ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: חיי שרה
פרשה נוכחית: תולדות
פרשה הבאה: ויצא
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

תפקיד הרע בעולם - לאפשר את הבחירה בטוב

יסודות באמונה

הרב יהושוע צוקרמן / י"ז כסלו ה'תשע"ה / 51 דק'
קוד שיעור: 21413
על השיעור:
מתוך שמונה קבצים , דעת תקט'

הרע. ההרגל. הבחירה - ההתחדשות
כתוב בישעיהו מ"ה: "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע", כלומר הרע נברא. אין הוא העדר טוב, אלא יש לו תפקיד. "ואהבת את ה' בכל לבבך" ולא בכל לבּך, כלומר - עבוד אותו בשני יצריך. אדם קיבל אפשרות לעשות רצון ה' בטוב - בזה שהוא עושה את רצון ה', וברע - בזה שאינו עושה אותו. בטוב - בזה שהוא מקיים את העולם על ידי חשיבה נכונה, רעיון נכון, מעשה טוב וכד', וברע - שאינו עושה כך. תפקיד נוסף לרע הוא בהיותו הפך הטוב, ובזה מאפשר את הבחירה. לרע ניתן זמן - ששת אלפים שנה, יש לו סוף. ועד אז, העולם דינאמי. אם העולם לא משתנה, אין הוא מגלה את ה', לכן ה' ברא רע בעולם - כדי שהאדם יוכל לבחור ולהתקדם. זו אבולוציה של העולם.
החופש הוא מהות האדם ויסוד העולם, זהו עולם האינסוף. אדם עקשן הוא מקובע, חסר בו האדם, ההתחדשות. לכן ההרגל הוא דבר אסור, בקדושה וגם במצוות, כי בהרגל אתה קבוע. הרגל הוא ההפך מהשכל. הרגל זה הרגליים. ההרגל, התרגיל, הוא בשביל הגוף - לרכוש מיומנות. לכן כשאדם פועל מתוך הרגל הוא הולך אחרי הגוף, ולא אחרי האינסוף שבו. (בכל סוף יש אינסוף, כל עשב הוא אלהי. לכן אסור להשחית עץ ולצער בע"ח). איך אני בודק שאינני פועל מתוך הרגל? הדרך היא לחשוב לפני מה שאני עושה, בעזרת השכל שעניינו לחקור, ולבחור בין טוב לרע. רמח"ל בדרך חיים: אם אדם היה יודע כל התורה כולה לא היה חוטא לעולם, כי מתוך שאדם משוכנע - הוא עושה. והכל תלוי בשכל, שכל של תורה. התורה היא לעשות אקטואלי מה שהיה אצל אבותי. מהו "זכר ליציאת מצרים"? זכר, זָכָר, פעיל - אני ממשיך את יציאת מצרים. זכור את יום השבת לקדשו, אתה מקדש אותו כל פעם מחדש, גם דרך הפה שהוא המחשבה.
יש הרגלים שונים אך המשותף לכולם הוא פעולת הגוף, להכניס את הגוף לתלם. אך לפני כל מצוה צריך לחשוב: אני עושה את רצונך. "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך". כשבאה מחשבתך לתת צדקה לעני בשתיים בלילה, ההלכה היא - מיד. מיד תפריש. עכשיו ה' מצווה. ואם לא עשית, זו בחירה שלך.
שמונה קבצים: "יגיע האדם לאותו עולם האור", כלומר יחשוף, יגלה. "לאותה חירות מוחלטת שמטרתה... לשכלל את היצירה הנכבדה כל כך שהוא רוח האדם המתאחד ברוח העולם כולו". ואם אדם יודע שהוא הלב הפנימי, שכוחו על העוה"ז גדול מאוד - הוא יכול להשפיע על העולם. "והיה אם שמוע תשמעו... ונתתי", פשוט הוא שהמוסר והפיזיקה הם דבר אחד. אדם צריך לדעת שהוא משפיע על העולם! וככל שאדם מבין ומכיר בזה, הוא גדול יותר. ככל שאדם גדול הוא גם לא מסוגל לשקר, הוא הגיע למצב כזה. אך האם זה המצב שהצדיק צריך להגיע אליו, שהוא לא יכול לנהוג אחרת? האם זו מטרתנו? הוא לכאורה עכשיו בבית סוהר של החוקים, כמו חתול כביכול, לא יכול לנהוג אחרת... נכון שגם כך יש לו זכויות כמובן... אך השאלה היא מהו העולם המחשבה שלו. עולם המחשבה הוא למעשה חופשי, וכל הזמן אפשר להעמיק יותר ויותר. המצוה היא אמצעי! והתכלית היא דבקות בה'. אנחנו דתיים כדי לחיות, ודבקות משמעה, שרצון ה' יותר פועל בי - ואין לי אפשרות אחרת אלא רק דרך המצוות שהוא נתן לי. כמה שאני מתחייה מרצונו, כך הוא מתגלה בי יותר. איך אני יכול לעשות את רצון הבורא? כל הזמן לחדש, כך למשל כל שבת תיראה אחרת. למה אין אמצעי אחר? כי צריך לעשות רצון ה', דרך מה שהוא רוצה - המצוות. אדם לעמל יולד - הוא לעולם לא "יגיע". בדומה לתעלה שדרכה זורמים המים, התעלה היא המצוות... הכלי זה המצוות, אם אני מכין את הכלי אז רצון ה' מופיע. העיקר הוא שה', האינסוף, יופיע. ההתקדמות של האדם זו הופעת ה'. הבחירה החופשית היא שאתה נמצא בקבוע ואתה חייב להזרים את החידוש. אדם שרק מקיים מצוות, לא מתפתח, ועוצר את החיים במובן מסוים."אחת שאלתי מאת ה'..." - רצון לדבקות. מדובר על חכמת התורה, חכמת ה' - המחשבה. ככל שהוא לומד תורה הוא יכול להתחדש יותר ויותר. אין זה שכל רציונלי, אלא שכל של תורה. יש לאדם אחריות בעולם. "שמיעת החדש בוא תבוא לפי מידת שמיעת הישן". כל ישן שעובר דרך נפשנו הוא חדש. לחיות דבר מה, זה החידוש.
האם אדם שחוטא, בזה פוגם בשלמותו? לא! כי השלמות שלו היא להשתלם, כי הוא תמיד חסר. כשחטא, הוא פגם בהשתלמות שלו, הוא לא פעל נגד מהותו, הוא פשוט בחר לא טוב, וצריך לתקן. אישיותו לא נפגעה...

תגיות: בחירה | הרגלים כל התגיות
1 הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
תגובות       לשיעור זה התפרסמו 1 תגובות, ב 1 דיונים.
1.  תודה רבה
אסתר,  ירושלים - יום ראשון, כב ���� תשע"ה (14/12/2014)
צופים כותבים
עוד ביסודות האמונה