ידיעת הכללים

“והנה כלל מה שיצטרך לאדם שיבחן בנושאו, הוא מדרגתו האמיתית שזכרנו. וזה כי הנה כשנבחין כלל הנמצאות המוחשים והמושכלים, שהם כלל כל מה שמצטייר ציורו בשכלנו, נמצא שאין כולם מין אחד ומדרגה אחת, אלא מינים שונים ומדרגות מתחלפות, וכפי התחלף מינם כן יתחלפו משפטיהם וחוקיהם. וזה ממה שיכריחנו להבחין ביניהם בהשכלתנו, למען נשיג אותם לאמתם כל אחד כפי חוקו”. צריך להבחין בדבר מצד מה שהוא באמת. למשל כדי לדעת מה זה פטיש צריך לדעת שיש עבודה. כלל המציאות בנוי מקליטתנו ע”י חמשת החושים – מוחשות. וכל מה שלא בא מצד החושים הוא המושכלים – דברים שאדם יודע דרך רוח הקודש, מסורת, השכל וכד’. היו תיאוריות שאין חושים והיו תיאוריות שסברו שהמושכלים לא קיימים. “ואמנם ראשי המדרגות והמינים אחד, והם מה שראוי שיבחן בנושא להכיר מאיזה מהם הוא, והם: הכל והחלק, הכלל והפרט, הסבה והמסובב, הנושא והמתחבר. וזה מה שנדרוש ראשונה בנושא לדעת אם הוא כל ואם הוא חלק, אם הוא כלל או פרט, אם הוא סבה או מסובב, אם הוא נושא או מתחבר”. “והנה כפי מדרגתו כן יבחן בו הבחנות, אשר כפי טבעו מצטרכות להשלמת השכלתו וציור עניינו: אם חלק הוא, יבקש לדעת הכל שהוא חלק ממנו; אם הוא פרט, יחקור על כללו; אם סבה, יחקור על מסובבו; אם מסובב – את סבתו; אם מתחבר, יבקש על נושאו ויחקור כמו כן לדעת איזה מין ממיני המתחברים הוא, אם קודם אם נמשך ואם מתלווה, אם עצמי ואם מקרי, אם בכוח ואם בפועל, כולן הבחנות לא ישלם ציור עניין זולתם. ועל הכל יתבונן על טבע העניין, לדעת אם הוא מוחלט או מוגבל. ואם מוגבל הוא, יחקור על גבוליו, כי אולם כל עניין אמיתי ישוב כוזב, אם ייוחס לנושא בלתי הגון לו, או אם יילקח שלא בגבולו”. סה”כ שמונה קטגוריות שצריך לסווג בכל לימוד. לפי קטגוריות הלימוד צריך לקדם אותו. בדבר המתחבר לנושא המקורי יש כמה סוגים של חיבור: עצם – דבר מהותי כמו משל תוכן של ספר. מקרי – כמו למשל מחיר של ספר. כמו כן צריך לבחון האם הדבר מוגבל או שהוא תמיד נכון. כך למשל אדם חייב בקיום מצוות כל זמן שהוא חי, אך משמת – “במתים חפשי”. ואמנם צריך שתתבונן, שהנה מספר הפרטים עצום מאוד מהכיל אותם שכל האדם, ואי אפשר לו לדעת כולם. ואולם מה שראוי לו שישתדל עליו, הוא ידיעת כללים, כי כל כלל בטבעו כולל פרטים הרבה, וכשישיג כלל אחד, נמצא משיג מאליו מספר רב מן הפרטים. ואף על פי שלא הבחין בם עדיין ולא הכיר היותם פרטי הכלל ההוא, כי הנה כשיבוא אחד מהם לידו לא יניח מלהכיר אותו, כיון שכבר ידוע אצלו העניין הכללי, אשר אי אפשר להם היות בלתו. וכן אמרו ז”ל, “לעולם יהיו דברי תורה בידיך כללים ולא פרטים” (ראה ספרי האזינו). אדם לא יכול להכיל בזכרונו את כל פרטי הידע של העולם ולכן עליו לצמצם לכללים. הרמח”ל לא מצטט משפט מהספרי אלא הוא הבין כך בספרי, וניסח זאת בלשון שלו. עיקרון זה של כללים ופרטים חורז את כל פריו של רמח”ל. כנראה שהוא ראה את ספרי הקבלה ואת הבלאגן שם החליט לעשות סדר. זאת בניגוד לשיטת הרמב”ם שמסביר שאת מורה הנבוכים בכוונה כתב בצורה לא מסודרת כדי שהקורא יקבל חויה שההשגה צצה לו ונעלמת. הרמב”ם התייאש מלתת הרצאה מסודרת בענייני אמונה. לא היה אדם מסודר מהרמב”ם ודווקא הוא שכתב הלכות יסודי התורה – הוא כותב שם שזה כטיפה מן הים ממה שיש לומר. כלומר הוא הבין שבעניינים אלוהיים מוכרחים להעביר את הדברים באופן רומז ולא באופן גלוי. או כמו שכותב במסכת חגיגה מדוע אין מלמדים סתרי תורה אלא לחכם ומבין מדעתו שיש דברים שאם יבואו לפרש במילים יפוג טעמם ויסור עניינם. רמח”ל סובר שאפשר להשתדל להגיד את הדברים בצורה ברורה וזו דרכו בספריו. “אך מה שיצטרך בידיעת הכללים, הוא הדעת אותם בכל גבוליהם ובחינותיהם וכמו שכתבתי למעלה. ואפילו דברים שנראים בתחילה נעדרי התולדה, צריך שתשמור אותם ותשית להם לבך ולא תהיה בז להם, כי אין לך דבר קטון או גדול בכלל, שאין לו מקום תולדה בפרטים. ומה שלא יוסיף ולא יגרע בקצת הפרטים, הנה יוליד תולדה רבה בזולתם, ובהיות הכלל כלל לכולם, צריך שיהיה בו מה שיספיק לכולם. על כן צריך שתדקדק בזה מאוד, ותתבונן על עניינם ועל יחסיהם וקשריהם בדקדוק גדול, ותבחין יפה יפה המשכם והשתלשלותם, איך נמשכים עניין מעניין מן הראש ועד הסוף, ואז תצליח ואז תשכיל”. מכיוון שהכלל כ”כ חשוב צריך לדייק מאוד בכללים. “והנה על פי הדברים האלה, חיברתי לך קורא נעים חיבור קטן זה, וכוונתי בו להציע לפניך כללי האמונה והעבודה על בורים, באופן שתוכל לעמוד עליהם אל נכון, ויצטיירו בשכלך ציור מספיק מוצל מן הערבוב והמבוכה. ותראה שורשיהם וענפיהם במדרגותם בבירור האפשרי שיתיישבו על לבך, ותקנה אותם בשכלך במובחר שבפנים. ומשם והלאה יקל לך למצוא דעת אלוהים בכל חלקי התורה ופירושיה ולעמוד על כל סתריה, כברכת ה’ אלוהיך אשר יתן לך. והנה נשתדלתי לסדר הדברים בסידור שנראה לי יותר נאות, ובמילים שחשבתים היותר הגונות, לתת לך ציור שלם מהדברים האלה אשר גמרתי להשכילך. על כן גם אתה צריך אתה לדקדק על כל זה, ולשמור את כל זה שמירה מעולה, עד תמצא מקום שיועיל לך, ולא תוותר על שום דקדוק פן יתעלם ממך עניין הכרחי. אבל זה אשר תעשה, תדקדק על כל המלות ותשתדל לעמוד על תוכן העניינים ולאצור כל אמיתתם בשכלך, ומצאת לך מנוח אשר ייטב לך”. לפעמים נראה שהרמח”ל חוזר על דבר או מדקדק יתר על המידה ולכן הוא אומר שזה מכוון. והנה קראתי שם הספר דרך ה’ כי הנה הוא כלל מדרכיו יתברך שגלה לנו על ידי נביאיו והודיענו בתורתו, ובהם מנהלנו ומנהל כל בריותיו. וחלקתי אותו לארבעה חלקים: האחד – מדבר בו על כלל יסודות המציאות ופרטותיו. השני – בהשגחתו יתברך, השלישי – בנבואה, והרביעי – בעבודה. ואתה אחי כל מבקש ה’ בדרך הזה לך, וה’ יהיה עמך ונתן לך עיניים לראות ואוזניים לשמוע נפלאות מתורתו. אמן כן יהי רצון.