פרשת: מצרע | הדלקת נרות: 18:31 | הבדלה: 19:50 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת ויגש > “וישב ישראל בארץ מצרים”

“וישב ישראל בארץ מצרים”

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫פרק ממזין
‫פסוק

‫קפזיין

‫לא משולבך נכון

‫אפשר למצוא את זה יחסית בקלות

‫על איזה פדוף קל

‫וישב ישראל בארץ מצרים

‫בארץ גושם

‫ויאחזו בה ויפרו בה ירום מאוד

‫הפסוק הזה הוא פרדוקסלי

‫לא מובן בכלל

‫מה זה וישב ישראל

‫אני לא הייתי כותב מילים כאלה

‫אני הייתי כותב הישב יעקב

‫בארץ מצרים

‫הרי ישראל הוא השם שלנו במצב של גדלות

‫ויעקב השם שלנו במצב של שפלות

‫נכון

‫הרי כשיעקב מגיע לארץ ישראל

‫אחרי שהוא הצליח לנצח את שרו של הישראל

‫נאמר לו ייקרא עוד שמך ‫יעקב כי עם ישראל יהיה שמר

‫וכאשר הוא יורד למצרים ראינו

‫וישא ישראל וכל אשר לו

‫ויבוא בער השוואה

‫ויסבך זלכים אלוהי אביב יצחק

‫ויבוא אלוהים אל ישראל במראות הלילה

‫והוא אומר יעקב יעקב

‫והוא אומר אל תהירה מרדה מצרים

‫זאת אומרת שהמעבר למצרים ‫הוא הפיכה מישראל ליעקב

‫אם כן היה צריך להיות כתוב וישב יעקב

‫ולא וישב ישראל

‫כמובן

‫אולי כאן השורש של הבעיה

‫לשבת במצרים ולחשוב שאתה ישראל

‫זה הבעיה

‫אם אתה יושב במצרים ואתה יודע שהמצב הוא מצב

‫בבדי אבד לא מצב איי איי איי לא לך תחילה

‫אז אתה יודע שווה ישב יעקב

‫אם זה וישב ישראל כאן מתחילות הבעיות

‫אז כאן נראה מה נאמר בפסוק מאז ואחר מכן

‫ויחי יעקב

‫ויחי יעקב בארץ מצרים

‫פסוק כפתט ויקריבו ימי ישראל למות

‫וכאן זה הסדר הנכון

‫זאת אומרת כשיעקב חי

‫התוצאה היא שישראל מת

‫כמובן אין חיים לאומיים אין ישראל

‫יש חיים קהילתיים גלותיים

‫והחיים הגלותיים הם דתיים

‫הם מגדירים את העם היהודי כבר לא כעם ממש

‫אלא כזהות דתית פרטית

‫ועל זה נאמר ויחי יעקב

‫כתוצאה מזה הזהות ישראל מתה

‫אבל לא נאמר ויעמות ישראל

‫כי אז אפשר לדבר שזה מוחלט

‫ויחי יעקב ויעמות ישראל

‫אבל לא כך כתוב ויקריבו ימי ישראל למות

‫זאת אומרת שעל ידי שיעקב חי בארץ מצרים

‫אז יש כמעט העלמות של הזהות הלאומית

‫ואף על פי כן היא נשארת קצת

‫כלומר גם במצב הגלות היותר נמוך

‫היותר שפל יש עדיין איזושהי שארית של לאומיות

‫מזיכרון העבר וצפיית העתיד

‫העתיד הוא שישראל יקום שוב

‫לכן לעולם זה לא נעלם לגמרי

‫זה נשאר בתור סטנדבי כזה

‫בתור אפשר לומר משמרת תרדמתית

‫משהו מישראל עדיין חי

‫ויקריבו ימי ישראל למות

‫האם קרה משהו בין פסוק חזיין לפסוק אפרת?

‫האם קרה משהו בין פסוק חזיין לפסוק אפרת?

‫לא קרה שום דבר

‫אבל יש הבדל

‫בין התודעה הקולקטיבית של בני יעקב

‫של זה נאמר וישב ישראל

‫וזה לשון רבים ואייאח עזובה

‫לבין התודעה של יעקב עצמו

‫יעקב אביה ומה יודע את האמת להשורה

‫אבל בניו הם חיים כאילו עם ישראל

‫וכזאת או מזה תהיינה בעיות

‫כפי שאנחנו מבינים בהמשך

‫כן

‫איך זה התבטא?

‫זה התבטא בזה שהם הרגישו טוב במצרים

‫להרגיש טוב במצרים זה רע

‫אבל השאלה אם יש ברירה

‫הרי תנאים טובים

‫יש רעב בארץ קנאן

‫אז יש לי סיבות מקילות

‫באופן אבסולוטי זה רע

‫נאמר יותר מזה

‫להרגיש אזרח של מדינה אחרת

‫במונחים תנאחיים

‫זה עבודה זרה

‫הרי כל הדר בחוץ על הארץ

‫כעובד עבודה זרה אומרת הגמרה

‫מה זה כעובד עבודה זרה?

‫זאת אומרת שהוא עובד אלוהים אחרים

‫כלומר הוא פוגש את הקדוש ברוך הוא באופן אחר

‫אז הוא עובד אלוהים אחרים

‫הוא באמת

‫אלא מה? אמרו כל הדר

‫ומה עם כל הגר?

‫מי שגר מרגיש גר זה בסדר

‫מי שדר כעובד עבודה זרה

‫גר כי הוא מרגיש שם הזמני

‫זה משהו של גר

‫כן בבקשה

‫לא הבנתי כלום מה שאמרת

‫דיברנו על זה

‫שכשהם הגיעו

‫וישב ישראל

‫אתה אומר

‫שבגלל זה הם ירדו באופן שהם ירדו

‫אבל זה הפוך

‫אתה מקדים את המאוחר ומאחר את המוקדם

‫אתה מדבר על יציאת ישראל ממצרים

‫האם זה היה בגלל היחזות?

‫יכול להיות

‫כן

‫אם הוא מרגיש שהוא בגללות

‫אם הוא מרגיש שהוא בגללות

‫מצוין

‫והרי היה

‫שברגע שהוא יכול לצאת משם הוא בא

‫והכי יעקב בארץ מצרים

‫שבע עשרה שנה

‫והיא ימי יעקב שנחייו

‫שבע שנים וארבעים ומעט

‫שנה

‫והקרבו ימי ישראל למות

‫והקרה

‫וזה נקרא

‫כל הפרשה הזאת

‫נקראת פרשה סתומה

‫למה היא סתומה?

‫כי

‫מה זה פרשה סתומה? זה פרשה

‫שמתחילה בזה

‫שהרווח ביניה לבין הפרשה הקודמת

‫הוא סתום

‫כלומר אם תקראו בספר תורה תראו

‫שיש שורות

‫שמסיימות פרשה

‫כל הזמן, עד סוף השורה

‫זה נקרא פרשה

‫פתוחה

‫ויש לפעמים שהלבן נמצא

‫באמצע השורה והפרשה הבאה

‫מתחילה באמצע השורה

‫יש רק

‫הפרש של תשע, רווח של תשע

‫אותיות בין פרשה לפרשה

‫זה נקרא פרשה סתומה

‫הפרשה שלנו נקראת

‫סתומה שבסתומות

‫למה היא סתומה שבסתומות?

‫כי בינה לבין הפרשה הקודמת יש רק

‫רווח של אות אחת

‫כלומר אם תסתכלו

‫בסוף פרשת ויגש

‫והיחזובה ויפרו וירבו מאוד

‫תחפשו את האות

‫פה או האות סמך

‫שבדרך כלל מופיעות בסוף

‫הפרשיות, אין

‫למה? כי יש רק אפרש

‫של אות אחת, זאת אומרת

‫הפרשה שלנו היא סתומה שבסתומות

‫כלומר היא מדברת על משהו

‫עליון שבה עליונים, הווה נראה

‫על מה מדובר

‫ויקרבו ימי ישראל למות

‫אני קורא שוב פסוק כפתה

‫והקרא לבנו ליוסף ויאמר לו

‫אם לא מצאתי חן בעיניך

‫סמלה יד אחת אחת ירחי ועשית עמדי

‫חסד ואמת, אל נתקברני במצרים

‫ושכבתי עם אבותיו

‫ומצאתני במצרים ועתני

‫בקבורתם ויאמר, אנוכי, ‫העסקי דבריך ויאמר

‫אישה ועלי והאישה והלא

‫והשטחו ישראל על ראש המיטה

‫אם אנחנו הולכים לפה עיקרון שמה שסתום

‫זה הנסתר, יוצא שמה שקראנו ‫עכשיו זה פרשה נסתרת של בנסתרות

‫אחר כך אנחנו מסתכלים

‫מיד אחר כך

‫אתם רואים שיש פה עוד פה, נכון?

‫יש פה עוד פה, זאת אומרת שעכשיו הפרשה פתוחה

‫הכל גלוי והיא אחרי הדברים

‫האלה והיא אומר ליוסף הנה אביך חולה

‫ואז יעקב מבקש

‫ממנו להיקבר בארץ

‫קנן, הוא כבר חוזר על השאלה הזאת

‫רק שהדברים

‫בפסוקים הראשונים נאמרים במישור העליון

‫של המפגש בין הנשמות

‫של יוסף ויעקב

‫ואחר כך בפרק במחאת

‫מדובר כבר באופן הגלוי

‫כיצד הדבר הזה נעשה במציאות

‫אתם רואים גם למה יש בתורה

‫הרבה פעמים סיפורים כפולים

‫אותו סיפור מופיע פעמיים, ‫פעם אחת במישור העליון

‫פעם שנייה במישור הגלוי

‫אז פה מה נאמר במישור העליון

‫אני קורא שוב את פסוק כפתק

‫והיקרבו ימי ישראל למות

‫והקרא

‫לבנו

‫ליוסף

‫והיומר לא

‫אם נא מצאתי חן בעיניך

‫סתם ככה לא הבנתי מה זה העברית כאן

‫והקרא לבנו ליוסף

‫זה עברית קטן

‫של חולה חדש

‫ששתי חדשות באדמה

‫וכשהוא רוצה להגיע לתחנה מרכזית

‫הוא אומר שהוא חפץ בקץ

‫אבל מה זה

‫להקרא לבנו ליוסף

‫או ליוסף בנו

‫שזה הרבה יותר מתאים מבחינת הסגנון המקראי

‫כאן כתוב לבנו ליוסף

‫כבר משהו מוזר כאן

‫בואו נמשיך

‫והיומר לא אם נא מצאתי חן בעיניך

‫שימנה ידיך

‫תחת ירחי

‫זו שבועה שלהם

‫והסיטה היא מדהיגה חסד ואמת

‫אל נא

‫תגברני במצרים

‫ושכבתי עם אבותיי

‫ונצאתני ממצרים וכברתני בקבורתם

‫וכבר אני אוכל להסכת דבריך

‫שאלה

‫למה

‫אם יעקב רוצה להיקבר

‫במערת המכבלה

‫בארץ ישראל

‫מדוע הוא מבקש דווקא מיוסף

‫לדאוג לנושא

‫ולא מבקש

‫זאת משאר הבנים שלו

‫האם יש לי מישהו

‫להסבר

‫כי בקורא הוא השליט

‫יפה מאוד

‫אז אני אשכח את ספרתך

‫השפרה שלך היא הגיונית לחלוטין

‫כל ילד שקורא את הפסוק

‫מבין שאם הוא פנה ליוסף

‫זה בגלל שיוסף הוא השליט

‫ויש בידו לעשות

‫ואז על יסוד זה אני שואל

‫על דברי רשי

‫בואו נקרא את רשי

‫והיקרא לבנו ליוסף

‫רשי כותב משהו בומבסטי

‫למי שהיה יכולת בידו לעשות

‫וכי רשי

‫נקרא לנו דברים

‫שמתבקשים בעצם לקריא בפסוק

‫זה לא מובן

‫אני קיבלתי מרבותיי

‫שכל מקום שרשי אומר דבר בנאלי

‫זה סימן שזה עמוק מאוד

‫מה?

‫רגע

‫למה צריך להוסיף את זה? הרי זה ברור שיוסף

‫בידו הכוח לעשות

‫זה משמעות לפסוק

‫כן? זה לא מובן

‫אלא מה? ברור

‫אם יוסף הוא השליט במצרים

‫הוא היחיד שיש לו סמכות

‫ויכולת לדאוג לזה

‫שיעקב ייקבר מחוץ למצרים

‫אז לכן כשרשי אומר למי שהיכולת בידו לעשות

‫זה תמוה מאוד

‫עכשיו

‫אני רוצה להבין עוד משהו

‫אולי על פי פסוק למדע

‫אז הדברים יתחילו להתברר לנו

‫והיום אומר

‫הישב עלי

‫והישבה לו

‫והשטח הוא ישראל

‫למי הוא השטח הוא?

‫ליוסף, נכון?

‫איך אתה יודע? הנה כתוב

‫בו ברשי

‫שייקבו ברשי רגע והשטח הוא ישראל

‫תאלה בעדני

‫סגיד לה

‫אחר כך כתוב

‫על ראש המיטה

‫אומר רשי

‫הפך עצמו

‫לצד השכינה

‫אני לא מבין

‫או שהוא השטח

‫הוא ליוסף או שהוא השטח

‫הוא לשכינה, תחליט

‫נכון?

‫בהתחלה הוא אומר לנו

‫תאלה בעדני סגיד לה

‫אחר כך אתה אומר מה?

‫שזה כל מי שלא שואל

‫זה סימן שהוא יודע, נכון?

‫כל מי שפה יושב

‫הוא יושבת, סימן שמבינים את מה

‫שאני אמרתי, שהרי אף אחד לא שאל

‫חוץ ממך

‫את לא מתביישת להיות היחידה שלא יודעת?

‫נו, אז תגיד, מה זה תאלה בעדני סגיד לה?

‫מה זה תאלה?

‫למה לא שאלת?

‫טוב

‫תאלה בעדני סגיד לה, כיווני

‫השואל בזמנו תשתחווה לו

‫כפה מובא

‫בעיקר ספצח חכמים, מצאתי בספר שיש

‫חודש אחד שהשואל

‫הוא מלך על החיות

‫ועל אותו חודש אמר תאלה בעדני

‫זאת אומרת, בדרך כלל

‫האריה הוא ראש החיות

‫הוא המלך על החיות, אבל יש להם גם

‫איזה, כמו יום פורים כזה

‫יש יום פורים שבו

‫השואל הופך להיות המלך של

‫פורים לאותו יום, רב של פורים

‫ואז גם האריה בא ומשתחווה לו

‫עכשיו, האריה זה יעקב

‫איך אמר ירם גאון

‫אל תיראי ישראל אל תירא

‫כי גור

‫אריה עלוה אתה, נכון?

‫אז אפילו יעקב שהוא האריה

‫הולך ומשתחווה ליוסף

‫וישתח הוא ישראל, זה הגיע זמנו

‫של יוסף, לכן תשתחווה לו

‫למרות שאתה אבא שלו, אתה אחד משלוש

‫את האבות, תשתחווה ליוסף

‫קצת מוזר

‫במיוחד בגלל ההמשך

‫והשתח הוא ישראל

‫על ראש המיטה

‫הפך פניו כלפי שכינה

‫הפך עצמו גם בשכינה, אז אם ככה

‫אתה לא צריך להסביר שהוא השתחווה ליוסף

‫הוא השתחווה לשכינה, גמרנו

‫זה איפה זה ברבים?

‫זה איפה זה ברבים?

‫זה בשטח

‫והשתח הוא זה לשון יחיד

‫והשתח הוא זה ביחיד

‫כן

‫נכון או לא?

‫אז למה אמרת לי שזה לשון רבים?

‫בסדר

‫איך אומרים לשון רבים?

‫והשתח אבו, יפה

‫אז והשתח הוא ישראל

‫על ראש המיטה

‫אז אם כך

‫יוצא שאנחנו מוכרחים

‫להבין מדבר ראשי

‫שיעקב הפך עצמו

‫כלפי שכינה

‫שזה יוסף

‫יוסף

‫כלומר

‫השכינה שורה

‫על יוסף

‫ולכן הוא משתחווה

‫כלפי שכינה, כלומר ליוסף

‫עכשיו, זאת אומרת

‫שהוא מתייחס אל יוסף

‫כאל אלוהה, כמעט

‫ודאי שאסור לעבוד אדם

‫אבל זה יחס שנותנים לאלוהות

‫אתם זוכרים שלמדנו

‫ויעשור יוסף מרכבתו

‫ויעל לקראת אביו גושנה

‫וירא אליו

‫אז מה התברר?

‫שיוסף הפך להיות המרכבה

‫כלומר, הסתיים הזמן

‫שבו יעקב

‫הוא המרכבה

‫ועכשיו יוסף הוא המרכבה

‫כלומר, הצדיק

‫הוא המרכבה של השכינה

‫בזמן שבו הוא צריך להיות המרכבה

‫אבל, כיוון שהדור

‫משתנה, זה עובר לצדיק

‫אחר, ולכן אפילו

‫מי שפעם היה המרכבה

‫בשנים קודמות

‫הוא עכשיו משתכבה לצדיק

‫שהוא עכשיו המרכבה בדור החדש

‫עכשיו, הדברים האלה

‫בעצם כתובים בדברי רשי

‫על ועיקרא לבנו ליוסף

‫עכשיו תסכמו, זה הכל ברור לחלוטין

‫ועיקרא לבנו ליוסף

‫אני שוב חוזר לפסוק הזה

‫פסוק כפתט, אומר רשי

‫למי שהיה יכולת בידו לעשות

‫שואל שאלה קטנה

‫לפי היהדות, למי היה יכולת בידו?

‫לקב' ברוך הוא

‫לכן הוא ועיקרא

‫למי? לקב' ברוך הוא

‫איך הוא עשה את זה? הוא קרא לבנו ליוסף

‫עכשיו תראו

‫אם תסתכלו בפסוק עצמו

‫ועיקרא הוא ימי ישראל למות

‫ועיקרא

‫מה יש אחרי המילה ועיקרא?

‫טעם כזה, נכון?

‫שהספרדים

‫קוראים לו פסק

‫והאשכנזים קוראים לו

‫סיק

‫שתי הביטויים, גם פסק גם סיק

‫מציינים, הפסקה

‫אז כאילו כתוב כך

‫והעיקרא הוא ימי ישראל למות ועיקרא

‫למי הוא קרא? אומר רשי

‫למי שהיה יכולת בידו לעשות

‫איך הוא עושה את זה? לבנו ליוסף

‫ברור?

‫ולכן כאילו כתוב

‫לבנו, הוסיפו את ליוסף אחר כך

‫או הוסיפו את לבנו אחר כך

‫כלומר כאילו רוצים לתקן

‫כאילו בשורה מוסיפים צ'ופצ'יק כזה

‫עם וי

‫עם המילה הנוספת

‫עכשיו יוצא שכל זה באמת

‫הוא סתום מאוד

‫זה במישור העליון של יחסי הנשמות

‫בתוך המריקבה

‫בין יעקב לבין יוסף

‫לכן זה פרשה סתומה שבה סתומות

‫כן?

‫למה רשיל אומר את זה במפורש?

‫תגיד לי למה

‫איפה רשי חי?

‫אה?

‫אה?

‫בין הנוצרים, אתה רוצה לנוצרים

‫להגיד דברים כאלה? מה הם יעשו מזה?

‫הם מיד הפכו את זה לעבוד הזרח

‫לכן הוא כותב את זה כך

‫ומה אתה אמרת?

‫שהוא לא יודע

‫הוא לא ידע מה?

‫פירוש

‫מי לא ידע את הפירוש?

‫הוא לא יודע את הפירוש של עצמו

‫וזה לא שעסקו לו

‫אבל זה בדיוק מה שהוא פירש

‫אתה אומר שרשי לא ידע את רשי?

‫לא, הוא איך להסתיר

‫אה, אז השאלה הייתה למה הוא הסתיר?

‫כן, אבל

‫גם לגויים

‫הם יכולים להפרש

‫להפרש לגויים דברים כאלה?

‫אז אתה יודע מה זה היה עושה?

‫הם היו הופכים את זה לעבוד הזרח

‫אבל לא הבנתי מה אמרת ‫שאתה ממלכבן שרשי לא ידע

‫מה הוא לא ידע?

‫אבל איפה כתוב שרשי לא ידע?

‫אבל איפה כתוב שרשי לא ידע?

‫אתה אומר רשי לא ידע

‫איפה ראית שרשי לא ידע?

‫כתוב שרשי לא ידע

‫כתוב שרשי לא ידע

‫לא

‫אז אתה הבנת את השאלה שאני שאלה?

‫מה השאלה?

‫למה הוא הסתיר את זה?

‫מה התשובה?

‫התשובה זה

‫הוא לא רצה לגלות את זה לגויים

‫עכשיו מה אתה אומר שאולי רשי לא ידע?

‫מה הוא לא ידע?

‫לא הבנתי, מה?

‫זה הכנתות

‫אבל מה הוא לא יודע?

‫את דברי עצמו?

‫רשי לא יודע מה רשי אומר?

‫אז למה אתה מתכוון שאתה אומר רשי לא ידע?

‫לא, אני רוצה להבין אותך

‫מה?

‫מי אתה?

‫הוא אתה, כי הוא אמר לא ידע

‫טוב, לא מבין

‫אבל צריך לשים לב מה שאומרים

‫אני גם מוכן לענות אנשים

‫רק כדי שהם ידעו מה הם אומרים

‫טוב, הלאה

‫מה?

‫אזו, לכאורה זה באמת לא מכובד

‫שיעקב יתכופף לפני יוסף

‫הרי ודאי שיוסף לא מעוניין

‫שאביו ושתך עבלו

‫אלא שהם עושים את זה לא בגלל עצמם

‫זה לא משחק ככבוד בין יעקב ליוסף

‫אלא זה מהלכים באלוהות

‫ההשגחה מתגלה בהתחלה

‫אצל יעקב, עכשיו אצל יוסף

‫עכשיו, אני רוצה קצת יותר ‫להבין את ההתנהגות של יעקב

‫יעקב אומר

‫ועשית עמדי חסד ואמת

‫אל נא תקברני במצרים

‫אז מה אתה רוצה?

‫שיקחו את המומיה שלך

‫וסרקופג ענק

‫ואלפי חיילים

‫ואת המשפחה שלך

‫ותתחילו מסע הלוויה ממצרים ועד חברון

‫בתנאים הקשים של אותם הימים

‫כל זה בשביל מה?

‫שלא יקברו אותך במצרים

‫מה קרה אם יקברו אותך במצרים?

‫רשי

‫רשי אומר דברים מדהימים

‫אל נא תקברני במצרים

‫סופה להיות אפרה כנימה

‫ומרחשים תחת גופי

‫כלומר זה נורא מפריע לו

‫שהקינים יסתובבו לו

‫מתחת לתחבושות של המומיה

‫ולכן זה מצדיק את כל הבלאגן הזה

‫זה הגיוני לכם?

‫מה אכפת לו שיהיו קינים?

‫אז שיהיו קינים, אז מה?

‫אגב, הקינים היו כמה?

‫בגלל זה אתה עושה כל הבעיה?

‫קשר רימה בבשר

‫בבשר אמת כמחת לבשר החי?

‫אולי

‫זאת אומרת, זה סתם בגלל הכאב האישי שלו

‫הוא לא רוצה שככה יכאב לו

‫רשי ממשיך

‫נתן הסבר נוסף

‫ההסבר הראשון כבר תמוע לי

‫אני הייתי מסתפק רק בהסבר השלישי

‫זה היה מספיק טוב

‫הסבר שני

‫ושאין מתי חוץ על הארץ ‫חיים אלא בצער גלגול מחילות

‫גלגול מחילות זה במדרשים ‫כתוב שהמתים של חוץ לארץ

‫כשמגיע הזמן של תחילת המתים

‫אז נעשית מחילה תחת הקרקע

‫עד ארץ ישראל והם מתגלגלים

‫העצמות עושות ככה

‫עד שזה מגיע לארץ ישראל

‫ואז הם קמים להתחייה

‫אז הוא לא רוצה את הצער הזה

‫ולכן הוא מבקש שיוציאו ‫אותו ישירות לארץ ישראל

‫זה גם תמוע מאוד

‫בכלל מה זה הגלגול מחילות הזה

‫אתם מאמינים בזה?

‫אתם מאמינים בזה?

‫מה ככה שבאמת יש איזו מחילה?

‫זה לא מה שכתוב

‫כן, מה אתה אומר?

‫נכון, ואם אתה מאמין בזה

‫אתה פטי, אתה לא מאמין בזה

‫אתה כופר, תחליט

‫אולי מה?

‫זה הסברים יפים מה שאתם אומרים

‫זה לא מה שרשי אומר

‫אני רוצה להבין את רשי

‫ורשי אומר גלגול מחילות

‫הוא רוצה להבין את רשי

‫יש עוד הסבר שלישי

‫ההסבר השלישי יחסית קל

‫ושלא יעשו לי מצרים עבודה זרה

‫הוא לא רוצה שיעשו ממנו אליל

‫ממש לא ברור, אני אגיד לכם למה

‫כשיעקב היה חי, עשו ממנו אליל?

‫לא, אז למה כשהוא מת יעשו ממנו אליל?

‫יפה, דרכם של גויים

‫לקחת יהודי מת ולעשות אותו עבודה זרה

‫יש כנראה שורש, זו הכרה כזאת

‫שעד רגע היהודי המת הוא המוסע של העבודה זרה

‫בגלל שזה האופן של אומות העולם

‫לקלוט את היערה של עם ישראל

‫כשעם ישראל חי, כשיעקב חי

‫זה גדול מדי בשביל שיהיה אפשר להשתלט על זה

‫ויוצא לפי זה שהעבודה זרה

‫היא סוג של השתלטות על אורם של ישראל

‫כמו שמצאנו בנצרות, למשל

‫שהיא גונבת אורות מתוך התורה

‫כדי להחיות את עצמה

‫אז ההסבר השלישי אני מתחיל איכשהו להבין

‫מה אתה אומר? שכתוב עבודת... ‫אתה מאמין שזה מה שכתוב?

‫זה מה שמוטפס, אבל זה לא מה שכתוב בראשי

‫ודאי

‫כל המקומות שתמצאו עבודת כוכבים בחזל זה בלוף

‫עבודה זרה

‫הם כתבו את זה בגלל הגויים, בגלל הטנזור

‫הגויים לא אגידו איך כתבתם נגדנו?

‫לא, לא, כתבנו נגד עובדי כוכבים

‫אתם לא עובדים לכוכבים, ‫אתם עובדים לישו, אז זה בסדר

‫אבל הכוונה, עובדת עבודה זרה

‫אפילו יש מקומות, כל ‫מקום שהיה כתוב גוי בתלמוד

‫יש מקומות שהתפיסו במקום המילה גוי

‫עקום, עובד כוכבים ומוזלות

‫ויכן במסכת בבטרה יש מקום אחד שהתפיסו

‫ומי כעמך ישראל עקום אחד בארץ

‫או למשל ברמבן ביטוי לגבי ‫גוי שאינו עובד עבודה זרה

‫אז כתוב עקום שאיננו עובד כום

‫או עקום שאיננו עקום

‫זה לא ברור מה זה

‫אז זה ביטויים כאלה, אל ‫תאמין למה שאתה קורא פה

‫בסדר

‫מה?

‫זה נכון

‫כלומר הוא רוצה שיתחילו לשוב לארץ

‫כלומר הביטוי על הגאוי מחילות ‫זה השאיפה לשוב לארץ ישראל

‫השאלה היא, אני שואל את עצמי

‫האם שלושת ההסברים האלה ‫מנותקים אחד מהשני ומן השלישי

‫או שמה יש קשר בין שלושתם

‫אז בואו קודם כל נקשור את ההסבר השלישי

‫להסבר הראשון

‫אחר כך נעבור להסבר השני

‫ההסבר השלישי הוא

‫יעקב חש את הסכנה

‫שיעשו אותו עבודה זרה

‫עכשיו צריך להבין, זה לא רק ‫עניין שיעשו אותו עבודה זרה

‫וזה מאוד לא נעים שעושים אותך עבודה זרה

‫אם יש עבודה זרה

‫מהאור של ישראל, אין יציאה לעולם מן הגלות

‫כי להפוך לאלוהה

‫זה להפוך להיות חלק קבוע מן התרבות

‫אתה חלק מהעניין

‫לך עובדים

‫ובדיוק לא תצא

‫מה זה קשור לעניין?

‫אנחנו מדברים לא על יוסף

‫אנחנו מדברים על החשה של יעקב

‫יעקב חושש שיעשו אותו עבודה זרה

‫ולמה הוא חושש מזה?

‫כי הוא יודע את העוצמה של נשמת ישראל

‫בסדר?

‫עכשיו השאלה

‫מה יקרה אם יעשו אותו עבודה זרה?

‫לא רק שזה אסור שיעשו מיהודי עבודה זרה

‫זה לא כל כך נורא

‫כי הרי הוא מת

‫הוא פתור מן העבודה זרה

‫הרי הוא פתור מן המצוות

‫אלא הכוונה שאם עושים ממנו עבודה זרה

‫אז הוא הופך להיות חלק

‫מן העבודה זרה של מצרים

‫אם הוא הופך להיות חלק מהעבודה זרה של מצרים

‫לא יוצאים ממצרים

‫מי שהוא אלוהה במצרים לא יוצא

‫ברור?

‫זה ג'וב כזה שתופס אותך

‫זה דבר אחד

‫עכשיו אני רוצה קצת ‫להבין את הסיפור של הקינים

‫אתם לבדי זוכרים את השיעורים

‫שהעברתי בנושא 10 המכות זוכרים

‫נכון?

‫הסברנו שמכת דם

‫באה מזכותו של אברהם

‫מכת צפרדע באה מכוחו של יצחק

‫ומכת קינים מכוחו של יעקב

‫מה היה מיוחד במכת קינים

‫לעומת דם צפרדע?

‫שהחרטומים

‫שמה ש?

‫נכון יפה

‫המחשפים של מצרים לא ידעו לעשות את זה

‫הם ידעו לעשות דם מוצפרדע

‫קינים הם לא ידעו לעשות

‫למה הם לא ידעו לעשות?

‫אומר ראשי שם בגלל שאין השד שולט

‫על בריאה קטנה מסעורה

‫וקינה זה דבר קטן

‫יותר קטן מסעורה

‫השדים לא יודעים לתפוס את זה

‫זאת אומרת יש איזה משהו

‫איזה רזולוציה

‫שהכוחות של הכישוף

‫לא יכולים להגיע לשם

‫אז מי מגיע לשם? הקב".

‫ולכן אמרו החרטומים

‫אצבע אלוהים היא

‫זאת אומרת זה מכוחו של יעקב

‫שיעקב הקב.

‫קראו אל

‫שנאמר והקרא לו אל

‫אלוהי ישראל

‫אם כן מכת הקינים

‫היא בעצמה נובעת

‫מן התכונה האלוהית שיש ביעקב

‫שזה היסוד

‫לסכנה של עבודה זרה

‫כלומר זה שהעתידה עפרה

‫להיות קינים

‫זה הסיבה

‫שאני חושש שיעשו אותי עבודה זרה

‫זה לא שני

‫הסברים שונים זה מזה

‫אלא ההסבר הראשון הוא בעצמו

‫הסיבה של ההסבר השלישי

‫עד כאן מובן?

‫עכשיו מה

‫מה אתה רוצה?

‫בגלל הוא

‫מגלה ירדיים תחת

‫כן הוא אלוהי

‫יעקב הוא אלוהי

‫שנאמר והנה השם ניצב

‫עליו, מה זה עליו ולא על אברהם ויצחק

‫ולכן יש סכנה

‫יותר גדולה אצל יעקב להפוך אותו

‫לעבודה זרה במיוחד שבאמת הכוח

‫האלוהי שלו הוא זה שמוליד את

‫מכת הקינים במצרים

‫ולכן הסכנה

‫בגלל מכת הקינים שיעשו אותו עבודה זרה

‫זה מה שרשי אומר

‫צריכה להיות הפרה קינים ומרחשים תחתי

‫ולכן

‫יש סכנה שיעשו ני

‫המצרים עבודה זרה

‫כך שההסבר הראשון וההסבר השלישי

‫קשורים זה לזה בקשר

‫מהותי, עצמותי

‫אונתולוגי, כן בבקשה

‫איך יודעים

‫שהמקות

‫האלה

‫היו מסוכנות?

‫זה שייך לשיעור שלי על 10 מקות

‫כן

‫זה צריך פעם ללמוד

‫על כל פנים

‫אבל יש

‫זה מוקלט

‫זה מוקלט

‫כן

‫כן, נכון

‫כן, כן

‫עכשיו בואו נתקדם

‫מה עם ההסבר השני

‫מה אתה רוצה?

‫מה?

‫שם מכת קינים

‫מכת קינים

‫באה מכוחו של יעקב

‫כי הרמקת קינים

‫הייתה אלוהית שעליה אמרו

‫החרטומים

‫אצבע אלוהים היא

‫איננה מהכישוף, לא מהכסם

‫אלא היא מהאלוהות

‫וזה מכוחו של יעקב

‫כי הרי על יעקב נאמר

‫שהקב' הוא קרא לו אל

‫לעומת

‫אברהם ויצחק שלא זכו לזה

‫אם כן מה זה שהוא קרא לו אל

‫שיש משהו אלוהי ביעקב

‫ומכאן הסכנה

‫לעשות אותו עבודה זרה

‫ברור?

‫עכשיו זה עונה לך, אתה לא ‫צריך להסתכל עכשיו באינטרנט

‫עכשיו, אם זה נכון

‫עכשיו אני מתחיל להבין

‫את ההסבר השני גם

‫מתי חוץ לארץ

‫חיים

‫על ידי

‫צער של גלגול

‫מכילות

‫מה זה אומר?

‫שהקב' לא רוצה

‫להחיות את

‫מתי ישראל בחוץ לארץ

‫נכון? זה מה שזה אומר

‫לא משנה איך אני מסביר

‫גלגול מכילות, אם זה גלגול נשמות

‫או גלגול לא יודע, כל מיני

‫הסברים, לא משנה איך אני אסביר את זה

‫אבל דבר אחד ברור

‫דחיית המתים בחוץ לארץ

‫הקב' לא רוצה את זה

‫למה הוא לא רוצה את זה?

‫כי אם יש

‫דחיית המתים, דחיית המתים זה גילוי עצום

‫של היכולת האלוהית

‫הגילוי הזה, אם הוא בחוץ לארץ

‫הוא הופך אוטומטית לעבודה זרה

‫כי האלוהות מחוץ

‫למקומה

‫היא מיד נדפסת בצורה של חלקיות

‫אם יש חלקיות, זה

‫עבודת אלילים, ולכן צריך

‫להביא דחיית המתים לארץ ישראל

‫ומארץ ישראל

‫כמציון תצא תורה

‫ודבר ה'

‫ירושלים, עד כאן מובן

‫אז אם כן יוצא

‫שזה אותו ההסבר, גלגול

‫תחילות, כדי שלא יהיה עבודה זרה

‫מקט קינים, שלא יהיה עבודה זרה

‫וכולי, הכל מובן, כן בבקשה

‫אדוני

‫לא בצורה גדולה

‫כי אומרים שלא להגיד פה

‫מתים, אין דווקא ארץ, לא לעבוד פה

‫זה סיפור אחר

‫שהייתי

‫מאוד רוצה להרחיב בו, אבל

‫מסיבות מובנות מלאות

‫אני לא יכול להרחיב בו, כן, טוב

‫פסוק

‫אז

‫אז עכשיו זה יותר מובן, כן

‫והיה אומר, ישבע לי, והישבע לו

‫והשטח הוא ישראל ראש המיטה

‫פרק ממחט

‫פסוק א'

‫והיא אחרי

‫הדברים האלה

‫והיה אומר לי, יוסף

‫עכשיו, כל זה קורה במציאות

‫במציאות הגלויה

‫עד עכשיו זה היה

‫במישור הנשמות שלהם

‫והוא אומר לי, יוסף, הנה אביך חולה

‫חאזל אמרו, עד יעקב אבינו לא הייתה

‫מחלה, לא היה חולי

‫היה מת כשהוא בריא

‫היה מתעטש, זהו

‫אז מה זה אביך חולה?

‫עכשיו יש מחלה, למה יש מחלה?

‫כדי שיהיה הדרגה

‫האדם מתכונן

‫זה הסוד

‫של ההדרגתיות

‫של הסבלנות אפשר לומר

‫שהיא הסוד של הקמעה של הגאולה

‫זה הכוח של עם ישראל

‫והיא ייקח את שני בניו עמו

‫את מנשה

‫ואת אפרים

‫והיא אגיד ליעקב

‫והיא אומר, הנה בנך יוסף בא אליך

‫והתחזק ישראל

‫כלומר, אם יוסף בא

‫אז יעקב חוזר להיות ישראל לרגע

‫וישב על המיטה

‫והוא אומר ליעקב וליוסף

‫אל שדאי

‫נראה אליי בלוז

‫בארץ קנן ויברך אותי

‫והוא אומר אליי

‫הנה אני מפרחה וירביתיך

‫ונתתיך לקהל עמים

‫ונתתי את הארץ הזאת לזרחה אחריך

‫אחוזת עולם

‫הפסוק הזה

‫בעצם

‫הוא חזרה על מה שכתוב

‫במפורש בפרשת וישלח

‫נכון? בפרשת וישלח

‫בפרק

‫פרק

‫למד ד'

‫פסוק יהודה א'

‫סליחה, פרק למד ה'

‫פרק למד ה'

‫פסוק יהודה א'

‫והי אומר לו

‫אלוהים אני אל שדאי

‫פרי עורבי גול וכאיל גויים ימי

‫מכה ומלכים וחלציך יצאו

‫עכשיו, בשלב הזה

‫שבו הקב' נגלה אל יעקב ואמר לו

‫פרי עורבי כבר נולדו לו כל הילדים

‫חוץ מאחד בנימין

‫נכון? עכשיו

‫בנימין אז אם ככה זה גוי

‫זה עוד שבט

‫אבל מה זה? כהל גויים ימי

‫מכה, לא מובן

‫משמע שיש לו עוד שני שבטים

‫אבל רק בנימין נולד

‫אז יעקב פירש, אחרי שהוא כבר

‫רואה שאין לו אפשרות להוליד יותר

‫אז הוא מבין שכהל גויים זה יוסף

‫גוי זה בנימין

‫וכהל גויים זה יוסף

‫איך יוסף? מה?

‫מה לא הבנת את הנקודה הזאת?

‫הקב' אומר ליעקב

‫גוי וכהל גויים ימי מכה

‫יהיה, זה בעתיד

‫מה נשאר לו ללדת? רק את בנימין

‫אז זה גוי אחד, זה לא כהל גויים

‫גוי וכהל גויים

‫אז יעקב

‫כל הזמן היה מוטרד מה המשמעות של

‫כהל גויים, הרי רק בנימין נולד

‫עכשיו שהוא רואה את

‫מנשבת אפרים, אומר יעקב

‫עכשיו אני יודע, כהל גויים זה מנשב אפרים

‫לכן הוא חוזר על זה

‫כאן, אצלנו בפרק

‫ממחט, פסוק

‫ג' ואי אומר יעקב ויוסף

‫אל שדאי, נראה אלי בלוז

‫בארץ קנאן ואיברך אותי

‫אל שדאי מי זה?

‫זה מי שמבטיח

‫הבטחות של תולדות, נכון?

‫אל שדאי זה

‫אדון התולדות

‫ואי אומר אלי הנה נמפרחה

‫והרביתיך ונתתיך לכל העמים

‫ונתתי את הארץ הזאת

‫לזרחה אחריך

‫אחוזת עולם

‫כן?

‫נכון

‫יעקב קרא לזה בטל

‫אבל ההבטחה

‫הייתה לפני שהוא קרא לזה בטל

‫נכון? ולכן הוא אומר

‫אז, אני רוצה להסביר לו

‫את הנקודה בזמן שבה זה קרה, כדי שהוא

‫יבין מדוע הוא עכשיו אומר לו

‫שרק הנולדים אחרי זה הם

‫בכלל גויים

‫ואתה שנבנך נועדים לך

‫בארץ מצרים עד בו יהיה לך מצרים

‫מה לי הם?

‫אפרים ומנשה, קרעובן ושמעון יהיו לי

‫תשימו לב, גמטריה

‫אפרים ומנשה

‫וגמטריה, רעובן ושמעון

‫חסר אחד, מה זה אומר?

‫שצריך להוסיף את הכולל

‫נכון? מכאן

‫ללגיטימיות של גמטריות

‫עם הכולל, נכון שעושים?

‫למשל, אסור לאכול

‫אגוזים בראש השנה

‫כי אגוז בגמטריה

‫ח'

‫פחות אחד

‫זאת אומרת, זה לא נכון שאגוז בגמטריה

‫ח' ואף אף אחד מכם רוצים שזה יהיה בגמטריה

‫ח' ולכן אמרו

‫זה בגמטריה ח' עם הכולל

‫מה הלגיטימיות של זה? הנה

‫כתוב כאן, אפרים ומנשה, קרעובן ושמעון

‫וזה דבר מאוד עמוק

‫קרעובן ושמעון

‫מצד עצמם הם כבר שבטים שלמים

‫כשאתה מוסיף את הכולל זה נותן לך כוח

‫לעוד שבט

‫זאת אומרת, הגמטריה עם הכולל

‫היא לא מקרית, יש לה משמעות

‫קרעובן ושמעון

‫יהיו לי

‫יותר מזה, אחד יהיה

‫בחור כמו קרעובן

‫והשני יהיה שני כמו

‫שמעון

‫עכשיו, שימו לב שהוא אומר אפרים

‫ומנשה, מי הבחור?

‫מנשה, נכון?

‫וכאן הוא כבר מודיע לו על ההתאבכות

‫שהוא הולך להפך

‫את אפרים לבחור

‫הוא מולד

‫אתך, אשר הולדת

‫אחריהם, לך יהיו

‫על שם אחריהם יקראו בנחלתם

‫על מה הוא מדבר?

‫ילדים נוספים

‫שיש ליוסף

‫האם יש ליוסף וילדים נוספים?

‫מה?

‫מה?

‫לפי המקרא לא? איך אתה יודע?

‫לא מצאנו

‫לא מצאנו עוד בנים ליוסף

‫אולי כן היו לו, אולי לא היו לו

‫רשי זהיר, הוא אומר אם תוליד עוד

‫כן?

‫אבל הכתוב לא אומר כמו רשי

‫הוא אומר, מולדתך אשר הולדת

‫אז כך שאנחנו נשארים, בספק

‫אנחנו לא יודעים

‫האם ליוסף היו עוד בנים או לא

‫הוא מולדתך אשר הולדתה אחריהם, לך יהיו

‫בכל מקרה, על שם אחרים יקראו בנחלתם

‫אין שבט יוסף

‫אלא הם מצטרפים לאפרים

‫ומנשה

‫ואני

‫בבואי מפדן

‫מתה עלי רחל

‫בארץ קנן, וזה לא סלנג

‫בדרך

‫בעוד קברת ארץ

‫יש כאלה שהבינו את הבדיחה

‫ובעוד קברת ארץ אבוא אפרתה

‫והאקבריה שם בדרך

‫אפרת היא

‫בית לחם

‫מה? זה תקוע פה

‫אז רשי מספק אלינו את ההסבר

‫שהוא מבקש להיקבר

‫בארץ קנן, ואז הוא יודע שיש בליבו

‫עליו אולי כי הוא קבר

‫את אמו בדרך במקום לקחת אותה

‫למערת המכפלה

‫אגב, מתי מתה רחל?

‫ואיזה תאריך בשנה?

‫מה?

‫י' א' וח' ו' נכון?

‫כן? י' א' וח' ו'

‫מתה רחל, בואי נראה את רשי

‫איפה זה?

‫רשי

‫תסתכלו ברשי, בעוד קברת ארץ

‫מידת ארץ זה מ-2000 עמק

‫היא מידת חום שבת, כדביר אבי משה הדרשן

‫ולא תאמר שיקבו עליי גשמים

‫ולא הוליכה ולקוברה בחברון

‫עת הגריד היה

‫שהארץ חלולה ומנוקבת כחברה

‫עכשיו, יותר מזה

‫יש מדרשים שכתוב בהם

‫שזה היה בין פסח

‫לעצרת

‫אני לא יודע איך

‫י' א' וח' ו' זה יוצא בין פסח לעצרת

‫מה?

‫לא הבנתי

‫אבל יש גם

‫בילקוד שימוני

‫בילקוד שימוני

‫מהצד השני, בין פסח לעצרת

‫מהצד השני, זה נכון

‫אבל, לומר לך את האמת

‫זה לא משכנע אותי

‫לא יודע, משהו לא

‫זה לא משכנע אותי

‫במדרש ילקוד שימוני

‫כתוב

‫שבנימין נולד בי' א' וח'

‫אז כיוון שהוא נולד

‫ביום שמתה רחל

‫הרי היא מתה בידידתה

‫אז לכן אמרו שרחל מתה

‫בי' א' וח'

‫מה שנראה לי

‫שבמקור הקדום

‫של שני המדרשים האלה, היה כתוב אותו הדבר

‫היה כתוב שרחל

‫מתה בחודש השני

‫אז אני שואל את השאלה, מה זה החודש השני?

‫זה יכול להיות יר

‫כי הוא שני לניסן

‫זה יכול להיות מרחש ון

‫כי הוא שני

‫לתשרה, תלוי מאיפה מתחילים

‫מתחילים בתשרה, מתחילים בניסן

‫אז אני מתאר לעצמי

‫שהיה כתוב ככה

‫שהיא מתה בי' יר

‫ויש שומרים במרחש ון

‫עכשיו, ויש שומרים

‫איך כותבים את זה ברשת תיבות?

‫י' א'

‫אז מזה זה הפך להיות

‫י' א' ממרחש ון

‫ככה נראה לי

‫יש מקור כזה כתוב?

‫שמה?

‫שי' א' ממרחש ון?

‫לא, אני משער

‫שזה מה שהיה כתוב במקור הקדום

‫ואז זה מסביר

‫מאיפה לקחו גם י' א' ממרחש ון? סתם ככה

‫לא מאמין ש... אלא מה ‫תגיד שיש מסורת קדומה

‫אבל מה היה לכות שימוני?

‫כן, אבל לא מאמין שהיה לכות שימוני

‫יש לו מסורת היסטורית קדומה

‫עד י' א'

‫לא יכול להיות, במיוחד שאם זה היה נכון

‫אז איך נולד המדרש השני שאומר שזה בן פסח

‫לעצרת?

‫לא מסתדר, נכון?

‫טוב, כן

‫אז זה איזה ש... ‫גדלנו שזה י' א' ון

‫גדלנו שזה י' א' ון? לא נכון

‫אני גדלתי

‫את גדלת, אז זה אומר, זה ‫אני אגיד לך רק שנייה, רק שנייה

‫זה משהו שקיים בערך

‫חמש עשרה שנה

‫מזה חמש עשרה שנה

‫עושים דאווין מכל הסיפור הזה של

‫פטירת רחל

‫אני עוד לא בצפר גם, זה יותר מחמש עשרה שנה

‫יותר מחמש עשרה שנה?

‫עשרים שנה

‫בסדר? אני לא זוכר

‫יותר מזה

‫שאי פעם עשו כזה עניין

‫מפטירת רחל

‫ומאז רצח רבין עוד יותר

‫זאת אומרת

‫אל תמודד

‫בן מה?

‫אני לא יודע, לא חשבו על זה

‫חיפשו

‫חיפשו איזו הזדמנות למלא את היהודים

‫בעירת שמיים

‫שמעתי זה, רב אומר

‫מוריי ורבותיי, אם עם ישראל מסוגל

‫אחרי שלושת אלפים וחמש מאות שנה

‫לזכור את יום פטירת רחל

‫אז יש להניח

‫שעם ישראל ימשיך

‫עוד שלושת אלפים וחמש מאות שנה

‫טוב, בסדר, לא יודע

‫מנסים לבנות עירת שמיים

‫על בסיסים ראויים

‫שאני לא יודע מאיפה לקחו אותם

‫טוב, אבל מי אמר שהיהדות היא לא מתפתחת

‫הנה אתם רואים, יש כל הזמן רפורמות

‫ביהדות

‫אני לא אומר שזה רע

‫ללכת לקבר רחל זה דבר חשוב

‫של עצמו, כן, בסדר

‫לראות את הביזיון של הביטונדות

‫וזה, ממש

‫אנחנו מכירים את כל הציורים של הפסטורליה

‫של קבל רחל

‫טוב

‫זאת אומרת, אני

‫או מדבר על רחל

‫אבל יש משהו קצת יותר מזה, זה לא עניין רק

‫של בקשה אישית

‫של דרך ארץ כלפי יוסף

‫כי אם זה היה רק זה, התורה לא הייתה

‫כותבת את זה, הייתה ‫שומרת את זה בתורה שבעל פה

‫אבל יש פה משהו אחר

‫לרחל יש תפקיד

‫להיות בדרך, כן, לעומת לאה

‫שהיא במערה

‫רחל היא בדרך

‫המשמעות של להיות בדרך זה הכוונה

‫המקום של אי היציבות

‫כי יש לעם ישראל זמנים

‫של קביעות, יש לעם ישראל זמנים של דרך

‫פעם ככה

‫פעם ככה, אז רחל היא אחראית

‫על שמירת הקשר

‫לארץ ישראל ולנורמליות

‫בזמנים של גלות

‫ואי נורמליות

‫וזה מה שיעקב

‫בא לומר ליוסף

‫אתה ממשיך את המסורת של רחל

‫עמך, שהיא בדרך

‫אתה הרי המנהיג של הגלות

‫ואני אסביר לך משהו

‫בנוגע לגלות

‫מה אני אסביר לך? את מה שאתה צריך

‫לדעת בקשר לאפרעים ומנשה

‫בואו נראה

‫והיה ישראל את בני יוסף

‫והיה אומר, מי אלה?

‫והיה אומר יוסף אל אביב

‫בנייהם, אשר נתן לי אלוהים בזה

‫שאלה מוזרה ביותר

‫יעקב בא לרוח הקודש

‫כל מיני דברים כאלה

‫רואה את הצופה, את העתידות

‫רואה את חריט ההיסטוריה

‫אבל הוא לא יודע מי שני החבר'ה האלה

‫מנשה ואפרעים

‫מה, עכשיו אתה נזכר

‫אחרי 17 שנה, מה קרה?

‫לפני כן לא הבאת אותם ליעקב

‫יעקב שואל את יוסף

‫על האופי

‫של אפרעים ומנשה

‫האם אתה יודע מי אלה?

‫כלומר, האם אתה יכול לומר

‫בוודאות שהגלות

‫לא שינתה אותם

‫הרי הם היו נסיכים במצרים

‫לא גדלו בבית יעקב

‫הם היו

‫אנשי החצר, שליטים אולי

‫ולכן יעקב שואל

‫תגיד, הם מסוגלים לתמודד עם זה?

‫מי אלה?

‫אומר יוסף, בנייהם

‫אשר נתני אלוהים בזה

‫מה זה בזה?

‫במקום הזה, במצרים

‫כלומר, הקב' יש לו

‫ההשגחה שהוא רוצה שבנים כאלה

‫יהיו במצרים, אז יש לזה משמעות

‫אם יש לזה משמעות, אומר יעקב

‫אתה מבין שיש לזה משמעות

‫והיום אמר, ככהם נא אלי

‫ועבר איכם

‫יעקב לא מבין

‫הוא לא מבין את זה

‫יעקב מבין את זה, יוסף לא מבין את זה

‫הוא רוצה שגם יוסף יבין

‫ולכן הוא משתף אותו

‫מה?

‫זאת הסיבה שהוא צריך לומר את זה

‫כן

‫ועיני, מה?

‫זה רק תקין, מה שאמרנו בהתחלה של רחלית

‫זאת שאחדי את העולם הישראלי

‫מה זה אומר בעצם?

‫כלומר, יש השתוקקות של ישראל

‫אל ארץ ישראל

‫גם בזמן הפיזור

‫יעיין הכבודו בספר

‫נצח ישראל למערל מפראג

‫סוף פרק א' ששמה המערל

‫מסביר בהרחבה, מי זאת רחל

‫כלומר, זה הכוח המלכד את האומה בזמן הפיזור

‫יש אגב דבר

‫מאוד מעניין, היה יהודי אחד

‫עם שם

‫מקס נורדאו

‫מקס נורדאו היה

‫המשנה של הרצל

‫בראש

‫ההסתדרות הציונית

‫והוא היה

‫אדם מאוד מיוחד כי

‫כשהרצל כתב את מדינת היהודים

‫כולם אמרו שהוא משוגע

‫אז הרצל היה שבור

‫מהסיפור הזה, הלך לחבר שלו

‫מקס נורדאו, שהיה פסיכיאטר

‫ואמר לו, תגיד, האם אני משוגע

‫אמר לו

‫למה אתה חושב שאתה משוגע

‫הוא אומר, כי אני כתבתי ספר על מדינת היהודים

‫וכולם אומרים שאני מטורף

‫אז אולי אני באמת

‫אמר לו, אני בא איתך

‫ואז ככה הוא הצטרף לה

‫ההסתדרות הציונית ובעצם

‫חיזק את הרצל בהחלטה שלו

‫עכשיו מעניין, יש סיפור

‫שמספר נורדאו

‫איך הוא עצמו הגיע לרעיון הציוני

‫הוא מספר שפעם הוא ראה

‫ילדה קטנה

‫שחושבת מבית ספר יהודי

‫והוא שאל אותה

‫מה למדתם היום

‫והיא אמרה

‫אנחנו למדנו, זה כמו פסוק לי פסוקך

‫היא אמרה, אנחנו למדנו

‫את הסיפור, והוא קורא לזה

‫אגדת רחל

‫שרחל מבקעה על בניה

‫ושבגלל זה הקב' ברוך הוא אומר

‫עוד שיחזירו לארץ ישראל

‫ואז כותב מקס נורדאו, כששמעתי את הילדה הזאת

‫הבנתי שעם ישראל עוד יחזור לארץ

‫אז זה בדיוק מוכיח שהמערל צדק

‫ההתעוררות הלאומית

‫באחרית הימים

‫באה מפני הכוח של רחל

‫בדרכים כאלה

‫אבל בסופו של דבר זה מגיע

‫אז זה מה שהוא

‫רוצה עכשיו ללמד אותו

‫הוא רוצה ללמד אותו

‫משהו ביחס

‫למנשה ואפרים

‫שיישר

‫את דרכו

‫של יוסף בזמן הגלות

‫ומה שהוא צריך ללמד אותו

‫זה שאפרים קודם למנשה

‫מה המשמעות של

‫הקדמת אפרים למנשה

‫כל זאת ועוד נראה בפעם הבאה

‫שתהיה בפעם הבאה. שתהו.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234867753″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 66
"ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גושנה"
"ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות"
פרק מז’ פסוק כז’
אורך השיעור: 50 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234867753″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“וישב ישראל בארץ מצרים”

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן