פרשת: ויקרא | הדלקת נרות: 17:12 | הבדלה: 18:29 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת תולדות > “ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא”

“ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא”

מילות מפתח:יעקב ועשו, עשו
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫אנחנו בפרק קף משהו
‫קף זין

‫פסוק ה

‫ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשיו בנו

‫וילך עשיו השדה לצוד צעיד

‫להביא ורבקה אמרה אל יעקב בנה למור

‫האמת היא כל אחד יודע שיעקב הוא בנה

‫אבל זה בא להסביר שהיא ‫מעדיפה אותו על פני עשיו

‫בעוד שיצחק מעדיף את עשיו בנו

‫כן שימו לי לביטוי ורבקה ‫שומעת בדבר יצחק אל עשיו בנו

‫וילך עשיו השדה ויפגש שומעת אל יעקב בנה

‫זאת אומרת שיש פה החלטה שונה

‫האם ההמשך של יצחק זה עשיו או יעקב

‫ורבקה אמרה אל יעקב בנה למור

‫הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך למור

‫הביאה לי צעיד ועשה לי מתנים ‫ואוכל לה וברכך לפני השם לפני מותי

‫ואתה בני שמע בקולי

‫לאשר אני מצווה אותך

‫לך נא אל עצון וקח לי משם שני גדיייזים ‫טובים ועשה אותם מתנים לאביך כאשר אהב

‫והבאת לאביך ואכל בעבור אשר אכל לפני מותו

‫בעצם אם מצווה עליו לשקר

‫לרמות

‫אני נשאר את השאלה

‫אני לא היית בשיעור היום

‫אז אם כן אם מצווה עליו לשקר לרמות

‫אני נשאר את השאלה למה שהוא ישמע לה

‫הרי אסור לשקר

‫תגידו זה לא בשבעה מיץ ‫ועוד ננוח ועוד לא ניתנה התורה

‫בסדר אבל זה לא יפה

‫דרך ארץ קדמה לתורה

‫עכשיו מה

‫היא אומרת לו לרמות

‫עכשיו רואים שהטענה שלו של יעקב נגד זה

‫טענה טכנית והוא אומר יעקב אל ‫רבקאי מוהן עשה וחיש שיר ואני חיש חלק

‫אולי אם הוא שני אביב הייתי בנאף ‫קמתה אתיה והבאתי עליי כלל ולא ברכה

‫ממש לא מובן

‫אתה בעצם לא קימת אתיה

‫אתה מת אתיה אתה משקר

‫וכל הטענה זה רק בעיה ‫טכנית מה נעשה אם הוא ייגע

‫בי והוא יראה שזה המגע ‫שלי זה לא המגע של אסף

‫קצת מוזר הסיפור הזה

‫אלא

‫שצריך להבין קודם כל כאן ‫מוכרחים לקבל דברי חזל שבקולי

‫הכוונה רוח הקודש שבי

‫עכשיו השאלה איפה רוח הקודש כאן

‫האם באותה שעה היא התנבעה או לא

‫התשובה היא שלא

‫אלא על איזה נבואה מדובר

‫על הנבואה שנאמרה בתחילת פרשת תולדות

‫והיום הרשם לה שני גויים ‫בבית נך ושני לאומים מאיך ייפרדו

‫ולאום ילאום יעמד וירב יעבוד צעיר זאת אומרת

‫שהיא כבר קיבלה נבואה ‫עוד בשעת ההיריון כמו מדובר

‫משהו כמו ארבעים שנה מקודם

‫היא יודעת שרב יעבוד צעיר

‫ולכן שמר בקולי כי צריך לקיים את דברי הנבואה

‫יש לי את השאלה למה שהיא ‫לא תספר על הנבואה הזאת

‫ליצחק

‫אז אני חוזר על מה שלמדנו מקודם

‫נאמר ויומר השם לה

‫לה ולא לו זאת אומרת כשם שנאמר בתפילה

‫ויעתר לו השם וחזל דרשו לו ולא לה

‫ויומר השם לה זה לה ולא לו

‫זאת אומרת שנאסר עליה ‫לנסור את דברי נבואתה ליצחק

‫יוצא שהנבואה מראש הכינה את הרמאות

‫ונשאת השאלה למה צריך שדברים כאלה חשובים

‫יושגו בדרכי רמייה

‫זאת השאלה

‫התשובה

‫כנראה שזה התפקיד של יעקב

‫להשיג אמת בדרכי רמייה

‫כי הרי ברור שמצד האמת

‫זה מגיע לו

‫הרי זה מה שאתה אמרת

‫מי אמר שם? מי זה שאמר שהוא קנה כבר?

‫מי אמר את זה?

‫אה אתה אמרת

‫שכבר יעקב קנה את הבכורה

‫ולכן הייתה מגיע לו הברכה

‫האמת היא שהדבר הזה נאמר במפורש

‫בהמשך

‫בפרק קפזיין

‫בפסוק למדבב

‫פסוק למדבב

‫והיא אומר

‫הכי קרא שמו יעקב

‫ויעקב ניזה פעמיים

‫את בכורתי לקח

‫והנה אתה

‫לקח ברכתי

‫מה גנוז במשפט הזה של עשיו

‫שבעצם

‫הברכה הגיע ליעקב

‫כיוון שהוא לקח את הבכורה

‫אז הוא גם זה שלוקח את הברכה

‫מגיע לו

‫ולכן יעקב איננו יכול לבוא בטענה שזה שקר

‫כי הוא יודע שזה לא שקר לקבל את הברכה

‫לכן הוא אומר לאמו אני חוזר לפסוק י' ב'

‫אולי אם הוא שני אביו והייתי בעיניו

‫קים את האתאה

‫והבאתי עלי כדי להביא לו ברכה

‫אבל מצד האמת אני לא מתא אתאה

‫יש פסוק בספר ירמיהו

‫שאומר כך

‫הבל המא

‫מעשה תעתועים

‫על מי אומר זאת ירמיהו הנביא

‫הבל המא

‫מעשה תעתועים

‫הוא אומר את זה על עבודה זרה

‫שם מדובר על העילים

‫של הגויים

‫ושם אומר הנביא ירמיהו זה שטויות

‫העילים של הגויים

‫הבל המא מעשה תעתועים

‫והגמרה לומדת מהפסוק הזה

‫אמר רבין עזר

‫כל המשנה בדיבורו

‫כאילו עובד עבודה זרה

‫מה זה משנה בדיבורו?

‫מי שמשקר

‫נכון? כל מי שמשקר כאילו עובד עבודה זרה

‫איך יודעים? שנאמר

‫והייתי בעיניו קים את אתאה

‫ונאמר הבל המא מעשה תעתועים

‫האמת היא שירמיהו הנביא

‫עושה שירות גרוע לאומה

‫כי ברגע שהוא משתמש בביטוי כזה

‫כלפי עבודה זרה

‫מעשה תעתועים

‫אוטומטית מתעוררת אסוציאציה

‫בנפש היהודית

‫אה כן תעתועים

‫כן והייתי בעיניו קים את אתאה

‫הוא חושב על יעקב ששיקר

‫זאת אומרת שבעצם מה שעשה ירמיהו

‫הוא מאשים את אבי האומה הישראלית

‫את יעקב

‫כשהאומה הזאת כל עניינה להילחם בעבודה זרה

‫הוא מאשים אותו שעובד עבודה זרה

‫דברים שאינם עולים על הדעת כלל וכלל

‫דברים אלה בלתי נסבלים

‫אלא שהנביא ירמיהו ממשיך

‫מה המשך של הפסוק

‫הבל הם מעשה תעתועים

‫לא מכירים את המשך של הפסוק?

‫לא

‫המשך של הפסוק זה

‫לא חאלה חלק יעקב

‫כי יוצר הכל הוא

‫חלק יעקב זה שמו של הקב". הוא חלקו של יעקב

‫והוא לא מעשה תעתועים

‫כי יוצר הכל הוא

‫זאת אומרת לא רק שירמיהו רמז

‫עורר אסוציאציות

‫הוא גם אמר במפורש

‫הזכיר את שמו של יעקב

‫כדי שמי ששכח שם את תעתיה

‫זה מזכיר את יעקב ושידע

‫לא חאלה חלק יעקב

‫אבל יש פה בעיה

‫אתה בדווקא כשאתה אומר

‫הבל הם מעשה תעתועים

‫ואז מתבקש לומר שיעקב עובד עבודה זרה

‫דווקא שם אתה אומר שיעקב ניצל מזה

‫כי הרי אלוהי יעקב חלק יעקב

‫הוא אלוהי יעקב

‫דהיינו מי שאיננו סובל תעתועים

‫אז מה הפתרון?

‫כי יוצר הכל הוא

‫מה זה יוצר הכל הוא?

‫מה הקשר בין זה שהוא לא תעתועים

‫לבין זה שהוא יוצר הכל?

‫ההסבר הוא פשוט

‫מי שיוצר הכל יצר גם את השקר

‫וכיוון שהוא יצר את השקר

‫אז חייב להיות שהשקר הוא חלק

‫מן האמת הכוללת

‫וזה תפקידו של יעקב

‫לגלות איך משקרים באמת

‫זאת אומרת איך משקרים

‫במסגרת האמת

‫כי איך אומרים

‫רק האמת בלבד זה כבר לא האמת

‫רק האמת בלבד

‫זה בעצם מידת הדין

‫אבל אם רוצים את האמת האמיתית

‫האמת חייבת לכלול הכל

‫אז היא חייבת גם לכלול את השקרים

‫ואז צריך למצוא את השקר הקשר

‫אז בדיוק כאן יש השקר הקשר

‫שהרי רבקה צודקת

‫ויעקב צודק

‫ויצחק לא יכול לדעת

‫ולכן מוכרחים לרמות

‫אם כן זה שקר אמיתי

‫זה שקר של אמת

‫ולכן עד רבה זה תפקידו של יעקב

‫לגלות כפי שהרב ציהודה קוקה

‫הרגיל אומר את היושר

‫שבתוך הסיבוכיות

‫הוא מסוגל להיות ישר בתוך העוקבה

‫הוא ישראל משון ישר אל

‫בתוך יעקב

‫ולכן אומר הנביא תיתן אמת ליעקב

‫אז כאן ברור?

‫אז יש רק דבר אחד שלא הבנתי

‫אחרי שהבנתי שמותר לשקר

‫והכל בסדר גמור

‫אבל פסוק טק לא מובן לי

‫לך נא אל הצון וקח לי משם

‫שני גדיי עזים טובים

‫ועשה אותם התאמים לאביך כאשר אהב

‫שני גדיים?

‫לומר שגדי זה קטן

‫מה הגודל של גדי קטן?

‫בערך של כלב גדול נכון? משהו כזה נכון?

‫לא באמת

‫אין גדי זה אפשר

‫ילד קטן יכול אפילו לוחצי גדי בידיים

‫לא מדובר על העזם

‫לא הגדי

‫אבל מדובר בשביל כמה אנשים?

‫זקן אחד

‫שני גדיים בשביל זקן אחד?

‫מה?

‫רשי רושם כסף

‫אני לא יודע אני עוד לא קראתי

‫אבל שני גדיים

‫אז אתה לא יודע

‫אתה אומר שרשי רושם

‫אני לא יודע אני לא ראיתי את הכתביית של רשי

‫ולכן אני לא יודע אם רשי רושם

‫אולי מקסימום רשי כותב אתה מתכוון

‫אבל רשי מביא מפרקי דה רבי אליעזר

‫שהוא יצריך שני קורבנות

‫נכון?

‫כלומר פסח היה

‫האחד להקריב לפסחור

‫והאחד עשה

‫מתעמים

‫מה זה מתעמים? הכוונה קורבן

‫חגיגה

‫הרי בפסח אוכלים שני קורבנות

‫קורבן פסח וקורבן חגיגה

‫ואם כן היה צריך

‫יצחק הבינו לאכול שני קורבנות

‫זאת הסיבה שהוא ביקש

‫מאסף להביא לו צייד

‫הוא ציפה מאסף

‫שידע גם מה להביא לו

‫בינתיים ירקום

‫מביא לו את שני הקורבנות שלו

‫שני גדייזים

‫אהה, זה ככה

‫יוצא שכשהוא מביא לו גם לחם

‫זה מצות

‫והוא מביא לו יין

‫זה ארבע כוסות

‫הוא חודש שזה יהיה מתעמים

‫צריך להוסיף לזה אסבים מסוימים

‫מרור

‫אם כן

‫כן, קצת חסה משהו

‫חריף גם בשביל החרוסת

‫יש דעה בראשונים

‫שהחרוסת חריפה

‫יוצא שאם אתם לוקחים מצה כמו שצריך

‫דיינו, לפה כזאת

‫אתם עושים בזה בשר צלוי

‫עם קצת בשר מבושל של חגיגה

‫וקצת חריף של החרוסת

‫וקצת חסה

‫זה יוצא מתעמים

‫כאשר אהבתי

‫עכשיו, השאלה

‫מה ההיגיון של הדבר הזה

‫הרי עד כמה שאני זוכר קורבן פסח

‫זה חבר אחר

‫ליציאת מצרים

‫איזה יציאת מצרים ואיזה נעליים

‫יצחק לא היה במצרים אפילו

‫אם היינו אומרים על אברהם הזה שיצא ממצרים

‫איכשהו, אבל יצחק מעולם לא יצא ממצרים

‫אלא מה, הוא חוגג את יציאת מצרים

‫אולי של אביו אברהם

‫כן, אבא שלו אמר לו

‫אתה יודע, כשיצאתי ממצרים זה היה תלווה בניסן

‫ולכן צריך גם הוא לעשות

‫קורבן פסח או משהו כזה

‫אבל דברים האלה רחוקים מן ההיגיון

‫הקיצד

‫פסח אם אני נותן, זה גם זמן הולדתו של יצחק

‫כן, פסח זה זמן הולדתו

‫יום הולדת אני מסכים

‫יום הולדת, אבל מי אמר ‫שביום הולדת הוא זה מקורבן?

‫כן, זה נכון מה שאתה אומר

‫זה יום הולדת, לכן הוא אומר

‫לא ידעתי יום מותי, בלי שאדם

‫כיוון שהוא צדיק, אז הוא עלול למות

‫דווקא ביום שבו הוא נולד

‫נכון, אז סביר אם כן שהוא חשש

‫שהוא ימות באותו זמן

‫אבל בכל פנים

‫צריך לברר מה זה העניין של הפסח

‫מה פסח עושה פה

‫יש

‫יש ספר

‫הפיקורסות, מי שקשה לו

‫לשמוע דברי הפיקורסות שיצא עכשיו

‫יש ספר הפיקורסות

‫שכתב אחד

‫אני חושב לוינשטיין או משהו כזה

‫נקרא

‫תולדות

‫תולדות

‫סיפור יציאת מצרים

‫אתם כבר מרגישים מהכותרת

‫על מה זה מדבר

‫סיפור יציאת מצרים

‫אז קודם כל הנחת יסוד הוא לא נכון

‫אז עכשיו צריך

‫להבין איך הסיפור הזה התגלגל

‫מהם תולדות הסיפור

‫תולדות סיפור יציאת מצרים

‫זה הנחת יסוד של מבקרי המקרא

‫אז יש בתוך

‫הספר הזה

‫מאמר

‫על בדבר השאלה

‫מה המקור

‫של קורבן פסח

‫עכשיו

‫דבר אחד ברור

‫קורבן פסח איננו זכר ליציאת מצרים

‫איך אנחנו יודעים שלא

‫כי התורה אומרת

‫שזה זכר ליציאת מצרים

‫אם כן ברור שזה לא נכון

‫עכשיו נשארת השאלה עכשיו על בסיס זה

‫הוא שואל המחבר המלומד

‫שואל שאלה יפה הוא שואל

‫מדוע המחבר המקראי

‫קשר את קורבן פסח

‫ליציאת מצרים

‫מה הקשר בין הדברים בכלל למה הוא קשר

‫מעכר

‫אנחנו יודעים שזה לא נכון כי זה מה שכתוב

‫אז למה המחבר המקראי רצה בכל זאת

‫שזה יהיה קשור

‫עכשיו קודם כל

‫אז לפני שהוא עונה

‫הוא שואל בכלל מה המקור של קורבן פסח

‫נזכר לשאול ואז הוא אומר

‫הרי כל בעל שכל מבין

‫שקורבן פסח אינו אלא

‫קורבן של רואה הצאן

‫לכבוד

‫העמלתה באביב

‫כמעט שהצאן ממליט

‫בתקופה הזאת

‫ורואה הצאן הם שמחים מאוד

‫על קורבן על האביב

‫על זה שנולדים בעלי חיים חדשים

‫ולכן הם מקריבים אחד

‫זה קורבן

‫הרואים

‫לכבוד העמלתה באביב

‫עד כאן דברי קודשו

‫עכשיו אני אשאל את השאלה הוא צודק או לא צודק

‫ברוך שהוא צודק

‫אני אנסה

‫לשאול שאלה פשוטה למה הקדוש ברוך הוא

‫הוציא את ישראל ממצרים

‫בתתווה בניסן

‫כי זה הזמן

‫שבו הצאן ממליט

‫באביב

‫כי הרי עם ישראל הם צונו

‫של הקדוש ברוך הוא ואתם צוני

‫צון מרעיתי אדם אתם נאום השם

‫וגם למרשה פזורה

‫ישראל יוצא לפי

‫זה שהזמן שבו נולדת האומה

‫חייב להיות תואם

‫את הזמן שבו הצאן ממליץ

‫זה ברור ולכן יש יחס

‫בין הדברים

‫ולכן גם ברור היה

‫אצל אבותינו הרבה לפני יציאת מצרים

‫הם הרגישו שבתקופה

‫ההיא צריך לעשות משהו

‫הם מרגישים שיש התחדשות

‫של העולם וההתחדשות של העולם בעליתי

‫ביטוי גם בצון

‫אז זה ברור שהם מרגישים באופן אינסטינקטיבי

‫שצריך להקריב קורבן פסח

‫ולכן ברור

‫שהקורבן הזה הנהוג כבר אצל אבותינו

‫ואחר כך

‫כשהקדוש ברוך הוא מוציא ממצרים

‫הוא מצווה עלינו לעשות את קורבן

‫הפסח לכבוד יצילייתנו ממצרים

‫מכאן אתה למד שמבקרי המקרא

‫צודקים

‫אבל הם אינם יודעים

‫עד כמה הם צודקים. כלומר

‫הם סבורים שכשהם אומרים את דבריהם

‫הם אומרים הפיקורסות גדול

‫ואינם יודעים שאומרים

‫אמונה גדולה

‫ולכן גם פה ברור

‫יש פה שני גדייי איזים, זה ברור שהוא צריך

‫לכל שני גדייי איזים כי זה

‫קורבן פסח. שאני שואלת את השאלה

‫קורבן איזים ולא קורבן כבשים

‫כן הרי קורבן פסח

‫זה מן הכבשים

‫או מן האיזים

‫תיקחו

‫מה יותר טעים? קורבן כבש?

‫בשר כבש או בשר עז?

‫כבש הרבה יותר טעים מהעז

‫אז אם כבר מטעמים כאשר

‫אהבתי למה הוא מביא לו איזים?

‫שיביא לו כבשים?

‫אלא

‫שיצחק הוא מידת

‫החסד הוא הדין

‫תחליטו הדין נכון?

‫יצחק הוא מידת הדין

‫בין הכבשים ובין האיזים

‫איזה בהמה היא מצד מידת הדין

‫העז שהוא עז שהוא חזק

‫שהוא תוקף זה מידת הדין

‫לכן ברור שהם מטעמים כאשר

‫אהבתי אם אני מידת הדין זה ברור

‫שצריך להיות איזים ולא כבשים

‫פשוט מאוד

‫פסוק י' א'

‫והיום אומר יעקב

‫אל רבקאי הם הישב אחי איש שעיר

‫ואנוכי איש חלק

‫אולי מושן יאבי והייתי בעיניו כמטעתיה

‫והביתי עליי כללה ולא ברכה

‫הסברנו כבר מה ההבדל בין

‫שעיר לחלק ששעיר הוא כבר מושלם

‫כמו שהבהמות

‫נולדות עם הפרווה

‫השעיר הוא מי שכבר

‫הושלם מבחינה פיזית בעוד שהחלק

‫זה מי שעדיין

‫ההתפתחות שלו לא הושלמה או נפסקה

‫באמצע

‫וזה בדיוק עניינו של יעקב

‫שיעקב הוא

‫אדם בלתי מושלם

‫לפי מה שלמנו מההתחלה

‫שיעקב הוא רק עוקב

‫בעוד שאיסיו הוא עשוי

‫וכל האהבה

‫ראויה לאיסיו

‫ולא ליעקב כי

‫איסיו הוא המושלם

‫אז למה רבקא אוהבת את יעקב?

‫למדנו שזה מפני שהיא יודעת

‫שהוא עתיד להיות מושלם

‫כן מה אתה רוצה?

‫איך זה קשור?

‫דיברנו על זה שבוע שעברנו

‫אז אם זה קשור לאובן הזה

‫זה גם ש... זה גם ש...

‫זה קשור יותר קרוב לבהמיות באובן הזה?

‫זאת אומרת זה לא ממש קשור

‫זה משהו יותר קרוב... מה שיותר מושלם

‫הוא מצד אחד יותר

‫קשור אל העליונות

‫ומצד שני יותר קשור לבהמיות

‫כאחד יש שני קצוות

‫לשלימות הזאת

‫אם כן

‫אולי אם הוא שני אבי

‫כלומר בזה שאני איש חלק

‫אבי יבחין

‫בכך שאני לא מושלם

‫ואם אני לא מושלם

‫אינני ראוי לברכה

‫אולי אם הוא שני אבי והייתי בעיניו כמטעתיה

‫והבאתי עלי כללה

‫ולא ברכה

‫ואתה אומר לו אמו

‫עליי כדלתך בני

‫אחשמה וקולי ולך כך לי

‫בקיצור אל תתווכח

‫ויקח ויביא לאמו

‫איך נראית האישיות של אדם

‫שכל מה שאימא שלו אומרת לו לעשות

‫הוא עושה

‫אני ככה נראה?

‫ילד טוב

‫ילד טוב

‫ברור זה לא רע שאדם שומע לאימו

‫גם אגב גם עשיו שומע להורים שלו

‫אלא

‫שאצל יעקב

‫אין יוזמה משלו

‫עשיו הוא יודע צייד איש

‫זה הוא יוזם

‫יעקב אינו יודע אלא לקבל הוראות

‫ואיננו יוזם

‫בשלב הזה של האישיות שלו

‫ולכן הוא עדיין לא ראוי להיות עם ישראל

‫ויילך

‫ויקח

‫ויביא לאמו ואתה שימו מתאים כאשר העביב

‫ואת תיקח רבקה את בגדי העשיו

‫בנה הגדול החמודות

‫אשר איתה בבית ותלבש את יעקב בנה

‫הקטן

‫מה זה בגדי העשיו? חזל פה מפליגים מאוד

‫אומרים

‫שזה

‫חמודות שחמד אותן

‫מנמרוד

‫נמרוד היו לו בגדים מאוד יפים

‫והשב הרג את נמרוד

‫ולקח לו את הבגדים

‫מעניין

‫ומאיפה

‫היה

‫ה

‫איפה היו הבגדים

‫של נמרוד? מאיפה היו לו בגדים?

‫מה?

‫מהאדם הראשון

‫מעניין, מאיפה האדם הראשון

‫היה לו בגדים?

‫מהקב' ברוך הוא

‫וזה אומר שיש

‫באדם הראשון שני צדים

‫שניהם אלוהים

‫יש צד פנימי

‫שהוא צלם אלוהים

‫ויש צד חיצוני שזה הבגדים

‫הבגד

‫אף הוא נכבד אך הוא לא העיקר

‫זאת אומרת יש גם

‫באדם שתי בחינות בנפש

‫זהות עצמית

‫שאפשר לקרוא לה אישיות

‫החלק שבאדם

‫שאומר אני

‫החלק המוסרי של האדם

‫ויש חלק מוכשר

‫שמסוגל לפתח

‫טכנולוגיה, לשלוח טילים לירח

‫או לעשות מכונות כביסה

‫וזה הצעד של הליבוש

‫עכשיו הדבר הזה

‫מוזכר בתלמוד במסכת עבודה זרה

‫שלעתיד לבוא הקב' ברוך הוא

‫עושה משפט כללי לכל העמים

‫ואז הוא לוקח

‫ספר תורה בחיקו

‫ואומר כל מי שעסק

‫בה יבוא ויקבל שכרו

‫זאת אומרת

‫לכאורה אם הקב' ברוך הוא אומר שמי שעסק בתורה

‫צריך לקבל שכר, האומה הראשונה שצריכה

‫לקפוץ כדי לקבל שכר צריכה להיות

‫עם ישראל. במקום זה

‫אומרת הגמרא מיד באים

‫כלומות העולם ליר בוביה לבקש

‫שכר. מה זה

‫טוב זה צריך לדמות

‫את הסוגי, היא סוגיה מאוד מפורטת

‫מאוד ארוכה, לא נכנסי כל הפרטים

‫אבל אחד הדברים

‫שנאמרים שם בתוך הסוגיה זה שלוש

‫דפים, לא

‫שני דפים, ארבעה עמודים

‫של אגדה שם

‫ושם הרומאים אומרים לפני

‫בית המשפט של ההיסטוריה

‫ריבונו של העולם

‫הרבה מרחצאות עשינו

‫הרבה שווקים, הרבה

‫גשרים

‫וכל זה לא עשינו

‫אלא בשביל

‫ישראל שיעסקו

‫בתורה

‫והשאלה המתבקשת היא האם הם

‫משקרים או לא

‫ברור שלא

‫כי אם הם היו משקרים

‫אז הגמרא הייתה מספרת

‫שהקב' ברוך הוא עונה להם

‫שקרנים אתם

‫מה מי אמר?

‫מי ענה את זה? כתוב בגמרא שלך

‫שהקב' ברוך הוא ענה להם

‫שקרנים אתם?

‫רגע, כתוב שם מה שקרנים אתם?

‫לא, זהו

‫כי זה לא כתוב

‫אם זה כתוב זה משהו אחר

‫אבל הקב' ברוך הוא לא עונה שם

‫לפי הסוגיה שקרנים אתם

‫סימן שזאת האמת

‫מה פירוש שזאת האמת?

‫כי הקב' ברוך הוא נתן תורה לישראל

‫יפה מאוד, אבל

‫איזו משמעות יש לתורה

‫כזאת בעולם פרימיטיבי

‫בלתי מיושב

‫ברור שהיה צריך כדי שתהיה

‫משמעות מלאה לאותה תורה

‫שיהיה לה כלים

‫ולכן אומרים הרומאים, מה אתה רוצה?

‫אנחנו בנינו את העולם בשביל זה

‫כלומר, זה מה שזה עושה

‫זה נותן כלים לאותה תורה, לכן כל מה שעשינו

‫לא עשינו אלא בשביל ישראל

‫כדי שיעסקו בתורה

‫עונה להם הקב' ברוך הוא

‫שוטים שבעולם

‫הוא לא אומר להם שקרנים

‫הוא אומר להם שהם שוטים

‫זה הבדל

‫שוטה זה לא אותו דבר

‫שוטים שבעולם כל מה שעשיתם

‫לצורך עצמכם עשיתם

‫שם זה בשביל התענוגות

‫בשביל השטלטנות וכדומה

‫כן, ושם

‫הגמרא מעריכה מאוד בדבר הזה

‫אבל ברור אם כן

‫שה

‫הקליפה הזאת

‫הבגד של האדם

‫שזה בעצם המפעל הציביליזציוני

‫של רומא

‫זה הוא בעל משמעות

‫השאלה מה הייתה הכוונה של מי שעשה

‫בשביל עצמו

‫יש לו כוונה רעה

‫אבל מצד האמת, המעשה הזה

‫הוא אכן הבגדים של עשיו

‫זה בדיוק מה שעושה רבקה

‫היא לוקחת את בגדי עשיו

‫והיא נותנת אותם ליעקב

‫מה המשמעות של הדבר הזה

‫היא רוצה להעניק ליעקב את הכוח

‫של עשיו

‫מצאנו משהו דומה

‫מה אתה רוצה?

‫נכון

‫עכשיו, אבל תבין שזה לא קשור לנושא של עשיו

‫עכשיו

‫איפה היינו?

‫רבקה

‫רבקה יודעת שיעקב

‫צריך לקנות את הכוח של עשיו

‫זאת אומרת, מכוח עצמו

‫אין לו עדיין

‫את אותה העוצמה שנותנת לו את הברכה

‫אם אנחנו עושים חשבון

‫למשל

‫מה שקרה בימי קין והבל

‫בימי קין והבל יש לנו שני אחים

‫אחד שרואה צאן

‫מזכיר לנו יושב וועלים

‫ואחד שעובד אדמה

‫איש שדה, קין

‫זהו טיפוס של יעקב ועשיו בעצם

‫קין והבל

‫ש...הבל וקין

‫זה נכון

‫עכשיו מה שמעניין

‫שעשיו

‫קין

‫מורג את הבל

‫אתם יודעים למה?

‫כי קין הוא חזק

‫והבל

‫אמנם הוא חזק לפי המדרשים

‫אבל

‫יש לו עולם מוסרי כזה

‫שאומר

‫שאין להרוג את הרשע

‫מדוע?

‫לא שלא צריך להרוג רשעים

‫אבל

‫הבל מאמין שעולם

‫המושגים

‫והמערכים שלו מקובל גם על קין

‫כן? אמרו חזל

‫זה למדנו כשלמדנו את הפרשה

‫של קין והבל

‫על הפסוק ויקום קין

‫על הבל אחיו, אם הוא קם

‫סימן שלפניכם הוא שכב

‫איך הוא שכב?

‫שהבל החזיק אותו על הרצפה

‫זאת אומרת

‫הוא שכב תחת הבל

‫כי הבל ראה שקין

‫רוצה להרוג אותו, אז הוא

‫הפיל אותו על הארץ, אמר לו קין

‫עם עיניים חסודות

‫אמר לו אם תהרוג אותי

‫מה תגיד לאבא שלנו?

‫עזב אותו

‫קם עליו והרגו

‫מה פירוש הדבר? מה תגיד לאבא?

‫בעצם

‫קין מספר להבל

‫הערכים שלי

‫הערכים שלך הם הערכים שלי

‫מה שמקובל עליך

‫שלא לצער את האב

‫גם מקובל עליי

‫והבל מאמין לקין

‫אם כן יש פה חולשה

‫יש לו הסכם הבנות עם קין

‫ובסוף הוא נופל בדקין

‫בהמשך

‫נאמר שחווה

‫יולדת

‫עוד פעם

‫בן

‫וידע האדם

‫את אשתו

‫ואז יולדת לו בן נוסף

‫בתלת בן, ותקרא את שמו

‫שת

‫למהור

‫שת לי אלוהים

‫זרע אחר

‫תחת הבל כי הרגו קין

‫נשאלת השאלה

‫אם

‫הבל נהרג

‫על ידי קין

‫ושת זה הבל

‫חדש, אז מה יקרה?

‫קין יהרוג גם אותו

‫מה ההיגיון לעשות עוד פעם הבל

‫אלא זה עד רבה

‫זה מה שהיא אומרת

‫עכשיו יש לי הבל דגם משופר, דגם אלפיים

‫זה הבל כזה

‫שקין

‫לא יכול להרוג אותו

‫למה?

‫כי עכשיו הוא משתמש בכוח

‫של קין כדי להכניע את קין

‫עכשיו זאת אומרת שהכל

‫כל הבל, והידיים

‫ידי קין

‫עכשיו יש פה סכנה

‫הבל תמיד

‫מכשוש מהשימוש

‫בידי קין, הוא יאמר

‫לעצמו אם אני משתמש בבגדים

‫של קין או בכוחות של קין

‫אני הופך בעצמי

‫להיות קין

‫ולכן מעדיף הבל

‫בשם המוסר הנוצרי

‫להיות הנרדף

‫מאשר הרודף

‫ולכן הוא

‫פושע כלפי

‫אחריותו על תיקון העולם

‫אז זה מה ש

‫כתוב כאן

‫רבקה רוצה להוציא את יעקב

‫מן העמדה ההבלית

‫ונותנת לו את העמדה

‫השתית

‫צריך להיות כמו שת

‫ותיקח רבקה

‫את בגדי העיסה בנה החמוד, הגדול

‫החמודות אשר איתה בבית ותלבש את יעקב

‫בנה הקטן

‫ותעורוד גדיי העיזים

‫מתבישה לידיו על חלקת סברה ותיתן

‫את המטענים ואת הלחם אשר עשת

‫ביד יעקב בנה ויבוא אל אביו ויאמר

‫הינני מי אתה בני

‫עכשיו אני שואל את השאלה

‫מדוע רבקה חוששת

‫שהמגע

‫של יעקב

‫של יצחק איתי יעקב

‫יסגיר את זהותו של יעקב

‫והיא לא חוששת מהכל

‫של יעקב

‫מוכרחים לומר

‫שהסב ויעקב

‫היה להם אותו כל

‫סביר, הם היו הרי

‫תאומים

‫מה? אני עוד לא יודע

‫אני לא קראתי את הפסוק הזה אבל דבר אחד

‫ברור לי שליעקב

‫ויסג מבחינה

‫תהי אומר ווקלית

‫יש אותו כל

‫לכן אין פה חשש

‫לכן גם כשיצחק שומע

‫ויאמר אביו ויאמר

‫הינני ויאמר אביו אז הוא שואל

‫מי אתה בני? כלומר

‫האם אתה יעקב או אתה יסג?

‫הוא לא יכול לדעת

‫ויאמר יעקב אל אביו

‫אנוכי

‫אסב בחורך

‫עשיתי כאשר דיברת אליי

‫במה אני אסב בחורך? עשיתי בדיוק

‫כמו שאסב עושה ומרמה גם אני מרמה

‫קומנה שבעה

‫ואוכלה מצדי בעבור תהברך

‫אני נפשך

‫ואמר יצחק אל אביו

‫מה זה מי ארת למצוא בני?

‫מה פירוש השאלה הזאת?

‫יצחק חושד

‫כלומר הוא לא

‫אחד שעובדים עליו

‫הוא באמת חושב שאולי זה יעקב

‫ולכן הוא יודע גם

‫שאולי רבקה מאחורי העניין

‫ומה זה מי ארת למצוא?

‫והיא אומר כי יקרא

‫השם הלויכה לפניי

‫זה ביטוי

‫לא רגיל כנראה

‫אצל האסב והיא אומר יצחק אל יעקב

‫גשנה ואמושך בני

‫האתה זה בני האסב אם לא סימן

‫שהוא חושד ברצינות

‫שזה יעקב

‫יש לו סיבות טובות לחשוב שזה יעקב

‫אתה אומר ואומר יצחק אל יעקב

‫אז זה עוד יותר מוכיח שהוא יודע

‫אני לא יודע אם זה רשום, מצליל זה כתוב

‫והייגש

‫יעקב

‫דיברנו על זה

‫והיגש יעקב על יצחק אביו

‫ואמושהו

‫והיא אומר הכל כל יעקב

‫אבל הבעיה שזה גם הכל של יסב

‫באיזה מובן הכל הוא כל יעקב

‫סגנון הדיבור

‫סגנון הדיבור הוא של יעקב

‫נכון שמבחינת

‫הטון

‫כמו מבחינת

‫אקוסטית

‫זה הכל של שנים שווה

‫אבל איך שהוא מדבר

‫זה הכל של יעקב

‫והידיים

‫ידי האסב

‫אז מי הוא חושב שזה עכשיו

‫האמת היא

‫שכנראה שזה לא היה אכפת לו יותר

‫כלומר

‫באותה שעה שהוא ראה שזה אדם אחד

‫שמסוגל להיות עם הידיים של האסב

‫ועם הקול של יעקב

‫לא אכפת לו אם זה יעקב או אסב

‫כי זה מה שצריך

‫זה בדיוק מה שצריך, זה האידאל האנושי

‫קול של יעקב וידיים של אסב, זה בסדר גמור

‫אגב, יש גם כיוון הפוך

‫לפעמים שהקול

‫זה קול האסב

‫והידיים ידי יעקב

‫זה חולשה נוראה

‫מתי זה?

‫זה היהודי של הגלות, הוא מדבר בקול של אסב

‫גרמנית, יידיש

‫והידיים שלו בלי צהל

‫הוא ידי יעקב

‫נורא

‫לפעמים זה אסב

‫שמשתמש בקול של יעקב, איך קוראים לזה?

‫זה הנצרות

‫זה רומא שמדברת כאילו שהיא ישראל

‫יש כמה אופציות כאן

‫אגב, אני

‫כאן למה?

‫לפי זה, אסב היה יכול לעשות תשובה

‫למי שעשית קול של קול יעקב

‫מה היה קורה אם אסב

‫היה עושה תשובה?

‫אז הייתה לנו היסטוריה אחרת

‫היה לנו אומה של שני שבטים

‫הייתה לנו אומה

‫עם שבט אסב ושבט יעקב

‫והם היו פועלים בהרמוניה נפלאה

‫כיוון שזה לא קרה

‫היה צריך לעשות תיקון לדבר הזה

‫12 שבטים

‫אצל יעקב

‫ועוד בת שהייתה צריכה להתחתן

‫עם אסב

‫כדי להשלים את השבט ה-13

‫כן חז'ן, אבל הם אומרים שאסב ‫היה צריך להתחתן עם מדינה

‫ובאים בטענות

‫אל יעקב על זה שהוא לא נתן לו אוטו

‫הוא נתן לו אותה

‫בסך הכל

‫בגלל כמה היא הייתה

‫בזמן שהיא עברה את הירדן

‫בת שמונה

‫אסב היה בן כמה

‫סך הכל רק בן תשעים ושמונה

‫אז מה אי אפשר לעשות איזה שידוח משהו

‫כן

‫כן אבל ככה חז'ן אומרים

‫שהוא לא בסדר

‫סך הכל זה האח שלו מה הוא מונע ממנו

‫חסד

‫למס מראו חסד

‫אז חז'ן אומרים זה שיעקב לא נתן מדינה

‫לאסב

‫ובגלל כמה זמן תהיה עפרש תשעים שנה

‫מה זה כבר כלום מה זה

‫כן

‫אני מדבר פה

‫עכשיו על אסב ודינה

‫כן

‫ברור שאצל חז'ן לא התכוונו כפשוטו

‫הם התכוונו שבתוך

‫המשפחה של אסב היה צריך מי שיתחתן עם

‫מדינה וכדומה משהו כזה

‫גם היה צריך למצוא איזה

‫דרך להשיב את אסב הביתה

‫ולא נמצא הדרך

‫וזה חבל

‫אבל בסוף השבט ה-13 הוא שלם

‫בדרכים הרבה יותר מסובכות

‫זה אנחנו נגיע כשנלמד את הפרשה

‫של שכם בן חמור

‫אבל

‫אז מה כתוב כאן

‫פסוק אף ג' פסוק אף ג' הוא משמעותי מאוד

‫ולא הכירו

‫ולא הכירו, לא כתוב שהוא חשב

‫שזה אסב

‫הוא לא יודע אם זה אסב או יעקב

‫כי היו ידיו כדי אסב אחיו

‫סעירות

‫ואיברככו

‫מכיוון שהוא ברך אותו הוא יכול

‫לשאול אותו והיה אומר אתה זה בני אסב

‫אבקו ברכת

‫והוא אומר אני

‫והיה אומר

‫אגישה לי ואוכלה

‫מצד בני

‫למה הוא לא אומר אסב כי הוא באמת חושב

‫שהוא משקר, שהוא לא יודע

‫אבל כל פעם אולי הוא משקר

‫למען דברך נפשי והיה גשת לו ויוכל

‫והיה בלו יין וישת

‫והיה אומר אליו יצחק אביב

‫גשנה ואושכה לי בני והיה גשת ואישק לו

‫והיה רך את ריח בגדיו איברככו

‫והיה אומר רי ריח בני כי ריח שדה

‫אשר ברכו ה'

‫שימו לב לכל ההדגשות על עולם החושים

‫של יצחק

‫יש לו חוש משוש

‫מאוד מפותח

‫וימושהו זה חשוב לו למשש

‫יש לו חוש ריח

‫רי ריח בני

‫יש לו חוש טעם

‫מטעמים כאשר אהבתי

‫ויש לו חוש שמה

‫הכל כל יעקב

‫מה אין לו? ראייה

‫אבל זה לא נכון

‫גם זה כתוב ראי ריח בני

‫הוא רואה משהו

‫מה אומרה? שמה זה ראי ריח בני?

‫אלא הוא מלמד

‫שהיא נכנסה אימור ריח

‫גן עדן

‫אז באיזה ספירה נמצא יצחק?

‫הוא לא נמצא בספירה של העולם הזה בכלל

‫העולם שיצחק רואה

‫הוא עולם של גן עדן

‫יש לו עוד משהו שהוא רואה

‫על הפסוק

‫וייחרד יצחק חרדה גדולה

‫אומר השיר ראה גהינם

‫אז באיזה עולם נמצא יצחק?

‫הוא רואה או גן עדן או גהינם זה מה שהוא רואה

‫העולם הזה הוא לא כל כך מכיר

‫ותרחנה עיניו מראות הוא לא רואה את העולם הזה

‫אבל דווקא זה

‫אומר שיצחק חי בעולם

‫של קדושה

‫שמביא אותו למגע עם המוחלט

‫כיוון שהוא בא לידי מגע עם המוחלט

‫הוא מקדש את כל החושים

‫כל החושים אצלו מתקדשים

‫לעומת שר בני האדם

‫שעולם החושים אצלו

‫זה עולם של חול

‫שצריך זהירות

‫לא להימשך אחרי החושים

‫אצל יצחק החושים קדושים

‫כלומר הוא חי בהרמוניה אין אצלו ניגוד

‫בין עולם החושים לעולם הנשמה

‫כן

‫כן זה ברור

‫כן בוודאי

‫יש גם ממד פיזיולוגי פה

‫שכיוון שהוא לא רואה בעיניים

‫אז הוא מפתח את החושים האחרים

‫אבל בכל זאת אנחנו רואים דבר מיוחד

‫אצל יצחק

‫שהשם שלו הוא שם מאוד מיוחד

‫קוראים לו יצחק

‫אני הייתי מצפה שיקראו לו אחרת

‫אני הייתי קורא לו יצחק יצחק

‫נכון?

‫למשל אברהם אבינו עבר כמה שינויי שם

‫בהתחלה קראו לו אברהם

‫אחר כך הוא נקרא בשם אברהם

‫וכאשר הגיע למה אלי העליונה

‫נקרא אברהם אברהם

‫נכון?

‫והקדם נכון? והוא אומר אברהם אברהם

‫והוא אומר הנני

‫אם כן הוא קיבל שם שלישי

‫גם יעקב

‫ויבוא אלוהים אל ישראל

‫במראות הלילה

‫והוא אומר יעקב יעקב

‫והוא אומר הנני

‫גם בסנה

‫והעירה אליו

‫אלוהים בלבטש

‫מתוך הסנה

‫והוא אומר משה משה

‫והוא אומר הנני

‫גם לגבי שמואל הנביא

‫נאמר והוא אומר

‫שמואל שמואל

‫והוא אומר דבר כי שומע עבדך

‫אז אם כן

‫אנחנו רואים שהצדיקים

‫הגדולים כאשר הגיעו למעלתם

‫העליונה נקראו בשם כפול

‫אברהם יעקב

‫משה שמואל

‫ואינה אצל יצחק מה אתה רוצה

‫למה שמואל לא נהנה

‫מה למה

‫האם זה קשור לנושא

‫בעקיפין יפה

‫עכשיו אם כך

‫למה ביצחק

‫לא נאמר

‫השם הכפול שלו

‫קודם כל צריך להבין למה בצדיקים

‫הגדולים נאמר שם כפול

‫מסיבה פשוטה

‫אברהם שלמעלה ואברהם שלמטה

‫מתאימים זה לזה

‫הם באותה

‫באותה שעה שהגיע

‫אברהם לעקידה

‫נתגלתה התאמה בין הנפש

‫לבין הנשמה

‫לכן יש לו

‫שם של הנפש אברהם

‫תואם את אברהם שלמעלה הנשמה

‫אותו דבר יעקב

‫יעקב שלמטה הנפש

‫תואם את יעקב שלמעלה הנשמה

‫וכן משה משה ושמואל שמואל

‫מה עם יצחק?

‫יש לו רק נשמה

‫ולכן

‫אין לו שם כפול

‫האם זה לא חיסרון?

‫ביחס ליצחק סביחה לא חיסרון

‫ביחס לעולמנו זה חיסרון

‫ולכן אי אפשר שעם ישראל

‫יבלד מיצחק בלבד

‫צריך אברהם יצחק ויעקב

‫אז זה מה שאנחנו

‫עולים כאן, ההדגשה שלה

‫הריח וכדומה, אגב חזה

‫מה זה הריח?

‫ריח בגדיו, אל תקרא בגדיו

‫אלא בוגדיו

‫שאפילו בוגדים

‫שבעם ישראל

‫הם נותנים ריח טוב

‫כן, הרי אנחנו רואים

‫שכל ההשפעה הגדולה של עם ישראל

‫באנושות עברה דרך

‫בוגדנים, אנשים שבגדו

‫במסורת האומה

‫הן אנשים בעייתיים מבחינתנו

‫ודווקא האנשים האלה הבעייתיים

‫מבחינתנו הם גרמו להתפשטות

‫תורת השם בעולם

‫כי הריח

‫מבחינה ביולוגית, כל אחד יודע

‫זה סוג של ריכבון

‫מה שמרכיב נותן ריח

‫אז יש לפעמים שהריכבון הזה

‫הוא נעים, לפעמים הוא לא נעים

‫אבל בסך הכל זה אותה הפעולה

‫זה ריכבון

‫ועכשיו אצל יצחק, כיוון שהוא

‫שלם, הוא כולל

‫בהכרה שלו את כל סוגי

‫היהודים כולם, כולל הריכובים שבהם

‫לכן כריח

‫ריח בני כריח שדה

‫אשר ברחו השם

‫כן, מה אתה רוצה?

‫יש סיבה ללמד

‫את הדרגה

‫אברהם אומר ליצחק שהוא רק זה

‫ואז שהוא יפה ויפה

‫זאת אומרת, בבקשה לתהליך

‫של יצחק הוא יפה ויפה

‫כן, כן, בוודאי שיש סיבה

‫עכשיו, פסוק כפחת

‫ויתן לך

‫עכשיו כאן

‫מתחילה הברכה

‫פסוק כפחת

‫מבחינה דקדוקית לא מובן

‫בכלל, בואו נקרא אותו

‫ויתן לך

‫מה?

‫אבל זה בעבר חירוב

‫היום היה צריך להגיד כבר להתקשר לברכה

‫איפה כתוב

‫בעבר חירוב? אה

‫לא, יכול להיות שזה הקדמת המאוחר

‫פסוק כפחת, הוא מבחינה

‫דקדוקית מאוד קשה להבנה

‫ויתן לך

‫האלוהים

‫מטל השמיים הוא משמנה

‫הארץ ורוב

‫דגן ותירוש

‫מה קשה בפסוק מבחינה דקדוקית?

‫הוו

‫ויתן לך האלוהים

‫מעולם לא מצאנו

‫שפסוק יתחיל

‫בוו

‫מי מתחיל משפט בוו?

‫אלא מה תגידו לי

‫מה פתאום, מה אני אומר ש

‫אין פסוקים בוו? יש הרבה ווים בתחילת

‫התורה. למשל פסוק

‫קפזיין, נכון? וייגש

‫או פסוק כוו, ויומר

‫או פסוק אפה, ויומר

‫אז מה אני אומר שאין

‫פסוקים המתחילים בוו?

‫הכוונה, לא מצאנו משפט

‫שמתחיל בוו החיבור

‫בוו היפוך כן

‫והרי הוו הזאת היא לא וו

‫ההיפוך, היא וו

‫החיבור, כן?

‫אני אזכיר לעצמי מה זה וו ההיפוך

‫וו ההיפוך זה

‫זו וו, זו וו

‫שמשמשת במקרא בעיקר

‫שעניינה להפוך

‫פועל שבעבר

‫לעתיד, או פועל שבעתיד

‫לעבר. למשל

‫יומר זה

‫לשון עתיד

‫וייומר, לשון עבר

‫כלומר, אביו עשתה היפוך

‫הפכה את העבר לעתיד

‫או את העתיד לעבר

‫או למשל, הפוך

‫ואמר ביומה הוא, הנה אלוהינו זה

‫ואמר זה לשון עתיד

‫אבל אמר זה לשון עבר

‫כך שיש תכונה בעברית המקראית

‫של וו ההיפוך

‫זאת וו שמהפכת עבר לעתיד

‫ועתיד לעבר

‫אבל יש גם וו החיבור

‫וו החיבור זה כמו בעברית

‫מודרנית

‫אתה אומר תביא לי עגבניה

‫וגזר

‫וגזר זה וו החיבור

‫אז גם פה וייתן לך

‫האלוהים

‫ייתן עוד

‫אז חזרה פה מילה

‫כן? לא כן? כי אם זה

‫לשון עתיד היה צריך להיות כתוב

‫ונתן לך האלוהים

‫או אם זה לשון עבר אז היה צריך להיות כתוב

‫וייתן לך בפתח תחת הוו

‫אם יש שווה

‫נא, מתחת לוו זה וו

‫החיבור, אז וייתן

‫לך האלוהים זה צריך להיות מחובר

‫למשהו

‫ומה זה יכול להיות קשור

‫לפסוק הקודם

‫כריח שדה אשר ברחו השם וייתן לך

‫האלוהים, אין לזה שום קשר

‫אין לזה שום קשר כי זה לא

‫תוספת על הפעולה הקודמת

‫אלא מה?

‫נו אז מה?

‫לא כתוב

‫מה אמר לו בברכה?

‫אלא חזל אמרו כך

‫ייתן ויחזור וייתן

‫כאילו שהוא כבר

‫נתן פעם אחת והוא ממשיך

‫ליתן, ייתן

‫ויחזור וייתן

‫זאת אומרת זאת ברכה

‫ללא גבול, ברכה

‫בלתי נפסקת, וייתן

‫ברכה אינסופית

‫אז המשמעות של וייתן

‫כלומר אם אני אומר

‫וייתן, סימן שכבר נתן

‫אם כן זה גונס בתוכו את

‫ההנחה של ייתן ויחזור וייתן

‫ככה חזל מפרשים את המילה וייתן

‫כשהיא בתחילת משפט

‫אז ככה יוצא לפי זה

‫שיעקב מקבל ברכה

‫לא שלמה, ומעולם

‫לא מקבל את הכל

‫אם נשווה

‫אנחנו עושים דילוג לרגע

‫אחד, לפסוק

‫פסוק למתת

‫בברכה שיצחק נותן

‫לאסיו, ואיין יצחק

‫אביו ויומר אליו, הנה

‫משמני הארץ

‫יהיה מו שווהך

‫ומתל השמיים מעל

‫כאן לא נאמר

‫ויהיה, אלא יהיה

‫משמני הארץ

‫יהיה מו שווהך ומתל השמיים מעל

‫אמרו חזל

‫מה זה משמני הארץ?

‫הוא אומר ראשי, זו איטליה

‫איטליה

‫יש מדינה כזאת, איטליה

‫איטליה

‫הארץ של אדום

‫של אסיו, ארץ עשירה

‫דשנה מאוד

‫יש ספר של ורגיליוס

‫בוקוליקה, ששם הוא מתאר

‫את העושר

‫החומרי

‫הנפלא של ארץ איטליה

‫כמה שהיא עשירה

‫כמה שהיא דשנה, והנה

‫התורה אומרת את זה עוד לפני ורגיליוס

‫הרבה זמן לפני ורגיליוס

‫זה אלף שבע מאות

‫שנה בערך לפני ורגיליוס

‫הנה משמני הארץ

‫יהיה מושביך

‫ומתעל השמיים מעל

‫מה?

‫של יוון, כן, כן, בדיי

‫מה? של יוון

‫מה?

‫אז פה צריך ללמוד

‫היסטוריה, לכן אני בכוונה

‫על מנת לא לסבך את זה

‫לכן לא קראתי את המשך ראשי

‫כדי שלא תשאלו את השאלה

‫אבל בכל זאת

‫איטליה

‫תשובה בדרומה

‫עד רומא על ידי יוונים

‫מצפון על ידי אתרוסקים

‫בסדר?

‫אז לכן איטליה היא של יוון

‫במקור, זה יהיו

‫היוונים שפיתחו את כל

‫דרומה של איטליה, אלמלא

‫היוונים רומא לא הייתה רומא

‫וגם אחר כך, גם אחרי שהכבשה

‫יוון על ידי הרומאים

‫הם השתעבדו

‫מבחינה תרבותית ליוון

‫אבל מה שמעניין אותי

‫ההבדל בין וייתן לך

‫אלוהים לבין משמנה

‫הארץ יהיה מו שווה

‫יש הבדל פה מהותי מאוד

‫למשל

‫למה הדבר דומה?

‫לשני אנשים שאני חייב

‫לשניהם כסף

‫נאמר, שני אנשים

‫האלה, אני חייב לכל אחד

‫מהם אלף שקל

‫בסדר, סכום שאפשר

‫אולי לעמוד בו

‫עד שיפתרו

‫את בעיות מחאת האוהלים

‫וכדומה, אז בסוף יהיה

‫כסף, נוכל להחזיר את החובות

‫אני חייב לזה אלף שקל, לזה אלף שקל

‫רק שיהיה אחד, אני מסמפט, והשני אני ממש

‫לא מסמפט, הוא אנטיפט

‫מגיע האנטיפט

‫ואומר לי, איפה הכסף?

‫אז אני

‫בקושי מסתכל עליו, מוציא אלף שקל

‫מן הכיס, אומר, כך

‫מה מטרתי?

‫שהוא יעזב אותי

‫שיקבל כל מה שמגיע לו

‫ומתי השני הוא כזה

‫נחמד, אני כל כך אוהב אותו

‫אוי, איזה יופי שבאת

‫בוא בוא תישב, תיקח משהו

‫אני קצת ממהיר, אבל מה רצית?

‫רציתי את הכסף שאתה חייב לי

‫כמה זה היה? אלף שקל. טוב, בסדר, הנה, כך עשרה ‫שקלים. מה עם השאר? תשמע, עכשיו אני קצת ממהיר, אבל

‫תבוא מחר. מחר הוא מגיע, מקבל עוד צעד. כל הזמן ‫אני מורח את זה. מדוע? כי אני מעוניין לפגוש אותו.

‫השיחה שלי איתו נעימה לי

‫זאת אומרת שדווקא החיבור, האהבה

‫מונעת את הנתינה השלמה

‫ואז יוצא שאסב הוא אדם שמקבל הכל ומיד

‫ויעקב הוא אחד שמקבל לא ‫הכל, אבל הוא לא מפסיק לקבל

‫ואז יוצא שהקשר הוא אינסופי

‫אם אנחנו מעבירים את זה לתחום המטאפיזי, ‫יוצא שיש פה שתי השקפות עולם שונות לגמרי

‫אצל אסב מתפתחות השקפות ‫עולם כוליות, טוטליות, מה שנקרא

‫זה כמו הפיתוי של הפילוסופיה המערבית

‫שהיא מציעה לאדם תיאוריות המסבירות את הכל

‫מי שיש לו תיאוריה שמסבירה את הכל

‫הוא בעצם חושב את עצמו אלורה באיזשהו מקום

‫וזה בדיוק הייתה למשל שיטתו ‫של היהודי המקולקל ברור שפינוזה

‫שיש לו שיטה מטאפיזית ‫המסבירה את כל המציאות כולה

‫בדרך גיאומטרית, זה שיטה גאוותנית ביסודה

‫לעומת זה אצל בני ישראל מכירים בטרנסנדנטיות

‫דהיינו בנבדלות של האלוהות ולכן כל ‫השקפת עולם בישראל היא תמיד חלקית

‫כל הסברה שתיתן לא יכולה ‫לחפוף לגמרי את מה שיש להסביר

‫יש תמיד ממד של אינסופיות מעבר לכוליות

‫והאינסופיות הזאת עושה ‫את העולם כמין כלי לא סגור

‫כמו שהגמרה אומרת במסכת בבבטרה

‫העולם להקסדרה הוא דומה, מה זה דומה להקסדרה?

‫לבניין שפרוץ מצד אחד, ‫יש בו הרבה אור בגלל זה

‫זאת אומרת להקסדרה הוא דומה, השמש עולה במזרח

‫זורחת במזרח עולה אל הדרום, שוקעת במערב

‫צד צפון לא סגור, זאת אומרת שהעולם לא סגור

‫מדוע העולם לא סגור? ‫כדי שאם יבוא מי שיאמר שהוא אלוהי

‫יגידו לו אם כך תסגור את הצד הרביעי

‫זאת אומרת זה בא לומר ‫שההכרה שהעולם בלתי מושלם

‫שהוא כל הזמן במעקב, זה שלמותו של עולם

‫וזה בעצם מה שיצחק מאמין ליעקב, מעניק ליעקב

‫וייתן לך שלעולם לא תיגמר הנתינה

‫יוצא שכאן בשתי הברכות ‫האלה, זו של יעקב וזו של אסער

‫גנו זמן שהרב קוק כותב באורות הקודש חלק ב'

‫בחלק הנקרא העלאת העולם שיש שני ערכי שלמות

‫יש שלמות של שלמות ושלמות של השתלמות

‫השלמות של השלמות זאת השלמות האריסטוטלית

‫אומרת שמה ששלם הוא מה שיש לו גבול

‫ואילו השלמות של ההשתלמות זאת השלמות של יעקב

‫הרואה את השלמות דווקא באינסופיות

‫ואי אפשר לעולם רק בשלמות של שלמות

‫ואי אפשר לעולם רק בשלמות של השתלמות

‫ולכן ישנם שני ערכים של שלמות ‫הבאים לידי ביטוי בשתי הברכות

‫בזאת סיימנו להיום נמשיך בפעם הבאה שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234894716″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 45
"וישב יצחק בגרר וישאלו המקום לאשתו ויאמר אחותי היא"
"ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש"
פרק כז’ פסוק ה’
אורך השיעור: 53 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234894716″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא”

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן