ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

מחלוקתם של יצחק ורבקה ביחס לעשו , אז והיום

פרשת השבוע ע"פ "התורה והמצוה" להמלבי"ם - פרשת תולדות

הרב ערן טמיר / כ"ג חשוון ה'תשע"א / 55 דק'
קוד שיעור: 37908
Loading the player ...
על השיעור:
כל העולם כולו נברא רק כדי שימצא בו אדם- שיהיה מעון לשכינת השם בעולם. אדם אחד כזה! בעולם יש מיליוני אנשים שכולם נועדו כדי לצוות לאיש זה- להיות לו לצוותא ולסובב אותו. (הדבר דומה לעץ שמורכב מגזע, ענפים, שורשים, עלים וכו', וכל זה, בשביל הפרי!). אי אפשר שכל האנשים בעולם יעסקו בצרכים האלוקיים, צריך שיהיה מי שיעסוק גם בעניינים ארציים.. שבט לוי הוא נבדל משאר השבטים ועסוק רק בעבודת השם, רק בקודש. אומות העולם- עסוקים רק בחול. ועמ"י- בין שבט לוי לבין שאר האומות- עוסקים גם בחול וגם בקודש ומתווכים ביניהם. השם ברך את אברהם בכך שממנו יצא העם שישכין את שכינת השם בעולם. אך אברהם לא העביר ברכה זו ליצחק. וכי אפשר בכלל להעביר ברכה כזו? שהרי היא תלויה במעשי האדם ובבחירה אלוקית. יצחק קיבל את הברכה הזו מהקב"ה באופן ישיר, לאחר פטירת אביו. היות ויצחק לא קיבל את הברכה הזו מאברהם, הוא גם לא חשב להעביר אותה לאחד מבניו. היה לו ברור שהקב"ה יברך בסגולה זו את הבן שראוי לה. וכך יוצא שהברכה בפרשת תולדות לא קשורה כלל לעניינים רוחניים. הברכה עוסקת בעניינים גשמיים וארציים.
בפרשיה הקודמת לפרשיית הברכות- עשיו לוקח אישה מבנות כנען. יצחק מתעורר לברך דווקא את עשיו בעקבות לקיחת האישה הכנענית! הוא רוצה 'לקרב' אותו ולמנוע את התרחקותו מהמשפחה ואת הליכתו בדרך לא טובה (בחינת- אם אני לא אברך אותו, מי יודע לאן הוא יגיע..? היה פשוט ליצחק שעשיו לא ראוי לברכה האלוקית, אך יצחק הבין שאם הוא לא יקבל ברכה הוא עלול להפוך לפרא אדם ולהיות כמשפחות האדמה, ולכן רצה לברך אותו בברכה רוחנית לעניינים הגשמיים). אך גם יעקב זקוק לברכה רוחנית בענייניו הגשמיים- הוא עלול ליפול בכיוון ההפוך- מתוך דאגתו לרוח בלבד - לא יהיה מי שידאג לצד הגשמי בחייו.
יצחק הבין ששני בניו זקוקים לברכה בענייניהם הגשמיים- עשיו כדי שלא יפול לחומריות וישקע בה, ויעקב כדי שיתברך גם בצד הגשמי ולא יתמסר לרוח עד כדי הזנחת החומר.
יצחק תכנן שיעקב ועשיו יבנו שניהם את בית ישראל- עשיו יבנה את המימד החומרי כעוזר וכמסייע ליעקב, ויהיה כלי להופעת הקודש (מבנה של זבולון ויששכר, או : עם ישראל ושבט לוי). ולכן רצה לברך את עשיו על ידי ברכתו, למלא תפקיד זה. כשיגיע רצון השם להנחיל תורה לזרע יעקב- זרע עשיו יגנו עליהם וישמרו עליהם כקליפה המגנה על הפרי ויאפשרו להם לעסוק בקודש.
"ורבקה שומעת"- רבקה הבינה את כוונת יצחק, אך לא שיתפה איתה פעולה משום שהיא הבינה שעשיו הוא לא חול-שיכול-לתמוך-בקודש. עשיו הוא חול גמור! שלא יכול להיות אמצעי לבניין הקודש. יעקב יצטרך להכיל בתוכו את שני המימדים.. גם הרוחני וגם הגשמי. ולהעמיד בעצמו את עם ישראל.
המלבי"ם מסביר שיש שתי אפשרויות להיות אדם שלם-
אחד- אדם שהחומר מושך אותו, אך הוא מצליח להתגבר על יצרו. אדם כזה נקרא 'כובש'. והשני- אדם שכבר המית את יצרו ופסקה תאוותו! הוא נקרא 'צדיק'. (הרב קוק קורא להם 'כובש' ו'ישר').
רבקה חושבת שאם יעקב ימשול על עשיו בעוז השם - הוא יוכל לעזור לו להכניע את תאוותו ולכופף אותו לדרך הנכונה.
רבקה מלבישה את יעקב בבגדי עשיו. באופן סמלי, היא רוצה שבפנימיותו ישאר יעקב רוחני, שקולו ישאר קודש, אך מבחינה חיצונית ידע להכיל גם את הצד הגשמי והטבעי של החיים. הוא יודע ללבוש את בגדי עשיו ולהישאר יעקב. (לעומתו, עשיו גשמי מבפנים ומבחוץ, רבקה חושבת שהוא לא מסוגל להיות 'כובש' ולהכיל את שתי המימדים, הגשמי והרוחני).
"הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו"- על ידי הקול הפנימי של יעקב, יהיה לו גם הכוח החיצוני- כח הידיים, הכח הגשמי. ה'בגדים' ישארו חיצוניים לו . אך ברגע שעם ישראל יתנתק מ'קול יעקב' הפנימי, גם ידיו יאבדו את כוחן..
לבישת הבגדים אינה 'בגידה' או רמאות. הבגדים חיצוניים ליעקב וישארו כאלה. יעקב לא מתיימר לרכוש את הטבע ה'עשיווי'.. אך אסור לו גם לשכוח שהבגדים הם רק בגדים ולא מהות! כי ברגע שישכח- הוא לא יוכל לגאול את העולם ולחיות את שני המימדים שלו.
רבקה מבינה שהביטחון והכלכלה לא יכולים להגיע מבחוץ לעם ישראל. הם צריכים לנבוע מתוך עם ישראל. אך כמובן על בסיס מציאות קודש יציבה שתהיה בו!
המציאות של 'הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו' היא מצד אחד שלמה, יעקב בעצמו מסוגל לממש את כל המימדים שהוא זקוק להם על מנת להתקיים. אך מצד שני מציאות זו היא מסוכנת, כי לעולם 'יעקב' עלול לשכוח שהבגדים חיצוניים לו, לעולם הוא מסתכן בכך שישקע בחומריות ו'יפנים' את המהות הבגדים..

"בא אחיך במרמה ויקח ברכתך"- לאחר שיעקב התברך גם בברכה הגשמית וגם בברכה הרוחנית, אין כל סיבה לברך את עשיו! אין שום צורך לברך את עשיו ביכולות כלכליות או חברתיות, כי אין טעם בכאלו אם אינן תומכות בקודש וסובבות אותו. יעקב כבר התברך ביכולת הגשמית שתחזיק אותו, ובכך 'לקח' את הנישה שיצחק יעד לעשיו.
"הברכה אחת לך אבי"- עשיו שואל: האם ברכה אחת לך אבי? האם התכוונת ששנינו נתברך בברכה אחת, כדי להיות שותפים לאותה מטרה? ועשיו גם עונה: לא! אני לא מעוניין בברכה הגשמית כדי לתמוך ביעקב, אני רוצה ברכה שניה, אחרת, נפרדת מזו של יעקב! אני לא מעוניין בבניין החומרי כדי לתמוך ביעקב, אני מעוניין בבניין החומרי בפני עצמו!!
כאן יעקב מבין שבאמת עשיו לא מסוגל להיות תומך ליעקב. הוא לא רואה בשפע החומרי מטרה ולא אמצעי! יעקב מבורך מאת השם- 'יתן לך האלוקים...'. ואילו עשיו מתברך בעושר עצמאי...
ומה יהיה על עניין המשרה והממשלה? יצחק לא מברך את עשיו ביכולת פוליטית! כי אם מי שלא רואה את היעד האלוקי של העולם יקבל יכולת לשלוט ולהנהיג- התפקיד של 'יעקב' עלול להיפגע.
עשיו מקבל יכולת לרדות ביעקב רק אם לא יעבוד את השם, רק אם ישכח שהלבוש ה"עשיווי" הוא רק לבוש ! אך אם יעקב יעבוד את השם- עשיו לא יוכל לרדות בו. הוא יחיה את חייו בברכה גשמית אך ללא השפעה על יעקב. ויעקב יחיה את חייו בברכה גשמית מכח עצמו ובאמצעותה יוכל לעבוד את השם!
תגיות: עשו | אדום | יצחק ורבקה | מחלוקת כל התגיות
2 הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
תגובות       לשיעור זה התפרסמו 1 תגובות, ב 1 דיונים.
1.  אשריכם ישראל
עמי,   - יום חמישי, כז מרחשון תשע"א (04/11/2010)
צופים כותבים
עוד במלבי"ם על התורה