פרק נאם, פסוק ידאלת, כי
אם זכרתני איתך כאשר התבלך
ועשית נעים מדי חסד וזכרתני אל פרעו
ועוצתני מן הבית הזה.
יוסף פונה אל אחד משרי מצרים הנכבדים
שאומנם עדיין נתון בבית הסוהר,
אבל עתיד להיות שר מחדש.
אז אומר לו יוסף, אם זכרתני איתך כאשר התבלך,
מה זה כאשר התבלך?
יש להניח שאתה תחזור בהתחלה להיות
כפי שראינו משקהו של מלך מצרים,
המשקה ברור שאין לו מה לבקש טובות מן המלך,
אבל כאשר אתה ממשקה תחזור גם להיות שר,
אז תוכל גם לדבר ולכן אפשר
להאמין שזה לקח שנתיים.
כן, על זה דיברנו בפעם הקודמת, נכון?
זוכרים או לא?
למה אתה לא זוכר?
לא הייתה.
למה לא הייתה?
טוב, נדבר על זה אחר כך.
טוב, על כל פנים, יש אצל חזל ביקורת על יוסף,
על זה שהוא בטח בבשר ודם,
שהוא פונה אל השר ובותח בו.
ולכן הוא אומר, חזל, בגלל זה זה
לקח שנתיים, נראה שזה לא ממש הפשט.
הפשט הוא שזה לקח שנתיים
עד שהוא חזר להיות שר.
אבל בכל זאת יש פה איזשהו עיקור,
וחזל באים לטענות אל יוסף, נשארת השאלה,
שאלה מפורסמת, בשביל מה לבוא לטענות אל יוסף?
הרי כל אחד מאיתנו היה
מצווה לעשות את אותו הדבר.
יש מישהו שיכול לעזור לך,
אתה פונה אליו שיעזור לך.
התשובה היא לא שהבעיה
איננה הפנייה של יוסף אל אדם,
כי הרי לפנות אל בני אדם זה דבר נורמלי.
אתה אפילו עוצר ברחוב ואתה אומר,
תגיד לי, איך מגיעים מכאן למכון נעיר?
וכי יבואו בטענות אל מישהו שהוא לא
בטח בקדוש ברוך הוא שהוביל אותו למכון,
שהוא פנה אל מישהו, אז גם פה
כלווה חומר, הוא נמצא בבית הסוהר,
יש לו פתח של תקווה, הוא
פונה אל מי שיכול להוציא אותו.
הבעיה איננה בפנייה, הבעיה היא בסגנון.
הסגנון איננו מזכיר את הקדוש ברוך הוא.
אין פה הזכרת שם שמיים,
ועוד שבשאר דברי יוסף,
לכל אורך החיים שלו, תמיד
אנחנו רואים אותו מערב שם שמיים,
בתוך דיבוריו, וכאן לא.
הוא אומר, זכרתני, כאשר התאבלך, והוצאתני.
היה צריך להגיד, וציווה אלוהים והוצאתני.
או בעזרת השם תוציא אותי,
הוא לא אמר, וזה התאנה.
יש לי את השאלה באמת למה
זה הוא לא שיתף שם שמיים,
מה קרה לו?
כן, מה אכפת לו ליוסף לומר בעזרת השם?
יכול להיות, זה אפשרות,
אני מעל את זה כאפשרות,
שיוסף חשב באותו שלב שהשם עזב אותו.
יכול להיות שהוא חשב את
זה, ולכן הוא לא רצה להוציא
שם שמיים לבטלה.
כן, כלומר, במובן הזה, זה
כמין גידוף, לומר שם שמיים,
ולכן יש צעד של לימוד זכות.
טוב, אבל מה שמעניין אותנו כאן זה פסוק תדבב.
כי גונב גונבתי.
מארץ העברימה.
וגם פה לא עשיתי מרומה, כי שמו אותי בבואה.
אם אתה מדבר עם אדם,
שהוא בשלב הזה האדם היחיד
שיכול לעזור לך, אתה בוודאי
תדבר בשפה שמובנת לאותו אדם.
לא בדרשות, לא בכידות, אלא בדברים מפורשים.
והנה כאן יוסף מדבר בצורה מפורשת,
הוא מסביר מאיזה ארץ הוא נגנב.
גונב גונבתי מארץ העברים, מתוך הנחת יסוד,
שהשומע מבין על מה הוא מדבר.
מכאן שהארץ שמנה בה יוסף
הייתה ידועה כארצם של העברים.
מי הם אותם העברים שעל שמם קרויה ארץ העברים?
האם מדובר על יעקב ובניו? מדובר בקבוצה קטנה.
אלא ברור שמדובר בעברים הקדמונים.
מי הם העברים הקדמונים בימי יוסף?
בני בניו של עבר.
עבר הקדמון שהוליד את פלג ואת יוקטן,
ומפלג נולד ראו, מראו סירוג, מסירוג נחור,
מנחור תרח, מטרח אברהם.
כלומר יש לנו הרבה מאוד
דורות של העברים העתיקים.
ואז מתגלה פה כדבר הידוע במצרים הקדומה,
שהארץ המכונה באותם הימים קנאן
היא באמת ארץ העברים העתיקה.
ולכן אומר יוסף גונב גונבתי מארץ העברים.
מכאן יש לנו ראייה אם כן לדברי חזל,
שכאשר אברהם מגיע לארץ
וכתוב והקנאן היא אז בארץ,
משהו שהוא הגיע אז, אבל לפני
כן זו הייתה ארצם של העברים.
ויוצא לפי זה שאברהם רק חוזר הביתה,
לא מגלה ארץ בלתי ידועה, הוא חוזר לביתו.
כן?
אבל אני אמרת בשורות
הקודמים ובסוגים הקודמים,
שאברהם הגיע לביתה כשהיא בקסדים,
זאת אומרת ששם הממצאים,
שהייתה שם שורה עברית,
ושרוב העברים היו שם, אז ארץ
העברית יותר נשמע כמו חרן וקסד,
מאשר קנאן.
זה כאילו שאברהם עזב את הבית
של תרח ואת כל התמוד של מנהוב,
הוא הלך לכאן לארץ, צריך לבחור את מולדתך,
נשמע שמולדתו של אברהם והארץ שבו מנהובה,
שהמורש עשו שם, אז זה
דווקא קסד וחרן ולא קנאן.
ממש שכנעת אותי. אני חוזר ממכל מה שאמרתי.
איך לא חשבתי על זה?
עכשיו יש לי, אולי שאלה אליך.
אתה אומר שהארץ המקורית
של העברים זה אור קסדים, נכון?
שאלה, מה זה קסדים?
זה עם אחר.
אז אם נמצא באור קסדים, סימן
שהמשפחה של תרח הייתה לא במקומה.
איך קוראים למשפחה לא במקומה?
גולים. בסדר?
כלומר, אבותינו הם הגולים, אבותינו הגולים,
והם היו, לא פחדו משום
דבר אגב, אבותינו הגולים,
הם גלו אם כן לארץ קסדים,
אה, לקח לך רק כמה שניות להבין, בסדר?
ואז יוצא שכשהתורה מדברת על המשפחה של אברהם,
היא מדברת על שרידי האומה העברית שגלו מארצם.
ולכן זה מובן שברגע שיש רדיפה נגד העברים,
תרח מחליט לחזור הביתה.
הוא נוסע אל ארץ קנאן,
אבל כשהוא שומע שבקנאן יש כבר קנאנים,
אז הוא מעדיף להישאר בחרן.
מובן? טוב.
כן?
למה הוא לא אומר על בית פוטיפאר?
על מי? על?
על בית פוטיפאר, זה לא אמור להגיע למה שבא.
למה הוא לא אומר?
אה, למה הוא לא אומר?
פשוט כי גנוב גונבתי מבית פוטיפאר.
למה הוא לא אומר?
כי יש לו נאמנות.
הוא נאמן אל המקור שלו.
הוא אומר כל ההשתלשלות התחילה לא בצורה פרית.
כלומר, זה הכל.
טוב.
פסוק תתזיין, טוב, זה כבר קראינו את כל זה.
בסופו של דבר, יוסף
יוצא בפסוק, כף גימל כתוב,
ולא זכר שר המשכים
את יוסף, ויש כאחר.
כן?
אז למה כתוב פה שר המשכים,
אם הוא היה צריך להיות המשכה?
הוא עוד לא משכה, הוא בינתיים אסיר.
אה, ונכון.
כתוב שר המשכים, הוא לא היה משכה.
זה כדי שנדע על מי מדובר,
כי המשכה באמת לא אוכזר.
המשכה שחטא, לא אוכזר.
שר המשכים שחטא, אוכזר.
בסדר?
אני שואל על ההברגה שהשנתה...
מה שאתה אומר, אני עניתי.
אני עניתי שהמשכה לא אוכזר,
ולכן אם היה כתוב, ולא זכר משכה את יוסף,
היית חושב שמובר על המשכה הראשון, זה שחטא.
כפי שהסברתי בפעם הראשונה.
אפשר להתווכח, כן.
מה אנחנו לומדים פה מן העריכות?
אני אגיד לך בדיוק.
יש שאלה, האם זה נורמלי לחלום?
יש שאלה.
אם אתה מסתכל בספר בראשית,
שהוא ספר החלומות, יש
המון חלומות בספר בראשית,
אתה רואה שמי שחולם זה העברים.
כלומר, מה שכתוב על יעקב,
הוא יוצא לחוץ לארץ והיה חלום.
נכון?
ואחר כך, הבן שלו גם כן לומד לחלום.
והיה חלום יוסף, חלום.
ואני אספר אותו לך, והיה חלום, חלום עוד.
הוא מגיע למצרים, יושב בכלא,
פתאום החברים שלו לטא מתחילים לחלום.
בסדר?
ומה קורה אחר כך?
אחד מן החולמים שנמצאים איתו בתה,
יוצא החוצה אל בית המלך, ואז המלך חולם.
כלומר, רוצים להראות לך
את ההיסטוריה של החלומות.
שהחלימה היא תכונה
עברית, המדבקת עמים אחרים.
ראיתי? טוב.
והיהי מקץ, שנתיים
ימים, ופרעו חולם.
פסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס
זה משהו אחר לגמות
בעצם החלום זה המסוגלות
להתקשר אל עולם לא ממשית
למשל, העתיד, זה המשל בניקוד יש
לנו נקודה מעל אבביו, קוראים לזה חולם
מה שאנחנו חולמים עליו
כלומר, כדי לחלום צריך
להסתכל גבוה, קדימה, מעל הראש
וסתם בני אדם הם לא מסתכלים מעבר לאף שלהם
לא מסוגלים לחשוב על שינוי בטבע
כך שלחלום זה דבר בלתי אפשרי על פי הטבע
ואילו בני אברהם, יצחק
ויעקב, העברים הם יודעים לחלום
הם רוצים לשנות את העולם מכפי שהוא
ולכן הם גם נביאים
יש... אפשר לומר, זה מין תכונה כזאת
לא להסכים עם הנתונים
מי שמסכים עם הנתון לא חולם
אבל אם אתה חושב שהמצב
של העולם הוא בלתי מספק
ואתה רוצה לשנות אותו, אתה מן החולמים
ולכן בלתי אפשרי, באופן
מוחלט כמעט, שפראו יחלום
דבר בלתי אפשרי
מה?
כן, תיקון עולם, מלכות שדהי, זה חלום
תראה, יש סיפור חסידי כזה
על איזה אדמור שפוגש את אחד החסידים
ואומר לו, תגיד, ממה אתה חי?
אומר לו, כבוד הרב, אני חי מזה שאני אופה
אופה לחם
אומר לו הרב, לא שאלתי אותך ממה אתה מתפרנס
שאלתי אותך ממה אתה חי
אומר לו החסיד, אם כן, אתה
שואל אותי על מה אני חולם
כי מה שאני חולם עליו זה מה שמחיה אותי
אז תדע לך הרב, אני חולם שאני אופה לחם
אבל כאן יש לזה משמעות אחרת, זה כבר אידאל
הוא רוצה לתת מזון לעולם כולו
עכשיו, יש התאמה בין
החלומות שלו לבין המציאות שלו
במציאות שלו הוא באמת אופה
לחם והוא מחלק לעולם כולו
אז למה הוא מקבל כסף על זה?
כדי שהוא יוכל להפות אותו את לחם
אבל האפייה איננה הפרנסה,
כי היא ממה שמחיה אותו
ברור? בבקשה
אתה מתכוון שיש, שלא יש
רשת מן החלום לבין המציאות?
כשהחלום הוא כבר במציאות, אז זה כבר שורוק
והשורוק הופך גם לקובוץ
כן, אני צריך לדבר, יש גמרה במסכת חולין
שיש אוף שקוראים לו בתורה נקרא רחם
אחד מהאופות התמיים
ברשימת האופות שאסורים
באכילה יש אוף שקוראים לו רחם
רחם מלשון? רחמים
והגמרה אומרת, רחם זה אותו
אוף שקוראים לו גם שרקרק
ולמה קוראים לו שרקרק? כי הוא שורק
אומרת הגמרה, הוא שורק רק כשהוא על העץ
אבל לא כשהוא יורד על הארץ,
כלומר כשהשרקרק יורד על האדמה
הוא לא שורק
אבל אם יבוא יום שאתה
תראה שהשרקרק יורד על הארץ
וגם שורק
אז יבוא המשיח
שנאמר, אשרקה להם והקבצם
לא יודע איך עושים את זה
אבל אם הוא יורד על הארץ ושורק
יבוא מלכה משיחה
אגב מכאן שהמשיח זה קיבוץ גלויות
כלומר זה מצב שבו מה שחולם, הרחם
הולך והנהיה שורוק
ואז כולם מתקבצים, קיבוץ
בסדר? כן בבקשה
זה נראה שהחלור הוא מלמעלה
ואין התערבות של האדם
לא הבנתי את השאלה
לא הבנתי את השאלה, תסבירי
כאילו, לאדם אין שליטה על החלומות שלו
אין לאדם שליטה על החלומות?
במידה מסוימת לא
יש מידה של שליטה ומידה של אי שליטה
נכון
והיהי מקץ שנתיים ימים
ופרעור חולם
דבר ממש לא מובן
איך יכול להיות שפרעור יחלום?
כן בבקשה
כל אדם חכם יכול לראות עולמות אחרים
לא נכון מה שאמרת
כל אדם חכם יכול לראות עולמות אחרים
לא, האדם החכם יכול לנתח את העולם
ולדעת מה יצא מן העולם
אבל לא העולם אחר
כלומר, ההנחה שאפשר עולם אחר
זה ההנחה שהיא מחוץ החוכמה
האמת היא שאתה חושב שזה לא נכון
כל המדע הבדיוני, כל הספרות הבדיונית
המדע הבדיוני הוא בעצם רק
העתקה של מה שקורה במציאות
כל ספר המדע הבדיוני זה בעצם ניסיון
לגמד את ההכרה הדתית
במונחים פסידו מדעיים
אפשר לראות את זה
והריפוטר בכלל זה
איזה קלאסים?
אזימוב
זה ספר יהודי, זה לא מדע בדיוני
גם סירנות ברז'רק ועוד כמה
אפשר לעשות רשימה עכשיו
של כל הסופרים שעוסקים במדע הבדיוני
וזה יהיה מאוד מעניין
אבל אז, כבו טענה, מדוע
אני מקבל מזכורת על זה
כן, בבקשה
זה קצת עובר את הנושא של השיעור
אם זה עובר את הנושא של
השיעור אתה לא תקבל תשובה
הרב הזכיר שכיבוץ הגלויות זה המשיח
גם חצי כיבוץ הגלויות
לא הבנתי מה?
כאילו גם כשכיבוץ הגלויות לא מושלם
הוא לא מושלם
זאת שאלה, זאת עובדה, מה זה?
במצב שלנו כיום למשל
כיבוץ הגלויות לא מושלם
אז מה השאלה?
אז אם זה נחשב גם במודעת הרב
אתה שואל האם אנחנו עברנו
את השאלה של כיבוץ גלויות או לא
זאת השאלה, כן או לא?
לא, כי הרב אמר שכיבוץ גלויות זה ביעת המשיח
מה השאלה שלך?
אז האם המצב שלנו כיום הוא אחרי ביעת המשיח?
אתה שואל אם המצב שלנו
היום הוא אחרי ביעת המשיח
או שצריך לחכות שכל הגלויות יבואו
זאת השאלה?
תשובה, זה מחוץ לנושא השיעור
ולכן לא יזכה להתייחס אותי
טוב
פשוט רציתי לדעת קודם כל מההשאלה
בבקשה
כל העבודה של החיים
כאן, כנראה זה
כל שעה טבעיים, כל שעה גלויים
סליחה, עבודה גלויים זה לא על טבעי
לא על גלויים אבל הכל נקשור כאלה טבעיים
לא, איפה את רואה את זה?
כן, מאז יציאת מצרים
מאז יציאת מצרים
כן
עכשיו בואו ננסה להבין קצת מה קורה כאן
פרעה חולם הוא דבר מאוד לא מובן
ונצטרך להבין איך זה שהפרעה הזו חלה
ואיך זה שחלה
ואיך זה שחלה
ונצטרך להבין איך זה שהפרעה הזו חלה
לא מספיק לי ששר המשכים
נמצא אצלו בחצר, זה לא מספיק לי
נצטרך להבין מה קרה פה,
זה משבר עצום בממלכת מצרים
שפרעה חולם
והנה עומד
על היעור
הביטוי על בתנ״ך יש לו גם משמעות של על יד
והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, סירפים עומדים
ממעל לו, כלומר על זה יכול להיות ליד
ולכן הפשט הוא
שהוא עומד על שפת היעור
אבל אנחנו רואים שאחר כך
בדיבורים המפורשים של פרוק
כשהוא מדבר על החלום שלו
הוא אומר הנה אני עומד על שפת
אבל בחלום עצמו המילה שפת נעלמה
אז סימן שהוא ראה את עצמו
בחלום, ממש, על היעור
והרי היעור
זה האל במצרים
אז זה אומר שבתת מודה שלו הוא רואה את עצמו
עליון מאלוהיו, הוא למעלה מזה
אבל הוא לא יכול לדבר על
זה עם החרטונים, יש לו קושי
כי זה כבר מהפכה נדביניה
מסוימת שהוא יראה את עצמו
מעל האל שלו
אפשר לנסות להבין קצת
יותר מה זה האלים במצרים
האלים זה כוחות הטבע
אבל לא סתם כוחות הטבע
זה כוחות הטבע שזוכים ליחס דתי
כלומר זה לא רק שיש ייעור שמחייה את מצרים
היעור של מצרים הוא חלק מן הסדר המוחלט
זו המשמעות שזה אל
ובכלל כל כוחות הטבע נעשו לאלים במצרים
ולכן אפשר לומר שהאלים היו עבדים של הטבע
נהייתי ככה, הטבע הוא דבר בלתי משתנה
ולכן אפשר לומר שיש פה העללה של הבלתי משתנה
העללה של הבלתי משתנה זה יוצר תמונת עולם
קפואה, בלתי ניתנת ושינוי
לכן במובן הזה מצרים הייתה ממש בית עבדים
כולם היו עבדים במצרים
העבדים היו עבדים
ואדוניהם של העבדים אף הם היו עבדים לפרעו
ופרעו אף הוא היה עבד לאלים
והאלים אף הם עבדים לטבע
יוצא לפי זה שמצרים היבט עבדים מבחינה מנטלית
מובן כזה שזה עולם שאיננו יכול לעבור שינוי
היה גוי אחד בשם אפלטון ביקר במצרים
ואחרי שהוא ביקר במצרים הוא הגיע למסקנה
שאפשר להמציא משטר מדיני קבוע בלתי משתנה
כי הוא ראה ציביליזציה שלא
השתנתה במשך תקופה ארוכה מאוד
ואיזה תקופה תמורה שפרח עולם?
לכן זה בלתי מובן שפרח עולם
איך הוא יכול בכלל לחלום?
ואם פרח עולם אזור את עצמו מעל האלים
מה קרה לו לפרעו הזה? מה השתגע?
מה אתה אומר?
מה ההבדל היחסי בין אל למערכת טבעי?
חוק טבעי ואל זה לא אותו דבר
מה יחש?
האל זה מי שזוכה ליחס דתי
למשל יש כאלה שכתבו שאסור להסתכל הרבה בירח
נכון?
אז יש כאלה אם כן שנזהרים
בברכת הלבנה או קידוש לבנה
לא להסתכל הרבה על הירח
נשארת השאלה
מה עם אסטרונום?
לפי זה אסור להיות אסטרונום שחוקר את הירח?
כן או לא? מה אתה אומר?
מן הסתם שמותר להיות אסטרונום שחוקר את הירח
כי כשאסטרונום חוקר את
הירח יש לו מבט מדעי על הירח
וזה לא מה שנעשר
מה שנעשר זה היחס הדתי
שאדם מתמלא יחס נפשי אל הירח
ואז הוא יכול להגיע לאלילות
כמו בספר האלילי המפורסם
סמלת השבת של חנאלי
שזה ספר שאני לא מבין איך
בכלל הוא מסתובב בבתים יהודיים
כעל החומר דתיים
זה ספר אלילי לחלוטין
שבו הירח מקיים דיאלוג עם הילדה המסכנה
ומנקה אותה מכתמיה
תחשבו על מה מדובר
זה חינוך לעבודה זרה
כן, צריך לסרוף את זה
אולי הנושא המקזי בספר הוא השבת
ואז זה סיסיאנוס
למה אמרת כאילו?
שכנעת אותי
לא, אני לא שוכנעתי
שכנעת אותי, שכנעת אותי
למה אמרת שזה ספר דגש על הילדה?
אני לא מתווכח איתך
אני קיבלתי את דעתך, כן
אתה שוכנעת את הפשע העברית
שאתם הזכירו את יכולת לחלום
זה ארבע פעמים לדברים ומורים יכולים לחלום?
בוודאי
הם לומדים מאיתנו לחלום
כן, אבל צריך להבין מה קרה פה
הפרעה הזו הוא פרעה מיוחד
הייתי אומר ככה
זה פרעה שהוא בדרך להיות עברי
ואם הפרעה הזו הוא בדרך להיות עברית
זה בוון שזאת הזדמנות
מיוחדת בהיסטוריה של מצרים
שהעברי ישתלט על מצרים
הוא הפתח
מה צריך לעשות כדי להיות עברי? צריך לחלום
כן, בבקשה
מה קרה?
במדע מסוימת
טוב, עכשיו
והנה מיני אור
עולות שבע פרעות
בכלל, המספר שבע הוא לא מספר מצרי
המספר הקלאסי במצרים זה חמש
זה המספר שהמצרים היו מקובעים כלפיו
חמש חליפות סמלות למשל
אבל הוא מסמל עולם סגור
שלא מוליד
זה ארבעה כיוונים ואמצע
אין לי אפשרות שתוספת
אבל פה זה מספר עברי
המספר שבע הוא מספר שמי
אצל העמים בין נשם
המספר שבע הוא משמעותי
עולות שבע פרעות
יפות מראה ובריאות בשר
ותירען ארבע אחות
והנה שבע פרעות אחרות
עולות אחריהן מן היעור
ראות מראה ודקות בשר
ותעמודנה אצל הפרעות על שפת היעור
ותאכלנה הפרעות ראות המראה
ודקות הבשר את שבע הפרעות
יפות המראה והבריאות והיקץ פרעות
האם זה ייתכן שימצאו באחת הפירמידות
עצמות של שבע פרעות שמינות
ושל שבע פרעות רזות?
זה חלום
זה כמו אלה שאומרים שמצאו את השליבות
של הסולם של יעקב ובית אל
אבל גם זה היה חלום
והיישב היה חלום שני
והנה שבע שיבולים עולים
בכנא אחד בריאות וטובות
והנה שבע שיבולים דקות ושלבות קדים
סומכות אחריהן וטבלנה השיבולים הדקות
את שבע שמונים הבריאות והמלאות
והיקץ פרעות והנה חלום
והאיבא בוקר ותיפיים רוחו
והשלח והיקע את כל חרטובים מצרים
ואת כל חכמיה והספר פרעות להם את חלומו
ואין פותר אותם בפרעות
עכשיו, ניחורה, החלום הזה אין יותר פשוט ממנו
כל ילד יודע שאם רואים
בהתחלה שמן ואחר כך רזה
זה אומר שבהתחלה יש מה לאכול
ואחרי זה אין מה לאכול
נכון?
כלומר, יש שמן, יש רזה
יש מה לאכול, אין מה לאכול
זה פשוט, לא?
פרעו חולם, שמן רזה
הוא מזמין את כל חרטובים מצרים
ואת כל חכמיה ומדיים, תגידו
מישהו יודע אולי מה פירוש שחכם ורזה אחר כך?
כל חרטובים מצרים אומרים
אדוני המלך, מה זה יכול להיות?
שמן ואחר כך רזה, באמת?
וואו, תשמע, אני לא יודע
מה זה שמן ואחר כך רזה
ואז אחד אומר
יש לי חבר לטא, הוא יכול אולי לעזור לך
יאללה, תביא תביא
אומר לו, תגיד
אתה יודע מה זה שמן ואחר כך רזה?
אדוני המלך, שמן ורזה זה
אומר שבהתחלה יש מה לאכול
ואחרי זה אין מה לאכול
אחרי הודיעה אך האלוהים את כל זאת
אין חכם ונבון כמוך
אתה רוצה להיות ראש ממשלה?
אתה מבין?
הילדותיות העצומה של הסיפור, בלתי נסבלת
אגב, אולי הפרעה הזה היה ילד
כתוב, יוסף אומר ואי סימני לאב לפרעה
ולאדון לכל ביתו
ילד מסכן עומד בראש הממלכה,
אף אחד לא יכול לעזור לו
מישהו בן שלושים
תפס עליו חסות
ואי סימני לאב לפרעה
ילד מסכן
היה כזה, היה מלך בן שמונה, תותנך עמון
שהוא עמד בראש הממלכה ממצרים
זה היה, לא, לא תותנך עמון, זה האבא שלו
עמנופיס, עמן חוטף, מה שנקרא
ששינה את שמו לאכנתון
למה הוא שינה את שמו לאכנתון?
זה אחד הדברים הטמוהים
ביותר בהיסטוריה המצרית
ויש לנו קשיים בקרונולוגיה, כך
שבחלט אפשר שזה היה מדובר בילד הזה
שהחליט לבטל את כל האלים במצרים
והוא השאיר רק אחד
קראו לו אטון
הדמיון של זה לשם אדוני, לא יודע
אבל כל פעמים הוא השאיר רק אל אחד
שהוא זיהה אותו עם הגיסקוס של השמש
והוא הפך את מצרים למונותאיסטית
לאחר מכן, הוא גברו הקוהלים
ושוב העמידו מלך תותנך עמון
שיחזיר את הפולחן הקודם
אבל לך תדע, מדוע יש
פתאום איזה מלך צעיר במצרים
שמחליט פתאום להיות מונותאיסט?
אולי יש מישהו שלחש לו משהו
אבל צריך להבין פה משהו
באמת זה נשמע ילדותי
האם הוא מתוארך לזמן שדוסף?
אני הערתי רק קצרה לפני חיים
שהקרונולוגיה המצרית היא אחת
הקרונולוגיות החסרות הוודאיות
הוודאות הגדולות בעולם
הקרונולוגיה המצרית שונתה לפחות שישה פעמים
יש באחד השלבים קיצצו אלף
ארבע מאות ארבעים ואחת שנה
דרך ככה, חתכו, אמרו זה היה מיותר
קיצרו
פשוט, דברים שלא יומנו
יש תקופות של חמש מאות
שנה שלא יודעים עליהם כלום
אז כך שהקרונולוגיה המצרית
היא באמת לא תווה ערף אלה
ולכן זה ביחד אפשרי
יש כאלה שאומרים לא, בכלל
המלך הזה בכלל לא היה מצרי
הוא היה שמי, אם הוא היה חיקסוסי
אולי, הכל אשארות
אין לאף אחד הוכחות לדברים האלה
עכשיו מה שאני רוצה להחזור אליו
זה להבין מה זה הסיפור הזה של הילד הזה
שהופך את כל הממלכה
ומעמיד את יוסף בראש הממלכה
ההסבר הוא פשוט
אי אפשר לשום חכם גדול במצרים
לתת את הפתרון שיוסף נתן
כי כדי שירעב במצרים
צריך להניח שהמערכת הטבעית
לא תפעל טוב
שהיאור יפסיק להזין את מצרים
וזה סותר את האורתודוקסיה
החשיבתית של כהני מצרים
ולכן המחשבה הזאת שיכול
להיות שינוי כלכלי במצרים
קוראים לזה בעברית מחשבה הטרודוקסית
כלומר היא מחוץ לנורמה
ולכן היא מחשבה שלא עולה על הדעת
אבל המלך הזה היה בדרך להיות עברי
אז הוא היה פתוח לשינוי
רק הוא לא הבין על מה מדובר
בא עברי אחד מציט לו את זה
ומסביר לו זה אומר שיש שינוי כלכלי במצרים
הוא אומר אם ככה אתה תשנה
את מצרים ותהיה ראש הממשלה
עכשיו זה הרבה יותר מובן
כן בבקשה
למה שחרטובים התייחסו לפרעות ברצינות?
למה שחרטובים התייחסו לפרעות ברצינות?
אתה אמרת שהעסק של החלומות
הוא עסק חדש שיוסף מביא איתו למצרים
וזה עוד חלום שמגיע למה לעשות את זה בלבים?
אתה רוצה תשובה על השאלה שלך?
למה בכלל שהחרטובים התייחסו לפרעות ברצינות?
מסיבה פשוטה
פרעות הוא אלוהה
הוא עומד בראש הפירמידה
בשני המובנים של מצרים
תרתי משמע פירמידה
כלומר הוא עומד בראש, הוא השפיץ
של כל מה שמצרים מייצגת
אז מה שקורה לו הוא לא מקרי
יש להם יחס רציני אל המציאות
אל המלכות
הם המלכתיים החברה האלה
הם רואים בפרעו את התמצית של מצרים
והם לא טועים, זה באמת נכון
ולכן הקב' הוא מגלה את רצונו אל פרעו דווקא
ומגיע יוסף והוא משנה את כל מצרים
לפי זה מובן מדוע במצרים
הרעיון של החירות היה בלתי אפשרי
מכאן הקמה גדולה היא יציאת מצרים
שהיא הייתה יציאה מן המצרים המחשבתיים האלה
עד כאן מובן?
כן
היה אי פרעה בלי יוסף?
לא הבנתי את השאלה
אם היה בוא מישהו אחר לא יוסף, גם
היה יכול לפתור את החלום הזה בלי שוב?
אתה שואל האם מישהו אחר שפרעו
היה שואל היה יכול לפתור את הבעיה הזאת
למה אתה מתנגד לפסוק?
הפסוק אומר והקרא את כל
חרטומי מצרים ואת כל חכמיה
והספר פרעו להם את
החלום ואין פותר אותם לפרעו
אתה שואל אם מישהו, נניח עברי אחר
האם עברי אחר היה בא? יכול להיות
זה שוב פתר פרפיל את החלום?
יכול להיות
פסוק תת וידבר שר המשכים את
פרעו למורת חטאי אני מזכיר היום
ולכן אמרו חזן שזה היה ראש השנה
כי מתי מזכירים את החטאים? בראש השנה
כן, מה אתה אומר?
בחלום השני בעיקר ספרו והנה חלום
הפור ובחלום הראשון בעיקר ספרו
בפעם הראשונה בעיקר ספרו הוא בתוך החלום
בפעם השניה בעיקר ספרו והנה זה היה חלום
כן
אתה אומר שהחטאים מזכירים בראש
השנה כמו שחזל אמרו, נכון? נכון אתה צודק
כמו שחזל אמרו אתה צודק שאת
החטאים מזכירים בראש השנה, יפה
כן, פסוק יהוד אתה צודק
פרעו קצב על אבדיו
מה?
מה זה מה?
אנחנו לא מזכירים חטאים, הקדוש החוקן מזכירים
הרי זה יום הזיכרון אם אתה זוכר את זה
כי זוכר כל הנשכחות, אתה וכו' נכון?
אז כמו שאני זוכר זאת תפילה
שאומרים אותה בראש השנה
כן, טוב
לא יודע, הם מכניסים פה
מרכיבים שאני לא יודע עליהם כלום
פרעו קצב על אבדיו
והייתן אותי במשמר בצר
התבחים, אותי בצר העופים
ואני חלמה חלום בלילה אחת,
והוא השקיף אותי חלום חלומו
והוא שאל אותנו נער עברי, האבד לצר התבחים
והוא מספר לו ויפתור לנו את חלומותינו
והוא השקיף חלום הוא פטר והייתה כאשר פטר לנו
כן היה, אותי יושב על כניב ואותו תלב
וההשלך פרעו והייקה את יוסף וירצו מן הבו
והגלח והחלף סמלותיו והיוו אל פרעו
והיום פרעו אל יוסף, חלום חלמתי ווותרנו אותו
ואני שמעתי עליך למור תשמע חלום
נפטר אותו והיה יוסף את פרעו למור בלעדי
אלוהים יענה את שלום פרעו והידבר
פרעו על יוסף וחלומי נני עומד על שפת היר
יוסף שמע את המילה שפת, הוא הבין שפרעו משקר
נכון? אז מה הוא אמר לפרעו?
שפת? לא ידעתי יש מה
וזה היה הרעיה שיוסף אומר את האמת,
כי מי אמר שיוסף, יוסף מציע פתרון
מנעין שהפתרון שלו הוא אמיתי,
אולי הפתרון שלו הוא סתם מזיבלוף
אבל כשגילה יוסף לפרעו שהוא
משקר באופן שבו הוא מספר את החלום
ידע פרעו שהוא אומר את האמת וזה מה שכתוב
העדות ביוסף שמו, אחרי את
העדות על יוסף בצאתו על ארץ מצרים
כשהוא אמר שפת? לא ידעתי יש מה
ואז פרעו השתכנע שיוסף אומר את האמת
למה פרעו משקר?
מדוע פרעו משקר? בצביע פשוטה הוא
לא יכול להגיד לפני כולם שהוא מעל הייעור
נכון? זה מה שהסברנו נכון?
מה? כי ליוסף יש רוח הקודש
או יש לו אינטואיציה מעמיקה,
הוא רואה משהו בשפת הגוף של פרעו
כשאומר שפת משהו שמשקר שם
כן? אבל למה הוסיפים להילה שם של יוסף?
פה הוסיפו להילה שם של יוסף?
לא יודע
ואילה מני אור, עולות שבע
פרעות, בריאות בשר ויפות תואר
אני לא יודע שום דבר שלא
מקדם אותנו בהבנת הטקסט
מה?
הוא היה בן 28 למה נער?
או 30? אז מה הבעיה?
נער זה משרת
ויושוע בנון נער לא ימוש מתוך האוהל
אז שם תשמב לב יושוע היה בן 56
ואילה מני אור, עולות שבע
פרעות, בריאות בשר ויפות תואר
ותראה נער באחור
ואילה שבע פרעות אחרות עולות
אחריהן, דלות וערות תואר, מאות ורקות בשר
לא ראיתי אחריהן עם כל העוצמי סיימן לרוע,
אבל תראה נער פרעות, הרקות וערות שבע שיבולים
את שבע פרעות הראשונים
בריאות, תעבור נער קרבנה וכו' וכו'
אין צורך שנחזור על כל הדברים
פסוק קפה והיום היה יוסף אל פרו, חלום
פרו אחד הום, את אשר האלוהים עוסיקי לפרו
שבע פרעות הטובות, שבע שנים הנה
ושבע השיבולים הטובות, שבע שנים הנה
חלום אחד הום
שאלה, מי אמר שלו ששבע פרעות זה שבע שנים?
אולי זה שבע שבועות? אולי שבעה חודשים?
אולי שבעים שנה?
אלא שבמצרית המילה שאומרת פרה
היא המילה שבהם משתמשים כדי להגיד שנה
כיוון שהוא דבר מצרית, הוא אומר
שבע פרעות זה שבע שנים, פשוט מאוד
מה? אינני יודע מה המילה
אבל אני יודע שזה כך
ושבע הפרעות, כן
אני עוד לא יודע, עוד לא קראתי את זה
ושבע הפרעות, הרקות והרעות,
תעבור נער שבע שנים הנה
ושבע השיבולים והריקות,
שיבולים ושיבולים, יהיו שבע שנה רע
כי הרי, אם יש שיבולים, זה אומר שהפרות
הם שנים, והשיבולים זה המאכל
הרי מה אוכלים במצרים? חיטה
נכון? אז זה מה שלא יהיה
הוא הדבר שאני דיברתי על ברור, אשר
אלוהים עושה רעי פרעות, הנה שבע שנים באות
סבא גדול בכל ארץ מצרים,
וקבעו שבע שנה רעה ואחריהן
ונשכח כל הסבא בארץ מצרים, בכלל רעב
את הארץ, ולא ייבדע סבא בארץ וכו' וכו'
ולמה זה פעמיים, אומר בלמד
בית, על ישנות החלום אל ברור
ומה אם כי נכון דבר מהימים
האלוהים, הוא הער האלוהים לעשות אותו
ואתה יראה, ברור, איש נבון וחכם וישיתאו
על ארץ מצרים, זה לא ביקשו ממנו להגיד
כן, מה? אבל
שבע כפול שבע, בסוף מגיעים לחמישים
חמישים זה הבינה, אז אם
כבר הגענו לשבע כפול שבע
אז איש חכם ונבון, הגיע הזמן
שישיתאו על ארץ מצרים ויעשה
ברור, יפקד פקידים על הארץ
וחימש את ארץ מצרים בשבע שנה השבע
המספר חמש הוא מספר אהוב עלה מצרים, כידוע
והגביצו את כל אוכל השנים הטובות
הבאות האלה וסבירו בטח את היפרור
ואוכל מהרים ושמה ובארץ
ומפקדון ובארץ בשבע שנה הרע
אשר תהנה בארץ מצרים ולא תגייד את הארץ
ברעה וניטב הדבר בעיני פרור ובעיני כל אבדם
עכשיו צריך לשים לב למה שהוא מעניין
מה שקורה כאן ליוסף, זה מה שהוא רצה שיקרה
הוא רצה בחלומות שלו להיות
זה שנותן מזון לעולם כולו
הנה אנחנו מעלמים אלומים בתוך השדה
בשביל מה אנחנו מעלמים אלומים בתוך השדה?
כדי לזון את העולם כולו
כלומר יוסף האמין באפשרות
לשנות את העולם דרך הכלכלה
כלומר היסוד הכלכלי הוא היסוד של כל היסודות
ולכן הם מוכרחים לפעול
דווקא דרך המשנה הכלכלית
יש ליוסף איזושהי תוכנית כלכלית
שבתוכה הוא יביא את מצרים בידי תיקון
כן בבקשה
למה חימש את המצרים?
אנחנו רואים שזה מספר מצרים
נכון
זה צריך לשווה את מצרים
כאילו להראות שהעניין...
לא, וחימש בגלל שיוסף רוצה
להשתלט על התרבות המצרית
הוא רוצה להוסיף קדושה בתוך הכלים המצריים
זאת אומרת שהתיאוריה של
יוסף, ועל זה דיברנו מספר פעמים
היא שהייעוד של משפחת אברהם
זה להתמזג בתרבויות הסובבות
אכן הוא מאמץ את הליבוש המצרי
אז אנחנו מכירים את כאילו...
כי אחר כך הוא יעשה להם עוד
כמה מהפכות שתניינם לשנות אותם
הרי אם תסתכל בפסוק
נונהי
ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרול
הלכם והיום אל פרול לכל מצרים לכל יוסף
אשר יאמר לכם תעשו
תסתכל בראשי
מה הראשי אומר על פסוק נונהי
אשר יאמר לכם תעשו
לפי שיוסף אומר להם שימו לו
שימו לו
כלומר יוסף רוצה להעביר
אותם שינוי גופני-רוחני
עכשיו אני רוצה פה אולי שנסתכל
על עוד פסוק שמאמת מעניין מאוד
פסוק נונבה
בהקשר הזה
והרעב היה על כל פני הארץ
כן אתה רואה פסוק נונבה?
והרעב היה על כל פני הארץ
ויפתח יוסף את כל אשר בהם
וישבור למצרים
ויחזק הרעב בארץ מצרים
הפסוק אומר שני דברים אבסורדים
שאחרי שהוא נתן להם את החיטה
הם היו רעבים
ויחזק הרעב עד רבב
ויחזק הסבא
ופתאום פותח להם ועכשיו הם רעבים
דבר נוסף, אני לא מבין המילה בהם
למה היא מכוונת
והיפתח יוסף את כל אשר בהם
במה?
מה?
מה?
במצבורים, לא כתוב
אתה פה הכנסת מילה שמובאת
בכמה גרסאות באונקלוס
דיית כל עוצרה יעדי וירון
אבל זה לא כתוב
מה אתה אומר שהוא פתח מה שיש במצרים?
ברית מילה
לא, ברית מילה הוא עשה לפני כן
והיפתח יוסף את כל אשר בהם
זאת אומרת הוא פתח את המצרים
נכון?
מה זה? איך פותחים מצרים תגיד?
הוא פתח את ליבם
והיפתח יוסף את כל אשר בהם
ואז מה התברר להם?
שהם רעבים
הם לא ידעו את זה
הם חשו שרק הקיבה שלהם רעבה
אבל אחרי שיוסף השתלט על הכלכלה
אז הוא גם השתלט על האידיאולוגיה
והיפתח יוסף את כל אשר בהם
ואז התברר שהם רעבים
מבין?
הנה ימים באים לאום השם
והשלכתי רעב בארץ
והוא רעב ללחם ולא צמא למים
כי הם נשמע את דבר השם
כלומר אתם רואים שיש פה
תוכנית של יוסף מאוד מעניינת
המטרה שלו היא
להפוך את מצרים
לעם סגולה
הוא רוצה להפוך את מצרים
לעם סגולה
וההיגיון הוא לצידו
מצרים היא הגדולה שבתרבויות
וגם אם נקראת, אחר כך יוסף משתמש בביטוי הזה
אמרנו כבר כמה פעמים, ערוות הארץ
הערווה
זה המקום
שממנו באים החיים
שמה הכל מתרחש
ומשם נולד משהו חדש
אז הוא, כאן מתאהש מנרכים שלו
אז כאן אני מציע לחזור
אל פסוק
פסוק נון
בוודאי, פה זה השיטה של יוסף
הוא מתנגד לשיטה של יהודה
יותר מאשר אור לגויים
הוא חושב שכל העניין
זה לקחת את הגויים ולתת להם נשמה
כלומר הרעיון לחזור לארץ ישראל
בכלל לא עובר לו בראש
תסתכלו ברגע אחד בפסוק נון ואנחנו נראה בדיוק
למה לדבר על ספקולציות
כשיש לנו פסוקים מפורשים
לפי העיקרון שאנחנו חזרנו עליו כמה פעמים
שאם רוצים לדעת מהי דעת התורה
על מה שהוא צריך
לקרוא בתורה, נכון?
אז אני מציע שכדי שנדע מה התורה אומרת
אנחנו נשתמש בעיקרון המהפכני
שהוא להסתכל בפסוקים, פסוק נון
וליוסף יולד שני בנים
בטרם תבוא שנת הרעב
אשר ילדה לו הסנאט
בת פוטיפרה, כהן עונה
כלומר הוא מתחתן
עם האריסטוקרטיה המצרית
והעיקרא יוסף
את שם הבכור
מנשה
כי נשני אלוהים
את כל עמלי
ואת כל בית אבי
שכחתי
אין אבא
אין אחים
אין בית אבי
אני שכחתי את כל זה
מה?
עמלי זה הצער
הוא שכח את כל צערו
שכח את כל המשפחה
סוף סוף אני עכשיו
נקי מהם
ואת שם השני
אז זה הזכור הכי גדול במשפחה
נשני זה
הוא מבסוט מהשכחה
איך אפשר להגיד? אני זוכר
טוב, זה בעיה יהודית
כן? כלומר
יהודי יש לו תמיד
שאלה, כיצד לשכוח
את הזהות היהודית שלו
זה משהו אופייני ליהודי
ואת שם השני
קרא
אפרים
אפילו התורה עושה דברים כאלה
צריך למוחות את זכר המלך
ברגע שהיא כתבה את זה, אי אפשר לשכוח
היא לא הייתה
כותבת כלום, מזמן היה נשכח המלך
לכך תדע כמה עמים נשכחו
ואת שם השני
קרא
אפרים
כי אפרה נהיה אלוהים בארץ עוני
הצלחתי
שכחתי את בית אבא ואני מצליח
במצרים
הוא לא בגלות בכלל
מבחינתו
הוא בעד
הגלות, כלומר מבחינתו זה הבית
זה הבייבי שלו
עכשיו, מצרים בשביל זה
נולדו בית אברהם
הוא אומר, האחים שלי לא מבינים שום דבר
הם סגורים עכשיו בארץ ישראל בפרטיקולריזם
שלהם ואני הקוסמופוליט
האמיתי, בי מתקיים ונברחו בך כל מי שרוחו את
האדמה ולכן הוא לוקח
את מצרים בתור גוף ואת עצמו
כנשמה
הוא רוצה לתקן את העולם דרך הגלות
הוא רוצה לתקן את העולם דרך הגלות
יפה, כן
אני עוד לא יודע
איך אני יכול לדעת אם
הוא חשב ככה על סוף חייו
אבל אני עוד לא יודע
את הפסוקים שמדברים על סוף חייו
זה רק מה שכתוב כאן, כן
לא, הוא לא מקים את העם שלו
הוא כלומר, הזהות העברית פה מסתתרת
יש אגב איזה יהודי אחד
להבדיל מיליארדי הבדלות בינו לבן יוסף הצדיק
אבל קוראים לו אברהם בורג
אברהם בורג
והוא כתב ספר שבו הוא מסביר
שיש שבו ראש הכנסת
שבו הוא מסביר שהגיע הזמן שעם ישראל
יפרק את המדינה
ויחזור לחיות בגלות
שזו הצורה הנכונה
אמנם, פעם אחרונה שעשינו את זה זהוי שואה
אבל הפעם זה יעבוד
עליו
עליו, כן
הוא חולם חלום
תגידו, אתם לא חושבים שצריך
לעשות משפט ולמכור אותו לישמעאלים?
מה אתה אומר?
אני רוצה לספר את הדורש
הדורש כפו אמר לאברהם שם לאברהם
כאילו לצאצאים של אברהם
הוא רוחב בצאצאים של אברהם
לא במצרים
כן, הקדוש ברוך הוא לפי ההכניסה הזאת
בחר בזרע אברהם
כדי להפרות את מצרים
אגב, יש אפילו מישהו שקדם ליוסף שחשב את זה
אברהם בעצמו
ויילך אברהם
ויילך אברהם, הלוך
ונסוע הנגבה
לאן הוא רצה להגיע?
אני שואל אותך, לאן אברהם רצה להגיע
כשהוא היה הולך ונסע
הוא רצה להגיע למצרים
יש ליוסף, אבל הוא אמינה שזה יעבוד
כי
אני אגיד לך למה, דיברנו על
זה כשלמדנו על יוסף בן 17 שנה
אברהם
הוא לומד
יוסף
מה הוא ידע מהגלות?
זה הנוף הילדות שלו
אז יש רומנטיקה של געגועים
לגלות
האחים שלו, שהם יותר גדולים ממנו
הם זוכרים ששם היה ניסיון של שואה
ולכן אין להם שום חשק לחזור לשם
אבל בטבע הנפש של יוסף
נותר עדיין האידאל
האברהמי המקורי
שאומר, אולי זה לא עבד
במאה ועד זה יעבוד הפעם
מה?
מה?
זה לא סברה אישית
זה לא סברה אישית
זה סברה של אברהם, של יצחק ושל יעקב
שהם גם ניסו
אברהם ניסה בחרן
או בורכזים
יצחק אצל אבי מלך
וזה לבן
פשוט, יאללה בא
יש מסורת במשפחה לנסות
האחים אומרים לו, יש מסורת שזה נכשל
אז אחרי שלוש פעמים
אבי חזקה
זה הוויכוח
היה יהודי אחד, קראו לו הרב שמשון רפאיליר
שהוא הלך בכיוון כזה, דיברנו על זה
הוא חשב שהתפקיד של עם ישראל
זה להתמזג עם התרבות הגרמנית
להביא לשם קדושה
ואז הגרמנים יגידו לנו תודה
עד שקם
מלך חדש של גרמניה
אשר לא ידע את הראש אריץ
כן
טוב
כן
איך יוסף יכול להספיע
בפרק של תמיכה
עם משפחה של ישראל
עד רבה, הוא מקבל
את המסר של התורה
של בית אביב, אבל הוא לא רוצה
את האחווה
עם האחים שלו שמבחינתו
הם פגדו במסר של בית אביב
אבל כל בית אביב
זה גם אביב, נכון גם אביב, הוא אומר
הם שכנו את אבא
כיוון שאת השאלה למה יוסף לא מתקשר רגע
אחד לאבא, לאבא שלו, הוא אומר
אבא אגב אני מלך במצרים
כן
כי אולי הוא חושב
שגם האבא בתוך העסק
אז הוא הולך להקים
נכון, נכון, נכון
רגע אם הוא חושב שהאבא בתוך העסק
זה מה שזה יגיד לו
הוא לא רוצה קשר עם מי שמנסה למכור אותו
אנחנו נראה בהמשך
את המשמעות של הדברים האלה
כי בפרק מבט פסוק א'
כתוב, היה יעקב
כי יש שבר במצרים
הוא ראה שבמצרים
שוברים משהו
יש משהו שמתפתח
אז זה מעניין את יעקב, אנחנו נראה
את הדברים האלה בפעם הבאה, שלום