[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/232890378″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***
פרק ב’-
פס’ ז’- וייצר- הפועל שמסמל את יצירת האדם.
עוד נאמר על בריאת האדם: ויברא, ונעשה.
לפי התוכנית, האדם היה צריך להיעשות כלומר, להיות מושלם, אך הוא רק נברא, חצי מושלם.
לאדם יש תפקיד להשלים את עשייתו, הוא בהשתלמות וזה נקרא יצירה.
יש באדם כוח קבוע וכוח משתנה.
הכוח הקבוע הוא נשמת חיים, והכוח המשתנה הוא העפר, זהו היצר הרע.
”וייצר ה’ את האדם”- לאדם יש יצר טוב ויצר רע, כיוון שהם חלק אינטגרלי מנפש האדם גם הרע לא רע.
”עפר מן האדמה”- עפר, פוריות, החלק הפורה מהאדמה הדוממת.
הדומם- שותק דיבור ברמה הכי נמוכה.
הצומח- שיח, שיחה, דיבור ברמה יותר גבוהה.
החי- יחווה, דיבור ברמה יותר גבוה
”וייפח באפיו נשמת חיים”- נשמת חיים, נשימה, הנשימה האלוקית בקרב האדם מצדיקה את היותו עליון.
נשימה, נשמה- איך שהאדם צריך להיות בעיני האלוקים.
”ויהי האדם לנפש חיה”-האדם שהיה הפך למשהו אחר.
להיות ל…-, למלא תפקיד כלפי הזולת, האדם הפך להיות נפש חיה של כל העולם כולו.
מכאן יוצא שהאדם והעולם נפש אחת (היה מביט מקצה העולם ועד סופו, והיה רואה עד סוף כל הדורות).
העולם היה גופו של האדם והאדם היה נפש העולם.
פס’ ח’-”וישם שם את האדם”- ה’ שם את האדם בגן שבתוך העדן.
גן- מקום עם גבולות, ובעדן אין גבולות
עדן זה העולם הבא והגן זו מציאות בתוך עדן המוגנת מפני מפגש ישיר עם אלוקים.
המשימה של האדם היא להגיע מהגן לעדן.
פס’ ט’- עץ, מלשון להתייעץ, מקום של חוכמה.
שלוש חוכמות:
”עץ נחמד למראה”
”ועץ החיים בתוך הגן”-בתוך, באמצע
”ועץ הדעת טוב ורע”-גם באמצע (הוכחה בפרק ג’ פס’ ג’)
פס’ י’- ונהר היוצא..” הנהר זורם מעדן לגן ומשם מחוץ לגן.
והיה-, לש’ עתיד, השפע מתגלה בעולם הזה בצורת 4 תרבויות יסודיות שכל אחת קלטה רק
חלק מנפש האדם: מצרים, הודו ,אשור ובבל.
פס’ טו’- ”לעבדה ולשמרה”-לעבדה, מצוות עשה ולשמרה, מצוות לא תעשה.
פס’ טז’- ויצו”-האדם צריך לעבוד כדי שתהיה לו זכות ויוכל לעבור מהגן לעדן.
האדם קיבל מצווה אחת של ”עשה” ואחת של ”לא תעשה” ומהן נגזרות כל המצוות.
”מכל עץ הגן אכל תאכל”- מצוות עשה
האכילה זה אידיאל למרות שלנו קשה להבין את זה.