פרק ממזין
פסוק
קפזיין
לא משולבך נכון
אפשר למצוא את זה יחסית בקלות
על איזה פדוף קל
וישב ישראל בארץ מצרים
בארץ גושם
ויאחזו בה ויפרו בה ירום מאוד
הפסוק הזה הוא פרדוקסלי
לא מובן בכלל
מה זה וישב ישראל
אני לא הייתי כותב מילים כאלה
אני הייתי כותב הישב יעקב
בארץ מצרים
הרי ישראל הוא השם שלנו במצב של גדלות
ויעקב השם שלנו במצב של שפלות
נכון
הרי כשיעקב מגיע לארץ ישראל
אחרי שהוא הצליח לנצח את שרו של הישראל
נאמר לו ייקרא עוד שמך
יעקב כי עם ישראל יהיה שמר
וכאשר הוא יורד למצרים ראינו
וישא ישראל וכל אשר לו
ויבוא בער השוואה
ויסבך זלכים אלוהי אביב יצחק
ויבוא אלוהים אל ישראל במראות הלילה
והוא אומר יעקב יעקב
והוא אומר אל תהירה מרדה מצרים
זאת אומרת שהמעבר למצרים
הוא הפיכה מישראל ליעקב
אם כן היה צריך להיות כתוב וישב יעקב
ולא וישב ישראל
כמובן
אולי כאן השורש של הבעיה
לשבת במצרים ולחשוב שאתה ישראל
זה הבעיה
אם אתה יושב במצרים ואתה יודע שהמצב הוא מצב
בבדי אבד לא מצב איי איי איי לא לך תחילה
אז אתה יודע שווה ישב יעקב
אם זה וישב ישראל כאן מתחילות הבעיות
אז כאן נראה מה נאמר בפסוק מאז ואחר מכן
ויחי יעקב
ויחי יעקב בארץ מצרים
פסוק כפתט ויקריבו ימי ישראל למות
וכאן זה הסדר הנכון
זאת אומרת כשיעקב חי
התוצאה היא שישראל מת
כמובן אין חיים לאומיים אין ישראל
יש חיים קהילתיים גלותיים
והחיים הגלותיים הם דתיים
הם מגדירים את העם היהודי כבר לא כעם ממש
אלא כזהות דתית פרטית
ועל זה נאמר ויחי יעקב
כתוצאה מזה הזהות ישראל מתה
אבל לא נאמר ויעמות ישראל
כי אז אפשר לדבר שזה מוחלט
ויחי יעקב ויעמות ישראל
אבל לא כך כתוב ויקריבו ימי ישראל למות
זאת אומרת שעל ידי שיעקב חי בארץ מצרים
אז יש כמעט העלמות של הזהות הלאומית
ואף על פי כן היא נשארת קצת
כלומר גם במצב הגלות היותר נמוך
היותר שפל יש עדיין איזושהי שארית של לאומיות
מזיכרון העבר וצפיית העתיד
העתיד הוא שישראל יקום שוב
לכן לעולם זה לא נעלם לגמרי
זה נשאר בתור סטנדבי כזה
בתור אפשר לומר משמרת תרדמתית
משהו מישראל עדיין חי
ויקריבו ימי ישראל למות
האם קרה משהו בין פסוק חזיין לפסוק אפרת?
האם קרה משהו בין פסוק חזיין לפסוק אפרת?
לא קרה שום דבר
אבל יש הבדל
בין התודעה הקולקטיבית של בני יעקב
של זה נאמר וישב ישראל
וזה לשון רבים ואייאח עזובה
לבין התודעה של יעקב עצמו
יעקב אביה ומה יודע את האמת להשורה
אבל בניו הם חיים כאילו עם ישראל
וכזאת או מזה תהיינה בעיות
כפי שאנחנו מבינים בהמשך
כן
איך זה התבטא?
זה התבטא בזה שהם הרגישו טוב במצרים
להרגיש טוב במצרים זה רע
אבל השאלה אם יש ברירה
הרי תנאים טובים
יש רעב בארץ קנאן
אז יש לי סיבות מקילות
באופן אבסולוטי זה רע
נאמר יותר מזה
להרגיש אזרח של מדינה אחרת
במונחים תנאחיים
זה עבודה זרה
הרי כל הדר בחוץ על הארץ
כעובד עבודה זרה אומרת הגמרה
מה זה כעובד עבודה זרה?
זאת אומרת שהוא עובד אלוהים אחרים
כלומר הוא פוגש את הקדוש ברוך הוא באופן אחר
אז הוא עובד אלוהים אחרים
הוא באמת
אלא מה? אמרו כל הדר
ומה עם כל הגר?
מי שגר מרגיש גר זה בסדר
מי שדר כעובד עבודה זרה
גר כי הוא מרגיש שם הזמני
זה משהו של גר
כן בבקשה
לא הבנתי כלום מה שאמרת
דיברנו על זה
שכשהם הגיעו
וישב ישראל
אתה אומר
שבגלל זה הם ירדו באופן שהם ירדו
אבל זה הפוך
אתה מקדים את המאוחר ומאחר את המוקדם
אתה מדבר על יציאת ישראל ממצרים
האם זה היה בגלל היחזות?
יכול להיות
כן
אם הוא מרגיש שהוא בגללות
אם הוא מרגיש שהוא בגללות
מצוין
והרי היה
שברגע שהוא יכול לצאת משם הוא בא
והכי יעקב בארץ מצרים
שבע עשרה שנה
והיא ימי יעקב שנחייו
שבע שנים וארבעים ומעט
שנה
והקרבו ימי ישראל למות
והקרה
וזה נקרא
כל הפרשה הזאת
נקראת פרשה סתומה
למה היא סתומה?
כי
מה זה פרשה סתומה? זה פרשה
שמתחילה בזה
שהרווח ביניה לבין הפרשה הקודמת
הוא סתום
כלומר אם תקראו בספר תורה תראו
שיש שורות
שמסיימות פרשה
כל הזמן, עד סוף השורה
זה נקרא פרשה
פתוחה
ויש לפעמים שהלבן נמצא
באמצע השורה והפרשה הבאה
מתחילה באמצע השורה
יש רק
הפרש של תשע, רווח של תשע
אותיות בין פרשה לפרשה
זה נקרא פרשה סתומה
הפרשה שלנו נקראת
סתומה שבסתומות
למה היא סתומה שבסתומות?
כי בינה לבין הפרשה הקודמת יש רק
רווח של אות אחת
כלומר אם תסתכלו
בסוף פרשת ויגש
והיחזובה ויפרו וירבו מאוד
תחפשו את האות
פה או האות סמך
שבדרך כלל מופיעות בסוף
הפרשיות, אין
למה? כי יש רק אפרש
של אות אחת, זאת אומרת
הפרשה שלנו היא סתומה שבסתומות
כלומר היא מדברת על משהו
עליון שבה עליונים, הווה נראה
על מה מדובר
ויקרבו ימי ישראל למות
אני קורא שוב פסוק כפתה
והקרא לבנו ליוסף ויאמר לו
אם לא מצאתי חן בעיניך
סמלה יד אחת אחת ירחי ועשית עמדי
חסד ואמת, אל נתקברני במצרים
ושכבתי עם אבותיו
ומצאתני במצרים ועתני
בקבורתם ויאמר, אנוכי,
העסקי דבריך ויאמר
אישה ועלי והאישה והלא
והשטחו ישראל על ראש המיטה
אם אנחנו הולכים לפה עיקרון שמה שסתום
זה הנסתר, יוצא שמה שקראנו
עכשיו זה פרשה נסתרת של בנסתרות
אחר כך אנחנו מסתכלים
מיד אחר כך
אתם רואים שיש פה עוד פה, נכון?
יש פה עוד פה, זאת אומרת שעכשיו הפרשה פתוחה
הכל גלוי והיא אחרי הדברים
האלה והיא אומר ליוסף הנה אביך חולה
ואז יעקב מבקש
ממנו להיקבר בארץ
קנן, הוא כבר חוזר על השאלה הזאת
רק שהדברים
בפסוקים הראשונים נאמרים במישור העליון
של המפגש בין הנשמות
של יוסף ויעקב
ואחר כך בפרק במחאת
מדובר כבר באופן הגלוי
כיצד הדבר הזה נעשה במציאות
אתם רואים גם למה יש בתורה
הרבה פעמים סיפורים כפולים
אותו סיפור מופיע פעמיים,
פעם אחת במישור העליון
פעם שנייה במישור הגלוי
אז פה מה נאמר במישור העליון
אני קורא שוב את פסוק כפתק
והיקרבו ימי ישראל למות
והקרא
לבנו
ליוסף
והיומר לא
אם נא מצאתי חן בעיניך
סתם ככה לא הבנתי מה זה העברית כאן
והקרא לבנו ליוסף
זה עברית קטן
של חולה חדש
ששתי חדשות באדמה
וכשהוא רוצה להגיע לתחנה מרכזית
הוא אומר שהוא חפץ בקץ
אבל מה זה
להקרא לבנו ליוסף
או ליוסף בנו
שזה הרבה יותר מתאים מבחינת הסגנון המקראי
כאן כתוב לבנו ליוסף
כבר משהו מוזר כאן
בואו נמשיך
והיומר לא אם נא מצאתי חן בעיניך
שימנה ידיך
תחת ירחי
זו שבועה שלהם
והסיטה היא מדהיגה חסד ואמת
אל נא
תגברני במצרים
ושכבתי עם אבותיי
ונצאתני ממצרים וכברתני בקבורתם
וכבר אני אוכל להסכת דבריך
שאלה
למה
אם יעקב רוצה להיקבר
במערת המכבלה
בארץ ישראל
מדוע הוא מבקש דווקא מיוסף
לדאוג לנושא
ולא מבקש
זאת משאר הבנים שלו
האם יש לי מישהו
להסבר
כי בקורא הוא השליט
יפה מאוד
אז אני אשכח את ספרתך
השפרה שלך היא הגיונית לחלוטין
כל ילד שקורא את הפסוק
מבין שאם הוא פנה ליוסף
זה בגלל שיוסף הוא השליט
ויש בידו לעשות
ואז על יסוד זה אני שואל
על דברי רשי
בואו נקרא את רשי
והיקרא לבנו ליוסף
רשי כותב משהו בומבסטי
למי שהיה יכולת בידו לעשות
וכי רשי
נקרא לנו דברים
שמתבקשים בעצם לקריא בפסוק
זה לא מובן
אני קיבלתי מרבותיי
שכל מקום שרשי אומר דבר בנאלי
זה סימן שזה עמוק מאוד
מה?
רגע
למה צריך להוסיף את זה? הרי זה ברור שיוסף
בידו הכוח לעשות
זה משמעות לפסוק
כן? זה לא מובן
אלא מה? ברור
אם יוסף הוא השליט במצרים
הוא היחיד שיש לו סמכות
ויכולת לדאוג לזה
שיעקב ייקבר מחוץ למצרים
אז לכן כשרשי אומר למי שהיכולת בידו לעשות
זה תמוה מאוד
עכשיו
אני רוצה להבין עוד משהו
אולי על פי פסוק למדע
אז הדברים יתחילו להתברר לנו
והיום אומר
הישב עלי
והישבה לו
והשטח הוא ישראל
למי הוא השטח הוא?
ליוסף, נכון?
איך אתה יודע? הנה כתוב
בו ברשי
שייקבו ברשי רגע והשטח הוא ישראל
תאלה בעדני
סגיד לה
אחר כך כתוב
על ראש המיטה
אומר רשי
הפך עצמו
לצד השכינה
אני לא מבין
או שהוא השטח
הוא ליוסף או שהוא השטח
הוא לשכינה, תחליט
נכון?
בהתחלה הוא אומר לנו
תאלה בעדני סגיד לה
אחר כך אתה אומר מה?
שזה כל מי שלא שואל
זה סימן שהוא יודע, נכון?
כל מי שפה יושב
הוא יושבת, סימן שמבינים את מה
שאני אמרתי, שהרי אף אחד לא שאל
חוץ ממך
את לא מתביישת להיות היחידה שלא יודעת?
נו, אז תגיד, מה זה תאלה בעדני סגיד לה?
מה זה תאלה?
למה לא שאלת?
טוב
תאלה בעדני סגיד לה, כיווני
השואל בזמנו תשתחווה לו
כפה מובא
בעיקר ספצח חכמים, מצאתי בספר שיש
חודש אחד שהשואל
הוא מלך על החיות
ועל אותו חודש אמר תאלה בעדני
זאת אומרת, בדרך כלל
האריה הוא ראש החיות
הוא המלך על החיות, אבל יש להם גם
איזה, כמו יום פורים כזה
יש יום פורים שבו
השואל הופך להיות המלך של
פורים לאותו יום, רב של פורים
ואז גם האריה בא ומשתחווה לו
עכשיו, האריה זה יעקב
איך אמר ירם גאון
אל תיראי ישראל אל תירא
כי גור
אריה עלוה אתה, נכון?
אז אפילו יעקב שהוא האריה
הולך ומשתחווה ליוסף
וישתח הוא ישראל, זה הגיע זמנו
של יוסף, לכן תשתחווה לו
למרות שאתה אבא שלו, אתה אחד משלוש
את האבות, תשתחווה ליוסף
קצת מוזר
במיוחד בגלל ההמשך
והשתח הוא ישראל
על ראש המיטה
הפך פניו כלפי שכינה
הפך עצמו גם בשכינה, אז אם ככה
אתה לא צריך להסביר שהוא השתחווה ליוסף
הוא השתחווה לשכינה, גמרנו
זה איפה זה ברבים?
זה איפה זה ברבים?
זה בשטח
והשתח הוא זה לשון יחיד
והשתח הוא זה ביחיד
כן
נכון או לא?
אז למה אמרת לי שזה לשון רבים?
בסדר
איך אומרים לשון רבים?
והשתח אבו, יפה
אז והשתח הוא ישראל
על ראש המיטה
אז אם כך
יוצא שאנחנו מוכרחים
להבין מדבר ראשי
שיעקב הפך עצמו
כלפי שכינה
שזה יוסף
יוסף
כלומר
השכינה שורה
על יוסף
ולכן הוא משתחווה
כלפי שכינה, כלומר ליוסף
עכשיו, זאת אומרת
שהוא מתייחס אל יוסף
כאל אלוהה, כמעט
ודאי שאסור לעבוד אדם
אבל זה יחס שנותנים לאלוהות
אתם זוכרים שלמדנו
ויעשור יוסף מרכבתו
ויעל לקראת אביו גושנה
וירא אליו
אז מה התברר?
שיוסף הפך להיות המרכבה
כלומר, הסתיים הזמן
שבו יעקב
הוא המרכבה
ועכשיו יוסף הוא המרכבה
כלומר, הצדיק
הוא המרכבה של השכינה
בזמן שבו הוא צריך להיות המרכבה
אבל, כיוון שהדור
משתנה, זה עובר לצדיק
אחר, ולכן אפילו
מי שפעם היה המרכבה
בשנים קודמות
הוא עכשיו משתכבה לצדיק
שהוא עכשיו המרכבה בדור החדש
עכשיו, הדברים האלה
בעצם כתובים בדברי רשי
על ועיקרא לבנו ליוסף
עכשיו תסכמו, זה הכל ברור לחלוטין
ועיקרא לבנו ליוסף
אני שוב חוזר לפסוק הזה
פסוק כפתט, אומר רשי
למי שהיה יכולת בידו לעשות
שואל שאלה קטנה
לפי היהדות, למי היה יכולת בידו?
לקב' ברוך הוא
לכן הוא ועיקרא
למי? לקב' ברוך הוא
איך הוא עשה את זה? הוא קרא לבנו ליוסף
עכשיו תראו
אם תסתכלו בפסוק עצמו
ועיקרא הוא ימי ישראל למות
ועיקרא
מה יש אחרי המילה ועיקרא?
טעם כזה, נכון?
שהספרדים
קוראים לו פסק
והאשכנזים קוראים לו
סיק
שתי הביטויים, גם פסק גם סיק
מציינים, הפסקה
אז כאילו כתוב כך
והעיקרא הוא ימי ישראל למות ועיקרא
למי הוא קרא? אומר רשי
למי שהיה יכולת בידו לעשות
איך הוא עושה את זה? לבנו ליוסף
ברור?
ולכן כאילו כתוב
לבנו, הוסיפו את ליוסף אחר כך
או הוסיפו את לבנו אחר כך
כלומר כאילו רוצים לתקן
כאילו בשורה מוסיפים צ'ופצ'יק כזה
עם וי
עם המילה הנוספת
עכשיו יוצא שכל זה באמת
הוא סתום מאוד
זה במישור העליון של יחסי הנשמות
בתוך המריקבה
בין יעקב לבין יוסף
לכן זה פרשה סתומה שבה סתומות
כן?
למה רשיל אומר את זה במפורש?
תגיד לי למה
איפה רשי חי?
אה?
אה?
בין הנוצרים, אתה רוצה לנוצרים
להגיד דברים כאלה? מה הם יעשו מזה?
הם מיד הפכו את זה לעבוד הזרח
לכן הוא כותב את זה כך
ומה אתה אמרת?
שהוא לא יודע
הוא לא ידע מה?
פירוש
מי לא ידע את הפירוש?
הוא לא יודע את הפירוש של עצמו
וזה לא שעסקו לו
אבל זה בדיוק מה שהוא פירש
אתה אומר שרשי לא ידע את רשי?
לא, הוא איך להסתיר
אה, אז השאלה הייתה למה הוא הסתיר?
כן, אבל
גם לגויים
הם יכולים להפרש
להפרש לגויים דברים כאלה?
אז אתה יודע מה זה היה עושה?
הם היו הופכים את זה לעבוד הזרח
אבל לא הבנתי מה אמרת
שאתה ממלכבן שרשי לא ידע
מה הוא לא ידע?
אבל איפה כתוב שרשי לא ידע?
אבל איפה כתוב שרשי לא ידע?
אתה אומר רשי לא ידע
איפה ראית שרשי לא ידע?
כתוב שרשי לא ידע
כתוב שרשי לא ידע
לא
אז אתה הבנת את השאלה שאני שאלה?
מה השאלה?
למה הוא הסתיר את זה?
מה התשובה?
התשובה זה
הוא לא רצה לגלות את זה לגויים
עכשיו מה אתה אומר שאולי רשי לא ידע?
מה הוא לא ידע?
לא הבנתי, מה?
זה הכנתות
אבל מה הוא לא יודע?
את דברי עצמו?
רשי לא יודע מה רשי אומר?
אז למה אתה מתכוון שאתה אומר רשי לא ידע?
לא, אני רוצה להבין אותך
מה?
מי אתה?
הוא אתה, כי הוא אמר לא ידע
טוב, לא מבין
אבל צריך לשים לב מה שאומרים
אני גם מוכן לענות אנשים
רק כדי שהם ידעו מה הם אומרים
טוב, הלאה
מה?
אזו, לכאורה זה באמת לא מכובד
שיעקב יתכופף לפני יוסף
הרי ודאי שיוסף לא מעוניין
שאביו ושתך עבלו
אלא שהם עושים את זה לא בגלל עצמם
זה לא משחק ככבוד בין יעקב ליוסף
אלא זה מהלכים באלוהות
ההשגחה מתגלה בהתחלה
אצל יעקב, עכשיו אצל יוסף
עכשיו, אני רוצה קצת יותר
להבין את ההתנהגות של יעקב
יעקב אומר
ועשית עמדי חסד ואמת
אל נא תקברני במצרים
אז מה אתה רוצה?
שיקחו את המומיה שלך
וסרקופג ענק
ואלפי חיילים
ואת המשפחה שלך
ותתחילו מסע הלוויה ממצרים ועד חברון
בתנאים הקשים של אותם הימים
כל זה בשביל מה?
שלא יקברו אותך במצרים
מה קרה אם יקברו אותך במצרים?
רשי
רשי אומר דברים מדהימים
אל נא תקברני במצרים
סופה להיות אפרה כנימה
ומרחשים תחת גופי
כלומר זה נורא מפריע לו
שהקינים יסתובבו לו
מתחת לתחבושות של המומיה
ולכן זה מצדיק את כל הבלאגן הזה
זה הגיוני לכם?
מה אכפת לו שיהיו קינים?
אז שיהיו קינים, אז מה?
אגב, הקינים היו כמה?
בגלל זה אתה עושה כל הבעיה?
קשר רימה בבשר
בבשר אמת כמחת לבשר החי?
אולי
זאת אומרת, זה סתם בגלל הכאב האישי שלו
הוא לא רוצה שככה יכאב לו
רשי ממשיך
נתן הסבר נוסף
ההסבר הראשון כבר תמוע לי
אני הייתי מסתפק רק בהסבר השלישי
זה היה מספיק טוב
הסבר שני
ושאין מתי חוץ על הארץ
חיים אלא בצער גלגול מחילות
גלגול מחילות זה במדרשים
כתוב שהמתים של חוץ לארץ
כשמגיע הזמן של תחילת המתים
אז נעשית מחילה תחת הקרקע
עד ארץ ישראל והם מתגלגלים
העצמות עושות ככה
עד שזה מגיע לארץ ישראל
ואז הם קמים להתחייה
אז הוא לא רוצה את הצער הזה
ולכן הוא מבקש שיוציאו
אותו ישירות לארץ ישראל
זה גם תמוע מאוד
בכלל מה זה הגלגול מחילות הזה
אתם מאמינים בזה?
אתם מאמינים בזה?
מה ככה שבאמת יש איזו מחילה?
זה לא מה שכתוב
כן, מה אתה אומר?
נכון, ואם אתה מאמין בזה
אתה פטי, אתה לא מאמין בזה
אתה כופר, תחליט
אולי מה?
זה הסברים יפים מה שאתם אומרים
זה לא מה שרשי אומר
אני רוצה להבין את רשי
ורשי אומר גלגול מחילות
הוא רוצה להבין את רשי
יש עוד הסבר שלישי
ההסבר השלישי יחסית קל
ושלא יעשו לי מצרים עבודה זרה
הוא לא רוצה שיעשו ממנו אליל
ממש לא ברור, אני אגיד לכם למה
כשיעקב היה חי, עשו ממנו אליל?
לא, אז למה כשהוא מת יעשו ממנו אליל?
יפה, דרכם של גויים
לקחת יהודי מת ולעשות אותו עבודה זרה
יש כנראה שורש, זו הכרה כזאת
שעד רגע היהודי המת הוא המוסע של העבודה זרה
בגלל שזה האופן של אומות העולם
לקלוט את היערה של עם ישראל
כשעם ישראל חי, כשיעקב חי
זה גדול מדי בשביל שיהיה אפשר להשתלט על זה
ויוצא לפי זה שהעבודה זרה
היא סוג של השתלטות על אורם של ישראל
כמו שמצאנו בנצרות, למשל
שהיא גונבת אורות מתוך התורה
כדי להחיות את עצמה
אז ההסבר השלישי אני מתחיל איכשהו להבין
מה אתה אומר? שכתוב עבודת...
אתה מאמין שזה מה שכתוב?
זה מה שמוטפס, אבל זה לא מה שכתוב בראשי
ודאי
כל המקומות שתמצאו עבודת כוכבים בחזל זה בלוף
עבודה זרה
הם כתבו את זה בגלל הגויים, בגלל הטנזור
הגויים לא אגידו איך כתבתם נגדנו?
לא, לא, כתבנו נגד עובדי כוכבים
אתם לא עובדים לכוכבים,
אתם עובדים לישו, אז זה בסדר
אבל הכוונה, עובדת עבודה זרה
אפילו יש מקומות, כל
מקום שהיה כתוב גוי בתלמוד
יש מקומות שהתפיסו במקום המילה גוי
עקום, עובד כוכבים ומוזלות
ויכן במסכת בבטרה יש מקום אחד שהתפיסו
ומי כעמך ישראל עקום אחד בארץ
או למשל ברמבן ביטוי לגבי
גוי שאינו עובד עבודה זרה
אז כתוב עקום שאיננו עובד כום
או עקום שאיננו עקום
זה לא ברור מה זה
אז זה ביטויים כאלה, אל
תאמין למה שאתה קורא פה
בסדר
מה?
זה נכון
כלומר הוא רוצה שיתחילו לשוב לארץ
כלומר הביטוי על הגאוי מחילות
זה השאיפה לשוב לארץ ישראל
השאלה היא, אני שואל את עצמי
האם שלושת ההסברים האלה
מנותקים אחד מהשני ומן השלישי
או שמה יש קשר בין שלושתם
אז בואו קודם כל נקשור את ההסבר השלישי
להסבר הראשון
אחר כך נעבור להסבר השני
ההסבר השלישי הוא
יעקב חש את הסכנה
שיעשו אותו עבודה זרה
עכשיו צריך להבין, זה לא רק
עניין שיעשו אותו עבודה זרה
וזה מאוד לא נעים שעושים אותך עבודה זרה
אם יש עבודה זרה
מהאור של ישראל, אין יציאה לעולם מן הגלות
כי להפוך לאלוהה
זה להפוך להיות חלק קבוע מן התרבות
אתה חלק מהעניין
לך עובדים
ובדיוק לא תצא
מה זה קשור לעניין?
אנחנו מדברים לא על יוסף
אנחנו מדברים על החשה של יעקב
יעקב חושש שיעשו אותו עבודה זרה
ולמה הוא חושש מזה?
כי הוא יודע את העוצמה של נשמת ישראל
בסדר?
עכשיו השאלה
מה יקרה אם יעשו אותו עבודה זרה?
לא רק שזה אסור שיעשו מיהודי עבודה זרה
זה לא כל כך נורא
כי הרי הוא מת
הוא פתור מן העבודה זרה
הרי הוא פתור מן המצוות
אלא הכוונה שאם עושים ממנו עבודה זרה
אז הוא הופך להיות חלק
מן העבודה זרה של מצרים
אם הוא הופך להיות חלק מהעבודה זרה של מצרים
לא יוצאים ממצרים
מי שהוא אלוהה במצרים לא יוצא
ברור?
זה ג'וב כזה שתופס אותך
זה דבר אחד
עכשיו אני רוצה קצת
להבין את הסיפור של הקינים
אתם לבדי זוכרים את השיעורים
שהעברתי בנושא 10 המכות זוכרים
נכון?
הסברנו שמכת דם
באה מזכותו של אברהם
מכת צפרדע באה מכוחו של יצחק
ומכת קינים מכוחו של יעקב
מה היה מיוחד במכת קינים
לעומת דם צפרדע?
שהחרטומים
שמה ש?
נכון יפה
המחשפים של מצרים לא ידעו לעשות את זה
הם ידעו לעשות דם מוצפרדע
קינים הם לא ידעו לעשות
למה הם לא ידעו לעשות?
אומר ראשי שם בגלל שאין השד שולט
על בריאה קטנה מסעורה
וקינה זה דבר קטן
יותר קטן מסעורה
השדים לא יודעים לתפוס את זה
זאת אומרת יש איזה משהו
איזה רזולוציה
שהכוחות של הכישוף
לא יכולים להגיע לשם
אז מי מגיע לשם? הקב".
ולכן אמרו החרטומים
אצבע אלוהים היא
זאת אומרת זה מכוחו של יעקב
שיעקב הקב.
קראו אל
שנאמר והקרא לו אל
אלוהי ישראל
אם כן מכת הקינים
היא בעצמה נובעת
מן התכונה האלוהית שיש ביעקב
שזה היסוד
לסכנה של עבודה זרה
כלומר זה שהעתידה עפרה
להיות קינים
זה הסיבה
שאני חושש שיעשו אותי עבודה זרה
זה לא שני
הסברים שונים זה מזה
אלא ההסבר הראשון הוא בעצמו
הסיבה של ההסבר השלישי
עד כאן מובן?
עכשיו מה
מה אתה רוצה?
בגלל הוא
מגלה ירדיים תחת
כן הוא אלוהי
יעקב הוא אלוהי
שנאמר והנה השם ניצב
עליו, מה זה עליו ולא על אברהם ויצחק
ולכן יש סכנה
יותר גדולה אצל יעקב להפוך אותו
לעבודה זרה במיוחד שבאמת הכוח
האלוהי שלו הוא זה שמוליד את
מכת הקינים במצרים
ולכן הסכנה
בגלל מכת הקינים שיעשו אותו עבודה זרה
זה מה שרשי אומר
צריכה להיות הפרה קינים ומרחשים תחתי
ולכן
יש סכנה שיעשו ני
המצרים עבודה זרה
כך שההסבר הראשון וההסבר השלישי
קשורים זה לזה בקשר
מהותי, עצמותי
אונתולוגי, כן בבקשה
איך יודעים
שהמקות
האלה
היו מסוכנות?
זה שייך לשיעור שלי על 10 מקות
כן
זה צריך פעם ללמוד
על כל פנים
אבל יש
זה מוקלט
זה מוקלט
כן
כן, נכון
כן, כן
עכשיו בואו נתקדם
מה עם ההסבר השני
מה אתה רוצה?
מה?
שם מכת קינים
מכת קינים
באה מכוחו של יעקב
כי הרמקת קינים
הייתה אלוהית שעליה אמרו
החרטומים
אצבע אלוהים היא
איננה מהכישוף, לא מהכסם
אלא היא מהאלוהות
וזה מכוחו של יעקב
כי הרי על יעקב נאמר
שהקב' הוא קרא לו אל
לעומת
אברהם ויצחק שלא זכו לזה
אם כן מה זה שהוא קרא לו אל
שיש משהו אלוהי ביעקב
ומכאן הסכנה
לעשות אותו עבודה זרה
ברור?
עכשיו זה עונה לך, אתה לא
צריך להסתכל עכשיו באינטרנט
עכשיו, אם זה נכון
עכשיו אני מתחיל להבין
את ההסבר השני גם
מתי חוץ לארץ
חיים
על ידי
צער של גלגול
מכילות
מה זה אומר?
שהקב' לא רוצה
להחיות את
מתי ישראל בחוץ לארץ
נכון? זה מה שזה אומר
לא משנה איך אני מסביר
גלגול מכילות, אם זה גלגול נשמות
או גלגול לא יודע, כל מיני
הסברים, לא משנה איך אני אסביר את זה
אבל דבר אחד ברור
דחיית המתים בחוץ לארץ
הקב' לא רוצה את זה
למה הוא לא רוצה את זה?
כי אם יש
דחיית המתים, דחיית המתים זה גילוי עצום
של היכולת האלוהית
הגילוי הזה, אם הוא בחוץ לארץ
הוא הופך אוטומטית לעבודה זרה
כי האלוהות מחוץ
למקומה
היא מיד נדפסת בצורה של חלקיות
אם יש חלקיות, זה
עבודת אלילים, ולכן צריך
להביא דחיית המתים לארץ ישראל
ומארץ ישראל
כמציון תצא תורה
ודבר ה'
ירושלים, עד כאן מובן
אז אם כן יוצא
שזה אותו ההסבר, גלגול
תחילות, כדי שלא יהיה עבודה זרה
מקט קינים, שלא יהיה עבודה זרה
וכולי, הכל מובן, כן בבקשה
אדוני
לא בצורה גדולה
כי אומרים שלא להגיד פה
מתים, אין דווקא ארץ, לא לעבוד פה
זה סיפור אחר
שהייתי
מאוד רוצה להרחיב בו, אבל
מסיבות מובנות מלאות
אני לא יכול להרחיב בו, כן, טוב
פסוק
אז
אז עכשיו זה יותר מובן, כן
והיה אומר, ישבע לי, והישבע לו
והשטח הוא ישראל ראש המיטה
פרק ממחט
פסוק א'
והיא אחרי
הדברים האלה
והיה אומר לי, יוסף
עכשיו, כל זה קורה במציאות
במציאות הגלויה
עד עכשיו זה היה
במישור הנשמות שלהם
והוא אומר לי, יוסף, הנה אביך חולה
חאזל אמרו, עד יעקב אבינו לא הייתה
מחלה, לא היה חולי
היה מת כשהוא בריא
היה מתעטש, זהו
אז מה זה אביך חולה?
עכשיו יש מחלה, למה יש מחלה?
כדי שיהיה הדרגה
האדם מתכונן
זה הסוד
של ההדרגתיות
של הסבלנות אפשר לומר
שהיא הסוד של הקמעה של הגאולה
זה הכוח של עם ישראל
והיא ייקח את שני בניו עמו
את מנשה
ואת אפרים
והיא אגיד ליעקב
והיא אומר, הנה בנך יוסף בא אליך
והתחזק ישראל
כלומר, אם יוסף בא
אז יעקב חוזר להיות ישראל לרגע
וישב על המיטה
והוא אומר ליעקב וליוסף
אל שדאי
נראה אליי בלוז
בארץ קנן ויברך אותי
והוא אומר אליי
הנה אני מפרחה וירביתיך
ונתתיך לקהל עמים
ונתתי את הארץ הזאת לזרחה אחריך
אחוזת עולם
הפסוק הזה
בעצם
הוא חזרה על מה שכתוב
במפורש בפרשת וישלח
נכון? בפרשת וישלח
בפרק
פרק
למד ד'
פסוק יהודה א'
סליחה, פרק למד ה'
פרק למד ה'
פסוק יהודה א'
והי אומר לו
אלוהים אני אל שדאי
פרי עורבי גול וכאיל גויים ימי
מכה ומלכים וחלציך יצאו
עכשיו, בשלב הזה
שבו הקב' נגלה אל יעקב ואמר לו
פרי עורבי כבר נולדו לו כל הילדים
חוץ מאחד בנימין
נכון? עכשיו
בנימין אז אם ככה זה גוי
זה עוד שבט
אבל מה זה? כהל גויים ימי
מכה, לא מובן
משמע שיש לו עוד שני שבטים
אבל רק בנימין נולד
אז יעקב פירש, אחרי שהוא כבר
רואה שאין לו אפשרות להוליד יותר
אז הוא מבין שכהל גויים זה יוסף
גוי זה בנימין
וכהל גויים זה יוסף
איך יוסף? מה?
מה לא הבנת את הנקודה הזאת?
הקב' אומר ליעקב
גוי וכהל גויים ימי מכה
יהיה, זה בעתיד
מה נשאר לו ללדת? רק את בנימין
אז זה גוי אחד, זה לא כהל גויים
גוי וכהל גויים
אז יעקב
כל הזמן היה מוטרד מה המשמעות של
כהל גויים, הרי רק בנימין נולד
עכשיו שהוא רואה את
מנשבת אפרים, אומר יעקב
עכשיו אני יודע, כהל גויים זה מנשב אפרים
לכן הוא חוזר על זה
כאן, אצלנו בפרק
ממחט, פסוק
ג' ואי אומר יעקב ויוסף
אל שדאי, נראה אלי בלוז
בארץ קנאן ואיברך אותי
אל שדאי מי זה?
זה מי שמבטיח
הבטחות של תולדות, נכון?
אל שדאי זה
אדון התולדות
ואי אומר אלי הנה נמפרחה
והרביתיך ונתתיך לכל העמים
ונתתי את הארץ הזאת
לזרחה אחריך
אחוזת עולם
כן?
נכון
יעקב קרא לזה בטל
אבל ההבטחה
הייתה לפני שהוא קרא לזה בטל
נכון? ולכן הוא אומר
אז, אני רוצה להסביר לו
את הנקודה בזמן שבה זה קרה, כדי שהוא
יבין מדוע הוא עכשיו אומר לו
שרק הנולדים אחרי זה הם
בכלל גויים
ואתה שנבנך נועדים לך
בארץ מצרים עד בו יהיה לך מצרים
מה לי הם?
אפרים ומנשה, קרעובן ושמעון יהיו לי
תשימו לב, גמטריה
אפרים ומנשה
וגמטריה, רעובן ושמעון
חסר אחד, מה זה אומר?
שצריך להוסיף את הכולל
נכון? מכאן
ללגיטימיות של גמטריות
עם הכולל, נכון שעושים?
למשל, אסור לאכול
אגוזים בראש השנה
כי אגוז בגמטריה
ח'
פחות אחד
זאת אומרת, זה לא נכון שאגוז בגמטריה
ח' ואף אף אחד מכם רוצים שזה יהיה בגמטריה
ח' ולכן אמרו
זה בגמטריה ח' עם הכולל
מה הלגיטימיות של זה? הנה
כתוב כאן, אפרים ומנשה, קרעובן ושמעון
וזה דבר מאוד עמוק
קרעובן ושמעון
מצד עצמם הם כבר שבטים שלמים
כשאתה מוסיף את הכולל זה נותן לך כוח
לעוד שבט
זאת אומרת, הגמטריה עם הכולל
היא לא מקרית, יש לה משמעות
קרעובן ושמעון
יהיו לי
יותר מזה, אחד יהיה
בחור כמו קרעובן
והשני יהיה שני כמו
שמעון
עכשיו, שימו לב שהוא אומר אפרים
ומנשה, מי הבחור?
מנשה, נכון?
וכאן הוא כבר מודיע לו על ההתאבכות
שהוא הולך להפך
את אפרים לבחור
הוא מולד
אתך, אשר הולדת
אחריהם, לך יהיו
על שם אחריהם יקראו בנחלתם
על מה הוא מדבר?
ילדים נוספים
שיש ליוסף
האם יש ליוסף וילדים נוספים?
מה?
מה?
לפי המקרא לא? איך אתה יודע?
לא מצאנו
לא מצאנו עוד בנים ליוסף
אולי כן היו לו, אולי לא היו לו
רשי זהיר, הוא אומר אם תוליד עוד
כן?
אבל הכתוב לא אומר כמו רשי
הוא אומר, מולדתך אשר הולדת
אז כך שאנחנו נשארים, בספק
אנחנו לא יודעים
האם ליוסף היו עוד בנים או לא
הוא מולדתך אשר הולדתה אחריהם, לך יהיו
בכל מקרה, על שם אחרים יקראו בנחלתם
אין שבט יוסף
אלא הם מצטרפים לאפרים
ומנשה
ואני
בבואי מפדן
מתה עלי רחל
בארץ קנן, וזה לא סלנג
בדרך
בעוד קברת ארץ
יש כאלה שהבינו את הבדיחה
ובעוד קברת ארץ אבוא אפרתה
והאקבריה שם בדרך
אפרת היא
בית לחם
מה? זה תקוע פה
אז רשי מספק אלינו את ההסבר
שהוא מבקש להיקבר
בארץ קנן, ואז הוא יודע שיש בליבו
עליו אולי כי הוא קבר
את אמו בדרך במקום לקחת אותה
למערת המכפלה
אגב, מתי מתה רחל?
ואיזה תאריך בשנה?
מה?
י' א' וח' ו' נכון?
כן? י' א' וח' ו'
מתה רחל, בואי נראה את רשי
איפה זה?
רשי
תסתכלו ברשי, בעוד קברת ארץ
מידת ארץ זה מ-2000 עמק
היא מידת חום שבת, כדביר אבי משה הדרשן
ולא תאמר שיקבו עליי גשמים
ולא הוליכה ולקוברה בחברון
עת הגריד היה
שהארץ חלולה ומנוקבת כחברה
עכשיו, יותר מזה
יש מדרשים שכתוב בהם
שזה היה בין פסח
לעצרת
אני לא יודע איך
י' א' וח' ו' זה יוצא בין פסח לעצרת
מה?
לא הבנתי
אבל יש גם
בילקוד שימוני
בילקוד שימוני
מהצד השני, בין פסח לעצרת
מהצד השני, זה נכון
אבל, לומר לך את האמת
זה לא משכנע אותי
לא יודע, משהו לא
זה לא משכנע אותי
במדרש ילקוד שימוני
כתוב
שבנימין נולד בי' א' וח'
אז כיוון שהוא נולד
ביום שמתה רחל
הרי היא מתה בידידתה
אז לכן אמרו שרחל מתה
בי' א' וח'
מה שנראה לי
שבמקור הקדום
של שני המדרשים האלה, היה כתוב אותו הדבר
היה כתוב שרחל
מתה בחודש השני
אז אני שואל את השאלה, מה זה החודש השני?
זה יכול להיות יר
כי הוא שני לניסן
זה יכול להיות מרחש ון
כי הוא שני
לתשרה, תלוי מאיפה מתחילים
מתחילים בתשרה, מתחילים בניסן
אז אני מתאר לעצמי
שהיה כתוב ככה
שהיא מתה בי' יר
ויש שומרים במרחש ון
עכשיו, ויש שומרים
איך כותבים את זה ברשת תיבות?
י' א'
אז מזה זה הפך להיות
י' א' ממרחש ון
ככה נראה לי
יש מקור כזה כתוב?
שמה?
שי' א' ממרחש ון?
לא, אני משער
שזה מה שהיה כתוב במקור הקדום
ואז זה מסביר
מאיפה לקחו גם י' א' ממרחש ון? סתם ככה
לא מאמין ש... אלא מה
תגיד שיש מסורת קדומה
אבל מה היה לכות שימוני?
כן, אבל לא מאמין שהיה לכות שימוני
יש לו מסורת היסטורית קדומה
עד י' א'
לא יכול להיות, במיוחד שאם זה היה נכון
אז איך נולד המדרש השני שאומר שזה בן פסח
לעצרת?
לא מסתדר, נכון?
טוב, כן
אז זה איזה ש...
גדלנו שזה י' א' ון
גדלנו שזה י' א' ון? לא נכון
אני גדלתי
את גדלת, אז זה אומר, זה
אני אגיד לך רק שנייה, רק שנייה
זה משהו שקיים בערך
חמש עשרה שנה
מזה חמש עשרה שנה
עושים דאווין מכל הסיפור הזה של
פטירת רחל
אני עוד לא בצפר גם, זה יותר מחמש עשרה שנה
יותר מחמש עשרה שנה?
עשרים שנה
בסדר? אני לא זוכר
יותר מזה
שאי פעם עשו כזה עניין
מפטירת רחל
ומאז רצח רבין עוד יותר
זאת אומרת
אל תמודד
בן מה?
אני לא יודע, לא חשבו על זה
חיפשו
חיפשו איזו הזדמנות למלא את היהודים
בעירת שמיים
שמעתי זה, רב אומר
מוריי ורבותיי, אם עם ישראל מסוגל
אחרי שלושת אלפים וחמש מאות שנה
לזכור את יום פטירת רחל
אז יש להניח
שעם ישראל ימשיך
עוד שלושת אלפים וחמש מאות שנה
טוב, בסדר, לא יודע
מנסים לבנות עירת שמיים
על בסיסים ראויים
שאני לא יודע מאיפה לקחו אותם
טוב, אבל מי אמר שהיהדות היא לא מתפתחת
הנה אתם רואים, יש כל הזמן רפורמות
ביהדות
אני לא אומר שזה רע
ללכת לקבר רחל זה דבר חשוב
של עצמו, כן, בסדר
לראות את הביזיון של הביטונדות
וזה, ממש
אנחנו מכירים את כל הציורים של הפסטורליה
של קבל רחל
טוב
זאת אומרת, אני
או מדבר על רחל
אבל יש משהו קצת יותר מזה, זה לא עניין רק
של בקשה אישית
של דרך ארץ כלפי יוסף
כי אם זה היה רק זה, התורה לא הייתה
כותבת את זה, הייתה
שומרת את זה בתורה שבעל פה
אבל יש פה משהו אחר
לרחל יש תפקיד
להיות בדרך, כן, לעומת לאה
שהיא במערה
רחל היא בדרך
המשמעות של להיות בדרך זה הכוונה
המקום של אי היציבות
כי יש לעם ישראל זמנים
של קביעות, יש לעם ישראל זמנים של דרך
פעם ככה
פעם ככה, אז רחל היא אחראית
על שמירת הקשר
לארץ ישראל ולנורמליות
בזמנים של גלות
ואי נורמליות
וזה מה שיעקב
בא לומר ליוסף
אתה ממשיך את המסורת של רחל
עמך, שהיא בדרך
אתה הרי המנהיג של הגלות
ואני אסביר לך משהו
בנוגע לגלות
מה אני אסביר לך? את מה שאתה צריך
לדעת בקשר לאפרעים ומנשה
בואו נראה
והיה ישראל את בני יוסף
והיה אומר, מי אלה?
והיה אומר יוסף אל אביב
בנייהם, אשר נתן לי אלוהים בזה
שאלה מוזרה ביותר
יעקב בא לרוח הקודש
כל מיני דברים כאלה
רואה את הצופה, את העתידות
רואה את חריט ההיסטוריה
אבל הוא לא יודע מי שני החבר'ה האלה
מנשה ואפרעים
מה, עכשיו אתה נזכר
אחרי 17 שנה, מה קרה?
לפני כן לא הבאת אותם ליעקב
יעקב שואל את יוסף
על האופי
של אפרעים ומנשה
האם אתה יודע מי אלה?
כלומר, האם אתה יכול לומר
בוודאות שהגלות
לא שינתה אותם
הרי הם היו נסיכים במצרים
לא גדלו בבית יעקב
הם היו
אנשי החצר, שליטים אולי
ולכן יעקב שואל
תגיד, הם מסוגלים לתמודד עם זה?
מי אלה?
אומר יוסף, בנייהם
אשר נתני אלוהים בזה
מה זה בזה?
במקום הזה, במצרים
כלומר, הקב' יש לו
ההשגחה שהוא רוצה שבנים כאלה
יהיו במצרים, אז יש לזה משמעות
אם יש לזה משמעות, אומר יעקב
אתה מבין שיש לזה משמעות
והיום אמר, ככהם נא אלי
ועבר איכם
יעקב לא מבין
הוא לא מבין את זה
יעקב מבין את זה, יוסף לא מבין את זה
הוא רוצה שגם יוסף יבין
ולכן הוא משתף אותו
מה?
זאת הסיבה שהוא צריך לומר את זה
כן
ועיני, מה?
זה רק תקין, מה שאמרנו בהתחלה של רחלית
זאת שאחדי את העולם הישראלי
מה זה אומר בעצם?
כלומר, יש השתוקקות של ישראל
אל ארץ ישראל
גם בזמן הפיזור
יעיין הכבודו בספר
נצח ישראל למערל מפראג
סוף פרק א' ששמה המערל
מסביר בהרחבה, מי זאת רחל
כלומר, זה הכוח המלכד את האומה בזמן הפיזור
יש אגב דבר
מאוד מעניין, היה יהודי אחד
עם שם
מקס נורדאו
מקס נורדאו היה
המשנה של הרצל
בראש
ההסתדרות הציונית
והוא היה
אדם מאוד מיוחד כי
כשהרצל כתב את מדינת היהודים
כולם אמרו שהוא משוגע
אז הרצל היה שבור
מהסיפור הזה, הלך לחבר שלו
מקס נורדאו, שהיה פסיכיאטר
ואמר לו, תגיד, האם אני משוגע
אמר לו
למה אתה חושב שאתה משוגע
הוא אומר, כי אני כתבתי ספר על מדינת היהודים
וכולם אומרים שאני מטורף
אז אולי אני באמת
אמר לו, אני בא איתך
ואז ככה הוא הצטרף לה
ההסתדרות הציונית ובעצם
חיזק את הרצל בהחלטה שלו
עכשיו מעניין, יש סיפור
שמספר נורדאו
איך הוא עצמו הגיע לרעיון הציוני
הוא מספר שפעם הוא ראה
ילדה קטנה
שחושבת מבית ספר יהודי
והוא שאל אותה
מה למדתם היום
והיא אמרה
אנחנו למדנו, זה כמו פסוק לי פסוקך
היא אמרה, אנחנו למדנו
את הסיפור, והוא קורא לזה
אגדת רחל
שרחל מבקעה על בניה
ושבגלל זה הקב' ברוך הוא אומר
עוד שיחזירו לארץ ישראל
ואז כותב מקס נורדאו, כששמעתי את הילדה הזאת
הבנתי שעם ישראל עוד יחזור לארץ
אז זה בדיוק מוכיח שהמערל צדק
ההתעוררות הלאומית
באחרית הימים
באה מפני הכוח של רחל
בדרכים כאלה
אבל בסופו של דבר זה מגיע
אז זה מה שהוא
רוצה עכשיו ללמד אותו
הוא רוצה ללמד אותו
משהו ביחס
למנשה ואפרים
שיישר
את דרכו
של יוסף בזמן הגלות
ומה שהוא צריך ללמד אותו
זה שאפרים קודם למנשה
מה המשמעות של
הקדמת אפרים למנשה
כל זאת ועוד נראה בפעם הבאה
שתהיה בפעם הבאה. שתהו.