ובכן כעל כדור שאנחנו ממשיכים
בלימודים המרתק והקבוע בספר בראשית
והננו בפרק למתת, לא?
כן, כן, פרק למתת
פרק למתת מתחיל בשתי מילים
ויוסף הורד, כן, פסוק א'
ויוסף הורד וזה סותר בצורה
חזיתית את הנאמר בתחילת פרק למתת
והאי בעת ההיא וירד יהודה
אנחנו רואים שני אופנים לגמרי שונים של ירידה
האחד הירידה יזומה של יהודה וירד יהודה
לעומת ירידה כפויה ויוסף הורד
מה ההבדל בין שני האופנים?
שיש שתי תפיסות עולם שונות
בלביסת עולמו של יוסף אפשר לומר
שכמעט ואין משמעות לבחירה החופשית
התהליכים ההיסטוריים הם מקומיים ויוסף הורד
ואילו אצל יהודה יש כן מקום לבחירה החופשית
אדם יכול אפילו ליזום את
הירידה, מה שמאוד מסוכן
ולכן אי אפשר לאדם לרדת, אלא
אם כן הוא מובטח שהוא יכול לעלות
ולכן יהודה גם גילה או
המציא את הרעיון של התשובה
אפשר לרדת אבל אפשר גם לעלות
ויירד יהודה אבל הוא גם עולה
לעומת יוסף שהירידות שלו
הן ירידות אסורות באופן מוחלט
ואם הוא היה יוזם אותן הרי לא הייתה לו חזרה
מאחר ואפשר לומר שהוא
כמעט ניסה על כנפי האכרח
לפחות בגישה שלו ובבחינת
הורד לכן אין בו אשמה
ולכן אפשר לומר שכל התהליכים
שקוראים לו עם דברים שהוא היה אולי חפץ
שיקראו לו שיקראו לו אבל
הם דברים שהוא לא יוזם אותם
הלכה למעשה אלא ההיסטוריה
עושה לו את זה הוא נמכר
הורידו אותו זה אופן אחר
לגמרי של תפיסה של ההיסטוריה
ואז באמת נשאת השאלה מי משניהם צודק?
כלומר האם האדם הוא בעל
בכירה חופשית וכל מה שהוא
עושה בעצם זה תחת אחריותו
או שמה נאמר שבאמת
הקדוש ברוך הוא פועל את הכל
ומה שאנחנו מכיינים רוח ההיסטוריה
בסופו של דבר זה ריבונו של עולם
שקובע את גורלו של האדם
אומר הרב קוק באורות התשובה
למה להכריע בשאלה הזאת
יש מקום מספיק רחב בהוויה
בשביל שתי השקפות גם
ביחד כן תפיסה מאוד מיוחדת
אנחנו רגילים לחשיבה מאוד
אובייקטיבית זה או כך או זה כך
אבל מאז המהפכה הקנטיאנית
מאז שאנחנו מבינים שההכרות שלנו
הן סובייקטיביות אז מדוע לא
לומר שיש מקום גם לשתי השקפות
יש מקום להשקפה האומרת שהאדם הוא בן חורין
ויש מקום גם להשקפה האומרת
שהאדם הוא לא בן חורין והכל בסדר
אז מה בכל זאת תהיה הבחנה מבחינה טכנית
כמו מתי אני אגיד שהאדם הוא בן חורין מתי לא
הוא אומר הרב קוק זה תלוי אם
זה לפני התשובה או אחרי התשובה
כל זמן שאדם לא עשה תשובה אז
מטילים עליו את כל הכובד האחריות
של מה עשה בעליו וברגע
שהוא עשה תשובה אנחנו אומרים
כל מה שקרה זה הקדוש
ברוך הוא רצה כן מה אתה רוצה
מה קשור לזה שההכרות היא
סובייקטיבית או לזה שיש מקום לבצע
אה כמו אם ההכרות שלי
סובייקטיבית אז אין לבצע סובייקטיבית
יוצא לפי זה שההחלטה
שאני בן חורין או לא בן חורין
זה עניין של נקודת מבט
אם אני אומר שהכל סובייקטיבי
אבל המציאות מי אמר שבכלל
אינטרנט לי הגדרה לתיאור
אולי כל המושגים שאני משתמש
בהם הם קטגוריות חשיבה שלי
יעיין הכבודו באורות
התשובה פרק ת' זין פסקה א'1
אתה יודע אני באמת מה שאתה אומר
יכול להיות שמה שקורה סובייקטיבי
ואובייקטיבי זה שהאמת ומה שנדמה לי
אבל אולי הכל זה בנדמה לי
למשל יש שנה שאלה פעם
מישהו מאוד מבוהל שאל אותי
תגיד מי אמר לי שהמציאות היא לא חלום
אמרתי ואם היא חלום אז מה?
אבל זו המציאות שלך
אז בואו נראה
ויוסף הורד מצרים ויקנה הוא פוטיפאר
סריס פאו, שר התבחים יש מצרים יד השמאלים
אשר, הרי למנו את כל הפסוקים האלה לא?
לא למנו את הפסוקים האלה, אשר הורידו הוא שם
אז בואו יש שאלה מה פירוש המילה סריס
סריס בעברית זה מי שלא יכול ללדת
הוא יש או סריס על ידי
אדם או סריס על ידי חמאק
כלומר מן השמיים הוא לא
יכול ללדת או שעשו לו פעולה
אבל לכל פנים סריס זה מי שלא יכול ללדת
אבל אנחנו יודעים היום על
פי המחקר של השפות העתיקות
על פי האקדית העתיקה שהמילה
סריס יש לה גם משמעות של שר
אדם נכבד, כלומר נכון שזה
גם משמעות של מי שלא יולד
אבל גם, שמי שלא מוליד אבל
גם משמעות של אדם חשוב נכבד
כן מה אתה רוצה?
אפשר לשאול למה כתוב פה שני פנים?
אני עוד לא יודע, אני עכשיו במילה סריס
אתה רוצה אני יכול גם לשאול
מדוע הפלורסנטים הם בצבעים שונים
אבל זה לא הנושא הקטע, אני
עכשיו בנושא של המילה סריס
אז המילה סריס אם כן יש לה שתי
משמעויות אבל יש לי את השאלה
מדוע התורה בחרה להשתמש במילה הזאת?
כלומר גם אם באמת פוטיפאר הוא לא סריס באמת
מה אתה אומר?
אבל צריך, הקטע כתוב במגנת אסתר סריסים
כן אבל שם זה יכול להיות שזה בקיפשותו
שיבה?
יכול להיות שם שבמגנת
אסתר סריסים זה בקיפשותו
כל השיבה?
כן כן כן הרי היה מאוד מקובל בממלכות וכולי
שדווקא אנשים שסרסו אותם
היו בעלי תפקידים נכבדים
כי לא הייתה להם שאיפה להפוך את השושלת
ולכן הייתה הרעייה אבל
באקדית אנחנו כן יודעים את זה
ואז נשאלת השאלה מה התורה
משתמשת במילה אדום משמעית
והתשובה היא משום שהיא רוצה לומר
שכשמצרים מקבלת את יוסף
מצרים
כאשר מצרים מקבלת את יוסף
מצרים היא הכרה
כלומר אנחנו רואים גם בהמשך הדברים
שיוסף מכנה את מצרים בכינוי מאוד מעניין
ערוות הארץ
מה זה הערווה?
הערווה זה המקום החי
זה משם שבאים החיים
אם כן מצרים כמין רחם
שממנו צריכים לצאת כל זרמי החיים לעולם
הכל בא ממצרים
יש לזה הרבה בחינות
גם ישראל
עופרו במצרים
גם להבדיל מיליון המיליארדי הבדלות
הגמרה מספרת
שאותו האיש ישו ירד למצרים
וגם האבנגליה מספרת את זה
כי הם רוצים להגיד שהמצרים נולד מחדש
ולהבדיל עוד כמה מיליארדי הבדלות
גם תורת הסוד של דורותינו
שבפי האריזל זה התחיל מיהודי שנולד בירושלים
ירד למצרים, האריזל
ומשם אחר כך עלה ונתגלתה
התורה הנפלאה של הסוד
יש משמעות למצרים בתור
בית היוצר של התרבות האנושית
ואפילו של סטרי תורה
יש בגמרה במסכת סנדרין
שדניאל אחרי הסיפור
של פתרון החלום של נבוכה נצר
יש אחר כך הסיפור עם חנניה מישל והאזריה
שמושלחים לכבשן האש
ויש את השאלה איפה היה דניאל באותה שעה
הוא אמר, דגמה, הוא הלך למצרים
מה הוא הלך לעשות שם?
הוא הלך להוציא מאלכסנדריה של מצרים חזירים
הוא רצה שמה לגדל חזירים
כי זה מאוד יקר
ולכן הוא הלך למצרים
זה מה שדניאל הלך לעשות שם
נראה לכם?
כן, אז זה כבר אומר, זה לא יכול להיות
איך הוא יסליח, הרי לא נותנים
המצרים הם מאוד קנאים
הם לא נותנים להוציא חזירים ממצרים
בלי שמסרסים אותם
או שחותכים את האם, כלומר את הרכם
הוא אומר, דגמה, לא, הוא לקח קטנים בתוך הכיס
אף אחד לא שם לב, רק לקח כדי לגדל
אז צריך להבין שהחזיר, זה בחזל ביטוי לעשירות
בלקא דעת תיר מחזירה
אין יותר עשיר מן החזיר
בגלל שכל הגוף שלו מלא בבשר
אבל כל כולו נאכל
כל כולו יש לו שימוש, גם לאור של החזיר
אפילו לסערות של החזיר יש שימוש
כן, החזיר זה העושר
אז אם כן, גם דניאל הבין שצריך
להוציא משהו ממצרים באותה שעה
לא ניכנס כעת לכל הסוגיה שם
אז אם כן, יוסף יורד למצרים
והוא בתור הזרע המפרה את מצרים
אתם זוכרים את החלומות שלו?
הוא רצה שאחיו יתקנו את
כל העולם כולו דרך הכלכלה
זה החלום הראשון, הנה הם
האלמים הלומים בתוך השדה
והוא רצה שהם ישמשו
ככוכבים מאירים בחשקת הלילה
כשהלילה זה הגלות
אם כן, הוא רצה שמשפחת אברהם תרד למצרים
כדי להפרות אותה ומכוח
זה להאיר את העולם כולו
ומאוד מעניין, הוא נקנה לידי סריס
כלומר, מצרים כבר לא מסוגלת
להוליד משהו, היא זקוקה ליוסף
עכשיו אנחנו מבינים מדוע אותה
אישה מצריה רצתה כל כך את יוסף
היא רצה את יוסף בתור
מי שיכול לגאול את מצרים
זה בעצם העומק שמסתתר מאחורי
החטאים הנוראים של אותה אישה
אבל החוטאים הם גם באים
בשם איזושהי אינטואיציה של קודש
שהיא המחזקת אותם בחטאמה
ומכאן העוצמה האדירה שיש לה יצר הרע
בואו נראה מה שנאמר כאן
והקנהו פה טיפר סריס פרו, שר הטבחים
מה זה שר הטבחים? מה זה טבח?
זה אין אף מי שמביא את
האוכל, מי שמזין את בית פרו
כל בית פרו מתחיל עם שר הטבחים
איש מצרי מיד האישמעילים, אשר הורידו שמה
והיא השם בית יוסף והאיש
מצליח והיא בבית ה' המצרי
כלומר מכאן והלך מתחיל יוסף
לתפקד בתור היהודי החצר שמצליח
כן בבקשה
מה השאלה שלך אדוני?
למה האשמעילים הורידו שמה?
אה זה הפסוק הקודם כבר
כן למה כתוב האשמעילים?
כן אבל לכאורה אני לא מבין
הרי ביוסף הוא נקנה, המדינים הוציאו
אותו מן הברום ומכרו אותו לאשמעילים
נכון נכון ובפסוק הקודם
בסוף פרק למדזיין כתוב
לכאורה משהו אחר והמדנים מכרו אותו
למצרים לפוטיפר סרי ספרו שר התבכים
אז אולי מדנים זה לא מדינים וזה
כינוי לאישמעילים זה אפשרות אחת
אפשרות שנייה זה מה שרשי
אומר פעמים הרבה נמכר
אפשרות נוספת זה לומר שמידי
האישמעילים זה מי שמכר אותו בפועל
והמדנים מכרו אותו אל מצרים
זה כלומר שבגרמתם נמכר
ואפשרות נוספת היא לומר שהמדינים
זה המובילים והאישמעילים זה הסוחרים
כלומר יש לכל הסוחרים יש מסעיות
והם מזכירים חברת מסעיות עם נהגים
אז הנהגים זה המדינים הסוחרים זה
האישמעילים ואז הם עושים עסקים ביחד
גם זה יכול להיות בסדר
אפשרויות רבות יש כן בבקשה
אתה לא צריך להגיד פעמיים מצרי פה זה במצרים
מה איפה כתוב פעמיים מצרי?
איש מצרי ומדעי האישמעילים
אחרי זה כזה תעשו את הדבר במצרים
כן זו אז אתה אומר למה כתוב פעמיים
איש מצרי זה אמיתי זה לא באותו פסוק
איש מצרי בפסוק הזה פסוק הזה אבל האמת היא
שכאן מסתתר איזה אלמנט של הפשט מאוד משמעותי
מי זה האדונב המצרי שבפסוק ב
אה אם זה זהה לאיש מצרי שבפסוק א
מה אתה אומר?
האישה שמנסה לפטות את יוסף מי היא?
אומרים תמיד אשת פוטיפר נכון?
אבל אם תסתכלו בכל הפרשה זה לא כתוב
אם תחפשו זה לא כתוב והיא
איש מצרי והיא בבית אדונב המצרי
מי זה אדונב המצרי?
הוא היה בבית האדון המצרי שפוטיפר שם אותו שם
פוטיפר הוא שר הטבחים הוא קונה עבדים
הוא לא קונה דווקא את העבד
הזה בשביל הבית האישי שלו
הוא אומר טוב בסדר קניתי
עבדים הוא מחלק אותם בין עבדיו
כלומר בין המשרתים גם הפקידים שתחת שר הטבחים
גם הם צריכים עבדים
אז יוצא לפי זה שהאיש המצרי
שם את יוסף בבית אדונב המצרי
אז יוצא לפי זה שזה לא אותו אדם
יוצא לפי זה שהאישה מנסה
לפטות את יוסף איננה אשת הסריס
ואז נוכל אפילו לקבל את המילה סריס כפשוטו
אלא היא אשת אדונב המצרי
שתחת מרותו של פוטיפר
מבין? אתה איתי או לא?
הרי אם הוא סריס כפשוטו אז איך יש לו אישה?
נכון? אתה איתי או לא?
לא אז אני חוזר פה לנקודה
אה שאתה מבין אותי?
לא הבנתי
מה לא הבנת?
גם האישה, זה אין לו יכולת להבין
עדים אבל הוא יכול להשתיר לאישה
לאו דווקא, תלוי מה זה סריס
סריס של הזמן העתיק
הכוונה שאין לו עברי רביעה גם
אם אין לו עברי רביעה אז אין לו אישה
הסריסים לא היו נשים
אז לכן אפשר אם רוצים באמת
לשמור את המשג סריס כפשוטו
אז יוצא לפי זה גם שהאישה באמת
היא אשת אדונה ומצרי ולא אשת הסריס
ואז הכל מסודר
אז למה בכל המדרשים וגם
רשי תמיד אומרים אשת פוטיפר?
למה? כי באמת זה כמו אשת פוטיפר זה לא משנה
זאת אומרת זה שטכנית היא לא אשתו
של פוטיפר אבל זה כאילו אשת פוטיפר
כן בבקשה
למה כתוב היא השם את יוסף לא חסר פה פועל?
והיא השם את יוסף האם חסר פה פועל?
התשובה היא לא, לא חסר
פה פועל למה יהיה חסר פה?
שהשם היה את יוסף
מה?
מבחינה שהוא עזר לו, שהוא קידם אותו
נראה לי ששאלתך נובעת מאי
הבנה של מילה אחת בעברית
זו המילה את
מה פירוש למילה את?
אני שואל אותך
כשאני אומר בוא איתי מה פירוש איתי?
אם, אז את יוסף או אם יוסף?
בסדר? ואז מלא השאלה נופלת
בסדר? טוב
והיא השם את יוסף והיא איש
מצליח והיא בבית אדוניו המצרי
והיה אדוניו כי השם איתו, כל
אשר הוא עושה, השם מצליח וידוע
עכשיו שימו לב יש עוד משהו
אני רוצה לחזור לפסוק א'
ויוסף הוא ראה את מצרמי וכתיבו פה
צפאר סריס פרו, שר הדבכים, איש מצרי
הביטוי הזה איש מצרי מוכר לנו מאוד מקומות
משה רבן הוא יפה
איש מצרי אצלנו מידה רואים,
איש מצרי זה כינויו של משה
נכון?
אבל פה זה לא משה שקנה אותו
מי שקנה אותו זה פוטיפאר
אבל פוטיפאר הוא עכשיו איש מצרי אבל עוד
מעט יהיה עוד מישהו שיהיה איש מצרי במקומו
וזה יהיה משה
כלומר התכונה הזאת של להיות איש
מצרי הולכת ונקנית על ידי העברים
זה מתחיל על ידי זה שיש עברי
אחד שמצליח בבית אדוניו המצרי
וזה יצליח כל כך עד שבסוף
הגואל יהיה איש מצרי והוא משה
עד כאן בוובן
יוצא לגבי זה שהנסיבות
ההיסטוריות הכריחו אותנו
להיגאל על ידי אדם שאימץ
את התרבות המצרית איש מצרי
עד מתי?
עד שיוקה האיש המצרי
מי ייקה את האיש המצרי?
לא יכול להיות משה לא מכה את עצמו
אז כתוב היה איש מצרי מכה
איש עברי מאחר ואיפן קו וחור
והיה כן איש וייך את המצרי
לא כתוב שהוא ייקה איש מצרי
איפה ראינו שהוא קה איש מצרי?
זה כתוב בפורש
זה כתוב בספר שמואל
נכון? ובין היהו בן יהו ידע בן איש חי מכה
בצאל והוא ייקה את הערי בתוך הבור ביום השלג
הוא ייקה את איש מצרי והגזול את
החנית מיד המצרי ומדור חניתו כמונור אורגין
נכון? יש פסוק איזה בשמואל
שבין היהו בן יהו ידע היקה את האיש המצרי
אומרים חזאל מי זה האיש
המצרי שבין היהו בן יהו ידע היקה?
משה
ככה אומר הזוהר
זה קצת בעיה כי הסיפור
הזה מתרחש כמה מאות שנים
אחרי שמשה כבר מת ומה
זה החנית שהוא צריך לגזול
אז חזאל אומר לו הגוונה שהוא היה
אדם גדול בתורה בין היהו בן יהו ידע
הוא היה כל כך גדול שהוא היה אישר גדול
ממשה ולכן זה הכוונה שהוא היקה את איש מצרי
שהוא לא נמצא כאמור לא
בבית ראשון ולא בבית שני
ושהוא היה גדול בתורה
בכל המובנים וכו' וכו'
מה זה בלומר שיש אדם בישראל
שהוא גדול ממשה זה יכול להיות
הכוונה שהוא מחובר אל מישור
של תורה שלפני ההיסטוריה
כלומר זה שההיסטוריה גלגלת לנו את התורה
דרך איש מצרי זה בגלל הנסיבות ההיסטוריות
אבל יש אנשים בעולם שלמעלה מההיסטוריה
זה למשל אנשים כמו בן היהו בן יהו ידע
אתם רואים שהסיפורים הם ארוכים הסיפורים
האלה של איש מצרי אבל זה רק היה בדרך אגב
טוב פסוק דימל ואהיר
אדוניו כי השם איתו למה אני
בכלל מספר לכם את זה כדי
שתתרגלו קצת למושגים האלה
ואהיר אדוניו כי השם איתו וכל אשר הוא
עושה השם עשה בידו והאמצע יוסף חן בעיניו
והישרת אותו והפקידהו
על ביתו וכל היש לו נתן בידו
והיהי מאז הפקיד אותו בביתו ועל כל אשר
יש לו והעברך השם את בית המצרי בגלל יוסף
והיהי ברכת השם וכל אשר יש לו בבית ובסדה
זה דבר אופייני לכל מקום
שבו הגיעו יהודים בחיי גלות
בחיי הגלות יש תמיד ההבחנה כזאת של
המושלים שהיהודים מביאי ברכה כלכלית
יש אפילו תזה כזאת של אחד
מהכלכלנים הגרמנים בשם זומברט
זומברט זה השם שלו הנסה זומברט
הוא כתב תזה שלמה לפיה היהודים
הם הגורם של הברכה הכלכלית בעולם
ושכל פעם שהיו יהודים באיזשהו מקום זה
פרח כשהיהודים גורשו משם או הושמדו וכדומה
הייתה שקיעה כלכלית של אותה מדינה
או אותה ממלכה שהתפטרה מהיהודים
זה דבר מאוד מעניין שמצד אחד יש
אנטישליות לא סובלים את היהודים
מצד שני לא רוצים שלא יהיו יהודים
למשל ברוסיה הסובייטית היה דבר
כזה פעם אני זוכר איזה בזמני היה
אז היה דבר כזה שהמדינה
הייתה כל כולה שונאת ישראל
המדינה הקומוניסטית
הייתה שונאת יהודים אבל
מצד שני הם לא היו מוכנים
שיהודים יצאו ממדינתם
היה אז מתה של שלח את עמים וכל הדברים האלה
שנלחמו כדי שיהודים יוכלו לצאת מברית המועצות
דבר הזה הוא מאוד מעניין זה אומר שיהודים
שהם מקור הברכה שונאים אותם בגלל זה
מצד שני לא רוצים להיפטר מהם אז גם פה
יש ואי ורך השם את בית המצרי בגלל יוסף
אותו דבר גם אמר לבן ליעקב
נכעשתי ואי ורךי אלוהים בגללך
איך רואים את השנאה?
אז איזה חלום של היהודי שהגלות זה ביתו
אם הם מצליחים כל כך טוב פה ואני כזה ישר
אני הרי לא עושה את העושר שלי באושק ולא ברשע
אז אולי זה המקום שבו צריך להיות
אבל יש דבר אחד שאתה לא תוכל להשיג
אתה לעולם לא תהיה רשאי להשתלט
על גרעין החיים של אותה התרבות
זה לא שלך אנחנו רואים את זה בהמשך
אני קצת מגנים את המאוחר כאשר יוסף עושה
מהפכה כלכלית בכל מצרים והוא קונה את כל
האדמות מלאים אותם והופך אותם לאדמות של פרעו
רק אדמת הכהנים לא הייתה לפרעות
זאת אומרת יש איזה שהוא גרעין בסיסי של אותה
האומה לוז החיים שעליו אתה לא תוכל להשתלט
ומאחר אתה לא יכול להשתלט
עליו אין סיכוי באמת שתצליח
במבצע הזה של תיקון העולם דרך
אותה התרבות שבתוכה אתה פורח
אותו דבר יש בבית פוטיפאר גורם אחד שאתה
לא יכול להשתלט עליו זה אשתו היא לא שלך
וזה מה שיכול להפיל אותו כן מה
כן גלות פשוטה אני רוצה דוגמה פשוטה
יותר קרוב אלינו כן היה במאה התשע עשרה
התחיל תהליך של האמנציפציה של היהודים מכיר
האמנציפציה התחילה בצרפת
עברה לאיטליה והולנד אחר כך
לגרמניה בריטניה גם באמריקה
אחר כך אפילו בפולין ורוסיה
היה תהליך של אמנציפציה
של היהודים נהנקת שוויון זכויות
וכולו ואז קמה דעה מאוד מעניינת
דעתו של הרב שמשון רפאלי הרש
שכיוון שהגויים התחילו להיות
נחמדים אז הגלות הופכת להיות נסבלת
ומכאן והלך הגיע הזמן סוף סוף לחיות
בגלות ולכן הרעיון שפתאום עלה באומו חם של
הרב קלישר הרב גותמחר שצריך לקנות אדמות
בפלסטינה כדי להחזיר את עם ישראל לשער
זה פשע היסטורי אסור לעשות את
זה ועד רבה התפקיד עכשיו של עם
ישראל הגיע והוא להיות גרעין הקודש
שיעיר את שמה של התרבות הגרמנית
ולכן על היהודים לאמץ את התרבות
הגרמנית עד עמקי הציפורניים להיות דוקטורים
לקרוא את הספרות היפה הגרמנית והלטינית
את וירגיליוס ואת הומרוס וכל מה שאתה רוצה
ולקיים מצוות כלכי וחמורה
בניגוד לרפורמים ואז הוא הקים זרם
נקרא נאו אורתודוקסיה שמטרתו
למלא את גרמניה בקדושה ובמוסריות
ובסוף הגרמנים יגידו
לה תודה יש לי הרגשה אני
לא זוכר מאיפה שיש משהו
בהיסטוריה שסותר את התזה
אני זוכר גם בתורה וייקום מלך חדש על מצרים
אשר לא ידע את יוסף הוא לא רוצה לדעת עליו
לא רוצה לשמוע למה יש עיקרון גדול בפסיכולוגיה
של גרוש אבל הוא עיקרון ידוע ואמיתי
שהאדם לעולם לא יסלח על טובה שעשו
לו זה שעשית לי רעה אני מסוגל לסלוח
אבל אם אתה עושה לי טובה אני לא
אסלח לך בחיים כי על ידי הטובה שעשית לי
במיוחד אם זה משהו שיציל
את החיים שלי אני הפכתי להיות
משועבד לך חדרת לתוך המרחב
שלי זה מאמץ אדיר לסלוח לך
כן כל מה שאמרתי זה כתוב
בספרים של הרבירש בעגרות צפון אני
אקרא עם תשע עשרה עגרות וגם
בספר חורב וגם בעוד כמה מקומות
בפירוש שלו על הסידור יש כמה דברים כן
בבקשה אני לא המצאתי את זה זה לא ברור
מה המקורות של התזה של הרבירש יוסף זה בדיוק
זה יוסף זה לא עבד זה משהו שהוא לא שם לדבר
כן כן אבל זה בדיוק יוסף הוא אותו מרכיב
בזהות היהודית שרוצה את השיטה הזאת
מעשה אבות סימן לבנים בסדר
ולא יודע כי נראה שיש לו נסיבות
מקלות אני לא יודע אם אנחנו היינו
חושבים אחרת היינו בתנאים האלה
נכון בגרוש נכון ולכן בסוף גם
מגרשים אותנו ולכן זה פסיכולוגיה בגרוש
כשאם אנחנו בארצנו אנחנו
מהווים מקור אורה לעולם גם
זה מושך אנטישמיות אבל
אנחנו חזקים אבל זה יכול להגיע
עד מתח אדיר שמתבטא במלחמת גוגומגוג
ובמלחמת גוגומגוג עלול
משיח בן יוסף להיארג אבל
הוא מוחלף על ידי
אישיות כללית מה שרון דבין
כן אתם רואים שפה המגמות המשיחיות
למיניהן לסוגיהן מתחילות בתקופה הזאת בתקופה
של יוסף כלומר ברגע שמישהו נציג של
בית יעקב נמצא בתוך האווירה של הגלות
אז השאלה של מה עושים
הופך לדעות מרכזית מה עושים
לתקן את העולם אז קודם כל
מתחילים לתקן את בית המצרי
איפה שאני נמצא שם אני פועל שם אני מתקן
ויעזוב כל אשר לא ביד יוסף ולא ידע
איתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל
מי זה? זה אשתו
כלומר זה לשון נקייה
והיא יוסף יפה תואר ויפה
מראה והיא אחר הדברים האלה
ותיסה אשת ה' ואת עיניה
אל יוסף ותומר שכבה עימי
חריף זה לא ביטודים ככה זה בוטה גס מאוד
מה היא רוצה ממנו? היא רוצה ממנו את הכוח
המפרה היא מרגישה שהוא יביא את הברכה למצרים
חזל אומרים שהיא כמעט צדקה אבל לא לגמרי
היא הבינה שהבת שלה אסנת בת פוטיפרה
כלומר היא לא הבינה את זה
זה התברר שהרעיון שלה שיוסף
יפרה אותה יהיה נכון דרך
הבת שלה אסנת בת פוטיפרה
שהיא לפי חזל הבת של פוטיפרה
והיא בעצמה הבת של דינה ושכמה
איזה זה יכול להיות? בת מאומצת
חזל אומרים זה זה מין מדרשים מאוד
לכאורה מאוד הזויים אבל אם אנחנו
מבינים את ההיגיון שלהם זה מאוד מסתבר
שכאשר שחמא באה לדינה היא נכנסה
להיריון נולדה מזה ילדה שהאחים הפקירו אותה
והיא ירדה למצרים והיא אומצה על ידי
פוטיפר והיא נהייתה אסנת בת פוטיפרה
יוצא לפי זה שכאשר יוסף מתחתן
איתה הוא בעצם מתחתן עם אחייניתו
ויוצא גם שהוא חשב שהוא מתבולל
ובסוף מתברר שהוא מצא לו יהודיה
כלומר הרבה פעמים אתה מתרחק
מבית אבא ובסוף מתברר שאתה בבית
יש כל מיני דברים שחוזרים אל
האדם ומתרחים שהוא לא חשב עליהם
עכשיו צריך להבין דינה מזאת זה
תחות נכון שהיא הייתה צריכה להיות יוסף
היא הייתה צריכה להיות יוסף
חזל אומרים שכאשר לאה הרתה את
דינה בהתחלה הייתה בן והיא
אמרה מסכנה רחל עוד בן יש אצלי וזה
טוב בקיצור התפללה הפכה לבת
יוצא לפי זה שדינה זה יוסף נקבי ולכן גם
המעשה של שכם ודינה מתרחש במקום
של כבורתו של יוסף באותו מקום ממש
יוצא שאצל דינה ואצל יוסף יש
אותו אידאל האידאל להתחבר אל
אומות העולם להביא גאולה לעולם
אז כמובן הנסיך של אומות העולם
של אומות העולם שכם בן חמור כשהוא
רואה את זה הוא רוצה להשתלט על זה
הוא רוצה להשתלט על כוח החיים
הזה וזה בא לידי ביטוח אחר כך בבת שלו
כלומר עם המאמצת של ביטו ומזה בסוף יוצאים
שני שבטים מנשה ואפרים ומנשה ואפרים משלימים
את המספר של השבטים לשלוש עשרה במקום
השבט השלוש עשרה שהיה צריך לבוא מאומות העולם
בסדר כן יש לה קשר היא מגדלת את הסטט
היא לא קשורה ביולוגית אבל היא קשורה נפשית
טוב ואימא אין פסוק חדש ואומר אל השתתדונא והן
אדוני לא ידע איתי אמא בבית וכל אשר יש לו נתן בידי
איננו גדול בבית הזה ממני ולא חסך ממני מאומא כי מותך
בשרת אשתו מה שמוכיח שהלחם אשר הוא אוכל את זה היא
ואיך העשה הרעה הגדולה הזאת חתיתי לאלוהים
והיא כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה
נשכב אצלה להיות אימא מה זה יום יום שכל
פעם היה לה פטנט אחר כדי לפתות את יוסף
מספיר הרב קוק בשמונה קבצים שהכוונה
שליצר הרע יש כל פעם טענה חדשה
כלומר היום היצר הרע מנסה טיעון מסוים
כדי להחליט אותך לא עולה טענה חדשה
יום יום והיא כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה נשכב אצלה
להיות אימא למה הוא לא רוצה כי הוא מוסרי זה מעניין הרמב״ם מסביר
מה זה קידוש השם יש קידוש השם לעיני אחרים ויש קידוש השם בגלל
לבין עצמו שאדם יכול לעבור עבירה שאף אדם בעולם לא ידע עליה
אף על פי כן הוא נמנע מן העבירה מפני שהוא
שומע לדבר השם וזה קידוש השם והיא כי היום
הזה רבו הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי
הבית שם בבית מה זה לעשות מלאכתו חז״ל אומרים
שהוא כבר היה מוכן להיכנע להפצרותיה
של אשת פוטיפאר ושמה שהוא מנע אותו ברגע
האחרון מה הדבר שמנע אותו ראה דמות
דיוקנו של אביו מה זה דמות דיוקנו של אביו
אפשר להגיד בפסיכואנליזה שיש לו תסביך
מסרס זה אפשרי אבל יש אפשרות נוספת שהוא הבין
כך הסביר הרב יהודה אשכנזי הוא הבין שאם
הוא ייכנע לדרישתה בניו לא יהיו דומים לאביו
ואז הוא נמנע כלומר הוא הבין
שזה הגבול האחרון של האפשרות של
ההתבוללות במצרים אתה לא יכול לשחק
אותה מצרי עד הגבול של אשת פוטיפאר
מה
מה זה יפה תואר ויפה מראה זה הכל
שהוא מושך מה מושך אז יש משיכה
פיזית יש משיכה רוחנית זה אותו
דבר בימי התנ״ך אין הבדל כתוב
למשל על שרה ימינו שהייתה יפה למה מספרים
לנו שהייתה יפה בגלל שהיא הייתה צדקת אצלנו
יפה וצדיק זה לא הולך ביחד אבל אצל הקדמונים
יש אחדות של העולם הפנימי והעולם החיצוני
ולכן גם רואים שבכלל כל האימהות
שלנו היו יפות למה הן היו יפות כיוון
שהן היו בית היוצר של תיקון העולם
ולכן כל העולם רצה אותן הולך ביחד
כן
אבל כשתקן לך עברת שלה אז היא ידעת שהיא
נחשבת על השכנים ולא ידעת שמי הולך ביחד איתה
זה לא בדיוק אותו הדבר כי הוא
חשש שהוא מצא את הצדקת שבמצרים
וחוץ מזה מי שמשיא אותו
זה פרוב, פרוב מחליט וייתן לו
זה כמו ביוסף הורד שזה לא
מהחלטה שלו זה משהו אחר לגמרי
וגם מה
הוא מתחתן עם הבת של דינה
כן
שגם היא עוברת מה שהוא עובר כלומר
הוא עובר התבוללות תרבותית וגם היא
לא הם לוגים במצרים בכלכלה
בסדר לא זה חשוב מאוד
הם לוגים בכלכלה והכלכלה
והזוגיות זה כמעט אותו
הדבר הלחם אשר הוא אוכל
אשר הוא אוכל ותתפסו בבגדו למור
שכביימי ויעזו בגדו בידיו ויענוס ויצא החוצה
עכשיו אני אנסה להבין מה זה בגדו
אתם יודעים איך במצרים היו מתלבשים
עם בגד אחד
חתיכת בד אחת לכן אם הוא
עוזב את בגדו אצלה הוא יוצא
בלי בגדים בכלל מה שעוד
יותר מגדיל את החשד נגדו
והיא כירותה כי עזב בגדו בידיו ויענוס החוצה
מה
כן זה מה לפני כן אין צורך וכאן
יש צורך כדי להבין את הסיפור
כן זה כמו שהגמרא שואלת
שבלשון נקייה אומרים הבהמה אשר
איננה תאורה הגמרא שואלת אבל
יש הרבה מקומות שכתוב בתורה תמת
אז זה אם זה דרך סיפור
יש לי מה להחליך את הפה
מספיק להגיד אשר איננה תאורה
אבל אם זה הלכה לא צריך להתבלבל
אתה בא לרב אתה שואל
אותו תגיד בותר לאכול את זה
או לא הרב לא יכול להגיד
לא קשה רוצה להגיד תרף
אז כשמספרים את הסיפור
עצמו שצריכים לדעת אז אומרים
ואת אקרא לאנשי ביתה ואת אומר להם למור והוא הביא לנו איש העברי לצחק בנו ואלה השקעה ואימי ואיקרא בקול
גדול ואיקרא שומעו כי הרימותי קולי ואיקרא והיה זו בגדול אצלי והיה נוסע אצלי החוצה ותנך בגדול אצלה
בוא אדונב אל ביתו ואת דבר אליו כדברים האלה למור בא אליי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי והיא קרא
אמי קולי והאיקרא והיה זו בגדול אצלי והיה נוסע חוצה ואיקרא שמוע אדונב את דברי אשתו אשר דיברה אליו ל�
הוא צריך להרוג את יוסף נכון
משום מה הוא לא הורג אותו למה
הוא לא מיימן סופק נכון אולי כן אולי לא
עכשיו אני לא רוצה לספר לכם
סיפור שהוא לא קשור לתורה
לרגע אחד תפתחו סוגריים
כאילו אנחנו לא לומדים עכשיו
חומש אני רוצה לספר לכם
סיפור שמובא בעליידה של הומרוס
בסדר מסכימים זה לא בתוכנית
לימודים אז זה בסדר כן בעליידה של
הומרוס מסופר מה הומרוס היה
המשורר הקדמון ביותר של היוונים
ויש לו שני ספרים שהגיעו לידינו
אחד העליידה השני הודיסאה
בסיפור הזה בעליידה יש תיאור
של אפיזודה מסוימת במלחמת
טרויה מלחמה של היוונים
נגד העיר טרויה שבעשייה קטנה
והסיפור והספר השני הודיסאה זה
התיאור של המסעות של אחד מלכי
היוונים הודיסאוס בכל הגן
הים התיכון עד שהוא חוזר הביתה
בסדר אז בסיפור הזה העליידה
שם יש כל מיני סיפורי מיתולוגיה
מורבבים שם בתוך המלחמה
כלומר משם מתוארת מלחמת היוונים
בטרויאנים ושם בתוך הסיפור
משובצים סיפורי מיתולוגיה
אחד מהסיפורים שמסופרים
שם זה הסיפור של בלרופון
מי זה בלרופון
בלרופון היה בחור
יפה שהיה משרת בביתו של מלך ארגוס
ומלך ארגוס מאוד שמח על הבחור
הזה ולכן לא פיקח עליו ואשתו
של מלך ארגוס תפסה יום אחד
את בלרופון ואמרה לו שכבה אימי
והוא ממש לא הסכים והוא ברח דרך החלון
והיא מאוד כעסה על זה והיא סיפרה
לבעלה המלך שבלרופון רצה לבוא אליה
אבל אותו מלך ארגוס שלא היה בטוח
שאשתו אומרת את האמת או לא לא הרג אותו
אבל הוא שלח אותו לאיזה שליחות באסיה
הקטנה עם איזה אחד המלאכים של החיטים
והיה לו מכתב בתוך המכתב הוראות כיצד להשתדל לחסל את האיש הזה
על ידי שהוא יטיל עליו כל מיני מלאכות קשות אבל הוא כל דבר הצליח
והאלים איתו וכל אשר הוא עושה האלים מצליחים בידו והוא חזר לארגוס
והכל בסדר אז המלך הבין שהוא צדיק והוא נתן לו את ביתו לאישה
עד כאן הפסקת הלימוד תנ״ך פשוט
עשינו איזה סוגריים דרך ספרות אחרת לגמרי
מעניין הסיפור לא
עכשיו לא יודע אם שמתם לב זה דומה לאיזה סיפור מקראי עכשיו
אני רוצה להסביר משהו כי זה לא פעם ראשונה שרואים דברים
כאלה כלומר הרבה פעמים סיפורים מקראיים יש להם מקבילה בספרות
הקדומה של אותם הימים של ספרי התנ״ך וכו׳ מה זה בא לומר
זה בא לומר שיש מוטיבים קבועים בנפש האנושית
ואותם סיפורים קורים גם פה וגם שם
אבל כאן שורה שכינה ופה לא שורה שכינה
כלומר בסופו של דבר יש ניסיונות
בצבוצים במהלך ההיסטוריה האנושית לייסד
היסטוריה של קודש ומתבססים על סיפור
קבוע על מיתוסים קבועים של נפש האדם
ובסוף דרך אחד מהם במקרה הזה משפחת
האהבות אברהם יצחק ויעקב שמה זה מצליח
כן בבקשה
היה צריך להיות הפוך נגיד
שהיצר שלא יגבר ושהיא תימען
כן משהו כזה אז למה זה מסופר בצורה הזאת
מה שהסברנו זה מובן כי הרי
מצרים היא נקבית לעומת ישראל
כלומר ישראל באים להפרות
באים לפעול ומצרים היא
הנפאלת נכון לכן הדרישה
היא דווקא מצד מצרים
ובזה נבחן יוסף כצדיק
כי אצל זה יכול להיות שאצלו
זה יותר חזק ואף על פי כן הוא
גובר זאת אומרת זה הראייה
לעליונות של הרצון על פני הטבע
במובן הזה יש כאן סיפור הפוך מהסיפור
של הפיתוי של האדם הראשון בגן העדן
ששם הנחש מפתה את חווה
שמפתה את אדם ופה האדם גובר על
הנחש מצרים כידוע כפי מה
שלמדנו בכמה הזדמנויות היא
הנחש מבחינה תרבותית כן בבקשה
למה התורה חוזרת על
הסיפור שלוש פעמים היא חוזרת
שלוש פעמים על הסיפור
הקיצד איפה ראית שהיא חוזרת
כן כל זה כדי לחזור על המילה החוצה
כלומר החזרות האלה מכוונות
זה כדי לחזור על המילה החוצה
כי כל המילה החוצה מופיעה בכל התורה
כולה שבע פעמים בלבד חמש פעמים פה
ועוד פעם אחת
אצל אברהם אבינו כן והיוצא
אותו החוצה ואומר ספור הכוכבים
ועוד פעם שביעית בספר
דברים לא תהיה אשת אמת החוצה
לאיש זר יבמה יבוא עליה
ואיממה כלומר יש ומילה שחוזרת
שבע פעמים אז השבע פעמים
באים להסביר מה זה החוץ
ויש החוץ של מצרים כלומר צריך לצאת
החוצה ממצרים לעומת זה בשיטה של
יהודה שהיא באה לדי ביטוי בהתחלה
את היבום לא תהיה אשת אמת החוצה
צריך להחזור פנימה ויש מעל לכל
זה התפיסה של אברהם שהיא תפיסה
כללית שהוא רואה את כל העולם
מבחוץ ואז הוא יכול לדעת מה התפקיד של
עומתו אז הרבה פעמים יש חזרות
בתורה שאתה לא מבין למה הן
נמצאות אבל הן מכוונות למספר
כלשהו שרוצים להופיע אותו
טוב
פסוקה ואייקח ה' יוסף
אותו וייתנו אל בית הסוהר
מקום אשר עשירי המלך
עשורים והיא שם בבית הסוהר
ואיהי אשם את יוסף ואיית אליו
חסד ואייתן חינוך ונשאר בית הסוהר
ואייתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל
העשירים אשר בבית הסוהר ואת כל אשר
עושים שם מה הוא עושה אין שר בית הסוהר
רואה את כל מאומה בידו באשר אשם איתו
ואשר הוא עושה אשם הצליח כלומר יוסף זה
המצליחן הוא חייב להצליח איפה שהוא נמצא
ודווקא במקום שאליו הוא יורד
כן הרי בית הסוהר נקרא גם בור
כלומר זה היה חפירה בתוך האדמה
כדי בית הסוהר היה משהו תדקרקאי
והוא אם כן לא רק שהוא יורד מקנן
למצרים הוא יורד ממצרים אל הבור
ולא רק שהוא יוצא מן החירות אל
העבדות מן העבדות הוא יהיה גם עשיר
כלומר הכיוון של יוסף הוא כיוון יורד
כיוון טוב
פרק מפסוק א' והיא אחר הדברים האלה
דווקא מתוך יש ביטוי כזה אצל רבי נחון ברסלד
ממלי שהמקום שאפשר ממנו רק לעלות זה
המקום הנמוך ביותר אז הוא נמצא במקום הנמוך
ומשם אפשר רק לעלות והיא אחר הדברים
האלה חתאו משקה מלך מצרים והאופה
לאדוניהם למלך מצרים אני אשאל פה
מספר שאלות פשוטות על הפסוק הזה מי חתאו
מי חתאו אמרת שר המשקים
ושר האופים ואני טוען נגדך
שאתה המצאת דברים שלא
כתובים בפסוק לפי הפסוק מי חתה
המשקה והאופה אתה המצאת
שר המשקים ושר האופים אצלי זה
לא כתוב כתוב שהמשקה והאופה
חתאו שאלה הבאה למי הם חתאו
למלך מצרים יפה בסדר נמלט את זה
מתאות חמורה פסוק ב' ויקצוף פרעה
על שני שרי שר על שר המשקים ועל שר האופים
שאלה מי הקוצף פרעה ולא
מלך מצרים על מי הוא קוצף
על שר המשקים ועל שר
האופים ולא על המשקה והאופה
אם כן אנחנו נפגשים פה בשש דמויות
נכון יש לנו שישה אנשים מלך מצרים
ופרעה המשקה והאופה שר המשקים
ושר האופים אם כן יש לנו פה שישה אנשים
מה עושים שישת האנשים
האלה מה התפקיד של המשקה
הוא המוזג זה המלצר מה זה האופה
מי שעושה את הלחם
זה האנשים האלה אנשים
פשוטים בעברית של ימינו הוא
שינג'מל הוא האדם שעושה
מוציא לפועל את הפקודה
מי זה שר המשקים
זה הממונה עליו שר האופים הממונה על
האופה כלומר יש אחריות מיניסטריאלית
עכשיו למי הם צריכים להגיש
לחם ויין המשקה והאופה
למלך מצרים
אבל מי קוצף מי שמנהל את העניינים
שזה פרעה מי הוא פרעה מי הוא המלך
מצרים מלך מצרים זה כנראה כמו כשר
יפן כזה בן אדם מפונק שלא מושל בממלכה
ומסיבות טקסיות
צריך להזין אותו לגדל אותו במצרים
בארמון אבל מי שאחראי על בית המלך ומי
שבעצם מנהל את הממלכה קוראים לו
פרעה במצרית עתיקה פרעה פירושו בית המלך
זה התפקיד המקורי יוצא לנקודה שיש שני מושלים
במצרים אחד שהוא פרעה ואחד שהוא מלך מצרים
כשפרעה רואה שהמשקב ההופה חתו למלך
מצרים אז הוא גם מעניש את שר המשקים
ואת שר ההופים האם הוא מעניש גם את
המשקב ההופה וודאי שכן מענישים את כולם
כולם נכנסים לבית הסוהר והייתן אותם
במשמר בית שר הטבחים ובית
הסוהר מקום אשר יוסף אסור שם
והפקוד שר הטבחים את יוסף
וישרת אותם והיו ימים במשמר
ויחלמו חלום שניהם
מי זה שניהם
לא כתוב מי
האם זה המשקב ההופה או שר המשקים ושר ההופים
אני לא יודע איך אתה יודע שזה המשקב ההופה
יש כתוב אחר כך זה סימן שזה לא אותו הדבר
אם כתוב עוד פעם כתוב איש
כפתרון חלום הוא המשקב ההופה של
המלך מצרים ושר האסורים בבית
הסוהר אז מי בהתחלה היו שניהם
שר המשקים ושר ההופים
כן יש פה ארבעה חולמים נכון
ככה אני מבין מה
שניהם זה שר המשקים ושר
ההופים או השר והפקוד שלו
כלומר שר המשקים והמשקה זה
שנקרא שניהם ושר ההופים וההופה
אחר כך כן ודאי זאת אומרת
שהמשקה וההופה חלמו את הפתרונות
זאת אומרת שהשר חלם את החלום שלו
והמשקה או ההופה חלם את הפתרון של החלום
עכשיו יוצא שיש לי יוסף ידע מוקדם
על מהות החלומות של שר המשקים
ושר ההופים מאיפה הוא יודע את הפתרון
הוא שמע את זה מהמשקה וההופה
זה עושה קצת פחות רוח הקודש
אבל זה יותר נכנס הפשטה בוא נראה
ויבוא אליהם יוסף בבוקר והיו
אותם ואילם זואפי והשאל את ציריסי
פרו אשר ירדו במשתמרות אדוניו
לימור מדוע פניכם רעים היום
אמרו אבא לא חלנו פוטרנו טוב
והם אמרו אליהם יוסף הלו לי
איזה פתרונים ספרו לי ואני
אספר שר המשקים את חלומי יוסף
הוא אמר לו בחלומים ועני גפן לפני ובגפן שלושה שריגים
ואיכופו אחת על תניצי בשבילו להשקן את הנבים וחוס פרו
בידי והיקח את הנבים והשחט אותם אל כוס פרו ויתן את
הכוס על כף פרו החלום הזה הוא חולם את עצמו שמה הוא עושה
שהוא בעצמו המשקה זה לא התפקיד שלו
הוא חולם על תפקיד
שהוא לא תפקידו הוא שר
המשקים ופתאום הוא חולם
שהוא מוזג את הכוס לפרו
שזה תפקידו של המשקה
אבל שאלה שאיך אדם נהיה שר משקים תגידו לי
איך הוא מתחיל את הקריירה
הוא מתחיל קודם כל בתור משקה
אבל אפשר אפילו שהוא נהיה שר אפשר
להוריד אותו לדרגת תוריין נכון תסתכלו בפסוק
יותר בדבי אומר לו יוסף זה פתרונו שלושה
שריגים שלושה ימים הם בעוד שלושה פרו
הוא ניסה פרו את כושך והשפך
על קניך ונתתה כוס פרו בידו כמשפט
הראשון אשר היית משקהו כלומר
אתה תרד בדרגה תחזור להיות משקה
עכשיו זה ממובן מדוע במשך שנתיים
שר המשקים לא יכול לעזור ליוסף
כי הוא בינתיים בתפקיד
זותר רק כשהוא הופך
להיות שר אחרי שנתיים
הוא יכול סוף סוף לעזור לו
נכון
נכון בינתיים נלך מצרים מת
נכון כי אם זכרתני איתך אז זה אנחנו נראה
בפעם הבאה כי כבר הגיע המבזעת לשלום