ערוץ מאיר
כל הנושאים

פרשה הבאה: אחרי מות
 

רבן יוחנן בן זכאי

אישי ישראל

הרב אורי עמוס שרקי / י"ח טבת ה'תשע"ז / 5 דק'
קוד שיעור: 40053
  • לעילוי
  • נשמת סבלוולף ישראל בן נחמה ושלמה
  • לעילוי
  • נשמת נרדה שרייבר ע"ה
  • לעילוי
  • נשמת אישתו אסתר בת חיים ושושנה ע"ה.
  • לרפואת
  • הנפש והגוף במהרה של: שמחה אוריה בת רחל יפתח ידידיה בן רחל משה נריה בן רחל (חולה נפש) בניה אברהם בן רחל רחלי בת שמחה מיכל עלי ברוך בן אורה
  • להצלחה,
  • לרפואה ולשמירה של: משה בן רחל ראשל חיים בן שמחה מיכל שמחה מיכל בת ריקיטה ברוך בן שמחה מיכל
  • לע"נ
  • בני משפחת עטר ההורים יריב ושושנה. והילדים: יעקב ישראל, עטרת תפארת, איילה, מוריה, ידיד ואביגיל. ת.נ.צ.ב.ה. אמן.
  • לרפואתו
  • השלימה של הילד עובדיה רועי בן שולמית רעות
  • זרע
  • בר קיימא לכל בת ישראל שצריכה. אמן.
  • לע"נ
  • הילד עובדיה רועי בן שלומית רעות ז"ל.
  • לרפואת
  • מנשה בן אכסה בתוך שאר כל חולי עמו ישראל- אמן.
  • לרפואת
  • הדסה בר אור לאה ואור לאה בת אסתר. ליאורה בת חנה - לפרי בטן עידית רחל בת רות - זיווג הגון חגית בת חנה - זיווג הגון אודיה אהובה בת חנה שרה - זיווג הגון.
  • לע"נ
  • מו"ר הרב חיים ישעיהו הדרי בן אהובה ליבא זצ"ל
  • לע"נ
  • החייל רונן בן אלנה הי"ד.
  • לע"נ
  • מרת מוני בת אסתר ע"ה
  • לעילוי
  • נשמת ישראל סבלוולף בן שלמה ונחמה.
  • לע"נ
  • כמס עמוס בן מזל אסתר ז"ל
  • לעילוי
  • נשמת שמעון בן שאול
  • לרפואת
  • אבישי עודד בן יעל. לעילוי נשמת עודד בן מיכאל ז"ל, יפה שיינדל בת נתן ע"ה ויצחק בן שלמה ז"ל.
  • לע"נ
  • ניר בן סעדיה וציונה חנוכי.

This text will be replaced
על השיעור:
"רבן יוחנן בן זכאי - אישיות מיוחדת, ידוע כמי שמציל את היהדות בזמנו.
כאשר חרבה ירושלים ועמדה בפני כיליון, הוא זה שדואג להמשכה של היהדות במהלך הגלות על ידי שהבין שזה הזמן לעבור ממלכות לגלות.
רבן יוחנן בן זכאי מסדר את הלכותיה של הגלות, מגיע לאספסיאנוס קיסר באמצע המצור על ירושלים, ומבקש ממנו לחתום על חוזה שיאפשר את קיומה של היהדות במהלך הגלות.
רבן יוחנן בן זכאי לקח על עצמו אחריות אדירה, וכאשר הוא העריך שלא ניתן לבקש מאספסיאנוס להציל את ירושלים הוא החליט להקים את היהדות הגלותית, שהמשיכה את הקיום היהודי במשך כל הגלות הארוכה.
הדבר הזה אינו פשוט. רבי עקיבא דורש עליו בתלמוד את הפסוק: "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" וטוען שרבן יוחנן בן זכאי היה צריך לבקש את ירושלים ולא את יבנה.
אז אולי באמת רבן יוחנן בן זכאי טעה?
התלמוד מספר שבשעת פטירתו הוא התחיל לבכות. שאלו אותו תלמידיו: מה יש לך לבכות? אתה פטיש החזק, עמוד ישראל, נר הימיני?
אמר להם: אני הולך לפני מלך גדול שאינני יכול לשחד אותו. יש לפניי שתי דרכים ואינני יודע באיזו אני נכנס.
איך ייתכן שגדול כרבן יוחנן בן זכאי לא יודע אם הוא נכנס לגן עדן או לגהינום?
אלא נראה שהוא התלבט בגלל אותו מעשה ושאל את עצמו האם הוא לא היה צריך לנהוג כמו חזקיהו המלך בשעתו (שלא נכנס לסנחריב)?
ואז מספרת הגמרא "בשעת פטירתו, אמר להם: פנו כלים מפני הטומאה, והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא".
ומסביר רש"י שכאשר אדם נפטר באים לקראתו כל הנשמות שאיתן הוא יישב בגן עדן.
מתברר אם כן שחזקיהו מלך יהודה הסכים עם רבן יוחנן בן זכאי.
לאמור, שישנן תקופות שצריך לנהוג כחזקיה וישנן תקופות שצריך לנהוג כירמיהו וכרבן יוחנן בן זכאי.
זהו ההבדל בין שעת חורבן לשעת בניין ומוטלת עלינו אחריות גדולה לדעת להעריך נכון מהו האופי של התקופה שבה אנו חיים".

תגיות: רבן יוחנן בן זכאי כל התגיות
הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד באמונה