ובכן, קהל קדוש, אנחנו
ממשיכים בלימוד ספר בראשית
ואנחנו בפרק י' ח'
פסוק ת' ז'
ויקומו משם האנשים וישקיפו
על פני סדום ואברהם הולך עמם
לשלחם
אז מה זה האנשים שמשקיפים על פני סדום
הם מסתכלים על סדום לרעה
רשי מביא כל השקפה שבמקרא לרעה
אז וישקיפו, כי הם הולכים להרעה על סדום
מה זאת להרעה? לדון אותה, לדון
האם סדום ראויה לכליה או לא
זה בעצם המראה של הנבואה שמראה
לאברהם את משפטה של סדום
ואשם אמר, אמרנו מה פירוש ושם
הוא ודינו, כמו מידת הדין
חסה אני מאברהם אשר אני עושה
ואברהם היו, למה לא לחסות לו
הרי אם ושם זה מידת הדין
ואברהם הוא מידת החסד,
עד רבע צריך לחסות ממנו
מה אתה רוצה?
אז במקום להגיד ושם, הוא מסביר
את כל הזמן אלוהים שזה מידת הדין
לא, למה לא להגיד, אה אתה
רוצה להגיד שאלוהים יגיד
כן, גם הוא מידת הדין, אז למה להגיד ושם?
תגיד אלוהים
נכון? תשובה, זה מידת הדין
שמוציאה אל הפועל את הרחמים
זאת אומרת, זה הרחמים לעולם שדנים את הרשעים
לכן צריך ושם, הוא ודינו
הרי הוא זה רחמים, הוא ודינו זה מידת הדין
אז לכאורה, אופ תודה רבה
אז מה כתוב כאן?
המכסה אני מאברהם אשר אני
עושה, לכאורה, דווקא עד רבע
מידת הדין צריכה לחסות מאברהם,
שהרי אברהם הוא כל כולו מידת החסד
מה למידת הדין עם אברהם?
אלא הכוונה שכאן צריך
לשתף את אברהם במידת הדין
כי אברהם לא נועד להישאר במידת החסד
אלא אברהם תפקידו לחבר את החסד עם הדין
וזה מה שכתוב
ואברהם היו יהיה לגוי גדול
ועצום ונברחו בו כל גוי הארץ
כי דעתי למן אשר יצוות בניו
ואת ביתו אחריו וישמרו דרך השם
לעשות צדקה ומשפט
צריך לעשות גם צדקה וגם משפט
אברהם מומחה בינתיים בצדקה בלבד
אברהם מכיר את מידת החסד
מידת הדין הוא לא כל כך יודע לעבוד עם זה
אבל המטרה היא איחוד המידות
כיוון שצריך לעשות צדקה ומשפט
לכן מידת הדין צריכה לשתף את
אברהם בהחלטה על משפטה של סדום
זה באמת מהפכה בעולמו של אברהם
וזה מופיע יחד עם הודעת לדתו של יצחק
שהוא צדיק של מידת הדין
אם האברהם מוכנס אל יצחק
ויעקב רוצה לעשות את השילוב
למה יש גם עניין שאברהם בעצמו יעשו את שניהם?
אי אפשר שאברהם ויצחק ישתלבו על ידי יעקב
אם אברהם לא פונה אל יצחק
אם אברהם מפנה את פניו ממידתו של יצחק
לעולם לא יבלד יעקב
אנחנו רואים את זה בהקדה
כשהלכו שניהם יחדיו אז היקב הששמעת בקולין
מודיעים לו על לדתו של יעקב
למה צדקה זה חסד?
אני חושב שזה משהו שהוא צודק לעשות ככה
ועוד שאלה שאנחנו מתחילים
חסד להחיים זה לא משפט
חסד להחיים זה לא משפט
נכון
אז מה פירוש המילה צדקה?
המילה צדקה בעברית מקראית יש לה שתי משמעויות
כשהיא צמודה למשפט היא חסד
וכשהיא צמודה לדברים אחרים היא משפט
זה הידין
זאת אומרת צדקה זה מילה דין
זה צודק לעשות ככה
זה כלום לפי ההקשר
מה זאת אומרת שאברהם לא מבין
את הרציונל מה קורה מידת הדין?
נגיד לאברהם יש קושייה על מידת הדין
אברהם אומר כך
אם הקדוש ברוך הוא הוא זה שברא את העולם
וזה האופן שבו אברהם מכיר
את הקדוש ברוך הוא בתור הבורא
ההגדרה של בורא זה מי שנותן
אז אם הוא נותן שלא ייקח
כלומר הדין עומד בסתירה
מוחלטת לכוונה הכוללת של הבורא
ולכן אומרים חזל במדרש
שאברהם אמר לקדוש ברוך הוא
תודה רבה
פסע תודה רבה
שאברהם אמר לקדוש ברוך הוא
אם דין אתה רוצה אין עולם
ואם עולם אתה רוצה אין דין
כלומר זה עמדה מוחלטת של אברהם
ולכן יש לו קושייה בסיסית
כלומר אברהם הוא אדם
אפשר לומר השאלות שאברהם שואל
הן שאלות שאם הן היו באות מרקע אחר
הן היו נפסלות על המקום
כי מה זה לא לעשות דין ברישיים
אלא שאצל אברהם זה טהור לגמרי
ולכן מותר לו
מגיע לו לקבל שיעור פרטי
אצל בורא העולם
כדי להסביר לו את היחס בין החסד לבין הדין
אבל אם אברהם היה
באמת עומד לבדו על מה שצריך לעשות בעולם
הוא היה שמאלה משלום מחשב
אז זה מה שכתוב כאן
הקב".
הוא אומר ואני רוצה לשלב איתו את המידות
אז צריך להתחיל מן החסד
אגב למה האמת הקב". הוא התחיל מן החסד
למה התחיל מאברהם
בגלל שבאמת המגמה של הדין היא החסד
לא החסד מגמתו הדין
אלא הדין מגמתו החסד
כמו שאומר הכתוב
מתה כלפי חסד
זה לא הכתוב וזה בסליחות אומרים
כדור שכול מתה כלפי חסד
אז בואו נחזור לפסוק יותר
כי ידע עתיב
ידע עתיב אומר רב שלי של חיבה
זאת אומרת זה הבחירה
כדור שכול בחר באברהם
הוא אוהב אותו
למען אשר יצוות בעיניו ובתוך רב
ושמרו דרך אשר לעשות צדקה
הוא משפט למען נביא ה' על אברהם
מתאשר דיבר עליו
תשמעו לב אגב שפה כתוב
ונברחו בו כל גויי הארץ
כך כתוב בסוף פסוק י'
בניגוד למה שראינו בפרק י' פסוק ג'
ונברחו בכל משפחות האדמה
לא גויי הארץ
ואפילו שם אנחנו הרחבנו
מדוע כתוב משפחות
זה לא כתוב גויים
כי באמת המטרה של אברהם
היא להשיב את הגויים להיות משפחות
כפי המעמד הראשון שהיה באנושות
אבל מידת הדין היא נצרכת כל זמן
שהמשפחות הפכו לגויים
ופה מדובר על אברהם בתור
מי שצריך להסכים למידת הדין
לכן כתוב ונברחו בו כל גויי הארץ
לפני שיברחו בו כל משפחות האדמה
מה לא הבנתם?
טוב אני זוכר שהסברנו בזמנו
ואתה בוודאי זוכר
שלפי מה שכתוב בפרשת נוח בפרק י'
למדנו שהקבוצות האנושיות
נקראו בתחילת ההיסטוריה בשם משפחות
לאחר מכן ממשפחות הם הפכו לגויים
והתפקיד של אברהם הוא להפוך
אותם מגויים בחזרה למשפחות
לכן נאמר באברהם וישחה אותך לגוי
וישחה לגוי גדול ונברחו בך כל משפחות
כלומר אנחנו נהיה הלאומיות היחידה הלגיטימית
כי את המטרתה לבטל את
הלאומיות של אומות העולם
להפוך אותם בחזרה למשפחות
אז אם כך למה פה כתוב בפסוק י'
ונברחו בו כל גויי הארץ?
הבנתם את השאלה עכשיו?
מה?
אז מה זה משפחות ומה זה גויים?
זה אנחנו למדנו בזמנו בספר בראשית בפרק י'
בפסוק ל'א' ול'ב
אתה בוודאי זוכר
למדנו ש... למה אתה לא זוכר?
מה?
לא הייתה אבל יכולת להוציא
מהארכיון את כל השיעורים הקודמים
הרי יש שרשרת של השיעורים
השיעורים קשורים אחד בשני
כדי בסוף להגיע לזה שהיא מסקנה
כמו שפסוקי התורה קשורים אחד בשני
לכן אם אתה רוצה באמת להבין את השיעור הזה
אז תוציא מהארכיון את כל השיעורים
מי בראשית עד עכשיו
עד מחר אתה יכול להספיק
נגיד לך עד שבוע הבא
נפסל לך בחינה אישית פרטית בשבילך
אז למדנו כן שהמשפחות
אלה הם קבוצות אנושיות
שמאפיין
נקודת הקישור של הקבוצות האלה
זה הלשון
דהיינו התוכן התרבותי
כתוב למשפחותם ללשון אותם
בעוד שהגויים
מה שמאפיין אותם זה הטריטוריה
בארצותם לגויהם
ואז יוצא שהגויים עושים מלחמות
המשפחות עושות שלום
אז פה לכאורה צריך לקטוב
ונברחו בו כל משפחות האדמה
כמו שכתוב בפרק י'
פסוק ג' ואילו כאן בפרק י' פסוק י'
כתוב ונברחו בו כל גויה הארץ
הבנת את השאלה?
הבנת את השאלה?
אני חוזר על השאלה
אנחנו למדנו בפרק י' פסוק ג'
שעל אברהם נאמר
ונברחו בך כל משפחות האדמה
ולא כל גויה האדמה
מדוע? כי המטרה של אברהם
היא להפוך בחזרה את האנושות
שהיא דרדרה ממשפחות לגויים
להעלות אותה מחדש
מגויים למשפחות
אז אם כך מדוע פה בפרק י' פסוק י'
אתה רואה את זה או לא?
כתוב ונברחו בו כל גויה הארץ
היה צריך להיות משפחות
השאלה ברורה עכשיו?
כן, אז זה בדיוק מה שאמרנו מקודם
למה זה לא היה ברור לפני כן?
כי לא הקשבתם, לא נורא
אז למה כתוב כאן גויה?
כי בזמן שהאנושות היא גויים
צריך להפעיל את מידת הדין
יש מלחמת מצווה
יש מלחמות בעולם
ואז יוצא שהנהגה של אברהם היא
לאחר ביטול הלאומיות
אז יתברחו בו כל המשפחות
בינתיים מתברחים בו כל הגויים
מובן? אוקיי
עכשיו בואו נחזור לנושא שלנו
למה נביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו?
פסוק קף
ויומר השם
למה זה מתברחים?
אבל אם זה טעים וזה רויין
למה זה מתברחים?
גם כשהם רויינים הם מתברחים
בגלל שהמטרה היא החסד
מתה כלפי חסד
כמו שאנחנו אומרים בסליחות
זה נהיה כמו שהכל נהיה ברור
מה הברכה זה שאתה תחזור למשפחות
אתה רוצה להגיד מה זה ונברחו?
כי אני חושב שזה בנברחו לבין ויתברחו
זה שני דברים שונים
בהקדת יצרה כתוב
ויתברחו בזרחה כל גוי הארץ
אבל פה כתוב ונברחו
ולמדנו שונברחו זה מלשון איחוד
כמו להבריך גפנים, לחבר
טוב, פסוק י'
ופסוק קף
פרק י' ח'
פסוק קף
ויומר השם
זעקת סדום ואמורה כרבה
וחטטם כחבלה מאוד
מה זה רבה?
גדלה
להתרבות, היא הולכת ורבה
ריבוי
הולכת וגדלה
זעקת סדום ואמורה כרבה, היא לא מפסיקה
אם זה לא נפסיק את זה מיד
אז היא עוד יותר ועוד יותר גדול
כן, מה אתה רוצה?
מי זועק בסדום ואמורה?
האשוקים
הזועקים
יש אפילו מדרש, הידוע
על אותה נערה
שנתנה צדקה ומרחו עליה דבש
כדי שהיא תאחל על ידי הדבורים
וזעקתה על תא השמיים
אגב, מה החטא של סדום ואמורה?
אנחנו עוד לא יודעים
אנחנו נדע מההמשך, מה החטא
אבל יש פה חטא
הרדנה והרעה
הקצה הקטה הבא אליי
עשו קלה
ואם לא, עדה
כלומר, הקב' אומר לאברהם, אני הולך עכשיו
לעשות מבחן לסדום, לראות עד כמה
הם מושחטים, אם הם מושחטים מאוד
זה קלה, זה היינו
אשמדה טוטאלית, לא מושחטים מאוד
כבר נמצא כבר מה לעשות
אגב, סתם
הסגנון פה הוא סגנון אנושי מאוד
שכאילו הקב' הוא לא יודע, הוא אומר אני
הולך לבדוק, נראה מה שיהיה
מה אתה אומר?
כל דבר שיש לו
שון אהבה
זה לא ראשון
שון אהבה, כן
לפחות פה כי ידעתי
ראשי אומר ראשון חיבה
אני לא יודע מה זה פה אומר
יכול להיות, אבל אני אגיד לכם
סתם בשביל הכיף, הדעה
של הרלבג על זה
רוצים לשמוע את הדעה של הרלבג?
כן, אבל אל תגידו אחר כך
ש... זה כלומר
זה על
אחריותכם
הרלבג אומר
שהקב' הוא
לא יודע
את מה שהאדם יבחר
כי אם האדם
אם הקב' היה יודע מה שהאדם יבחר
זו כבר לא הייתה בחירה חופשית
אני צריך
לשפוט את הרלבג
אבל זה מעניין, כלומר
שאלת הידיעה והבחירה שהרמב״ם עושה מזה
עניינים מטאפיזיים עליונים, הרלבג אומר פשוט
הקב' הוא לא יודע
הוא אומר פשוט
הרי הקב' נתן בחירה
חופשית לאדם, אם הקב' יודע
וראש מנהיאפרע זה לא בחירה יותר
מה?
כן, ככה זה כן תשובה
אבל מה ש... ההסבר הוא פשוט
יש שאלה איך אפשר להגיד שקב' הוא לא יודע
זה חיסרון באלוהות לא לדעת משהו
אומר הרלבג
מתי זה חיסרון לא לדעת משהו
זה כשמדובר בדברים ידיעיים
דהיינו, העשויים להיות ידועים
אבל דבר שהוא בלתי ידיע במהותו
כגון דבר התלוי בבחירה
זה חיסרון שקב' הוא לא ידע איזהו
למה?
הוא צריך להיות גדול כזה
שהוא ידע גם את מה שלא
לא, אבל זה במהותו בלתי ידיע
לא בלתי ידוע
בלתי ידיע
כלומר, כמו שאומר, משהו שהוא לא שוויר
שלא עשוי להישבר
אז לא ידיע, כמובן לא עשוי להיות נודע
כיוון שהוא תלוי בבחירה
זאת דעתו של הרלבג
אגב, הוא לא היחיד
המשיך אחריו גם
רבי אליעזר אשכנזי
בספר מעשי השם
היה חברותתו, אפשר לומר
של רבי משה על שך, גם הוא כתב דברים כאלה
כמובן שזה הקפיץ
מאוד מאוד, כמה מגדולי ישראל
ביניהם, המערל מפראג
שאמר שמה פתאום, אסור להאמין
לדברים כאלה, זה כפירה וכו' וכו'
אבל בכל זאת, רלבג
מגדולי ישראל, פעם שאלו
אמרו לה, על הגאון מבילנה
שהוא
שיגיד
בקשו מהגנובייה שיגיד, עם מי הוא רוצה
להשבת בגן העדן
אז אמר, שהוא מקווה להשבת עם הרלבג
בכל זאת
כן
אה?
אה?
כן
כן
נכון
נכון, זאת אומרת, דברים שכזה
הוא מוביל, אין בחירה חופשית שם
הדברים שיש בהם בחירה
חופשית, הכזה שהוא לא מוביל
כך אומר הרלבג
טוב, תגידו לכם
שרבי חזי קרס כעס כתב
שאסור להאמין לדברי הרלבג
ושזה כפירה
למה זה כפירה?
כי, בטח, הכזכור לא יודע משהו
אלא מה? מה אומר רבי חזי קרס כעס?
הוא אומר, לא, מה פתאום
בכלל זאת לא קושייה
באמת, אין בחירה חופשית
כך אומר רבי יצחק איסגר
יאה, הכזכור יודע
הכל, אין בחירה חופשית
כלומר, הוא לא אומר את זה במילה מכל כך בוטות
הוא אומר, יש בחירה מצד עצמנו
ואין בחירה מצד ציבותינו
שזה דרך אחרת להגיד שהבחירה היא בלוף
שנדמה לנו
שיש בחירה
מה?
מה אנחנו עושים בשיטתו?
זה כיף מסובך, אבל מה שלא יהיה
רבי יצחק אברהמנל כותב
ביקש רבינו חזדי לברוח מכפירתו
של הרלבג ונפל לקשה ממנה
מה?
אה?
כן
אז באמת הרבי יצחק אברהמנל אומר
לכן מוכרחים לחזור לדת הרמב״ם
שבאמת אין סתירה
בין הידיעה לבחירה כי הידיעה
היא עצמותו וכשם שאת עצמותו
אין לך יודע, כך אין לך יודעת בחירתו
אין לך יודע
אם זה הידיעה של...
כמו שאין לך יודעת
עצמותו, אין לך יודעת ידיעתו
ולכן אין קושיה וכו'
טוב, בקיצור, זה נושא רחב
שלא נעריך בו כעת
ויש על זה נספח מעניין
בספר שלי על שמונה פרקים
לרמב״ם, פרק השמיני
טוב, מה שלא יהיה
רק רציתי פשוט שתדעו
ככה שתיהנו קצת מהרלבג בדרך
כן, מה אתה אומר?
זה מדבר לישירות
למה? הוא מדבר לישירות
הוא אומר, אבל...
זה אותו שיאה
כמו שלא כתוב היום, הוא אומר, השם אל אברהם
אתה שואל, למה לא כתוב אל אברהם?
כן, יכול להיות שזה המשך הסגנון
שנעשה עם שרה
שגם כן, שהיה ביצחוק כזה
יכול להיות שהכוונה היא
כי אי אפשר להגיד
לאברהם דברים ישירים שהוא עוד לא מורגל בהם
צריך להיות כאילו
מן הצד, גירוד מהצד
כן?
כבר אמר המכסאים מאברהם
זה כשאנושאי, למה זה כתוב בעבר מוקדם?
והשם כבר אמר המכסאים
זה בעבר מוקדם
למה? כי זה כבר... בעצם זה שהוא אמר לו
שיצחק יבלד, הוא כבר אמר לו את זה
כי בעצם זה שהוא אמר לו שיצחק יבלד
זה כבר אומר שמדעת הדין מתחילה לפעול
טוב
אנחנו עדיין בנבואה, כן
תיאור הנבואה פה
מה קוראים לזה שהכל ארדנה בפרק 2
ראינו שהארדנה זה ספציל גילוי
גילוי השם
ארדנה זה גילוי
וגם פה?
הגילוי שופט את זדום
הקדוש רחוב מתגלה שלוש פעמים
אחד במבול, אחד בדור הפלגה
אחד בזדום
אחד כדי לדון שפיכו דמים
השני עבודה זרעת, שישי הרעיות
זה שלושת אופני הגילוי
פסוק תקפ' ב'
ואיפנו משם האנשים והלכו סדום
ואברהם הודדנו עומד לפני השם
כמו שאברהם רואה את כל המהלך הזה
הוא רואה את הקדוש רחוב יורד לסדום
והיגש אברהם ויאמר
מה זה והיגש? מלחמה
הוא מתחיל להתנגד
עכשיו, מה?
לא כל והיגש זה מלחמה
אבל פה, הנה רשי אומר
מצינו הגשה למלחמה
מצינו גם הגשה לפיוס
והגשה לתפילה
ולכל אלה נכנס אברהם לדבר קשות
ולפיוס ולתפילה
אברהם תוקף מכל צד אפשרי
עכשיו, מה הטיעון
מה השיטה של אברהם בסיפור הזה
מה הוא רוצה
לפי מה שהבאתי לכם בשם המדרש
אברהם מתנגד, התנגדות עקרונית
לעצם מדידת הדין
שזה דבר בומבסטי אדיר
כלומר להתנגד למדידת הדין
מה, העולם יחרב?
העולם ישחט? אבל אברהם רוצה להבין את זה
לא מקובל עליו
עכשיו
ברור שכדי לעמוד מול מדידת הדין
צריך איזושהי אסטרטגיה
ברור שהטענה, אל תפעיל את הדין, לא תתקבל
אז לכן, אברהם, כמו במשחק שחמט
מביא את החיילים הפשוטים
אף תספה צדיק עם רשע
איזה דבר זה?
יש שם צדיקים, לא?
אז מה שמה, שאברהם, לפעמים אנחנו מספקים
בביטוי הזה, כאילו אברהם אומר, תשמע
רשעים לא אכפת להשתהרוג
אבל יש שם צדיקים, זה לא יפה
אף תספה צדיק עם רשע
לכאורה, אם כן, בשלב הזה
אברהם, עד רבה
הוא בעל מדידת הדין
הוא מסכים עם השיטה של מדידת הדין
טוב, אז אם ככה, ברגע שאתה נכנס מדידת הדין
אפשר לשבת, יש פה כיסות
ברגע שאתה נכנס
למשחק של מדידת הדין
אתה מתקבל למועדון
אז אברהם יכול להמשיך את הדיון
ולומר את הקושייה השנייה
הקושייה השנייה
זו של פסוק כף ד'
השקפה שעומדת ביסוד פסוק כף ד'
סותרת את
ההשקפה של פסוק כף ג'
הקיצד
אולי יש חמישים צדיקים
בתוך העיר
האף תספה
ולא תיסע למקום
למען חמישים הצדיקים אשר ביקיר בה
אם כן, מה רוצה אברהם?
הוא משתמש בצדיקים
כדי להציל את הרשעים
אז מי הוא ציבור היד
של תפילתו של אברהם?
את מי הוא רוצה להציל?
את הרשעים
הוא רוצה למען החמישים הצדיקים
כן, למען, הכוונה בגלל
האף תספה ולא תיסע למקום
למען, כלומר בגלל
למען בעברית
נקרא את זה בגלל
זאת אומרת
יוצא
שאברהם יש לו טענה
שצריך להציל את המקום
לא תיסע למקום
למען החמישים הצדיקים הרגוע
אולי אתה יודע מה, אתה עושה
את זה בשביל הצדיקים, לא משנה
אבל אברהם רוצה להציל את המקום
כי לכאורה, אברהם היה יכול להגיד
תוציא את הצדיקים משם
תהרוג את הרשעים
אבל תדע קודם כל לחלץ את הצדיקים משם
כן?
אבל למה אברהם שייש למידה למקום,
שזה נראה שהיא מאוד רב משמעית
כמו נכנס לסדום?
למה אברהם אומר למקום ולא לסדום?
ההסדום הוא פשוט ביותר
להגיד את סדום זה מקטרג
כן? להזכיר את סדום
סדום, אנחנו יודעים איך בסדום מתנהגים
המקום
זה ניטרלי
עכשיו, מה? כן?
ידוע כמה אנשים היו בסדום?
כמה היו בסדום?
היו 759
באמורה
היו 612
מה?
כן, זה נכון
באדמה וצבועים
בכל אחת היו 502
ובצוהר
היו 204
כל מה שאמרתי
הוא אפשרות
יכול להיות שבכלל היה מספרים אחרים
הבנתי את זה מההתחלה
יכול להיות שבכלל היו מספרים אחרים
יותר גדולים, יותר קטנים, לא יודע
אבל זה אפשרות
זה מה, אולי קלה טיבול
איך אני יכול לדעת?
זה נשמע אינגלית
זה אומר כאילו, אם יש אנשים
שפרשים את הסדום, אנשים מאוד
שיפרשים את זה
הם יכולים להרשם את זה
התענה היא פה רצינית מאוד
זאת אומרת, אם יש 50 צדיקים ולא הרגו אותם
אז זה סימן שהם לא כל כך רשאים
או שיש תקווה
למקום בגלל הצדיקים שבקר בה
כלומר, יש איזה רציונל
מאחורי הדברים האלה, אבל הבעיה היא לא
שיש פה רציונל, הבעיה היא שאברהם
מעוניין
שהרשאים ינצלו
זה העניין שלו
למה אברהם רוצה
להציל את הרשאים? כי הוא אומר
לכדוש ברוך הוא, אני לא מסכים עם המידה שלך
אני אקח את בחזרה
אם אתה בורא, בורא עד הסוף
נותן עד הסוף
לא יודע אם זה נופל, זה ברור
כלומר, אברהם אומר
אני צריך לברר את מידת הדין
האם יש לה מקום או אין לה מקום
כן, מה אתה אומר?
אברהם לא אכפת מהשוקים
זאת הבעיה, יש פה בהחלט בעיה
כלומר, יוצא לפי זה שאברהם
מוכן להשלים עם זה
שאנשי הזדון ימשיכו להרשאה
יעשקו, יגזלו
כלומר, זה דבר שמבחינת האמת המוסרית
אנחנו יודעים שזה בלתי נסבל מה שאברהם
מבקש כאן
זה בלתי נסבל
בגלל שאברהם
עומד עוד לפני המסקנות שלנו
כלומר, אנחנו
בעולם שבו הערכים האלה כבר התבררו
אבל כדי שהערכים
יתבררו, הם צריכים לבנות שכבה שכבה
ואברהם מציב את שכבת
היסוד, שכבת היסוד היא חסד גמור
אלגא בזה ייבנה מה שייבנה
וזה נבנה עכשיו, דווקא בדיון הזה
כן
בסופו של דבר
זה יהיה תיקון העולם
כן, בבקשה
רגע, רגע
אנחנו נגיע לכל דבר
עכשיו
מה?
זה לא בטח עכשיו
עכשיו נציג את זה
גם משל הלין, אפשר לומר
שאברהם סבר שאם יש שם חמישי קצביקים
אז זמן של שם
שיש זכות למקום
שיש לזה להציג בעמק
זה ברור, הוא מחפש את הזכות
למקום, אבל לפעמים זה לא טוב
למצוא את הזכות למקום, כי תמיד אצל הרישאים
יש זכות, אפילו
הגדול שברישאים שבעולם
אולי נתן סוכריה לילד
מי אמר לך שהיטלר
עם אח שמו וזכות תפועה עליו
לא נתן אי פעם סוכריה על מקל לילד
שבוכה
וניגב לו את הדמעות
ואולי מכוח זה צריך
שהוא יוכל להמשיך להשמיד יהודים
זה הבעיה
השאלה היא של הפרופורציה, של המשקל
הגמרה שואלת על
מה הייתה הזכות
של נבוכד נצר
שניתנה לו האפשרות
לעשות השמדה כל כך גדולה
שיסרף את המקדש והרג
מיליוני יהודים לפי הגמרה
הגמרה אומרת פשוט מאוד
אבא שלו, מרודך בלדן
מן בלדן, הלך
ארבע עמות לכבוד אלוהי ישראל
הגמרה אומרת
מזל שהוא לא הלך יותר מארבע עמות
כי אם הוא הולך עוד קצת, היינו נגמרים
או למשל כשנבוכד נצר
מלך בבל אומר
אתו היא כמער עברבין
ותימו היא כמעט עקיפין מלכותי
מלכות עלם ושולטני עם דר ודר
אומרת הגמרה
שק זהב רותח לפיו של אותו רשע
שאלמלא בה מלאך
וסתרו על פיו
ביקש לגנות כל שירות ושבחות
שאמר דוד
כן? כלומר אנחנו לא תמיד
מעוניינים של הרשעי הזכות
ברור?
כן
בגלל הסיפור
עם המורה
נראה לי
בהתחלה סדום
והמורה, אחרי זה סדום
נכון
ההבדל הוא פשוט שהמלאכים
יורדים לסדום, לא למורה
לא, סדום
היא ראש כל הערים
כן? הרי שם יש חמש ערים
סדום, המורה, אדמה צבועים
וצוהר
ששם היו שבע מאות
חמישים ותשע ועוד שש מאות
ושתים עשרה ועוד
חמש מאות ושתיים ועוד
מאתיים וארבע, נכון?
אז סך הכל מדובר
אם כן, בחמש ערים
ולכל אחת, עשרה צדיקים
כן? כי אני אומר, זה מניין
בכל עיר ועיר, אז יוצא חמישים
ברור
כדי להבין מה המשמעות של
המספר חמישים, מה אברהם רוצה
במספר חמישים, צריך לשים לב לשורת
המספרים שהוא מעלה
מה המספר השני שמביא אברהם?
אולי נקרא את זה בפנים, כי זה פה מעניין
יש פה אפילו חושומו
חלילה לך
מעשות כדבר הזה להמיץ צדיק עם רשע
חזר פתאום
להציל את ה... כי
הוא לא ירגיש שהטיעון
לא מתקבל
והיה כצדיק הרשע, חלילה הלך
השופט כל הארץ
לא יעשה משפט?
אברהם שמתנגד
עם דת הדין, פה מדבר בשם
דת הדין, זה חוץ
בקלפי שמיה, שזה מעניין
אומר את הגמר
כן, כן, ואומר השם
עם אמצעי בזדום
50 צדיקים בתוך העיר
ונסעתי בכל המקום בעבורה
כן, כי ברור, מה זה הצדיקים האלה?
זה לא צדיקים באמת, מה זה צדיק?
לא שהם היו טהורים
וזקים
הם צדיקים לעומת האשמה
כמו צדיק בדינו
אחד אומר אם אתה מואשם ברצח
יצא צדיק בדינו, התברך שהוא לא רצח
הוא רק פצע
אז הוא צדיק לעומת האשמה
אבל זה לא שהוא צדיק גדול, הוא פצע
מישהו, כן? אז גם פה
כן
אז למרות שארב אומר שאברהם
קצת חוזר בתיאור, מה כסף
צדיקים, ה' אומר לו שהוא יותר
כן, הכסף שהוא נותן לו רמז
הוא אומר תשמע, אני חשבתי כבר על הנושא
ויאן אברהם ויאמר
הננהו, אל תלדבר אל אדוני
והנוכחי עפר ועפר
אולי, שימו לב את האופן שבו הוא אומר את זה
יחסרון חמישים
הצדיקים חמישה
אה, אתה שחית בחמישה את כל העיר?
זה לא בגלל החמישה, זה בגלל
שיש רק ארבעים וחמישה
כן, אבל אברהם יודע
טוב להציג טענות, בגלל חמישה
אתה עושה בעיות
כן
והיום הוא לא השחית, אם
ימצא שם, ארבעים והחמישה
עכשיו, והיוסף עוד לדבר
אליו, והיום הוא אומר אולי אם
ימצאים שם ארבעים
הוא אומר לא יסים עבור ארבעים,
והוא אומר לא יבחר אל אדוני ודבר
אולי ימצאו שם שלושים, והוא אומר
לא יסים אם ימצא שם שלושים, והוא אומר הננהו
אל תלדבר אל אדוני, אולי ימצאו שם עשרים
והוא אומר לא ישחית בעבור העשרים
שימו לב שאברהם יורד כל פעם
בעשרה
חמישים, ארבעים וחמישה
ארבעים, שלושים, עשרים, עשר
מה?
המשפטים מתקצרים
ברור, כי ברור שאברהם רואה
זה הולך להיסגר, אבל יש
בין חמישים לבין ארבעים
הייתה מפלס ביניים
ארבעים וחמישה, בכל אשר לא מצד
הדבר הזה רומז
שהמפתח להבנת המספרים האלה
זה המספר ארבעים וחמישה
שהוא בגמטריה
בגמטריה מה?
אדם, בגמטריה אדם
מה מחפש שם אברהם?
את האדם
איפה
הזהות אדם עדיין נשמרה שם
אז האדם
בגמטריה
חמישים
אדם בגמטריה ארבעים וחמישה
מה ההבדל אגב? אמרת בעצמך
אדם בגמטריה מה? האדם
בגמטריה מי?
כלומר, או שיש עדיין
זהות פרסונלית
מישהו
אם לא, אולי הם יצאו ידי חובתם
בתור משהו אימפרסונלי
סתמי, מה?
עברו ממי למה, אבל זה עדיין משהו
אם זה לא מישהו
זה לא
משהו, אם לא מנכ״ל
אז זה
הזמר
אז זה הירידה
ואז יוצא שהמספרים
ארבעים, שלושים, עשרים ועשרה
הם כנראה מספרים שאפשר
על ידי כל מיני חידופי גמטריות למצוא שם
גם כן את האדם או את האיש
או את האנוש וכו'
כן? תודה רבה. שאלה, פעם עשיתי
חשבונות גמטריאיתיים
שאני לא זוכר אותם, כן
אבל זה מה שזה, ולא, עד שזה מגיע
לעשרה
בפסוק למת ב' ויאמר
אלנא יחר לאדונא ודביר אחר פעם אולי ימצאו שם
עשרה ויאמר לו השחית
בעבור העשרה, כן
אבא, שם הדנות מופיע בפעם הראשונה?
נכון
אין למה
אין מישהו שמונה למה להגיד?
לא
שם הדנות הופיע כבר בפרק
ת' דבב
מה בפרק ת' דבב?
תסתכל
פרק ת' דבב, פסוק
ב'
אבא יאמר אברם
אדוני אלוהים
במה תיתן לי ואני הולך ערירי, נכון?
כתוב שם הדנות כאן? כתוב
נכון, פה זה לבדו
שם הדנות לבד
זה משנה דינה
דינה, הוא תהיה אותה דנות
כאן יש את הדנות של השחית
ואז הוא יוצא ויוצא
ואז הוא יוצא ויוצא
מה הבדל בין השחית לבין לא עשה?
אין אני יודע
לא כל דבר אני יודע, כן
בבקשה
כל הערכה זה מרגיש כמו איזו התמקרות
בבסטה בשוק, קצת
נכון, נכון, נכון, ממש לא עובד
אני לא יכול להמשיך
ההתמקרות כאן
כמו בבסטה בשוק
זה מראה את מסיורת הנפש של אברהם
שהוא מוכן להיכנס לסגנון הזה
הוא מוכן להיכנס לסגנון הזה
כדי להציל
זה מראה אגב שהוא לוקח מאוד ללב
השאלה היא מה אברהם כל כך ללב
אתם זוכרים מה הייתם
מערכת היחסים הקודמת
של אברהם עם מסדום
הוא שחרר את לוט, נכון
והייצא מלך סדום לקראתו
אחרי שובו מעקות את כדור לעומר
ואת המלאכים אשר איתו
אל העמק שווה
הוא העמק המלך
והיומר מלך סדום
אל אברהם
תן לי הנפש
והריחוש כך לך
והיומר אברהם
אם יכול דת סרוכנאל
והיא ייקח מכל אשר לך
ולא תאמר אני העישרתי את אברהם
בלעדיי רק חלק הנערים
אשר הלכו איתי
הנערים וחלק הנשים אשר הלכו איתי
הנרש כל וממרה
הם ייקחו חלקם
אם נתבונן קצת בדיון הזה
שהיה בין מלך סדום לבין אברהם
כשמלך סדום אומר תן לי הנפש
והריחוש כך לך
משמע שאצל אברהם נמצאים גם הנפש וגם הריחוש
יש ביכולתו של אברהם להגיד
אתה לא מקבל שום דבר
אתה לא מקבל לא את הריחוש ולא את הנפש
מכאן ואילך אני מלך סדום
אברהם יכול היה להפוך במילה אחת למלך סדום
במקום זה הוא אומר למלך סדום
לא רק שאני לא רוצה את הנפש
אני גם לא רוצה את הריחוש, מחזיר לו הכל
עכשיו אם אברהם לא היה מחזיר שום דבר
מה היה קורה?
אנשי סדום
היו הופכים להיות צדיקים
הם היו נכנסים לבית אברהם
זה יוצא שאברהם מרגיש אשם בגורלם
הוא אומר זה קצת אשמתי
הם עכשיו נופלים כי אני לא עשיתי מה שצריך
אז הוא לוקח את זה ללב
אפילו עם הסגנון הבסטטי הזה
זה בלי שהוא רוצה, הוא מרגיש שהוא לא בסדר
למה הוא לא לקח אותם?
למה הוא לא לקח אותם?
דיברנו על זה בפעם שאברהם
כשלמדנו את זה
שאברהם היה לו כבר ניסיון
עם שני סוגי אוכלוסייה שהוא צירף
ושדווקא זה לא הלך טוב
האוכלוסייה הראשונה הנפש שעשו בחרן
הקב' הוא אומר לו תשאיר אותם משכם
הוא הביא ממצרים חבר'ה
זה אחר כך גרם בן רועי מקנה
אברהם לבין בן רועי מקנה לו
הוא אומר לו אולי הקב'
לא רוצה שאני אצרף אנשים
ודווקא את אנשי סדום הוא כן היה צריך לצרף
כי הם היו מארץ ישראל
למה הוא לא הבין את זה?
בשלו קושי לקחת שורש דווקא בארץ ישראל
כלומר יש הרבה דברים שמתקשרים זה לזה
פסוק למת ג'
ואהיה לך שם כאשר כאילו אלדבר אל אברהם
ואברהם שבלמקומו
מה פירוש הדבר?
שלא ירדו למטה מעשרה
או אברהם היה יכול להגיב סדר
אז אין עשרה, חמישה, אחד
ואין עשרה חמישה
ואין עשרה חמישה
ואין עשרה חמישה, אחד
אולי
אם אין צדיק אולי בכל זאת תסלח להם
הכוונה
פחות מעשרה
נשאלת השאלה למה הצדיק נשאר שם
זה כבר קושי על הצדיק
אם אין לך עשרה
אז מה אתה עושה שם?
הם יוכלו אותך
הם ילמדו אותך להיות כמו תם
מה?
אין לו מניין, זאת אומרת שאין לו אפשרות
ליצור איזה מיקרו חברה
שתקרין
אז הוא יצטרף אל החברה
ולכן אי אפשר על פחות
מעשרה ללמד זכות
זה מה שכותב הרמב״ם
בהלכות
בהלכות דעות
כותב רבנו הרמב״ם
בהלכות דעות
ספר רקביו
אומר
דרך בריאתו של אדם
להיות נמשך בדעותיו
ומעשה אחרי רעב וחבריו
ונהג במנהג
אנשי מדינתו
לפיכך
צריך אדם להתחבר לצדיקים
ולהתחבר לצדיקים
ולהתחבר לצדיקים
ולהתחבר לצדיקים
ולהתחבר לצדיקים
לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים
ולשב
אצל החכמים תמיד
כדי שילמד מעשהם
ויתרחק מן הרישאים ההולכים בחושך
כדי שלא ילמד
עם מעשהם
הוא ששלמה אומר
הולך את חכמים יחכם ורואה כסילים ירוע
ואומר אשרי האיש אשר
לא הלך ועצד רישאים וגומר
וכן אם היה במדינה
שמנהגותיה הרעים
ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה
ילך למקום
שאנשיו צדיקים
ונוהגים בדרך טובים
ואם היו כל המדינות
שהוא יודען ושומע שמועתן
נוהגים בדרך לא טובה
כמו זמננו
או שאינו יכול
ללך למדינה שמנהגותיה טובים
מפני הגייסות
או מפני החולים
יושב לבדו יחידי
כעניין שנאמר
יושב בדעת וידום
ואם היו רעים וחטאים
הנה זה ביטוי שהוא לקח
מאנשיה, סתום
ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו
לשב במדינה אלא אם כן
נתערב אימהם ונהג
במנהגה רע
יצא למערות
ולחווחים ולמדברות
ואלה נהיג עצמו
בדרך חטאים
כעניין שנאמר מי יתנני במדבר
מלא נורחים וגומר
אז מכאן
לכאורה
שצריך לגור בשכונה דתית
מה שכתוב, לא?
באמת?
כן?
אני אשאל אתכם
שאלה
אני אשאל אתכם שאלה, מי מחליט מראשה?
תמיד אפשר להחליט מראשה, זה לא הבעיה
יש לנו כן אפשרות לשפוט מצדיק
מראשה, לא אמרתי דווקא דתי חילוני
אבל אני אומר, אפשר ודאי לקבוע
מה זה מנהג טוב, מה זה מנהג רע
בהחלט, בשביל זה יש לנו תורה
אבל השאלה היא אחרת
איפה אברהם היה גר?
אומרים על לוט
אתה לא בסדר
שעזבת את אברהם
היית צריך לגור אצל אברהם
כדי לקבל מנוע שפערה
ואברהם עצמו איפה היה גר?
אצל הנרשקול וממרה
אצל הנרשקול וממרה
אתה חושב?
הם עשו את אברהם צדיק
אברהם היה לומד מהנרשקול
וממרה איך להיות צדיק?
לא, אבל הם היו רעים טובים
הם ירצו על המילה
מה גרם לממרה
להחשוב על דברים כאלה?
אני אגיד לכם מאיפה זה בא
זה בא מאברהם
אברהם הוא אחד כזה שאיפה שהוא נמצא
זה מקום הצדיקים
זאת אומרת
יש שני סוגי אנשים
יש מי שטבעו להיות מושפע
ויש מי שטבעו לקבוע
את האופי של המקום
אז אם אתה מהחלשים
מותר לך לגור בשכונה
שאתה צדיק, אם אתה חלש
אבל אל תעשה מזה אידאולוגיה
אתה יכול להיות כמו אברהם
כמו שאמר לי אחד הצדיקים פעם
במקום שבו יש הרבה נרות
אין עניין להדליק עוד נר
אבל לפה שיש הרבה חושר
להדליק עוד נר אחד זה הרבה יותר משמעותי
מה?
ודאי שזה ככה משמע מהרמב״ם
כי הרמב״ם בדוגמה מילות
הוא לא יודע שאברהם היה קיים
הוא מכיר את הפרשה
אבל אברהם יש לו בפרסה
אבל במצד זה
הפרוורים יושבים
בסדום לא, אין מורה
לבקר בפרסה
אברהם היה יושב
בפרוורים של סדום?
של פרור בסדום
מה פתאום, אברהם היה יושב בלעוני ממרה
אם זה נדע שהוא בא
אליו בפרור בסדום
לא מה פתאום
עכשיו, מה?
למה אברהם לא יקים
גרעין תורני?
למה אברהם לא יקים גרעין תורני?
ודאי שיקים
זאת הבעיה
האם אברהם היה מסוגל
להקים גרעין תורני בסדום?
לא, זו שאלה
כלומר, הוא שלח מישהו
הוא חשב שאלות יקים
נאמר ככה
אברהם כנראה עוד לא היה מסוגל לזה
אבל דוד היה מסוגל לזה
דוד המלך
כלומר, זו שאלה
האם הגיע הזמן או לא הגיע הזמן
אנחנו נראה את זה בפרק כף
בפרק כף, השאלה שלך בעצם עולה
כתוב
בפרק כף
פסוק
א'
כתוב
ואיסא משם אברהם
ארצה הנגב
נכון? פרק כף, פסוק א'
ואיסא אברהם משם ארצה הנגב
למה הוא נסע משם?
למה הוא נסע משם?
אז יש פה שתי פירושים בראשי
הפירוש השני בראשי
דבר אחר, אם אתה מסתכל
להתרחק מלות
זאת אומרת, אברהם לא היה מסוגל להכיל
את מה שקרה בין לות לבין בנותיו
למרות שדווקא מזה בא המשיח
זה אחלה סדכים גדולים
נכון, ולכן, אבל כנראה שאצל אברהם
הוא חש שהוא עדיין בעידן היסטורי
שאין לו יכולת לקלוט את זה
טוב, בואו נמשיך
פרק י'
פסוק למ' ג'
סליחה, פרק י' ח'
סליחה, פסוק למ' ג'
והיה לך שם כאשר
כאילה לדבר אל אברהם
ואברהם שב למקומו
אומר ראשי, נסתלי כדיין
נסתלי כסנגור, וכתגור
מכתרג
פסוק א' ויבואו שני
המלאכים
סדומה בערב
יואל, מה אתה רוצה?
אין דיין ואין סנגור, אתה אומר מכתרג
זה לא מה שאמר?
לא, זה מה שנשאר לעשות
מה?
אבל אין דיין, הם נהיו מכתרג
איפה הוא מכתרג? הרי מה אתה אומר?
הדיין הלך?
כן
לא יודע
טוב, ויבואו
שני המלאכים
סדומה, מה זה שני המלאכים? לפני כן היו כמה?
שלושה
אז מי יסתלק?
תסתכלו, מה כתוב
בפסוק לפני זה? ויהיה לך שם
כאשר כאילה לדבר אל אברהם
ואברהם שב למקומו, ויהבו שני המלאכים
אז מי זה היה אחד
מהשלושה? השם
ברור? לפחות
בפשט לפסוקים זה המשמעות
כלומר, במראה שרואה אברהם
הוא רואה את השכינה, יהוד כאב אף כא, ממש
ומשני צדיו, שני מלאכים
נסתלק הדיין
אז נשארו שני המלאכים
סדום בערב, ולות
יושב בשער סדום
ויער לות
ויעקום לקראתם, והשטח הוא
אפאים ארצה. מאיפה הוא למד להתנהג ככה?
אברהם. כלומר בעצם
אברהם רואה בחזון הניווי
שלו, הוא רואה כאריקטורה
של עצמו
הוא רואה את לות. אגב, לות בגמטריה כמה?
45'
מזכיר לכם משהו?
זה מי שאברהם מחיפש שם
אתה מחפש 45'?
בוא נראה לך אותו, זה לות
מה פירוש המילה לות?
כיסוי, נכון?
כלומר, אתה עוד לא יודע מי הוא
הוא לוטה בערפל
מה פירוש המילה לות בערמית?
כללה, מקולל
נכון?
אז או שהוא אדם או שהוא מקולל
או שהוא כמו לפני אחת או כמו שהוא אחרי אחת
בכל מקרה, משהו לוטה פה
משהו לא מבורר
אז הולכים לסדום כדי לברר
הרי כתוב, ואם לא
אדע, אז צריך לעשות בירור בתוך סדום
להפריד בין זה לזה
פסוק ב'
והיה אומר
הנה נא אדוני, סור אוני, לבית עבדכם
שימו לב, זה כבר
אדוני בלי כמץ
אלא בפתח
כשזה עם כמץ, זה שם השם
כמו אברהם, שם עליהם אברהם
אבל אצל אברהם, זה כתוב עם כמץ
ואילו כאן, זה עם פתח
אז זה כבר לא שם שמיים
למה רשי אמר שזה בפניית
שגילה לכולם, באברהם?
מה?
זאת אומרת, באברהם
הגדול שבהם אברהם
כולם אדוניים
כן, נו, אבל הוא דיבר עם
הגדול, דבר אחר, קודש
נכון?
ופה זה לא קודש, עכשיו
לא משנה, יש מסורת איך מדברים
הרי, השם אדנות שבפרק
יותחת, יש מסורת שמבטאים את זה
עם כמץ, ואת זה מבטאים עם פתח
הרי הביטוי של הכמץ ושל
הפתח הוא לא שווה, אצל הספרדים כן
אצל האשכנזים ואצל התימנים
לא, נכון?
איך אומרים כמץ אצל האשכנזים?
או
נכון? ואיך אומרים אצל התימנים?
או, נכון?
אז זה לא אותו דבר
אינה אדוניי
סורו נא אל בית עבדכם
ולינו ורחצו רגליכם וישכמתם
והלכתם לתרככם
והיו אומרו לא
כי ברחוב נא בין, שימו לב לדגש
בלמד, והיו אומרו לא
כן, זה בניגוד לכללי הדקדוק
להגיד שזה היה לא
לעומת, אברהם שאמרו לו
כן, תעסק אשר דיברת
מה את אומרת?
גם אנחנו נשמע שאלה
של כל ספרדים
וגם אשכנזים ולנו הלכה
הוא נמצא פה
אז הוא הלך ואני הולך שם?
כן, והיה הלך, לנו הלך?
לסדון
לסדון, ודאי
אבל יש כאן האשניים
נכון, האשניים זה הקדוש ברוך הוא
כלומר, עד עכשיו הוא היה בהופעה של שלושה
ולכן יש פה חיסרון גם
זה לא התגלות מלאה
כי התגלות של פורענות היא חסרה
התגלות של ברכה היא מלאה
והיו צרבם מאוד, והיו סורו אליו
והיו בו אל ביתו, והיו עשו להם משתה ומצוטפה
והיו אוכלו
למה הם באים אליו בערב?
תגיד למה? מה זה הערב?
איפה ראינו הערב בתורה?
והיא ערב
והיא בוקר, נכון?
אז מתי יש בריאה בתורה?
בערב או בבוקר?
מה?
בערב או בבוקר?
והיום מר אלוהים
זאת אומרת שמתי יש בריאה?
ביום, לא בלילה, אז זה הלילה
משהו נורא, פשוט נסבוב
מה זה ערב?
זה הזמן של ההכנה
זה הזמן של ההכנה
זה כשיש הוויה חדשה
יש היעדר
אומר המערל, יש היעדר של ההוויה הקודמת
כדי לתת להוויה חדשה
אפשרות להופיע
זאת אומרת הערב זה הזמן שפה מכינים עולם חדש
לכן כיוון שהם באים לדון את צדום
באים בערב
בסדר? לעומת זה כשבאים להוליד את יצחק
באים ביום
פשוט
והיום מר
זה הטרם ישכבו
ואנשי העיר
אנשי צדום נסבו על הבית
מנער ועד זקן
כל העם מקצה
והקראו אלו
והיו אומרו לו, היה אנשים אשר באו אליך
הלילה הוציאהם אלינו
ונדעה אותם
כן בבקשה
יש את המשמעות לזה שהוא הכין להם עצור?
האם יש משמעות לזה
שהוא הכין להם עצור? כן, פסח היה
כן
חזר לו, פסח היה
זאת אומרת שבערב פסח
בזמן הקרבת הקורבן
נולד
עמודים על לידת יצחק
בערב נעשה משפט
כמו מעקת בחורות במצרים
מה?
האם פסח זה אחרי
יציאת מצרים?
התשובה היא שלא
יציאת מצרים הייתה
ותדבב בניסן
כי זה היה פסח
אני אסביר לך מה הכוונה
כשיש תאריכים מיוחדים
בלוח השנה שלנו
יש תאריכים מיוחדים
בלוח השנה שלנו, השאלה היא
למה התאריכים האלה מיוחדים?
אפשר להגיד
בגלל המאורעות שהתרחשו
זה אותם תאריכים
אבל
אפשר להגיד הפוך
המאורעות התרחשו
כי זה היה התאריך
כלומר, יציאת מצרים
הייתה בתדבב בניסן
כי תדבב בניסן
הוא הזמן המיועד לדבר הזה
מה?
המצוות האלה הופיעו
דרך הנסיבות ההיסטוריות
האלה
אבל המצוות האלה שייכות לזמן ההוא
באופן מהותי
אני אסביר לך מה הכוונה
למשל, אולי זה קצת הזדמנות
להסביר משהו
על הפסד דו מדע הנקרא ביקורת המקרא
הפסד מדע נקרא
פסד דו מדע
פסד דו
הכוונה בכאילו יעני כזה
מדע זה מדע
אז פסד דו מדע זה
בכאילו כזה יעני מדע
הנקרא ביקורת המקרא
ביקורת המקרא
למשל שואלת שאלות מאוד מעניינות
הנחת יסוד של ביקורת המקרא
שמה שכתוב בתורה זה לא היה
זו הנחת יסוד
עכשיו ראיתי אחד כתב ספר
תולדות סיפור יציאת מצרים
זה נשמע מעניין, נכון?
כלומר, לא סיפור יציאת מצרים
לתולדות הסיפור, איך הסיפור נולד
וכו' וכו'
אז שם אחד הפרקים שכותב
אותו רק, הוא שואל
מדוע מחבר התורה
החליט לקשור
את יציאת מצרים עם קורבן פסח
כלומר, הנחת היסוד שאם התורה
אומרת שזה קשור, סימן שאין קשר
עכשיו נשאר, נעשה עכשיו את הרץ
אז למה הוא קשר את קורבן הפסח
עם יציאת מצרים?
ברור? עד כאן השאלה?
ברורה?
כשארה ברור לכל אדם בעל סכל
שקורבן פסח הוא
בלכל לא קשור ליציאת מצרים
הוא קשור לקורבן
שמקריבים הרועים
באביב לכבוד המלטת הצעון
זה רועי צעון, הרי זה כבש
אז מי מקריב כבש? רועי צעון
למה רועי צעון דווקא באביב?
זה הזמן שהם ממליטים
הצעון ממליט, זה הזמן
זה חגיגה
אתה עושה חגיגה, נכון? בסדר?
בסדר, אז עכשיו
רק השאלה היא
בסדר, זה ספר מעניין
עכשיו, אני שואל אתכם שאלה
הוא צודק או לא צודק המחבר הזה?
בוודאי שהוא צודק
ברור שהרועים
באביב הם שמחים
כשהצעון ממליט, וזה ברור
שעושים סעודה עם זה ועושים קורבן, ברור
ולכן הקדוש ברוך הוא
החליט להוציא
את צונו ממצרים בתאריך הזה
יוצא שהקרבת
קורבן פסח קדמה ליציאת מצרים
בוודאי, צודק אותו בעל ביקורת המקרקול
לא יודע עד כמה הוא צודק
יוצא שהוא אומר, הפיקורסות גדול
כשמצד האמת הוא אומר מה שהתורה אומרת
כי הקדוש ברוך הוא
מוציא את ישראל ממצרים
זה צונו של הקדוש ברוך הוא, הוא ממליט אותו
בוציא גוי מקרב גוי, מתי מוציאים?
מישהו מקרבו של מישהו, תגידו לי
אם לא בלידה
נכון, ולכן, זה הזמן המתאים
עכשיו לפי זה אתם מבינים למה
יצחק הבינו
יש לו איזה מנהג מאוד משונה, הוא אומר
לבן שלו, תשמע, אני מאוד רוצה
לברך אותך, תביא משהו לאכול ככה
אני מצב בוח טוב, עשה לי מטעמים
כאשר אהבתי בעבור תברכה נפשי
מה עושה יעקב?
מה מביא לו?
שני גדעי עיזים
שני גדעים בשביל זקן אחד
שני גדעים?
ראיתם פעם זקן אוכל שני גדעים?
אמר הוא חזר, אחד קרובן בשח
אחד קרובן חגיגה
ואז לפי זה
מה זה ויביא לו יין וישת?
ארבע קוסות, הביא לו ככה קוסות
וגם לחם עשה
מה זה לחם? זה המצות
הביא לו, עושה לו בסדר
אז יש את השאלה
אתה שואל את יצחק אבינו
תגיד לנו אבינו יצחק
אבל עוד לא הייתה יציאת מצרים, משום מה אתה
אוכל את הגדעים האלה?
הוא אומר כי זה האביב
ואני חש שזה הזמן
לאכול גדי עיזים לפני השם
איך הדבר הזה
התממש בהיסטוריה דרך יציאת מצרים?
זה פרט, ולכן גם אותו דבר
המלאכים
מקבלים מילות מצות
זה הזמן לאכול מצות
עכשיו, מה הטעם ההיסטורי
באיזה אופן זה התגלגל
בהיסטוריה דרך יציאת מצרים?
זה משנילה חלוטין מבחינה זו
בסדר?
מה?
אז צריך להבין מה הקשר
בין המצות לבין אמצע האביב
לאמצע של חודש האביב
יש לזה סיבה
זה הזמן של הקציר
ויש
בלחם הראשון
שעושים הוא לחם שנעשה בחיפה זון
כי הרבה זמן לא אכלנו לחם
ולכן עושים אותו בלי לתת לו לחמיץ
הדבר הראשון שעושה
החקלאי שלראשונה
קיבל גרעיני חיטה
על המקום הוא לש
הוא מזדרז לאכול בחיפה זון
ברור?
ולכן, כשיצאנו ממצרים בחיפה זון
התורה צלטה גם לעשות מצות
ברור?
עכשיו, זה גם כתוב פורש בתורה
שהתורה צלטה עלינו לעשות מצות
וברר שלא הספיק בצקנו להחמיץ
כן, בבקשה
אז זה לא מה שקוראים לזה הוגות מצות ומצות?
פה לא כתוב הוגות מצות
שם כתוב, אז כשנגיע לשם נדבר
בסדר?
הוגות זה שונה גול, אבל לא שונה כאלה
אז עכשיו, אנחנו רואים פה אנשי סדום
אם כן אנשים רעים ביותר
והם מחליטים להרה
מה חטאת סדום?
זה אנחנו נעסוק בהרחבה
בעזרת השם בפעם הבאה
תודה