ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: חיי שרה
פרשה נוכחית: תולדות
פרשה הבאה: ויצא
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

האם באמירה שהעולם נברא ואיננו קדמון מסתתרת אפשרות לכפירה ?

ספר דרך ה' לרמח"ל

הרב אורי עמוס שרקי / י"ט אדר א ה'תשע"ו / 25 דק'
קוד שיעור: 23222
Loading the player ...
הסדרה ספר דרך ה' לרמח"ל מאת הרב אורי עמוס שרקי משודרת מדי יום רביעי בשעה 16:30
על השיעור:
חלק ראשון תחילת פרק א'

המציא וממציא הם מושגים של הזמן המציא בעבר וממציא בהווה. באלוהות לא מדברים על זמן שכן הוא נספח אל החומר (רמב"ן) ביטויים אלה משמעותיים רק עבורנו ככל שנחזור אחורה בזמן נראה שמציאות ה' מחייבת. יש לזה השלכה חמורה מאוד. מקובל לדבר על המחלוקת בין הפילוסופים ליהדות בענים בריאת העולם הפילוסופיה הישנה אומרת שהעולם קדמון - תמיד היה. מה שאי ןכן לפי היהדות שהעולם נברא. אבל יש לברר מה משמעות הבריאה עבור היהודי. ההבנה הפשוטה היא שה' לא רצה ופתאום החליט שהוא רוצה עולם. לכאורה זה כפירה - הכנסנו זמן באלוהות! המושג של לפני ואחרי הוא מושג השייך לזמן זה ח"ו הופך את האלוהים לחומרי. לכן כשאומרים שהעולם נברא ברור ששוללים את ההבנה שהעולם קדמון, אבל להגיד שאלהים פעם רצה ופעם לא זו טעות. לכן אפשר לומר שיש לעולם התחלה ואם נחזור אחורה בזמן נצטרך להגיע לרגע ראשון ואז גם לזמן יש התחלה אבל אי אפשר להמציא מושג "פני הזמן" זה לא קיים. אם כן העולם הוא כמין בועה שבוכה יש זמן ומחוצה לה זה נצח. אם זה ככה אפשר שכשם שהקב|ה ברא עולם שנראה שיש בו התחלה אפשר באותה מידה שה ברא עולם שנראה קדמון. כעין זה מסביר הרבי מליוובאוויטש את כל העולם כאילו היה בו דינוזאורים ומאובנים. ההסבר הוא שהקב"ה עושה את ה"הצגה" של העולם עם תפאורה מושלמת. השאלה היא למה זה חשוב שהעולם נברא, אם אין משמעות בין כך ובין כך למה היה באמת. הרמב"ם הסביר שהוא מתעקש לומר שהעולם לא קדמון אע"פ שהיה לו יותר קל להסביר כך את פסוקי התורה, משום שאם נניח שהעולם קדמון יהיו הרבה שאלות שלא נצליח לענות עליהם כגון מדוע בחר ה' באומה זו ולא אחרת ומדוע נתן מצוות אלה ולא אחרות ואיך ייתכנו הניסים (שאם העולם קדמו ןהטבע הוא המציאות וא"א לשנות אותה). לעומת זה אומר הרמב"ם שאם נניח שהעולם נברא כל השאלות יסתלקו כי נאמר שכך רצה ה'. הוא מוסיף עוד הערה שאם היה בידינו להביא הוכחה פילוסופית שכלית לכך שהעולם נברא היינו מבטלים כל מה שפקרו הפילוסופים נגדנו. ואם לפילוסופים הייתה יכולת להביא הוכחה שהעולם קדמון הייתה התורה בכללה נופלת. ולכן אין לנו אלא לסמוך על עדות הנביאים שגילו לנו שהעולם מחודש - נברא. הרמח"ל מסביר שהמסורת של הפילוסופיה שמדברת על מציאות היא אותו שם שהדתות מכנות אלוה. ההבדל הוא בין "מה" ל"מי" ישות מחוסרת אישיות לבין אישיות. האלוה שמדבר בדתות הוא מישהו לעומת האלוה של הפילוסופים שהוא משהו ואי אפשר לדבר איתו הוא סוג של תחנת חשמל מבחינתם. יש פער עצום בין המסורת הפילוסופית לבין הנבואית, בעוד שהנבואה מדברת על מישהו שמדבר, הפילוסופיה מדברת על משהו. המקובלים מדברים על רובד שבו השאלה של אישות או חוסר אישיות איננו רלוונטי כלומר זה שמדברים על אלוהים בתור אישיות והפילוסופים בתור ישות כל זה בטל במושג אינסוף - הפילוסופים לא הבינו שהאינסוף הוא שורש שתי התפיסות יחד וחשבו שזה רק המימד האימפרסונאלי.
כל התגיות
6 הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד בדרך ה'