פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

הדרכות מעשיות בלימוד תורה בכלל ובלימוד אמונה בפרט

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫שלום לכולם.
‫אנחנו נמצאים בשיעור מספר 15.

‫שיעור ה-15 בסדרה הזו, יסודות האמונה.

‫פעם שעברה, מי שזוכר, מי שזוכרת,

‫אנחנו דיברנו על החשיבות ‫הגדולה של לימודי אמונה.

‫שהרב קוק, כחלק מהמהלך ‫שלו על הסבר מושג האלוהות,

‫ומסביר גם את ההשלכות שיש ‫לתפיסות לא מזוכחות במושגי האמונה,

‫כאשר העולם האמוני הוא נשאר שטחי,

‫דיברנו על ההשלכות שיש ‫לזה בין ביחס לעולם הדתי,

‫בין להופעה של הכפירה, ועוד גם נראה בהמשך.

‫הרב קוק אמר שהדבר, למרות ‫שקשה מאוד להצביע על דבר אחד,

‫כמו כל תופעה תרבותית, זה תופעה ‫שמורכבת מהרבה סיבות קטנות,

‫שבסופו של דבר מתנגזות ‫לתופעות שאנחנו רואים מול עינינו,

‫אבל אם בכל זאת רוצים ‫להצביע לזה נקודה שהיא השורש

‫לכל הבניין האמוני הראוע שקיים אצל בני אדם,

‫ובמילא גם שורש התיקון שהעולם ילך ויתקדם,

‫אומר הרב זה הנושא של לימודי אמונה.

‫דיברנו על זה בהרחבה פעם שעברה,

‫שכאשר לא לומדים אמונה בכל המובנים,

‫אז האמונה נותרת שטחית, ‫וכל המושגים ביחס לאלוהות,

‫ובכלל ביחס למושגים ביהדות, וגם ביחס לחיים,

‫הם נשארים מאוד מאוד רדודים,

‫והדבר הזה יוצר את התוצאות שדיברנו עליהן,

‫והמסקנה אומרה שצריך ללמוד אמונה,

‫זאת אומרת צריך להכניס את הלימוד האמוני

‫באופן מאוד מאוד משמעותי לתוך בית המדרש,

‫וגם לתוך המרחבים של הציבור של עומד תורה,

‫ועל ידי כך העולם ילך וישתפר.

‫השיעור הזה אנחנו באמת נעשה הפסקה,

‫קלה מהמאמר שאנחנו מתעסקים איתו,

‫מהי הסורמרכים, ונכניס את השיעור

‫להדרכות מעשיות ללימוד אמונה,

‫ואני רוצה לנסות גם את ההזדמנות

‫להדרכות בכלל ללימוד תורה.

‫זאת אומרת מה שנעשה עכשיו בשעה הזאת,

‫אנחנו נעשה סקירה מהירה מאוד

‫של המקצועות השונים שקיימים בלימוד התורה,

‫ואני אנסה לתת איזושהי תוכנית

‫איך מקיפים את התורה כולה במהלך החיים.

‫גם בזמנים שחלק מהקהל נמצא פה עכשיו,

‫שזה בחורה ישיבה, בנות מדרשת,

‫זאת אומרת אנשים שרוב ‫זמנם מוקדש ללימוד תורה,

‫וזה כמובן רוב בני אדם, ‫זה רק שלב מסוים בחיים,

‫שנה, שנתיים, שלוש, חמש, לא יותר מזה,

‫וגם בעיקר לתת פה איזושהי הדרכה

‫גם לאנשים, בין גברים, בין ‫נשים, שממשיכים אחרי זה בחיים,

‫בלימודים אקדמיים ובעבודה ובמשפחה,

‫למצוא גם את הזמן וגם את התוכנית כמה שאפשר,

‫כדי שהלימוד תורה יהיה מתמקיף

‫ויחיל את כל החלקים שבתורה.

‫אני מאוד מאמין בדבר הזה, ‫שאפשר להקיף את כל התורה כולה.

‫כמה שהתורה נראית כמשהו שהוא ים שאין לו סוף,

‫ואנשים מתייאשים אליך תחילה,

‫ולכן הרבה פעמים אנשים מתייחסים למות תורה

‫כאיזה משהו שמזדמן בשעות הפנאי,

‫ושיהיה זמן, אז פותחים איזה ספר,

‫שומעים איזה שיעור, אבל לא באמת מתייחסים

‫ברצינות לתוכנית, לא ‫בונים לעצמם תוכנית שיטתית

‫להקפת התורה.

‫והדבר הזה, לדעתי, הוא לא נכון.

‫אפשר לעשות את זה בתוכנית מסודרת,

‫שמתחילים אותה פחות או יותר בגילאים

‫שאדם בדרך כלל נפתח ללימוד תורה רציני,

‫שזה בגילי ה-18 ופלוס,

‫בונים תוכנית, שוב, אנחנו לא ממהרים.

‫בן אדם היום ממוצע, חי ‫עד גיל 82, 84, זה הרבה זמן.

‫גברים 82, נשים 84, ‫יש לכם פור שיש שנתיים.

‫טוב, יש לזה גם סיבות.

‫לענייננו, אפשר עד שאדם נפטר מהעולם הזה,

‫להגיע למצב שלפחות את הדברים היסודיים

‫של התורה הוא יקיף.

‫אז זה מה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו,

‫פשוט סקירה מסודרת של הספרים והתכנים

‫שמרכיבים את לימוד התורה,

‫ואיך אנחנו בונים תוכנית שתקיף אותם

‫בדגש ללימודי אמונה, שזה ‫כאמור הדבר שאומר הרב קורק,

‫שהוא נצרח ביותר היום.

‫אז בואו נתחיל.

‫לימוד התורה, דבר ראשון, מתחיל מהתורה שבכתב.

‫התורה שבכתב, כידוע, זה ‫אותה נבואה שניתנה באופן ישיר

‫מעת הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

‫הנבואה, בניגוד, תכף שנראה לתורה שבעל פה,

‫שזה כבר דברים שחכמים ‫הסיקו מתוך התורה שבכתב,

‫זה מה שאנחנו מכנים תנ״ך.

‫תורה, נביאים כתובים.

‫דבר ראשון, נקודת מוצא.

‫אומרים חז״ל,

‫כפליים כיוצאי מצרים עמדו להם לישראל נביאים.

‫זאת אומרת, אומרים חכמים,

‫הנביאים בעם ישראל היו כפליים כיוצאי מצרים.

‫נלך על המספר המינימלי של יוצאי מצרים

‫שמופיע בתורה, של ה-600 ‫אלף, כפליים כיוצאי מצרים,

‫מיליון ו-200 אלף נביאים ‫היו לעם ישראל במהלך הדורות.

‫אם נחלק את המיליון ו-200 ‫אלף על אלף שנות נבואה,

‫שזה הזמן שבה הייתה נבואה בעם ישראל,

‫מדברים על 1,200 נביאים בשנה.

‫זאת אומרת, נכון, אני לא ‫טועה, 1,200 נביאים בשנה,

‫שזה אומר ביום שלושה נביאים, משהו כזה.

‫בסדר? שלושה ארבעה נביאים ביום.

‫באמת, היו מאות אלפי נבואות ‫שניתנו במהלך הדורות לעם ישראל.

‫אף אלפיכם, לתנח נכנסו רק ‫מספר מצומצם של נביאים ונביאות.

‫מדוע? כי רק, אומרים חזל, ‫נבואה שנצרכה לדורות נכתבה.

‫רוב הנבואות, הם ניתנו תלויי זמן ומקום,

‫סביב איזושהי מעורה ‫שהיה זקוק אז לדבר אלוהים,

‫שייתן את הכלים להתמודד איתו,

‫ולאחר שהמעורה עבר, אז ‫הנבואה כבר היא לא רלוונטית.

‫הנבואות שנכנסו לתנח, זה נבואות ‫שיש להן משמעות גם לדור שלנו.

‫כשאנחנו לומדים את ‫הנבואות, זה כמובן נושא ארוך,

‫אנחנו נזכיר אותו במשפט, אנחנו לומדים ‫תנח, אנחנו לא לומדים משהו היסטורי,

‫אנחנו לא לומדים עכשיו איזו נבירה בעבר,

‫אלא אנחנו מנסים ללמוד איך ‫דבר השם, דרך פסוקי הנבואה,

‫דרך סיפורי הנבואה, מדבר אלינו בכל דור ודור.

‫התורה שמכתב, היא מחולקת לשלושה חלקים.

‫הראשון, זה התורה, חמישי החומשי תורה.

‫זה נבואה שניתנה באופן ישיר, ‫על ידי הבורא, למשה רבנו.

‫משה רבנו, הנבואה, נחשב את ‫הנבואה ברמה הגבוהה ביותר,

‫חכמים מכנים את זה, אספקלריה מהירה,

‫אספקלריה זה סוג של מנסרה, ‫זכוכית, זאת אומרת, זכוכית שקופה,

‫איזה נבואה, משה רבנו ‫היה כביכול פתוח לחלוטין,

‫עד כמה שבן אדם יכול להיות, לדבר השם,

‫ולכן הנבואה שניתנה לו, הנבואה, ‫נכנע את זה ברמה הגבוהה ביותר,

‫זה חמישי החומשי תורה, שאנחנו, כידוע, ‫נפגשים איתם בסבב של פרשיות השבוע,

‫במהלך השנה כולה.

‫נבואה שנייה, זה נבואה עקיפה, זאת אומרת,

‫עקיפה, הקדוש ברוך הוא, ‫הביא את הדברים לנביאים,

‫אבל לא כמו על ידי משה רבנו, שזה היו דברים,

‫שהיו צריכים לאמר בכל מקרה,

‫הנבואה, הנביאים, ישוע, שופטים, מלאכים,

‫זה נבואות שהגיעו בגלל מאורעות שהתחדשו.

‫את חמישי החומשי תורה, התכנים ‫שבהם היו נאמרים בכל מקרה.

‫זה נאמר דרך סיפור יציאת ‫מצרים והשיעות במדבר,

‫אבל היו פה תכנים שהיו מורים לאמר מלכתחילה.

‫שאר הנבואות, זה דברים שמלכתחילה ‫כביכול לא היו אמורים לאמר,

‫ברגע שקרו מקרים, זה יצר ‫עכשיו נבואה על ידי הנביאים,

‫והם נשארו לדורות. ‫זאת אומרת, יש פה נבואה ברמה קצת פחותה

‫לעומת חמישי החומשי תורה, אבל ‫גם זה חלק מהדברים שנצרכים לדורות.

‫החלק השלישי בתנ״ך, זה הכתובים,

‫שזה נבואה, נקרא לזה, ברמה קצת יותר נמוכה.

‫דברים שאומרים חז״ל, נאמרו ברוח הקודש,

‫זאת אומרת, איזו דרגה ‫שהיא פחות ישירה מאת הבורא,

‫אבל גם הם חלק מהמכלול ‫הגדול הזה של תורה שבכתב.

‫אני מביא את הדברים הללו, שהם כמובן ידועים,

‫אבל כהבנה שאדם חייב להקיף במהלך חייו,

‫כהבנה יהודי חייב להקיף במהלך חייו את התנ״ך.

‫איך עושים את זה? תכף נדבר.

‫אז חמישי החומשי תורה ‫באופן טבעי, אנחנו נפגשים

‫במהלך הקריאה בתורה בשבתות, ‫אבל גם נביאים וגם כתובים,

‫אדם צריך להכיר. זה שיש מצב עגום,

‫שאנשים מבוגרים שואלים ‫אותם מה כתוב בספר דניאל,

‫או בספר דברי הימין, ומסתבר ‫שהם אף פעם לא פתחו אותם,

‫ומה שהם נשארו בלימוד נביא, ‫זה רק איפה שמגיעים בבית ספר,

‫שזה בדרך כלל עד ישעיהו ירמיהו, ‫וגם זה בדרך כלל מתייאשים לפני,

‫זאת אומרת, עד סוף מלאכים, ‫איך שהוא אדם עוד מרזיק ראש,

‫אבל בריר שהוא נכנס לישעיהו, ‫הוא כבר מאבד לחלוטין,

‫מי נגד מי, וכל הפסוקים ‫שהם הולכים להיות מאורפליים,

‫ואחרי זה גם לא ממשיכים ‫הלאה, ולא לומדים תרעסר,

‫ומגילות קוראים רק שזה ‫מגילת אסתר, שיש חגים או איכה,

‫אבל שוב, לא עוברים על ‫הדברים באופן שיטתי ומסודר

‫על ידי פרשנים, זה תקלה, ‫זה לא אמור להיות ככה,

‫וגם חלק מה, נקרא לזה, ‫היעדים שאדם אמור להציב לעצמו

‫מהלך החייו, זה להקיף ‫את כל התנך, לפני לדבר איך.

‫זה שלב ראשון.

‫זה לצורך העניין, זה קצת מורכב, ‫נגיד זה נבואה ברמה יותר פחותה.

‫נביאים שכבר הדבר ה' הופך ‫להיות יותר נדיר, וממילא גם לזה,

‫הדברים נאמרים עם יותר התערבות ‫אנושית, בניגוד למושה רבנו,

‫שזה נבואה שפשט אמרנו ‫נטו-אלוהית, אומנם מופיעה דרך בן אדם,

‫דרך הפה של מושה רבנו, אבל ‫יש כאן 90% הקדוש ברוך הוא,

‫ו-10% בן אדם, בכתובים, האחוזים ‫הם כבר יותר לצדדים אנושיים.

‫אז הנבואה עקיפה לגזע שינה ‫או למדינה, כמו שהיה נביאים?

‫לא, מה שהיה נבואה עקיפה והישירה.

‫כאילו, איך זה נאמר?

‫איך זה נאמר, אני לא יודע מה היה הבטא.

‫זאת אומרת, גם הכתובים על פניו ‫היה להם את ההשראה הנבואית,

‫לא רק בסכל, אלא בחוויה הנבואית.

‫אבל, כמו שמענו, זה היה ברמה ‫פחות עוצמתית מאשר הנבואה הנביאים,

‫שנטו בנבואה יותר ישירה, ‫אומנם עקיפה ביחס לתורה שמכתב,

‫אבל יותר ישירה ביחס לכתובים.

‫כן, עכשיו, היום אין לנו כבר נבואה,

‫אבל יש מדרגות אחרות שנקראות רוח הקודש,

‫אני אדבר על זה בהמשך השיעורים,

‫שרוח הקודש זה סוג של חשיבה ישירה.

‫זאת אומרת, זה לא משהו ‫שמגיע בהשראה שמימית, ישירה,

‫אלא אדם מצליח על ידי לימוד תורה ‫להגיע למצב שהוא יודע באופן לוגי

‫לגעת באמת בכל סוגיה.

‫זה מה שאנחנו מכנים רוח הקודש.

‫יש לפעמים עולה מדרגות היום ‫בחלום, שזה כבר אומר רמבה,

‫משהו קצת יותר ממשי, שאדם ‫רואה איזה תמונה בחלום,

‫אבל זה לא דברים שהיום אנחנו מתעסקים איתם.

‫היום לימוד, אני מדבר על זה ‫בעיקר על ידי לימוד וניתוח שכלי,

‫יש לנו רוח הקודש, נבואות אלן וויל.

‫בסדר? אז זה שלב א', השלב השני, והוא העיקרי,

‫זה התורה שבעל פה.

‫שימו לב, ההגדרה של תורה שבעל פה,

‫מפגש של חכמי ישראל במהלך ‫הדורות עם התורה שבכתב.

‫יש לנו את התורה שבכתב, שזה ‫הנבואה שניתן מעת הבורא בשלוש דרגות,

‫חמישה חולשי תורה הנביאים וכתובים.

‫עכשיו, בכל דור ודור, מאז שפסקה הנבואה,

‫חגי סחריה ומלאכי, שזה סוף ‫ימי בית ראשון ותחילת בית שני,

‫מימי עזרה הסופר, אנחנו ‫מתחילים דרך חדשה בעבודת השם.

‫עבודת השם שלא על ידי זה ‫שיש נבואה ישירה מעת הבורא,

‫אלא אנחנו מנתחים, חכמי ישראל, ‫מנתחים בסכלנו על ידי 13 כללים,

‫מה שאנחנו מכנים, 13 מידות, ‫כל וחומק, זה רשבה, בניינה וכו',

‫13 כללים לוגיים, אם אפשר לקרוא לזה,

‫שאנחנו מתוך התורה שבכתב מבינים מה ‫הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו בכל שלב.

‫זאת אומרת, זו אלימות המרכזית ‫שאיתו אנחנו מתעסקים היום.

‫בוודאי, אנחנו, כמו שאמרנו, את ‫התורה שבכתב אנחנו צריכים להכיר,

‫אבל רוב המאמצים הנפשיים והסכליים ‫הם מוקדשים ללימוד התורה שבעל פה,

‫כי התורה שבעל פה היא בעצם ‫איך דבר השם מופיע אצלנו.

‫הנבואה שבכתב זה הבסיס, זה המקור, ‫אבל זה עוד בלי הטיווך של חכמי ישראל.

‫חכמי ישראל בכל דור לוקחים את התורה ‫שבכתב ומתאימים אותה ומכוונים אותה,

‫אל המציאות וההתמודדויות שאנחנו נמצאים בהן.

‫בתוך התורה שבכתב יש לנו חמישה חלקים.

‫כמובן החלוקה שיש לנו פה ‫עכשיו זה חלוקה שאני מחלק,

‫אפשר, כמובן, לנסח את זה בצורה ‫אחרת, אבל זה גם דרך להציג את הדברים.

‫יש לנו חמישה חלקים בתורה שבעל פה.

‫החלק הראשון בתורה שבעל פה, ‫שהוא החלק הבסיסי ביותר, זה הלכה.

‫מה עושים ומה לא עושים? שימו לב.

‫ההלכה זה לימוד התורה הבסיסי ‫ביותר, הליכה מלשון ללכת.

‫עוד לפני שילד או ילדה יהודים ‫מבינים למה הם עושים את הדברים,

‫עוד לפני שיש להם עומקים רעיונים ‫מחשבתיים שהם עוד יפתחו אותם במהלך השנים,

‫קודם כל הם צריכים לדעת מה לעשות.

‫ילדה יהודיה בגיל 12 וילד יהודי ‫בגיל 13 לא אוכלים בשר וחלב.

‫למה? ככה. זה דרך החינוך.

‫אנחנו מתחילים נעשה ונשמע.

‫קודם כל אדם מתחיל עם העשייה.

‫אדם לא מתחיל, למרות שהצדדים ‫האיכותיים הם כמובן הצדדים המחשבתיים,

‫ואנחנו מדברים לימוד אמונה וכו', ‫אבל מבחינת הגידול של הבן אדם,

‫קודם כל מופיעים הצדדים המעשיים והגופנים.

‫גם בטבע זה ככה. תינוק הוא לא חושב.

‫הוא אוכל, ישן, שותה והולך, גם ‫בלי שהוא מודע למה שהוא עושה.

‫קודם כל נבנים הצדדים הנימוכים, ‫האינסטינקטיביים, הגופניים,

‫ורק בשלב ב' מופיעים הצדדים העקרתיים.

‫נגזרת מעשית, כל יהודי עד גיל ‫13, בן וכל יהודי עד גיל 12, בת,

‫חייבים לדעת את ההלכה הבסיסית.

‫כמובן, זה משהו שכל החיים ‫משננים אותו ולומדים אותו,

‫אבל מה לעשות ומה לא לעשות זה בסיסי.

‫זה בסיסי. ‫אי אפשר ללכת ולהתקדם בעבודת ה' וכו',

‫שאדם לא יודע הלכה. ‫וכמו שאומרתי, אני לא אומר, לא,

‫עד שאני לא מבין ואני לא ‫מזדהה ואני לא זה, אני לא עושה.

‫לא. קודם כל עושים. ‫זאת אומרת, שיש לנו אמון בסיסי, כמובן,

‫זה מה שאנחנו עושים בשיעורים, ‫שיש אמון בסיסי, קודם כל,

‫באלוהים ובאמונה ובתוכו במצוות. ‫אבל אני אומר,

‫ברגע שהבן אדם יש את האמון הבסיסי הזה,

‫קודם כל, מה לעשות ומה לא לעשות. ‫מזה זה מתחיל.

‫בשיטה בחינוך או שזה הרעיון שמאחורי ההלכה?

‫זה השיטה בחינוך. ‫ודאי זה לא הרעיון. הרעיון מצא,

‫מאחורי ההלכה, שהאדם יעשה ‫את זה מתוך הזדהות וחיבור

‫והבנה. ‫אבל אני אומר, הדרך שבה האדם מגדל בעולם הזה,

‫זה קודם כל הוא עושה את ‫הצדים המעשיים ורק אחרי זה

‫מפתח את הצדים ההכרתיים. ‫בכל דבר בחיים זה ככה.

‫אם תינוק, אם ילד יתחיל להצנות את האכילה שלו

‫ובזה שהוא מבין מה האוכל ‫עושה לבן אדם, הוא ימות ברב.

‫ילד קודם כל תאכל. למה? ‫כי ככה עובד הגוף האנושי,

‫והנה אתה רואה שככה גם ההורים ‫שלך עושים וככה כל הדורות כולן.

‫בשביל שתוכל להתקיים, אתה צריך לאכול. ‫כשתגדל,

‫תבין מה האוכל עושה בדיוק. ‫יש מסורת של 4,000 שנה,

‫שזה ההלכה שנהוגה בעם ישראל. קודם כל, עושים.

‫אחרי זה בואו ננסה להבין ‫כמובן ולהזדהות עם אדון.

‫איך ההלכה מורכבת? ‫ההלכה מורכבת, כידוע, מהשולחן ארוך.

‫ישנם כמובן ספרים רבים שנכתבו ‫ההלכה, אבל הבסיס שהתקבל בעם ישראל,

‫שולחן ארוך, שנכתב על ידי רבי ‫יוסף קארו, בערך כלפני כ-500 שנה,

‫שהשולחן ארוך מחולק לארבעה חלקים. ‫מהם ארבעת החלקים?

‫שלום, נכון. ארבעת חלקי השולחן ארוך.

‫אבן העזר, שזה עוסק בנושא ‫הקשר בין איש לאישה, כן, עזר כנגדו.

‫כל נושא של הקידושים, גיתין וכו'. ‫חלק שני, זה בסוף נעשה את אור החיים,

‫חלק יורד דעה, בסדר? שזה עוסק...

‫קשות, בסדר? ‫בכל הנושא של קשויות, והנושא של...

‫סמך, ברוכים הבאים לעולם היהדות, נעים.

‫עכשיו, עוד היו שאלות יותר קלישות ‫בהמשך, חשבתי שזה יהיה בקטנה.

‫יורד דעה, שעוסק בכל הנושא ‫של איסור ויתר, מה שנקרא,

‫בשר, חלב, תרף, שחיטה וכו'. ‫חלק שלישי, חושן משפט, בסדר?

‫שעוסק בכל דיני ממונות, בכל הסידור ‫החיים החברתיים, נזקים של אדם וחברו,

‫והחלק החשוב ביותר ליהודי ‫הממוצע, חלק שנקרא אור החיים.

‫מה עוסק? ‫בהנהגת האדם מרגע הקימה שלו עד רגע השינה.

‫שלושת החלקים הראשונים, הם כמובן ‫נצטרכים ללמוד, אבל הם בעדיפות שנייה.

‫זאת אומרת, מי שבצוות השם או ‫מי שתעסוק בהלכה לעומק, דיינים,

‫יועצות הלכה וכו', אז גם ישבו עכשיו וילמדו ‫לעומק אבן העזר ויורד דעה וחושן משפט.

‫רובנו שזה לא יהיה העיסוק שלנו בחיים, ‫אנחנו, אמנם את שלושת החלקים האלה,

‫אנחנו לפחות בשלב ראשון לא ‫צריכים לדעת, מה זה לא צריכים?

‫צריכים, רק שזה כמו שאמרנו, בעדיפות ‫שנייה, אבל החלק של אור החיים,

‫זה חובה, מה שאמרתי. לא ייתכן שיהודי ‫וידאה לא יודע מה הוא צריך לעשות

‫במהלך היום-יום ובמהלך השבת. ‫זה דבר אבסורדי, שאנשים מבוגרים ייצר מצב

‫שהם לא עברו פעם אחת, לפחות ‫על שולחן ארוך, או כמו שיש היום,

‫קיצור שולחן ארוך. יש ספרי קיצור, ‫שאומרים להקיף את כל השולחן ארוך,

‫זה אפילו חלק אור החיים, זה רוח עד ‫עבודה, אז זה לא, אבל קיצור שולחן ארוך,

‫ויש היום דברים כאלה. ‫אדם מדגיש לו, זה אמור לעבור עליו פעם אחת.

‫מי שלא עשה את זה, מסיבות אלה ‫ואחרות, אז בבקשה, עושים את זה עכשיו.

‫תכף נדבר על הזמן, איך עושים את זה? ‫אנחנו משקיעים זמן ביום,

‫להגיע למצב שאדם באופן שיטתי כל ‫חייו יודע מה לעשות ומה לא לעשות.

‫אם לא, אדם מסוגל לעבור עבירות ‫מדאורה איתה, כל יום ובטח כל שבת.

‫ככה כותב החפץ חיים, רבי ‫ישראל הקוהן מרדין, שהוא כתב,

‫ישנה ברורה, שזה פירוש לחלק ‫אורח חיים של השולחן ארוך,

‫אז הוא כותב בהקדמה לחלק ‫שעוסק בהלכות שבת, באורח חיים,

‫אומר שיהודי שלא לומד הלכות ‫שבת, לא תעבור שבת בלי שהוא,

‫לא עלינו יעבור על עיסוק ‫דאורה איתה, בלי שהוא שם לב.

‫אם זה ברירה, ואם זה עשיית ‫מלאכה, ואלף אחד דברים.

‫אני יודע, האדם למשל לא מבין שאם ‫הוא מגרד בראש בשבת ותולה שערה,

‫ועובר עיסוק, זה הוא בלמטה את ‫מלאכות, אתה צריך לדעת את זה.

‫אחרי זה אני אומר, דבר ראשון, ‫השולחן ארוך, זה הבסיס להכון.

‫מה עושים? ‫שולחן ארוך, יש הרבה מאוד ספרים שכמובן,

‫אנחנו נכתבו אחרי השולחן ‫ארוך, והם מקצרים אותו,

‫שמביאים את הפסקים בהתאם ‫לעידה שכל אדם שייך אליה,

‫יש לנו את הקיצור של שולחן ‫ארוך, יש כמה מהדורות שלו,

‫אם זה הרב אודכא אליהו, ‫ואם זה רבי שלמה גנצפריד,

‫ועוד מהדורות אלה ואחרות, ‫שזה בתמצית חלקו החיים.

‫יש בן ישחי, זה גם סוג של קיצור שולחן ארוך,

‫על פי מי שנוהגים כבן ישחי, ‫יש כמובן את האלקוטי יוסף,

‫של הרב ועדיה יוסף, שהוא לקח ‫את ההלכות של השולחן ארוך,

‫והביא אותן בשפה יותר פשוטה ‫ויותר נגישה ויותר רלוונטית להיום.

‫גם האלקוטי יוסף זה סדרה ‫ענקית, אבל יש לה גם קיצורים,

‫כמה כרכים שמתמצאתים את ההלכות ‫הבסיסיות שכל אחד מאיתנו צריך לדעת.

‫יש את המשנה ברורה, זה, אני לא ‫יודע, קלידות אשכנז הולכים על פי זה,

‫שזה החפץ חיים שנתן ביאור ‫לאורחיים, זה קצת מפרט, מרחיב.

‫ושוב, אני אומר את דעתי, כל מה ‫שאני אומר פה עכשיו, באמת, זה דעתי,

‫יש כמובן דיונים וויכוחים, אבל אני ‫דעתי, היום הספר שאני לפחות חושב

‫שהוא הכי נגיש לבני דורנו ‫בנושא של הלכה, זה הסדרה הזו,

‫פניני ההלכה, של הרב אליעזר מלמד.

‫אני מניח שכולכם מכירים את ‫הסדרה הזו, סדרה פשוטה, בהירה,

‫לוקח את כהשכן ארוך, זה כבר ‫יצא באופן כזה שזה די שיטתי,

‫מקיף, בהתחלה זה נכתב ‫כזה כאיזה סוג של אקראי,

‫אבל עם הזמן זה קיבל צורה ממש ‫מסודרת, מהרגע שקמים בבוקר,

‫עד הרגע שהולכים לישון, יש ‫פה כרכים מיוחדים להלכות לנשים,

‫כרכים מיוחדים למצוות הקלויות בארץ, לחגים,

‫זאת אומרת, יש פה מאוד מאוד ‫שיטתי ומסודר, יש גם על פי כל העדות,

‫אשכנזים, ספרדים, דות מזרח, ‫כל אחד, שוב, אבל אני אומר,

‫כל אחד כמובן על פי רבותיו ומנהגיו ועדתו,

‫בדברים של הלכה כמובן יש עניין ‫של עדות שונות ומנהגים שונים,

‫אבל אני אומר, איך שלא נהפוך את ‫זה, חייבים את הדבר הזה בתור בסיס,

‫לדעת את ההלכות של האור החיים בשולחן ארוך.

‫חלק א'

‫בסדר, עד כאן?

‫מה קורה עם חלק לאור הדעה?

‫דעה, כאילו, יש פה לאורות איך ‫לדעת את ההלכות בתחום הזה.

‫בסדר?

‫הלאה, חלק שני בתורה שבעל ‫פה, חוץ מההלכה, זה כמרה ומשנה.

‫שימו לב, אחרי שלמדנו הלכה ‫ואנחנו יודעים מה עושים ומה לא עושים

‫מבחינה מעשית, אנחנו לא נשארים רק שם.

‫אנחנו לומדים ההגדרה של מה שאנחנו ‫עושים בעצם לימוד המשנה והכמרה,

‫שזה היחידה אחת, איך הגענו להלכה מהפסוקים.

‫זאת אומרת, לימוד כמרה, ‫אנשים טועים, לימוד כמרה ומשנה,

‫זה לא בשביל לדעת מה ההלכה.

‫אם רוצים לדעת מה ההלכה, ‫אין צורך ללמוד את הכמרה.

‫להפך, הכמרה רק מבלבלת.

‫אדם רוצה לדעת את ההלכה, אז שיסתכל ‫בספרי הפסיקה, כמו שתיארנו קודם,

‫או שיש לה רשות אס-אם-אס, זה לא שעיון בכלל.

‫לדעת, הכמרה והמשנה באים לבנות את הלמה.

‫כל לימוד תורה זה הציר שאנחנו עובדים איתו.

‫לא מספיק שבאדם עושה דברים, ‫באדם צריך להזדעות עם הדברים,

‫לחיות אותם, זה הרעיון של לימוד תורה.

‫איך חיים לימוד תורה? ‫בזה שמתחילים להבין למה.

‫איך הגענו לזה?

‫יש לנו הלכה שצריך להפריד בין בשר וחלב.

‫כמו שאמרנו, זה מתחיל מזה.

‫אני מפריד בשר וחלב ושומר כל אחד ‫לפי המינג שלו שש שעות, שלוש שעות,

‫שעה, ההולנדים שכידוע עושים חיים קלים.

‫דבר ראשון שאומרים, עכשיו ‫אני לומד במשנה ובגמרא,

‫איך הגענו לזה מהפסוקים?

‫אומרת הגמרא, כתוב בתורה, ‫הפסוק, לא תבשל גדי בחלב עמו.

‫אבל, זאת אומרת המשנה, ואז שואלת הגמרא,

‫אבל כתוב בתורה שלוש פעמים ‫את הפסוק לא תבשל גדי בחלב עמו.

‫זאת אומרת, אם רק נלך לפי הפסוק ‫שחשול על זה של גדי בחלב עמו,

‫אז בסדר, אני לא אוכל גדי בחלב ‫עמו, אבל גדי לא בחלב של אמא שלו,

‫או אני לא אוכל, אלא אני רק נהנה, לא באכילה.

‫אני משתמש בבשר ובחלב ‫לדברים אחרים, אולי זה מותר.

‫התגמרה לא. ‫כתוב שלוש פעמים לא תבשל גדי בחלב עמו,

‫שזה על פי הכללים ההלכתיים.

‫אחד בא לרבות איסור אכילה,

‫הפעם השנייה שזה מוזכר לרבות איסור בישול,

‫והשלישי איסור ענה.

‫אסור להשתמש בכל בשר, ‫בחלב, בכל קונסולציה שהיא,

‫לא לאכילה, לא לבישול ולא לענה.

‫בסדר? עכשיו שימו לב,

‫הגמרא והמשנה לא הסבירה את הצד הרעיוני,

‫מה זה בשר, מה זה חלב.

‫לא, נשארנו עדיין ברמה, ‫סליחה לביטוי, הטכנוקרטית.

‫כאילו זה אסור, אבל כבר התקדמנו.

‫אנחנו לא רק עושים את המעשה הטכני,

‫אנחנו כבר מותחים פנימה.

‫אני מתחיל להבין שיש איזו ‫לוגיקה של השתלשלות הלכתית.

‫ברגע שאדם לומד הרבה משנה וגמרא,

‫הוא מתחיל להתחבר למשל שהוא לומד מסכת שבת,

‫הוא כבר לא רק כמו רובוט עושה ‫למה את זה אסור ואת זה מותר,

‫הוא גם מתחיל להבין את הראש ההלכתי.

‫איך, כן, יש פה למתת ‫מלאכות, שנלמדות מהמשכן,

‫הלאמתת מלאכות אלה זה בעצם ‫ביטוי של סוגי היצירה האנושית,

‫ולהם יש הסתעפויות של אבות, תולדות וכו',

‫ואז הלכות שבת מופנמות בנפש ‫בצורה בהרבה יותר חזקה וחיה,

‫מאשר אם היינו רק לומדים את ההלכות.

‫זה התפקיד של המשנה והגמרא.

‫במקרה הזה, במקרה של גמרא, ‫יש פה קצת הבדל בין גברים לנשים,

‫שההדרכה המקובלת אצל חזל,

‫שנשים פחות צריכות את מה ‫שנקרא, את הפלפול הגמרתי,

‫ולכן הן לא צריכות את זה ‫בשביל להתחבר להלכה וכו',

‫אלא זה שמדודת ההלכה ‫עם ההבנה הבסיסית מהמשנה,

‫זה כבר יוצר את החיבור הנפשי להלכה,

‫בניגוד לגברים, נונקנס פה ‫עכשיו להבדלים הנפשיים,

‫נונקנס לגברים שהם זקוקים יותר לפלפול הלוגי

‫בשביל ליצור את ההזדהות ‫החווייתית והרגשית עם ההלכה.

‫אבל מעבר לכך, אני אומר, ‫זה החלק השני בלימוד תורה,

‫שהוא תופס נפח מאוד גדול מבחינת זמן.

‫מבחינת זמן, בעולם הישיבות, ‫רוב הזמן מוקדש לימוד גמרא.

‫למה? בגלל שלימוד גמרא, אתם ‫זוכרים, דיברנו על זה בשיעור הקודם,

‫זה הלימוד שמקרקע אותנו.

‫אם נלמד כל היום לימודי אמונה ומחשבה וזה,

‫אנחנו אמנם נהיה עם רעיונות גדולים, ‫אנחנו נאבד את הקשר עם המציאות.

‫לימוד גמרא, לימוד הלכה, ‫לוקח את האידאלים הגדולים

‫ומוריד אותם לתוך העולם הזה.

‫וזה העיסוק שממלא את הנפש של הבן אדם

‫ויוצר לו את היציבות ההלכתית ‫העמוקה, לא רק השיטתית.

‫עכשיו, איך לומדים גמרא ומשנה?

‫זה נושאים שאי אפשר כמובן ‫להזכיר אותם על רגל אחת,

‫שזה אין סוף שיטות, אין סוף כיוונים,

‫פקיעות, עיון, להקיף את הכל, ‫לעשות להקלעת, חזרות, תזכורות.

‫לא אכנס לזה, רק נדבר בהמשך על הזמן הטכני

‫שכל יהודי אמור להקדיש ביומו, כמו ‫שהוא צריך להקדיש כמה דקות ללימוד הלכה,

‫כל יהודי גם אמור להקדיש זמן ביומו ‫ללימוד משנה או גמרא, ברמה זו או אחרת.

‫זה השלב השני בלימוד תורה.

‫שלב שלישי בלימוד התורה ‫שבעל פה, זה, נו מה השלב הבא,

‫אחרי שאנחנו יודעים מה לעשות ויודעים, ‫גמרא ומשנה, מאיפה הגענו לזה, מה?

‫עכשיו אנחנו מגיעים לנושא ‫המרכזי שלנו, לימודי מחשבה,

‫מה שנקרא לימודי אמונה.

‫שימו לב, מה זה לימודי מחשבה?

‫הכל עובד פה על אותו ציר.

‫לימודי ההלכה, מה עושים?

‫לימודי גמרא, איך הגענו לזה מהפסוקים?

‫כלבחו, מרכזי חשבה, בניינה.

‫לימודי אמונה, מה הרעיון ‫הרוחני שעומד מאחורי הפסוקים?

‫אסור להרבה בשר בחלב, נקודה.

‫מה, נו גם בגיל 13 שאלו ‫את דמחם שלו, אתה לא אוכל,

‫אכלת בשר, חכה שש שעות.

‫הוא קצת גדל הילד, ועכשיו מבין, כמו שאמרנו,

‫שזו הלכה שהגיעה מתוך זה ‫שבתורה שבכתב מופיעה שלוש פעמים

‫הפסוק לא תבשק די בחלב אימון.

‫סבבה.

‫עכשיו באזור גיל 18 בדרך ‫כלל, שיש טיפה חשיבה מופשטת,

‫נדבר על זה גם לימודי אמונה ומחשבה,

‫בדרך כלל אין מה להתחיל איתם לפני הגיל הזה.

‫זאת אומרת, יש כמובן, כל אחד מהלך ‫גיל הנאורים שומע פה ושם רעיונות,

‫אבל באופן שיטתי עדיין אין את יכולת החשיבה.

‫בגיל קצת יותר מבוגר, בן ‫אדם עכשיו לומד את הרעיון.

‫מה הסיבה שלא מערבבים בשר בחלב?

‫טוב, אז גם יש כל מיני רעיונות ‫שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל.

‫הרב קוק, למשל, יש לו לגבי בשר בחלב,

‫הזכרנו את זה כבר, מאמר ‫גדול, נקרא חזון הצמחות והשלום,

‫שהוא מסביר שבעצם זה בא לפתח את מידת הרחמים.

‫כי הבשר זה גזל, הבשר זה רצח, ‫זה שאנחנו שוחטים בעלי חיים,

‫אנחנו נוטלים חיים של ייצור בשביל ‫הקווה שלנו, וזה דבר לא מוסרי.

‫וחלב זה גזל, שאנחנו לוקחים ‫את הריחו של בעל החיים,

‫החלב נועד לאגל ולא בשבילנו.

‫אז התורה היום, מסיבות ‫שזה גם צריך נושא ארוך,

‫למה בכל זאת התורה מטירה ‫היום לאכול בשר ולשתות חלב?

‫כי אנחנו עדיין חייבים את זה, והאנושות עוד ‫לא מספיק ברמה רוחנית ומוסרית להתנזר מזה,

‫למעט ולאנשים בודדים.

‫אז התורה אומרת, בסדר, תאכל ‫בשר, תשתי חלב, אבל לא ביחד.

‫כשאדם אוכל בשר בחלב, זה ‫מה שנקרא הרצחת וגם ירשת.

‫אתה גם רוצח וגם גוזם את זה, מראה שיש לך ‫עטיבות מוחלטת כלפי הנזקים שאתה יוצר בבריאה.

‫בזה שאתה מפריד, אתה מכניס לך בנפש, ‫אם כלומר אתה לומד את הדברים וכו',

‫שצריך פה איזשהו ריסון ‫באכילת בשר ושתיית חלב.

‫בסדר? צריך, למנם אוכלים ושותים ‫חלב, אבל עם איזושהי דחיית סיפוקים,

‫וזה אמור לבנות בנפש של הבן ‫אדם ושל עם ישראל במהלך הדורות,

‫יחס יותר נכון כלפי כל הנושא ‫הזה של אכילת בשר ושתיית חלב,

‫ולעתיד לבוא, זה יבוא לידי ביטוי ‫שבכלל נתנזר מאכילת בשר ושתיית חלב,

‫ונחיה בעולם יותר מוסרי ויותר אידיאלי וכו'.

‫גם הזכרתי כמובן זה בזווית ‫אחת, שיש דעות אחרות,

‫אבל מה קרה עכשיו, שלמדתי ‫קצת מה הטעם של בשר בחלב?

‫שימו לב, אני כבר לא רק ‫מבצע את הדברים בצורה טכנית,

‫ואני אפילו לא רק מכיר את הלוגיקה ‫המשפטית, איך הגעתי לזה מהפסוקים,

‫ואמורים להתחיל להיווצר לבן אדם ‫שהוא לומד לימודי אמונה ומחשבה,

‫גם איזו תחושה של הזדהות. ‫אני מבין מה קורה פה.

‫זה לא סתם חוקים שרירותיים, זה ‫לא איזה דברים ללא טעם וללא ריח,

‫יש כאן איזו מסכת רעיונית, מחשבתית, ‫עמוקה, שמקיפה את כל הנושא של תיקון העולם

‫ותיקון המוסר, ועכשיו שאני מפריד ‫בן בשר בחלב, הדברים נעשים בצורה

‫בהרבה יותר עצילית ורוחנית ‫ומופנמת בנפש, ולא רק מהשפה ולחמוץ.

‫בסדר? כן.

‫כן. אנחנו ניתן פה עכשיו את ‫הרשימה, אני נותן פה עכשיו מדגם,

‫אחרי זה גם ניתן את זה בצורה ‫יותר מצודרת, אבל מדגם מה זה למשל

‫לימודי אמונה ומחשבה. הספר הקלאסי ‫ביותר, ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי,

‫שמביא את עיקרי האמונה של תורת ישראל. ‫ספר נוסף, למשל, זה המערל.

‫בסדר? נדבר תקף מה ספרי ‫המערל, לא רק ספר, זה סדרת ספרים,

‫מה הם בונים, וכמובן הכתבים של הרב ‫קורק, ותכף נדבר גם למה עליהם אנחנו

‫שמים פוקוס, אבל זה דוגמה לספרי מחשבה. ‫שימו לב, לימודי מחשבה זה לא מה לעשות,

‫זה מה לחשוב. זה שני דברים שונים. ‫לימודי הלכה זה מה לעשות.

‫כמובן יש ספרים שלפעמים הם ‫מערבבים וגם כותבים שהם את ההלכה,

‫אז הם גם נותנים קצת את הרעיון. ‫הנה פניני ההלכה אגב ככה הוא עובד,

‫הוא לפני כל פרק, הוא נותן גם איזה, ‫את ההסבר הרעיוני, אבל זה לא העיקר.

‫העיקר זה מה לעשות. לימודי אמונה ‫ומחשבה באים לבנות את הרמה התודעתית.

‫כמו שאדם חייב שיהיה לו זמן ‫במהלך היום שהוא לומד הלכה,

‫כמו שלאדם חייב להיות זמן ‫במהלך היום שהוא לומד משנה וגמרה,

‫ככה גם אדם חייב שיהיה לו מהלך היום ‫ומהלך החיים תוכנית מסודרת ושיטתית

‫להקיף את לימודי המחשבה והאמונה. זה ‫חלק מהבניין שכל יהודי צריך שיהיה לו בחיים.

‫כן. הרמת פה להנחתה, זה החלק הרביעי. ‫ראינו הלכה, ראינו משנה וגמרה,

‫ראינו מחשבה. החלק הרביעי, מהו? ‫אנחנו קוראים לזה לימודי מוסר.

‫לימודי מוסר, הרבה אנשים מתבלבלים ‫ומזהים את זה יחד עם לימודי מחשבה ואמונה.

‫אפשר לעשות את זה, אבל זה לא. ‫אם לימודי הלכה זה מה לעשות,

‫לימודי גמרה, מאיפה הגענו לזה? לימודי ‫אמונה זה מה הרעיון שעומד מאחורי הפסוקים,

‫מאחורי הנבואה. לימודי מוסר, איך ‫להפנים את הרעיונות האלה באישיות.

‫זאת אומרת, האדם יכול להגיד, תקשיב, ‫אני למדתי בהלכה שצריך לתת צדקה.

‫כתוב באורחיים שבן אדם צריך לתת צדקה, ‫אחרי זה למדתי גמרה, מאיפה הגענו לזה.

‫זה פתוח, תפתח את ידך להכיח האביון ‫ואז הגמרה דנה, מה זה נקרא לתת צדקה,

‫מההגדרים של צדקה. זה לא פשוט כי תלוי כמה ‫כסף יש לי, מה זה נחשבנים, מה לא נחשבנים.

‫כל הלכה יש מאחוריה עולם משפטי שלם ‫של דיוקים וכדי שהדברים יהיו מעוגנים.

‫אחרי זה למדתי בלימודי אמונה שצדקה זה ‫מלשון צדק, והסיבה שהתורה אומרת לתת צדקה

‫זה להבנה שהעולם כולו הוא לא ‫רק שלנו, של כולם, כל בני האדם,

‫ולכן אדם צריך גם לא להיות ‫פרטי, אלא להתרחב ולהיות כללי.

‫האדם אומר סבבה, למדתי את הכל ‫אבל אני עדיין קמצן, לא רוצה לתת כסף,

‫מרגיש שקשה לי לתת כסף. ‫כאן מגיעים לימודי נוסר.

‫לימודי נוסר באים ללמד אותך או ‫אותך איך להפנים את זה ברמה הרגשית,

‫שגם תרצי, גם תרצה לתת צדקה. ‫זה תחום אחר בנפש.

‫לימודי המחשבה באים לבנות את התודעה ‫הרוחנית, והרבה פעמים באמת קורה,

‫כולנו יודעים את זה, שאנחנו לומדים ‫הלכה, לומדים גמרא, ואפילו לומדים אמונה,

‫ואנחנו כבר יודעים, יש לנו איזה ‫הסבר על למה לכעוס זה לא טוב.

‫אבל ברגע שמישהו מעצבן ‫אותנו, שנקרא הג'אנן העולה,

‫ובן אדם מתפרט. מה עשיתי? ‫כי היה חסר לו עוד רובד.

‫איך להפנים באישיות? ‫מוסר, אומרים חזאין, מלשון המילה מוסרות.

‫מוסרות בעבר שהיו חורשים עם שורים או חמורים,

‫היו שמים לשור בזמן שהיה ‫הולך לחרוש שתי מקלות,

‫סליחה, שני מקלות, שהיו משני צידי הראש שלו,

‫שנועדו לכוון אותו לתוך הטלם.

‫זה נקרא מוסרות. ‫כלומר, מוסרות זה מה שלוקח את הרעיון הגדול

‫ומוריד אותו לתוך הנפש. ‫לאיזה דרך בן אדם ילך.

‫יש כאלה גם דורשים, ‫מוסר, מלשון המילה, ייסורים.

‫זאת אומרת שאם בן אדם לא הולך ‫על פי המוסר, אז הוא מקבל ייסורים,

‫הוא מקבל מכות מהמציאות, ‫מקבל מכות מהקדוש בו.

‫אבל הרעיון הכלי של ליבודי ‫מוסר זה איך לקחת רעיונות

‫ולהכניס אותן עם הזדהות רגשית ‫בנפש שלי, שזה הפוך להיות חלק מהרצון.

‫הדוגמה שהבאנו לגבי בשר בחלב במקרה ‫הזה, אני לא יודע בדיוק אם זה התמודדות,

‫לא חושב שיש למישהו איזה ‫בעיה רגשית להפריד בין בשר בחלב,

‫אבל כמו שאמרתי, דברים אחרים, ‫צדקה, נזיקים בן אדם לחברו,

‫לשון הרע, עוד פעם, לומדים לשון ‫הרע, לשון הרע, אסור לדבר לשון הרע.

‫למדנו עכשיו חפץ חיים, שמירת הלשון, ‫מה זה נקרא לשון הרע, ואסור לרחל.

‫טוב, למדנו אחרי זה בגמרה ‫ובמשנה איך הגענו לזה.

‫אחרי זה למדנו גם את הסיבה של לשון ‫הרע, זה פוגם בכוח הדיבור של הבן אדם,

‫וזה טוב, אבל עדיין אתה מרגיש שהוא ‫מדבר לשון הרע והוא לא שולט בזה.

‫פה מגיעים ללימודי מוסר, ‫איך לשלוט על הדיבור.

‫זאת אומרת, לימודי מוסר הם ‫באיזשהו מקום על גבול הפסיכולוגיה.

‫הם כבר משהו שיותר שייך לפרקטיקה של הנפש.

‫וגם פה, צריך לדעת, יש ספרי מוסר ‫שהם על גבול ממש העצות הפסיכולוגיות.

‫זאת אומרת, ברמה שלהבדיל אתה מוצא ‫לפעמים רעיונות כאלה גם בספרי אומות העולם,

‫זאת אומרת, גם לא בספרי קודש דווקא.

‫כן, איך לשלוט על עצמך, ‫איך לא לפחד, איך לא לידוע.

‫אבל כמובן, המטרה היא לא רק בצדדים האנושיים,

‫אלא גם בצדדים הרוחנים התורניים.

‫למשל, כמו שאמרתי, להגיע ‫למצב שאני מזדהה עם מלכות שבת,

‫ולא רק עם דברים שבין אדם לחברו.

‫דוגמה לספרי מוסר, ספר מוסר הקלאסי ביותר,

‫קצת מטושטה שאני אתן ‫עוד, זה שמונה פרקים לרמב״ם.

‫אני אזכיר אותו בהמשך ‫ברשימה באופן יותר מסודר,

‫אבל הוא דוגמה לספר מוסר בסיסי ‫ביותר, שמסביר את נפש האדם,

‫ונותן לבן אדם כלים איך ‫להכניס את הדברים לתוך הנפש.

‫מסילת אישרים, כמובן, של הרמחל.

‫וכן, זה ספר, למשל, שיצא בדורות שלנו,

‫תיקון המידור של הרב דוד אביחי.

‫לימודי מוסר, אגב, אולי יותר משאר הלימודים,

‫יש, נקרא לזה, יותר מקום ‫לספרים שהם נכתבו בדור שלנו.

‫כי, עוד פעם, לימודי מוסר, הרעיון ‫זה להפנים את זה בכלים הנפשיים.

‫וכלים נפשיים, הרבה פעמים, כלים נפשיים ‫שכתבו גדולי ישראל לפני 500-600 שנה,

‫הם כמובן עקרונות נכונים, אבל הם לא כל כך ‫שייכים אל העולם המושגים הנפשי שלנו היום.

‫ולכן, הרבה פעמים צריך להיות פה ‫פתוחים ולהשתמש בכלים שמתחדשים,

‫ולא להיות מקובעים רק על איזה ‫ספרים שנכתבו לפני אלף שנה,

‫ורק מהם אני לומד. לא, יש דברים שהשתנו.

‫למשל, כל הנושא הזה של מערכות ‫יחסים נפשיות וריקשיות בין גברים לנשים.

‫הלכות קידושים זה הלכה. ‫איך מסדרים קידושים בעם ישראל ברור.

‫מבחינה הגמרא, גם ללמוד איך ‫לומדים את זה מהפסוקים וכו'.

‫לימודי מחשבה גם מסבירים את מה ‫זה הנפש הגברית, מה זה הנפש הנשית,

‫ואיך האיש והאישה משלמים אחד את ‫השני, ואיזה יצירת העולם, ובריאה חדשה וכו'.

‫אבל העולם הריקשי של ‫הגברים ואנשים כיום הוא שונה

‫מעולם הריקשי של הגברים ‫ואנשים לפני אלפיים שנה.

‫איך תורת ישראל עכשיו מופיע, ואני יכול ‫עכשיו להרגיש בקשר הנישואים שלי אהבה ושמחה,

‫כאן לימודי המוסר, עמידות, ‫זה מאוד מאוד רלוונטי.

‫אי אפשר להסתפק רק בללמוד מסכת קידושים.

‫מי שהוא גאון והוא מלא קדושה, הוא ‫יכול גם מתוך מסכת קידושים להבין את הכל.

‫אבל רובנו זקוקים לטיווך, זקוקים גם לספרים ‫שנכתבים על ידי חכמי דורנו, חכמות דורנו,

‫אנשים שככה נמצאים במציאות ‫התרבותית שלנו, ויכולים

‫לקחת את העקרונות וההלכות ‫שנאמרו במסכת קידושים,

‫ובשולחן הרוך, באבן העזר, ולהתאים את ‫זה לעולם הרגשי שאנחנו נמצאים בו היום.

‫בסדר? לימודי מוסר.

‫החלק האחרון בלימודי התורה ‫שבעל פה, זה, נו, מה נשאר לנו?

‫לימודי קבלה. תורת הנסתר. בסדר? ‫מה זה תורת הנסתר? לימודי קבלה.

‫אחרי שבן אדם יודע מה עושים ומה לא עושים, ‫אחרי שבן אדם כבר התחבר לזה מבחינה רגשית,

‫על את זה שהוא מבין את ‫הלוגיקה שהביאה אותנו להלכות

‫האלה, ומבין את העולם הרעיוני ‫המחשבתי שעומד מאחורי זה,

‫והפנים את זה בתוך ‫החיים שלו, עכשיו, לימודי

‫הנסתר, מה העיקרון המופשט ‫המסתתר מאחורי ההלכה?

‫כלומר. כדוגמה שנמחיש. ‫אמרנו, בשר בחלב צריך להפריד. נקודה.

‫למה לא תבשק די בחלב עמו שלוש פעמים? ‫למה, מה הרעיון שעומד מאחורי זה?

‫כי זה צריך לחנך את האדם למוסריות ‫שלא להשתמש בטבע שלא לצורך וכו'.

‫מבחינה מוסרית, אמרנו שוב, אדם מפנים את זה ‫ולכן הוא עכשיו באמת משומר על ההלכות האלה.

‫עכשיו, לימודי הנסתר אומרים לו, יש פה ‫משהו עמוק יותר, תדע לך, שבשר זה מידת עדין.

‫בשר זה משהו שמבטא בעולם ‫את הצדדים האזים, כן, דם, חייתיות.

‫חלב זה מידת הרחמים. זה משהו רך, עדין.

‫לא להרבה בשר בחלב זה בעצם ביטוי לכך שאסור ‫לתשתש את העקרונות שהקדוש בחוב ברא את העולם.

‫העולם נברא באופן מסוים ‫שיש מקום גם לצדדים החייתיים,

‫העוצמתיים, הפראיים, ויש ‫מקום גם לצדדים הרכים, העדינים.

‫אל תערבב בין הדברים. מה אני עושה עם הידע ‫הזה? אין לי מה לעשות איתו מבחינה מעשית.

‫זה מושגים של קודים. ‫ולכן לימודי קבלה הם בסוף הדרך.

‫הם באים לתת את הטעם העמוק שעומד מאחורי הכל. ‫אבל לא מתחילים איתם.

‫לימודי אמונה הם בעצם סוג של תרגום של ‫לימודי קבלה לשפה קצת יותר שקשורה אליהן.

‫אבל לימודי קבלה הם באים לתת את ‫העקרונות הרוחניים שעליהם העולם עומד.

‫ולכן הדרכה בלימודי ‫קבלה תורת הנסתר זה לחכות

‫עם זה לשלבים מאוד ‫מאוחרים בהתפתחות התורנית.

‫כי אם בן אדם יתחיל ללמוד בתחילת הדרך ‫שלו לימודי נסתר, הוא יאבד קשר עם המציאות.

‫יתחיל ללמוד, אה, זה מדעת ‫הדין, זה מדעת החסד, אז

‫בעצם שאני עכשיו אוכל ‫בשר, אני מתמלא בחייתיות,

‫ועכשיו שאני אוכל חלב, אני מתמלא ברקות, ‫אז בעצם אם אני עכשיו הולך לדייט עם בחורה,

‫כדאי לאכול דווקא רוחה ‫חלבית, כי זה מה שיהפוך

‫אותי ליותר רגשי, לא, ‫בסדר, זה לא עובד ככה.

‫זה לא עובד ככה. או ניקח עיקרון ‫שיהיה יותר קל להבין את הטעות.

‫למשל, אחד העקרונות של ‫תורת הסוד זה שגם הרע הוא טוב.

‫גם למדנו את זה קצת בסוגיה ‫שלנו. מה שאנחנו לומדים אגב

‫בסוגיה הסודות האמונה, אם ‫תרצו, זה סוג של מווה לקבלה.

‫אנחנו בעצם מתחילים איפה זה העקרונות, ‫וכבר אתם ראיתם כמה זה מסוגל לבלבל.

‫אה, בעצם, אז הכל זה הופעה של אלוהים, אז ‫גם הנאצים זה בסדר, נכון? גם מתחיל להבין.

‫אה, אז בעצם גם הרע מוביל לטוב, אז בוא ‫נעשה רע. בוא אני עכשיו יתחיל לעשות חטאים,

‫וגם החטאים הם בעצם מובילים אל הטוב. ‫לא. קודם כל, בן אדם תלמד הלכה.

‫זה אסור, נקודה. קודם ‫כל, תבנה את הנפש

‫מבחינה מוסרית שאתה ‫רואה משהו רע, תסלוד ממנו.

‫אחרי זה, בשלב מאוחר, תבין שבדיעבד ‫ורק בדיעבד, גם הרע הזה מוביל לטוב.

‫מי שמתחיל להיחשף ללימודי נסתר בלי ‫שיש לו מוצקות מעשית ונפשית, הוא נגמר.

‫והיו דברים מעולם בעם ישראל ‫שאנשים התחרפנו, חבל על הזמן.

‫התחילו ללמוד לימודי נסתר, התחילו ללכות ‫בעולם של דמיון, שאני עכשיו הולך ברחוב,

‫ובעצם העץ מדבר אליי, והוא, וזה הכל, ‫אני מרגיש את המלאך שמכה על קודקודי,

‫שהוא מנגדה, ואינם דמיין שהוא ‫רואה ישויות והאגבניה מדברת עליה,

‫והוא עושה תיקונים ומעלה מצוצות ומיישר ‫קליפות וכל מיני מילים שאף אחד לא מבין מה,

‫זאת אומרת, מי שאומר אותם לא מבין ‫בכלל מה הוא מדבר, וזה מתכון בטוח לשיגעון,

‫וכאשר זה הופך להיות משהו ציבורי, זה ‫מתכון בטוח להרס, וזה מה שהיה בזמנות,

‫זה שבתאי צבי, והיו, ‫נדבר על זה במהלך

‫השיעורים, היו עוד כמה ‫תופעות כאלה בעם ישראל,

‫לכן, נראה לי שוב, לימוד נסתר, אנחנו ‫נוגעים בו לפעמים, כשאנחנו לומדים מונה,

‫אז כבר מזכירים רעיונות מסוימים, ‫אבל ברמה השיטתית של לימוד קבלה וכו',

‫זה משהו שנועד בשלבים ‫מאוחרים, וזה, לא כל יהודי מגיע לזה.

‫זאת אומרת, בניגוד לארבעת השלבים ‫הקודמים שכל יהודי מחויב בהם,

‫בשלב של לימודי תורת הנסתר, זה, עוד ‫פעם, דרגה מסוימת, שמי שמגיע אליה נפלא,

‫ומי שלא, הוא גם בסדר. כן.

‫אני, אוקיי. דוגמאות לספרי קבלה, ‫כמובן, ספר הזוהר, זה הספר המרכזי,

‫ודוגמה, כתבי הערי, רבי ‫יצחק לוי, הערמה, איך

‫תדעו להבדיל בין לימודי ‫קבלה ללימודי אמונה,

‫למשל, ההבדל הוא מאוד פשוט. ‫לימודי קבלה, הם כתובים בקודם.

‫זאת אומרת, ברגע שאת או אתה מגיעים ‫לספר שעוסק בצדדים מחשבתיים ואימונים,

‫והוא לא כתוב בצורה שניתנת לפיינוח ‫לוגי, אלא רק על ידי כל מיני משפטים,

‫שברור שהם משלים, לדוגמה, בזוהר ‫הקדוש, הזכרנו את זה באחד השיעורים,

‫ובמשפט, קוד שבריחו, מלך שמן יושב על כיסא.

‫מה אני עושה בדיוק עם המשפט הזה? כלום.

‫מי שהמשפט הזה נשמע לו כמו שהוא נשמע,

‫הסימן שהוא לא בשל עדיין ללמוד את המשפט הזה.

‫בלימודי אמונה, זה כבר משהו ‫שאמור להסביר באופן לוגי,

‫מה המשל שעומד מאחוריה, מה ‫הנמשל שעומד מאחוריה המילים האלה,

‫מלך שמן על כיסא.

‫ולכן אתם מבינים, שלפעמים ‫יש ספרי אמונה ומחשבה,

‫שלאדם שוב אין כלים לפצח אותם, ‫והם יחשבו מבחינתו כספר נסתם.

‫לדוגמה, ספר אורות של הרב קור, ‫שאנחנו לורדים עכשיו מאמר ממנו,

‫בשלבים מסוימים בעבודת השם, ‫הרבה אנשים מבחינתם זה סינית.

‫זה אוסף של מילים גבוהות ‫שאין להם שום מושג מה הוא אומר,

‫חוץ מזה שאם ישראל הוא סבב, שזה ‫פחות או יותר התחושה שעולה מכל הספר.

‫נשמת ההוויה שכנסת ישראל היא ‫תמציתה של המציאות היותר אידיאלית,

‫בנשמתה יותר עליונה, בהווייתה יותר שלמה.

‫אין משפט כזה, סתם זרקתי ‫עכשיו פה משהו בשביל הכיף.

‫אדם קורא את המשפט הזה ‫ואין לו מושג מה זה המילה,

‫הווייתה, נשמתה וכו'.

‫אז שיעזוב את זה.

‫לימוד צריך להיות מה שאדם מבין.

‫וככל שאדם מתקדם, הוא מבין יותר.

‫בריר שאדם מנסה ללמוד דברים שהוא ‫לא מבין ועד ללמוד אותם בתור סיסמאות,

‫זה יוצר עם הזמן איזה סוג של פיצול אישיותי.

‫בן אדם חי ומדבר דברים שהוא לא ‫באמת מבין ומפנים ומזדהה איתם,

‫וזה מתכון בטוח, כמו ‫שאמרנו, להרבה מאוד תקלות.

‫אבל אם אדם מסתכל שאימא שלו לא ‫מבין, אתה יכול להבין אותם בחיים?

‫אבל תלמידי אותם, רק בדרגה, ‫כמו להבדיל בלימודי מתמטיקה.

‫אתה תגיעי למתמטיקה גבוהה, אבל בשביל ‫להגיע למתמטיקה גבוהה צריכה לעבור,

‫קודם כל, לחמש יחידות.

‫אי אפשר עכשיו ישר לקפות.

‫אתה תגיעי בסוף לזוהר, אתה תגיעי בסוף לאות.

‫אבל קודם כל, איך את יודעת ‫אם את כבר בשלה ללמוד זוהר או...

‫בזה שאת כבר קוראת את הזוהר, ואתה ‫אומר, וואלה, אני יכולה להסביר, שימי לב,

‫יכולה להסביר במילים שכליות את מה שכתוב פה.

‫אם, כמו שהרבה פעמים אנשים קוראים ‫זוהר או דברים כאלה שהם לא מבינים,

‫אז יש לזה אולי ערך מצד הסגולה.

‫יש כאלה שנוהגים, חוק לישראל, לקרוא ‫תורת הסוד כזה, שזה מוסיף עירת שמיים,

‫מצד העיסוק בדברי קדושה, ‫אבל זה לא נקרא לימוד תורת נסתה.

‫לימוד תורת נסתה, כשאתם ‫לומדים את הספרים האלה,

‫ואתם יכולים להסביר לעצמכם ‫ולאחרים, מה למדתם שם.

‫אם זה רק שוב בססמאות, אז ‫זה אומר שעוד לא הגיע השלב.

‫כן.

‫רב, אם אדם מתחיל לתמושך ‫לתוצרים, אפשר להצביע תלתיק?

‫האם איזו סכנה, כמו לקבל ‫תמונה, נגיד, חסקים, תהיים איתו?

‫לא, אני לא... לא.

‫זו פשוט שאלה אחרת עכשיו, ‫כבר בישראלים ועד אותם.

‫אני לא מדבר על זה במשך השיעורים, ‫מכבדה, אבל לא, זה בהקשר הזה, זה לא...

‫זה לא נכון, רב, זה סביר למה ‫אתה חושב דגל של תפקיד של חברות.

‫אה, זה נהיה עוד תפקיד, ‫סביר למה, אבל אני רק אומר,

‫זה לא עכשיו בגלל שהוא ציוני, לא זו הנקודה.

‫לא זה המדד שלנו, מה ללמוד ומה לא ללמוד.

‫אגב, כמעט שהזכרת זה, לימודי חסידות,

‫הם נמצאים על הגבול, לא ‫הבאתי אותם כלימודים לפני עצמם,

‫כי רוב לימודי החסידות, ‫הם כבר סוג של לימוד קבלה.

‫יש חלק מספרי החסידות, שזה על ספרי אמונה.

‫זאת אומרת, שוב, מה המדד? ‫הוא פשוט, אתם מבינים או לא מבינים.

‫למשל, ספר כמו נתיבות עולם,

‫נניח שחלקכם יצא לכם ממנו את זה,

‫אני חושב שזה על לימוד אמונה.

‫זאת אומרת, זה ספר שניתן בצורה שכלית,

‫להבין בלוגיקה מה הוא רוצה ולהפנים.

‫ספר כמו טניה, לרובנו זה תורת נסתר.

‫צריך ללמוד אותו ביום מן הימים.

‫אבל זה שאדם קורא טניה וזורק עכשיו משפטים,

‫שלוש ספירות וארבע, בבחינת חוכמה, בינה, דעת,

‫זה מילים באוויר.

‫מה זה חוכמה, מה זה בינה, מה זה דעת?

‫תסביר. אם אתה יכול להסביר ולהבין, סבבה.

‫אז זה כבר לא לימודי נסתר, ‫זה לימודי אמונה ומחשבה.

‫לכן אני אומר, בחסידות זה מעובב.

‫יש דברים שהם שייכים כאותו לתחום הנסתר,

‫ויש דברים שהם שייכים לתחום המחשבה והאמונה.

‫כל אחד וכל אחת שיפתחים ספר, ‫האם הם מבינים או לא מבינים.

‫כן.

‫שנייה אחת, זה שם שם.

‫כן.

‫עוד פעם, נתחיל בהבנת הפשט.

‫נכון שיכולה להיות טעויות, הבנת הפשט,

‫אבל יש מה שנקרא בסיס.

‫זאת אומרת שאת יודעת לקרוא ‫מילים ולהגיד אותם במילים שלך.

‫יכול להיות שאת אומרת אותם לא נכון,

‫אבל יש לך לפחות פה איזו תחילת קומוניקציה.

‫מנהל שאת קוראת מילה כמו ספרות, מה זה ספרות?

‫מה זה?

‫אז אדם עכשיו יכול להתארגנות ‫לי, ספרה זה בתרגום מדרגה.

‫בסדר?

‫תרגמתי את זה עכשיו לעברית בת זמננו.

‫יש עשר ספרות, יש עשר מדרגות רוחניות בעולם.

‫למה זה נקרא ספרה?

‫יש רגשון אבן ספיר, יש ‫יעלום שיש לו זוויות שונות,

‫אז יש זוויות שונות למדרגות ‫הרוחניות בעולם וכו'.

‫אם אבל אדם, שוב, הוא קורא מילים, וזה סינית,

‫הוא לא מבין מה זה.

‫גם אדם, גם אצל הרב קוקס יכול להיות.

‫גם קורא, אני קורא, אני ‫שואל אותו, אני לא מבין.

‫נשמע כנסת ישראל. מה זה כנסת ישראל?

‫אבל אם אני אשאל איך זה נקרא?

‫לא, לא, תשאלי, אני רק אומר,

‫תדעי שכל עוד את לא הצלחת או ‫על ידי שאלה או על ידי מפרשים,

‫לא יודע מה, להבין מה זה ‫כנסת ישראל, מבחינתך זה עדיין,

‫תדעי שאת עוד לא יודעת מה זה.

‫אם אני לא נפגשת נגד ספרה, ‫אם אני לא באה ואומרת,

‫אני לומד עכשיו מה זה ספרה ‫כדי להבין, אני לא יודעת,

‫אני לא אפגש עם זה, אני לא אוהב את זה.

‫אני מסכים, את ודאי צריכה להיפגש עם זה,

‫ואת צריכה להבין מה זה ספרה.

‫אבל אני אומר, כל עוד ‫עוד לא הבנת מה זה ספרה,

‫סימן שזה תורה פניסטורית.

‫אל תגיד למצב שאת עכשיו קוראת עכשיו ספר שלם,

‫שמלא מילים שאין לך ‫מושג מים, ותשכנעי את עצמך

‫שאת לומדת פה עכשיו זוהר.

‫כאילו זה לא העניין שלא ‫ללמוד, זה שאם אתה לומד,

‫תבין על מה אתה לומד.

‫צריך ללמוד, רק להבין.

‫זו המדע תמיד, מתי זה לימוד תורה? להבין.

‫תלמד לימודי מחשבה ואמונה, ותקנה כלים,

‫שאם הזמן יאפשרו לה גם ללמוד זוהר.

‫תלמד כוזריות, תלמד מהרל, ותלמד ספרי חסידות,

‫ותלמד, אני יודע, דברים מסויים של הרמחל,

‫ואז בגיל מסוים תלמד זוהר ‫ותגיד וואלה, עכשיו זה מובן.

‫מה שהזוהר אומר זה בדיוק מה שלמדתי שם,

‫ועכשיו אני רק צריך לתרגם.

‫אוקיי, אם יש לך מילה מסוימה ‫שלא שומעת תורה מצחקית,

‫פרוב, אחר כך, כמה שיתרנו את התורה?

‫זה כבר שאלה טקטית.

‫זה השאלה החינוכית.

‫עכשיו מגיע בן אדם, אומר, תקשיב, הדרך ‫היחידה שבכלל הוא מוכן להקשיב משהו,

‫זה רק אם נעשה לו קורס ‫מזורז בתורת הסוד, ובסדר.

‫אבל אם אני לא אמרתי ‫לך את זה, אני לא מרגיש לך.

‫אז להסתום אותו?

‫אני לא יודע, זה שאלה, זה כבר שאלה חינוכית,

‫אני לא יודע, זה תלוי בבן אדם.

‫לפעמים יש מצב שזה הדרך היחידה ‫שאפשר טיפה ליצור אותו קומוניקציה,

‫אז אפשר.

‫לפעמים זה רק יבלבל אותו,

‫וזה יביא אותו לעוד יותר התרחקות.

‫לא יודע.

‫אני פה בשיעור הזה לא נותן ‫עכשיו הדרכות איך לקרב אנשים,

‫אנחנו מדברים פה עכשיו עליהם.

‫איך אנחנו, אנשים, שלצורך הלאה,

‫יש לנו אמון בסיסי בדבר ‫הזה שנקרא יהדות ותורה,

‫ואנחנו רוצים להתקרב לקדושה,

‫והדרך המרכזית להתקרב ‫לקדושה זה על ידי לימוד תורה,

‫איך אנחנו בונים באופן נורמלי, בריא ומסודר,

‫את החיבור אל הקדושה והתורה.

‫והחיבור הנורמלי הוא הלכה, נשנה והגמרה,

‫מחשבה, מוסר, קבלה.

‫עכשיו כמובן שזה לא מתמטי,

‫זה לא שעד שבן אדם לא מסיים את כל השס,

‫אז הוא לא יכול להתחיל ללמוד מחשבה,

‫ועד שהוא לא עושה מיקרוספירה ‫מחשבה, הוא לא יכול להתחיל ללמוד מוסר.

‫ברור שיש גם דברים שבאים במקביל.

‫רובנו גם שרק בגיל 18 אנחנו ‫מתחילים את ההתפתחות הרוחנית שלנו,

‫מסיבות אלו ואחרות,

‫אז אנחנו צריכים הרבה ‫פעמים להתקדם תוך כדי תנועה.

‫זאת אומרת, אנחנו לא יכולים ‫עכשיו, טוב, אני עכשיו עשר שנים,

‫עד שאני לא מקיף את כל ‫השולחן הרוח, אני לא פותח כוזרי.

‫זה אי אפשר. בן אדם, איך אומרים,

‫אז, איך אומרים, עושים תוך כדי כמה דברים,

‫אבל מבחינה עקרונית זה הסדר.

‫כן, שאלה ונתקדם.

‫יש כולה אמונות למשטרה ‫שיש ספרים שיותר קנוניים,

‫אני מדהים אם אני צריך לראות ‫על החרסלנד, איך מגיעה...

‫אני צריך להכיר את העולם, נכון?

‫יש גם ספרים ספציפיים, ואני רוצה בעיקר ‫להתעסק בנושא הזה של חיזוק רוח הרצון.

‫בסדר? בדוגמה.

‫יש ספרים בתוך הגלריה של ‫ספרי מוסר, אמונה ומחשבה,

‫שמתעסקים רק בזה, אבל ‫זה ספרים שהם כבר ענפים.

‫אני מנסה לתת פה עכשיו את הספרי יסוד,

‫שכל יהודי צריך להכיר אותם.

‫אחרי זה, זה לאין סוף, כל אחד ‫לפי הצרכים המיוחדים שלו וכו'.

‫אגב, מה שנעשה עכשיו בזריזות, כי הזמננו קצר,

‫אני אעשה לכם סקירה מהירה של לימודי האמונה,

‫כי בשאר הדברים זה לא הנושא שלנו.

‫לימודי ההלכה, אמרתי, יש כמה ‫אפשרויות, לימודי גמרא, אנחנו יודעים מה זה.

‫לימודי מוסר, ואמונה ומחשבה,

‫זה הספרים שאני רוצה להתמקד בהם.

‫אתן פה רשימה מזורזת על ספרי יסוד.

‫שוב, אני אומר פה דברים, ‫זה לא הלכה על משם סיני,

‫בוודאי שיש גם ספרים אחרים,

‫ומי שמתאים לו ספרים ‫אחרים, שילמד ספרים אחרים.

‫אני אומר פה את הכיוון שבבית המדרש שלנו,

‫אנחנו טוענים שזה ספרי היסוד,

‫ומה שחשוב לי, שגם אם בן אדם, ‫מישהו יחליט שהוא לומד ספרים אחרים,

‫הוא מוסיף את זה, שיהיה לברכה,

‫אבל העיקרון הזה, שהלימוד צריך ‫לבנות תוכנית מסודרת של סל ספרים,

‫שכל יהודי עד סוף חייו צריך ‫להקיף אותם, זה חייב להיות.

‫לא ייתכן המצב הזה, שבן ‫אדם בנושא של לימוד תורה,

‫חוץ מאשר פעם בחיים שהוא כן עשה איזה מאמץ,

‫ועבר עלי חצי קיצור שכן ‫ארוך, ולמד איזה חצי כוזרי,

‫עכשיו, מה שבא לו, ובגיל שלושים פותח,

‫לא, לא, זה לא אמור להיות ככה.

‫אפשר לבנות תוכנית מסודרת, שבאופן שיטתי,

‫מגיעים למצב שאת ספרי היסוד הקפנו.

‫מה עם ספרי היסוד?

‫ככה.

‫דבר ראשון, בחינת זמן.

‫אני מדבר פה עכשיו למי שנמצא ‫במסגרת ישיבתית או מדרשית.

‫בעיקר בנים, כי אמרנו, יש כאן ‫הרבה גם עיסוק בגמרה והלכה,

‫בנות זה יותר פשוט, כי זמנם יותר פנוי,

‫פחות גמרה, אז יש להם ‫יותר זמן ללימודי אמונה,

‫אבל בגדול, אם ניקח את הבחור הישיבה הקלאסי,

‫לימודי אמונה ביום אמורים להיות ‫משהו כמו שעתיים, שעתיים וחצי.

‫בסדר? עם שיעור, בלי שיעור, זה כבר עוד שאלה.

‫אבל אדם צריך להגיד זמן מסוים.

‫מי שהוא בן אדם עובד, ואין לו שעתם שלו ביום.

‫חצי שעה ביום.

‫חצי שעה ביום, לאדם הוא ‫להקטיש לימודי מחשבה ואמונה.

‫בסוף נבנה גם איזה תוכנית ‫שאיך מכניסים את הכל,

‫גם הלכה, גם גמרה, גם זה, אבל ‫אני אומר, גם כל לימודי אמונה.

‫מה עם ספרי האמונה הבסיסיים?

‫דבר ראשון, יש ראשונים באמונה.

‫ראשונים באמונה זה ספרים שנכתבו ‫לפני תקופתו של רבי יוסף קארו,

‫שהם נקרא לזה העקרונות היסוד של האמונה,

‫זה ספרים שבדרך כלל השפה שלהם קשה,

‫כי הם נכתבו לפני 800 אלף שנה,

‫אז זה עברית קשה, חלקם זה גם תרגומים,

‫אבל כמו כל דבר בחיים, גם כשאדם לומד רפואה,

‫קודם כל בשנה הראשונה, אז ‫הוא צריך לשנן מושגים בלטינית

‫של מבנה העצמות של גוף האדם.

‫נכון שהוא לא ישר משליך עם זה משהו מעשי,

‫אבל בשביל להיות רופא טוב ‫ולדעת איך לרפא כאב ראש,

‫צריך להכיר קודם כל את מבנה גוף האדם.

‫על אותו משקל, כל דבר ‫שרוצים להיות רציניים בחיים,

‫צריך ללמוד את היסודות שלו.

‫היסודות של לימודי האמונה זה הספרים הבאים.

‫הראשון, כמו שאמרתי, ספר ‫הכוזרי, זה שכתב רבי יהודה הלוי.

‫הספר הזה הוא ספר שמדבר על ‫העקרונות הבסיסיים של אמונת ישראל,

‫מה שאגב בסדרה הזו אנחנו ‫עושים, זה בנוי גם על ספר הכוזרי.

‫ספר הכוזרי, אני מניח ‫שכולם מכירים את המבנה שלו,

‫הוא נבנה בצורה של דיאלוג בין החבר,

‫שזה כאילו נציג היהדות, לבין המלך,

‫זה כאילו המציג ששואל את השאלות.

‫במשפט אחד, הספר הזה במקור נכתב בערבית,

‫כמו הרבה ספרי ראשונים, ומילה ‫אין לנו אפשרות ללמוד אותו במקור,

‫כל מה שאנחנו לומדים זה תרגומים.

‫יש הרבה תרגומים לכוזרי.

‫יש את התרגום הקלאסי של יהודה אבן שמואל,

‫שזה מנוכד וקל לקריאה,

‫פחות מדויק, אבל נותן בלי ‫ספק את העבודה כבסיס.

‫יש תרגום של איבן טיבון,

‫שזה תרגום קדום יותר, שהוא ‫יותר מדויק, אבל הוא בשפה הקשה.

‫יש תרגום של הרב קפח,

‫לניהודתי התרגום הטוב ביותר שיש היום,

‫זה תרגום של הרב יצחק שילת,

‫רוצי לו מזמן, שזה גם ‫משהו מאוד מעותקן ומדויק,

‫אבל כל אחד ילמד מה שהוא מתחבר.

‫ללמוד כוזרי אפשר להבין תפשה,

‫זאת אומרת, כשלומדים כוזרי, ‫אני מניח שכל מי שלמד פה מכיר,

‫לא כל המילים ברורות, אלא מה?

‫לא לגמרי מבינים מה הוא רוצה מאיתנו.

‫זאת אומרת, אני מבין מה הרבי יהודה לוי אומר,

‫אבל למה זה כל כך חשוב, ‫ואיך זה בדיוק עונה על השאלות,

‫קשה לנו לפעמים להבין.

‫אנחנו לומדים כוזרי, הוא ‫מדבר שם על קו התאריך,

‫מדבר שם על החידושים לשוניים של העברית,

‫הוא נותן כל מיני טענות ‫שלא לגמרי אנחנו מבינים.

‫זאת אומרת, הוא אומר, זה שיש לי חלום,

‫אז זה דוחה את השאלות של הפילוסוף.

‫אז מה עושים?

‫יש מפרשים לקוזרי.

‫זאת אומרת, ללמוד כוזרי רק פשט,

‫זה הרבה פעמים, אתה לומד, בסדר,

‫מבינים את המילים, אבל לא לגמרי

‫קולטים מה כל כך חשוב בקוזרי.

‫יש היום כמה פירושים לספר הכוזרי.

‫כמובן, על שיעורים, שזה נמצא באינטרנט,

‫אפשר לשמוע שיעורים ‫כמה שרוצים, יש הרבה מאוד.

‫מבחינת ספרים כתובים,

‫יש שני פירושים מרכזיים ‫לדתי היום לספר הכוזרי.

‫הראשון זה של הרב אבינר,

‫שעשה פירוש, הוא פירוש נפלא ומצוין,

‫רק הוא מאוד ארוך, חמישה כרכים

‫על חמשת המאמרים של ‫הקוזרי, זה דורש מאמץ.

‫יש פירוש של הרב שרקי, שהוא יותר קצר,

‫אבל, לא יודע, הוא קצת מתרחב שם

‫לדברים שהם לא תמיד הפשט ‫של הכוזרי, אלא גם מסביב.

‫כל אחד וכל אחת ימצא את מה שמתאים לו,

‫אבל מקום-מקום, ספר הכוזרי, זה בסיסיק.

‫הקדמות ועיגרות הרמב״ם.

‫רבי משה בן מימון, גדולי ‫העם הישראל לדורותיו,

‫גם בהלכה וגם באמונה, ‫הוא כתב, היו לו הקדמות,

‫שהוא כתב לספרים שלו, הקדמה ‫למשנה, הקדמה לפרק חלק,

‫הקדמה למסכת אבות, שזה שמונה פרקים,

‫והוא גם כתב עיגרות בחייו, מכתבים,

‫עיגרת השמד, עיגרת חיית אמיתים,

‫דברי אמונה מאוד בסיסיים ומאוד יסודיים,

‫גם הם כולצו בספרים בפני עצמם,

‫זה גם ספרי יסוד שצריך להכיר אותם,

‫לעבור עליהם פעם בחיים לפחות, אם לא יותר,

‫זה נותן בסיס לכל עולם המחשבה והאמונה.

‫כן, זכות משורר פרקים, ‫אבל שאר ההקדמות שלו,

‫זה כוודאי בתוך לימודי אמונה,

‫בהקדמה למשנה הוא נותן סקירה

‫על כל התורה שבעל פה, ‫ההקדמה שעולה פרק חלק,

‫זה פרק למסכת סנדרין,

‫הוא נותן הקדמה על כל נושא ‫של לימודי אמונה, אגדות חזל,

‫בעגרות שלו הוא מתעסק בכל ‫הנושא, כשאמשל, להגיר את השמם,

‫הוא מתעסק בנושא של סגולת ‫ישראל, מה זה עם ישראל, וכו'.

‫צריך לעבור על זה, גם ‫היא יצאה בכמה מהדורות,

‫לדעתי המהדורה הטובה ביותר, ‫זו המהדורה של הרב יצחק שילת,

‫גם עשה על זה תרגום, אבל ‫יש כמובן גם מהדורות נוספות.

‫הלאה, חובות הלבבות, של ‫רבנו בחיי איבן פקודה, בסדר?

‫ספר שחלקו מוסר, אבל ‫הוא בעצם, רובו אמונה,

‫אפשר גם להכניס אותו ‫בספרי מוסר, גם ספר שבנו,

‫נותן שם עקרונות מאוד ‫יסודיים, בלימוד האמונה,

‫בקיצור, אין הרבה מה ‫להרחיב, כמו עוד כרגיל,

‫יש תרגומים שונים, וכל ‫אחד ייקח את מה שמתאים לו,

‫ספר פשוט, אגב, זאת ‫אומרת, כשלומדים אותו,

‫אפשר להבין מה הוא ‫רוצה, קצת ספרים עוד פעם,

‫אנחנו לא לגמרי מבינים, מה ‫עליו, הוא חוזר על עצמו כל כך,

‫וכו', לכן, גדל לעזוב, אה?

‫רבנו בחיי אי בן פקודה, בסדר?

‫הלאה.

‫מורה נבוכים לרמב״ם.

‫תשמעו, למורה נבוכים לרמב״ם,

‫אפשר להרחיב על זה גם שיעור שלם,

‫בגדול, הרמב״ם כתב את הספר הזה

‫מול התמודדות שהייתה בזמנו

‫נגד כפירה האריסטוטלית, ‫אז שהמחשבה, כיוון החשיבה,

‫הלוגיקה היוונית, התחילה ‫להתפשט בעם ישראל,

‫והיה צריך בעצם עכשיו

‫לתרגם את התורה

‫לשפה לוגית, הוא גם מדבר ‫על זה במהלך השיעורים

‫לגבי הנושא של זיקוך מושגי אמונה.

‫תראו, מורה נבוכים מורכב ‫משלושה חלקים, אני כבר אומר לכם,

‫החלק השני הוא חלק, ‫חלילה, מילה לא רלוונטי,

‫מילה שאסור להגיד, לא רלוונטי,

‫אבל יש שם דיונים שהרמב״ם מאוד נכנס אליהם,

‫שהם פחות מעסיקים את זמננו.

‫החלק הראשון של מורה נבוכים,

‫הרמב״ם עושה סוג של מילון מושגים

‫של דברי הנבואה, ‫מסביר מה זה כיסא ה'

‫מה זה ויומר ה'

‫מה זה רגלי ה'

‫מה זה מלאכים, זה ‫בוודאי שצריך לדעת.

‫והחלק השלישי, הרמב״ם עושה חלוקה מאוד מסודרת

‫של המצוות ושל הטעמים ‫למצוות, גם מורה נבוכים,

‫חלק ראשון ושלישי צריך להקיף.

‫הדבר האחרון שיש בראשונים, ‫אמונות ודעות לרבי סעדיה גאון,

‫טוב, גם זה בנייה אמונית של עקרונות האמונה

‫בצורת החשיבה ימי בינאמית, ‫עם כל ההתמודדויות שהיו אז,

‫יש שם קטעים גם שהם קצת מתישים,

‫כי הוא עוסק שם בכל ‫הפילוסופיות שהיו בימי הביניים,

‫אבל עדיין העקרונות שהוא ‫נותן, בוודאי עקרונות חשובים.

‫יש עוד ראשונים באמונה,

‫יש את רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים,

‫יש רבי חזדי קרסקס, אור ‫השם, אבל כמו שאמרתי,

‫זה הספר היסוד, עוד פעם, ‫דעתי אפשר כמובן להריב על זה,

‫כוזרי הקדמות הרמב״ם ‫חורת הלווות, שלושה ספרים,

‫יהודית צריך להכיר אותם, ואפשר להקיף אותם,

‫בחצי שעה ביום, במהלך ‫החיים, אפשר להקיף אותם.

‫עלה, מזריזות.

‫השלב הבא בלימודי ‫אמונה, זה כתבי המערל.

‫מורנו הרב יהודה ליוון מפרק.

‫למה אנחנו מתלהבים בבית המדרש שלנו מהמערל?

‫מהסיבה הפשוטה, שהמערל, ‫שמעתי פעם משפט יפה,

‫כמו שיש, אמרנו בלימודי ‫ההלכה, יש קודם כל את העקרונות,

‫שזה המשנה, אחרי זה ‫גמרה, זה איך מתוך המשנה,

‫אתה מבין את הלוגיקה,

‫ואחרי זה יש את השולחן ‫ארוך של מה לעשות בתכלס,

‫ככה גם בלימודי ‫מחשבה, כוזרי זה המשנה.

‫כוזרי נותן את העקרונות.

‫המערל זה הגמרה.

‫המערל, זה מלמד ‫איך לחשוב, באמונה.

‫המערל מחנך לחשיבה מופשדת.

‫מה בעצם כל כתבי המערל?

‫המערל לוקח את כל מדרשי ‫חזל שקיימים, ומפשט אותם.

‫מרגיל אתכם ללמוד את דברי חזל,

‫ולהבין את העומק שמאחוריהם.

‫זה לא סתם סיפורים, יש ‫מאחורי זה רעיונות עמוקים,

‫הבעיה היא שזה נכתב כאן לפני 500 שנה,

‫אז גם השפה היא קצת קשה, ‫ויש לו צריך מולון מושגים

‫של להיכנס אליו, אבל שוב, ‫זה ספרים שצריך להקיף.

‫אני מודה שבנושא הזה

‫לא זכה המערל, ומעטים ‫לומדים אותו, וחבל, אבל מי שיכול,

‫מי שיכולה, ממליץ.

‫כל כתבי המערל זה הרבה, ‫אבל יש את הספרי היסוד שלו,

‫וזה ארבעת הספרים הללו.

‫טיפרת ישראל שעוסק במתן ‫תורה, ואני יודע כדאי ללמוד אותו

‫לפני חג שבועות.

‫גבורות השם שעוסק ביציאת מצרים,

‫ונצח ישראל שעוסק בכל ‫הנושא של מה זה עם ישראל,

‫זה אולי הספר היותר מרכזי שלו.

‫והספר הזה, שלאני ובדתי ‫הוא הכי עוזר מבחינה חינוכית,

‫זה ספר שנקרא בעיר הגולה.

‫בעיר הגולה, המערל בעצם נותן, ‫זה ספר שבנו עם שבעה פרקים,

‫שבכל פרק הוא מסביר זווית ‫אחרת, איך לומדים את דברי חזל.

‫זאת אומרת, הוא מביא סוג אחר של מדרשים,

‫שבעה סוגי מדרשים, ובכל אחד מהם,

‫הוא נותן כלים איך לפצח ולהבין את העומק.

‫מי שילמד, מי שתלמד מערל, ‫תראו שאחרי שלומדים את המערל,

‫עוד פעם, לאורך זמן וכו', ‫מתחילים להבין מה חזל רוצים,

‫בדברי המחשבה שלהם.

‫לומדים אגדות, לומדים סיפורים,

‫ומה שהיה נתפס לנו עד ‫היום, כקוע סוך החמנו,

‫אז המערל עכשיו נותן את העומקים,

‫ופשוט יוצר את מה שלימודי ‫מחשבה אמורים ליצור,

‫שזה הבנה האמונית העמוקה, ‫וההזדהות עם הדברים,

‫מה תוכן של הדברים.

‫מה זה תפילין, מה זה ציצי, הכול.

‫זה מתחיל משם.

‫הלאה, אחרי המערל, יש לנו את כתבי הרב קוק,

‫שישנם שתי מהדורות, פרסומת סמויה.

‫כתבי הרב קוק, הסיבה שאנחנו ‫מתלהלים בכתבי הרב קוק,

‫זה לא רק בגלל שהרב קוק ‫היה לו זקן יפה, היה לו זקן יפה,

‫ולא רק בגלל שהרב קוק ‫יש לו כריכה יפה לספרים,

‫בעיקר על המעדורה ‫החדשה, שהיא בצבעים יפים,

‫אבל אחרי מכתבי הרב קוק, ‫הסיבה שאנחנו מתלהלים ממנו,

‫שהרב מאוד אובייקטיבי, ‫שקרה, חשבתי לקרוא לזה סיסמה,

‫השש הלבן מקבל צבע.

‫אבל אולי אז זה מתקשר למיצד ‫הגאווה וכאלה, אז אולי לא,

‫נחשוב על משהו אחר.

‫לענייננו אבל, לענייננו ‫אבל, כתבי הרב קוק,

‫בסדר, מה שמיוחד בכתבי הרב קוק,

‫שהסיבה שאנחנו מתלהבים ‫מהם, זה שהוא, הרב קוק זה דמות,

‫שחיה יחסית, לא רחוק ‫מאיתנו, לפני מאה שנה,

‫והוא לקח את כל עולם ‫המחשבה של עם ישראל לדורותיו,

‫ותרגם את זה יחסית לשפה שעוד קרובה אלינו.

‫לנו, הרבה פעמים, שכבר רחוקים מאה שנה,

‫והעברית שלו נראית של בלתי ‫ניתנת לפיצוח, אבל זה לא נחמד.

‫נכון שיש ספרים שבאמת ‫זקוקים, עוד פעם, תיווך,

‫ספר אורות, אורות הקודש, ‫קשה להבין את זה בלי ליווי,

‫אבל ספרים בסיסיים ‫יותר, עינייה, אורות התורה,

‫עגרות עריה, זה ספרים שנכתבו ‫בשפה שכלית שלפני מאה שנה,

‫ואפשר בניתוח הגיוני, ‫להבין מה הוא אומר,

‫והוא בעצם לוקח שוב את כל הרעיונות שבקוזרי,

‫ובמערב, וברמב״ם, ומורה נבוכה,

‫ואת הכל הוא מתרגם גם מבחינה מילולית,

‫וגם מבחינת המציאות התרבותית שאנחנו חיים בה,

‫שעם ישראל חוזר לארצו, ‫על כל המשמעויות שיש לזה,

‫העולם המודרני,

‫ומתרגם את היהדות לאדם שחי בתקופה המודרנית.

‫זו הסיבה שאנחנו משתמשים ‫הרבה בכתבי ערב קוראים.

‫ואני אומר שוב, יש עוד ‫כתבים, יש עוד חכמים שכתבו,

‫ערב קורק הוא פשוט עשה ‫איזו משנה שקשה למצוא כמות,

‫זאת אומרת, היו ערב ‫סלובץ'י שכתב דברים נפלאים,

‫וערב שריר שכתב דברים נפלאים,

‫וערבי מחבת כתב דברים נפלאים, זה נכון,

‫ובוודאי את הכל צריך ללמוד, ‫אבל שוב, מדעתי הקטנה,

‫ערב קורק יש לו משנה שיטתית, ‫ומקיפה, שקשה למצוא אותה.

‫קשה למצוא אותה במקומות אחרים,

‫ולכן אני חושב שבספרי היסוד,

‫בעמוד השדרה שלנו, הוא השולחן ארוך.

‫זאת אומרת, הוא הזה, של ‫סופו של דבר, איתו אנחנו...

‫אוקיי, מה בתכלס, אני מבין מכל הכוזרי והכל,

‫מה זה אומר לי עכשיו ביחס לשאלה,

‫מה אני חושב ביחס ל... לא יודע, לארץ ישראל,

‫מה אני חושב ביחס למעמד האישה,

‫מה אני חושב ביחס לכניינים,

‫מה אני חושב ביחס לדיני המשפט העברי,

‫זהו, זה ערב קורק, הדברים נמצאים.

‫כתבי ערב קורק, שוב, הם ים שאין לו סוף,

‫אבל בגדול, הכתפים הבסיסיים, ‫הבסיסי ביותר זה אין היה,

‫שזה פירוש של ערב קורק למסכת ברכות ושבת,

‫שזה נכתב גם בשפה יחסית ‫ברורה, אפשר להקיף את זה.

‫אורות התשובה, מוסר אביך, עמידות הראייה,

‫אורות התורה, עדר היקר, עקבי הצון,

‫אורות, שזה כבר ברמה יותר גבוהה,

‫אורות הקודש, שזה בכלל כבר על גבול הקבלה,

‫ושמונה קבצים, שוב, זה המקור,

‫זה בעצם הפנקסים המקוריים של ערב קורק,

‫שמשם לקרו כל הכתבים, אז יש שם דברים ברורים,

‫ויש שם גם דברים מאוד עמוקים.

‫לדעתי, פחות או יותר זה אמור להיות בסדר הזה,

‫אבל כאמור, אין פה שום הלכה ‫למשם סינה, ואפשר גם סדר אחר.

‫הלאה, לימודי מוסר. בסדר? ‫אמרנו, זה לימודי אמונה.

‫עכשיו, ספר כמה נכתוב?

‫אז קוראים לך את זה ‫באינטרנט, אפשר להקפיא את זה.

‫אני חוזר הנה.

‫אוקיי? בסדר.

‫הלאה.

‫לימודי מוסר.

‫לימודי המוסר הבסיסיים.

‫אחד, שמונה פרקים לרמב״ם, ‫זה הספר אולי הבסיסי ביותר,

‫הוא נותן את המבנה של נפש האדם,

‫ומונע את התשתית בעצם לאיזון אישיותי.

‫מסילת ישרים לרמחל, שנותן ‫פה מסלול, כי שמו כן הוא מסילה,

‫איך לאט לאט להגיע אל הקטושה.

‫אורחות צדיקים, ‫סליחה, אורחות צדיקים,

‫חפץ חיים שמירת הלשון, ‫תראו, רשמת פה אורחות צדיקים,

‫אפשר לרשום עוד מיליון ספרים. בסדר?

‫אני רשמתי עוד פעם דברים ‫שהם התקבלו בעם ישראל

‫בדורות האחרונים כספרי ‫מוסר, אבל יש עוד כמובן רבים.

‫אני, כמו שאמרתי,

‫ספרי מוסר, אחרי שלומדים את הספרים הבסיסיים,

‫האלה, אני חושב שבאמת צריך בספרי מוסר

‫לחפש דברים שהם, שוב, ‫קשורים יותר לדור שלנו.

‫למשל, נושא צניעות.

‫זה אחד הנושאים אולי שהיותר היום

‫באמת אנחנו מתמודדים איתם.

‫אז כדאי לחפש ספרים שנכתבו בדור שלנו,

‫על ידי אנשים תמיד חכמים, ‫שהם קשורים למציאות התרבותית

‫שאנחנו מתמודדים איתה.

‫כשל הרב ישוע שפיר, הכתב ‫ספר על השבעים צעולות,

‫תשוב תחייני, כן, כל הנושא של ‫התמודדות, עם צניעות ותערה.

‫אז זו דוגמה.

‫אתם מתמשטשים, או אדעה ולידלר

‫כתב ספר על תפילה.

‫זאת אומרת, דברים שהם נגישים

‫והם מדברים בשפה

‫שיכולים לקחת את הרעיונות הפנימית

‫ולהפנים אותם אל העולם שלנו.

‫כל אחד וכל אחת שיחפשו

‫וימצאו את הספרים שמדברים אליהם

‫והנושאים גם שהם רוצים לשים עליהם דגש,

‫אבל גם זה, צריך ללמוד,

‫למצוא את הזמן ביום, חצי שעה ביום,

‫או עוד פעם, מי שנמצא ‫בעולם ישיבתי, מי שלא אז פחות,

‫למצוא את הזמן, גם לימודי מוסר.

‫חייבים להבין, לימודי מוסר זה סוג של

‫זריקת מוטיבציה של כל יום.

‫לימודי מוסר צריך כל יום

‫איזה טיפה להתעורר ‫מזה, אחרת אדם נשחק.

‫לימודי תנ״ך, שוב, ‫בשיא הזריזות, אחד.

‫דבר ראשון, אני ממליץ גם, ‫מי שנמצא במסגרת ישיבתית,

‫או מדרשה, לעשות חצי שעה ביום,

‫פרק תנ״ך ביום, שני פרקים ביום.

‫שוב, זה לא בסדר, ‫שבחור ובחורה בגיל 18,

‫ובטח בגילים יותר מבוגרים,

‫אין מצב שמעבור פעם אחת בחיים על כל התנ״ך.

‫זה הנבואה, זה הדבר הבסיסי ביותר.

‫פעם אחת בחיים, לקרוא דברי הימים,

‫פעם אחת בחיים לראות מה כתוב בישעייר.

‫איך לומדים תנ״ך?

‫שוב, המלצה.

‫דבר ראשון, סבב ראשון, ‫כדאי לעשות עם פקיעות.

‫זאת אומרת, להבין את הפשט.

‫איך מבינים את הפשט בתנ״ך?

‫יש את רשי.

‫הבעיה שרשי הוא עוזר בערך עד ישעיהו.

‫זאת אומרת, ברגע שמתחיל לישעיהו,

‫אז גם רשי כבר לא כל כך ‫עוזר, כי זה נהיה מסובך שם.

‫יש גם מפרשים פשוטים, ‫רדאק, מצודות דוד, מצודות ציון.

‫אני ממליץ, למשל, לספר ‫שיכול לדתי מאוד לעזור בפשט,

‫בסבב הראשון בתנ״ך, ‫נקרא דעת מקרא.

‫זו סדרה שיצאה עד עמדי החכמים וגם אנשי מחקר,

‫עם הסכמה של גדולי ‫ישראל, שלקעו את כל התנ״ך,

‫ועם ביאור מאוד פשוט, ‫עם גם הקדמה לכל פרק,

‫מסדרים מבחינת תאריך, ‫איפה הפרק הזה נאמר,

‫הרמיהו לפני איזה נבואה ‫אומר את זה, לפני איזה חורבה.

‫מחלקים את הפרק בצורה ‫מסודרת, אפילו לפעמים תמונות,

‫של להסביר כל מיני משלים ‫של הנביאים, מדברים על כלים,

‫על מה הם מתכוונים.

‫אדם, שוב, חצי שעה ביום, לומד שני פרקי תנ״ך,

‫מגיע למצב שתוך שנתיים ‫שלוש, סיים את התנ״ך.

‫הלאה.

‫שלב שני בתנ״ך, זה כבר להעמיק בו.

‫נכתבו, כמובן, אין סוף פירושים על תנ״ך,

‫אז בוא נגיד, הביאור הקלאסי,

‫או הנחשב הגדול ביותר ‫על לימוד תנ״ך, זה המלבין.

‫מלבין כתב ביאור מאוד ‫עמוק, על התנ״ך, ארוך מאוד,

‫זה עולם מומלוא.

‫וזה משהו שיכול להשיג את הבן אדם לכל החיים.

‫בוא נגיד, אמר לי פעם תלמיד חכם חשוב,

‫מי שפעם אחת בחיים עבר על כל התנ״ך ימלבין,

‫הוא יכול להחשיב את עצמו כתלמיד חכם באמונה.

‫זאת אומרת, הבן אדם ‫עשה פה, עשה עבודה יפה.

‫אז שוב, סבב בתנ״ך, פקיעות ואחרי זה מפרשים,

‫זה גם חלק מהעניין.

‫שימו לב, תורה, זה לגבי הנח.

‫נביאים כתובים.

‫לגבי התורה, פשוט מאוד, שבתות.

‫אנחנו לומדים באופן טבעי שניים,

‫נקרא, אחד תרגום, וגם לומדים מפרשים.

‫מה עושים? ‫שוב, אני אתן לכם פה הצעה פרקטית לחלוטין,

‫אתם לא חייבים לקבל אותה.

‫איך מגיעים למצב?

‫פשוט צריך למהר פה עכשיו, לקראת סוף השיעור,

‫אז אנחנו דוחסים, אבל תחשבו שזה לא כזה נורא.

‫תכף אני אעשה לכם סדר של ‫הכל, אתם תראו שהכל אפשרי.

‫אני אומר שבת, שימו לב, זה שבת.

‫אדם לוקח עצמו משימה.

‫אני השנה, יש הרבה מפרשים על התורה.

‫מה בדרך כלל קורה?

‫בן אדם אומר, טוב, אני ‫רוצה ללמוד רמבן על התורה,

‫פותח את הרמבן, רק הוא ‫רואה את האורך, כבר מתייש.

‫בוא נעשה דבר כזה.

‫אתם לוקחים לעצמכם משימה.

‫פרשת בראשית,

‫עוד מעט שמחת תורה, ‫מתחילים סבב חדש של התורה,

‫אני לוקח עצמי משימה ללמוד רמבן על התורה.

‫אני מתחילה, או מתחיל, בשבת ‫פרשת בראשית, חצי שעה בשבת.

‫בין העליות בתורה, אני לא יודע, בערב וזה,

‫לומדים חצי שעה רמבן, מספיקים שני פסוקים.

‫שמים סימנייה, סוגרים את הספר.

‫שבת, לאחר מכן שבת נוח, ‫שוב, לומדים איזה חצי שעה,

‫בין לבין שני פסוקים וזה, ‫שמים סימנייה, ממשיכים.

‫לך לך וכולי.

‫שנה הבאה, פותחים את הספר,

‫מהסימנייה, וממשיכים עוד שני פסוקים.

‫תוך סבב של חמש-שש שנים, ‫סיימתם רמבן על התורה.

‫אף אחד לא אומר לשום מקום.

‫ואז לוקחים שלב שני.

‫בוא ניקח את

‫שיחות הרצלות על ברשירות שבוע.

‫אורחיים הקדוש.

‫אין שום בעיה.

‫זה שטויות.

‫שמים אורחיים, לומדים כל שבת

‫שניים-שלושה פסוקים, עוד ‫חמש שנים, סיימתם אורחיים.

‫מה קרה?

‫חיים ארוכים.

‫חיים ארוכים.

‫אין שום בעיה.

‫א.M.A.E.C.S. ואת אמת שמשמעו

‫כל הפירושים הקלאסיים, מה שנקרא

‫על חמישה חומשי תורה, ‫בעבודה שיטתית, במינו נכון,

‫אפשר להגיע למצב

‫שעד זקנה וסבע, בן ‫אדם עבר על המפרשים

‫המרכזיים של התורה.

‫דבר אחרון, לקראת ‫חגים. שוב ממליץ לכם.

‫לקראת חגים. כל פעם מגיע חג.

‫מגיע חג שבועות, מגיע חג פסח,

‫מגיע חנוכה. מה קורה בדרך כלל?

‫קשרה חג חנוכה, בוא אני רוצה ‫טיפה להתעורר לקראת חג חנוכה,

‫לוקח איזה חוברת שבדיוק עכשיו היא יוצאת,

‫ומסתכל שתי שורות וגמרנו.

‫גם פה על עבוד שיטתי.

‫יש ספרי בסיס גם ללימוד ‫לחגים, מפרשים, אפשר.

‫אותו דבר כמו פרשת שבוע.

‫יש השנה חנוכה, אני ‫לוקח איזה ספר, לומד

‫ממנו כמה שאני מספיק, ‫כמה עמודים, שם סימניה,

‫השנה הבאה ממשיך.

‫אפשר בצורה מסודרת

‫לסיים את, שוב, את כל ספרי היסוד

‫שיש על החגים.

‫יש אחרי מיטל חרמון

‫של הרבינר, שזה משהו שקוראים

‫בשתי דקות וגומרים, ‫ושפת אמת שזה כמובן

‫הרבה יותר ארוך ולוקח כמה ‫שנים, אבל גם פה, אם מחלקים

‫את זה במינונים נכונים, ‫ועושים שוב תוכנית שיטתית,

‫לאט לאט מקיפים את הכל.

‫בואו נעשה, אני אומר רק, ‫תגשים, ואז את התוכנית

‫ברמה הטכנית. תגשים. דבר ‫ראשון, כדאי מאוד, כמו שאמרתי,

‫להתעסק גם בספרי חכמי דורנו, ולא רק

‫בספרים שנכתובו לפני 800 ו-1000 שנה.

‫דבר שני, כדאי מאוד, סדר ‫מדורג לא לקפוץ לתכנים

‫גבוהים מדי, לפני שעוברים את התכנים

‫הנורחים. בלימודי אמונה, ‫דגש על פקיעות ואספק.

‫בניגוד ללימודי הלכה

‫או גמרה, שהם זקוקים להרבה

‫חזרות, לימודי אמונה, לא ‫צריך להיות יותר מדי חזרות.

‫ללמד ת'כוזרי, תחזור ‫את זה עכשיו, תמשיך על.

‫עוד עשר שנים, כשתלמד ‫מורה נבוכים, אז גם תראה

‫שזה מסתדר, יאמר שאתה למדת מה ת'כוזרי,

‫ותחזור וכו'. לימודי אמונה, ‫הם יותר מותמאים בנפש,

‫ולכן הם זקוקים לפחות חזרות, ‫מאשר לימודי הלכה או גמרה.

‫לימוד בחבות הכחול

‫האפשר, זה נכון לכל לימודי ‫תורה, אין צורך בחזרות,

‫כמו שאמרתי.

‫זה הנקודה הזאת.

‫כשדגשתי את פיוט וספק, התכוונתי להגיד ‫שגם אין יותר מדע מה לחפור בלימודי אמונה.

‫בניגוד ללימודי גמרה, למשל,

‫כשאני נתקל באיזה טקסט, אני לא מבין אותו,

‫אז עכשיו אני קודח

‫במשך שעות, ובסוף אני מבין.

‫לימודי אמונה, אין

‫מה לשבור את הראש בכאילו.

‫או שאתה מבין או שאתה לא מבין.

‫אם שאתה מבינה או שאת לא מבינה. ‫לא הבנתם, תשאלו מישהו,

‫ותתקדמו.

‫הרעיון בלימודי אמונה, זה להרחיב

‫אספק, כמובן, עם הבנה, אבל הבנה ‫בסיסית, ואז גם דברים מסתדרים. לימודי אמונה,

‫זה דברים שהם דברי תורעניים ‫במקום אחד, וישרים במקום אחר.

‫אתה לומד את מערל, ‫אתה לומד כוזריב,

‫אחרי זה, אתם מתחתנים, ואז אתה

‫מספר למה, ומסתדר.

‫קיצור, זה משלים אחד את השני.

‫סיכומים בכתב,

‫ממליץ לכם מאוד, לכל מי ‫שרוצה להתקדם בתורה, בחיים שלו,

‫להפסיק לחשוב שלימודי תורה

‫זה משהו שעושים אותו ככה

‫בסטלה.

‫יש, קונים ספר, אתם לומדים ‫עכשיו כוזרי, אז בבקשה,

‫לא עכשיו מאיזה ספר בית ‫מדרש, מסתכלים שם, שם עוד...

‫לוקחינים ספר שלכם, לומדים, ‫סיימתם, יש שם כל כמה,

‫בתרגום של אבן שמואל, כל כמה

‫פסקאות, יש איזה קו מפריד כזה, שמסיים

‫עניין, לכתוב בצד, ‫בשלוש שורות, מה היה.

‫ככה אנשים, ככה אנשים ‫רציניים מתקדמים בחיים.

‫גם בלימודי הלכה.

‫לשבת, לכתוב, עם ‫סרגל, לשים מרקר, דגשים,

‫על משפטים חשובים.

‫זה נראה זה, שהאדם עובד נכון,

‫לאט לאט, עוד ספר ועוד ‫ספר ועוד ספר ועוד ספר,

‫ובגיל ארבעים, הוא רואה, ‫וואלה, הרקפתי את הספרים

‫האלה, הוא פותח אותם, יש שם בפנים

‫את הסיכומים שלו, את ‫הבכתב, את השלוש שורות,

‫את הדגשים שלו, והוא ‫עשה משהו, עשה משהו

‫בחיים, למד תורה, ולא רק

‫נגע פה ושם בדברים בשביל הכיף.

‫שיעורים.

‫כדאי מאוד עם כל הלימוד העצמי,

‫שזה עיקר הבנייה של בן אדם, ‫גם למצוא את הזמן, פעם בשבוע,

‫עוד פעם, מי שנמצא כמובן במסגרת

‫לימודית של ישיבה ומדרשה, אז זה יותר,

‫אבל פעם בשבוע לשמוע שיעור, ‫היום גם יש נגישות באינטרנט,

‫באמת, לכל שיעורים שרק רוצים,

‫האדם זקוק גם כמובן להכוונה של רבנים

‫ורבניות, ולא רק

‫ללמוד עצמאית. עכשיו, כמו ‫שאמרתי, מבחינת הצד הטכני,

‫זו הייתה תוכנית מעשית.

‫בחורה ישיבה, שוב, אורגנות מדרשה,

‫זה הסדר היום, פחות או יותר.

‫שלושה סדרי גמרא, שעתיים

‫לימוד עצמי באמונה, ‫שיעור יומי, בסדר?

‫חצי שעה מוסר, חצי ‫שעה תנ״ך, חצי שעה הלכה.

‫שישי, שבת, חזרות, ‫ולימוד פרשת שבוע מפרשה.

‫זו התוכנית הבסיסית של בחורה ישיבה.

‫בת מדרשה, הכל אותו ‫דבר, רק בי הגמרא.

‫יש לכם שלוש סדרים

‫לעשות קרחן.

‫אז מה עושים בדרך כלל

‫ברוב היום, באמת, ‫למדרשות? משקיעים יותר זמן

‫בלימודי האמונה. בסדר?

‫לא שיעור יומי באמונה, אלא שש, שבע,

‫שישה, שבע שיעורים באמונה.

‫כן?

‫בדרך כלל, מדרשה, שעון,

‫כן. אני חושב שכדאי גם. גם שם מדרשה, כדאי שתקבע לעצמה ‫זמן ללימוד. למשל, הלכה. עוד פעם, שיעורים בהלכה יכולים

‫לתת לך נושאים מסוימים. אבל להקיף את כל אורחה, אם את ‫חייבת למצוא את חצי שעה ביום, ללמוד את הפניני ההלכה.

‫יש לכם כזה שול, נגיד, גם ‫שבת, כי הבנים, נגיד, בזאת,

‫שבע להומדים, בלימודים 18, ובנות יש שעה אחת.

‫כן, אני אומר. ‫אז אני אומר, אני חושב שמדרשה צריך,

‫באמת, להשקט על עיקר הזמן בלימוד ‫אמונה, אינטנסיבי שנה של שיעורים

‫ולקבל עקרת כיוון. אבל להתחיל לבנות ‫תוכנית שתמשיך איתך גם אחרי המדרשה,

‫של, הנה, וזו התוכנית לדעתי ‫של אנשים שכבר נמצאים בחיים.

‫עוד פעם, בנים, חצי שעה גמרא. ‫אני חושב עוד בנים, זה ניתן.

‫חצי שעה גמרא, חצי שעה אמונה. ‫בנות, אפשר להוריד חצי שעה גמרא.

‫חצי שעה אמונה, אם כן אני ‫נורא רוצה, אז שתממת בבקשה.

‫חצי שעה אמונה ביום, אפשר. ‫חצי שעה אמונה ביום.

‫גם בן אדם שלומד ועובד, הוא ‫יכול למצוא את החצי שעה ביום.

‫עשר דקות הלכה, בן אדם מסיים תפילה, עשר דקות ‫יושב ולומד הלכה כל יום עד סוף החיים שלו.

‫וככה הוא מקיף את כל אור ‫החיים כמה פעמים בחיים שלו.

‫ומי שלומד חצי שעה גמרא ביום, יכול בדף ‫יומי להקיף את השס, כל, שבע פעמים בחיים שלו.

‫הוא יכול לעשות את זה.

‫עשר דקות מוסר לפני השינה.

‫אדם לפני שהוא נרדם, באנו על זה כבר ‫כמה פעמים, לפני שאומרים קריאה תשמה,

‫עשר דקות, יש ליד המיטה ‫מסילת ישרים, יש עורכות צדיקים,

‫קוראים חמש, שש דקות, אומרים קריאה ‫תשמה, עושים חשבון נפש והולכים לישון.

‫ככה היהודי הוא אמור ללכת לישון.

‫שיעור שבוי. גם בן אדם שעובד ‫ונמצא בשטף החיים, שיעור שבוי.

‫ובשישי שבת, תנח, כמו שאמרנו, ‫לומדים איזה פרק תנח בשבוע, לא ביום,

‫פלוס המפרש, השני פסוקים של המפרש.

‫אין שום בעיה לעמוד בדבר הזה, בחלק השני.

‫פה זה מה בתוכנית לאנשים ‫שנמצאים שכל הזמנם פנוי לזה.

‫אדם שנמצא בשטף, תחשבו, ‫זה לוקח שביום יהודי מקדיש,

‫מדברים פה חצי שעה, איזה, ‫אנחנו מדברים פה על שעה במקרה,

‫שעה ביום ללימוד תורה.

‫עוד פעם, בנים, נמצאים לזה קצת ‫יותר, בנות, אנחנו מדברים פה עכשיו,

‫על חמישים דקות ביום, ארבעים ‫וחמש דקות ביום ללימוד תורה.

‫אפשר לעשות את זה. ‫גם אנשים שנמצאים בכי אינטנסיביות של החיים,

‫עם ילדים ועבודה, כן, אז ‫קמים, מדברים פה עכשיו על בנים,

‫התפילה בשבע, קמים בשש, עושים מקלחת קרה,

‫באים לבית כנסת, מתאטרים בתלית ‫ותפילין ולומדים חצי שעה דף יומי.

‫כן. ואחרי התפילה, חמש דקות, לומדים הלכה.

‫ובין מנחה למעריב, מכניסים ‫את החצי שעה לימוד אמונה,

‫ולפני השנה, חמש דקות מסילת ישרים. ‫ככה יהודי למד.

‫אז יש אנשים בנון לעצמם את ‫העולם הזה, שזה בלתי אפשרי,

‫ומה פתאום, וברגע שסיימתי את ‫הישיבה, וברגע שסיימתי את ההשעה,

‫אני לא נוגע יותר בלימוד ‫תורה, זה תירוצים מעניינים,

‫אבל לא בטוח שזה יהיה כביל. ‫יהודי עד סוף חייו צריך להקיף

‫פחות יותר, די לו את הכול, ‫ופחות או יותר את הדברים שדיברנו.

‫אורחיים, הבנה בסיסית בשש, ‫משנה, גמרה, הבנה בסיסית בלימודי

‫אמונה ומחשבה, לספרי מוסר בסיסיים, ‫ומי שזוכה וגם מגיע לשלב של לימודי

‫תורת עשרות. ‫עשרה וטוב לו, אבל זה ודאי לא כולם. שאלות?

‫כן, וזה נסיים.

‫אבל בסופו של דבר, אני צריכה להתאמן את עצמי.

‫זה אני לא נכנס בשיעור הזה. ‫בסדר, זה אני לא נכנס בשיעור הזה.

‫אנחנו עכשיו, השיעור הזה ‫מוקדש, לא עכשיו איך לרצות את זה,

‫ואם אני מאמין בזה, זה לא השאלה. ‫חשב, אמרנו, יש פה שיעור שעניינו עכשיו,

‫איך אפשר להשתלט על הדבר הזה שנקרא תורה?

‫מה שחשוב זה מה שאפשרי וזה קל.

‫מבחינה טכנית זה אפשרי? ‫לא אמרתי זה קל, מבחינה טכנית זה אפשרי.

‫כמו שבן אדם, ברור לו לחלוטין ‫שאם הוא רוצה לחיות חיים איכותיים,

‫הוא צריך להגדיל זמן לאכילה, צריך ‫להגדיל זמן לכושר, צריך להגדיל זמן

‫לנוח, למנוחת צהריים, לאדם ‫יהודי צריך להכניס רצון בראש,

‫שחלק מהסדר יום שלו לכל ‫החיים זה גם זמן של לימוד תורה.

‫אבל אני מודה לך, נגיד, בעוד 50, ‫נגיד אני יכולה לבוא לתקוף סדר,

‫לתרוה, אמור לי ב-22 לבית. בסדר, בסדר. ‫אז עכשיו, כמו שבן אדם אומר,

‫יש לי בעיה, אני מתחיל לרוץ ואני מתאהב. ‫בסדר, אז עכשיו איך פותרים את זה?

‫את יכולה, את אומרת, לי אני לא חייב ‫עוד חצי שעה רצוף, אני קובעת לי רק,

‫חצי שעה לימוד אמונה ביום, רבע שעה. ‫בסדר? בסדר, זה כבר עכשיו כל אחד

‫עם העולם שלו, אבל קודם כל אני ‫אברדנת מוצא שצריך כל אחד לקחת

‫על עצמו אחריות שהוא צריך ללמוד ‫תורה בחיים שלו. ולימוד תורה זה הכל,

‫הלכה, ישנה, אמונה, מוסר ותנח. ‫יהודי שהגיע לשמיים, זה מה שישאלו אותו.

‫שאלו אותו, הוא אמר לי, האם פעם אחת ‫ראית את התנח? פעם אחת למדת את עקרונות

‫היסוד של תורת ישראל? ‫פעם אחת ידעת מה לעשות ביום יום?

‫כמו שאמרתי, הדברים הללו הם ‫נעשים, נכון שזה לא פשוט, ובתרבות היום,

‫שהאמת החיים הם מאוד אינטנסיביים ‫ומאוד תובנים, אז אנשים נוטים לבטר

‫על עצם בנקודה הזו, אני חושב שוב שזה ‫דבר שאפשרי אם יש מוטיבציה ויש תוכנית

‫מסודרת וסדר עדיפות נכון בחיים. והסדר ‫עדיפות בחיים הוא שהנושא הזה של לימוד תורה

‫הוא הנשמה, הוא, אם זה בן אדם חי. ‫זאת אומרת, אדם חייב את זה בחיים.

‫הוא לא יכול לוותר, זה לא מותרות, זה לא ‫משהו שלא נורא, לא, זה צריך להיות משהו

‫שאפשר ללכת לישון בלי שביום התקדמנו ‫קצת בלימוד תורה. ולאורך זמן אתם תראו את זה.

‫רובכם פה באמת בגיל אולי יותר צעיר, ‫אבל אנשים מבוגרים שעבדו נכון ומסודר,

‫לא בנחץ, כמו שאמרתי, יעשו את כל ‫מה צריך בחיים, אבל הקדישו את 40 דקות,

‫50 דקות ביום ללימוד תורה, הם מגיעים ‫לגיל 50-60, שהם הקיפו את התורה.

‫הם הקיפו את התורה. זה ער שאפשר לכבוש אותו. ‫ככה פתחת את הישוב, ככה מסיימים.

‫זה ער שאפשר לכבוש אותו, אם, כמו ‫כל דבר בחיים, עובדים נכון ומסודר.

‫בסדר? זה היה שיעור מחוץ לעניינים. ‫מקווה שהרעיון מובן, שיהיה בהצלחה. תודה רבה.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230363360″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 16
מה קורה כשלא לומדים אמונה
כפירה ותחיית המתים
אורך השיעור: 93 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230363360″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הדרכות מעשיות בלימוד תורה בכלל ובלימוד אמונה בפרט

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן