פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

“הא לחמא עניא”: יציאה משיעבוד המעצמות בכל דור | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX
מצוות חובת המלחמה היא חלק הכרחי במצוות יישוב ארץ ישראל | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX
פרקי “אורות המלחמה”: מיקוד קצר וקולע עם הרב ערן טמיר | פרק י’: שתי הדרכים לחיסול הרע בעולם
play3
הרב ערן טמיר
פרקי “אורות המלחמה”: מיקוד קצר וקולע עם הרב ערן טמיר | פרק ט’: המתח הפנימי שלנו, בין אחריות לאומית ואוניברסלית
play3
הרב ערן טמיר
“קול מלחמה במחנה”: שלושה סוגי קולות מלחמה אפשריים | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX
חטא העגל גורם לכל המלחמות בעולם עד ימינו. מה ההיגיון? – פרשת כי תשא | הרב ערן טמיר
play3
הרב ערן טמיר FIX

מה סופרים בספירת העומר ?

מילות מפתח:ספירת העומר
Play Video
video
play-rounded-fill
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/233079892″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 29
לגלות את החוק
התבוננות בפסוקים בפרשת “אמור” ביחס לספירת העומר מעוררים מספר שאלות. ראשית, התורה אומרת “והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן” ויש להבין מדוע הקורבן המובא נקרא קורבן העומר, ולא קורבן ראשית או ביכורים כפי שהתורה קוראת לו? בנוסף, עומר זו מידה, ולא מצינו בשום מקום שקורבן קרוי על שם הכמות, המידה בה מביאים ממנו. בדרך כלל הקורבן קרוי על שם הכלי בו הוא מוגש, כמו למשל מנחת מחבת או מנחת מרחשת, אך איפה מצינו שהקורבן קרוי על שם מידתו? בפסוק הבא נאמר “והניף את העומר לפני ה’ לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן” – כידוע בדברי התורה “ממחרת השבת” היא מתכוונת למחרת יו”ט ראשון של פסח, ויש להבין מדוע התורה משתמשת במושג “שבת” ולא אומרת פשוט שההנפה היא למחרת יום טוב. בנוסף, ישנן מספר שאלות על עצם הספירה. למשל, מדוע לא מברכים “שהחיינו” על מצוות ספירת העומר? שאלה ידועה נוספת היא מדוע אנו סופרים כמה ימים עברו, ולא כמה נשאר לנו עד מתן תורה? “הכתב והקבלה” תחילה מדייק שדברי התורה “וספרתם לכם” מלמדים אותנו יסוד חשוב מאוד. אנו חיים בעולם המתחלק לכמות ואיכות. למשל, אדם הסופר כסף יכול לעשות זאת מבחינה כמותית, לראות כמה יש לו. מעבר לכך, ניתן לספור בצורה איכותית, לראות מה משמעות הדברים, אם ספרתי וגיליתי שיש לי מאתיים שקלים, אז מה משמעות הדבר, מה אני יכול לעשות עם זה? כך ספירת העומר נראית כלפי חוץ טכנית וכמותית, אנו סופרים יום ועוד יום, אך התורה מדגישה לנו “וספרתם לכם” – הספירה צריכה להיות לנו, צריכה להיות משמעותית לנו, להיות איכותית. האדם סופר לעצמו, עליו לבדוק האם הוא עובר כאן תהליך, האם יש כאן התקדמות איכותית במהלך ימי הספירה. כעין זה נאמר אצל אברם “לך לך מארצך ומולדתך” ומסביר ה”כלי יקר” שההליכה הזו היא “לך”, היא לעצמך, היא תחשוף את התכונות הגנוזות בך ויכולות להתגלות רק בארץ כנען, ההליכה הזו היא לטובתך והנאתך כדברי רש”י. כך הספירה היא לנו, אנו אמורים להתקדם בזמן הזה, לתקן את מידותנו, מחשבותינו ומעשינו. אנו צריכים להתקדם ולהגיע לחג השבועות כתמימים, כשלמים, שהזמן הזה יהיה “שבע שבתות תמימות”, הוא יביאנו למידה שלמה ותמימה. כבר הזכרנו בעבר בנוגע למילה “לספור” שהיא דומה למילה אבן ספיר, האבן הזכה, הנקייה. מטרת הספירה היא שנהיה כספיר, מטוהרים ומזוככים מכל קלקולים נפשיים. בנוגע להנפה אומרת הגמרא שיש להניף את העומר לארבעת רוחות השמיים, כנעשה בארבעת המינים. הסיבה לכך היא שהאדם מקלקל מעשיו מפני רוב הטובה שעליו, כנאמר “וישמן ישורון ויבעט”. לכן בתחילת הקציר אנו מצווים להניפו לכל הצדדים ולסמל שהכל שייך לו, הכל נגיע ממנו ולא “כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה”. בנוגע לסיבה שהעומר קרוי על שם המידה, מסביר “הכתב והקבלה” שלמעשה המילה “עומר” לא מסמלת את המידה, אלא היא מלשון התעמרות, השתעבדות. הקב”ה כביכול מתעמר בנו, משעבדנו אליו. האדון יכול להתעמר בעבדו, להשתמש בו כרצונו. אנו סופרים עומר לא רק משום שזו המידה, אלא אנו סופרים את הימים בהם אנו מגלים שאנו מוכנים שהקב”ה יתעמר בנו, שאו מוכנים להשתעבד אליו, שאנו יודעים שכל הצלחותנו, הכל ממנו יתברך, והכל אמצעי לשם עבודת ה’. לפ”ז מובן גם מדוע לא סופרים לאחור. כאשר אנו סופרים את היום שהגענו אליו, אנו “באים בימים” כאברהם, אנו משתבחים כל יום ויום, מראים שהספירה היא “וספרתם לכם”, בכל יום יש מה להוציא לפי מדרגתו. מעבר לכך, שואל “הכתב והקבלה” מדוע הספירה מתחילה במוצאי יום טוב של פסח דווקא? הסיבה לכך היא שביו”ט ראשון של פסח אנו מחויבים לאכול מצות, בעוד בשאר החג אין ציווי כזה. כשאנו אוכלים מצה בפסח אנו מסלקים מאתנו את החמץ. אכילת המצה מגלה שאנו מוכנים להשתעבד לקב”ה, לתקן את עצמנו. א”כ ביו”ט ראשון של פסח אין צורך לספור את העומר, שהרי בעצם האכילה אנו מוכיחים את ההתעמרות, את זה שאנו מוכנים להשתעבד. בשאר הימים אנו כבר לא מחויבים לאכול מצה, ולכן יש צורך להתחיל לספור. יו”ט של פסח קרוי שבת משום שבו משביתים את החמץ הגשמי והרוחני, ו”ממחרת השבת”, למחרת היום הזה, עלינו לספור ולהראות שאנו מוכנים להשתעבד לקב”ה. כל ספירת העומר היא כאכילת מצה, היא מראה שאנו בבחינת מצה, וייתכן שבגלל זה לא מברכים ברכת “שהחיינו” על הספירה, משום שכבר יוצאים ידי חובה בברכה על המצה. בספירת העומר לא סופרים את הימים כפשוטם, זו לא ספירה טכנית, אלא ספירה מהותית, יש להבין את הכיוון את המטרה. אנו סופרים את עצמנו, את המהלך הרוחני שעלינו לעבור בתקופה הזו. בסיום הספירה עלינו להיות במקום אחר ממה שהתחלנו אותה, עלינו להתקדם במהלכה. בימים אלו יש מסוגלות לגלות את עצמנו, להיות קצת יותר כאבן ספיר, קצת יותר מוכנים להשתעבד, שנזכה בעז”ה.
אורך השיעור: 47 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/233079892″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה סופרים בספירת העומר ?

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן