אנחנו בפרק קף משהו
קף זין
פסוק ה
ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשיו בנו
וילך עשיו השדה לצוד צעיד
להביא ורבקה אמרה אל יעקב בנה למור
האמת היא כל אחד יודע שיעקב הוא בנה
אבל זה בא להסביר שהיא
מעדיפה אותו על פני עשיו
בעוד שיצחק מעדיף את עשיו בנו
כן שימו לי לביטוי ורבקה
שומעת בדבר יצחק אל עשיו בנו
וילך עשיו השדה ויפגש שומעת אל יעקב בנה
זאת אומרת שיש פה החלטה שונה
האם ההמשך של יצחק זה עשיו או יעקב
ורבקה אמרה אל יעקב בנה למור
הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך למור
הביאה לי צעיד ועשה לי מתנים
ואוכל לה וברכך לפני השם לפני מותי
ואתה בני שמע בקולי
לאשר אני מצווה אותך
לך נא אל עצון וקח לי משם שני גדיייזים
טובים ועשה אותם מתנים לאביך כאשר אהב
והבאת לאביך ואכל בעבור אשר אכל לפני מותו
בעצם אם מצווה עליו לשקר
לרמות
אני נשאר את השאלה
אני לא היית בשיעור היום
אז אם כן אם מצווה עליו לשקר לרמות
אני נשאר את השאלה למה שהוא ישמע לה
הרי אסור לשקר
תגידו זה לא בשבעה מיץ
ועוד ננוח ועוד לא ניתנה התורה
בסדר אבל זה לא יפה
דרך ארץ קדמה לתורה
עכשיו מה
היא אומרת לו לרמות
עכשיו רואים שהטענה שלו של יעקב נגד זה
טענה טכנית והוא אומר יעקב אל
רבקאי מוהן עשה וחיש שיר ואני חיש חלק
אולי אם הוא שני אביב הייתי בנאף
קמתה אתיה והבאתי עליי כלל ולא ברכה
ממש לא מובן
אתה בעצם לא קימת אתיה
אתה מת אתיה אתה משקר
וכל הטענה זה רק בעיה
טכנית מה נעשה אם הוא ייגע
בי והוא יראה שזה המגע
שלי זה לא המגע של אסף
קצת מוזר הסיפור הזה
אלא
שצריך להבין קודם כל כאן
מוכרחים לקבל דברי חזל שבקולי
הכוונה רוח הקודש שבי
עכשיו השאלה איפה רוח הקודש כאן
האם באותה שעה היא התנבעה או לא
התשובה היא שלא
אלא על איזה נבואה מדובר
על הנבואה שנאמרה בתחילת פרשת תולדות
והיום הרשם לה שני גויים
בבית נך ושני לאומים מאיך ייפרדו
ולאום ילאום יעמד וירב יעבוד צעיר זאת אומרת
שהיא כבר קיבלה נבואה
עוד בשעת ההיריון כמו מדובר
משהו כמו ארבעים שנה מקודם
היא יודעת שרב יעבוד צעיר
ולכן שמר בקולי כי צריך לקיים את דברי הנבואה
יש לי את השאלה למה שהיא
לא תספר על הנבואה הזאת
ליצחק
אז אני חוזר על מה שלמדנו מקודם
נאמר ויומר השם לה
לה ולא לו זאת אומרת כשם שנאמר בתפילה
ויעתר לו השם וחזל דרשו לו ולא לה
ויומר השם לה זה לה ולא לו
זאת אומרת שנאסר עליה
לנסור את דברי נבואתה ליצחק
יוצא שהנבואה מראש הכינה את הרמאות
ונשאת השאלה למה צריך שדברים כאלה חשובים
יושגו בדרכי רמייה
זאת השאלה
התשובה
כנראה שזה התפקיד של יעקב
להשיג אמת בדרכי רמייה
כי הרי ברור שמצד האמת
זה מגיע לו
הרי זה מה שאתה אמרת
מי אמר שם? מי זה שאמר שהוא קנה כבר?
מי אמר את זה?
אה אתה אמרת
שכבר יעקב קנה את הבכורה
ולכן הייתה מגיע לו הברכה
האמת היא שהדבר הזה נאמר במפורש
בהמשך
בפרק קפזיין
בפסוק למדבב
פסוק למדבב
והיא אומר
הכי קרא שמו יעקב
ויעקב ניזה פעמיים
את בכורתי לקח
והנה אתה
לקח ברכתי
מה גנוז במשפט הזה של עשיו
שבעצם
הברכה הגיע ליעקב
כיוון שהוא לקח את הבכורה
אז הוא גם זה שלוקח את הברכה
מגיע לו
ולכן יעקב איננו יכול לבוא בטענה שזה שקר
כי הוא יודע שזה לא שקר לקבל את הברכה
לכן הוא אומר לאמו אני חוזר לפסוק י' ב'
אולי אם הוא שני אביו והייתי בעיניו
קים את האתאה
והבאתי עלי כדי להביא לו ברכה
אבל מצד האמת אני לא מתא אתאה
יש פסוק בספר ירמיהו
שאומר כך
הבל המא
מעשה תעתועים
על מי אומר זאת ירמיהו הנביא
הבל המא
מעשה תעתועים
הוא אומר את זה על עבודה זרה
שם מדובר על העילים
של הגויים
ושם אומר הנביא ירמיהו זה שטויות
העילים של הגויים
הבל המא מעשה תעתועים
והגמרה לומדת מהפסוק הזה
אמר רבין עזר
כל המשנה בדיבורו
כאילו עובד עבודה זרה
מה זה משנה בדיבורו?
מי שמשקר
נכון? כל מי שמשקר כאילו עובד עבודה זרה
איך יודעים? שנאמר
והייתי בעיניו קים את אתאה
ונאמר הבל המא מעשה תעתועים
האמת היא שירמיהו הנביא
עושה שירות גרוע לאומה
כי ברגע שהוא משתמש בביטוי כזה
כלפי עבודה זרה
מעשה תעתועים
אוטומטית מתעוררת אסוציאציה
בנפש היהודית
אה כן תעתועים
כן והייתי בעיניו קים את אתאה
הוא חושב על יעקב ששיקר
זאת אומרת שבעצם מה שעשה ירמיהו
הוא מאשים את אבי האומה הישראלית
את יעקב
כשהאומה הזאת כל עניינה להילחם בעבודה זרה
הוא מאשים אותו שעובד עבודה זרה
דברים שאינם עולים על הדעת כלל וכלל
דברים אלה בלתי נסבלים
אלא שהנביא ירמיהו ממשיך
מה המשך של הפסוק
הבל הם מעשה תעתועים
לא מכירים את המשך של הפסוק?
לא
המשך של הפסוק זה
לא חאלה חלק יעקב
כי יוצר הכל הוא
חלק יעקב זה שמו של הקב". הוא חלקו של יעקב
והוא לא מעשה תעתועים
כי יוצר הכל הוא
זאת אומרת לא רק שירמיהו רמז
עורר אסוציאציות
הוא גם אמר במפורש
הזכיר את שמו של יעקב
כדי שמי ששכח שם את תעתיה
זה מזכיר את יעקב ושידע
לא חאלה חלק יעקב
אבל יש פה בעיה
אתה בדווקא כשאתה אומר
הבל הם מעשה תעתועים
ואז מתבקש לומר שיעקב עובד עבודה זרה
דווקא שם אתה אומר שיעקב ניצל מזה
כי הרי אלוהי יעקב חלק יעקב
הוא אלוהי יעקב
דהיינו מי שאיננו סובל תעתועים
אז מה הפתרון?
כי יוצר הכל הוא
מה זה יוצר הכל הוא?
מה הקשר בין זה שהוא לא תעתועים
לבין זה שהוא יוצר הכל?
ההסבר הוא פשוט
מי שיוצר הכל יצר גם את השקר
וכיוון שהוא יצר את השקר
אז חייב להיות שהשקר הוא חלק
מן האמת הכוללת
וזה תפקידו של יעקב
לגלות איך משקרים באמת
זאת אומרת איך משקרים
במסגרת האמת
כי איך אומרים
רק האמת בלבד זה כבר לא האמת
רק האמת בלבד
זה בעצם מידת הדין
אבל אם רוצים את האמת האמיתית
האמת חייבת לכלול הכל
אז היא חייבת גם לכלול את השקרים
ואז צריך למצוא את השקר הקשר
אז בדיוק כאן יש השקר הקשר
שהרי רבקה צודקת
ויעקב צודק
ויצחק לא יכול לדעת
ולכן מוכרחים לרמות
אם כן זה שקר אמיתי
זה שקר של אמת
ולכן עד רבה זה תפקידו של יעקב
לגלות כפי שהרב ציהודה קוקה
הרגיל אומר את היושר
שבתוך הסיבוכיות
הוא מסוגל להיות ישר בתוך העוקבה
הוא ישראל משון ישר אל
בתוך יעקב
ולכן אומר הנביא תיתן אמת ליעקב
אז כאן ברור?
אז יש רק דבר אחד שלא הבנתי
אחרי שהבנתי שמותר לשקר
והכל בסדר גמור
אבל פסוק טק לא מובן לי
לך נא אל הצון וקח לי משם
שני גדיי עזים טובים
ועשה אותם התאמים לאביך כאשר אהב
שני גדיים?
לומר שגדי זה קטן
מה הגודל של גדי קטן?
בערך של כלב גדול נכון? משהו כזה נכון?
לא באמת
אין גדי זה אפשר
ילד קטן יכול אפילו לוחצי גדי בידיים
לא מדובר על העזם
לא הגדי
אבל מדובר בשביל כמה אנשים?
זקן אחד
שני גדיים בשביל זקן אחד?
מה?
רשי רושם כסף
אני לא יודע אני עוד לא קראתי
אבל שני גדיים
אז אתה לא יודע
אתה אומר שרשי רושם
אני לא יודע אני לא ראיתי את הכתביית של רשי
ולכן אני לא יודע אם רשי רושם
אולי מקסימום רשי כותב אתה מתכוון
אבל רשי מביא מפרקי דה רבי אליעזר
שהוא יצריך שני קורבנות
נכון?
כלומר פסח היה
האחד להקריב לפסחור
והאחד עשה
מתעמים
מה זה מתעמים? הכוונה קורבן
חגיגה
הרי בפסח אוכלים שני קורבנות
קורבן פסח וקורבן חגיגה
ואם כן היה צריך
יצחק הבינו לאכול שני קורבנות
זאת הסיבה שהוא ביקש
מאסף להביא לו צייד
הוא ציפה מאסף
שידע גם מה להביא לו
בינתיים ירקום
מביא לו את שני הקורבנות שלו
שני גדייזים
אהה, זה ככה
יוצא שכשהוא מביא לו גם לחם
זה מצות
והוא מביא לו יין
זה ארבע כוסות
הוא חודש שזה יהיה מתעמים
צריך להוסיף לזה אסבים מסוימים
מרור
אם כן
כן, קצת חסה משהו
חריף גם בשביל החרוסת
יש דעה בראשונים
שהחרוסת חריפה
יוצא שאם אתם לוקחים מצה כמו שצריך
דיינו, לפה כזאת
אתם עושים בזה בשר צלוי
עם קצת בשר מבושל של חגיגה
וקצת חריף של החרוסת
וקצת חסה
זה יוצא מתעמים
כאשר אהבתי
עכשיו, השאלה
מה ההיגיון של הדבר הזה
הרי עד כמה שאני זוכר קורבן פסח
זה חבר אחר
ליציאת מצרים
איזה יציאת מצרים ואיזה נעליים
יצחק לא היה במצרים אפילו
אם היינו אומרים על אברהם הזה שיצא ממצרים
איכשהו, אבל יצחק מעולם לא יצא ממצרים
אלא מה, הוא חוגג את יציאת מצרים
אולי של אביו אברהם
כן, אבא שלו אמר לו
אתה יודע, כשיצאתי ממצרים זה היה תלווה בניסן
ולכן צריך גם הוא לעשות
קורבן פסח או משהו כזה
אבל דברים האלה רחוקים מן ההיגיון
הקיצד
פסח אם אני נותן, זה גם זמן הולדתו של יצחק
כן, פסח זה זמן הולדתו
יום הולדת אני מסכים
יום הולדת, אבל מי אמר
שביום הולדת הוא זה מקורבן?
כן, זה נכון מה שאתה אומר
זה יום הולדת, לכן הוא אומר
לא ידעתי יום מותי, בלי שאדם
כיוון שהוא צדיק, אז הוא עלול למות
דווקא ביום שבו הוא נולד
נכון, אז סביר אם כן שהוא חשש
שהוא ימות באותו זמן
אבל בכל פנים
צריך לברר מה זה העניין של הפסח
מה פסח עושה פה
יש
יש ספר
הפיקורסות, מי שקשה לו
לשמוע דברי הפיקורסות שיצא עכשיו
יש ספר הפיקורסות
שכתב אחד
אני חושב לוינשטיין או משהו כזה
נקרא
תולדות
תולדות
סיפור יציאת מצרים
אתם כבר מרגישים מהכותרת
על מה זה מדבר
סיפור יציאת מצרים
אז קודם כל הנחת יסוד הוא לא נכון
אז עכשיו צריך
להבין איך הסיפור הזה התגלגל
מהם תולדות הסיפור
תולדות סיפור יציאת מצרים
זה הנחת יסוד של מבקרי המקרא
אז יש בתוך
הספר הזה
מאמר
על בדבר השאלה
מה המקור
של קורבן פסח
עכשיו
דבר אחד ברור
קורבן פסח איננו זכר ליציאת מצרים
איך אנחנו יודעים שלא
כי התורה אומרת
שזה זכר ליציאת מצרים
אם כן ברור שזה לא נכון
עכשיו נשארת השאלה עכשיו על בסיס זה
הוא שואל המחבר המלומד
שואל שאלה יפה הוא שואל
מדוע המחבר המקראי
קשר את קורבן פסח
ליציאת מצרים
מה הקשר בין הדברים בכלל למה הוא קשר
מעכר
אנחנו יודעים שזה לא נכון כי זה מה שכתוב
אז למה המחבר המקראי רצה בכל זאת
שזה יהיה קשור
עכשיו קודם כל
אז לפני שהוא עונה
הוא שואל בכלל מה המקור של קורבן פסח
נזכר לשאול ואז הוא אומר
הרי כל בעל שכל מבין
שקורבן פסח אינו אלא
קורבן של רואה הצאן
לכבוד
העמלתה באביב
כמעט שהצאן ממליט
בתקופה הזאת
ורואה הצאן הם שמחים מאוד
על קורבן על האביב
על זה שנולדים בעלי חיים חדשים
ולכן הם מקריבים אחד
זה קורבן
הרואים
לכבוד העמלתה באביב
עד כאן דברי קודשו
עכשיו אני אשאל את השאלה הוא צודק או לא צודק
ברוך שהוא צודק
אני אנסה
לשאול שאלה פשוטה למה הקדוש ברוך הוא
הוציא את ישראל ממצרים
בתתווה בניסן
כי זה הזמן
שבו הצאן ממליט
באביב
כי הרי עם ישראל הם צונו
של הקדוש ברוך הוא ואתם צוני
צון מרעיתי אדם אתם נאום השם
וגם למרשה פזורה
ישראל יוצא לפי
זה שהזמן שבו נולדת האומה
חייב להיות תואם
את הזמן שבו הצאן ממליץ
זה ברור ולכן יש יחס
בין הדברים
ולכן גם ברור היה
אצל אבותינו הרבה לפני יציאת מצרים
הם הרגישו שבתקופה
ההיא צריך לעשות משהו
הם מרגישים שיש התחדשות
של העולם וההתחדשות של העולם בעליתי
ביטוי גם בצון
אז זה ברור שהם מרגישים באופן אינסטינקטיבי
שצריך להקריב קורבן פסח
ולכן ברור
שהקורבן הזה הנהוג כבר אצל אבותינו
ואחר כך
כשהקדוש ברוך הוא מוציא ממצרים
הוא מצווה עלינו לעשות את קורבן
הפסח לכבוד יצילייתנו ממצרים
מכאן אתה למד שמבקרי המקרא
צודקים
אבל הם אינם יודעים
עד כמה הם צודקים. כלומר
הם סבורים שכשהם אומרים את דבריהם
הם אומרים הפיקורסות גדול
ואינם יודעים שאומרים
אמונה גדולה
ולכן גם פה ברור
יש פה שני גדייי איזים, זה ברור שהוא צריך
לכל שני גדייי איזים כי זה
קורבן פסח. שאני שואלת את השאלה
קורבן איזים ולא קורבן כבשים
כן הרי קורבן פסח
זה מן הכבשים
או מן האיזים
תיקחו
מה יותר טעים? קורבן כבש?
בשר כבש או בשר עז?
כבש הרבה יותר טעים מהעז
אז אם כבר מטעמים כאשר
אהבתי למה הוא מביא לו איזים?
שיביא לו כבשים?
אלא
שיצחק הוא מידת
החסד הוא הדין
תחליטו הדין נכון?
יצחק הוא מידת הדין
בין הכבשים ובין האיזים
איזה בהמה היא מצד מידת הדין
העז שהוא עז שהוא חזק
שהוא תוקף זה מידת הדין
לכן ברור שהם מטעמים כאשר
אהבתי אם אני מידת הדין זה ברור
שצריך להיות איזים ולא כבשים
פשוט מאוד
פסוק י' א'
והיום אומר יעקב
אל רבקאי הם הישב אחי איש שעיר
ואנוכי איש חלק
אולי מושן יאבי והייתי בעיניו כמטעתיה
והביתי עליי כללה ולא ברכה
הסברנו כבר מה ההבדל בין
שעיר לחלק ששעיר הוא כבר מושלם
כמו שהבהמות
נולדות עם הפרווה
השעיר הוא מי שכבר
הושלם מבחינה פיזית בעוד שהחלק
זה מי שעדיין
ההתפתחות שלו לא הושלמה או נפסקה
באמצע
וזה בדיוק עניינו של יעקב
שיעקב הוא
אדם בלתי מושלם
לפי מה שלמנו מההתחלה
שיעקב הוא רק עוקב
בעוד שאיסיו הוא עשוי
וכל האהבה
ראויה לאיסיו
ולא ליעקב כי
איסיו הוא המושלם
אז למה רבקא אוהבת את יעקב?
למדנו שזה מפני שהיא יודעת
שהוא עתיד להיות מושלם
כן מה אתה רוצה?
איך זה קשור?
דיברנו על זה שבוע שעברנו
אז אם זה קשור לאובן הזה
זה גם ש... זה גם ש...
זה קשור יותר קרוב לבהמיות באובן הזה?
זאת אומרת זה לא ממש קשור
זה משהו יותר קרוב... מה שיותר מושלם
הוא מצד אחד יותר
קשור אל העליונות
ומצד שני יותר קשור לבהמיות
כאחד יש שני קצוות
לשלימות הזאת
אם כן
אולי אם הוא שני אבי
כלומר בזה שאני איש חלק
אבי יבחין
בכך שאני לא מושלם
ואם אני לא מושלם
אינני ראוי לברכה
אולי אם הוא שני אבי והייתי בעיניו כמטעתיה
והבאתי עלי כללה
ולא ברכה
ואתה אומר לו אמו
עליי כדלתך בני
אחשמה וקולי ולך כך לי
בקיצור אל תתווכח
ויקח ויביא לאמו
איך נראית האישיות של אדם
שכל מה שאימא שלו אומרת לו לעשות
הוא עושה
אני ככה נראה?
ילד טוב
ילד טוב
ברור זה לא רע שאדם שומע לאימו
גם אגב גם עשיו שומע להורים שלו
אלא
שאצל יעקב
אין יוזמה משלו
עשיו הוא יודע צייד איש
זה הוא יוזם
יעקב אינו יודע אלא לקבל הוראות
ואיננו יוזם
בשלב הזה של האישיות שלו
ולכן הוא עדיין לא ראוי להיות עם ישראל
ויילך
ויקח
ויביא לאמו ואתה שימו מתאים כאשר העביב
ואת תיקח רבקה את בגדי העשיו
בנה הגדול החמודות
אשר איתה בבית ותלבש את יעקב בנה
הקטן
מה זה בגדי העשיו? חזל פה מפליגים מאוד
אומרים
שזה
חמודות שחמד אותן
מנמרוד
נמרוד היו לו בגדים מאוד יפים
והשב הרג את נמרוד
ולקח לו את הבגדים
מעניין
ומאיפה
היה
ה
איפה היו הבגדים
של נמרוד? מאיפה היו לו בגדים?
מה?
מהאדם הראשון
מעניין, מאיפה האדם הראשון
היה לו בגדים?
מהקב' ברוך הוא
וזה אומר שיש
באדם הראשון שני צדים
שניהם אלוהים
יש צד פנימי
שהוא צלם אלוהים
ויש צד חיצוני שזה הבגדים
הבגד
אף הוא נכבד אך הוא לא העיקר
זאת אומרת יש גם
באדם שתי בחינות בנפש
זהות עצמית
שאפשר לקרוא לה אישיות
החלק שבאדם
שאומר אני
החלק המוסרי של האדם
ויש חלק מוכשר
שמסוגל לפתח
טכנולוגיה, לשלוח טילים לירח
או לעשות מכונות כביסה
וזה הצעד של הליבוש
עכשיו הדבר הזה
מוזכר בתלמוד במסכת עבודה זרה
שלעתיד לבוא הקב' ברוך הוא
עושה משפט כללי לכל העמים
ואז הוא לוקח
ספר תורה בחיקו
ואומר כל מי שעסק
בה יבוא ויקבל שכרו
זאת אומרת
לכאורה אם הקב' ברוך הוא אומר שמי שעסק בתורה
צריך לקבל שכר, האומה הראשונה שצריכה
לקפוץ כדי לקבל שכר צריכה להיות
עם ישראל. במקום זה
אומרת הגמרא מיד באים
כלומות העולם ליר בוביה לבקש
שכר. מה זה
טוב זה צריך לדמות
את הסוגי, היא סוגיה מאוד מפורטת
מאוד ארוכה, לא נכנסי כל הפרטים
אבל אחד הדברים
שנאמרים שם בתוך הסוגיה זה שלוש
דפים, לא
שני דפים, ארבעה עמודים
של אגדה שם
ושם הרומאים אומרים לפני
בית המשפט של ההיסטוריה
ריבונו של העולם
הרבה מרחצאות עשינו
הרבה שווקים, הרבה
גשרים
וכל זה לא עשינו
אלא בשביל
ישראל שיעסקו
בתורה
והשאלה המתבקשת היא האם הם
משקרים או לא
ברור שלא
כי אם הם היו משקרים
אז הגמרא הייתה מספרת
שהקב' ברוך הוא עונה להם
שקרנים אתם
מה מי אמר?
מי ענה את זה? כתוב בגמרא שלך
שהקב' ברוך הוא ענה להם
שקרנים אתם?
רגע, כתוב שם מה שקרנים אתם?
לא, זהו
כי זה לא כתוב
אם זה כתוב זה משהו אחר
אבל הקב' ברוך הוא לא עונה שם
לפי הסוגיה שקרנים אתם
סימן שזאת האמת
מה פירוש שזאת האמת?
כי הקב' ברוך הוא נתן תורה לישראל
יפה מאוד, אבל
איזו משמעות יש לתורה
כזאת בעולם פרימיטיבי
בלתי מיושב
ברור שהיה צריך כדי שתהיה
משמעות מלאה לאותה תורה
שיהיה לה כלים
ולכן אומרים הרומאים, מה אתה רוצה?
אנחנו בנינו את העולם בשביל זה
כלומר, זה מה שזה עושה
זה נותן כלים לאותה תורה, לכן כל מה שעשינו
לא עשינו אלא בשביל ישראל
כדי שיעסקו בתורה
עונה להם הקב' ברוך הוא
שוטים שבעולם
הוא לא אומר להם שקרנים
הוא אומר להם שהם שוטים
זה הבדל
שוטה זה לא אותו דבר
שוטים שבעולם כל מה שעשיתם
לצורך עצמכם עשיתם
שם זה בשביל התענוגות
בשביל השטלטנות וכדומה
כן, ושם
הגמרא מעריכה מאוד בדבר הזה
אבל ברור אם כן
שה
הקליפה הזאת
הבגד של האדם
שזה בעצם המפעל הציביליזציוני
של רומא
זה הוא בעל משמעות
השאלה מה הייתה הכוונה של מי שעשה
בשביל עצמו
יש לו כוונה רעה
אבל מצד האמת, המעשה הזה
הוא אכן הבגדים של עשיו
זה בדיוק מה שעושה רבקה
היא לוקחת את בגדי עשיו
והיא נותנת אותם ליעקב
מה המשמעות של הדבר הזה
היא רוצה להעניק ליעקב את הכוח
של עשיו
מצאנו משהו דומה
מה אתה רוצה?
נכון
עכשיו, אבל תבין שזה לא קשור לנושא של עשיו
עכשיו
איפה היינו?
רבקה
רבקה יודעת שיעקב
צריך לקנות את הכוח של עשיו
זאת אומרת, מכוח עצמו
אין לו עדיין
את אותה העוצמה שנותנת לו את הברכה
אם אנחנו עושים חשבון
למשל
מה שקרה בימי קין והבל
בימי קין והבל יש לנו שני אחים
אחד שרואה צאן
מזכיר לנו יושב וועלים
ואחד שעובד אדמה
איש שדה, קין
זהו טיפוס של יעקב ועשיו בעצם
קין והבל
ש...הבל וקין
זה נכון
עכשיו מה שמעניין
שעשיו
קין
מורג את הבל
אתם יודעים למה?
כי קין הוא חזק
והבל
אמנם הוא חזק לפי המדרשים
אבל
יש לו עולם מוסרי כזה
שאומר
שאין להרוג את הרשע
מדוע?
לא שלא צריך להרוג רשעים
אבל
הבל מאמין שעולם
המושגים
והמערכים שלו מקובל גם על קין
כן? אמרו חזל
זה למדנו כשלמדנו את הפרשה
של קין והבל
על הפסוק ויקום קין
על הבל אחיו, אם הוא קם
סימן שלפניכם הוא שכב
איך הוא שכב?
שהבל החזיק אותו על הרצפה
זאת אומרת
הוא שכב תחת הבל
כי הבל ראה שקין
רוצה להרוג אותו, אז הוא
הפיל אותו על הארץ, אמר לו קין
עם עיניים חסודות
אמר לו אם תהרוג אותי
מה תגיד לאבא שלנו?
עזב אותו
קם עליו והרגו
מה פירוש הדבר? מה תגיד לאבא?
בעצם
קין מספר להבל
הערכים שלי
הערכים שלך הם הערכים שלי
מה שמקובל עליך
שלא לצער את האב
גם מקובל עליי
והבל מאמין לקין
אם כן יש פה חולשה
יש לו הסכם הבנות עם קין
ובסוף הוא נופל בדקין
בהמשך
נאמר שחווה
יולדת
עוד פעם
בן
וידע האדם
את אשתו
ואז יולדת לו בן נוסף
בתלת בן, ותקרא את שמו
שת
למהור
שת לי אלוהים
זרע אחר
תחת הבל כי הרגו קין
נשאלת השאלה
אם
הבל נהרג
על ידי קין
ושת זה הבל
חדש, אז מה יקרה?
קין יהרוג גם אותו
מה ההיגיון לעשות עוד פעם הבל
אלא זה עד רבה
זה מה שהיא אומרת
עכשיו יש לי הבל דגם משופר, דגם אלפיים
זה הבל כזה
שקין
לא יכול להרוג אותו
למה?
כי עכשיו הוא משתמש בכוח
של קין כדי להכניע את קין
עכשיו זאת אומרת שהכל
כל הבל, והידיים
ידי קין
עכשיו יש פה סכנה
הבל תמיד
מכשוש מהשימוש
בידי קין, הוא יאמר
לעצמו אם אני משתמש בבגדים
של קין או בכוחות של קין
אני הופך בעצמי
להיות קין
ולכן מעדיף הבל
בשם המוסר הנוצרי
להיות הנרדף
מאשר הרודף
ולכן הוא
פושע כלפי
אחריותו על תיקון העולם
אז זה מה ש
כתוב כאן
רבקה רוצה להוציא את יעקב
מן העמדה ההבלית
ונותנת לו את העמדה
השתית
צריך להיות כמו שת
ותיקח רבקה
את בגדי העיסה בנה החמוד, הגדול
החמודות אשר איתה בבית ותלבש את יעקב
בנה הקטן
ותעורוד גדיי העיזים
מתבישה לידיו על חלקת סברה ותיתן
את המטענים ואת הלחם אשר עשת
ביד יעקב בנה ויבוא אל אביו ויאמר
הינני מי אתה בני
עכשיו אני שואל את השאלה
מדוע רבקה חוששת
שהמגע
של יעקב
של יצחק איתי יעקב
יסגיר את זהותו של יעקב
והיא לא חוששת מהכל
של יעקב
מוכרחים לומר
שהסב ויעקב
היה להם אותו כל
סביר, הם היו הרי
תאומים
מה? אני עוד לא יודע
אני לא קראתי את הפסוק הזה אבל דבר אחד
ברור לי שליעקב
ויסג מבחינה
תהי אומר ווקלית
יש אותו כל
לכן אין פה חשש
לכן גם כשיצחק שומע
ויאמר אביו ויאמר
הינני ויאמר אביו אז הוא שואל
מי אתה בני? כלומר
האם אתה יעקב או אתה יסג?
הוא לא יכול לדעת
ויאמר יעקב אל אביו
אנוכי
אסב בחורך
עשיתי כאשר דיברת אליי
במה אני אסב בחורך? עשיתי בדיוק
כמו שאסב עושה ומרמה גם אני מרמה
קומנה שבעה
ואוכלה מצדי בעבור תהברך
אני נפשך
ואמר יצחק אל אביו
מה זה מי ארת למצוא בני?
מה פירוש השאלה הזאת?
יצחק חושד
כלומר הוא לא
אחד שעובדים עליו
הוא באמת חושב שאולי זה יעקב
ולכן הוא יודע גם
שאולי רבקה מאחורי העניין
ומה זה מי ארת למצוא?
והיא אומר כי יקרא
השם הלויכה לפניי
זה ביטוי
לא רגיל כנראה
אצל האסב והיא אומר יצחק אל יעקב
גשנה ואמושך בני
האתה זה בני האסב אם לא סימן
שהוא חושד ברצינות
שזה יעקב
יש לו סיבות טובות לחשוב שזה יעקב
אתה אומר ואומר יצחק אל יעקב
אז זה עוד יותר מוכיח שהוא יודע
אני לא יודע אם זה רשום, מצליל זה כתוב
והייגש
יעקב
דיברנו על זה
והיגש יעקב על יצחק אביו
ואמושהו
והיא אומר הכל כל יעקב
אבל הבעיה שזה גם הכל של יסב
באיזה מובן הכל הוא כל יעקב
סגנון הדיבור
סגנון הדיבור הוא של יעקב
נכון שמבחינת
הטון
כמו מבחינת
אקוסטית
זה הכל של שנים שווה
אבל איך שהוא מדבר
זה הכל של יעקב
והידיים
ידי האסב
אז מי הוא חושב שזה עכשיו
האמת היא
שכנראה שזה לא היה אכפת לו יותר
כלומר
באותה שעה שהוא ראה שזה אדם אחד
שמסוגל להיות עם הידיים של האסב
ועם הקול של יעקב
לא אכפת לו אם זה יעקב או אסב
כי זה מה שצריך
זה בדיוק מה שצריך, זה האידאל האנושי
קול של יעקב וידיים של אסב, זה בסדר גמור
אגב, יש גם כיוון הפוך
לפעמים שהקול
זה קול האסב
והידיים ידי יעקב
זה חולשה נוראה
מתי זה?
זה היהודי של הגלות, הוא מדבר בקול של אסב
גרמנית, יידיש
והידיים שלו בלי צהל
הוא ידי יעקב
נורא
לפעמים זה אסב
שמשתמש בקול של יעקב, איך קוראים לזה?
זה הנצרות
זה רומא שמדברת כאילו שהיא ישראל
יש כמה אופציות כאן
אגב, אני
כאן למה?
לפי זה, אסב היה יכול לעשות תשובה
למי שעשית קול של קול יעקב
מה היה קורה אם אסב
היה עושה תשובה?
אז הייתה לנו היסטוריה אחרת
היה לנו אומה של שני שבטים
הייתה לנו אומה
עם שבט אסב ושבט יעקב
והם היו פועלים בהרמוניה נפלאה
כיוון שזה לא קרה
היה צריך לעשות תיקון לדבר הזה
12 שבטים
אצל יעקב
ועוד בת שהייתה צריכה להתחתן
עם אסב
כדי להשלים את השבט ה-13
כן חז'ן, אבל הם אומרים שאסב
היה צריך להתחתן עם מדינה
ובאים בטענות
אל יעקב על זה שהוא לא נתן לו אוטו
הוא נתן לו אותה
בסך הכל
בגלל כמה היא הייתה
בזמן שהיא עברה את הירדן
בת שמונה
אסב היה בן כמה
סך הכל רק בן תשעים ושמונה
אז מה אי אפשר לעשות איזה שידוח משהו
כן
כן אבל ככה חז'ן אומרים
שהוא לא בסדר
סך הכל זה האח שלו מה הוא מונע ממנו
חסד
למס מראו חסד
אז חז'ן אומרים זה שיעקב לא נתן מדינה
לאסב
ובגלל כמה זמן תהיה עפרש תשעים שנה
מה זה כבר כלום מה זה
כן
אני מדבר פה
עכשיו על אסב ודינה
כן
ברור שאצל חז'ן לא התכוונו כפשוטו
הם התכוונו שבתוך
המשפחה של אסב היה צריך מי שיתחתן עם
מדינה וכדומה משהו כזה
גם היה צריך למצוא איזה
דרך להשיב את אסב הביתה
ולא נמצא הדרך
וזה חבל
אבל בסוף השבט ה-13 הוא שלם
בדרכים הרבה יותר מסובכות
זה אנחנו נגיע כשנלמד את הפרשה
של שכם בן חמור
אבל
אז מה כתוב כאן
פסוק אף ג' פסוק אף ג' הוא משמעותי מאוד
ולא הכירו
ולא הכירו, לא כתוב שהוא חשב
שזה אסב
הוא לא יודע אם זה אסב או יעקב
כי היו ידיו כדי אסב אחיו
סעירות
ואיברככו
מכיוון שהוא ברך אותו הוא יכול
לשאול אותו והיה אומר אתה זה בני אסב
אבקו ברכת
והוא אומר אני
והיה אומר
אגישה לי ואוכלה
מצד בני
למה הוא לא אומר אסב כי הוא באמת חושב
שהוא משקר, שהוא לא יודע
אבל כל פעם אולי הוא משקר
למען דברך נפשי והיה גשת לו ויוכל
והיה בלו יין וישת
והיה אומר אליו יצחק אביב
גשנה ואושכה לי בני והיה גשת ואישק לו
והיה רך את ריח בגדיו איברככו
והיה אומר רי ריח בני כי ריח שדה
אשר ברכו ה'
שימו לב לכל ההדגשות על עולם החושים
של יצחק
יש לו חוש משוש
מאוד מפותח
וימושהו זה חשוב לו למשש
יש לו חוש ריח
רי ריח בני
יש לו חוש טעם
מטעמים כאשר אהבתי
ויש לו חוש שמה
הכל כל יעקב
מה אין לו? ראייה
אבל זה לא נכון
גם זה כתוב ראי ריח בני
הוא רואה משהו
מה אומרה? שמה זה ראי ריח בני?
אלא הוא מלמד
שהיא נכנסה אימור ריח
גן עדן
אז באיזה ספירה נמצא יצחק?
הוא לא נמצא בספירה של העולם הזה בכלל
העולם שיצחק רואה
הוא עולם של גן עדן
יש לו עוד משהו שהוא רואה
על הפסוק
וייחרד יצחק חרדה גדולה
אומר השיר ראה גהינם
אז באיזה עולם נמצא יצחק?
הוא רואה או גן עדן או גהינם זה מה שהוא רואה
העולם הזה הוא לא כל כך מכיר
ותרחנה עיניו מראות הוא לא רואה את העולם הזה
אבל דווקא זה
אומר שיצחק חי בעולם
של קדושה
שמביא אותו למגע עם המוחלט
כיוון שהוא בא לידי מגע עם המוחלט
הוא מקדש את כל החושים
כל החושים אצלו מתקדשים
לעומת שר בני האדם
שעולם החושים אצלו
זה עולם של חול
שצריך זהירות
לא להימשך אחרי החושים
אצל יצחק החושים קדושים
כלומר הוא חי בהרמוניה אין אצלו ניגוד
בין עולם החושים לעולם הנשמה
כן
כן זה ברור
כן בוודאי
יש גם ממד פיזיולוגי פה
שכיוון שהוא לא רואה בעיניים
אז הוא מפתח את החושים האחרים
אבל בכל זאת אנחנו רואים דבר מיוחד
אצל יצחק
שהשם שלו הוא שם מאוד מיוחד
קוראים לו יצחק
אני הייתי מצפה שיקראו לו אחרת
אני הייתי קורא לו יצחק יצחק
נכון?
למשל אברהם אבינו עבר כמה שינויי שם
בהתחלה קראו לו אברהם
אחר כך הוא נקרא בשם אברהם
וכאשר הגיע למה אלי העליונה
נקרא אברהם אברהם
נכון?
והקדם נכון? והוא אומר אברהם אברהם
והוא אומר הנני
אם כן הוא קיבל שם שלישי
גם יעקב
ויבוא אלוהים אל ישראל
במראות הלילה
והוא אומר יעקב יעקב
והוא אומר הנני
גם בסנה
והעירה אליו
אלוהים בלבטש
מתוך הסנה
והוא אומר משה משה
והוא אומר הנני
גם לגבי שמואל הנביא
נאמר והוא אומר
שמואל שמואל
והוא אומר דבר כי שומע עבדך
אז אם כן
אנחנו רואים שהצדיקים
הגדולים כאשר הגיעו למעלתם
העליונה נקראו בשם כפול
אברהם יעקב
משה שמואל
ואינה אצל יצחק מה אתה רוצה
למה שמואל לא נהנה
מה למה
האם זה קשור לנושא
בעקיפין יפה
עכשיו אם כך
למה ביצחק
לא נאמר
השם הכפול שלו
קודם כל צריך להבין למה בצדיקים
הגדולים נאמר שם כפול
מסיבה פשוטה
אברהם שלמעלה ואברהם שלמטה
מתאימים זה לזה
הם באותה
באותה שעה שהגיע
אברהם לעקידה
נתגלתה התאמה בין הנפש
לבין הנשמה
לכן יש לו
שם של הנפש אברהם
תואם את אברהם שלמעלה הנשמה
אותו דבר יעקב
יעקב שלמטה הנפש
תואם את יעקב שלמעלה הנשמה
וכן משה משה ושמואל שמואל
מה עם יצחק?
יש לו רק נשמה
ולכן
אין לו שם כפול
האם זה לא חיסרון?
ביחס ליצחק סביחה לא חיסרון
ביחס לעולמנו זה חיסרון
ולכן אי אפשר שעם ישראל
יבלד מיצחק בלבד
צריך אברהם יצחק ויעקב
אז זה מה שאנחנו
עולים כאן, ההדגשה שלה
הריח וכדומה, אגב חזה
מה זה הריח?
ריח בגדיו, אל תקרא בגדיו
אלא בוגדיו
שאפילו בוגדים
שבעם ישראל
הם נותנים ריח טוב
כן, הרי אנחנו רואים
שכל ההשפעה הגדולה של עם ישראל
באנושות עברה דרך
בוגדנים, אנשים שבגדו
במסורת האומה
הן אנשים בעייתיים מבחינתנו
ודווקא האנשים האלה הבעייתיים
מבחינתנו הם גרמו להתפשטות
תורת השם בעולם
כי הריח
מבחינה ביולוגית, כל אחד יודע
זה סוג של ריכבון
מה שמרכיב נותן ריח
אז יש לפעמים שהריכבון הזה
הוא נעים, לפעמים הוא לא נעים
אבל בסך הכל זה אותה הפעולה
זה ריכבון
ועכשיו אצל יצחק, כיוון שהוא
שלם, הוא כולל
בהכרה שלו את כל סוגי
היהודים כולם, כולל הריכובים שבהם
לכן כריח
ריח בני כריח שדה
אשר ברחו השם
כן, מה אתה רוצה?
יש סיבה ללמד
את הדרגה
אברהם אומר ליצחק שהוא רק זה
ואז שהוא יפה ויפה
זאת אומרת, בבקשה לתהליך
של יצחק הוא יפה ויפה
כן, כן, בוודאי שיש סיבה
עכשיו, פסוק כפחת
ויתן לך
עכשיו כאן
מתחילה הברכה
פסוק כפחת
מבחינה דקדוקית לא מובן
בכלל, בואו נקרא אותו
ויתן לך
מה?
אבל זה בעבר חירוב
היום היה צריך להגיד כבר להתקשר לברכה
איפה כתוב
בעבר חירוב? אה
לא, יכול להיות שזה הקדמת המאוחר
פסוק כפחת, הוא מבחינה
דקדוקית מאוד קשה להבנה
ויתן לך
האלוהים
מטל השמיים הוא משמנה
הארץ ורוב
דגן ותירוש
מה קשה בפסוק מבחינה דקדוקית?
הוו
ויתן לך האלוהים
מעולם לא מצאנו
שפסוק יתחיל
בוו
מי מתחיל משפט בוו?
אלא מה תגידו לי
מה פתאום, מה אני אומר ש
אין פסוקים בוו? יש הרבה ווים בתחילת
התורה. למשל פסוק
קפזיין, נכון? וייגש
או פסוק כוו, ויומר
או פסוק אפה, ויומר
אז מה אני אומר שאין
פסוקים המתחילים בוו?
הכוונה, לא מצאנו משפט
שמתחיל בוו החיבור
בוו היפוך כן
והרי הוו הזאת היא לא וו
ההיפוך, היא וו
החיבור, כן?
אני אזכיר לעצמי מה זה וו ההיפוך
וו ההיפוך זה
זו וו, זו וו
שמשמשת במקרא בעיקר
שעניינה להפוך
פועל שבעבר
לעתיד, או פועל שבעתיד
לעבר. למשל
יומר זה
לשון עתיד
וייומר, לשון עבר
כלומר, אביו עשתה היפוך
הפכה את העבר לעתיד
או את העתיד לעבר
או למשל, הפוך
ואמר ביומה הוא, הנה אלוהינו זה
ואמר זה לשון עתיד
אבל אמר זה לשון עבר
כך שיש תכונה בעברית המקראית
של וו ההיפוך
זאת וו שמהפכת עבר לעתיד
ועתיד לעבר
אבל יש גם וו החיבור
וו החיבור זה כמו בעברית
מודרנית
אתה אומר תביא לי עגבניה
וגזר
וגזר זה וו החיבור
אז גם פה וייתן לך
האלוהים
ייתן עוד
אז חזרה פה מילה
כן? לא כן? כי אם זה
לשון עתיד היה צריך להיות כתוב
ונתן לך האלוהים
או אם זה לשון עבר אז היה צריך להיות כתוב
וייתן לך בפתח תחת הוו
אם יש שווה
נא, מתחת לוו זה וו
החיבור, אז וייתן
לך האלוהים זה צריך להיות מחובר
למשהו
ומה זה יכול להיות קשור
לפסוק הקודם
כריח שדה אשר ברחו השם וייתן לך
האלוהים, אין לזה שום קשר
אין לזה שום קשר כי זה לא
תוספת על הפעולה הקודמת
אלא מה?
נו אז מה?
לא כתוב
מה אמר לו בברכה?
אלא חזל אמרו כך
ייתן ויחזור וייתן
כאילו שהוא כבר
נתן פעם אחת והוא ממשיך
ליתן, ייתן
ויחזור וייתן
זאת אומרת זאת ברכה
ללא גבול, ברכה
בלתי נפסקת, וייתן
ברכה אינסופית
אז המשמעות של וייתן
כלומר אם אני אומר
וייתן, סימן שכבר נתן
אם כן זה גונס בתוכו את
ההנחה של ייתן ויחזור וייתן
ככה חזל מפרשים את המילה וייתן
כשהיא בתחילת משפט
אז ככה יוצא לפי זה
שיעקב מקבל ברכה
לא שלמה, ומעולם
לא מקבל את הכל
אם נשווה
אנחנו עושים דילוג לרגע
אחד, לפסוק
פסוק למתת
בברכה שיצחק נותן
לאסיו, ואיין יצחק
אביו ויומר אליו, הנה
משמני הארץ
יהיה מו שווהך
ומתל השמיים מעל
כאן לא נאמר
ויהיה, אלא יהיה
משמני הארץ
יהיה מו שווהך ומתל השמיים מעל
אמרו חזל
מה זה משמני הארץ?
הוא אומר ראשי, זו איטליה
איטליה
יש מדינה כזאת, איטליה
איטליה
הארץ של אדום
של אסיו, ארץ עשירה
דשנה מאוד
יש ספר של ורגיליוס
בוקוליקה, ששם הוא מתאר
את העושר
החומרי
הנפלא של ארץ איטליה
כמה שהיא עשירה
כמה שהיא דשנה, והנה
התורה אומרת את זה עוד לפני ורגיליוס
הרבה זמן לפני ורגיליוס
זה אלף שבע מאות
שנה בערך לפני ורגיליוס
הנה משמני הארץ
יהיה מושביך
ומתעל השמיים מעל
מה?
של יוון, כן, כן, בדיי
מה? של יוון
מה?
אז פה צריך ללמוד
היסטוריה, לכן אני בכוונה
על מנת לא לסבך את זה
לכן לא קראתי את המשך ראשי
כדי שלא תשאלו את השאלה
אבל בכל זאת
איטליה
תשובה בדרומה
עד רומא על ידי יוונים
מצפון על ידי אתרוסקים
בסדר?
אז לכן איטליה היא של יוון
במקור, זה יהיו
היוונים שפיתחו את כל
דרומה של איטליה, אלמלא
היוונים רומא לא הייתה רומא
וגם אחר כך, גם אחרי שהכבשה
יוון על ידי הרומאים
הם השתעבדו
מבחינה תרבותית ליוון
אבל מה שמעניין אותי
ההבדל בין וייתן לך
אלוהים לבין משמנה
הארץ יהיה מו שווה
יש הבדל פה מהותי מאוד
למשל
למה הדבר דומה?
לשני אנשים שאני חייב
לשניהם כסף
נאמר, שני אנשים
האלה, אני חייב לכל אחד
מהם אלף שקל
בסדר, סכום שאפשר
אולי לעמוד בו
עד שיפתרו
את בעיות מחאת האוהלים
וכדומה, אז בסוף יהיה
כסף, נוכל להחזיר את החובות
אני חייב לזה אלף שקל, לזה אלף שקל
רק שיהיה אחד, אני מסמפט, והשני אני ממש
לא מסמפט, הוא אנטיפט
מגיע האנטיפט
ואומר לי, איפה הכסף?
אז אני
בקושי מסתכל עליו, מוציא אלף שקל
מן הכיס, אומר, כך
מה מטרתי?
שהוא יעזב אותי
שיקבל כל מה שמגיע לו
ומתי השני הוא כזה
נחמד, אני כל כך אוהב אותו
אוי, איזה יופי שבאת
בוא בוא תישב, תיקח משהו
אני קצת ממהיר, אבל מה רצית?
רציתי את הכסף שאתה חייב לי
כמה זה היה? אלף שקל. טוב, בסדר, הנה, כך עשרה
שקלים. מה עם השאר? תשמע, עכשיו אני קצת ממהיר, אבל
תבוא מחר. מחר הוא מגיע, מקבל עוד צעד. כל הזמן
אני מורח את זה. מדוע? כי אני מעוניין לפגוש אותו.
השיחה שלי איתו נעימה לי
זאת אומרת שדווקא החיבור, האהבה
מונעת את הנתינה השלמה
ואז יוצא שאסב הוא אדם שמקבל הכל ומיד
ויעקב הוא אחד שמקבל לא
הכל, אבל הוא לא מפסיק לקבל
ואז יוצא שהקשר הוא אינסופי
אם אנחנו מעבירים את זה לתחום המטאפיזי,
יוצא שיש פה שתי השקפות עולם שונות לגמרי
אצל אסב מתפתחות השקפות
עולם כוליות, טוטליות, מה שנקרא
זה כמו הפיתוי של הפילוסופיה המערבית
שהיא מציעה לאדם תיאוריות המסבירות את הכל
מי שיש לו תיאוריה שמסבירה את הכל
הוא בעצם חושב את עצמו אלורה באיזשהו מקום
וזה בדיוק הייתה למשל שיטתו
של היהודי המקולקל ברור שפינוזה
שיש לו שיטה מטאפיזית
המסבירה את כל המציאות כולה
בדרך גיאומטרית, זה שיטה גאוותנית ביסודה
לעומת זה אצל בני ישראל מכירים בטרנסנדנטיות
דהיינו בנבדלות של האלוהות ולכן כל
השקפת עולם בישראל היא תמיד חלקית
כל הסברה שתיתן לא יכולה
לחפוף לגמרי את מה שיש להסביר
יש תמיד ממד של אינסופיות מעבר לכוליות
והאינסופיות הזאת עושה
את העולם כמין כלי לא סגור
כמו שהגמרה אומרת במסכת בבבטרה
העולם להקסדרה הוא דומה, מה זה דומה להקסדרה?
לבניין שפרוץ מצד אחד,
יש בו הרבה אור בגלל זה
זאת אומרת להקסדרה הוא דומה, השמש עולה במזרח
זורחת במזרח עולה אל הדרום, שוקעת במערב
צד צפון לא סגור, זאת אומרת שהעולם לא סגור
מדוע העולם לא סגור?
כדי שאם יבוא מי שיאמר שהוא אלוהי
יגידו לו אם כך תסגור את הצד הרביעי
זאת אומרת זה בא לומר
שההכרה שהעולם בלתי מושלם
שהוא כל הזמן במעקב, זה שלמותו של עולם
וזה בעצם מה שיצחק מאמין ליעקב, מעניק ליעקב
וייתן לך שלעולם לא תיגמר הנתינה
יוצא שכאן בשתי הברכות
האלה, זו של יעקב וזו של אסער
גנו זמן שהרב קוק כותב באורות הקודש חלק ב'
בחלק הנקרא העלאת העולם שיש שני ערכי שלמות
יש שלמות של שלמות ושלמות של השתלמות
השלמות של השלמות זאת השלמות האריסטוטלית
אומרת שמה ששלם הוא מה שיש לו גבול
ואילו השלמות של ההשתלמות זאת השלמות של יעקב
הרואה את השלמות דווקא באינסופיות
ואי אפשר לעולם רק בשלמות של שלמות
ואי אפשר לעולם רק בשלמות של השתלמות
ולכן ישנם שני ערכים של שלמות
הבאים לידי ביטוי בשתי הברכות
בזאת סיימנו להיום נמשיך בפעם הבאה שלום