ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

לגלות את החוק

'הכתב והקבלה' לרבי צבי יעקב מקלנבורג לפרשת בחוקותי

הרב ערן טמיר / י"ב אייר ה'תשע"ד / 70 דק'
קוד שיעור: 39412
Loading the player ...
על השיעור:
פרשתנו מתחילה במילים "אם בחוקותי תלכו". ההבנה הפשוטה בנוגע למילה חוק היא שמדובר במצוות שאין לנו הבנה לגביהן, זהו צד שאנו פשוט מקיימים כי כך הקב"ה קבע. בתורה יש צד בו אנו צריכים להתבטל ופשוט לקיים את דברי ה'. לפי הבנה זו רש"י הראשון על הפרשה מאוד תמוה, שהרי רש"י אומר שכוונת הפסוק היא "שתהיו עמלים בתורה". אנו יודעים שאדם עמל על דבר שהוא בסופו של דבר ירוויח ממנו, דבר שהוא יבין, אך אם חוק הוא דבר שהשכל האנושי לא יכול להבין, אז מה שייך לעמול כאן? אלא נראה שעלינו להבין בצורה עמוקה יותר את פירוש המושג חוק.
"הכתב והקבלה" מביא דעה בחז"ל לפיה "בחוקותי" זה על תושב"ע והמדרשות. הכוונה היא שבתורתנו יש שני רבדים, רובד ראשון הוא הכוונות הפשוטות, מה שנקרא תורת הנגלה. צד זה מפורש לפי הפרשנים ומתורגם לפי המתרגמים. רובד זה בכלל לא פשוט, חז"ל אמרו שהיום בו תירגמו את התורה ליוונית היה קשה כיום בו נעשה העגל. הסיבה לכך היא שבתורה יש רובד שני, יש רובד נסתר בעל עומק אינסופי. ברגע שאתה רק מתרגם, אז אתה מגשים את התורה, אתה מאבד את האינסופיות שבה, בדיוק כפי שנעשה בעגל. התפקיד שלנו הוא לא להסתפק ברובד הראשון, אלא להגיע לעומק העניין, לחשוף את הצד הנסתר שבתורה. את הכוונה הנסתרת הזו נמצא בתושב"ע ובמדרשות, הם מגלים את עומק כוונת התורה שבכתב. לפ"ז מסביר "הכתב והקבלה" ששורש המילה "בחוקותי" הוא ח.י.ק, הוא מסמל את הפנימיות, את העומק, את הצד הנסתר כנאמר "כעס בחיק כסילים ינוח". הסבר שני הוא ששורש המילה הוא ח.ק.ק, מלשון חקיקה, חפירה.

החוק נקרא כך לא רק מכיוון שאינו מובן בשכל האנושי, אלא מכיוון שיש בו גם חיק וחקיקה שאנו צריכים למצוא בתוכו. תחילה זה נראה לנו כחוק, כמשהו לא מובן, אך לאט לאט אנו חוקקים בו, אנו חופרים ומחפשים את הטעם החבוי בתוכו. לכן התורה אומרת "אם בחוקותי תלכו" אם אתם באמת רוצים להבין את החוק, עליכם להיות עמלים בתורה כדברי רש"י. ללא עמל אי אפשר לגלות את עומק כוונת המצוות. מעבר לכך, רש"י לא מסתפק בכך שיש להיות עמלים, אלא מדגיש שיש להיות עמלים "בתורה". תורה זה קודם כל מלשון הוראה, אך זה גם מלשון לתור, לחפש את הדברים הטובים הגנוזים בתוכה (כהסבר המלבי"ם על ההבדל שבין תרים למרגלים, שהתר מחפש את הטוב שבארץ בעוד מרגל מחפש את ערוות הארץ כדי לכבוש אותה). א"כ עלינו לחקור, לחפור בתורה, ולחפש את העומק הטוב שבה.

אך לא מספיק הרובד של "בחוקותי", אלא מעבר לכך התורה אומרת "תלכו". תכונת ההולך היא שהוא בדרך, הוא לא הגיע למטרה, הוא תמיד מתקדם. כך מי שרוצה לגלות את החוק, להגיע לעומק ההבנה צריך להיות סבלני, לדעת שגם כאשר הוא הגיע לאיזושהי נקודת יעד, לאיזושהי הבנה, עליו לדעת שיש עוד רובד עמוק הרבה יותר שהוא עוד לא הגיע אליו, עליו להמשיך ולתור, להמשיך וללכת. א"כ התורה אומרת לנו, שנכון שישנם חוקים, ישנם דברים שנשגבים מהבנתנו המלאה, אך עלינו לחפש לחקוק, לחפור עמוק עמוק בפנים עד שנגיע לעומק ההבנה, נתור את התורה ונמצא את העומק הטוב שבה, אך גם אז, גם לאחר כל העמל הזה בתורה, עלינו להבין שאנו הולכים, אנו עדיין באמצע הדרך.


הרמח"ל מסביר בספרו "דרך עץ חיים" שהתורה משולה לאש, כנאמר "כה דברי כאש" והשוואה זו היא מדויקת מאוד. כאשר אנו מדליקים את האש, אז בתחילה ישנה להבה גדולה מאוד, אך בה לא ניתן לבשל כלום, זו אש חיצונית. לעומת זאת לאחר זמן האש יורדת, נשארים רק הגחלים בהם נעוץ כל כוח האש, ואז ניתן לבשל בזה. על אף שכלפי חוץ נראה שכעת אין כאן כלום, זה חסר חיים, ברגע שתפיח בה קצת רוח מיד הגחלת מתלהטת ומוציאה מעצמה כל מיני גוונים של אש. הכל גנוז בפנים. כך התורה, פעמים רבות היא נראית כחוק, הפסוקים נראים כחסרי חיות ומשעממים, אך בתוכה גנוזה השתלהבות אדירה, בכל פסוק גנוזים סודות עצומים, אך כדי לגלות זאת עלינו להיות עמלים בתורה, לחקוק ולגלות את החיק.

מה קורה כאשר אנו לא מוכנים לגלות את החוק, אנו משאירים את הבנתנו כפשוטה וחיצונית? אומרת הגמרא במסכת "ברכות" "אם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר..ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס" - עפ"י הפשט נראה שהגמרא באה לומר שכאשר התורה חביבה על הדור, אז יש להפיצה ולדרוש ברבים, בעוד כאשר המצב הפוך, יש להתכנס ולא לעשות צחוק מעצמנו. מסביר הרב שאדם מחבב משהו רק כאשר הוא מכיר את ערכו, חיבה רגשית היא תוצאה של הכרה שכלית. ככל שנבין יותר את ערך הדבר מבחינה שכלית, כך יותר נחבבו.

אם כן, אם אנו רואים שבדור מסוים התורה חביבה על הדור, ממילא זה אומר שיש כאן הבנה שכלית, בעוד כאשר הדור לא מחבבה, אז ממילא יש כאן בעיה שכלית, יש כאן חוסר הבנה של ערך התורה. מה זה להבין את ערכה של תורה? אם אני תופס את התורה כאוסף של חוקים אז ממילא אין פה הבנה של הערך, שהרי אני פשוט מוריד את הראש ומקיים את דברי המלך, אך אם אני מחוקק ומגלה את עומק העניין ממילא אני מעריך ומחבב. אם נשים על המשקולת את לימוד ההלכה לעומת לימוד האמונה, אז ברור שהאמונה היא עומק ההלכה, היא המגלה את ערך התורה. לימוד זה עוסק בשורש התורה, בעומק הגדול שלה ומגלה לנו את ערכה. כאשר אנו רואים אנשים מקולקלים מבחינה מוסרית יש להבין שזה נובע מנפילת הדעת, חוסר ההבנה גורם לקלקולים הללו, וממילא תיקון הדעת יגרום לתיקון המעשים. בנוגע לקלקולים אלו, בנוגע לסטייה במימד הדעת, יש להבין שזה תלוי מאוד בגדולי האומה, באלו שבבית המדרש.

ברגע שאצלם יש סטייה קלה, אז אצל ההמון זה נתפס כסטייה גדולה הרבה יותר, (כדברי הרב בנוגע לראובן שנאמר עליו ששכב עם בלהה). קלקול קטן אצל אנשים גדולים יגרום לקלקול ענק אצל ההמון. כאשר בבית המדרש לא מבררים את האמונות והדעות, לא עוסקים בעומק התורה, אז כאשר זה יגיע להמון תהיה סטייה גדולה מאוד. לכן אומר לנו הלל ש"אם ראית דור שאין התורה חביבה עליו" אז תבין שזה לא חיסרון של ההמון, אלא חיסרון של הגדולים בבית המדרש, זו בעיה שאנו עדיין לא ביררנו את עומק התורה, ולכן "כנס" עליך להתכנס, לחזור לביהמ"ד, להעמיק את הדיעות, ומתוך כך התורה תהיה חביבה על הדור. הבעיה היא שאנו לא מספיק עמלים בתורה, ולכן זהו התיקון, לשוב ולעמול.
אם כן ישנן שתי אפשרויות כיצד לחיות את חיינו הרוחניים. דרך אחת היא דרך החוק, בדרך זו אנו מקיימים הכל מתוך כפייה. אפשרות שניה היא לעבור חקיקה, לחפור בתוכן הדברים ולחפש את החיק, את עומק העניין, להגיע להבנה ולהזדהות, וממילא נביא מכך ברכה לעצמנו ולעולם כולו.
תגיות: פרשת בחוקותי | חוק כל התגיות
2 הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
תגובות       לשיעור זה התפרסמו 1 תגובות, ב 1 דיונים.
1.  שיעור מדהים.
ינון,   - יום שלישי, טז אייר תשע"ו (24/05/2016)
צופים כותבים
עוד ב'הכתב והקבלה' לרבי