ערוץ מאיר

מוקירים תודה למורנו ורבנו, על כל פועלו למען הפצת היהדות והתשובה,
וכולנו מחזירים לו באהבה לימוד דף בתלמוד הבבלי

כל הנושאים
פרשה קודמת: משפטים, שקלים
פרשה נוכחית: תרומה
פרשה הבאה: תצוה, זכור
 

האם באמירה שהעולם נברא ואיננו קדמון מסתתרת אפשרות לכפירה ?

ספר דרך ה' לרמח"ל

הרב אורי עמוס שרקי / י"ט אדר א ה'תשע"ו / 25 דק'
קוד שיעור: 23222
  • לרפואת התינוקת שירה חיה בת ג'ואנה אסתר רחל
  • לרפואת
  • סימה בת יסכה בתוך שאר ישראל. אמן.
  • לע"נ
  • ההורים תהילה בת שושנה, וארמון בן שרה.
  • לע"נ
  • דבורה בת שרה ובניהו ע"ה.
  • לע"נ
  • תום בן אורלי ז"ל.
  • לע"נ
  • טליה בת רחל ע"ה.
  • לרפואת
  • שירה שרה מזל טוב בת בלהה מרגלית בתוך שאר ישראל. אמן
  • לרפואת
  • ג'אן בן חנה לרפואת רות בת חיה צורטל לעילוי נשמת מיכה בן שלמה דוד זיווג הגון טליה בת חנה זיווג הגון אילה חביבה בת יהודית לרפואת דוד בן יוליה ללידה קלה למשפחתו של עומרי בן תמר הצלחה בזוגיות- מאי בת תמר, עמית בן תמר זיווג והצלחה לחן בן תמר.
  • לרפואת
  • כוכבא בת עידית, ולרפואת שמואל דוד בן חיה בתוך שאר ישראל.
  • לרפואת
  • גד בן ורד. לרפואת: ורה בת מיסה יפה רות בת מלכה שמחה בת אליס לזיווג הגון: תהילה בת שבע בת מטילדה.
  • הקדשות
  • לזיווג- זוהר בת עדנה פרוך איילה חביבה בת יהודית לבנת בת עליזה תהלה בת שבע בת מטילדה פרנסה טובה ומציאת עבודה- זוהר בת עדנה פרוך. לרפואת אליהו בן סעדה לרפואת אליס בת רחל לזיווג הגון יוסף עמרם בן אליס זיווג הגון אורלי בת אליס.
  • לע"נ
  • דניאל בן רחל ז"ל למשפחת חנון.
  • לע"נ
  • אליהו גבריאל בן מרים ז"ל.
  • לע"נ
  • יעקב בן שושנה ז"ל.
  • לע"נ
  • ניר בן סעדיה וציונה חנוכי.
  • לע"נ
  • אורה בת יוסף ע"ה
  • לע"נ
  • תמר בת נועה ע"ה. ת.נ.צ.ב.ה.
  • לע"נ
  • דבורה בת שרה ובניהו ע"ה.
  • לע"נ
  • יואל בן רחל ז"ל.
  • לרפואת
  • מנשה בן אכסה עם שאר ישראל. אמן.
  • לע"נ
  • יעקב דוד בן ביניש ז"ל.
  • לע"נ
  • חנה בת יצחק ע"ה.
  • רפואה-
  • נתנאל בן קוטי שלום בית ופרנסה טובה וקרובה לעיר- אבנר בצלאל בן נאווה סברוסה עדנה פרוך בת רזוואן חנה לידה קלה וידיים מלאות- נוגה בת עדנה פרוך
  • לרפואת התינוקת שירה חיה בת ג'ואנה אסתר רחל

על השיעור:
חלק ראשון תחילת פרק א'

המציא וממציא הם מושגים של הזמן המציא בעבר וממציא בהווה. באלוהות לא מדברים על זמן שכן הוא נספח אל החומר (רמב"ן) ביטויים אלה משמעותיים רק עבורנו ככל שנחזור אחורה בזמן נראה שמציאות ה' מחייבת. יש לזה השלכה חמורה מאוד. מקובל לדבר על המחלוקת בין הפילוסופים ליהדות בענים בריאת העולם הפילוסופיה הישנה אומרת שהעולם קדמון - תמיד היה. מה שאי ןכן לפי היהדות שהעולם נברא. אבל יש לברר מה משמעות הבריאה עבור היהודי. ההבנה הפשוטה היא שה' לא רצה ופתאום החליט שהוא רוצה עולם. לכאורה זה כפירה - הכנסנו זמן באלוהות! המושג של לפני ואחרי הוא מושג השייך לזמן זה ח"ו הופך את האלוהים לחומרי. לכן כשאומרים שהעולם נברא ברור ששוללים את ההבנה שהעולם קדמון, אבל להגיד שאלהים פעם רצה ופעם לא זו טעות. לכן אפשר לומר שיש לעולם התחלה ואם נחזור אחורה בזמן נצטרך להגיע לרגע ראשון ואז גם לזמן יש התחלה אבל אי אפשר להמציא מושג "פני הזמן" זה לא קיים. אם כן העולם הוא כמין בועה שבוכה יש זמן ומחוצה לה זה נצח. אם זה ככה אפשר שכשם שהקב|ה ברא עולם שנראה שיש בו התחלה אפשר באותה מידה שה ברא עולם שנראה קדמון. כעין זה מסביר הרבי מליוובאוויטש את כל העולם כאילו היה בו דינוזאורים ומאובנים. ההסבר הוא שהקב"ה עושה את ה"הצגה" של העולם עם תפאורה מושלמת. השאלה היא למה זה חשוב שהעולם נברא, אם אין משמעות בין כך ובין כך למה היה באמת. הרמב"ם הסביר שהוא מתעקש לומר שהעולם לא קדמון אע"פ שהיה לו יותר קל להסביר כך את פסוקי התורה, משום שאם נניח שהעולם קדמון יהיו הרבה שאלות שלא נצליח לענות עליהם כגון מדוע בחר ה' באומה זו ולא אחרת ומדוע נתן מצוות אלה ולא אחרות ואיך ייתכנו הניסים (שאם העולם קדמו ןהטבע הוא המציאות וא"א לשנות אותה). לעומת זה אומר הרמב"ם שאם נניח שהעולם נברא כל השאלות יסתלקו כי נאמר שכך רצה ה'. הוא מוסיף עוד הערה שאם היה בידינו להביא הוכחה פילוסופית שכלית לכך שהעולם נברא היינו מבטלים כל מה שפקרו הפילוסופים נגדנו. ואם לפילוסופים הייתה יכולת להביא הוכחה שהעולם קדמון הייתה התורה בכללה נופלת. ולכן אין לנו אלא לסמוך על עדות הנביאים שגילו לנו שהעולם מחודש - נברא. הרמח"ל מסביר שהמסורת של הפילוסופיה שמדברת על מציאות היא אותו שם שהדתות מכנות אלוה. ההבדל הוא בין "מה" ל"מי" ישות מחוסרת אישיות לבין אישיות. האלוה שמדבר בדתות הוא מישהו לעומת האלוה של הפילוסופים שהוא משהו ואי אפשר לדבר איתו הוא סוג של תחנת חשמל מבחינתם. יש פער עצום בין המסורת הפילוסופית לבין הנבואית, בעוד שהנבואה מדברת על מישהו שמדבר, הפילוסופיה מדברת על משהו. המקובלים מדברים על רובד שבו השאלה של אישות או חוסר אישיות איננו רלוונטי כלומר זה שמדברים על אלוהים בתור אישיות והפילוסופים בתור ישות כל זה בטל במושג אינסוף - הפילוסופים לא הבינו שהאינסוף הוא שורש שתי התפיסות יחד וחשבו שזה רק המימד האימפרסונאלי.

כל התגיות
הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד בדרך ה'