פרק יוטט
אני חושב שיצרנו בשאלה של
הקב' הוא על שרה, נכון? משהו כזה
טוב, אז אם ככה זה לא פרק יוטט, זה פרק יוטחת
פרק יוטחת, פסוק יוטבאת
ותצחק שרה בקרבה למור
אחרי בלתי הייתה לי עדנא ואדוני זקן
כלומר שרה, מפקפקת בנבואה
שאמרה שהיא תביא בן
ויש לה שתי סיבות לפקפק
אחת, שהיא בלתה אחרי בלתי, מזמן כבר
היא איננה יכולה להיות פוריה
דבר שני, אדוני זקן, אדוני זה אברהם
אז גם זקן לא יכול להוליד אם כן יש
בו שתי קושיות מציאותיות מן הטבע
נגד דברי הנבואה
לכן היא אומרת, אחרי בלתי
הייתה לי עדנא, שתיים ואדוני זקן
והיום אמר השם אל אברהם, פסוק יוטג'
למה זה צחק שרה למור?
אף אונה מילד ואני זקנתי
היי פלאי מהשם דבר, למועי
השוב אליך, תיקע את חיה ובשר הבן
לא מובן, לכרוע ציטוט
של דברי שרה, איננו מדויק
היא אמרה, אחרי בלתי
הייתה לי עדנא ואדוני זקן
ולמור השם אמר לאברהם, שהיא
צחקה למור, אף אונה מילד ואני זקנתי
אז שרה ידועה שהייתה אילונית, נכון?
שהייתה אילונית או איילונית
כלבה חומר, כן נכון, זאת אומרת שכלבה חומר
גם הייתה לה רחם אבל אחרי בלתי הייתה לי עדנא
אז גם כתוב, הדל להיות לשרה אורח כנשים
מה שלפני כן היה לה אורח
כנשים, זה אורח כנשים וסט, היה לה
טוב, זה מה שאתה אומר,
ידוע ששרה הייתה אילונית
זה המדרש, אני הולך בי
הפשט, אנחנו לומדים פסוקים
זה גם רק דילה אחת?
לא שונה, אנחנו לומדים פשטי
פסוקים, והמדרש זה עוד מדרגה
אז אני לא הבנתי למה הקב' הוא מצטט לו, נכון
הפירוש השני הוא הפירוש של רשי, נכון?
מה אומר רשי?
ואני זקנתי, אני קורא ברשי, שינה הכתוב
מפני השלום, שהרי היא אמרה ואדוני זקן
זה כאילו שזה לא יפה שהיא
אומרת אדוני זקן, זה פגיעה בעברה
לכן הכתוב שינה ואני זקנתי
לא כל כך מובן, אי אפשר לכתוב
עם כבר, אז אם רוצים למחוק משהו
אפשר להגיד, האף אומנם ילד
חוץ מזה, מה זה כל כך פוגע,
לומר שאברהם לא יכול להוליד
אדם בן מאה, באמת זה קשה מאוד שהוא יוליד
מה כל כך קשה בזה?
אבל זה הפירוש השני, נכון?
הפירוש הראשון שהוא הפשט, לא מובן ברשי
מה הפירוש הפשוט?
הרי שרה אמרה שהיא לא יכולה להילדת, נכון?
במי התעולה את זה?
לא, התעולה את זה בשניים, בעצמה ובבעלה
אחרי בלוטי, זה בעצמה, אז זה נזקן, זה אברהם
התעולה את זה אם כן בנתונים טבעיים
מה הקדוש ברוך הוא זקן?
אבל טוב, זה מתקרב לעניין
יש לי את השאלה, במי זה באמת תלוי ששרת תלד?
מתעלם אם זה תלוי הקדוש
ברוך הוא, יכול להסכתות?
אתה אומר, כן, זה תלוי עם הקדוש
ברוך הוא, אם הקדוש ברוך הוא יעשה נס
נכון? לכן הקדוש ברוך הוא אומר מפורש
הוא אומר, ה' אברהם, למה זה
צחקה שרה למורף אומנם ילד?
ואני זקנתי?
אומר הקדוש ברוך הוא
אני לא זקנתי מלעשות ניסים
והרי היה, זה המשך הפסוק, אי פלא מה' דבר?
כלומר, ואני זקנתי, זה
קושייה של הקדוש ברוך הוא
וזה באמת קשור למה שהייתי אצעת,
שכשאמרו, ודוני זקן, בלי להגיד שאברהם זקן
בעצם, היא מפנה את זה כלפי
הקדוש ברוך הוא, בלי לשים לב
היא אומרת, כאילו שהקדוש
ברוך הוא זקן, וזה בלתי אפשרי
לכן הוא אומר, ואני זקנתי,
וזה השתמע מאמירתיו, ה'
מובן?
עכשיו, זה דבר, לכל זאת פשוט הפסוק
ואיפה אני יודע, זה הקריאה של המדרש
ככה המדרש מפרש בפירוש הראשון שלו, מדרש רבה
הפירוש השני של המדרש
זה כמו שמביא רשי, שינה כתוב מפני השלום
זאת אומרת, שלכתחילה, המדרש מבין, כי פשוטו
שהיא בעצם איננה מאמינה בנס
ואני שואל, מדוע רשי לא הביא
את הפירוש הראשון של המדרש
למרות שהוא מתבקש
מה? זה פשוטו של מגמה שאני אמרתי
אלא מה?
רשי ידע שאם אנחנו נלך לפי הפירוש הראשון
יצא מזה תוצאה מאוד לא פשוטה
שבעצם שרה לא מאמינה בנסים
יהודי שלא מאמין בנס, בכל
יכולתו של הקב' ברוך הוא
איך קוראים לזה?
כופר, אפיקורוס
אנחנו לא רוצים להוציא את שרה אפיקורסית
שהיא לא מאמינה בנסים
לכן רשי הביא את הפירוש השני
מה?
לא, אדוני זקן התכוונה לאברהם
אבל הקב' ברוך הוא אומר לה
זה לא תלוי באדונך, זה תלוי בי
שגם אני אדונך
נכון?
הקב' ברוך הוא אדון לשרה באמת
לכן הקב' ברוך הוא נותן לה מוסר
מה את אומרת ואדוני זקן כוונת לאברהם
בעצם את פוגעת בי כי אני אדונך
מובן?
ולכן נשאלת השאלה
אז בעצם לפי הפירוש הראשון שהוא הפשט
היא יוצא ששרה
כופרת
איך אפשר להגיד על שרה שהיא כופרת?
לכן הוא בא הפירוש השני
אברהם אמר לו שהוא אמר לו
ישמעאל יחיה לפניך, למה הוא תרצה?
אברהם זה שהוא אמר לו ישמעאל יחיה לפניך
זה בגלל שהוא לא רצה את הנס
לפי מה שלמדנו
כשלמדנו את פרק י' זין פה
למדנו שאברהם מתנגד לנס
הוא לא רצה את יצחק
הוא רצה את ישמעאל
כן, הוא רצה את ישמעאל
מה שאין כן פה
שרה זה במצב שהיא לא מאמינה
השאלה היא
איך אפשר להגיד
נגיד שבסדר
מסיבות חינוכיות הבנו רק את הפירוש השני
ולא את הפירוש הראשון
ואז אני שואל שאלה
אבל בסדר, אבל מה עם הפשט?
הייתה כן ששרה עמנו לא מאמינה בניסים?
מה התשובה?
כן, בוודאי
חייב להיות שהיא לא תאמין בניסים
ואני אגיד לכם למה
כי עד אותו זמן
לא היה שום נס
חוץ מהמבול
חוץ מהמבול, אתה ראית את זה?
מישהו ראה את זה?
אף אחד לא נשאר כדי לספר
ומי שנשאר חי
לא ראה את זה
הוא היה בתוך הטבע
זאת אומרת, שלא היה שום נס
שאדם נכך בו
ויכול היה לספר
מה?
אברהם באור כזדים
כן, אברהם, המדרשי
נכנס לתנור המדרשי
אבל תנור הפשטי
לא מצאנו אותו
זה לא כתוב בתורה
נכון?
לא כתוב בתורה
יותר מזה, מספרים הרי
שאברהם הרי רצה
לחתן את יצחק
שלח את הבן
שלח את עבדו
עד הרמנהריים להביא לו בת
אבל כתוב
בת הייתה לו לאברהם
הוא בכל שמה
למה הוא לא חיתן את יצחק
עם בכל אחותו?
למה הוא צריך ללכת עד
עד הרמנהריים?
התשובה היא פשוטה
הוא רצה בת על פי הפשט
ולא על פי המדרש
הרי זה שבכל זה השם
של הבת של אברהם
זה לא כתוב מפורש
נכון? זה מדרש
אברהם רצה אישה פשטית
לא אישה מדרשית
אז אותו דבר לגבי
הנס של אברהם
שנכנס לתנור
ויצא מזה חי
לא כתוב מפורש בתורה
ולפי פשוטו של מקרא
מדובר פה בנס הראשון בהיסטוריה
מה?
הוא לא רצה מדרשית
הוא לא רצה מדרשיסטית
כן
כן
אם שרה ופראור
והם נצלם לנס
לנסות להכנות
לאברהם
אברהם יצא
אברהם מלאכים
אתה אומר ש... שני ניסים לפני כן
שרה אצל פראור
ואברהם שמנצח
את ארבעת המלאכים
עד כאן שאלתך
תשובה
אצל פראור
קדושו היו נגעים
נגעים זה דבר טבעי
כמו כן
אברהם מנצח במלחמה
אמנם זה נס
זה ניצחון מאוד גדול
אבל אין שום שינוי בסדרי וראשית שם
מה שאין כן פה
שבדובר שמי שקרה
יולדת
זה דבר שלא ראינו כמוהו
אם כן זה הנס הראשון בהיסטוריה
עכשיו כשאדם נפגש
עם מציאות בפעם הראשונה
זה נורמלי
וצפוי ואפילו רצוי
שהוא ישאל שאלות על זה
נכון?
אם מישהו אומר לך
אתה יודע
אני אומר לך
שבאמצע הכנסת
איפה שיושבת הממשלה
גדלה שם פטריה
ענקית
בגובה של שלוש מטר
מה אתה לא מאמין לי?
אולי אני אבדוק
בכל זאת, זו פעם ראשונה שמסברים לי דבר כזה
ראוי לבדוק
אחרי שבודקים
באמת מצלמים
יש באמת פטריה של שלוש מטר גובה
אז מישהו מתמשך לפקפק על זה
אומרים אתה אידיוט
הם ייבדקו את זה
נכון?
אותו דבר לגבי הניסים
כל זמן שלא התברר
שהנס קיים בכלל
שיש בכלל דבר כזה ניסים
הדבר הנורמלי והטבעי
הוא לפקפק בנס
זאת אומרת
הראשון ששואל בהיסטוריה
לא רק שזה לגיטימי
זה אפילו נדרש
ולכן צרה
שהיא הנושא
של הנס הראשון בהיסטוריה
צריכה לפקפק
לכן היא צריכה להגיד
דף אומנם אלה ואני זקנתי
אבל
ועכשיו אחרי בולטיה הייתה לי עדנה
ואדוני זקן
היא צריכה לשאול שאלה כזאת
יותר מזה
עד אז
מי שמאמין בנס
לא רק שהוא משוגע
באיזשהו מקום
זה גידוף
זה פגיעה בקדוש ברוך הוא
כי עד אז אנחנו רואים
שהקדוש ברוך הוא פועל דרך הטבע בלבד
אז לומר שהטבע יתבטל
זה בעצם פגיעה באלוהות
בראשית ברא אלוהים
ומה הוא ברא אלוהים?
את עולם הטבע
אבל נבואה זה לא
למעלה מסדרי בראשית?
נבואה זה לא למעלה מסדרי בראשית
נבואה זה דבר השם
אז דבר השם יכול להתגלות
דרך הטבע
ודבר השם יכול להתגלות
מעל הטבע
זאת הפעם הראשונה שיש התגלות
שהתוכן שלה מעל הטבע
ולכן יש פה
לכן זה מובן שהיא תשאל את זה
עכשיו
אנחנו לא שרה
אנחנו חיים
אנחנו קוראי המדרש
אנחנו חיים אחרי שהיו ניסים בהיסטוריה
לכן כשאנחנו
לא מאמינים בניסים
זה הפיקורסות
לכן
נשארת השאלה
למה הכתוב סיפר לנו
את מה שקרה לשרה
אם לנו זאת הנהגה בלתי רצויה
לכן מוכרח להיות
שיש כוונה נוספת לכתוב
שבעל מלא היא
באמת הפסוק לא היה נכתב
וזה ללמדנו דרך ארץ
שצריך לשנות מפני השלום
ולכן רשי
הביא דווקא את המדרש השני
כי הוא המדרש הרלוונטי
עבור הקורא בזמנו של רשי
זה מובן
אבל למה אדם לא קרא ניסים?
למה לא קרא?
למה? למה?
קרא לנו ניסים
קראו לנו ניסים
לא אישית, אז מה זה משנה
אבל אנחנו כבר יודעים
יש לנו עדות מתועדת בהיסטוריה
ברורה מאוד
שאכן היו ניסים
אז אנחנו יודעים שהקב' הוא פועל דרך ניסים
נתתי?
נו, מבינה מה שאני אומר?
את מבינה מה שאני אומר?
כן, אבל לא אותה חשבה
נוח לא ראה שום נס
נוח לא ראה נס
נוח היה בטבע, הוא לא ראה
כלומר, הוא לא היה הנושא של הנס
את מבינה?
נו, שואלים אותך שאלה
מה?
אני לא יודעת, אבל יש שנייה
של למה אני לא אשתנמך למדרש
אפשר להשתנמך למדרש
אם נהיה ראות מדרש
יש שואל למה רשי הביא רק את הפירוש השני
הפירוש הראשון אומר
ששרה מפקפקת
הפירוש השני אומר
שינה מפני השלום
רשי הביא רק את הפירוש השני
למה? כי הפירוש הראשון, כפי מה שהסברתי
הופכת את שרה להפיקורסית
וזה לא חינוכי
אמנם, באמת לשרה מותר לפקפק
יותר מזה, צריך שהיא תפקפק
אלא שהשאלה היא
למה זה בכל זאת סופר?
זה סופר בגלל הפירוש השני
ולכן רשי הביא את הפירוש השני
כי הוא הפירוש הרלוונטי לדור של קורא רשי
עכשיו זה מובן?
כן, אבל זה לא מובן
זה לא מובן
אז מה לא מובן?
מה לא מובן?
לפני כן לא קרה שום נס לאף אחד
לפני כן לא קרה שום נס לאף אחד
המדרש הזה
אה, מדוע אפשר להביא את המדרש הזה?
המדרש הזה דווקא מתכוון
לתת משהו היסטורי
העובדות שמסופרות במדרש
הם לא דווקא עובדות היסטוריות
הם עובדות מוסריות
מובן?
כן, בבקשה
אם בחד
על כמה חלקים
חדשי וחדשי
כמו חודשי
ולמה הוא שאל
למה הוא שאל מה?
אם הוא שאל
אם הוא ינעס בדבר הזה
למה זה פוסטי שואל
יפה, שואלת פוסטי שואלת
למה הקב' חול כועס על זה?
אם זה נורמלי שהיא תטמע
או שתקשה על זה
אז זה נורמלי, למה הקב' חול כועס?
שתיים, מדוע אברהם לא פיקפק?
בסדר, שתי השאלות שלך? הבנתי אותך
תשובה לשאלה הראשונה
הקב' חול לא כועס על זה?
איפה כתוב שקב' חול כועס?
הוא כועס, אבל הוא פלאי מהשם דבר
כן, זאת אומרת
הוא בא ללמד אותה
הוא מלמד אותה משהו
מה שם דבר, כלומר הוא גלה לה
הנהגה שהיא לא הכירה
זה לא כועס. שתיים
מדוע אברהם לא פיקפק?
ועוד איך שאברהם פיקפק?
הוא עשה את זה בפרק יותר
שלמדנו בשיעורים הקודמים
כי הוא לא רצה
כלומר זה יותר חזק, כי הוא לא רוצה
שהוא לא רוצה שייוולד בכלל ישמעאל
איזה יצחק, הוא רוצה את ישמעאל
לכן השאלה עוד לא מתחילה
הוא רוצה שלא יהיה הנס
כך שכן כתוב
ואיפול אברהם על פניו היצחק
הלבן מאה שנה ייוולד
כך הוא אומר. ושרה הבת שישים
שנת יולד. כלומר יש לו תקווה
שזה לא יקרה
הוא לא בטוח שיהיה הנס
הוא רוצה שלא יהיה, ויש לו אפילו משהו
שמחזק אותו
בדאגתו
כלומר, כיוון שהוא דאג שמה
באמת ייוולד לשר הבן
כי הקב' הוא אמר
אז הוא היה צריך
להסתתר מאחורי הטבע
זה יותר מפיקפוק
מפיקפוק, מובן?
כן?
לא יכול להסביר איזה ערך יש
לקב' הוא שלא יכול לעשות ניסים
למה זה יותר טוב? לא לעשות ניסים?
לא. מה הערך שלו?
האם באמת שאלת
את עולם
מה איך תחסים אם הקב' היה עם
אותו חוונה שהוא לא יכול לעשות ניסים
שהוא לא עושה ניסים, למרותך
הם חשבו שהוא לא יכול לעשות ניסים
אבל היה ברור להם
שהקב' לא עושה ניסים
יכול או לא יכול אני לא יודע
נו אז מה?
מה השאלה שלך?
מה מה?
אתה מבין שאם אתה שואל שאלה
ולא אומר אותה עד הסוף
ובצורה ברורה
לי קשה להבין
כי אם הייתי נביא
הייתי מבין מה אתה רוצה לשאול
אבל אני לא
אז תסביר לי בבקשה
הם מדברים עם מישהו
הם מדברים עם מישהו, אמת
אבל לא אומרים שזה לא שווה
הוא לא יכול לעשות ניסים
מה הוא לא שווה הקב' כי
הוא לא יכול לעשות ניסים?
מי אמר שעושה ניסים זה הגדולה שלו?
אולי דווקא זה שהוא עושה
את הטבע זה הגדולה שלו?
כי אני חייבת יותר מזה
לעשות נס הרלבג אומר זה פחות טוב
כי הנס אומר הרלבג
זה פעולה מקרית
לעומת זה הטבע הוא פעולה עצמית
לכן יותר מכובד שהקב'
הוא עיפה על דרך הטבע
פעולה עצמית מאשר דרך הנס וזה פעולה מקרית
נכון?
לכן אומר הרלבג
מי שעושה את הטבע זה הקב'
מי שעושה את הניסים זה שכל הפועל
מה?
השכל הפועל זה איזה מין מלאך
הרלבג לא יכול לקבל את זה
שהקב' עושה ניסים, זה מפריע לו
המערל
כועס מאוד על הרלבג
אומר איך אפשר להגיד על כאלה? אבל
הוא מטרץ את הקושי של הרלבג
הוא לא סתם דוחב אותו
הוא אומר מה שקשה לרלבג
שהנס הוא חריגה מן הסדר
זה משום שהרלבג לא הבין שיש גם סדר לניסים
זה עיקרון גדול של המערל
שיש סדר לניסים, כלומר יש איזו חוקיות
לא החוקיות של הטבע אלא החוקיות ערכית
שעל פי הנקמה
מתי יהיו ניסים ואיזה ניסים
בסדר? בבקשה
כן, נו
מה לומר שסרה בעצם
לא הייתה לה מנגנס כי זה בעצם שומר
כל מה שהשם בא לך
נכון
וזה מנוע עבור
שמה זה השברה הכי גדולה של הדעות
הכי מדיעבד, הכי גדול שיכול להיות
נכון
נוח לא ראה את זה
הוא שלח את העורב משם
הוא שלח את העורב, זה עדות עקיפה
הוא לא ראה את המים
מה?
לא, הוא לא חווה כלום
הוא יודע, אבל הוא נמצא בתוך הטבע
זה לא כמו בישיבה, הוא לא יודע מה שקורה בחוץ
בחוץ יש פסת אטום, והוא במקלט
אז הוא לא יודע
זה חזק
זה לא חוויה
מה?
אולי זה לא כמו הסכינות שלנו היום
אולי זה באמת טבע סגורה
זה באמת טבע סגורה
זה מה שהתורה מספרת
מה?
מדבר, אתה, כן, עם הקיפה
למה
סוכגים לאוסבורפי
זה דבר נאמר לאחר הצעקה
יפה
למה הקב' ברוך הוא שואל למה זה צריך הקסה
הוא לא יכול לדבר איתה
נכון? שאלה יפה
אני עוד מעט אתייחס לזה
בבקשה, המדרש שואל את זה
מה העניין של זקנה?
זקנה, הכוונה, שהוא כבר לא יכול
מה זה להיות זקן? זה שאי אפשר להשתנות
אבל בדרך כלל, מסכים
שהחוגרים אחרי הטירה
דת זקנה ראינו עצמה
כן, אז הגמרה שואלת
את הפסוק הזה
נער הייתי גם זקנתי
אז הגמרה אומרת שזה
שרו של עולם אמרו, לא הקב' ברוך הוא
כי הקב' ברוך הוא אין לפניו זקנה
מה אפשר להסביר?
מלאכים, יש יררכיה של מלאכים
יש מלאך ראשי, מלאך זותר וכו
נכון? המלאך של כל המלאכים
שרו של עולם
כן?
הוא זה שאמר
ועד זקנה אני וכו
נער הייתי גם זקנתי
כי הגמרה אומרת, לא ייתכן שהקב' ברוך הוא
יש לפניו זקנה, אין זקנה לפניו
ולכן כל פעם שכתוב זקנה, זה לא הקב' ברוך הוא
זה גמרה מפורשת, מה אני אעשה?
עכשיו בואו נחזור לשאלה שלאוי מקיפה
מה?
קורבן זה לא נס
קורבן? קורבן זה לא נס
נו, קורבן זה לא נס, קורבן זה
לקחת בהמה, לשחוט אותה ולשרוף אותה
ואתה יכול לעשות את זה, זה לא נס
מה בטעם כדי שיהיה אחר?
אה, האש שירדה מן השמיים
זה נכון, זה נס
אבל זה לא נס במובן של שינוי הטבע
זה מה שקרה גילוי שכינה
גילוי שכינה
גילוי שכינה זה סוג של
של השגה, זה המשמעות של האש שיורדת
מן השמיים
כן, אבל גם זה לא כתוב מפורש בפסוק
לא כתוב
וכתוב, ואי שעה שם אל הבל ואל מלכתו
איך הוא שעה, לא כתוב
אומנם, חזל אמרו, ירדה אש מן השמיים
אבל זה לא כתוב מפורש, אנחנו הולכים על הכתוב
כן
אם השם מדבר לעצמו, אז מה?
האם דיבור אלוהי זה נס?
תשובה?
לא
נס זה שינוי סדרי הטבע
האם זה שהשם מדבר איתי זה שינוי סדרי הטבע?
לא, זה פתאום, זה מסדרי הנשמה
כלומר, אין דבר יותר מתבקש
מאשר אם אתה זורק מישהו לשטח
שתשמור איתו על קשר
להסביר לו
נכון?
הוא לא יכול לזרוק את האדם לעולם
בלי לשמור איתו על איזשהו קשר
נכון?
אז הטדר שלו זה נבואה נקודה קום
עכשיו זה לא טבעי
מה?
עכשיו הוא לא טבעי
אתה יכול להגיד שהדיבור
בכלל של האדם הוא דבר לא טבעי
בעצם זה שאנחנו מדברים
אנחנו בני אדם, לא כזה שאנחנו מדברים
זה דבר לא טבעי
כי זה נובע מהנשמה שלנו
אבל הנשמה היא נתון באדם
ולכן זה שיש צינור של התגלות דרך הנשמה
זה במובן מאליו
אי אפשר לקרוא לזה טבעי,
אבל אי אפשר לקרוא לזה נגב נסי
כן?
אבל הגעת לעניין של המבול
זה לא איזה משהו שהוא כל כך לא טבעי
זה פשוט גשם
שיכול להיות נחות מאוד חזק
זאת אומרת, זה עדיין נסים של טבע
לא, המבול זה נס
אבל זה נס שאף אחד לא היה שותף בו
הרי זה לא סתם גשם מאוד חזק
זה הרבה יותר מזה
תסתכל בפסוקים שהם תארים
את המבול, תגידי אם זה טבעי
כן?
אם אפשר לחזור ראשונך לפרק קלוזיינס
בספירית חזרה
כבר בראברים אל אברהם שרי
אשתך לא תקנה לשמה שרי, כי היא שרה לשמה
ואולכתי אותה וגם תקנה מלאן לך בי
ואולכתי היא הייתה לגורים, את חיימים מנעים
אתה יודע לקרוא יפה מאוד
למה, בפרק אחר כך, הוא אומר יפה
יפה
ולמה אברהם לא אמר את זה לשרה?
יפה
אני רוצה להחזור על השאלה שלך
יש לנו כבר שתי שאלות בסטנדבק
אתה שואל, בפרק קלוזיינס, דחורה הקב' בו
תסביר, אברהם לא שיהיה
לא שיהיה
אתה שואל, למה הקב'
כתוב בפרק קלוזיינס שהקב' כבר הודיע לאברהם
שיבלד לו בן משרה, נכון?
אז למה זה חוזר פה?
נכון
אני אשאל אותך שאלה נוספת
בספר שמות, בפרשת שמות
הקב' נגלה אל משה בסנה
אומר לו, משה
אני רוצה שתוציא את ישראל ממצרים
אומר משה, ואיך קוראים לך?
לי קוראים יותקי ווקי
ואתה יודע שאני מגמגם
אצל אהרון יהיה איתך
זה כל זה כתוב בסנה
פרשת ואהרה
עוד פעם הקב' נגלה אל משה
אומר לו, אתה יודע, עד עכשיו קראו לי אל שדה
ועד עכשיו קוראים לי אשן
ואני שולח אותך לדבר עם פרו
ואם פרו לא מוכן
אז אהרון אחיך יהיה נביאיך
זה כבר נאמר פרשת שמות?
נכון
עוד דבר
בפרשת נוח
בהתחלה הקב' אומר לנוח
נוח, אתה יודע, אני רוצה להגיד לך
שאני הולך להשמיד את העולם
כי כאלה רעים, ממש נמאס לי מהם
אני הולך לשחית אותם
ואז תבנה לעצמך תיבה
ונוח בונה את התיבה
ואל תשכח להכניס שם שניים שניים
מכל החי וכו'
ואז נוח בונה את התיבה
ונכנס
פרק מיד אחרי זה
והיום מרשם אל נוח
בוא אתה וכל ביתך אל התיבה
כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה
ותיקח איתך שבעה שבעה ושניים שניים
ותיקח איתך אוכל
זה שונים אבל שם, זה לא אינויאשר
רגע, אבל זה אותו תוכן
אז מה, זה שונה
כן, אבל גם פה זה שונה
עכשיו, מה אני רוצה לומר
שהנבואות, זה כנראה כלל גדול בנבואות
אגב, אותו דבר, בספר בראשית פרק א'
כדאי שאנחנו בוראית העולם
בוראית הרקיע
צמחים, בעלי חיים
ואת האדם
פרק ב' כדאי שאנחנו בוראים את האדם
בעלי חיים, צמחים
אותו דבר
אז מה אומרים השטחיים
השטחיים אומרים, יש פה
עריכה של שני מקורות
כלומר, יש, היה
הסיפור הופיע בשתי גרסאות
היה גרסא א', גרסא ב', העורך הראשי
אמר, למה
למחוק, נביא גם את הגרסא הראשונה
גם את הגרסא השנייה, נעשה מזה סיפור אחד
נמשיך, בסדר
זה דעתם של הריקים
הבעיה היא, שאם זה היה קורה
פעם אחת, שתיים, בתנ״ך
היה מקום לטענה
הבעיה היא שזה דבר עקבי
לכל עורך התנ״ך, אנחנו רואים
שהסיפורים חוזרים על עצמם
פעמיים
מה זה בא לומר?
שכל סיפור מופיע פעמיים
הוא מופיע לפי קליקיבול א', קליקיבול ב'
זאת אומרת, אותה נבואה
שנאמרה לאברם כשהוא יערל
ושומע את כל אלוהים
חזרה כשהוא נימול ושומע את כל השם
זה אותה נבואה, זה לא שתי נבואות שונות
אותו דבר
מה שהוא קלט בשנה
הוא קלט מחדש במצרים
משה
מה שנוח שמע לפני שהוא
בנה את הטבע ואחרי שהוא בנה את הטבע
חזר אליו, זה אותה נבואה
אלא זאת נבואה שנמצאת אצלו
במאגר הנבואות
אחרי שהוא עבר שינוי
הוא מפעיל עוד פעם את הנבואה ושומע משהו אחר
מובן?
ולכן גם פה יש אברם
לפני הברית, אחרי הברית
עד כאן ברור, עכשיו לגבי השאלה שלך
למה הקדוש ברוך הוא
מדבר ישירות עם שרה? מה זה פה הסיפור הזה?
גם הסגנון הוא סגנון
מבודח
בדיחותי כזה, נכון?
למה זה צחקה שרה למור
רב מנלד? גם מיוחד
ההמשך, פסוק ת'דבר, ואת תכחש שרה למור
לא צחקתי, תיארע, ואומר לא
כי צחקת
זה אווירה של גן ילדים
מי אמר לא כל כך ברור
אבל קודם כל
הסגנון הזה נקרא אצל חזל
בשם שיחה, מה זה שיחה?
שיחה זה כינוי לשטויות
כמו שכל העוסק בדברי
תורה, הוא
פורש לדברי שיחה
כלומר, תורה זה דברים רציניים
שיחה, שטויות, נכון?
מאחלין אותו כחלירי תמים
כמו כן גם, חזל אמרו
אל תרבה שיחה עם האישה
אז מה כן צריך להרבות איתה?
דיבור, נכון? יש לידי בין דיבור לבין שיחה
אז למה
אז אולי שחזל יגידו
שלא תהיה בכלל שיחה עם האישה, רק דיבור
כי בין אוהבים
צריכות להיות קצת שטויות
כלומר, בלי קצת שטויות אין אהבה
לכן צריך שיהיה קצת שיחה עם האישה
והרבה דיבור
אבל לא שלא יהיה בכלל שטויות
כי בלי שטויות אין אהבה
אז אותו דבר פה, חזל אמרו שהשיחה הזאת
של הקב". עם שרה נקראת שיחה
המדרש אומר ככה, מעולם
לא נזדקק הקב".
להשיח עם אישה
אלא עם אותה צדקת
ועל ידי סיבה
כלומר, שהקב". כאילו זימן
שתהיה אווירה של בדיחות
הדעת פה, וזאת למה
זאת משום שכאן
זאת נבואה מיוחדת מאוד
זאת הלידה
של יצחק
זאת נשמה חדשה
והנשמה הזאת
היא
כל כך חדשה, בבראנה לזה
שמצדיק של לימידת החסד
יש המשך דרך צדיק של לימידת הדין
שזה גורם לצחוק בעולם
כן, מתי הצחוק בה
כשיש דבר חדש בעולם
מובן? ולכן
זה היה צריך לעבור בסגנון של
בדרך אגב זה משתמע
מובן? עכשיו אני רוצה קצת להעמיק
בזה, תסתכלו בבקשה בפסוק תדבב
ותחחש שרה
למור
מה?
שאלה הייתה
למה הוא שר?
למה הוא דבר עם המרבה מי שרוצה לדבר עם שרה?
לא, הוא רצה לדבר עם שרה בדרך עקיפה
כדרכם של
הבדרנים
תסתכלו בפסוק תדבב
ותחחש שרה
למור
לא צחקתי
כי יריע
האם פי מתנדנד?
אז מה אתה רוצה שאני אעשה?
אבל
הבעיה היא שזה אם פי בעייתי
כזה הוא לא
לא יודע מה לעשות
אולי אם נשים אותו על זה
בסדר? טוב
ותחחש
שרה למור
לא צחקתי
כי יריע
בוא ננסה להבין
שרה נמצאת כאן במצב של
נבואה, נכון?
היא מתנבט
היא יודעת שזה מעת השם
היא אומרת לא צחקתי
למה? כי יריע
מה זה יריע? היא מפחדת ממישהו?
שיגידו לה נו נו נו
ואז היא מזמינה והיא אומרת לא כי צחקת
בן שזה אברהם, בן שזה הקב' ברוך הוא, לא מובן
אלא הכוונה
לא כתוב ששרה שקרה
כתוב שהיא כחישה
אם הייתם שואלים את שרה תגידי
היא צחקת? אני? מה פתאום?
היא באמת לא יודעת
שהיא צחקה והרי היה, איפה כתוב שהיא צחקה?
תסתכלו בבקשה
בפסוק י'
כתוב בפסוק י' ות יצחק שרה
בקרבה
איפה זה קרבה?
אז יש שני פירושים בחז'ל,
פירוש גופני, פירוש רוחני
בקרבה, כוונה במאהים
שלה היא הרגישה שמתחילה פעולה
חדשה של חזרו לה
הנאורים, הווסת חזר
פירוש אחר
בקרבה
הצד היותר
עמוק שלה, שזה הנשמה שלה
בשעה שהמלאכים
מודיעים על לידתו של יצחק
עום נעמוד לא נעשה
שום זיווג בין אברהם לשרה
לא היה שום חיבור פיזי
אבל הנשמה של יצחק
מתחילה לחרוג מעולם הנשמות
היא מתחילה לרדת למטה
דרך איפה היא עוברת?
דרך הנשמות
של אברהם ושרה
וכאשר משהו
עובר דרכי
זה מדגדג, זה גורם לצחוק
כלומר יש צחוק
בעומק הנשמה של שרה
מה עם המודע שלה?
באופן מודע, שרה לא חיה את הנשמה שלה
היא חיה את הנפש
מה יש לה בנפש?
רצינות
איך קוראים לי רצינות בתנך?
ירעה
ואת תכחש שרה לימור, לא צחקתי
כי היא הרעה
היא באמת הייתה עם חוויה של ירעה
היא לא ידעת על מה אתם מדברים בכלל
והיא אומר, לא, כי צחקת
הקדוש הוא גילה לה
היא צחקה בעומק הנשמה שלה
ולמה הייתה צריכה לגלות לה את זה?
זה למה זה כזה חשוב
כדי שהיא תתרגל להופעתה
של נשמת יצחק
כלומר היא הופכת להיות הצינור
להופעה החדשה הזאת
לכן מגלים לה שהיא צחקה
כן, בבקשה
בקרבה אותיות רבקה
יפה
כן
אבל למה רשום
בקרבה לימור?
אני לא יודע אם זה רשום
שזה שאלה שקשורת
כן
לא הבנתי
אתה אומר
שנייה, שנייה, שנייה, שני שאלות ישאל אותך
אז למה אתה אומר שזה רשום?
כתוב, אה, יפה
אתה מכוון לכתוב, בסדר
אז עכשיו זה קצת מרגיע אותי
עכשיו אתה אומר
למה כתוב לימור?
אז זאת אומרת שהמילה לימור
משמעותה שהיא גם היא אמרה את זה
לא הבנתי מה הקושי על הלימור
הלימור זה אותו פרסום
מהירת יצחק
בת יצחק שרה בקרבה
לימור
כן, אז מה השאלה?
שהפיתוח של הצחוק הוא במילה שלה
נכון
כן היית מודע
אה, הבנתי, הבנתי
אתה אומר שהיא אמרה באופן מודע
אחרי בלוטי הייתה לי עדנה
אז אם כן זה תולדה של הצחוק שלה
נכון, אלא אם כן הוא אמר ככה
המילה לימור
פירושה לומר לאחרים
כן, והיית דבר השם אל משה
לימור, מה זה לימור?
מה שהשם אומר למשה הוא צריך לומר לאחרים
נכון?
אז גם פה, בת יצחק שרה בקרבה
זה בנשמה
וזה גרם לה לומר
אחרי בלוטי
הבנתי
כן, בבקשה
אתה רואה ששרה לא שקרה
אבל התרגום פולק על הרעת
התרגום אומר
וחדיבת שרה למימר
לך היחית הרד יחילת
השאלה, אני לא יודע מה פירוש
וחדיבת
אני לא יודע
אני לא יודע
אני הבנתי, הבנתי, השאלה היא
האם זה כל הקונוטציות
שאנחנו קושרים לכזב
זה קשור גם לשקר
אני לא יודע
וגם אם זה אחרת מהתרגום
אז אני אשאל פה שאלה נועזת
אז בוא
כן
בבקשה
אם אתה שאל לי
שאני יכול לבוא לידי שרותים
ושאני יכולה ליצחק יצחק
כן, המטרה היא שלקרוא ליצחק יצחק
אבל זה כבר הקבוה שהורחו סידר עם אברהם
לפני כן, לפרק י' זין
נכון?
עכשיו זה עובר דרך שרה
טוב
עכשיו
קורה כאן פה משהו מאוד מיוחד
עומד להיוולד יצחק
הבנו, יצחק צדיק של מידעת הדין
הבנו
אבל למה זה נעורב פה עם מה שכתוב
מיד אחר כך
ויקומו משם האנשים
וישקיפו על פני סדום
וישקיפו
אומר רשי
להשקיפה שבמקרא
לראה
כן? יש כן
להסתכל, לראות, להביט
יש להשקיף
להשקיף, הכוונה לראה
ואז נשאלת השאלה
אם זה כדי להשקיף לראה
סימן שאברהם עכשיו
שותף בניבואה שלו
בהחלטה להשמיד את סדום
מה אתה רוצה?
יש פסוק
ששקיפה ממנות קודשך
יש פסוק השקיפה ממנות קודשך
נכון
מן השמיים, וברך את עמך את ישראל
זו שאלה יפה מאוד
את יודע מה? לא יכול להיות שרשי
לא שאל את זה
תסתכל לרגע
רשי מתייחס לפסוק שם, יפה
אז יכולת לכתוב את רשי
עכשיו, בואו נמשיך
אם כן, אברהם
כאילו, מוכנס לחדר הדיונים האלוהי
שבו מוחלט
להשמיד את היר סדום
למה זה מופיע יחד עם הבשורה
של הולדת יצחק?
דין יפה מאוד
כשם ששרה צריכה להכין את עצמה
להכרה שהיא תהיה אימא של יצחק
אף אברהם צריך להכשיר את עצמו
למידת הדין
לכן אומרים לו, תשמע, אמרו לך שיצחק יוולד
אז בוא תשתתף עכשיו בדיון
על מידת הדין
אתה צריך לעבור עכשיו איזושהי
טרנספורמציה
אני רוצה להסביר לך מה זה מידת הדין
טוב, זה קורה
ויקומו משם האנשים
וישקיפו על פני סדום
ואברהם
הולך אימם
לשל לחם
מה פירוש לשל לחם?
ללוות, כן? בתנ״ך
המילה לשלח יש לה שתי משמעויות אופחיות
או לגרש
או ללוות
אברהם מלווה את הדיון
כן? כלומר, הוא מתלווה
אל ההחלטה להשקיף על פני סדום
כן?
האם צחוק זה לא אנטיטזה
על מידת הדין?
למה? להפך
הצחוק זה משהו שקשה להכיל
זה למעלה
ממדרגת האדם
כמו שמידת הדין היא
למעלה מדרגת האדם
הקיום הטבעי של האדם זה הרחמים
בלי רחמים לא היינו יכולים
להתקיים
אז כשיש דין זה צחוק
לכן ביום הדין
היינו ראש השנה, מזכירים את זכותו
שהיית מצחק
כן?
ויקומו משם האנשים
וישקיפו על פני סדום
ואברהם הולך אימם
לשל לחם, זאת כמונה שאברהם
מתלווה אל המהלך הזה
של מידת הדין
פסוק י' ז'
והשם אמר
מי זה והשם?
כל מקום שכתוב
והשם ויותקי ווקי
אומרים חז'אל
הוא ובית דינו
כלומר כל פעם שהקב'ה
מכנס בדין
הקב'ה במקום להיקרא
יותקי ווקי שזה מידת הרחמים
נקרא והשם ויותקי ווקי
שזה מידת הדין, הוא ובית דינו
אז והשם אמר
לכן בדיוק
מידת הדין עכשיו מופיעה
המחסה אני מאברהם
אשר אני עושה, אברהם מידת החסד
אבל הוא צריך ללמוד על מידת הדין
ואברהם
היו יהיה לגוי גדול ועצום
ונברחו בו כל גוי הארץ
כי ידע עתיב
למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו
ושמרו דרך השם לעשות צדקה
הוא משפט
כלומר אם היה רק מידת הצדקה
מידת החסד
אז אברהם לא היה צריך להיות שותף בכלל
לדיונים על מידת הדין
אברהם היה מקים את הנצרות
ובזה היה נגמר העניין
רק אהבה
אם הקבה היה רוצה רק מידת הדין
אז יצחק היה מקים את האסלאם
ונגמר העניין
הקבה היה לוקח את יצחק
ומקים איתו את האסלאם
ונגמר העניין
אבל הקבה לא רוצה
הוא רוצה איחוד עמידות
לכן הוא אומר אני צריך לעשות צדקה
הוא משפט
לכן אני צריך להרגיל את
הצדיק של החסד למידת הדין
ואת הצדיק של מידת הדין למידת החסד
כן בבקשה
אמרתם קודמים שישמעאל
הוא בעצם מלכה לתפיקוי למידת החסד
נכון
עכשיו איך מבין שדווקא ישמעאל
של תפיקוי למידת החסד
המשיחים שלו
אתה מסביר יפה מאוד
שאנשים שמקולקלים במידת החסד
זקוקים לדעת של דין
נכון זה מה שהסברת
יפה
איך אומרים דת בערבית
דין
נכון
ואיפה הם לקחו את המילה הזאת
מהעברית
חוקרי האסלאם אומרים שהמילה דין
שפירושת דת בערבית
מקורה בעברית דין
כן בבקשה
למה לא למען יצווה
זה מסוחת מקראי או
אתה שואל על המילה אשר
למען אשר יצווה
אין לי מושג
אין לי מושג
לא יודע
יש לי בנס המסיבה אבל אני לא יודע
למה הוא לא מזכיר את מידת הרחמים
למה הוא לא מזכיר את מידת הרחמים
כי אנחנו עוד רחוקים מזה
כיוון שעברם הוא חסד הוא זקוק
למידה הנגדית
ואז יבוא הרחמים
תופיע מידת הרחמים בפרשה?
לא בפרשה אני שאלתי
בסוף העקדה
אז היא יופיע
כן
שעברם
לא שכיפים לאנשים
שאומרים שזה לרעה
האם אברהם יודע את פירוש רשי
שהשקפה זה לרעה
לא יודע את הכוונה שלהם
הרי אם רשי מפרש שכל השקפה שבמקרא
לרעה אז רשי מסביר לך
מה יהיה השימוש של המילה הזאת בזון המקרא
עכשיו אברהם חי בזמן
המקרא אז יש לה ניח
שזה השפה שלו
כן בבקשה
מה זה אומר ללמד את אברהם
שישה בקרוב כל החסד
אתה אומר ככה
למה צריך ללמד את אברהם את הדין
שאברהם יעסוק בחסד בלבד
אבל אז הוא לא יוליד את יצחק בחיים
כלומר
אם החסד לא נוטה לדין זה חסד של תומאה
בסופו של דבר
אבל הדין במשרד
הדין במשרד
נכון
ואם אברהם לא ייטה לדין
אז הוא לא יילד משרד בן
של מידת הדין
כיוון תומאה
מה הכוון התומאה
מה הכוון התומאה של החסד
כשהחסד מנותק מן הדין
אז הוא פוגע באמת המוסרית
למשל אנחנו נראה פה
בסיפור של סדום והמורה
תר לעצמך שאברהם היה מנצח בדיון הזה
והקבל היה מחליט
להשאיר את אנשי סדום בחיים
מה היה קורה
אנשי סדום היו
מחריבים את העולם
ושהם היו רישאים
ברור
אז אי אפשר זה חסד של תומאה
תר לעצמך אני יודע
שבאים בעלות הברית
להפציץ את אושוויץ
אם הם יפציצו
כל מכונת ההשמדה תפסיק
בא אברהם
לתוך מחנה ההשמדה
ולעשות את זה יארגו קציני אס אס
אתה מבין את הבעיה?
כלומר אנשי סדום זה לא
סתם אנשים
זה אנשים שפועלים בעולם
פועלים רעה
והאמת המוסרית היא שצריך להרוג אותם
חסד אותם
כן
כן
אנחנו לא עוברים קשר קציני
למי ש... לא, אז אנחנו נראה
את האנטגיה של אברהם בספר הזה
כן, מה אתה רוצה?
למה צדקי אברהם אחרי זה משפט?
או אפשר לשאול את הממה
קודם אברהם הצדק
אתה אומר ככה
למה צדקי אברהם אחרי זה משפט?
למה החסד אחרי זה דין?
כי היסוד הוא החסד
כי לעולם חסדו
כלומר כל המעורבות של מידת הדין
בתוך החסד
זה על מנת שהחסד בסוף יוגשם
לא הדין
הדין של הבריאה
הוא מעשה של הענקה
של נתינה
אם כן, ביסודו זה חסד
זה כמו שכתוב במדרש רבא
בתחילה עלה במחשבתו של הקדוש ברוך הוא
לברוא את העולם
הרעיון הזה
לברוא את העולם, איזה מידה זאת?
זה חסד
אומר המדרש
בתחילה עלה במחשבתו של הקדוש ברוך הוא
לברוא את העולם במידת הדין
כי החסד היותר גדול
כמו שזה בדין
אבל אי אפשר מיד, אז משתף את הרחמים
אבל המטרה היא החסד
לכן החסד קודם
דוד הוא פשוט אחראי על המלכות
והמלכות זה דין
מלך במשפט יעמיד ארץ
ואז הוא צריך להוסיף את החסד
אבל המילה צדקה זה לא משנה שזה צדק,
צדק זה משנה שזה משהו שוב קשור לדין
המילה צדקה יש לה שתי משמעויות
כשהיא קשורה למילה משפט היא חסד
כשהיא קשורה למילה צדק היא דין
כן
זה דבר פשוט פשוט שעבר
זה כאילו
כל הסדום
הוא מבין את זה?
לא, זה משהו פשוט
למה זה פשוט לנו?
לא, זה שפשוט לנו
שצריך לקסח את הנשס דום
זה בגלל שהדבר הזה התברר
זה לא מבין
יש פה קושייה, לעברם יש קושייה גדולה
כתוב מפורש במדרש
שעברם אמר לקב".
אם דין אתה רוצה
אין עולם
אם עולם אתה רוצה אין דין
תחליט, אתה לא יכול מצד אחד לתת חיים
ואחר כך לקחת בחזרה
טענה
הטענה הזאת היא טענה מוזרה עמורנו
אבל כיוון שעברם הוא טהור לגמרי
כשהוא שואל את השאלה הזאת
אז אצלו השאלה הזאת היא לגיטימית
והוא צריך פעם אחת בהיסטוריה
לקבל שיעור על זה
כן, מה?
מה?
העניין של הסיפור הזה
זה כדי להרגיל אותם
לעניין של העולם אחדותי
נכון, בעצם המטרה היא עולם אחדותי
מידה אחת, כלומר ייחוד המידות
יותר נכון, טוב, אז איך
הוויכוח בין אברהם לבין הקב".
הוא בנושא סדום מתנהל
כל סוד ויהוד, הרבה הבאה, שלום