פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת חיי שרה > “ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר”

“ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר”

מילות מפתח:כניעה, כנען
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫בלימוד החשוב והיקר ‫והמרתק שלנו בספר בראשית
‫מאת הקב". בפרק כף ג'

‫פסוק ג'.

‫הערה טכנית.

‫השיעור מכאן והלך מתחיל ‫כמעוט החורף בשעה 20.30,

‫או בעברית שמונה וחצי.

‫לא כפי שהיה עד עכשיו, זה ‫היה ברבע לתשע, עשרים לתשע,

‫כיוון שההשקיעה מספיק מקדימה,

‫אז ספילת ערבית חזרה עוד בשעה וחצי,

‫אז הערבית, אז השיעור ‫מתחיל בשמונה וחצי, זהו.

‫אז אחריי משבוע הבא, בעזרת השם ילברך, אמן,

‫נחזיר תמידים כסדרן.

‫פרק כף ג', פסוק ג'.

‫ויהקום אברהם מעל פני ‫מתו והידבר אל בני חת למור.

‫מי הם בני חת?

‫מה? אחיתים, כן. מי הם אחיתים?

‫סוג של קננים, בדיוק התשובה שרציתי, נכון.

‫עכשיו, הייתי רוצה להגיד מה זה קננים?

‫מה זה קננים?

‫בנים של חם.

‫זה בנים של חם, זה ‫נכון, ולמה נקראים קננים?

‫מלשון קניה.

‫מלשון קניה. אז ארץ קנן קרויה על שם,

‫קרויה לארץ.

‫הם קננים על שם הקניה.

‫כלומר, יש אופי באישיות הקננית של קניה.

‫קניה למה? לא נאמר.

‫בעצם אפשר להיות נכנע לקדוש ברוך הוא.

‫מידה נפלאה, מידה טובה.

‫אפשר להיכנע ליצר הטוב, מידה טובה.

‫אפשר להיכנע לחוכמה,

‫ואפשר להיכנע ליצר הרע.

‫פשוט... זה עניין של אופי...

‫הקניה היא מידה בנפש, והשאלה למה? ‫מפנים אותה.

‫הוויה היא שקנן הוא ערור.

‫כתוב בדבר נוח, ערור קנן.

‫למה הוא ערור?

‫כי הוא נכנע ליצר הרע.

‫צריך לתקן אותו. איך עושים?

‫מה אומר נוח? כדי לתקן ‫את ערור קנן, הוא מתקן.

‫העבד עבדי יהיה לאכב.

‫על ידי שהוא יקנה לאכב,

‫בעלי הקדושה, מוסר, חוכמה, שם ויפת.

‫מתוך כך יש תקווה לקנן לצאת ממצבו.

‫כך שבעצם באופן בסיסי, ‫הקנעניות היא מידה חיובית,

‫אם היא מופנית למקום הנכון.

‫ארץ ישראל נקראת בתורה בשם ארץ...

‫קנן, יפה!

‫בתורה ארץ ישראל נקראת ‫ארץ קנן, או ארץ הקנעני.

‫זה עוד יותר טוב, כי הקנעני, ‫יש תוספת של ה' וי' במילה קנן.

‫י' ה', משהו אדיר.

‫זאת אומרת שהקנעניות היא המידה הנדרשת

‫כדי להיכנס לארץ.

‫אם אתה מסוגל להיות נכנע לפני הגורא,

‫יש לך שייכות לארץ.

‫אם לא, אז לא.

‫אבל אחד מהבנים של קנן שמו חטא.

‫בני חטא, החיטאים.

‫מה פירוש המילה חטא? -פחד.

‫משום חטא, מי שחטא.

‫זה היה נכון אם חטא היה כתוב ב-ט',

‫אבל חטא כתוב ב-ט', חטא-ט'.

‫אם כן, מוכרחים לתת פירוש אחר.

‫מה פירוש המילה חטא ב-ט'? -פחד.

‫פחד. איך אתה יודע? -חיטאט.

‫חיטאט. ‫יש עוד אפשרות לדעת, כי ירמיהו גם אמר.

‫אבל גם לפני שירמיהו אמר,

‫חטא משום חיטאט, מורה אחם וחטאיכם

‫מתן על פני כל הארץ.

‫החיטאט זה הקיצוניות של הקנאה.

‫כלומר, חטא הוא הקנאני האולטימטיבי.

‫זאת אומרת, הנכנע שבה נכנעים.

‫והם יושבי חברון.

‫המקום שבו צריך לקבור את שרה.

‫עכשיו, ברגע שאברהם קונה ‫לו אחוזת קבר, אצל בנכת,

‫הוא קנה לו אחיזה בארץ ישראל.

‫כי התנאים של הישיבה ‫בארץ זה הקנאניות והחיטאיות.

‫זאת אומרת ש... אגב, איך אומרים ‫קנאה בשפה הערבית, מישהו יודע?

‫אסלאם. -אסלאם, כן, זה קנאה.

‫כן, זו תכונה בנפש, להיכנע לפני האלוהות.

‫זאת לא אמנם התכונה האחרונה.

‫על גבי זה צריך להוסיף גם אהבה.

‫אבל כנקודת ההתחלה זה ‫לא רע, להתחיל מהקנאה.

‫הקנאה, חיטאט, מתוך כך מגיעים לאבא.

‫אברהם, שלמד משרה את מידת הדין,

‫והוא צריך על ידי קבורתה לקנות אחיזה בארץ,

‫מבקש מבניכת שייתנו לו אחוזת קבר.

‫עכשיו, אני רוצה קצת להוסיף ‫ידיעות שיש לנו מן ההיסטוריה הכללית,

‫זאת אומרת, מידיעות חיצוניות לתנח,

‫שבימי קדם, במיוחד אצל בניכת,

‫רק למי שיש לו אזרחות מלאה ‫של הארץ, יש זכות לאחוזת קבר.

‫כלומר, הבקשה של אברהם לקנות אחוזת קבר

‫היא בקשה להפוך לאזרח ‫הארץ, ואת זה צריך לבסס.

‫צריך שהוא יראה שיש לו זכות בדבר הזה.

‫בואו נראה מה אומר אברהם לבניכת בפסוק ד',

‫גר ותושב, אנוכי.

‫המילים גר ותושב הם מילים ‫הופכיות, מנוגדות זו לזו,

‫אנטיטטיות, יש פה סתירה פנימית, אנטינומיה.

‫הרי גר זה מי שזר, תושב זה מי ששייך.

‫אז איך אפשר להיות גם גר וגם תושב?

‫לטארטה דה סאטרה, הקיצד.

‫אלא מה? אנחנו צריכים לשאול את עצמנו,

‫מהו האדם בעולם?

‫האדם בעולם הוא גר או תושב?

‫הוא גם, וגם, אנחנו תושבי העולם מצד הטבע.

‫הרי מה מקיים אותנו? תפוחי האדמה, נכון?

‫גם בטטות, יש כל מיני סוגים.

‫אנחנו חיים מכוח הרבה ‫דברים של שייכות לטבע, נכון?

‫גם האבולוציה הרביעית, כלומר, ‫הרבה דברים בעצם מצד הטבע

‫עושים אותנו תושבי העולם.

‫אבל מצד הנשמה, אנחנו זרים לגמרי פה.

‫הנשמה יש לה נוסטלגיה אל עולם אחר.

‫היה גוי אחד בשם אלבר ‫קמי, שכתב ספר בשם הזר.

‫מה זה הזר? זה האדם.

‫האדם חש זרות בעולם.

‫אז יש כל מיני אופנים איך ‫להסביר את הזרות הזרות.

‫מה שלא יהיה האדם חש זרות? מצד הנשמה.

‫כלומר, בעצם מה שאומר ‫אברהם, גר ותושב, אנוכי.

‫זה מה שאני. אני גם גר וגם תושב.

‫גם רבי יהודה הלוי, ‫באדוניי נגדך כל תאוותי,

‫אומר, כגר תושב אני על גב ‫אדמה, ואף כי בביתנה נחלתי.

‫כלומר, אני בעולם הזה גם גר וגם תושב.

‫זהו המעמד הפרדוקסלי הקשה של האדם.

‫האדם הוא גם גר וגם תושב.

‫זה יפה מאוד מה שאומר אברהם. ‫מה זה נוגע לבנכת?

‫אומר להם, אברהם, גר ותושב, אנוכי. ‫אה, אם אכן, גם אתם כאלה.

‫כלומר, אני באתי ללמד ‫אתכם שאתם ואני אותו דבר.

‫כמו שאני גר ותושב, אף אתם גרים ותושבים.

‫גם הקב' הוא אמר מה שהוא דומה בפרשת בהר.

‫כי גרים ותושבים אתם עמדי, כי לי הארץ.

‫היה מבהר הרב יהודי ‫אשכנזי, אם אתם גרים בארץ,

‫אתם תושבים עמדי, אם אתם תושבים בארץ,

‫אתם גרים עמדי. כן.

‫מה הם חושבים, אני עוד לא יודע. ‫אני בינתיים יודע מה שאברהם אומר.

‫מה הם חושבים? ‫יש סיכוי טוב שאני אדע את זה בפסוקים הבאים.

‫אולי. אני עוד לא יודע מה כתוב.

‫אני מתקדם עם עיניים סתומות.

‫אבל בינתיים ראיתי את האור של הפסוק הזה.

‫גר ותושב, אני נוכל עמכם.

‫מכוח זה, מכוח ההכרה שאני גיליתי לכם

‫שאתם גרים ותושבים ‫כמוני, אז יש לנו שותפות.

‫תנו לי אחוזת קבר עמכם והקבירה מתי מלפני.

‫ויענו בנכד... יש להם מה להגיד.

‫ויענו בנכד אברהם למורלו.

‫שמענו, אדוני, נשיא אלוהים אתה בתוכנו.

‫כלומר, אתה מדבר ככה ביש שאתה נשיא אלוהים.

‫אתה משהו מיוחד, אתה חייזר. אנחנו לא כאלה.

‫אנחנו רואים בהמשך שהם עם הארץ.

‫אנחנו עם הארץ. אתה נשיא אלוהים, אין קשר.

‫הפער גדול מדי בינינו לבינך.

‫יותר מזה, מאחר ואתה נשיא ‫אלוהים, לא מגיע לך אחוזת קבר.

‫זה קטן עליך, האחוזת קבר.

‫אין מה שאומר, במבחר קברנו כבר את מתיך.

‫אחוזת קבר לא תקבל. אתה יכול לקבור.

‫אצלנו, אין בעיה, איש ‫ממנו, את קברו לא יחלה ממך,

‫מקבור מתיך.

‫ויעקב אברהם והאשטח הוא, לעם הארץ.

‫דבנכד. כלומר, הוא הבין שהם עם הארץ.

‫כלומר, סיכוי לקבל מהם משהו ‫אין, כי הם מסרבים לקבל את משנתו

‫האומרת שהאדם הוא גם גר וגם תושב. ‫עד כאן מובן.

‫ואז זה ברור מה שהם אומרים. ‫-שבזה מגיעים לתוך עם הארץ?

‫כן, בזה שהם אמרו, נשיא אלוהים אתה בתוכנו,

‫אז אברהם מיד זיהה אותם כים הארץ.

‫העם של הארץ.

‫מעניין, איך הגויים נקראים אצל חזל?

‫אומות העולם.

‫למה קוראים להם אומות העולם?

‫כי הם אזרחי העולם.

‫אז אם הגויים זה אומות ‫העולם ביש שהם באים מן העולם

‫כי הם אזרחי העולם, תושבי ‫העולם, אז היהודים, מה הם?

‫הם זרים.

‫כלומר, היהודי מוציא את ‫העולם מן היציבות שלו.

‫יש ביטוי של פיכטה, שבו הוא מדבר,

‫היהודים, הצוענים וכל מה שזז.

‫זאת אומרת, מה שמפר את היציבות.

‫הרי הגל הגדיר יפה מאוד מה זה אומה.

‫אומה זה ישות מדינית שיש ‫לה ארץ, שפה, תרבות משותפים.

‫אז היהודים לפי זה זה לא עם.

‫אבל יש עם יהודי, אי אפשר להסתדר איתם.

‫צריך למחוק את זה.

‫כלומר, באיזשהו מקום יש הזמנה לשואה.

‫כלומר, השואה היא הבקשה ‫להחזיר את הסדר למקום.

‫כל הדבר הזה שמוציא את האדם ‫מן ההרגשה של השייכות לטבע

‫באופן מלא, זה היהודי.

‫אז מה שאמרו לו, תראה, ‫אתה רוצה לקבור את המת.

‫מתים דווקא אנחנו מקבלים, מתים ‫יהודים זה בסדר, אין לנו בעיה.

‫רק אל תחשוב שיש לך אחוזת כבר. ‫כן, מה אתה רוצה?

‫העולם אצל חזרה, בדרך ‫כלל זה לא הייתי לעצמה,

‫העולם, הטבל?

‫האם אצל חזר עולם זה מידת זמן? ‫כך אתה שואל.

‫כלומר, אתה שואל האם חזר ‫ממשיכים את הסגנון התנכי

‫שבו עולם זה יחידת זמן,

‫או שמה הם מאמצים את הסגנון היווני

‫שבו עולם זה הטבל, הקוסמוס.

‫כן, מה אתה אומר?

‫היה לי שמאמצים את היווני. -כן, זה נכון.

‫זאת אומרת שבתנך, הביא לעולם זה נצח בזמן,

‫מן העולם ועד העולם, או לעולם ועד,

‫גם את העולם נתן בלבם,

‫אבל אצל חזר עולם זה ‫מונדוס, קוסמוס וכדובי.

‫כן.

‫אצל חזר המערכת דווקא היה ‫יהודים שהם חוטים ברוחנית.

‫נכון, גם פה.

‫אבל פה זה גויים. -זה גויים, נכון.

‫זאת אומרת, גם בישראל יש עם הארץ. ‫-גם בישראל יש עם הארץ.

‫כלומר, זה הגוי שבה יהודים. -מה?

‫זה כאילו גנאי ממש. ‫-זה כאילו גנאי אצל היהודים,

‫עם הארץ, נכון?

‫טוב, אז אם כך, פה אני ‫לא בטוח שזה לגמרי גנאי,

‫אבל זה מתאר את המרחק ‫שיש בין אברהם לבין בנכד.

‫הוא נשיא אלוהים מבחינתם והם עם הארץ.

‫מה? זה בעיה.

‫אברהם לא רצה שהם יהיו עם הארץ, ‫הוא רצה שהם יהיו גר ותושב כמו הוא.

‫גר ותושב אנוכי, והוא ‫הוסיף על זה מילה יפה,

‫האם אחר, נכון?

‫זאת אומרת, הוא בהתחלה בא ‫עם תזה שאין הבדל בינו לבינם.

‫הוא הראשון שגילה שהוא גר תושב,

‫והוא אומר, אני בא ללמד גם אתכם ‫את זה שאתם גרים ותושבים, נכון?

‫והם אמרו, לא, אתה נשיא ‫אלוהים ואנחנו עם הארץ.

‫הם סירבו לקבל את משנתו.

‫כן, רק השעה, הדניאל? -למה הם לא רצו לקבל?

‫מדוע הם לא רצו לקבל? אינני יודע.

‫אני יכול לתת השערות, ‫השערות זה טוב, אבל זה לא כתוב.

‫אני הולך רק על מה שכתוב. ‫מה יש להיות כתוב, אני לומר.

‫אני ללמוד. ‫אבל בכל זאת, תכן לומר, מדוע האדם מסרב

‫לקבל את הגורל של גר ותושב? ‫בגלל האחריות שזה מטיל על האדם.

‫גם בגלל המתח האדיר שזה מכניס לאדם אליו,

‫שהוא בנוי משני מוקדים, ‫מוקד טבעי, מוקד נשמתי.

‫זה קשה מאוד לחיות ככה. כן.

‫מי צודק, אברהם או בנכת? ‫-האה, זו שאלה מרתקת.

‫מי צודק, האם אברהם או בנכת? מה אתה אומר?

‫למה שאני עושה את כל העבודה? ‫יאללה, נו, תגיד מה...

‫בנכת, אבל עדיין לא.

‫לא, אברהם, אבל עדיין לא. ‫אתה משמע, עדיין לא.

‫כלומר, אברהם רוצה להקדים את הזמן.

‫כלומר, הוא מזהה את מה שהם עתידים להיות.

‫כן, הרי אנחנו מלמדים את העולם ‫כולו ונברחו בכל משפחות האדמה,

‫אז יש מטרה.

‫רק שאברהם נתקל בקרקע האיחור שיש במציאות.

‫במציאות זה עוד לא כך.

‫שוב, זה הכאב שרואים כל עורך התנ״ך,

‫שיש התוכנית ויש המציאות. זה לא קשה.

‫טוב, אז מה עושים? כדי לפתור את הבעיה.

‫אברהם לא רוצה לקבור בסתם כבר...

‫הוא רוצה להבין מה זה כברנו.

‫בימי קדם, מה שהיו עושים כשמישהו היה מת,

‫היו קוברים אותו בקבר המשפחתי.

‫היו מחכים שנה שלמה, אחר ‫כך היו מוצאים את העצמות,

‫אחרי שהבשר נעיקל,

‫ואת העצמות היו שמים בקופסה קטנה מחרס,

‫הנקראת גלוסקמה.

‫זה לא היה תופס הרבה מקום,

‫היו מניחים את זה ליד הקופסאות ‫של העצמות של המשפחה.

‫אבל הקבר היה מקום בעצם של קבורה זמנית.

‫זה בעצם מה שהם אומרים לו.

‫הם אומרים, קבור, את מתיך במבחר קברנו.

‫בכל מקרה, אחר כך אתה תוציא משם את העצמות. ‫כן.

‫זה מקום שנאסף אל אבותיו?

‫יכול להיות שזה נאסף אל ‫אבותיו משום שהליקו את העצמות.

‫אולי, אינני יודע.

‫טוב, והייתי דבר איתם למועסק, נמצאו פתרון.

‫אם יש את נפשכם לקבור את מתי מלפניי,

‫שמעוני ופיגעו לי בעפרון בן צוחר.

‫מאיפה הוא צץ, האיש הזה? עפרון בן צוחר.

‫מה זה השם הזה? קודם כול, עפרון.

‫מאיפה זה באה מילה עפרון? -עפר.

‫עפר. עפר זה היסוד הנמוך ביותר במציאות.

‫צוחר, מה זה צוחר?

‫זה לבן בוהק.

‫צמר צחר, זו הכוונה, צמר ‫נקי לגמרי, מבריק כזה, בוהק.

‫מה?

‫מה?

‫כן, והשתכחו... והוא רוצה כנראה,

‫הוא מאזהה אצל עפרון ‫מישהו שהוא עפר בן אור,

‫חושך בא מאור.

‫כלומר, אבות אבותיו של עפרון ‫היו במעלה עליונה, אבל נפלו.

‫מי זה אבות אבות אבות אבותיו של עפרון? ‫מי זה הראשון

‫מכל האבות של עפרון?

‫מי האבא של עפרון? מי האבא של צוחר?

‫הסבא של עפרון.

‫מי הסבא של הסבא של עפרון? ‫הסבא רבא שלו, נכון?

‫עד איפה זה מגיע?

‫אדם הראשון. -אדם הראשון, יפה.

‫אז מי האבא הראשון של משפחת עפרון?

‫אדם הראשון, יפה. אדם הראשון הוא צוחר.

‫מה ההבדל בין האדם כל האדם?

‫מה ההבדל בין האדם כל האדם? אני לא יודע.

‫אני לא יודע אם כל אדם ‫נפל, אבל אצל עפרון זה נפל

‫מאדם עד האפר.

‫לכן חזאל אמרו שאברהם ידע ‫שאדם הראשון כבור במערת המכבלה.

‫זאת אומרת, הוא מחפש שם את הזהות אדם,

‫והוא מאבחן שאצל בן אחת האנושיות נפלה.

‫נפלה מלהיות גר ותושב והפכה להיות עם הארץ.

‫אז הוא מחפש אצל מי שאצלו ‫נמצא הניצוץ האחרון של האדמיות,

‫אצל אפרון בן צוחר, הוא רוצה ‫לרומם מחדש את השדה הזאת.

‫ואז הוא רוצה לקחת על עצמו ‫את התפקיד של האנושיות.

‫כלומר, אברהם פותח היסטוריה האנושית חדשה

‫על ידי שהוא מביא אליו את ‫השושלת האנושית שמגיעה עד אפרון.

‫מובן? -כן, מה?

‫הם מגורשים בעצמם.

‫זאת אומרת, הם מגרשים את עצמם מהגן עדן.

‫כך, כן, נכון.

‫האם ישראל? -זה לא כתוב כאן.

‫מה שכתוב בהמשך אני לא יודע.

‫אני, יש לי בעיה, אני מאוד מאוד ממוקד.

‫קשה לי מאוד להרחיב הופקים. ‫מה שכתוב אני יודע.

‫בבקשה. כן?

‫מה?

‫בכל רגע אפשר להגיד שיש ‫ניצוץ, בכל אחד יש איזשהו...

‫בגלל שהוא צייתר של ‫אדם הראשון יש לו איזשהו...

‫אז אתה אומר שאצל כולם, כל ‫בני אדם הם אפרון בן צוחר בעצם.

‫או יותר מזה, הוא יוצא ‫לפה דווקא לאדם הכי נמוך,

‫דווקא למי שהכי נפל.

‫כן, למי שהכי נפל, כי ככל שדבר ‫יותר נמוך, כך שורשו יותר עליון.

‫אז דרך אפרון בן צוחר בעצם ‫הוא מרים את כל האנושות,

‫ולא ביחדי, אדם הראשון נמצא שם.

‫זאת אומרת, אברהם מחפש את ‫היסוד האוניברסלי בתוך בנכת,

‫ולכן הוא חפש את האדם הראשון שם. כן.

‫יוצא שבאפרון יש מעלה, כי ‫הוא, כמו שאדם מספר את אפרון

‫במורידת האדם, הוא ספר את בני הראשון...

‫יפה, יוצא שאפרון הוא אישיות חיובית ביותר.

‫אומנם הוא אפר, אבל האפר ‫הוא היסוד של הפריון, נכון?

‫כלומר, מזה אפשר לעשות משהו.

‫אנחנו נראה עוד מעט איך אפרון מגיב.

‫בן.

‫בסוג ת'

‫ויתן לי את מערת המכפלה אשר לא.

‫עכשיו, תדעו לכם שאברהם ‫מבקש מבנכת לדבר עם אפרון,

‫בסוף אפרון מדבר לבד.

‫אז כנראה שזה הכול משחק מכור.

‫כלומר, כנראה שאפרון מעוניין לעזור לאברהם,

‫אבל אברהם צריך לעשות ‫כאילו שאין הבנה בינו לבן אפרון,

‫ולכן הוא פונה אל בנכת שהם יהיו ‫כאילו בעלי האינטרס לדחוף את אפרון.

‫בואו נראה.

‫שנייה, למה? ‫למה לא יכולו להתחילו אחוזת קבר?

‫כן, אז בואו נראה מה אברהם בדיוק מבקש.

‫הוא אומר, אחוזת קבר אתם לא רוצים. נכון?

‫אז תבקשו מאפרון טובה.

‫מה היה טובה שהוא יבקש מאפרון? ‫אני עוד לא יודע.

‫בעזרת השם אני ידע, כשאני אקרא,

‫ויתן לי, ויתן לי הכוונה עם ‫קור, לתת, זה לאו דווקא בחינם,

‫זה גם, כל העברת בעלות נקראת בתנך נתינה.

‫ויתן לי את מערת המכפלה ‫אשר לא, אשר בקצה שדה הוא.

‫בחסף מלא ייתן לי, בתוככם, לאחוזת קבר.

‫אז מה בדיוק אברהם מבקש? מישהו יודע?

‫את האחוזה? אבל מה באחוזה?

‫מה הוא רוצה? איזה חלק? את המערה, נכון?

‫איפה נמצאת המערה? איפה נמצאת המערה?

‫הלו, אתה עם הקיפה? כן? ‫מה? כן, איתך אני מדבר, כן.

‫איפה נמצאת המערה? בקצה השדה.

‫שאלה, האם אברהם רוצה לקנות את השדה?

‫לא. יפה.

‫זאת אומרת, הוא רוצה את ‫המערה אשר בקצה שדה הוא.

‫האם אברהם אין לו מסוי ‫כסף כדי גם לקנות את השדה,

‫שיהיה ככה איזה אתר, ככה ‫לאתר הקדישה, משהו כזה?

‫הוא רוצה דווקא את המערה ולא את השדה.

‫אתם זוכרים שהתחלנו לשאול בשיעור הקודם

‫למה האחיזה הראשונה של עם ‫ישראל בארץ ישראל היא דרך קברים

‫ולא דרך שדות?

‫אמרנו כי שדה, הערך של השדה ‫זה הערך החקלאי של השדה,

‫זאת אומרת, מידת העיבוד. ‫אם אתה מאבד את השדה,

‫אז אתה מראה זכות של שייכות למקום. ‫אתה לא מאבד, בשביל מה אתה פה?

‫מה שאין כן קברים, הקבר לא דורש כל פעילות.

‫זאת אומרת, תושב הקבר איננו נדרש לכל מעשה,

‫עד רבה מבקשים ממנו ‫שלא יעשה יותר מדי בלגן,

‫לפחות לא בין שתיים לארבע.

‫ולכן אברהם רוצה לקנות מערה ולא שדה,

‫כי שדה זה שטח חקלאי.

‫מה שאין כן מערה, שהיא בטבע משמשת לקבורה.

‫אז למה הוא יקנה שדה? ‫-לא, הוא רוצה דווקא אחוזת קבר,

‫כי אם לא, אם הוא יקנה שדה, מה יגידו לו?

‫תראה, הייתה לך שדה, קברת את אשתך בשדה.

‫זה לא אחוזת קבר.

‫זה בעצם שימוש לא תקני בשטח חקלאי.

‫אתה בעצם, בשדה היית צריך ‫לנטוע עצים או לזרוח איתה.

‫זה שקברת את אשתך, זה לא ‫נותן לך שום זכויות על כלום.

‫זה איך שהסתכלו על זה, ‫ואז מלא אברהם בזה מכיר

‫שהוא לא תושב הארץ.

‫הוא רוצה אזרחות מלאה.

‫ואפרון יושב בתוך בנכת.

‫ויען אפרון אחיתי את אברהם באוזני בנכת. ‫מה אתה רוצה?

‫בתוך זה באמצע? -בתוך זה באמצע, כן.

‫באמצע בנכת.

‫ויען אפרון אחיתי את אברהם באוזני בנכת.

‫לכל בעי שערי רולימור. מה זה באוזני בנכת?

‫ברור שאם הוא דיבר והוא היה בתוך בנכת,

‫ברור שהדברים נשמעו לאוזניים שלהם.

‫כלומר, זה בנה לי מדי ‫לדעת שהאוזניים שלהם שמו.

‫לא מובן.

‫אלא כנראה שהוא מדבר כמו ‫אבו מאזן, אבו מאוזן, סליחה,

‫שהוא, יש לו שיח כלפי בני ‫עמו, ויש לו שיח כלפי אברהם.

‫אז מה שאפרון עומד להגיד ‫הוא לצורכי מדיניות פנים,

‫כלפי בנכת. באוזני בנכת הוא עונה לאברהם.

‫ואז יוצא שיש פה שיח כפול,

‫שבו בנכת מבינים דבר ‫אחד ואברהם מבין דבר אחר.

‫מה קורה כאן? לא, אדוני, שמעני,

‫השדה נתתי לך, אני מוכר לך גם את השדה,

‫והמערה שבו לך נתתיה.

‫כלומר, אני לא מסכים למכור לך רק את המערה,

‫אני רוצה למכור לך את השדה עם המערה.

‫לזה לא תהיה התנגדות מצד בנכת.

‫בנכת יאמרו, בסדר, יש ‫משהו שקרה כעניין אגב,

‫שאם אדם קנה שדה בהלכה, ‫אז הוא קנה גם את כלי העבודה

‫שנמצאים בתוך השדה, את המכרשה וכדומה.

‫אז גם פה אתה קונה בעצם ‫שטח חקלאי, לא שטח קבורה.

‫והמערה היא רק נספה אחת.

‫והמערה שבו לך נתתיה,

‫לעיני בני האמין נתתיה לך, כבר מתיך.

‫לא מובן, כלום.

‫לעיני בני האמין נתתיה לך, כבר מתיך.

‫והשטחו אברהם לפני המארץ.

‫והיידבר אלי אפרון, באוזני המארץ,

‫למרו, אחי מטל, הוא שמעני,

‫נתתי כסף השדה, קח ‫ממני וגבירה את מיתי שמה.

‫היה נפרון את אברהם למור לו, אדוני, שמעני.

‫מה זה שמעני, שמעני?

‫כלומר, הוא כנראה קורץ לו כל פעם.

‫ארץ, 400 שקל ביני, ‫שקל כסף ביני, הוא בן חמי.

‫היית מנחק לבוא. והשמע אברהם אל אפרון.

‫אברהם הבין מה שאפרון אומר לו.

‫עכשיו, בואו נראה. ‫צריך כאן קצת ללמוד הלכות.

‫איך בעלות על שטח עוברת לפי ההלכה?

‫סודר? מה פתאום? סודר לא קונה שדה.

‫כסף או שטר או חזקה, נכון?

‫כלומר, יש שלושה אופנים של קניית שטח.

‫או כסף או שטר או חזקה. ‫מה קירוש הדבר? כסף.

‫אנחנו מסכימים בינינו שהעברת הבעלות תיעשה

‫ברגע שהכסף יבוא ממני אליך.

‫ברגע שקיבלת את הכסף ‫ביד, אוטומטית, באותה שעה,

‫הקרקע הופכת לעוד שלי, אני הקונה. ‫זו אפשרות אחת.

‫אפשרות שנייה? לא.

‫אנחנו נקבע שברגע שאני מעביר ‫לך את השטר, השדה היא שלי.

‫ואז בכלל לא משנה אם הכסף ‫כבר ניתן או הכסף עתיד להינתן,

‫מה שקובע זה השטר.

‫אפשרות שלישית? חזקה.

‫בוא נסכים שהעברת הבעלות ‫תהיה ברגע שאני אחזיק במקום.

‫מה זה להחזיק במקום? ‫אני נוטה עץ או גודר את המקום

‫או מהלך לטיול בתוך המקום. ‫זה נקרא צידה חזקה.

‫ואז יוצא שגם אז לא משנה מתי הכסף ניתן,

‫אם הכסף כבר ניתן או עתיד להינתן,

‫בכל מקרה, העברת הבעלות ‫נעשית רק בזמן החזקה.

‫יוצא לפי זה שהכסף במקרה הזה ‫משמש, במקרה של חזקה או של שטר,

‫הוא משמש רק כחוב, ‫הוא לא חלק מדרכי הקניין.

‫זה ברור מה שאני אומר? מה? מה לא?

‫למשל, נגיד, אם אנחנו מסכימים ‫בינינו שהקניין יהיה בכסף,

‫נתתי לך את הכסף ועכשיו ‫אני רוצה לחזור בי, לא יכול.

‫אבל אם אנחנו מסכימים ‫שהקניין יעשה על ידי חזקה,

‫גם אם נתתי לך את הכסף, ‫כיוון שלא החזקתי במקום,

‫אני יכול לחזור בי, אני ‫אגיד, תשמע, תחזיר את הכסף,

‫בעצם אני לא רוצה לקנות, כי הכסף לא שימש

‫כמעשה העברת בעלות, הבנת? בסדר.

‫מה שאין כאן, אם אנחנו ‫הסכמנו שהקניין נעשה בכסף,

‫גם אם לא החזקתי במקום, זה כבר שלי, בסדר?

‫כלומר, השאלה המשפטית ‫של העברת הבעלות תלויה

‫במוסכם בין הכונה למוכר לגבי אופי הקניין.

‫אם הסכמנו שהקניין יהיה בכסף, הכסף קובע.

‫אם בשטר, בשטר. ‫אם חזקה, חזקה. עד כאן ברור?

‫עכשיו, שימו לב שבכל הפרשה ‫הזאת השטר בכלל לא קיים.

‫אין פה שטר, אתם יודעים למה?

‫כי הם לא ידעו לכתוב.

‫פשוט לא ידעו לכתוב. ‫הכתב עוד לא הומצא באזור הזה.

‫נכון שהכתב היה הדבר שכבר ‫היה בשימוש בכל המזרח העתיק,

‫כתב היתדות, אבל באזורים ‫הרריים התרבות הייתה מפגרת יותר

‫וסביר להניח שבניכת לא השתמשו, ‫לכל פנים, לא בשימוש קבוע בכתב.

‫ולכן השטר פה לא קיים בפרשה.

‫אבל מה שכן קיים זה הכסף.

‫והשאלה היא, מתי יכול קניין אסדי?

‫מה אתה רוצה? -אברהם לא ידע לכתוב.

‫אברהם ידע לכתוב.

‫אבל זה לא בשימוש. ‫הכתב הנה נו בשימוש אצל בניכת.

‫אני מניח שאברהם ידע לכתוב.

‫הוא בא בכל זאת מאורכזדים, ‫אזור מטורבט מאוד.

‫הוא כתב ספר יצירה. -מה?

‫הוא כתב ספר יצירה. -כתב ספר יצירה.

‫לפחות אמר אותו, כן.

‫אבל זה לא הנושא שלנו כעת. ‫אני מבקש לא לסתות בכוונה.

‫אני מאשים אותך בכוונה, ‫בכוונת זדון, לסתות מהנושא.

‫עכשיו, בואו נחזור לעניין.

‫השאלה היא, מתי יכול קניין אסדי?

‫בעצם יש פה תחבולה.

‫אברהם אומר, בעצם אפרון אומר לאברהם,

‫בוא נעשה כאלו שהכסף קונה.

‫כן? כי הרי בניכת, כשהם יראו 400 שקל כסף,

‫יגידו, וואו, סכום כזה? ‫סכום כזה בטח עושה את הקניין.

‫אבל ביני ובינך, הרי מהי?

‫יהיה ברור, יהיה מוסכם בינינו ‫שהעברת הבעלות תעשה על ידי חזקה.

‫עכשיו, מה זה משנה?

‫כי השאלה, אם באמת אברהם קונה את אסדי

‫רק על ידי שהוא מחזיק באסדי, אופיו של השטח

‫יתלוי בסוג החזקה.

‫איזו חזקה יכולה להיות על אסדי?

‫אם אברהם יאבד את המקום,

‫אז בעצם זה מברר שהוא קנה שטח חקלאי.

‫אבל אם דרך החזקה של המקום זו כבורה,

‫בעצם זה הופך רטרואקטיבית ‫את כל המקום כולו,

‫כולל אסדי, לבית קברות, לאחוזת קבר.

‫ובנכת לא יתנגדו כי הם יחשבו ‫שהקניין הוא על ידי הכסף.

‫רק אחרי שאברהם יקבור את ‫צרה, אנחנו נפרסם לעיני כולם

‫שבעצם התכוונו שהכבורה קונה.

‫זה כבר יהיה מאוחר מדי להתנגד.

‫בואו נראה את כל הדברים ‫האלה בתוכו, זה כתוב כך.

‫בפסוק י' א',

‫לא, אדוני, שמעיני, אסדי נתתי לך,

‫והמערה שרבו לך נתתי ‫עליה, לעיני בני עמי נתתי עליך,

‫אבל אתה כבור מתחה.

‫הכבורה היא בעצם, לא לעיני ‫בני עמי, היא מה שיקנה באמת.

‫פסוק י' ג', והיא דבר אל ‫אפרון באוזני המארץ, למור,

‫אך אם אתה, לושי מעיני, נתתי כסף אסדי,

‫הוא ילך ממני והכבירה את מיתי שמה. ‫בואו נעשה קניין כסף.

‫והיה נפרון את אברהם ‫למור לו, אדוני, שמעיני, ארץ,

‫400 שקל כסף ביני ובינך, ‫כלומר, עבורי ועבורך,

‫הכסף איננו משחק תפקיד, ‫ואת מותך כבור, זה מה שהקבע.

‫והשמע אברהם אל אפרון, ‫אברהם הבין מה הוא רומז לו,

‫והשקול אברהם לאפרון את ‫הכסף אשר דיבר באוזני בני ח'

‫400 שקל כסף עובר לסוחר, זה באוזני בני ח'.

‫ואז כאן, איך נעשה דברת הבעלות? ‫יש פה פסוקים כפולים.

‫ויקום, פסוק יוצאין, ויקום ‫שדה אפרון אשר במכפלה,

‫אשר לפני ממרה, השדה והמערה אשר בו,

‫וכל האצ אשר בשדה, אשר בכל גבול או סביב.

‫שימו לב להדגשת האופי ‫החקלאי, שדה, מערה שבתוך השדה,

‫העץ, לאברהם למקנה, לעיני בני ח'.

‫לעיני בני ח', הם חושבים ‫שזה מה שקנה בכל בעיה שערו.

‫ואחרי כן קבר אברהם את שרה ‫אשתו ואל מערה שדה המכפלה

‫על פני ממרה היחברון בארץ קנאן.

‫ורק אז, ויקום השדה והמערה ‫אשר בו לאברהם לאחוזת קבר,

‫קבר, מעת בני ח'.

‫עד כאן מובן? מה? מה לא מובן?

‫זאת אומרת, אברהם בהתחלה ‫חשב שמספיק לקנות את השדה,

‫בלי המערה, כי אז הוא ‫חושב שאז לא יתנגדו בני ח',

‫וגבירהם את שמה, ואז היא עיקרי אחוזת קבר.

‫מסביר לו אפרון, לא, זה לא עיקרי אחוזת קבר

‫כל הזמן שאתה לא קובר במערה, ‫כלומר שהקבורה היא לא ההחזקה

‫של המקום.

‫אבל הוא חשב שאולי לא יסכימו.

‫ולכן אפרון הולך לקראתו של אברהם.

‫לפי מה שאני מסביר כאן, ‫יוצא שאפרון הוא אחלה גבר.

‫כזה סימפטי, נכון? ‫הוא בסדר, הוא רוצה לעזור לאברהם

‫ואפילו הוא הצליח, שיתף פעולה, משטף גמור.

‫מה?

‫לא, זאת יש עירת שמיים.

‫יש שם עירת שמיים, כן.

‫אז זה סותר אולי מה שאתם ‫מאורגלים, שהמדרשים מדברים על אפרון

‫כאחד, לא אחי אחי, נכון?

‫דיבר מעט, הוא דיבר הרבה, עשה ‫מעט, אפילו מעט לא עשה, נכון?

‫ובסוף לקח לו כמה, סכום ‫כסף רציני והכול, נכון?

‫אז הפירוש שאני אמרתי הוא לא לפי המדרש,

‫הוא לפי הפשט. כן, בבקשה.

‫למה זה כזה חשוב שתהיה דרך בנכד?

‫שבסוף יצא, הוא כל הכול מנהל ‫נכון, בסוף בנכד הם אלה שמחרוכים.

‫כן, בנכד מוכרחים להכיר ‫בזה שיש לעברם אחוזת קוור,

‫אז יש לו אחיזה בארץ. ‫עכשיו, אזרח הארץ, כן.

‫מה ההתנגדות של בנכד שהוא ‫לא יתנהג דווקא אחוזת קוור?

‫למה בנכד מתנגדים בזה ‫שהוא יתנהג אחוזת קוור?

‫כי הם לא רוצים נשיא אלוהים.

‫הנשיא האלוהים הזה הוא מטריד את מנוחתם.

‫זה אם הוא יכנס לסדה, הוא יהיה שם.

‫כן, זה בדיוק העניין. לא, הסדה זה אף פעם

‫לא אחיזה מוחלטת. כי הסדה... ‫מה? -הוא יקנה גם בג'אן.

‫אם הוא יקנה מה? ‫-הסדה יביא את האחוזת קוור.

‫אבל הם לא רוצים שזה יחשב כאחוזת קוור.

‫יגידו שבסדר, הוא קבר את אשתו בסדה.

‫הסך הכול זה שטח חקלאי. ואז הם מסבירים, ‫הם חושבים שזו המערה כנספחת לסדה,

‫ואז יוצא שהמערה היא ‫בעלת תופי חקלאי אף היא,

‫כי היא נספחת לסדה.

‫ואילו כאן, על ידי שהחזקה של ‫הכבורה היא זו שקונה את המקום,

‫זה מברר את תופיו של המקום כאחוזת קוור.

‫מובן? בבקשה.

‫מה האינטרס של אפרון? ‫אפרון הוא רוצה להיגאול את עצמו.

‫הוא רוצה להיגאול על ידי ‫אברהם, כי הרי הוא מכיר בזה

‫שהוא אפרון בן צוחר. בבקשה.

‫ההתקרה היא, הוא אגב, ‫כי הוא רוצה לספר את מקום

‫הוא קבועתו של אדם הראשון. -נכון.

‫אם הקנאנים ידעו את זה? -האם הקנאנים?

‫האם את זה, האם את המקום הזה הקדוש,

‫האם אתם מתכנסים לאפרון?

‫אינני יודע אם הם יודעים ‫שזה המקום של אדם הראשון,

‫אבל ברור שאפרון יודע. שאפרון מרגיש

‫שמשהו מהצלם אלוהים ‫שבאדם הלך לאיבוד אצל בנכד,

‫ושאברהם, הוא בא לפוטנציאל להרים את זה.

‫אברהם יודע שזה המקום? -האם אברהם יודע?

‫תראה, ברור, הוא כל כך רוצה את ‫המקום, זה סימן שהמקום משמעותי עבורו.

‫כן?

‫בתוך בנכד, בפתוחה ‫מבחינה הציבוריית של האדם?

‫בתוך בנכד, נוזמה.

‫זאת אומרת שהוא יש לו תפקיד חשוב שם.

‫הם לא רוצים, הם אמרו ‫לאברהם שהוא נשיא אלוהים,

‫והם לא רוצים לתת לו ‫אחוזת קבר, ראינו את זה.

‫נשיא אלוהים זה מטריל את המנוחה.

‫הם, טוב להם בלהיות עם הארץ.

‫הם אומרים, תשמע, טוב לנו ‫ככה, מה אתה מבלבל את הברוך?

‫זה חבל. -תשמע, שהוא יש שם, זה לא נוכל...

‫לא, זה שהוא יש שם, זה בסדר כל זמן

‫שהוא לא תובע אחיזה בקרקע.

‫בסוף הם נוכלים לו על ‫ידי התחבולה של אפרון.

‫אפרון הוא זה שסייע, והם בעל כורחם בעצם

‫נפלו קורבן לתחבולה המשפטית. בסדר?

‫זה אגב אומר שכדי לקנות את ארץ ישראל,

‫אפרון צריך תחבולות. ‫-כלומר, הוא שפירי של המושג נשיא אלוהים.

‫נשיא אלוהים, הכוונה שאתה משהו משהו,

‫לא מפה. יוצא מן הכלל.

‫כמו שהשופט נקרא אלוהים. מה שמע לטבע כזה.

‫כן, מה אתה אומר?

‫למה אברהם אבידו קנה ‫דווקא בחברון ולא בירושלים?

‫למה אברהם קנה דווקא בחברון ולא בירושלים?

‫חברון היא, כלומר, מערת ‫המכפלה היא לפי המסורת של חזאל,

‫ניקום כבורתו של אדם הראשון.

‫כלומר, הנקודה האוניברסלית תמונה שם.

‫והוא רוצה לתקן את העולם כולו.

‫הוא רוצה את ההמשכיות של האנושיות הכללית.

‫למה זה שם? -למה זה שם?

‫כתוב בפרשת שלח, וחברון שבע ‫שנים נבנתה לפני צוען מצרים.

‫כלומר, יש איזה יחס בין חברון לבין מצרים.

‫חזאל אומרים, מי בנה את חברון? ‫חמה, אבי קנאן,

‫הוא זה שבנה את העיר חברון עבור קנאן בנו.

‫כלומר, זו הייתה הראשוניות ‫ההתיישבותית של בני חמה.

‫בני חמה הם אלה שגונזים ‫בתוכם את הכוחות החיוניים

‫שמהם צומחת כל תרבות.

‫ולכן מצרים נקראת בפיו ‫של יוסף בשם ערוות הארץ.

‫הערווה זה המקום שמנו באים החיים.

‫החמה, מה שחמה, זה נושא את האנרגיות.

‫וזה המקום שמחבר חברון.

‫מובן? -המקום המגורב של אברהם.

‫חברון היא אחד ממקומות מגורב של אברהם.

‫אבל אברהם ישב בבאר שבע, ‫ויהב הוא אברהם, איפה הוא בא?

‫מבאר שבע, נכון.

‫טוב, כן.

‫למה השדה היא קמה?

‫קמה, כי היתה תקומה לה, אמרו חזל.

‫שכלומר, מה שקם סימן שזה עכשיו שחב.

‫אז השדה שחבה, השחה היא דת הנפולה.

‫האנושות נפולה. דרך אברהם היא קמה,

‫יש לה תקומה. כן.

‫אם חברון מתוכן לנקודה ‫אוניברסלית בירושלים,

‫זה מקום שבו ישתי ארה״בים שביטוי,

‫שלאומים והלאומים האחרים עולים אליו,

‫אז בכלל אני חייתי להצליח שתביא לדבר קודם

‫לשאול איך בירושלים ועליכם זה משהו קודם.

‫זאת אומרת, קודם... למה אנחנו חושבים תמיד

‫שקודם צריך להגיע לנקודה לאומית,

‫ומתוכה להגיע ולהפיץ את ה... ‫אוניברסלית וכו'.

‫אתה אומר ככה, אתה הבנת מתוך ‫דבריי, אני לא יודע מאיפה הבנת...

‫בסדר, מותר לי גם כן לפרש את דבריך.

‫אתה הבנת מתוך דבריי, ‫או לא יודע מאיפה הבנת,

‫שחברון היא אוניברסלית וירושלים לאומית.

‫והזכורה הייתה צריכת לפי זה ‫שדוד קודם כול ימניח בירושלים

‫ואחרי זה בחברון, כי אנחנו מתחנכים לזה

‫שצריך להתחיל מהלאומיות ‫ואחר כך לאוניברסלית, נכון?

‫אבל מינין לך שירושלים היא לאומית?

‫זה לאומית שפותרת לאוניברסלית,

‫אבל מידי מבקשה להבין. -כי מציון...

‫מידי להבין, להביא רעב. ‫-כי מציון, תצא תורה.

‫הוא דבר ה' ירושלים, מי אמר את זה?

‫ישעיה הנביא. -ישעיה הנביא.

‫בפיו של מי הוא שם את זה? -של אומות העולם.

‫של אומות העולם, נכון? ‫זאת אומרת, ירושלים זה...

‫אוניברסלי בריבוע, אם חברון זה אוניברסלי,

‫ירושלים זה אוניברסלי בריבוע. ‫מה ההבדל ביניהם? שבחברון

‫נמצאת האוניברסליות מצד ‫הטבע הראשוני של האדם,

‫בעוד שבירושלים זה מצד ‫היסוד הנשמתי של האדם.

‫מה? -לכן דוד עולה פה.

‫נכון. לכן דוד מתחיל בחברון, ‫ואחר כך עובר לירושלים. כן?

‫מה שהאברהם היה, השם של הבניין הזה,

‫מה שהאברהם היה, פשוט כמו איזה שם,

‫בדיוק. -הוא היה כסף,

‫חזקה. -הוא היה פשוט כמו גבורה.

‫גבורה, כן, כן. -השם של הבניין היה כסף.

‫זה כל אברהם ניצח.

‫זאת אומרת, אברהם ניצח בזה שעכשיו התברר

‫שיש לו אחוזת קבר ולא סתם שדה. ‫-מה שהתברר, מה שהתפרסם...

‫מה שהתפרסם... לא, אחר כך שאלו את אפרון,

‫שאלו אותו, תגיד, בעצם מתי הכריחה לכניין?

‫מה הסכמתם ביניכם?

‫הוא אומר, הסכמנו שזה בזמן הקבורה.

‫אז הם לא יכולים להתנגד.

‫בעצם אברהם ואפרון שיתפו בעולה הזה עם זה.

‫טוב.

‫הקניין היה גר ותושב. -מה?

‫הקניין היה גר ותושב. -לא שומע.

‫אבל הקניין היה גר ותושב. ‫-הקניין היה גר ותושב, יפה.

‫לא רק אברהם היה גר תושב, ‫וגם הקניין היה גר תושב.

‫לא, עכשיו מתוך כך אני רוצה להבין פה משהו.

‫בואו נסתכל שוב בפסוק ד'

‫גר ותושב, אנוכי עמכם, ‫תנו לי אחוזת קבר עמכם

‫והקברה מתי מלפניי.

‫פסוק ד'

‫שמעינו אדוני שיהיה אלוהים ‫אתה בתוכנו, מבך הקברנו,

‫קבור את מתך.

‫איש ממנו את קברו לא יחלה ממך, מקבור מתך.

‫האם שמתם לב שהתגשתי משהו?

‫התגשתי איתה ביטוי, הכפול, קבור ומת, נכון?

‫והקברה מתי, לקבור את מתי, קבור מתך.

‫כמה פעמים היה לנו? -שלוש.

‫שלוש.

‫פסוק... זין והעקב אמרו, ‫הם ישתחו לה מאריס אבן יחד,

‫פסוק חדווה, ידבר איתם נאמור, אם יש נפשכם,

‫לקבור את מתי, כמה יוצא? -ארבע.

‫ארבע, יפה, אתם יודעים לספור.

‫פסוק...

‫י' א'.

‫לא אדוני שמעיני אסדל תעתי ‫למה מאר אשר בו לכאן תעתי עלי,

‫אבל בינם ינתדי עלך קבור מתך. חמש.

‫פסוק י' וידבר אליפרון ‫בוזניה אמר אצל מורח,

‫אם אתה לא שמעיני, נתתי כסף, זה תיקח מני,

‫והקבירה את מתי. שש.

‫תדבב, אדוני שמעיני, ‫ארץ, ארבע מאות שקל כסף,

‫ביני ובינך, מה ייבט? -מתך קבור.

‫שבע, אבל לראשונה פה, להפוך.

‫קודם כול, מתך, אחרי זה קבור. ‫עד עכשיו היה קבור, מתך.

‫אז סך הכול שבע פעמים. ‫יש מושג בפרשיות התורה

‫שנקרא מילה מנחה. זה רעיון שרוזנצוויג

‫ושותפו בובר העלו, שבכל פרשה ‫של התורה יש מילה שחוזרת על עצמה

‫שבע או עשר פעמים, והיא המילה המנחה

‫שמסבירה את הפרשה. ‫אז פה זה אחד הביטויים, קבור מתך.

‫בסדר, זה לא בבית מדרש.

‫עכשיו, מה זה אומר? ‫אומר הגאון מבילנה, שקדם להם,

‫אמר דבר מאוד יפה. הוא אמר בעצם,

‫כמה אנשים התכוונו ‫לקבור במערה אחרי קנייתה?

‫אז הוא התכוונו לקבור שישה. ‫שרה ואברהם ויצחק ורבקא

‫ויעקב ולאה. ‫סך הכול, שישה מתים שצריכים להיקבר שם,

‫להקברה מתי, לקבור ביתך וכו'.

‫אבל במציאות, יש עוד מישהו שנקבר שם.

‫אומר חז'ל, העיניים הוא הראש של אייסאב.

‫יש סיפור כזה, ש... מה? חושים בן דק.

‫כמובן, בירושלמי ובעוד כמה מדרשים,

‫שכאשר באו לקבור את יעקב במערת המכפלה,

‫עמד, הסב על פתח המערה ואמר, לא, זה שלי.

‫אמר, למה שלך? כן, אני הבן של יצחק,

‫בן בנו של אברהם, זאת אומרת, ‫אני הייתי גם צריך להתחתן עם לה,

‫זה שלי בכלל, מה אתם...

‫הוא אומר, בסדר, אבל...

‫בכל אותה מכרת את הבכורה, זה לא שלך עכשיו.

‫הוא אומר, אני מכרתי את הבכורה? ‫כן, כן, מכרת את הבכורה,

‫זה אפילו כתוב על שטר.

‫הוא אומר, כן, על שטר? איפה השטר? תראו לי.

‫הוא אמר, השטר במצרים.

‫הוא אומר, בסדר, אין בעיה, ‫אני מחכה, תביאו את השטר.

‫שלחו את נפתלי, שהוא הילה של ‫אוחה, לעבור את כל חצי היסיני,

‫להגיע עד מצרים, להביא את השטר.

‫היה בשגרירות, קשה להיכנס.

‫בינדיין, אתם רואים, יבין, ‫כן, יעקב אבינו הוא ככה...

‫הסרקופג שלו, המומיה של ‫יעקב אבינו, ממתינה בשמש

‫עם כל חיילי מצרים שנמצאים ‫שם, כל משפחתו של יעקב אבינו,

‫מחכים שיגיע השטר, והסב בפתח.

‫היה שם אחד הנכדים של יעקב ‫אבינו, שמו היה חושים, חושים בן דן,

‫שלפי חזל היה חרש.

‫חרש באותם הימים זה ‫בחור שלא מבין, לא שומע.

‫פתור מהמצוות בעצם.

‫אז הוא רואה, ככה חם לו, מתעצבן לו.

‫אז הוא, כאילו, הוא מנעו, מה קורה?

‫אז ככה מזמין לו, אבל ‫מראים לו בעצבה את הסב,

‫שבפתח של המערב הוא מפריע.

‫אז הוא לוקח אבן, זורק על הראש של הסב,

‫והראש של הסב מתגלגל לתוך הקבר של יעקב,

‫וככה נפטר העניין.

‫חזל מוסיפים שבאותה שעה יעקב חייך.

‫חייך להיות הסכמה.

‫עטוף במומיה, כן?

‫הראו את הסרקופג, ‫הסרקופג זה פתאום שוווו...

‫כאילו, חייך. צחק.

‫עכשיו, אומר אגרה, לכן כתוב שבע פעמים,

‫נקבוע את המדע, אבל יש הבדל.

‫צדיקים אפילו במיטתם נקראים חיים.

‫כשקוברים צדיק, לא קוברים מת, קוברים חי.

‫אבל, אומר אגרה, שעה לפני תחיית המתים,

‫כל הצדיקים שהם חיים ימותו ‫כדי לזכות את תחיית המתים.

‫אז קודם כול קוברים, ואחרי הרבה זמן מתך.

‫הקברה, בסוף מתים.

‫אבל רשעים אפילו בחייהם נקראים מתים.

‫אז הסב היה מת הרבה לפני ‫קבורתו, ואת מתך קבורה.

‫זה מדרכי הרמז שבמקרא.

‫אבל דבר אחד אני לומד מהסיפור הזה.

‫סיפור יפה, אבל אני לומד מהם ימינו משהו.

‫חושים בן דן, זה היה בסדר ‫לפי הלחם מה שהוא עשה או לא?

‫מה זה אומר לא? הוא פטור מהמצוות.

‫הוא אומר, אם הוא היה שואל ‫את הרבנים, הוא היה, אסור?

‫רצח, לא תרצח. אבל הוא לא בתוך העסק בכלל.

‫לכן אצלו זה כמו כוח הטבע, כאילו ‫שהייתה רידת אדמה או משהו כזה.

‫זה חושים בן דן.

‫זה אומר דבר מאוד מעניין.

‫דבר מאוד מעניין.

‫שבכל המהלכים הפוליטיים הגדולים ‫יש תמיד כוחות אפלים בלתי נשלטים

‫שהם חלק מן המשחק.

‫והמנהיג האמיתי צריך להיות מודע לזה.

‫במקום לגנות ואומרים,

‫לא כולם בהפגנה התנהגו כמו אתם ידי חכמים.

‫מעוזמה.

‫אבל לציבוריות יש דינמיקה משלו.

‫כמובן, אסור להיאור עוד כן, אבל ‫זה קורה, צריך לדעת שזה קורה.

‫זה חלק מעניין.

‫חושים בן דן הוא כלול בתוך ההוויה ‫הכללית של ההתקדמות של כנסת ישראל.

‫מה?

‫לא. קוראו תור.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234902951″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 38
שושלת האבות ושושלת האימהות במשפחת תרח
"ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל"
פרק כג’ פסוק ג’
אורך השיעור: 50 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234902951″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר”

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן