והנה נו בפרק למדמת
פסוק ח'
התחלנו בפעם הקודמת
והעירה יעקב מאוד והעיר אצר לו
הסברנו כן שיעקב היווינו
נמצא במצב של נחיתות מוסרית
שבה הוא סובר שאסור לו להרוג את רבי מאיר
מה שראינו פעם שעברה
שמע יהרוגו את אחרים
והעירה מי שלא היה בשיעור
הקודם לא יכול להבין למה
התכוונתי והעירה יעקב
מאוד והעיר אצר לו והיא יחץ
מה
את העם אשר איתו ואת הצעון
ואת הבקר והגמלים לשני מחנות
והיא אומר אם יבוא היסע ולמחנה
האחת והיא קהו והיה המחנה נשאר לפלטה
וזאת הייתה האסטרטגיה של ההשגחה במהלך כל
הגלות כולה שעם ישראל היה מפוזר בין האומות
כך שכאשר הייתה גזרה קשה באחת
מן המדינות אז האנשים שהיו במדינה אחרת ניצלו
וגם קיבלו את הפליטים
של המקום שבו הייתה
הרדיפה והיא אומר יעקב
אלוהי אבי אברהם ואלוהי
אבי יצחק השם האומר אלי
שוב לארצך ולמולדתך ותיבה עמך
הוא מזכיר כאן שלוש מידות אלוהי
אבי אברהם זה מידת החסד אלוהי אבי
יצחק מידת הדין השם זה מידת הרחמים
או מידת האמת שהיא מידתו של יעקב
האומר אלי שוב לארצך
ולמולדתך ותיבה עמך
קטונתי מכל החסדים ומכל
האמת אשר עשית את עבדך
כי במקליא עברתי את הירדן
הזה ואתה הייתי לשני מחנות
הערה מעניינת הפסוק הזה קטונתי מכל
החסדים ומכל האמת הוא הפסוק השמיני בפרשה
אם תעשו חשבון תראו תספרו מתחילת
הפרשה תראו שזה הפסוק השמיני
הפרשה שלנו פרשה דבאי שלח היא הפרשה
השמינית של ספר בראשית בכלל של התורה
נכון יוצא לפי זה שכאן אנחנו
בשמינית שבשמינית אמרו
חכמים שתלמיד חכם צריך שיהיה
לו שמינית שבשמינית של גאווה
מסביר אגון מבילנה מהי
השמינית שבשמינית של
גאווה של תלמיד חכם קטונתי
מכל החסדים ומכל האמת
כן הצילה נינה מיד אחי
מיד עשיו כי הרי אנוכי אותו
בן יבוא והכעני אמעל בנים ואתה אמרת
היטב איתי ואימך ושמתי את זרחה ככל
הים אשר לא יספר מרוב אז אם כן
אנחנו רואים פה שהאופן שבו יעקב חושש
שהוא יוקה זה נקרא אמעל בנים
פשט האמעות אמע בנים הוא אמר
יעקב חושש מהשמדה הוא חושש משואה
כן זה בדיוק מה שקורה כל
פעם שחוזרים לארץ ישראל
יש איזו התעוררות המלאכית
שגורמת שיש סכנה של השמדה
ועל זה הוא אומר בן יבוא והכעני אמעל בנים
אבל ייתכן מאוד שיעקב גם מתכוון למשהו
אחר לחשיבה סימבולית הרי יעקב ומשפחתו הם עם
ישראל באותה שעה אמנם משפחה קטנה עם קטן
אבל המשפחה הזאת היא עם ישראל באותה שעה
ועם ישראל נמצא בסכנה של בן
יבוא והכעני אמעל בנים אם כן עם
ישראל מתואר כאן בתור אם שהיא
אמעל בנים איפה מצאנו את המוטיב הזה
בשילוח הכן התורה אומרת בפרשת
כי תצא כי ייקרא כאן ציפור לפניך בדרך
או על הארץ אפרוחים או ביצים והאם
רובצת על האפרוחים או על הביצים
לא תיקח האם על הבנים שלך תשלח את האם ואת
הבנים תיקח לך למה אני אטבלך וערכת ימים אם כן
הדימוי של כנסת ישראל הוא דימוי של אמעל בנים
שנמצאת על הכן אז מי האם ומי הבנים ומי הכן
מה זה הכן של עם ישראל
ארץ ישראל כל הכבוד יש לכם
באמת חשיבה יצירתית מי זה הבנים
עם ישראל מי זה האם
השכינה כן השכינה כלומר הנוכחות
האלוהית בקרב עם ישראל היא כאם
אם כן יש לנו פה ציור יפה אם
בנים כן שכינה עם ישראל ארץ ישראל
אז מה זה שילוח הכן
גלות השכינה
משלח את האם זה גלות השכינה
ובעקבות גלות השכינה אז הבנים ניתנים בידי
הצייד הצייד יכול לקחת כלומר הוא
משלח את האם אבל את הבנים הוא לוקח
איפה מצאנו את הדימוי הזה בנביאים כתוב מפורש
כה אמר השם בדברי הנביא
ישעיהו כה אמר השם איזה ספר
כריתות עמכם אשר שילחתיה
או מי מנושאי אשר מכרתי אתכם
לו, הן בעבונותיכם נמכרתם ובפשעכם
שולחה עמכם כן אנחנו רואים
שהנביא משתמש באותו המוטיב שהם
הם הבנים ויותר יותר מזה של
שילוח הכן כדי לתאר את הגלות
מאיפה הנביא יודע את הדימוי
הזה שכנסת ישראל היא העומדת
כאן בשילוח הכן מאיפה הוא
יודע את הפרשנות הזאת מפה
כן פני אבובי כאן הם הלבנים
אז אנחנו לומדים דבר מאוד חשוב
והוא שהטעמים של המצוות
נמצאים כולם בסיפורים של האבות
הסיפורים של האבות הם הם
השורשים של טעמי המצוות כולן
ברור אגב מזה אפשר ללמוד
משהו מאוד חשוב שבשילוח הכן יש
שם תיאור של אופי הגלות
ונאמר שמה שלח תשלח ששולחים כמה פעמים
ומה מרוויחים מזה כלומר מכל גלות
מרוויחים משהו אפשר להרוויח או ביצים
או אפרוחים
או בנים נכון
כן אז כל פעם ששולחים את
האם לגלות כלומר שהשכינה
מסתלקת מישראל בסופו
של דבר היא שזו שהיא יצירה
שעם ישראל מרוויח ממנה
שזה הביצים או האפרוחים
או הבנים אומר הזוהר מהם
הביצים אלה בעלי מקרא
אלה שיודעים תנ״ך
מי זה האפרוחים בעלי משנה
ומי הם הבנים בעלי קבלה
אלה שיודעים את תורת הסוד
באמת זה מעניין מאוד שאנחנו
רואים שכל פעם שגלינו יצאנו עם אחד
מהדברים האלה כשיצאנו ממצרים
כן ירדנו למצרים יצאנו ממצרים עם
התורה שבכתב ביצים
יצאנו ירדנו לבבל יצאנו מבבל עם
מה עם המשנה המשנה והתלמוד הבבלי
ויצאנו מגלות אדום מה הרווחנו את הקבלה
כלומר כל פעם אנחנו יוצאים עם איזשהו
רווח שימו לב שכל העולם הסיבולים האלה
מקורו בהתנהגות הספונטנית של יעקב
אבינו בשעה שהוא נמצא במצוקה של מלחמה
כן בבקשה אדוני
נכון
נכון נכון
מזה אתה לומד
מזה אתה לומד
שכנסת ישראל דומה לאם
שנמצאת על גבי הבנים
אומר יעקב אם כבר עדיף לשלח
את האם כדי שהבנים לא יוקו
יחד עם האם
ויאלן שם בלילה ההוא
פסוק ידעה
פסוק ידעה
והיקח בידו מנבה בידו מנחה ליסב אחיו
עזים מתיים מותישים עשרים
החלים מתיים ועלים עשרים
גבלים מניקות ובניהם שלושים פרות ארבעים
ופרים עשרה התונות עשרים
והערים עשרה
מה זה כל הסיפור הזה
הרי אם אמרנו שהצון של יעקב
והבהמות של יעקב זה שורשי נשמות ישראל
כפי שלמדנו בפרשות הקודמות
אז יוצא לפי זה
שיש חלק מהנשמות של ישראל
שנמצאות בידי
וישב
איך ייתכן
מה זה ההפקרה הזאת
שיעקב נותן נשמות
מישראל לישב
זה מזעזע נכון
אבל בהיסטוריה זה קרה
קוראים לזה המיסיון
זה הצעיד
שישב צעד בפיו
הרי והיהב יצחק את הישב
כצעיד בפיו בפה שלו
הוא יודע לצוד את הנפשות של ישראל
ויש לזה ביטוי
במאבק בין יעקב
לישב יש לזה שלבים שבהם
יעקב יודע שהוא צריך
לתת חלק מן החיות שלו
למיסיון
לא פשוט הדבר הזה
ואיתן
ביד עבדיו היה עדר, היה עדר לבדו
והיו אומר אל עבדיו יברו לפניי ברווח תשימו
בין העדר ובין העדר והיצב את הראשון למור
כי יפגש שך
הישב אחי הושאל לך למור למי אתה
והנת אלי איך הולמי אלי לפניך
ואמרת להבטיחה ליעקב
מנחה אי שלוחה לאדוני לישב
והנה גם הוא אחרינו והיצב
גם את השני גם את השלישי
גם את כל ההולכים אחרי העדרים למור
כדבר הזה דברו נעשה ומוצאה אחרינו
טוב אמרתם גם הנה הבטיחה יעקב אחרינו
כי אמר לך פרי הפניו
במנחה הולכת לפניי
ואחרי כן הראה
פניו אולי יישא פניי
כן
כתוב באמת שם
אבל לא כתוב בהשקם אז אולי יעקב
לא כתוב מה?
זה לא כתוב בלילה
למה שכתוב היה שקם
כי אמרנו
בכל מיני מקומות
שאם כתובה
אין שם אחרי זה
אבל אני לא מבין אותך
כל הסיפור הזה קורה בלילה
אנחנו עדיין בלילה
כלומר אי אפשר
שכתוב שאדם הלך לישון
ושהוא ישקים חצי שעה אחרי שהוא הלך לישון
נכון
מה שמתרחש כאן מתרחש בלילה
הוא
אז לא כדי שינה
מי אמר שהוא
אבל מי אמר שללון זה לישון
ללון זה לישון
לא יודע מאיפה הוא לקח את זה
מה
ללון זה לעבור את הלילה
מה
ללון זה להיות בלילה
אז אם כן
בואו שוב נתמודד לפסוק
אף א' שהתחלנו לקרוא אותו
לפני שעצרת אותי ואמרתם גם
הנה אבדיחי יעקב אחרינו
כי אמר חפרה פניו
במינך הולכת לפניי ואחרי כן
נראה פניו אולי ייסע פניי
יש הרגשה מאוד לא נוחה
כשאנחנו קוראים את הפסוקים האלה
יש לנו הרגשה של יעקב
שיעקב עובד את
עשיו עבודה דתית
נכון
המושג של מינך
אמנם מינך זה שי
אבל בדרך כלל זה שי
שנותנים אותו לאלוהות
דבר נוסף
פה יש ביטוי אולי החפרה פניו
החפרה הכוונה
לקנח
או שאני אסיר את הקעס המילה פנים
בתנך פירושו
קעס אבל בדרך כלל
כשאנחנו רוצים לרצות את הפנים של מישהו
זה פני השם
אז יש איזה ביטויים אמביוולנטיים פה
דו משמעים שכביכול
יש איזה מין עבודה רוחנית
שיעקב מרגיש איזה מין
פולחן שהוא צריך לקיים
כלפי עשיו. ודאי שזה לא יכול להיות
כי הרי ודאי שיעקב לא עבד
עבודה זרה וודאי לא כלפי
אחיו אבל אפל פי כן
הביטויים הם אומרים פה משהו
מה זה אומר
זה אומר שיש
ממד אלוהי
נסתר בעשיו. ואנחנו הרי יודעים
שהאהבות איננה מרכבה
אברהם מרכבה למידת החסד
יצחק מרכבה למידת הדין
יעקב מרכבה
למידת האמת
השאלה היא האם גם אצל עשיו
יש משהו מזה או לא
האם יש איזה ניצוץ של
קידושה תמיר אצל עשיו
מה התשובה
שכן הרי ראינו
לפני כן שווהירה יעקב מאוד
ויצר לו והירה שמה יהרג
ויצר לו שמה
יהרוג הוא את
את רבי מאיר
שנמצא בתוך
עשיו. כלומר יש איזה ערך
קדוש תמיר בתוך
עשיו שיעקב
מרגיש שיעבוד מוסרי ורוחני
אליו
וזה בעצם מה שעשה
עשיו במהלך כל הגלות כשהנצרות
גנבה אורות
מכנסת ישראל. הרי מאיפה באה
כל העוצמה של הנצרות
מאיפה היה לה כוח לשאבד מיליוני
ואולי מיליארדי
נפשות
זה בא מהכוח הזה
של אורות גנובים שבאו מישראל
ונעדקו ממכורח חיים
ונמצאים במעמקי הקליפה הזאת
וזה בא לידי ביטוי כאן
באמירות של יעקב
כלפי אסיו. עד כאן מובן?
טוב
מה?
האם זה במודע?
מה אכפת לי?
או שזה במודע
או שזה לא במודע. אפשר לדעת
את הדברים האלה. כן
ויעקב בלילה הוא
והיקח את שתי נשא
ואת שתי שבחותיו ואת אחת עשר ילדה
ויעבור. אגב אולי כדי קצת
לשכנע אתכם שאני צודק
תסתכלו בהמשך
בפרק
למד ג' פסוק י'
פרק למד ג' פסוק י'
מה נאמר שם
ויאמר יעקב
אל נעמנם מצאתי
חן בעיניך
ולקחת מנחתי מידי
כי על כן ראיתי
פניך קרעות
פני אלוהים ותרצני
ביטוי יותר
מפורש מזה קשה למצוא
והרי יש פה בעיה
הרי יש לנו הלכה שאסור
להסתכל בפניו של
אדם רשם. הפנים
של האדם הרשם זה משפיע
עליי לרע. אסור להסתכל בפניו
של אדם רשם. ופתאום יעקב
אומר לרשם ראיתי
פניך קרעות
פני אלוהים ותרצני
מה קרה לו
הוא שכח את ההלכה
אם זה הפנים
של אישה אפשר להבין
תשטש
אבל
אבל פנים
פני אלוהים
אומר
רבי צדק הכהן מלולין
שהביטוי הזה
של יעקב נאמר
כלפי הניצוץ הקדוש
שהוא ראה בתוך
עשיו. ועל הניצוץ
הקדוש הזה אמר ראיתי
פניך קרעות פני אלוהים
ברור? ולניצוץ
הקדוש הזה הוא כביכול גם
עובד עבודה, נותן
מנחם. טוב בואו
נחזור אחורה
בפרק
עמד ב' פסוק כ'
ויקום בלילה
הוא
ויקח את שתי נשיו
את שתי שבחותיו, את אחת עשר ילדיו
ויעבור
את מעבר
יבוק. זה שם מעניין
השם הזה יבוק
יבוק
י'
ב'
ק' מה זה אומר
אמרו הדרשנים
ייחוד
ברכה
קדושה
ייחוד
אני מבין. מה זה ייחוד?
לאחד
אבל ברכה וקדושה
זה אני לא מבין
זה ליחד
בשפה ישנה
לאחד בעברית מודרנית
בעברית מודרנית אומרים
ייחוד, בעברית ישנה
אומרים ייחוד
שאלת
אז זה היפה
אז זה היפה, נכון
השפה משתנה
כן, אז אבל ברכה
וקדושה, קשה לי להבין
כי ברכה
וקדושה, הם שני מושגים
מנוגדים
לזה בתכלית
איך כתוב? ואייברך אלוהים
את יום השביעי
ואייקדש אותו
נכון? ואייברך
ואייקדש
אמרו חזל
ברכו במנה
מה הייתה ברכה של המן?
שביום שישי
ירדה כמות כפולה של מנה
אז מה זה ברכה?
תוספת
ואייקדש אותו
במקידשו, שלא ירד מן בשבת
אז מה זה קדושה?
זה ההפך של הברכה
זה היעדר
אז ברכה וקדושה הם מושגים
אנטיטטיים
נכון?
זה בעיה, לא?
אגב, גם בתפילותינו
אנחנו אומרים קדוש, קדוש, קדוש
ואחרי זה ברוך
כבוד ה' מיקרו
קדושה וברכה, מנוגדים זה לזה
האמת היא שהשרפים והאופנים
חלוקים בנושא הזה
השרפים אומרים
כן, הרי שרפים עומדים
ממה לא שש כנפיים, שש כנפיים
אחד משתיים חסי פניו, ששים חסי רגליו
ששים יעופף, וקרא זה
וזה מאמר קדוש, קדוש, קדוש, השם צבעות
אז זה אומרים
השרפים, שראה ישעיהו
ואילו
יחזקה לנביא, מה הוא ראה?
הוא ראה את האופנים
ואת חיות הקודש
ומה הם אמרו?
ברוך כבוד ה' ימקומו
אז אם כן יש סתירה בין קדוש
לבין ברוך
נכון?
והשרפים יש להם בעיה עם זה
הם לא מצליחים להגיד את מה שהאופנים אומרים
והאופנים לא מצליחים להגיד מה שה
שרפים אומרים
אבל מה? הם נותנים רשות זה לזה
כלומר כל אחד יודע שיש לשני מקום
למרות שהוא לא מצליח להכיל אותו
אבל מי מסוגל להגיד גם
קדוש וברוך? ישראל
כן, ליושב תהילות
לרוכב ערבות
קדוש וברוך
מי כתב את זה?
רבי יהודה הלוי
הוא נכון לקדושה של יום הכיפורים
שחרית, נכון?
ליושב תהילות, לרוכב ערבות
קדוש וברוך
כלומר יש משהו מיוחד שעם ישראל
מסוגל להגיד גם קדוש
וגם ברוך
אז מה זה אומר? זה אומר שהברכה
אינה אלא סוג
של קדושה סמויה
ואז יוצא
שיש איזו ידיעה פנימית
לעם ישראל שיש ייחוד בין הברכה
לבין הקדושה
וכתוב מעביר את בניו
ואת נשיו
את מעבר ייחוד ברכה קדושה
מעבר יבוק
כן
איך קדושה זה ידיע?
כן, כן, נכון
כתוב קידשו במן
שלא ירד מן
אבל במושגים שלנו היום
סליחה, את מביאה ראייה
מהמושגים שלנו או ממה שכתוב בתורה
אז לא הבנתי איך להשליך
על המושגים שלנו
בגלל שאנחנו התרגלנו לחבר
את הברכה עם הקדושה, לכן אנחנו רואים
בקדושה גם את שפע החיים
אדם יכול למגיע לחיבור הזה
או לרחף את הקדושה
בדיוק, אנחנו מייחדים
ברכה וקדושה, מייחדים במובן
של מייחדים כי העברית משתנה
מותר לה
והזוויה עבור את מעבר יבוק
כלומר, זה
התמודדות עם אסיו, כי אצל אסיו
יש ניגוד בין החומר לבין הרוח
בין הקדושה לבין המרכה
ויעקב מתעלה מעל אסיו
וזה שהוא מעלה
את
הקבוצה שלו, את המשפחה
שלו לייחוד ברכה וקדושה
כן, בבקשה
בסדר, עכשיו מתוך כך אפשר גם
להבין את דבריו הנפלאים של הרב
קוק
בספר הקדוש, אורות
נע להכיר, זהו הספר אורות
מת הרב קוק, כתוב כאן מפורש
במעדורת מוסד הרב קוק
עמוד סמך זין
וקט תטבב שבאורות
התחיה
כדי להבין את הפסקה שאני רוצה
לקרוא לכם, פסקה קצרה יחסית
אני רוצה לשאול שאלה, האם
זה טוב
להזדקק לתרבות של הגויים
או לא
תלוי במה?
אם זה חוכמה או תורה, כלומר אם זה
תורה, אז לא לקחת
אם זה חוכמה
לקחת? לא
מי אומר לא? למה לא?
כי הנקודה שזה לא תוך מגיע זה נקודה לא טובה
אז זה בא מנקודה לא טובה, אז
אם כן אתה אומר אין מה לקחת
מהגויים, כי הרי תורה ממלא
אין אצלם, חוכמה יש אצלם אבל לא טוב לקחת
אז אין מה לקחת מהגויים, ככה אתה אומר
נכון? כן
יש עוד הסבר? עוד דעה?
עוד שיטה? מה?
אם זה מתאים למשראל לוקחים?
אם לא מתאים לא לוקחים,
איך אתה יודע מה מתאים?
לפי המגמה האלוהית, וואו
זה מילים קשות מאוד בשלי, בבקשה
כשאר משראל בארץ אפשר
כשבגלות אי אפשר
כשאר משראל בארץ אפשר, כשבגלות אי אפשר, כן?
אפשר לקחת
אפשר לקחת, אז
אי אפשר לקחת תמיד
אה?
הרמב״ם אומר בגדמה לשמונה פרקים
הרמב״ם אומר בגדמה
לשמונה פרקים, הוא שמע האמת
עם מי שאמרה, לכן אפשר לקחת
נכון, נו מה עוד?
עוד דעה?
טוב, אז תראו
בואו נראה מה שהרב קוק אומר
אני רוצה להגיד לכם שפה מה שאומר הרב קוק
סותר את מה שהוא כתב במקום אחר
בצעירותו
בצעירותו הרב קוק כתב בספר ענייה
שבזמן שעם ישראל
נמצא בגאולה
הוא לא מזדקק לתרבות של הגויים
יש לו מספיק משלו
טוב לו עם עצמו
הוא מעיין הקודש
הוא מעיין החיים, הוא לא צריך את
את התרבות
של אומות העולם, את החוכמה של אומות העולם
זה מה שהרב קוק כתב
בצעירותו
אבל בבגרותו הוא כתב את ההיפך הגמור
וזה מה שאני רוצה לקרוא לכם עכשיו
למה אני אומר את זה?
יש אנשים שוכחים את זה,
משתמחים על דברי הרב קוק בצעירותו
ושוכחו שהוא שינה את דעתו
בואו נראה מה נאמר
כאן, כשכוח ישראל
גדול
מה זה כשכוח ישראל גדול?
הוא חזקים
ונשמתו
של מי?
של עם ישראל
ונשמתו מאירה בקרבו
בהופעה
והנפיו המעשיים
מתוקנים בסידור מלא
בקדושה
בייחוד
ובברכה
מכירים את הביטוי הזה?
מעבר?
יבוק
הנה, אז אני חוזר על המשפט
כשכוח ישראל גדול
ונשמתו מאירה בקרבו בהופעה והנפיו
המעשיים מתוקנים בסידור מלא בקדושה
בייחוד ובברכה
במקדש וממשלה
בנבואה וחוכמה
יש הכל במילים יותר פשוטות
כשהכל בסדר
אז
ההתרחבות
לצד החול
לצד החול
אתה מתרחב לצד של החול
עוד איכשהו אני יכול להבין את זה
מה זה חול? מתמטיקה
אבל הוא מוסיף כאן
לעינוגי החושים
זה כבר מתחיל להיות מסוכן
זה מדרון חלקלק ומסובן
לעינוגי החושים
הרוחניים
והגשמיים
לרגע אחד נשמנו
פתאום הוא
לעינוגי החושים הרוחניים והגשמיים
להצצה
חדירית, מה זה חדירית? חודרת
ופנימית
לתוך חייהם
של המון עמים ולאומים שונים
למפעליהם וספריותיהם
שייקספי
לאוצר
התגברות
עוז החיים הטבעיים
מה זה?
התגברות עוז החיים הטבעיים
ספורט
כל אלה
כל מה שרשמנו
טובים הם
ומסוגלים להרחיב
את אור הטוב
והתחום
ארוך הוא
י' ב' מיל כמחנה ישראל כולו
הכופל באמת את כל העולם באיכותו
יצב גבולות עמים למספר בני ישראל
למה הוא מתכוון?
יש הלכה בשבת
של איסורי תחומין, מה זה איסורי תחומין?
אסור לצאת בשבת
מן המקום
על יצא איש ממקומו ביום השבת
ביום השביעי
מה זה לצאת ממקומו?
לצאת מחוץ לעיר
אסור בשבת לצאת מחוץ לעיר
לא משנה אם יש לך משהו בכיסים
אין לך משהו בכיסים
אסור לצאת מחוץ לעיר, כמה?
אז יש מחלוקת בזה, לא מחלוקת
ההלכה השתנתה
מן התורה
האיסור הוא 12 מיל
שזה בערך כמה?
11.5 קילומטר
כלומר מותר
לצאת מן העיר
לא יותר מ-11.5 קילומטר
אבל חכמים צמצמו
את ההתר הזה
ל-2000 ממה, כמה זה ל-2000 ממה?
960 מטר
אסור לצאת יותר מ-960 מטר
מחוץ
לבית האחרון של העיר
אז נגיד בגושדן
זה כזה ענק, שעד שאדם מגיע
אל קצה הגוש
אז כבר יצאה השבת
אבל בעיקרון
זה העניין
למה חכמים צמצמו?
זה השאלה, כן? זה כלומר יש תחום
ויש צמצום של התחום
התחום של 12 מיל
למדנו אותו
בגלל שהוא ההיקף
של מחנה ישראל, מחנה ישראל במדבר
היה באורך של 12 מיל
אז זה... ועם ישראל
יצא בגבולות עמים במספר בין ישראל
עם ישראל כולו, המחנה של עם ישראל
זה בעצם כולל את כל העולם כולו
אז כאילו שאמרו לך
בשבת אסור לך לצאת מן העולם
אבל בתוך העולם אתה יכול להישאר
אז זה מה שאומר כאן
התחום ארוך הוא
מתי? כשהכול
בסדר
מי שחשך
האור
מי שגלתה שכינה
מי שנעדכו
רגלי האומה
מבית חייה
כלומר, גלות
החל הצמצום
להיות נטבע
זה מסוכן
החיים מסוכנים
בזמן הגלות
כל עוז
חילוני, חילוני הכוונה של חול
עלול להיות לרועץ
כל יופי טבעי
וחשקו
עלול להאפיל
את אור הקודש ותום התהרה
והצניעות
כל מחשבה שלא נתגדלה כולה
במחנה ישראל
יכולה להרוס את סדר האמונה
והחיים הישראלים
כל שמינות קטנה
מביאה לידי בעיטה
כלומר, כשאתה בגלות
תיזהר, אל תוציא את העף
מחוץ לגטו
גם לגטו הפיזי, גם לגטו המנטלי
אין
הגויים הפסיקו להיות קיימים
הטבע כבר לא קיים
שמחת החיים זה לא קיים
ראיתי
בקונטרסים הראשונים
שיצאו נגד תנועת החסידות
כשתנועת החסידות
התחלה להתפשט
והייתה ביקורת חריפה נגד החסידות
אז יש בחוברות קטנות שיצאו אז
קונטרסים, יש תיאור
ההתנהגות של החסידים ומה לא בסדר אצלם
אז מתארים איך
שמתלבשים וכו' וכו'
והם, כך כתוב שם
הם קמים בבוקר
ושמחים וטובי לב
ומתהלכים ענה וענה
היהודי שמח? מה פתאום
מעשה
בחתונה של תלמיד של מכון
מאיר שהתקיימה בעיר הקודש בנברק
והמשפחה של הקלה
הייתה מבנברק, מקום קדוש
אחרי זה בארץ ישראל
ותלמידי מכון מאיר
עשו מה שצריך, שמחו, רקדו
אחד ממשפחת הקלה
בעיר הקודש בנברק
אומר לאחד מתלמידי המכון
מעניין
מכון מאיר
גם ירעת שמיים וגם שמחה
הם גם סביחים
וגם ירעי שמיים
חידוש, כן? אז זה מה שאומר כאן הרב
מאז שחשך האור
משגלתה שכינה
משנעדקו רגליה ומעמבט חיה
החלה צמצום להיות נדמה
כל עוז חילוני עשו לי
הילוליות לרועץ, כל יופי טבעי וחשקו
עלו להפיל את אור הקודש ואת אומת הרב הצניעות
כל מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה ישראל
להרוס את סדר האמונה
וחיים הישראלים, כל שמינות קטנה
מביאה לידי ביה איתה, מכאן באו
העוצב והסיגוף
הכדרות והפחדנות
וביותר ממה שפעלו אלי על החיים
הגשמיים, פעלו על החיים הרוחניים
על רוחב המחשבה, על תעופת
הרגשה
הרב אומר, זה בסדר בזמן
הגלות, להיות צער
הופקים, להיות מצומצם
להקטין את מרחב החיים, זה מה שצריך
לעשות בזמן הגלות, כי ברגע שאתה
קצת יוצא החוצה, אתה מתבולל
נאסס אונה ישראל
וכדומה
אגב
פעם מישהו הוציא חוברת
של ליקוד
של כתבי הרב קוק
כן, ליקוד של כתבי הרב קוק
והוא
חילק את זה לפי נושאים
ארץ ישראל, עם ישראל, תורה
כל מיני דברים כאלה
ובתחילת
כל מדור
הוא הביא ציטוט של הרב קוק
כדי, שמתאר את המהות
של הליקוד שבא אחר כך
אז
היה שם פרק על מחשבת
ישראל
ובתחילת הפרק, ציטוט של הרב
קוק
מה הציטוט? כל
מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה
ישראל יכולה להרוס את סדר האמונה
והחיים הישראלים, סוף ציטוט
ונדן
זה נקרא להוציא משפט
מהקשרו או לא?
סופר להוציא
הרב קוק אומר, משחשך
האור, משגלתה שכינה
החל הצמצום להיות נדבה
נכון?
וחלק מהצמצום זה שכל
מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה ישראל
יכולה להרוס את סדר האמונה והחיים הישראלים
אז הדבר הזה נאמר בתור
ירידה, בתור נפילה, נכון?
מתוך הקשר של גלות
אחר כך אתה לוקח את המשפט הזה ואתה אומר
זה דעת הרב קוק על המחשבה הישראלית
שכל מחשבה שלא נתגדלה
כולה במחנה ישראל יכולה להרוס
את סדר האמונה והחיים הישראלים
כן בבקשה
הפירוש של הכל בסדר
הוא מאוד רחוק מידע
אה, אתה אומר
מבואה וזה, זה רחוק מאוד
יכול שאתה צודק, אני לא יודע
השאלה היא כזאת, עד מתי
האם צריך
לחכות עד שהכל יהיה בסדר
כדי לפתוח את השערים
או שזה דבר הדרגתי
מה אתה אומר
שאלה אם יכול לתגייס לדין לעצמו
או איפה עכשיו
אתה שואל שאלה שנייה
ונגיד שזה כן הדרגתי, האם
כל אחד יעשה דין לעצמו
שתי שאלות
נכון?
אבל אני רוצה לעשות קודם כל בשאלה הראשונה
האם צריך לחכות
עד שייבנה בית המקדש ותשובה נבואה
ויהיה סנדרין וממשלה וכולי וכולי
ורק אז
יהיה מותר להציץ לרגע אחד
לצח של העולם
או שמה, מכיוון שהתהליך של הגאולה
הוא דרגתי, אז גם
המרחב של הקודש הולך ומתפשט על ענייני החול
באופן הדרגתי. זאת השאלה
שאני שואל
היא שאלה לגיטימית?
רגע
השאלה לגיטימית כן או לא?
כן, תודה. מה דעתך
אני יודע בכלל
השאלה הזאת
לאישית היא לא יצאה קצת
כי נראה לי בכל שם, אנחנו
כבר רואים איפה התהליך הולך
השאלה היא, איך עושים את זה בלי נקרות?
אז תקורא בשאלה השנייה
אבל בוא נחזור לשאלה הראשונה
האם זה צריך להיות הדרגתי
או לא, לדעתך
הדרגתי
אז עכשיו כדי לענות
על השאלה הזאת, כדי לדעת מה דעת הרב
קוק בנושא, יש לנו פתרון
אם רוצים לדעת מה דעת הרב קוק
על איזשהו נושא, מה צריך לעשות?
לקרוא את הרב קוק
אז בואו נראה מה הוא אומר
עד אשר יקיץ
הקץ
שכל קורה בכוח
ארחיבי מקום ההולך
ויריעות משכנותייך
יתועל תחסוכי
העריכי מטראיך
ויתדותייך חזקי
כלומר, זה הציור פה
זה של אוהל שנמתח
והולך ומתרחב
כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך
גויים יירש
וערים נשמות יושיבו
והתחום
של אלפיים ממה?
תשע מאות שישים מטר
והתחום של אלפיים ממה הקצר
הולך הוא
ומתרחב
רואים שזה אנרגטי?
כמידת ישועתן של ישראל
שהולכת ואורה
כמעה כמעה
כלומר, במקביל להתפתחות של הגאולה
יש גם התפתחות
של מרחבי הקודש והחול
כלומר, יותר ויותר תחומים
שעד אז נחשבו
כשייכים אל מחוץ הקודש
הולכים ונכללים תחת המטריה
של הקודש
זה נפקם הלכתי?
יכול להיות אפילו גם
האם לגבי תחום שבת
זה ישתנה?
אינני חושב שהרב כן התכוון
להגדרה הלכתית של שינוי
הלכות תחום שבת
אבל אני יכול לגיחה משהו
הלכתי כן
כשהרב קור עשה את מסע
המושבות המפורסם
כשהוא היה ביפו
ואז הוא החליט להבקר בהתיישבות
החדשה, החילונית של אותם
הימים. כן, הגיע לזיכרון
יעקב, לפוריה, לכל מיני
מקומות, ואפילו לבש בגדה
פועל באיזשהו מקום
והלהיב את הציבור וכו' וכו'
עשה שבת באחת המושבות
והגיע הזמן
של ההבדלה
והרב קוק הוסיף מים
ליין של ההבדלה
זה מי שמבין את המשמעות של המעשה הזה
אצל מקובל כמו הרב קוק
הוא רואה שזה פצצה מה שהוא עשה
כי הרי
הבדלה זה כדי להבדיל
נכון?
ומה המשקה שמכוון
כנגד מידת הדין?
היין. ומה המשקה
שמכוון כנגד מידת החסד?
שמבטל את ההבדלות? המים
ולכן בהבדלה
על פי הקבלה לא מוסיף
עם מים לתוך היין
והוא הוסיף טיפת
מים לתוך היין
רק אז. פעם אחת הוא עשה את זה
בחייו. אבל זה מספיק. הרב קוק עושה
עם טיפה אחת של מים של הרב קוק
כמה עולמי עולמות
השתנו באותה שעה. כמה זרמים
של מלאכים נטפו
מן הקודש של החול
איזה יסודות של התפתחות
האומנות אחר כך במשראל
יצאו מזה
זה משהו מדהים
מה שקרה כאן. הוא הוסיף טיפת מים
בתוך היין
כי הוא הרגיש את הצורך
לטשטש במקצת
את התחומים הכל כך נבדלים של הקודש
והחול. מסוכן נכון?
אבל הוא עשה את זה.
אבל אנחנו יכולים להיות יותר
פתוחים משל עכשיו?
בוודאי. כן. לכן
באמת התחומים הולכים ומתפתחים
כן. אז יש. מי שיאמר לך
תשמע. מדינה זה קדוש
זה אני מבין. יש מצווה
צבא זה קדוש כי זה יש מצווה
אומנות. אם יש מצווה
מי אמר שיש מצווה
אבל בצלאל
הוא בעצם נבחר כדי
להביא אשרת השכינה בישראל
בגלל שהוא ידע את הסוד של האומנות
נכון?
כן
מה?
אני איפה קראתי?
באורות
באורות התחייה
אה?
איזה פסקה? תדבב
כעמוד צמח זין
אבל את כל זה אני אמרתי מקודם
כן. שתי שאלות
כשהגרא עודד תלמידים
לחוכמות על השוגש ועל הגאולה?
כשהגרא
עודד את תלמידיו לעסוק בחוכמות
האם זה מפני שהוא ירגיש
את הגאולה? אני חושב שכן
כי הרי בספר כל התור
שנכתב על ידי תלמידיו של הגרא
הם אומרים שההתפשטות של לימודי
החול זה חלק מתהליך הגאולה
שאלה שניונה
מה הבעיה של הרמב״ם?
הרמב״ם? מה הבעיה של הרמב״ם?
אבל הרמב״ם לא היה בגלות
לא
טכנית הוא היה במצרים
וזה אבל הוא, רואים שהוא למעלה
מזה. הוא הרבה הרבה
למעלה מהגלות
רואים את זה מסגנון הכתיבה שלו
טוב אז כל זה היה כדי להבין
מה זה מעבר יבוק
ייחוד, ברכה וקדושה. כן אדוני?
לימודי החול זה דווקא
מחוכמות הגאולים?
לימודי החול האם זה דווקא מחוכמות הגאולים?
לאו דווקא אבל הם הרבה יותר טובים
מאיתנו בזה. כלומר לימודי
החול, מה שנקרא חוכמות
אנחנו רואים שהגאולים
פיתחו את זה הרבה יותר טוב
מהעם ישראל מסביבה פשוטה
כיוון שעם ישראל הוא עם קדוש
אבל זה תעסוק הרבה בקודש
וברגע שאתם מתעסקים הרבה בתחום מסוים
זה על חשבון התחום השני. ולכן
יותר טוב לקחת את החול מהגאולים
מאשר מהיהודים. ולכן
כל היהודים שיש להם פרסי נובל
אנחנו מתגאים בזה.
יש להם פרסי נובל בחוכמות הגאולים
נכון?
טוב
ואי ככהם. כן בבקשה
למה צריך לכתוב הוא?
אה? למה צריך לכתוב הוא?
למה צריך לכתוב הוא?
איפה? בווייקום בלילה הוא?
לזה אתם מכוונים?
כן. זה באמת יש פה רמז על פי הסוד
צריך לכתוב
ווייקום בלילה
אז זה הוא. כן
הוא בכוונה שהוא בעצמו עשה את העבודה
אבל יותר פשוט לומר שהוא זה רמז לשכינה
כן כתוב
וישקב אימא בלילה הוא ששכינה
הייתה אימו
ואי ככהם
ויעבירם את הנחל
ויעבר
את אשר לא. כן
מה זה
איפה הוא בערך מהריהודים
אה כי זה בדיוק מה שהוא צריך ללמוד
לעשות בארץ ישראל. זה מה שהסברתי
הוא עכשיו מתמודד עם עשיו
עשיו מבדיל בין הברכה לקדושה
זה החולשה
הדתית של עשיו
שאצלנו צריך לבחור או בברכה או בקדושה
או שאתה אוכל
או שאתה קדוש
אצלנו אנחנו אוכלים
ביום הקודש. נכון
אז זה המהלה
שהמשפחה של יעקב הולכת
לקנות בארץ ישראל. לעבור את מעבר יבוק
להגיע לייחוד ברכה וקדושה
ואי ככהם
ויעבירם
את הנחל
ויעבר
את אשר לא
ויבטר
יעקב
לבדו
מה פירוש הביטוי
לבדו
ברור שלא ייתכן
לפרש את המילה לבדו
כמו בעברית מודרנית. הנה
דוגמה להתפתחות העברית
בעברית מודרנית לבדו
הכוונה לבד
כמו בודד
כמו שכתוב
איכה ישבה בדד
העיר רבת ים
מסכנה, אף אחד לא איתה
זה נקרא בדד
אבל אם לבדו פירושו
בודד
אזרוי יעבי כשעימו
אז הוא לא לבד
מה
יפה לבד במשפחה
ונשאר עם עוד מישהו
כלומר הביטוי לבדו
פירושו להישאר עם מישהו
אחרי שאחרים הלכו
מעניין? זאת המשמעות של לבדו
ויבטר יעקב
לבדו, אחרי שכולם
הלכו הוא נשאר עם מישהו
כן בבקשה
זה לא אומר שהאיש הגיע אחרי
הוא יהיה לבד ובודד ואחרי זה ישיגים
אתה אומר ככה ויבטר יעקב
לבדו ואז
הגיע איש
זה לא כתוב שהגיע
לא כתוב היה ואיש
אם היה כתוב היה ואיש הייתי מבין
אבל כתוב היה ואיש עימו משמע שיש
איש עימו
איפה אגב האיש הזה
עימו
אז מי זה
האיש שעימו
זה הוא עצמו
כלומר בתוך יעקב יש מאבק
ויאבק איש עימו
מה
הוא לבדו
הוא לבדו הכוונה שהוא כל כך
מחובר אל עצמו שיש
לו בתוכו מאבק
זה באיום כמו שמצאנו ואומר
השם אלוהים לא טוב
להיות האדם לבדו
מה זה לבדו זכר ומקבע
כן אז כתוב זכר ומקבע
בראו אותם אם כן
האדם הראשון היה לבדו כי הוא היה גם
זכר וגם מקבע
אז הוא היה מחובר עם עצמו
מלשון לבוד
עץ לבוד זה חתיכות עץ דבוקות
זו לזו או החומר
הנקרא לבד
מה זה לבד זה חתיכות צמר דבוקות
זו לזו נכון
אז לא טוב
להיות אדם לבדו לא טוב שאדם דבוק
אל עצמו והעיוותר
יעקב דבוק אל עצמו
ואז יש לו מאבק פנימי
עם עצמו כן בבקשה
וכן זה מהשמעות
של הביטוי אין עוד מלבדו
או אם תרצה הפסוק היותר
חריף בספר ישעיהו
ונשגב השם
לבדו ביום ההוא
לבדו עם מי
זו השאלה
הנביא אומר לנו
שיבוא יום שהאלילים
כליל יחלוף
ונשגב השם
לבדו עם מי
עם האדם
עם ישראל
כלומר בין הקב' ברוך הוא
לבין האדם יהיה
לבד ומי לא יהיה
אלוהים לא יהיה
איך כתוב
רגע אני רוצה להסביר
יש פסוק בספר תהילים
פרק פדאלת
כי שמש ומגן
השם אלוהים
נכון יש פסוק כזה
אם אני אומר
זה לא רק מה שאני אומר זה גם משה זאת האמת
אתה יכול לבדוק
יש פה תהילים
כי שמש ומגן
השם אלוהים
אז בואו נראה את הדימוי
למה משמשת
השמש
השמש זה מחמם
וזה גם מאיר
חום ואור זה דברים טובים
לא? תלוי
מחום אפשר להסרף
מאור אפשר להסנבר
אז זה לא כל כך פשוט
צריך לסנן את זה
נכון יש חום יש אור
זה טוב אבל צריך גם לסנן
איך מסננים? יש מגן
קרם שיזוף
שמשיה
נכון כל מיני דברים שמסננים
את האור של השמש
אז כי שמש ומגן
לשמש יש גם מגן
השם אלוהים
המפגש הישיר עם
השם נפלא
אז זה מסוכן
נכון? זה מסוכן מאוד אפשר להיבלה בתוך
האלוהות אפשר להסרף אפשר להסתנבר
אפשר להשתבש לגמרי
מהמפגש עם האלוהות
לכן מה עשה הקבה כדי להציל אותנו
מהמפגש עם השם
הניח בינו לבין האדם את
אלוהים
נכון? כמו שבין השמש לבין
האדם יש מגן כך בין השם
לבין האדם יש אלוהים
אז אלוהים? הטבע
כלומר יש מסכים מנטליים
וטבעיים שמבדילים בינינו
לבין האלוהות
מצוין ברוך השם ככה אנחנו מתקיימים
אנחנו מתהלכים בעולם מתוך תחושה
של אפילו היעדר אלוהים
אפשר להתהלך בעולם
ולהיות אתאיסט ולחשוב שאין
מי שאמר והיה העולם
נפלא מה?
נכון בגלל שיש אלוהים במובן
התנאחי אנשים אומרים שאין
אלוהים במובן המודרני עוד פעם
התפתחות של השפה העברית
שמילה אלוהים שינתה משמעות
שבתנאח אלוהים פורשו
המסכים המנטליים המבדילים אותי
מן האלוהות ואילו בעברית מודרנית
שאומרים אלוהים מתכוונים לקבל
ברוך הוא בסדר
אז עכשיו אם כן
מה אומר לנו הכתוב
ונשגב השם לבדו
לבדו בלי
אלוהים ועם
האדם
אז גם פה
והיוותר יעקב לבדו
מכל העם אבל הוא נשאר
עם האיש שעימו
ומי זה האיש הזה שעימו זה צריך ללמוד
כן מה אתה רוצה
למה אתה שואל את זה עכשיו
למה אתה שואל את זה עכשיו
לא זה לא קשור לנושא
אנחנו עומדים עכשיו את הפסוקים
אני מביא פסוקים אחרים רק במידה
ומשרתים את המגמה שלי בשיעור
אבל אני לא מתכוון לפרש
פסוק שלא הבאתי אותו ושלא
ישר את המגמה שלי בשיעור
בסדר טוב כן בבקשה
אני יודע שאיך אומרים אלוהים זה אדון הכל
נכון
אותו דבר אלוהים זה אדון הכל
אדון הכל זה מסך
כי הקב' הוא לא
לא מה פתאום
מה פתאום
מה פתאום
מה פתאום
מה פתאום
לא פשוט אני מנסה
להטיש עד שאני אוכל בעצמי להגיד משהו
אדון הכל
פירוש הדבר שהקב' הוא
פועל עליי כאדון
שזה כבר מסך
מסך הסמכות
כלומר
במושג של אדון הכל אפשר לתפוס את הקב'
הוא בתור מה ש
בטעות מכנים כוח עליון
כוח עליון
הכוונה יותר חזק מכולם זה לא שם
הוויה
זה תפיסה אימתנית כלומר
יש אנשים שאומרים ככה תראה יש בעולם
כל מיני כוחות והכוחות האלה
מנועלים על ידי כוחות והכוחות
המנועלים על ידי כוחות בסופו של דבר יש
כוח עליון אז זה פנתאיסטי
זה בעצם בא
לשים את אלוהים את הקב' ברוך הוא
את הנכון בתור בוס
אמתני שאני מוכרח לעשות מה שהוא אומר
מובן
מה שאין כן
שם הוויה שהוא מי שמהווה הכל
ברור זה מידת הרחמים
אז זה בדיוק זה כי הטבע בדיוק מתנהג
כמו אדון הכל
הטבע זה הקב' ברוך הוא
אז זה הקב' ברוך הוא בתור אדון הכל
בתור מי שמפעיל חוקה
של פלדה שאי אפשר
למלאת ממנה
בסדר
מה בבקשה
אם
האיש הזה
הוא יעקב עצמו
אז איך הוא נפגע
אני עוד לא יודע
אני עוד מעט אדע אני בינתיים בלבדו
כן אני יודע אם בשליש הראשון של הפסול
ואיוותר יעקב לבדו
כן בבקשה
שם הוויה הוא לא דגם אחד
באופעות השם
האם שם הוויה הוא
אופעה של השם אתה שואל
הוויה פירושו השם הוא השם זה הוויה לא
אפשר להגיד אופעה של הדבר
שאני לא יודע שאי אפשר להגיד
אה זו שם הוויה הוא אופעה של האינסוף
זה הדבר שאפשר להגיד
של האינסוף
של האינסוף
דיברנו על זה כשאמנו שמות פרק
למת ג' שם
כן
כן
כן
נאמר ככה
ונשגב השם לבדו ביום ההוא
יהיה מצב כזה של מפגש פנים אל פנים
בין האדם לבין הבורא
בלי שזה יחלה את הנברא
כלומר המצב הזה שבו
המפגש שלי עם האלוהות עלול
ללחלות אותי זה כל זמן שלא קניתי את זכות
הקיום שלי
לא קניתי את הזהות שלי
ברגע שקניתי את הזהות
שלי אני יכול לעמוד בוגר
מול מקור החיים ולא לחלוט
זה בניגוד לביסטיקה
ולבודיזם שאומרים שצריך להתבטל
בתוך האלוהות
זה שם העולם שהוא לעצמו
זה כבר קנטיאניזם ולא יודע
בואו
נדייק בסדר
ואיבטר יעקב לבדו
לא צריך כל הזמן לדייק
ואיבטר יעקב לבדו
ויאבק
איש
מי זה איש
רואים למשל בדברי הנביא אושע
כשהוא מדבר על המאבק הזה של יעקב
הנביא אושע אומר
ויסר אל מלאך
ויוכל בחה ויתכנן לו
כן כתוב
בפורש הנביא
רואה את האיש הזה כמלאך
רק השאלה היא
איפה המלאכים נמצאים
כן אתם זוכרים
כשבפרשת ויצא למענו
וייחלום
והנה סולם
איך זה יכול להיות שאם הוא חלם
אז הנה סולם
אז הוא הסולם כן החולם
הוא בעצמו הסולם
מוצא בארצה וראשו מגיע השמיים
והנה מלאכי אלוהים
עולים ויורדים בו
מה זה בו
ביעקב
כי שרו של אסף זה היצרה של יעקב באותה שם
יש במדרש משהו מאוד מעניין
איך הוא היה נראה המלאך הזה
אז יש שתי דעות בחזל
יש דעה שאומרת שהוא היה נראה כמו גוי
נראה גוי
מה אתה לא יודע איך נראה גוי
אני יכול להראות לך
יש לי תמונות בבית
ויש מי שאומר
שאני נראה לו כמו תלמיד חכם
איך נראה תלמיד חכם
יש לי תמונות בבית
כן
אז מה פירוש הדבר הזה
יש שני סוגי זה הרווה
של הגיא הרגיל להסביר כך
מה זה נראה כמו גוי
יצר הרע נראה כמו גוי
אומר ליהודי אל תלמד תורה
זה גוי אומר
הבעיה היא שיש הרבה יהודים
שכשהם שומעים אחד שאומר להם דבר כזה
הם בכלל לא מקשיבים לו
מה גוי אמר לו ללמוד תורה אני למד תורה דווקא
אז יש
אסטרטגיה אחרת של
יצר הרע
הוא בא כתלמיד חכם אומר את זה תלמד
את זה אל תלמד
כמו שיש לו פלפולים
יש לו פלפולים כדי להסביר לך למה
לא צריך ללמוד חלקים מסוימים של התורה
במקרה הזה תורת הסוד
וכולי כן אומר את זה תלמד
את זה אל תלמד זה נראה כמו תלמיד חכם
כן אז לפעמים נראה
כך לפעמים נראה כך
זה היו לפי מצבו של האדם
אז מה נאמר כאן והיוותר יעקב לבדו
והיוויק איש שימו זה המלאך המלאך הזה
הוא סתן הוא יצר הרע הוא שרו
של היסר וכל מי שאתם רוצים
יש ליעקב זה שהוא מאבק
פנימי רוחני
שמסכן אותו ממש
כן איך הוא אומר בהמשך
ראיתי אלוהים פנים אל פנים
ותנצל
נפשי אז מה שמה
בסכנה רוחנית
מה הסכנה הרוחנית שיש לו כאן
הסכנה
של ההתגברות של היסר עליו
כלומר אנחנו ראינו
שיש לו קושי להרוג את רבי מאיר
זוכרים? הוא אומר יש לו קושי
להכיר בעליונות המוסרית
שלו על פני אסב
אז אם כך אסב הוא הצודק
ויש איזה מין משיכה
של אסב על ישראל במשך
הדורות של שעבוד רוחני
עמוק מאוד
כן וברוך
השם בימינו זה קצת פחות מורגש
כיוון שאנחנו יצאנו מן הגלות
ואז אנחנו רואים את הפרפורים האחרונים
של האסביות של הנצרות
וכולי שמנסים עדיין
לצלות נפשות אבל כבר לא
כל כך מצליחים בגלל העוצמה
של יעקב
עד עלות
השחר
מה זה עלות השחר?
הגאולה, איך אתם יודעים?
כתוב בירושלמי
כן בירושלמי על שני
צדנית החכמים רבי חיה הגדול ורבי שמעון
מן חלפתא שהיו מהלכים
בביקת ערבל וראו
הילד השחר שבקב הורה
אמר לו רבי חיה הגדול ורבי שמעון
מן חלפתא ברבי כך הגאולתם
של ישראל בתחילה
באה כמעה כמעה אחר כך הולכת
והורה אם כן עלות השחר
זה ביטוי לגאולה כלומר
יש פה באופן תמציתי כל
המצב של יעקב כשהוא לבדו
כלומר שהוא עזוב
על ידי כל העולם כולו והוא צריך
להתמודד עם מי שטוען
שהבכורה נמצאת אצלו
וכאן צריך
להבין איך המאבק הזה אוכרה
איך הוא אוכרה
בפסוקים הבאים
שבעזרת השם נעסוק בהם בפעם הבאה
שלום