיש הרבה אנשים, יש גם כל המון.

‫כן, מרגישים איזו השתוקקות קולקטיבית.

‫יש גם פירוש אחר שנתן פילון האלכסנדרוני.

‫שהמון זה מלשון רעש.

‫כל המון.

‫ולכן הוא יוצא מפי זה, ‫והייתה לאב המון גויים,

‫אומר הפילון האלכסנדרוני, אבי הטון.

‫מי שנותן את הטון בתוך התרבות האנושית.

‫כי הרבה דברים הם תלויים במוזיקה.

‫לכל דבר יש ניגון משלו, אומר רבי נחמן ברסלב.

‫וצריך לדעת, לכוון לטו הנגינה הנכון.

‫אז אברהם הוא זה שמטווה את הטון, נותן ‫את הטון, כמו שאומרים בעברית מודרנית.

‫כן, מה אתה רוצה?

‫נכון.

‫לפי אומקלוס, לאב סגיע ממין.

‫אני מכן אשפר רוב שלישי, המון בנשון הרבה.

‫כמו בעברית מודרנית.

‫עכשיו, מעניין, דווקא יש ‫משהו שתומך בהסבר הזה.

‫זה השם אברהם.

‫לא מובן.

‫למה הוא קורא לו אברהם?

‫כי אבהמון.

‫הייתה צריך לקרוא לו אבהם.

‫אל תלך לשם. נכון?

‫מה?

‫הוא אבהמון.

‫אבל מה זה אברהם? מה זה הרש הזאת?

‫מה הרש הזאת עושה?

‫פשוט מאוד.

‫בערבית עתיקה, המילה רהם פירושה המון.

‫המון במובן של ריבוי.

‫לכן שמרתי שזה תומך.

‫כן? אברהם.

‫רהם בערבית, המון.

‫עכשיו, השפות השמיות בשורשן, בוודאי ‫בתקופתו של אברהם, היו עדיין קרובות זו לזו.

‫אז זה שהמילה הזאת, רהם, ‫לא עברה אל העברית, זה נפוק.

‫היא הייתה יכולה גם לעבור אל העברית.

‫כן, מה אתה אומר?

‫מה שאברהם שמע, זה שרהם זה ‫המון במובן המוני ריבוי, לא תורה פשוט.

‫יפה, 70 פנים לתורה, יפה. ‫איפה זה כתוב שבערבית עתיקה, רהם זה המון?

‫ולא ייקרא עוד, מה?

‫לא, כי אפשר להשתמש במילה ‫שיש לה שתי משמעויות, או

‫שתי מילים שיש להן משמעות ‫אחת, יש כל מיני אפשרויות.

‫זה מסתדר, אל תדאגי.

‫פסוק ו. ויפראתי אותך במאוד מאוד, ‫ונתתי לך לגויים, ומלאכים ממך יצאו,

‫והקימותי את ביריתי ביני וביניך ‫ובין זרחה אחריך לדורותם לברית עולם.

‫להיות לך לאלוהים ולזר ‫אחריך, ונתתי לך ולזר

‫אחריך את ארץ וגורך, את ‫כל ארץ כנען, נחוזת עולם,

‫והביאתי להם לאלוהים.

‫מהו התוכן של הברית?

‫לתת לך ולזר אחריך את ארץ ‫כנען להיות להם לאלוהים.

‫זאת אומרת שבלי ארץ כנען, אומר הקב". ‫אני לא אהיה להם לאלוהים.

‫נאלי, תסתכל בבקשה בראשי.

‫אומר ראשי בפסוק ח' לאחוזת ‫עולם, ושם אהיה להם לאלוהים.

‫אבל בן ישראל אדר בחוץ ‫לארץ כמי שאין לו אלוהה.

‫כלומר, השם רוצה להיות לאלוהים, ‫ואיפה הוא יהיה לאלוהים? בארץ ישראל.

‫יוצא לפי זה, עכשיו, כל זה מתממש ‫אחר כך על ידי מצוות ברית המילה.

‫זאת אומרת, מה הטעם האמיתי של ברית המילה?

‫בעלות על ארץ ישראל.

‫כן? זה קושן.

‫מי שעושה ברית מילה, מגיע לו ארץ ישראל.

‫לכן אומר ספר הזוהר, שזאת הסיבה ‫שבגללה, בזמן שישראל נעדרים מארץ ישראל,

‫בינתיים, בני ישמעאל, כי ‫גם הם עושים ברית מילה.

‫כך אומר הזוהר.

‫ואז כל הדרשות שנוטעים בברית מילה על ‫מדוע עושים ברית מילה, מתעלמות ממשלת הפסוק.

‫שזה בגלל ארץ ישראל. ‫לפי זה מובנת ההלכה מאוד חשובה.

‫האם מברכים שהחיינו בברית המילה?

‫אחינו הספרדים מברכים שהחיינו בברית המילה.

‫הם מתחילותים, סוף סוף, עושים ‫ברית מילה, זה שמחה גדולה.

‫ואחינו האשכנזים נוהגים בחוץ לארץ ‫לא לברך שהחיינו על ברית המילה,

‫חוץ מעל בכור, כי הם שמחים על ‫עצם הבכורה, שזה הילד הראשון.

‫אבל בארץ ישראל, אחינו ‫האשכנזים גם כן מברכים שהחיינו.

‫והשאלה היא מדוע הם נמנעים ‫מלברך שהחיינו בחוץ לארץ.

‫והם אומרים, בגלל שיש צהרה דיינוקה.

‫יש צהר לתינוק. ‫איך אתה יכול להגיד שהחיינו כשילד בוכה?

‫בארץ ישראל, לא כואב לו.

‫כואב לו אותו דבר.

‫אבל זה שווה. כואב, אתה מקבל את הארץ.

‫המחיר שווה את זה. ‫אחרי כמה דקות, אחרי כמה ימים, כבר לא כואב.

‫מה שאין כן בחוץ לארץ, מה יש? רק כאב.

‫אז בשביל מה לעשות ברית מילה בכלל. ‫כן, מה אתה אומר?

‫איזה ציון בארץ מוכרחה שמחה במונו?

‫לפי זה צריך להגיד שהשמחה במונו...

‫יש זימון מיוחד לברית מילה, נכון?

‫אצל האשכנזים יש איזה משהו מיוחד שמוצא.

‫כן?

‫זה ראשונות ביהודה, ‫ולאחרונה, שלקחתי אתכם לעם,

‫לקחת על ממל הר סינם, ‫ששם... ה' לוקח אתם ישראל גם.

‫והייתי להם ללוי. נכון?

‫אחרי זה רק... נכון.

‫אני סותרת פה. נכון.

‫אז צריך לתאר את זה שם. כן, מה אתה אומר?

‫מה הקשר בין ברית המילה ליכולת היישיבה בארץ?

‫למה זה דווקא... ‫מה הקשר בין ברית המילה ליכולת היישיבה בארץ?

‫אתה שואל שאלות מהותיות.

‫אבל זה בדיוק אותה התשובה לשאלה הקודמת.

‫מה הסכנה ביישיבת הארץ?

‫העוצמה הטבעית של ארץ ישראל היא כזאת,

‫שאם האדם נמשך אל ‫הטבע, הארץ מפילה אותו.

‫מה שאין כנימו נימול, ‫הוא מרים את הארץ.

‫הוא מעלה את הארץ. כן?

‫בגלל האלוהים זה מובן שה' ‫כבר קניאי את שני כותבי צוות.

‫בדיוק.

‫כן, מה?

‫מה כאילו... כתוב ‫גם ביותר של אלוקים.

‫אחרי כך שם של הברית, שם ‫של הברית ושם של אלוקים,

‫ואחר כך מבורים בארץ, ‫ופתאום זה היה כבר העולם.

‫לא, עולם הכוונה נצחי.

‫עולם פירושו לנצח.

‫זה לא כמו בעברית שלנו.

‫עולם בעברית תנכית הכוונה לעולם.

‫כן.

‫והיומר, אלוהים אל אברהם.

‫עכשיו, מעניין.

‫מה הוא, מה היא הארץ

‫שהקב' ברוך הוא מבטיח

‫בברית המילה?

‫לא יודע, איזה שאלה היא.

‫מה?

‫הוא לא מצייש.

‫מה?

‫הוא עובד על ה' ועל אברהם.

‫כי הוא עוד לא נימול!

‫עכשיו, שאלה, מה היא הארץ

‫שהקב' ברוך הוא מבטיח

‫על ידי ברית המילה?

‫את ארץ?

‫קנאן, נכון?

‫כן או לא? בטוח?

‫ארץ קנאן.

‫מה? לא, זה לא אם אני אומר.

‫זהו, אני שמתי לב שאתה לא מסתכל בפסוק.

‫תסתכל בפסוק חד, בבקשה.

‫ונתן לך לזרחה

‫אחריך את ארץ מורגו, אירך את כל

‫ארץ קנאן. אז זה בישני

‫או מרגע שזה כתוב?

‫יפה. אז אם כן, ארץ קנאן היא הארץ

‫שהובטחה בברית המילה.

‫מה היא הארץ

‫שהובטחה בברית בן אביתרי?

‫אל תסתכל בפרק ת'דבר.

‫פסוק י' ח'.

‫ביום ההוא קראת השם את אברהם

‫ברית למור, לזרחה

‫נתתי את הארץ הזאת

‫מנהר מצרים עד ‫הנהר הגדול, נהר פרט.

‫זה הרבה יותר גדול מארץ קנאן.

‫ארץ קנאן

‫היא קטנה

‫לעומת ההבטחה של ברית

‫בן אביתרי. אם כן, הטריטוריה ‫בשתי הבריתות איננה

‫זהה. יש

‫ברית. מה?

‫הטריטוריה בשתי

‫הבריתות איננה

‫זהה. בפרק

‫י' ח' ראינו שהטריטוריה

‫המובטחת היא ארץ קנאן.

‫ארץ קנאן

‫זה לפי המתואר בפרשת נוח

‫זה בין הירדן לבין

‫הים.

‫זה חלק קטן.

‫זה מגיע עד עזה ‫בדרום, מגיע עד צידון

‫בצפון, בעוד

‫שהארץ הזאת שבפרק

‫ת' ו' היא מנהר מצרים

‫עד נהר פרט, והיא

‫מקיפה את שני עברי הירדן, ‫וגם איזה בוכתה רצינית

‫מצפון לצידון עד הפרט ומדרום

‫עד מצרים, בקיצור

‫משהו משהו.

‫גדול, ענק.

‫ארץ קנאן זה רק חלק, זה חלק המרכזי

‫אבל קטן יותר

‫מהארץ הזאת.

‫אז פה אנחנו רואים שתי בריתות

‫על שתי טריטוריות שונות.

‫כן, מה אתה רוצה?

‫כל ארץ קנאן.

‫כל ארץ קנאן.

‫כל ארץ קנאן.

‫כל ארץ קנאן.

‫זהו.

‫לא חצי ארץ קנאן.

‫כל ארץ קנאן זה מטעם משהו?

‫מה? לא.

‫לא.

‫אבל ההסבר הוא פשוט מאוד.

‫שבאמת יש שתי בריתות לעם ‫ישראל, שתי משימות שונות.

‫יש משימה

‫שכדי לבצע אותה

‫מספיק ארץ קנאן, ויש ‫משימה שכדי לבצע אותה

‫אתה צריך שתגדות לירדן.

‫מה?

‫מה המשימה

‫שכלולה בברית המילה?

‫פשוט מאוד.

‫מה זה ברית המילה?

‫זה פעולה של קדושה.

‫קדושה אישית.

‫הגוף של האדם מתקדש.

‫דווקא בחלק

‫שעשו יותר

‫ליטות אל הטבע.

‫אם כן, יש פה פעולה של קדושה אישית.

‫זה ארץ קנאן.

‫זה ברית המילה.

‫וארץ קנאן

‫היא היותר מקודשת מכל ארץ ‫ישראל, כי רק בה אפשר להקים

‫מזבחות. יש ספרים מפורש

‫שארץ קנאן, עבר הירדן ‫המערבית, ראויה למזבחות, ולא

‫עבר הירדן המזרחית.

‫אבל, המשימה של ‫ברית המילה ומתרים היא

‫משימה פוליטית אוניברסלית.

‫אז אם עם ישראל מסוגל

‫לקדושה

‫פוליטית, הוא כובש

‫מנהר מצרים עד נהר פרט, ‫וזה שלא השפע על העולם כולו.

‫מה שאין כאן, אם הוא מסוגל

‫רק לדתיות בלבד, אז הוא ‫כובש את ארץ קנאן בלבד.

‫יוצא לפי זה, שבימינו, מה ‫יש בידינו? ארץ קנאן או... מה?

‫גם וגם. איפה הגם?

‫בגולן. כלומר, הגולן זה אותו חלק

‫של ארץ ישראל, ששייך

‫לברית בין הבתרים, ולא לברית המילה.

‫כלומר, זה הצוהר

‫שלנו אל המשימה האוניברסלית.

‫ולכן, העם עם הגולן.

‫בסדר?

‫יש הרבה מה לדבר

‫פעם, מה זה הגולן בדיוק?

‫יתכן, כשנגיע לפרשת וייכי, ‫אנחנו נראה שם, שהגולן

‫מקבל משמעות מאוד מאוד רצינית.

‫אבל בינתיים, אנחנו לא בפרשת וייכי,

‫אנחנו בפרשת לכלכה, אוטוטו מגיעים.

‫טוב.

‫פסוק...

‫תת.

‫ויאמר אלוהים אל אברהם

‫ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרחך אחריך

‫לדור אותם, זו את בריתי אשר תשמרו.

‫בני ובניכם

‫ובן זרחך אחריך

‫ימול לכם כל זכר

‫ונמלתם

‫את בשר עולתכם, והיה להיות

‫ברית בני ובניכם.

‫עכשיו, זה מעניין מאוד.

‫לא נאמר בתורה, מהו המקום בגוף

‫שבו עושים את הברית.

‫לא כתוב.

‫כן? כתוב למשל, הנה ערלה אוזנם.

‫אז אולי צריך למול את האוזן.

‫כמו בן גוך.

‫כתוב, כל ישראל

‫ערלה לב, אז אולי צריך

‫למול את הלב.

‫כי ערל שפתיים, אנוכי, ‫אז אולי צריך למול

‫את השפתיים.

‫כלומר, לא נאמר

‫במפורש בתורה, מהו העבר

‫הנימול.

‫אבל, אומרים חזל, במקום ‫שנקרא בן זכר לנקבה.

‫כן?

‫ולכן מזה למדנו, שברית ‫המילה היא דווקא בעבר

‫ההולדה.

‫הדבר הזה מאוד מעניין, כי זה אומר שהקב". הוא

‫קורא את ברית עם היכולת

‫של הוספת החיים.

‫בעוד שאצל הגויים, ‫הכוח של ההולדה נחשב

‫לבושה.

‫לסוג של בדיעבד.

‫לסוג של

‫צורך בהמי.

‫מה אפשר לעשות? ככה זה עובד.

‫בישראל, זה המקום ‫של הקדושה דווקא.

‫לכן הברית האלוהית

‫דווקא אני מתנסת, במילה.

‫מה?

‫דווקא רוצה להפחית

‫את הכוח של... כן, דווקא ‫רוצה להפחית, אבל הברית שם.

‫ברית קודש, זה שם.

‫נכון?

‫ובין שמונת ימים, ימול לכם

‫כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת

‫כסף מכל בן נחר, אשר לא מזרח

‫הוא ימול ימול יליד

‫ביתך ומקנת כספיך, והייתה בריתי

‫בישראל, חם נראות עולם

‫והרל זכר, אשר לא ימול

‫את בשר עורלתו, ונחרתה

‫הנפש ההיא מעמיה את בריתי

‫אפא. טוב.

‫מזה למדנו הרבה הלכות של ברית מילה,

‫שלא ניכנס לכל פרטיהם, ‫כי אנחנו כאן לא עסוקים

‫בהלכה.

‫והיום, בסוג

‫דבר, והיום אין אלוהים

‫אל אברהם.

‫שרי אשתך

‫לא תקרא את שמה שרי.

‫מה פירוש שרי?

‫השרה שלי.

‫השרה שלי זה שוב, פרטיקולריסטי,

‫איגואיסטי, ‫אינדיבידואליסטי, פרטי.

‫אתה צריך לעשות אותה

‫אוניברסלית. כי שרה

‫שמה לעולם כולו.

‫הגמרא אומר את מסכת ‫ברכות, כל הקורא לאברהם

‫אברהם, או לשרה

‫שרי, עובר

‫בעשה.

‫שדה אמר, ואהיה שמך אברהם.

‫כי שרה שמה.

‫מה פירוש שרי? וגם עובר בלא תעשה.

‫לא יקרא שמך.

‫לא תקרא את שמה שרי.

‫עובר בעשה, ובלא

‫תעשה, אם הוא מכנה

‫את אברהם, או את ‫שרי, או את שרה, שרי.

‫למה?

‫כי המעבר, מן ‫הקוסמופוליטי אל האוניברסלי,

‫דהיינו, מן הערמיות

‫אל העבריות, הוא מעבר

‫חד-שדדי.

‫אין ממנו חזרה.

‫לעומת זה, המעבר מיעקב לישראל

‫יש ממנו חזרה.

‫יעקב הפך להיות ישראל, אבל ישראל גם נקרא

‫יעקב.

‫כלומר, יש שני אופנים

‫של הקיום הישראלי

‫במהלך ההיסטוריה. לפעמים אנחנו

‫צריכים להיות ישראל, לפעמים ‫אנחנו צריכים להיות יעקב,

‫זה לגיטימי. אבל

‫לחזור אל הערמיות, יש פה קריטות.

‫לא חוזרים לזה.

‫כן?

‫אבל קצת על הערמיות

‫נשאר בה, אולי זה גם המקום ‫של הרש, שבניסה גם למרמית.

‫כן, אז זה מספיק עם ‫יעקב, הסיפור הזה.

‫כי שרה שמה.

‫וברכתי אותה.

‫עכשיו תגידו לי, בין ‫כמה אברהם בשלב הזה?

‫כמה זמן כבר ישמעאל חי?

‫13 שנה.

‫13 שנה.

‫הוא כבר בין 13 שנה.

‫זה כבר 13 שנה שאברהם

‫מגדל את ישמעאל מתוך ‫תקווה ש... הוא יהיה

‫האומה הנבחרת.

‫נכון?

‫ויותר מזה, אנחנו למדנו בשיעור

‫שעבר, בשביל מי ‫שהיה, שה... האברהם

‫היה כנראה מרוצה

‫מזה שההמשך שלו

‫יבוא דרך הגר ולא דרך שרה.

‫מדוע?

‫משום שהגר, בתור

‫המצריה, הנציגות

‫המצרית בתוך בית אברהם, ‫ואפילו לפי חזל בת פרו,

‫היא מהווה הקשר

‫עם התרבות הכללית.

‫ולכן אברהם היה משוכנע שהקדוש

‫ברוך הוא נתן לו סינתזה

‫בין שתי התוכניות שלו.

‫התוכנית הקוסמופוליטית שלו, יחד עם התוכנית

‫הלאומית. הוא אמר ‫לעצמו, איזה יופי, אני אקים

‫אומנם עם סגולה, אבל מתוך

‫שותפות עם מצרים.

‫לכן יש לו אהבה

‫גדולה אל ישמעאל, והוא ‫כל הזמן אומר, עכשיו אני

‫מבין מדוע שרה לא ‫ילדה, כי שרה היא אחותי.

‫כלומר, ללדת משרה

‫זה להישאר בתוך הכפר.

‫ואני רוצה

‫להיות שייך לגלובלי.

‫אז הקדוש ברוך הוא שמע

‫את תפילתי, הבין את רכשי

‫ולכן נתן לי בן דווקא

‫מהגר. הוא התקווה.

‫מה כתוב כאן?

‫פסוק תת וזיין

‫וברכתי אותה וגם

‫נתתי ממנה לך בן, וברכתי

‫אבא הייתה לגואים על חיימים, מנה יהיו.

‫מה זה עושה לאברהם?

‫נופל על הפנים.

‫והיפול אברהם על פניו.

‫זאת אומרת, הוא עשה את הכפר לגלובלי.

‫בדיוק. הוא עשה לו את הכפר

‫לגלובלי. אבל

‫זה סותר את

‫התפיסה הקודמת של

‫אברהם. הוא לא רוצה, הוא רוצה את ישמעאל.

‫כן.

‫ישמעאל גם מים, וגם ישמעאל

‫כדי לראות את הארץ.

‫אז למה הוא לא מקבל? ‫כי הוא עושה דברים. אני עוד לא יודע.

‫כשאני אקרא את

‫כל הפרק אולי אני אדע.

‫בסדר? לא, זו שאלה טובה.

‫אני אדע עוד מעט. אולי.

‫פעם לפי הזמן. והיפול

‫אברהם על פניו

‫ויצחק.

‫מה זה הצחוק הזה? בוא נדע.

‫ואומר בליבו, הלבן מאה שנה יבלד.

‫ועם שרה

‫הבת תשעים שנת ילד.

‫מה האמירה הזאת?

‫אין סיכוי.

‫אין סיכוי.

‫אז הוא שמח.

‫ויאמר אברהם אל

‫האלוהים, לו ישמעאל

‫יחיה לפניך.

‫כלומר, מה כאן מגלה אברהם?

‫אני

‫לא רוצה, אני לא מעוניין.

‫יש לי את ישמעאל, זה מצוין.

‫לו ישמעאל יחיה לפניך.

‫ואומר אלוהים, אבל

‫שרה אשתך

‫יודעת לך בן. מה הפירוש הדבר הזה?

‫כבר אמרתי לך.

‫וקראת את שמו

‫יצחק.

‫מלשון? צוחק?

‫מי שצוחק אחרון.

‫והקימותי את

‫בריתי איתו

‫לעברית עולם, לזרוע

‫אחריו.

‫לא כמו שאתה רוצה.

‫ולישמעאל, שמעתי

‫איך. הנה, ברחתי אותו, ‫והפריתי אותו, והרבטתי

‫אותו, במאוד, מאוד.

‫12 נשיאים יוליד.

‫וואו, וואו, וואו.

‫ונתתיב

‫לגוי גדול.

‫ואת בריתי

‫הקים את יצחק.

‫אתם זוכרים מפסוק ב',

‫שתי הבטחות, אחת הברית והשנייה הריבוי.

‫אתה לא רוצה, בסדר, ‫אתה רוצה משהו לישמעאל,

‫ניתנו את הריבוי.

‫כלומר, עכשיו מתקיים, והרבה אותך במאוד

‫מאוד, מתקיים בישמעאל.

‫בריתי ביצחק.

‫ואת בריתי הקים את יצחק,

‫אשר נתנה לך שרה למועד הזה בשנה אחרת.

‫עכשיו, שימו לב

‫לביטוי בסוף פסוק קף.

‫ונתתיב

‫לגוי גדול.

‫איפה מצאנו את הביטוי הזה?

‫פרק יתבאט, פסוק ג', מה כתוב שם?

‫פרק יתבאט, פסוק ג', מה כתוב שם?

‫וישכה לגוי גדול.

‫אז אם כן, ההבטחה של ‫גוי גדול מתקיימת במי?

‫בישמעאל.

‫מה ימשך שם בפסוק ג'?

‫והגדלה שמיכה, וברכה, ‫זה יהיה דרך יצחק.

‫כן, בבקשה, מה אתה רוצה?

‫בדרך כלל, שני הסדרים האלה של

‫הכרות והאיכות, זה ‫ברור, הפריד וה... נכון.

‫נכון, נכון.

‫יש גם משהו איכותי

‫בישמעאל, אבל אין ברית.

‫הברית, כלומר, אין קדושה לאומית.

‫כלומר, יש הפענה בין

‫שני יעדים של

‫אברהם. יש לאברהם

‫היעד של הקדושה ‫הלאומית, קוראים לזה ברית.

‫ובשביל זה צריך ארץ ישראל.

‫כי איך תקים אומה בלי ארץ?

‫אבל ישמעאל, הייעוד שלו, ‫הוא דווקא הייעוד הכמותי.

‫לכן הוא לא צריך ארץ, ‫כי הארץ עומדת בניגוד

‫לתקיפה שלו.

‫שהיא להרבות שם השם בעולם.

‫להגדיל שם השם בעולם.

‫ולכן אצלו הרעיון

‫של הכריזה בארץ מנוגד לזהותו.

‫יוצא לפי זה

‫שלאברהם יש עכשיו שני יעדים

‫המתקיימים, אחד ביצחק, אחד בישמעאל.

‫כל זה בגלל ש

‫אברהם היה לו קושי

‫להשלים עם

‫הריכוז של שני

‫היעדים ביצחק.

‫שימו לב לפסוק

‫של אברהם בית בית.

‫ויכל לדבר איתו, ויעל אלוהים

‫מעל אברהם.

‫איך אפשר להבין את הפסוק הזה עכשיו?

‫מה?

‫לא.

‫לא, וזה חזר בו.

‫חזר, כן, אבל

‫מה הקונונקציה של העזיבה הזאת?

‫נזיפה.

‫כן?

‫ויעל אלוהים

‫מעל אברהם.

‫בפסוק הקטנה, שימו לב

‫לפסוק יותחת.

‫ויומר אברהם

‫אל

‫האלוהים.

‫בכל הפרק, הקב". נקרא בשם

‫אלוהים.

‫חוץ מבפסוק הזה, שהוא נקרא האלוהים.

‫יש הבדל, לא?

‫כל מקום

‫שהקב". נקרא בשם

‫האלוהים, יש ‫הוואמינה, יש איזה שהוא

‫המצוץ, אפשר לומר, של עבודה זרה.

‫כן.

‫זובח לאלוהים יחורם

‫בלתי לשם

‫לבדו.

‫והאלוהים ניסה את אברהם, כי ‫באמת הוא לא התכוון שישחט.

‫ברור?

‫כלומר, זה קצת הכיוון האלילי, השחיטה

‫של הילדים.

‫כמובן? כלומר, פה, ‫כשאברהם לא רוצה את יצחק,

‫אז הוא פונה אל האלוהים.

‫כן? זה רמז, דק, של הכתוב, ‫לומר, ביקורת על אברהם.

‫כן, מה אתה אומר?

‫איך זה נעשה? מה?

‫איך זה נעשה? בידי הידיעה.

‫האלוהים שונה רבים.

‫הידיעה, כלומר, האלוהים הרבים.

‫כן? כן.

‫לא, זה מרבה את זה.

‫אלוהים זה שם פרטי. האלוהים זה שם סתמי.

‫כמו שאתה אומר, הייצחק, היוסי.

‫נכון? יצחק ויוסי

‫זה שמות פרטיים, בלי הידיעה.

‫כן?

‫זה יהיה למרחב של הריבוי.

‫כשאתה עושה את זה, אתה ‫רוצה שזה יהיה יותר פרטי.

‫אז זה לא נשאר אצל ‫ישמעאל, בלי הייצחק. נכון.

‫זאת אומרת שאצל ‫ישמעאל, יש רק ריבוי.

‫ואז תמיד בריבוי, קשה ‫להתחרות עם ישמעאל.

‫כן. מה אתה אומר?

‫זה מה פה, שמות פה באולם בליבות,

‫וגם הארץ שלה, באנו בליבות.

‫מה המיינדל שלה, שדברים על עצמנו?

‫לא יודע.

‫בליבו.

‫זה אף פעם לא ראינו לפני שמושה דיבר על ליבו,

‫אז לא יודע מישהו שדיבר על ליבו.

‫הוא אומר, אמן על ליבו.

‫כתוב על הכנסות של ‫חובה, ויתעצב על ליבו.

‫מה?

‫לא יודע.

‫לא יודע. מה אתה חושב שאני לא יודע?

‫מה?

‫מה היית כתוב?

‫אז איך אנחנו נגיע? בסוף ‫פרשת וירא, בפרק כפבט,

‫בסוף של פרק כפבט, אנחנו נדון על מדוע 12.

‫בסדר? כן.

‫אני קשה לקבל את העניין ‫שהאלוהים מסתכלים בזה.

‫כי אני שומע כמו חל אלוהים מייחוד.

‫טוב, בסדר. אז אנחנו לא מסכים איתי.

‫נו, הלאה.

‫זה מה הבאים.

‫ואני חושב שהדברים האלה, ‫שאתה מעט מכל האמית,

‫וזה תכונה עצמית של עם ‫ישראל, שצריך להיות דווקא מועט.

‫ממעיט עצמו, כן.

‫איך יש ריבוי?

‫איך יש ריבוי באומה מעטה?

‫פשוט מאוד.

‫כיוון שזאת אומה ‫נצחית, אז יש ריבוי.

‫טוב.

‫בסדר.

‫עד כאן להיום.

‫תודה רבה.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234915387″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 27
"ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת"
"וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום"
פרק יז’ פסוק א’
אורך השיעור: 57 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234915387″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה’ אל אברם”

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן