פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

“הא לחמא עניא”: יציאה משיעבוד המעצמות בכל דור | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX
מצוות חובת המלחמה היא חלק הכרחי במצוות יישוב ארץ ישראל | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX
פרקי “אורות המלחמה”: מיקוד קצר וקולע עם הרב ערן טמיר | פרק י’: שתי הדרכים לחיסול הרע בעולם
play3
הרב ערן טמיר
פרקי “אורות המלחמה”: מיקוד קצר וקולע עם הרב ערן טמיר | פרק ט’: המתח הפנימי שלנו, בין אחריות לאומית ואוניברסלית
play3
הרב ערן טמיר
“קול מלחמה במחנה”: שלושה סוגי קולות מלחמה אפשריים | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX
חטא העגל גורם לכל המלחמות בעולם עד ימינו. מה ההיגיון? – פרשת כי תשא | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת ויקרא > סוד המלח… ופורים

סוד המלח… ופורים

מילות מפתח:מלח, פורים, קרבנות
Play Video
video
play-rounded-fill
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/233082711″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 24
בין כובש לישר
בין ריח לניחוח בין מוטיבציה למימושה

כאשר אנו מתבוננים בסוגיות הראשונות שהתורה מצווה בנוגע לקורבנות, אנו רואים שאחד הדברים שהתורה מחדדת ומדגישה זה המחויבות להקריב את הקורבן עם מלח, כנאמר “וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח”. קורבן כשמו כן הוא מטרתו היא לקרבנו אל ה’ אלוקינו, וכדי ליצור את הקרבה הזו עלינו למלוח את הקורבן במלח, שהוא כנראה יסוד התקרבותנו לרבש”ע.
השורש מלח מעיד על מספר דברים, קודם כל מלח כפשוטו כחומר גלם, בנוסף נוטים לומר על אדם שהוא ממולח, אנו מלחימים דברים ומדברים על מלחים בספינה. מה הקשר בין כל השורשים הללו? מסביר “הכתב והקבלה” שהמלח מבטא חיבור נפלא. בנוגע לקטורת נאמר שעליה להיות “ממולח טהור קודש” והכוונה היא שעליה להיות מעורבת, מעורבבת מכל הסממנים המוכלים בה. כלומר, מלח הוא ביטוי לכוחות חיים שונים המעורבבים יחד. עקב כך המלחים נקראים בשמם, משום שהם מערבבים את מי הים באמצעות המשוטים כדי לקדם את ספינתם. בנוסף, אדמת מדבר, אדמה שאינה פורייה, נקראת אדמה מלוחה כנאמר “ארץ מלחה”, משום שיש פה ערבוב של הסדר, נשתנו סדרי בראשית כך שהארץ כעת לא יכולה להצמיח ועל כן היא קרויה מלחה. וכן כאשר אנו מלחימים דברים, מערבבים אותם יחד, זה נקרא הלחמה. המלח מסמל את הערבוב של כוחות חיים שונים, וגם הוא עצמו קרוי כך משום שהוא מכיל שני יסודות הופכיים, מצד אחד הוא נובע מהמים, מלח ים, אך לאחר שהוא נתגבש הוא נהיה שורף, יש בו את כוח האש. עקב כך המלח נקרא ברית אלוקים. ה”כלי יקר” מסביר כ”כתב והקבלה” שהמלח מסמל את ההופכיות, ולכן הוא מסמל את הברית עם הקב”ה. ההקרבה של הקורבנות עם המלח מסמלת שאנו מגלים את הסכמתנו לכרות עם הקב”ה ברית להשליטו על כל ההפכים. המלח הוא חומר הגלם במציאות שמגלה שיש מקור אחד לכל הדברים הנראים מעורבבים, אף אם הם נראים הופכיים. היכולת לחבר בין הפכים היא החיבור המופלא, ולכן הברית היא ע”כ שאנו יודעים שהקב”ה הוא אדון כל ההפכים, ממנו נובע הכל. ספר “ויקרא” מגלה לנו כבר בפתיחתו דבר גדול, כדי להתקרב אל הקב”ה עלינו להיות אנשים כאלו השייכים למבט אלוקי היודע להמליך את הקב”ה על מה שנראה לנו כדברים הופכיים.
הפסוק החותם את ספר “שמות” הוא “כי ענן ה’ על המשכן יומם ואש היה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם”. עיקר מטרתו של ספר “שמות” היא השראת השכינה במשכן, זהו שיא מהלך הגאולה, ולכן לכאורה לא ברור מדוע ספר זה נחתם בעניין כל כך טכני המתאר את פעולתם של עמוד האש ועמוד הענן. הנצי”ב מדייק שהמילה החשובה בפסוק הזה היא המילה “בו”. מכך אנו לומדים שלא היו שני עמודים שונים, אלא זהו ממש אותו עמוד, בעמוד הענן עצמו תהיה האש. זה ממש סוד ההפכים, זהו גילוי השכינה האמיתי המראה שאנו מבינים שמה שלנו נראה הפכים, עמוד הענן ועמוד האש, הם בדיוק אותו עמוד. הרב מסביר שיסוד תפיסת היהדות הוא גילוי המקור האחד בכל המציאויות השונות וההופכיות. בעולם המוחשי בו אנו חיים אנו רואים כוחות שונים ומנוגדים ומבינים שהאחדות נובעת דווקא מההפכים, זכר ונקבה למשל, פלוס ומינוס וכו’. לעומת זאת, בנוגע לעולם האמונות ודעות אנו פתאום מתקטנים ומצטמצמים, אנו מתקשים להבין שישנו מקור אחד לכל ההופעות האלוקיות המתגלות בהיסטוריה. עלינו להבין שכל מה שנראה לנו שונה זהו בסך הכל לבוש חיצוני הגורם לגילוי שונה, אך ברגע שנוריד את הלבוש, שנסתכל לעומק, נגלה שתחתם נמצא תוך עצמי אחד. זה שאנו לא מסוגלים לסבול דעה ההפוכה מאתנו, יש בכך צד טוב משום שאנו מזהים בה את השלילה, אך מכל מקום לא ייתכן להגיע למצב שאנו לא יכולים לסבול את אותה הדעה, מידת הדין עדיין שולטת במצב כזה. עלינו לדעת לגלות את הערך האלוקי החיובי הנמצא בכל דעה, לדעת שהקב”ה מחייה את כולם. בעולם של אמונה יש מלח, יש יכולת להכיל את ההפכים, יש הבנה שהקב”ה מתגלה בכל. נאבקים, אך מתוך נקודת מוצא אחדותית המבינה שבכל יש צד אמת. אנו חיים בתקופה בה זהו אולי הבירור המשמעותי ביותר שעלינו לברר. אנו בערב פורים, החג בו הכל הפוך, כל סמלו הוא ונהפוכו. קודם כל, כל מלכות אחשוורוש, כל סיפור המגילה נבע מכך שלא הקשבנו להצהרת כורש שקראה ליהודים לעלות לארץ ישראל. כל הפורים הזה הוא בדיעבד אחד גדול, הוא תוצאה של הקלקול שלנו. א”כ אין חג יותר בדיעבד מפורים. מצד שני, חז”ל אמרו שכל המועדים עתידים להתבטל חוץ מפורים. כמו כן, חז”ל אומרים שאדם המאבד את שכלו הוא כעובד עבודה זרה, אך מצד שני מסביר המהר”ל שכל עניינה של שתיית היין בפורים הוא לסלק את השכל. שלישית, בפורים אנו מתחפשים, אך מצד שני כל אחד מתחפש למה שהוא רוצה להיות. הגמרא דורשת עה”פ “תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס” שהנעצוץ הוא המן, הברוש הוא מרדכי, הסרפד זו ושתי וההדס זו אסתר. ההסבר הפשוט לכך הוא ש”תחת” זה במקום, כלומר במקום המן קיבלנו מרדכי ובמקום ושתי קיבלנו את אסתר. אך ישנו הסבר עמוק יותר, לפיו “תחת” זה כפשוטו מתחת. מתחת לכל המן יש מרדכי, מתחת לכל ושתי יש אסתר, רק צריך לדעת להפוך, לגלות את עומק העניין. כל פורים זהו סוד המלח, זהו הרעיון היסודי של פורים.
כיצד אנו מגיעים לכך? אומרת הגמרא במסכת “סנהדרין” “אמר ר’ אושעיא, מאי דכתיב ‘ויקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים’?” מסבירה הגמרא שההבדל הוא שתלמידי החכמים שבארץ ישראל הם נועם, הם כשמן זית, בעוד תלמידי החכמים שבבל הם כזית, הם מרים, הם חובלים. להיות נעימים בהלכה אחד לשני זה דורש גדולה, זה דורש ענווה, זה דורש יכולת להבין שגם בדעה השניה יש נועם, יש אמת. אם אינך מסוגל להכיל דעות הפוכות, להכיל הפכים, אז אתה כל הזמן חובל, אתה לא מסוגל לעיין איתו. הזית הוא דבר מר, אך הכתישה של הזית, המוכנות של הזית שיסחטו אותו כדי להוציא ממנו תוכן יותר מדויק, יותר מעולה, זה דורש ענווה. תלמידי חכמים שבארץ ישראל מסוגלים להכיל הפכים, ולכן רש”י מסביר שהיו ישובים בנועם ומעיינים בהלכה עד בירור האמת, בעוד תלמידי החכמים שבבל באופן יחסי היו חובלים, היו עזים אחד לשני כדברי רש”י. תורת חו”ל לא מסוגלת להכיל הפכים, לא מסוגלת להיות כוללנית. הרב מסביר ב”אורות התורה” שכנסת ישראל חיה בחו”ל חיים שאינם מקוריים. אנשי אמונה מבינים שמקור הכל הוא אחד. בחו”ל יש קושי לזהות את המקור האחד לכל החלקים כולל אלו השונים והמנוגדים. קשה להכיל כיצד אין הבדל בין הקודש לחול, בין תורה לבין צבא. הגלות כדברי הרב, פצעה בנו פצע אכזרי, לא אפשרה לנו לגלות את המקור האחד של כלל ההפכים. תלמידי החכמים כמובן צריכים להיות עוד יותר מקוריים, הן מצד שיסוד חייהם הוא החיים הרוחניים, המקוריות, הן מצד האחריות הציבורית שלהם. תלמידי החכמים שבחו”ל לא יכולים לקבל חיים מקוריים, לכן שם כל שערה ושערה, כל נימה ונימה יוצאת מגומה אחת ולכן היא דוחקת לחברתה. כל אחת רואה בחברתה אויבת, מעכבת. שם הלימוד, המעשה, ההלכה, האגדה הכל נראה מנוגד אחד לשני. כל החילוקים הללו הם חיצוניים בלבד, אך מבפנים ישנה מקוריות אחת. התפיסה האלוקית השלמה יותר היא היכולת להכיל את ההפכים, ולכן תלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה בהלכה. עלינו ללמוד לראות את הצד החיובי שבכל דבר, את האלוקי שבו. הר”ן מסביר שעלינו להקשיב לחכמים אף כשאומרים על ימין שהוא שמאל שהסיבה לכך היא שאנו טועים כאשר אנו מחלקים את העולם לטהור וטמא. אנו סבורים שדבר טהור הוא מאה אחוז טהור בעוד דבר טמא הוא מאה אחוז טמא, אך למעשה זה לא נכון. כל דבר מכיל טהור וטמא, והוא נחשב טהור או טמא עפ”י הכלל של “אחרי רבים להטות” – אם רובו טהור אז הוא טהור, ולהיפך. עלינו להקשיב לחכמים גם במידה ונראה שהם טועים, משום שהם בחכמתם יודעים ש”עת לעשות לה’ הפרו תורתך”, ישנם זמנים בהם חז”ל יודעים לקחת את צד המיעוט, את הצד הטמא שבד”כ הוא מועט, אך כעת יש לשים עליו את הדגש, כעת זה עיקרי יותר, ולכן זה טהור. זו הסיבה לכך שחז”ל אמרו שבסנהדרין ישבו רק חכמים שידעו לטהר את השרץ מהתורה, משום שעלינו לדעת למצוא גם את צדדי הטהרה שבשרץ. חז”ל הדריכונו לשמוע את צדדי המטהרים והמטמאים ולא רק את פסק ההלכה, כדי שבמצבי קצה נוכל לפסוק הלכה. זו הסיבה המהותית לציווי “ועשית ככל אשר יורוך”. סוד ההפכים זה לא רק שיעור באמונה, אלא זו הלכה. כאשר אנו טובלים את הפת במלח, אנו בעצם אומרים לקב”ה שאנו מעין המזבח שממליכים עלינו אותך בכל ההפכים. פורים יישאר לעתיד לבוא, כי זהו האידיאל הגדול, להמליך את הקב”ה על כל ההפכים. שנזכה לחיות את סוד המלח ולגאולה שלמה בעז”ה.

אורך השיעור: 60 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/233082711″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סוד המלח… ופורים

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן