פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

כפירה ותחיית המתים

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫טוב, שלום לכולם.
‫אנחנו היום נמצאים בשיעור מספר 16,

‫הכותרת שלו זו כפירה ותחיית המיתים.

‫אני מזכיר מה שדיברנו בפעמים הקודמות,

‫בשבועים האחרונים התעסקנו בנקודה

‫שאחרי שהרב מסביר לנו את כל הרעיון

‫של ההבנה המחודשת והעמוקה ‫יותר של מושג האלוהים,

‫אז הרב הצביע על הנקודה, שוב, היא לא הבלדית,

‫כי אין דבר כזה נקודה בלדית,

‫אבל אם אפשר בכל זאת להצביע על איזה נקודה

‫שבגללה מושגי האמונה הם נותרו בנחשלות שלהם

‫ומזה התגלגלו גם כל ההשלכות שדיברנו,

‫הרב הצביע על חוסר לימוד אמונה,

‫חוסר לימוד אמונה שיטתי של ספרי אמונה,

‫מה שמשאיר את כל הנושא הזה של המחשבה,

‫של התפיסת העולם היהודית יחסית בחוסר עיסוק,

‫כי כל האנרגיות מושקעות בהלכה ובגמרה,

‫והדבר הזה יוצר סופו של דבר מפולת שלגים

‫שמביאה לקריסה תודעתית של העולם האמוני

‫וכל ההשלכות שראינו.

‫ומכאן אומרה בדבר מרכזי שצריך היום,

‫את רואים, בתחום הלימודי הטורני להביש,

‫זה הנושא של לימוד אמונה, ‫ואז הקדשנו שיעור שלם,

‫אמנם היה קצת אינטנסיבי ודחוס,

‫אבל לתת לפחות איזו קריאת כיוון כללית

‫מבחינת הידע האמוני הנדרש באופן בסיסי,

‫וגם לפחות הצעה איך אפשר כן להשתלט על זה

‫במהלך של שנים בצורה מסודרת.

‫אז אני מקווה שכל אחד לקח משיעורים אלה,

‫גם אם לא את הדרכה הפרטנית, ‫אלפחות את הקריאת כיוון,

‫שהנושא הזה של לימודי ‫אמונה צריך להיות חלק בסיסי

‫בתוך ההתקדמות הרוחנית ‫ולהקבוע לזה זמנים וסדרים.

‫עכשיו, מה שנעשה היום זה נראה ‫בהמשך מאמר מסורים ומרכים.

‫צריך לסגור פה כמה פעינות.

‫גם, זאת אומרת, עד כה בעצם, ‫אני הזכרתי לכם את זה כבר,

‫המאמר הזה שאנחנו משתמשים בו כפלטפורמה

‫לכל הנושא הזה של לימוד המושג האלוהות,

‫זה לא המטרה המקורית שלו.

‫זאת אומרת, המטרה המקורית של המאמר הוא,

‫כי שמו כן, הוא ייסורים ומרכים.

‫זאת אומרת, איך הייסורים,

‫שזה בעצם ייסורי הכפירה, כמו שנראה היום,

‫הם ממרכים את האמונה.

‫המאמר לא מדבר באופן ישיר על אלוהים.

‫הרב קוק מסביר את זה כבדרך אגב,

‫כדי להסביר מה תפקידה של הכפירה.

‫זו בעצם המטרה המרכזית ‫של מאמר ייסורים ומרכים.

‫מאמר שבו הרב מדבר ‫באופן ישיר על מושג האלוהות,

‫זה מאמר אחר שנמצא בספר רכבי עצום,

‫זה נקרא מאמר דעת אלוהים.

‫אמרתי לכם את זה כבר, אני חושב, פעם,

‫שהסיבה שאנחנו לא לומדים את הסוגיה הזאת

‫דרך מאמר דעת אלוהים,

‫כי הרב פשוט משתמש שם בעולם מושגים פילוסופי

‫שהיה מקובל בזמנו, אבל ‫היום הוא לא כל כך ידוע,

‫והיינו מזמינים המון זמן רק ‫להבין את העולם המושגים הזה,

‫ומה שנקרא, הקטש לא היה מובן.

‫לכן אנחנו משתשים במאר ייסור מרכים,

‫אבל כעת, אחרי שדיברנו על כל מושג האלוהות,

‫עכשיו הרב יסביר, אז מה תפקידה של הכפירה,

‫של החילון, של המרידה במושגים האמונים

‫בכל התהליך של בירור האמונה?

‫אז אני חוזר על כמה שורות ‫שראינו בפעמים הקודמות.

‫לרגלי המניעה הכללית של ‫הלימוד הרוחני בעניינים האלוהים

‫הולך מושג אלוהות ונחשך מעין ‫עבודה שכלית וארגשית מתוהרה.

‫עם זה, הפחד החיצוני והאמונה ‫הטבעית והשייבות של ההכנעה

‫נשארים בלבבות רבים בתור השפעת ירושה,

‫מאותן התקופות שהדעה והארגשה ‫האלוהית הייתה מהירה בעין באוזה,

‫עד שהייתה אותה דעה והארגשה מצד גודלה,

‫לשאבד עליה את כל הנפשות. ‫כן, ראינו את השורות הללו.

‫שומר הרב, יש פה בעיה עקרונית,

‫מניעה כללית של לימוד ‫רוחני בעניינים האלוהים.

‫לא לומדים אמונה באופן מסודר, באופן רציני,

‫וכל הנושא האמוני הוא ‫נשאר מאופל וילדותי וגס,

‫אבל מצד שני, הפחד החיצוני ‫והאמונה הטבעית והשייבות של ההכנעה

‫נשארים בלבבות מתור השפעת ירושה.

‫זאת אומרת, באדם יש...

‫הוא לא כך מבין מי זה האלוהים שעובד לו,

‫אבל יש לו אמונה טבעית,

‫כי כמו לכל בן אדם בריא בנפשו, ‫ובטח האדם שגדל בעם ישראל,

‫יש לו את השאיפה הטבעית לאמונה באלוהים,

‫וגם יש לו פחד חיצוני ‫בהשפעת ירושה מדורות קודמים,

‫זאת אומרת, יש איזו מסורת של אלפי שנים,

‫שיש אלוהים שצריך לפחד ‫ממנו וצריך לעבוד אותו,

‫ואז נוצר כאן איזשהו קונפליקט.

‫זאת אומרת, מצד אחד, יש ‫כאן איזו תקיפה טבעית וחיצונית

‫להאמין במשהו, להאמין באלוהים.

‫מצד שני, האמונה לא מבוררת,

‫ואז האדם אומר לעצמו, אני צריך ‫להאמין, אבל אני לא יודע בדיוק במה,

‫וזה יוצר את השבר הגדול.

‫וכיוון שנקודת התוך של ‫ההכרה האלוהית המומה היא,

‫הרי המהות האלוהית כלולה באמון,

‫וגם ביחידים שהם רואים להיות למהירי דרך להם,

‫רק בתור כוח תקיף שאין להימלט ממנו,

‫והכרח הוא להשתאבד אליו. ‫זאת אומרת, מה נוצר כאן?

‫יש כאן תהליך שהוא לוקח ‫דורות, זה לא אדם פרטי,

‫שיש לו איזו בעיה בחוסר אמונה,

‫לא נורא עם הזמן הוא ילמד ויתאזן.

‫יש כאן אלפי שנים של תחושות, רגשות,

‫אנשים שמתמודדים באינסוף מצבים,

‫עם ישראל והעולם כולו עוברים אינסוף תהפוכות,

‫אבל כל הזמן נמצא ברקע ‫התפיסה המוקשמת הזו של האלוהות,

‫כאיזה כוח חיצוני שאי אפשר להימלט ממנו.

‫הנקודת התוך, הנקודה התוכנית, ‫הפנימית של ההכרה האלוהית,

‫עמומה, לא ברור.

‫אין את ההבנה הברורה, הכרתית,

‫שאנחנו בעצם מנפתחים פה למקור החיים,

‫לנקודת הקיומיות, האינסופית, שנמצאת במציאות,

‫והיא חיה בנו, אלא הכל נשאר באופן עמום,

‫אז המרות האלוהית כלולה בעמון,

‫העמון הרחב, מהו תופס את ‫האלוהות, ולא רק העמון הרחב,

‫מוסיף הרב, גם ביחידים שהם ‫רואים להיות למהירי דרך להם,

‫למי הוא מתכוון?

‫לרבנים.

‫גם הדמויות הרבניות, אותם ‫שאמורים להעניג את הציבור,

‫גם הם, זאת אומרת, גדולי הדורות,

‫עמידי החכמים, הם הבינו את העומק של הדברים,

‫אבל מה שנקרא, עמידי החכמים הבינוניים,

‫אותם שהם אלה שאמורים ‫להעניג את עם ישראל ברמת השטח,

‫גם הם לא לגמרי מבינים מה קורה פה,

‫ולאט-לאט הדברים הללו אנשים תופסים,

‫שבעצם מדברים פה כולם מילים גבוהות,

‫כולם מדברים על אלוהים ‫שצריך לפחד ולהירע ממנו,

‫אבל אף אחד בעצם לא יודע על מה מתובח.

‫ואז האלוהות נתפסת בתור ‫כוח תקיף שאין להימלאת ממנו.

‫אנחנו שבועים פה במלכוד שאי אפשר לצאת מנו,

‫יש כאן כוח תקיף,

‫אנחנו נולדנו לאיזושהי ‫עבוד של אלוהים חיצוני,

‫עריץ, שוב, גם מה שמנסים לרקח את זה ולהסביר,

‫לא, הוא בעצם אוהב אותך ‫והוא נחמד, ואם תעשה, הוא יואל.

‫בסדר, אבל אני כל הזמן צריך ‫להשתאבד למשהו חיצוני לי.

‫וכשבאים להשתאבד לעבודת ‫אלוהים על פי המצב הריקן הזה,

‫של הציור האפל המלא תו ובו,

‫שמתהווה ברעיון שחושים על ‫דבר אלוהים ולא השכלה ולא תורה,

‫אני תכף אסביר את המשפט הזה,

‫האדם הולך ומעבד את זוהר עולמו,

‫שמתחילים להשתאבד לאלוהים ‫על פי המבט התו ובו הזה,

‫תו ובו זה, שוב, המאופל, הלא ברור הזה,

‫זה היום הגישה, לצערנו, ‫הגישה נפשית, כמו שאמרנו כפים,

‫של רוב האנשים שמחלים תוצאים דתיים.

‫הם רוצים להם, והם צודקים,

‫כי יש בנשמה איזו טביעה פנימית ‫לגודל של החיים יש משמעות ויש ערך,

‫וכאמור, יש גם מסורת ויש כבוד

‫למשהו שעבר בעם ישראל ‫בעולם כולו מישך אלפי שנים,

‫אבל לא ברור בדיוק במה.

‫זה יוצר פיצול אישיותי בהכרח.

‫אדם הוא, כל החיים קרוי להשתאבד

‫למשהו שהוא לא לגמרי מבין ‫בשביל מה הוא עושה את זה.

‫הרב קורא למצב הזה מצב ריקן, מצב ריקני,

‫של ציור אפל מלא תו ובו, עירת ‫תתאה, תתאה בערמית מה זה?

‫נמוכה תחתונה,

‫הנתוקה ממקורה שהוא עירה עילאה, עירה עליונה.

‫הנה הרב מכניס פה שני מושגים קבלים,

‫שזו הזדמנות להבין אותם.

‫יש המושג עיראה. עיראה בפשטות עירת אלוהים.

‫מה זה עיראה? פחד מאלוהים.

‫איך אנשים מבינים בפשטות המושג עיראה?

‫שמענו, יש שם איזה כוח בשמיים, ‫איזה מישהו בשמיים שצריך לפחד ממנו,

‫כי אם לא נעשה את מה שהוא מבקש, ‫אנחנו הולכים לחטוף, חבל על הזמן.

‫הוא אומר, הרב, יש בוודאי ‫הבנה כזו, עירת תתאה,

‫זאת אומרת, שהאדם באמת מפחד מאלוהים.

‫אבל, אני אומר, העירה, במשמעות העמוקה שלו,

‫היא לא עירת תתאה, עירה ‫תחתונה, אלא עירה עליונה.

‫מה זה עירה עליונה?

‫מה זה עירה עמוקה יותר ביחס לקבל ה'?

‫מה שאנחנו מכנים היום ‫במילים עירת רוממות, נכון?

‫שאני ניצב עכשיו מול איזה גודל.

‫לצורך העניין, אני נכנס עכשיו ‫לאיזה משרד של, לא יודע,

‫אחד מתלמידי החכמים הגדולים שבדו.

‫כשאני נכנס אליו למשרד, אני ‫לא מפחד שהוא יעשה לי משהו.

‫כן? זה לא ברמה הזו.

‫הוא לא יעשה לי כלום.

‫אני מרגיש תחושה של גודל.

‫יש כאן מישהו שהוא ממלא באישיות שלו,

‫ומבטא איזשהו רעיון ‫שאני רוצה להיות חלק ממנו.

‫שימו לב, זה עירה. עירה, זאת אומרת,

‫הכרת פער ביני לבין הגודל, ‫אבל זה לא עירה שמשתקת אותי,

‫אלא בדיוק הפוך.

‫זה עירה שמעצימה אותי.

‫זה עירה שמנותנת לאדם תחושה של גודל.

‫ככל שמי שעומד מולי הוא יותר גדול,

‫אני הופך להיות יותר גדול.

‫בניגוד לעירה הנמוכה שזה הפוך,

‫ככל שהוא יותר גדול, אני יותר קטן,

‫אני אפחד ממה, הוא יעניש אותי.

‫אומר הרב, כאשר אדם לא לומד אמונה,

‫כאשר אדם לא מעמיק במושג האלוהות,

‫הוא מפתח יחס של עירת התאה ‫שמנותקת מהעירה העליונה.

‫כל היחס, כמו שאמרנו, זה יחס של פחדנות,

‫של חשבונאות כזו, מה הוא ‫יעשה לי, איך אני ארוויח ממנו.

‫אומר הרב, העירה שצריכה להיפתח ‫בנפש כאשר אדם לומד אמונה,

‫זה עירה עליונה.

‫יש כאן גודל אלוהי שמופיע בחיי.

‫וככל שאני יותר נפתח אליו,

‫אני מתמלא ביותר גודל, ביותר נעימות,

‫ביותר תחושה של סגב, של רוממות.

‫כאשר, אבל זה לא קורה, האדם ‫הולך ומעבד את זוהר עולמו

‫על ידי מה שהוא מקשר את עצמו לקטנות עמוכים.

‫שימו לב, זה עוד ביטוי קבלי.

‫קטנות עמוכים, מוח קטן.

‫יש מושג בקבלה, גדלות מוחים וקטנות מוחים.

‫קטנות מוחים, לא הכוונה ‫היא לדברים שהם טעויות.

‫לא זה הכוונה.

‫קטנות מוחים זה דברים נכונים, ‫אבל שנתפסים בצורה קטנונית.

‫כמו שאמרנו, מושג עירה.

‫אפשר להבין את המושג עירה ‫כמשהו קטנוני של פחד ושל חשבונאות,

‫ואפשר להבין את העירה בגדלות מוחים, בעומק.

‫האהבה, מה זה אהבת ה' גם?

‫אפשר להבין את אהבת ה' ברמה הילדותית.

‫אני אוהב את ה' שוב, יש כאן איזה מישהו למעלה

‫שיש לי תום ערכת יחסים של כך ותן,

‫ומכיוון שהוא משרת את ‫האינטרסים שלי, אז אני אוהב אותו.

‫ואפשר להבין אהבה, משמעות העמוקה.

‫האהבה, אני חלק ממנו.

‫אנחנו, אני מופיע, הוא מופיע בתוכי.

‫ומילא האהבה, ההזדהות והחיבור, ‫היא ממלה אותי בקשר לבורא,

‫לא ברמות, שוב, של אינטרסים חיצוניים,

‫למשמעות שיש כאן מהות אחת.

‫כל עולם האמונה צריך לעבור לגדלות המוחים.

‫אנחנו עשינו קצת כמה דוגמאות מהלך השיעורים,

‫אם זה מושגים של תשובה, ואם זה...

‫תשובה נראית בעוד בהמשך.

‫אם זה מושגים של בריאת ‫העולם ושל מלאכים ושל ניסים

‫ושל שכר והעונש.

‫כל עולם האמונה אמור לעבור פה שידוג.

‫כל עולם האישיות, כל עולם ‫עבודת ה' אמור לקבל עומק,

‫ככל שאדם נחשף יותר לתכנים עליו.

‫כאשר זה לא קורה, כאשר ‫כל התהליך הזה לא קורה,

‫מגיעה הכפירה.

‫כאן אנחנו מגיעים בעצם ‫ללב של המאמר, מהרב.

‫כאשר אדם לא עובד ככה, אין ‫גאות אלוהים מתגלז בתוך הנפש.

‫שוב, ביטוי, גאות אלוהים.

‫גאות אלוהים זה אלוהים שמופיע בצורה גאות,

‫כמו גאות הים, במשהו עליון, במשהו שעולה.

‫השם מלאך גאות לבש.

‫שוב, איך מבינים את הפסוקים האלה?

‫עכשיו מבינים את הפסוקים הזה בקטנות המוכין.

‫השם מלאך, השם זה איזו אישות שם למעלה,

‫הוא מולך על כולנו, הוא ‫גאות לבש, הוא מלא גאווה,

‫הוא מלא איזה תחושת עליונות עלינו.

‫השם מלאך גאות לבש, איך זה הולך? ‫ממשיך הפסוק?

‫השם מלאך.

‫איך? השם מלאך... ‫השם מלאך גאות לבש.

‫לבש השם עוזי תזר, אף תיקון תבל בל תנימות.

‫כן, השם עוזי תזר, השם הוא מלא בכוחות.

‫אפשר להבין את זה.

‫השם מלאך גאות לבש, מופיע בעולם מלכות השם,

‫מופיע בעולם השלמות אין ‫סוף שמניגה את המציאות,

‫שנותנת לכל מלך שמסדר כל דבר במקום שלו.

‫לכל דבר במציאות יש את הנקודה המדויקת שלו.

‫גאות לבש, זה מלביש את השלמות אין סוף בגאות,

‫בגאות זה בשלמות, במשהו שהיא ‫מתמלא בעוצמה, מלא ברוממות.

‫השם מלאך עוזי תאזר, העוצמה.

‫כן, הקב' כביכול מתעזר, מתעזר זה מתחמש בעוז.

‫המציאות תיקון טבל בל ‫תימות, הטבל היקום הוא יציב,

‫יש כאן יסוד אינסופי שעומד ‫בבסיס שלו, זה לא משהו ראוע.

‫מקולות מים רבים אדירים ‫משברי ים, אדיר במרום השם.

‫יש כאן שפח חיים אינסופי, ‫מקולות מים רבים יותר ממשברי ים,

‫מגלי ים, אדיר במרום השם.

‫עדותיך נאמנו מאוד, העדויות ‫שלך, התורה שלך, היא נאמנת,

‫היא זו שמאמינה את ‫המציאות, עדותיך נאמנו מאוד,

‫לביתך נבע קודש, לבית שלך, ‫למקום משכנך פה במציאות,

‫נעה, כן, נבע הקודש, השם לאורך ימים.

‫האורך המציאות, האיכות של המציאות,

‫המלאות של הימים, של החיים,

‫היא מתגלה כאשר הקדוש ברוך הוא מופיע בעולם,

‫כאשר נותנים לשלמות האלוהית להופיע בעולם.

‫אבל כאשר אדם לא לומד אמונה, שוב, ‫אין גאות אלוהים מתגלה אז בתוך הנפש,

‫אין עוצמה שמגבירה את חיי ‫האדם, אלא מה יש בדמיון?

‫שפלות דמיונות פרועים,

‫המציירים תכונה של איזו מציאות בדויה,

‫מטושטשת, מדולדלת וקצופה, קצופה זה כעסנית,

‫שמבלת את כל מאמין בה ומדכאת את רוחו.

‫מטמטמת את הלב, כלומר, עותמת את הלב

‫ומונעת את עדינות הנפש של האדם מלהתגבר.

‫זה משהו שיוצר אצל האדם המאמין בצורתו הנמוכה

‫ומדכאת רוחו, עותמת הלב ומונעת עדינות הנפש.

‫אדם הופך להיות גס.

‫כי שוב, אם אדם מל את ‫דתו, הוא חי במערך חיים כזה,

‫שהוא כל הזמן, יש כאן מישהו שרודה בו

‫וכל הזמן הוא צריך לתת דין ‫וחשבון במשמעות החיצונית,

‫יש כאן מישהו שבודק אותי ואני כל הזמן...

‫בהכרח אדם הופך להיות גס ‫במשמעות שהוא כל הזמן מתחשבן.

‫אין את העדינות, עדינות הנפש, הרגישות,

‫היכולת לגעת בנקודות הדקות של החיים.

‫אדם שהוא מרגיש כל היום רדוף,

‫הוא לא יכול למשל לשורר שירים,

‫הוא לא יכול לראות את היופי שקיים בטבע,

‫הוא לא יכול לגעת בדקויות של הנפש האנושית,

‫כי הוא אדם רדוף.

‫זה יוצר אנשים, שוב, שהם דתיים,

‫אבל כל העולם הנפשי שלהם הוא מכוספס,

‫הם למשל מאוד מאוד לא מודעים לעצמם,

‫דבר שמאוד מאפיין תפיסות דתיות בוסריות.

‫שאדם מאוד פעם הוא כזה, ‫בנה על עצמו איזו חומה של...

‫שהמציאות, איך המציאות מתהלת,

‫למרות שהוא רואה שהוא ‫לא שם, זה לא מעניין אותו,

‫כי הוא באמונה. מה זה אמונה?

‫כחשת המציאות, נדפוק את ‫הראש בקיר, לא משנה מה קורה,

‫והוא לא שם לב בכלל איפה הוא מוביל,

‫כי הוא מבחינתו בנה על ‫עצמו איזה עולם דמיוני,

‫ששם הדברים מתנהלים בלי קשר למציאות כאן.

‫זה ביכול לבוא לידי ביטוי ‫באלימות דתית, זה גם קשור לזה.

‫כן, כנעות דתית לא טובה, ‫יש כנעות דתית שהיא טובה,

‫אבל זה אומר על כנעות דתית משמעות ‫שוב של חוסר קומוניקציה במציאות,

‫האדם עכשיו שובר, נכנס לכל ‫מקום, מתבטא בשפת גוף אלימה,

‫במלחמת, בלוחמנות נפשית,

‫יש, כל הדברים האלה יש לפעמים מקום.

‫מדבר אבל כעמדה נפשית, לא עמדה נקודתית.

‫בעיצוב, אנשים כנעים דתיים, ‫זו תופעה שהיא כלל עולמית.

‫זה נובע, שרוש הדברים נובע

‫מזה שהבן אדם גדל כל ‫הזמן בתחושה שהוא נמצא פה

‫באיזו יציקת בטון שיושבת עליו כל הזמן.

‫וזה יוצר לחצים שמתבטאים ‫עכשיו בכל מיני צורות.

‫אם מטמטמת את הלב, מונעת ‫את הדינון לנפש של האדם מלגבר,

‫ועוקרת את הזיב האלוהי בנשמתו,

‫ושימו רעיון למשפט שאומר הרב קוק,

‫ואף אם יאמר כל היום כולו, ‫שאמונה זו היא באשם אחד,

‫היא מילה ריקה, שאין ‫הנשמה יודעת מבין הכלום.

‫אדם יכול להציר מפה בתודעה החדשה,

‫אני מאמין באלוקים, ואני מאמין באשם אחד,

‫ואלף ואחד הצרות אמונויות, ‫אבל זה הכול מהשפה ולחוץ.

‫הרב מתבטא פה בצורה ‫חריפה כדי לבטא את הרעיון.

‫אתם מבינים לבד שכאשר אדם ‫אומר מילות אמונה, זה גם משהו.

‫זה שאדם מציר על אמונה, גם ‫אם הוא מבין את זה בצורה קטנה,

‫זה גם יוצר פה איזו עמדה נפשית של...

‫נדבר, דיברנו על זה, ונדבר על זה,

‫עמדה נפשית של הכנעה בפני גודל.

‫אבל הרב רוצה לציין פה שיש דבר כזה.

‫זאת אומרת שאדם הוא מאמין,

‫אבל הוא מאמין בצורה מאוד מאוד חיצונית.

‫ושוב, נוצר נתק בין ההצרות והתדמית החיצונית

‫ובין העולם הפנימי שלא ‫מזדהה, והדבר הזה הולך ומתגבר,

‫וכאשר זה הופך להיות משהו ציבורי,

‫זאת אומרת, הוא לא אדם פרטי,

‫זה התודעה האמונית ששולטת, ‫הדתית ששולטת בעולם,

‫כל עדין רוח מוכרחו להשיח את דעתו ממנה.

‫כל מי שיש לו טיפת עדינות רוח, ‫המשמעות העמוקה של הביטול,

‫אנשים רגישים, אנשים שרוצים חופש,

‫אנשים שמאמינים בבני אדם, ‫אנשים שרוצים לעזור לאנושות,

‫אנשים שמרגישים שאפשר ‫ליצור דברים אמיתיים בעולם הזה,

‫אנשים מהסוג הזה שהם נתקלים באמונה הנכשלת,

‫הם בהכרח חייבים לכפור,

‫אתם יודעים, זה לא באשמתם, ‫הרב כותב את זה כמה מקומות,

‫הם לא מסוגלים שלא נכפור.

‫וזאתי הכפירה שבעקב את הדמשיך,

‫כשעזלו מים מני ים הדעת ‫האלוהית בכנס העולם כולו,

‫שכביכול הגענו למצב שהמים, ‫המים זה משל לדעת האלוהית,

‫לרוח הבעין סופי,

‫שהמים האלה עזלו, שהאמונה ‫הלכה ונתפסה בצורה מדולדלת,

‫מגיע דור, שזה כבר קשור לתהליך ‫שלאט לאט החלק מגאולת העולם,

‫שהאנשים הופכים להיות יותר ‫איכותיים ויותר ביקורתיים וכולי,

‫זה תהליך שקורה לאורך כל ההיסטוריה,

‫אבל יש איזו תקופה מסוימת שבו מה שנקרא,

‫הקשש שובר את גב הגמל, מגיעים ‫לזה נקודת מסה קריטית שנמס,

‫זה נמס, ואז הכפירה מתפשטת ‫בכל העולם ובעם ישראל.

‫אי אפשר לעצור את זה בדרכים הרגילות,

‫אנשים, נדבר על זה, אנשים מנסים ‫להילחם ולהסביר למה הם טועים וזה,

‫אתם לא מבינים, אומר אברהם,

‫הם רוצים משהו שאתם לא יכולים לתת להם,

‫כל עוד אתם מדברים על ‫אלוהים במשמעות הקטנונית שלו.

‫הם מחפשים חופש, הם מחפשים אמת,

‫הם מחפשים שמחה, הם מחפשים ‫לחיות, ואתם רוצים לחסל אותם.

‫זה תפקיד הכפירה בדור שלנו.

‫הכפירה היא יוצרת פה התנגדות ‫לתפיסות הדתיות הרגילות,

‫וזה מה שיוצר היסורים האדירים האלה,

‫שהם אורסים בשלב ראשון את כל המוסדות הדתיים

‫והעולם כולו הופך להיות חילוני,

‫היסורים האדירים הללו הם ממרקים,

‫הם מחריכים את המציאות ללכת ולהזדקח,

‫ללכת ולבנות אמונה גדולה יותר.

‫זה התפקיד.

‫עכשיו אני אבל מדגיש נקודה שחשוב להגיד אותה.

‫מה שהרב אומר פה, כמו הרבה דברים שהרב כותב,

‫וגם תמדי חמים אחרים כותבים באמונה,

‫זה לא השלכה מעשית. אנשים מתבלבלים.

‫אנשים שמגיעים לקטעים האלה כתבי הרב,

‫שהרב נותן ומסביר למה יש מקום לכפירה,

‫למה יש מקום לחילון,

‫לא הכוונה שבאופן מעשי אנחנו מעודדים את זה.

‫כאילו עכשיו נראה בן אדם ‫שהוא באמת יש לו ספקות באמונה,

‫כאילו מצוין, מצוין, אתה צודק, תכפור, תכפור,

‫אתה חס ושלום.

‫כל הדברים האלה הם בדיעבד.

‫לא לחתכים, לא לחתכים.

‫הרב מסביר פה במבט של ‫בדיעבד, מה קורה במציאות.

‫ברמה הישירה, אדם פועל מה שהוא צריך לפעול.

‫ואם אני נסח את זה בצורה בוטה,

‫עדיף לנו מבחינה מעשית ‫עכשיו, אם הבחירה היא עכשיו,

‫שמישהו, הילד שלנו או לא יודע,

‫מישהו שאנחנו אחראים ‫על חינוכו, מה עדיף לנו?

‫שיהיה דתי, קטן, שר ‫אופקים, מצומצם, קנאי וטיפש,

‫או שיהיה חילוני, משכיל, ‫שעירוח ומלא מוטיבציה לחיים.

‫מה עדיף?

‫שאלה שלא אוהבים לישול.

‫בדרך כלל התשובה הציונית, הדתית, הקלאסיטי,

‫מה זה השאלה הזו?

‫גם וגם.

‫צריך שיהיה גם וגם, למה לבחור בזה?

‫טוב, אז אחרי ששילמנו את המס הזה ולהגיד,

‫כן, נכון, מה שחשוב זה גם וגם,

‫וזה לא משלם וזה לא שלם ואנחנו השלמות וכו',

‫אחרי כל זה התשובה היא

‫שהעדיף האפשרות של הדתי המעצבן.

‫כי הדתי המעצבן והקטן,

‫גם שהוא, כמו שהתיארנו, ‫מלא בעולם רוחני מבולבל וכו',

‫הוא אבל אוכז במשהו שיש לו לאן להתקדם איתו.

‫דיברנו על זה בשורה הקודמה.

‫הוא מאמין באמונה מאוד מאוד קטנה,

‫אבל יש לו מה שנקרא איזה סולם

‫שאיתו הוא יכול להמשיך וטפס.

‫ואם הוא לא יתקדם, אז בנו ‫או בן בנו ילך וימשיך הלאה.

‫כאשר אדם אבל, הוא מנתק את עצמו מהאמונה,

‫לא משנה כמה הוא עצמו עכשיו ‫אדם נחמד ואידיאליסט ושערוך וכו',

‫הוא נכנס לאיזה מסלול, ‫שוב, שיעבור לי לביטוי,

‫אצלו או אצל בנו או אצל צאצאיו,

‫הוא נכנס למסלול שלאט לאט החיים יעבדו מטעמם,

‫כי אין אלוהים, אין ערכים, ‫ודיברנו על השרשרת הזו.

‫ואחרי זה אני אומר, לכתחילה ‫אנחנו לא מעודדים כפירה.

‫לכתחילה אנחנו מנסים לחזק ‫כל אמונה קטנה ככל שתהיה.

‫אבל בדיעבד, אומר הרב, ‫בהבנת המציאות, אומרים חזל,

‫הכל מסייעים לבניין בית המקדש,

‫אפילו שדים, אנחנו אומרים חזן.

‫בית המקדש, בית המקדש ייבנה גם מהשדים,

‫כלומר, גם מהכוחות השלילים במציאות,

‫גם הם מסייעים בדיעבד לבניין בית המקדש.

‫אבל אנחנו לא מעוררים שדים.

‫אנחנו, לא, אין ענייננו עכשיו,

‫להעלות לאנשים עכשיו, להציף לאנשים דברים

‫שגם ככה הם היו מאוררים ‫בהם, ועכשיו יאללה, בואו את...

‫לא, דברים צריכים לאמר בצורה שעוד פעם,

‫כל אחד יכול לקלוט וכולי.

‫אבל, כמו שאמרנו, זה המציאות.

‫הכלל הוא, אני אגסם, הכלל הוא פשוט,

‫כל מה שנהרס, סימן שהיה צריך להרס.

‫זאת אומרת, יש אמונה בעולם, ‫היא נהרסת, יש נגדה כפירה,

‫כנראה שהיא לא הייתה מספיק אמונה עמוקה,

‫ולכן צריכה להיבנות עכשיו אמונה עמוקה יותר.

‫כלומר, אנחנו לא נעודד את זה,

‫אבל כשזה קרה, אנחנו לא עכשיו מתבחינים

‫ומנסים עכשיו להחזיר את הימים אחורה,

‫יש כאלה שכל היום עסוקים ‫בגעגועים לימים שהיה עם ישראל.

‫אנחנו מתגעגעים לימי השלמות של עם ישראל,

‫חדש ממנו כקדם, אנחנו לא ‫מתגעגעים לאמונה הקטנה.

‫עכשיו הם מתים קדימה,

‫ומתוך העולם שנחרב בונים עולם גדול יותר.

‫אגב, זה לא רק ביחס לאמונה באלוהים,

‫זה גם ביחס לכל דבר בעולם.

‫למשל, משבר גדול בהתיישבות ‫בארץ ישראל, גירוש, התנתקות.

‫שוב, זה לא קורה ככה סתם.

‫קורים דברים, קורים משברים,

‫בגלל שמלכתחילה כל האמונה ‫וההבנה של הדברים האלה

‫בתודעה של עם ישראל, היו גם ככה מאוררים.

‫ועכשיו גם בסוף הגיע מה ‫שנקרא, מי שבפועל הכריב,

‫אבל כמו בחורבן בית המקדש, נכון?

‫שנכנס, נבו חד נץ לתוך...

‫צריכה לנבו חד נץ, נבו...

‫תיתרו את כל עשרה בדיוק על מי זה נאמר.

‫כלומר, למחריבי המקדש, ‫שנכנס לתוך בית קודש הקודשים,

‫יצא בת קול ואמרה,

‫כמאך תכון תכנת, בית שרוף ‫שרפת, אריה ארוג ארקת.

‫נראה לך שהרסת את בית ‫המקדש, אתה לא הרסת כלום.

‫בית המקדש היה כבר תכון ‫והרוס בליבותיהם של עם ישראל,

‫אתה רק נתת את המכה האחרונה.

‫עולם האמונה הוא כבר ‫נבוב אצל הרבה מאוד אנשים,

‫ועכשיו גם מגיע בסוף הכופרים, ‫אותם אלה שמנסחים עכשיו רעיונות וזה,

‫וגם שוברים את הפסל חרסינה ‫שגם כך היה חלום מבפנים.

‫ככה האדם מביט על דברים במציאות.

‫הוא מנסה ככל יכולתו, כמובן ‫שהם לא יקרו, אחרי שמשהו קרה,

‫אוקיי, אז זה אומר שזה לא היה בנוי מספיק,

‫ועכשיו צריך לבנות משהו עוד יותר כדור.

‫כן.

‫הרב, שלום קצת.

‫אני יוספר סבירה עם העניין ‫של יצר, הרב, תעבור כבן אדם,

‫זאת אומרת, תגיד תקופה של קצינה.

‫למה כי אני רוצה לדעת, אני רוצה להגיד,

‫אתה יכול לדעת שזה בחר ברע, כי בחר...

‫בגלל שהרב מדבר עם זה שיש הרבה אמת.

‫יש דברים שאומרים, האדם בחר ברע,

‫ואתה אומר, תשמע, בחר ברע ביצר,

‫אבל פה הרב אומר, יש כן ‫נקודת אמת במה שהם רוצים.

‫כמו שתהיה לנו, שבאמת ‫זה התפיסה הדתית המקובלת,

‫תפיסה מאוד שטחית.

‫הכפירה היא מגיעה בצדק.

‫וכאשר היא מגיעה, זה לא ‫סתם תפס את העולם כולו,

‫אתם צריכים להבין,

‫העולם היום, עוד פעם,

‫זה נכון שיש הרבה מאמינים ברמה זו או אחרת,

‫אבל התודעה שולטת של מיליארדי אנשים בעולם,

‫כולל במשרד הזה תודעה חילונית,

‫זה לא הגיע ככה סתם.

‫אם היה פה שקר מוחלט, רק תאווה פשוטה,

‫זה לא היה מרזיק.

‫אנחנו רואים שזה תפס את כל ‫העולם, ועברו כמה מאות שנים,

‫אמנם כבר יש שינויים והשקר מתחיל להתגלות,

‫אבל עדיין זה תופס לבבות.

‫למה? כי הם רוכבים על דברים אמיתיים.

‫כי באמת, העולם הדתי בצורתו הפשטנית,

‫הוא משהו שאומר הרב, כל הדין רוח,

‫הוא באיזה שלב, ומקים מזה.

‫אז עכשיו, הדרך להילחם בזה,

‫זה לא לנסות להחזיר את ‫השדים לבקבוק, זה גם לא יצליח.

‫זה בכלל, כלל חשוב בחיים.

‫אי אפשר להחזיר דברים אחורה.

‫כדאי שאנחנו יכולים ‫להפנים את זה בהרבה דברים.

‫אי אפשר לחזור לילדות.

‫אי אפשר לחזור לימים שהיינו רק...

‫אני ואתה, זה כבר לא... ‫אנחנו לא ילדים בני שמונה,

‫אנחנו עכשיו כבר בני שמונה ‫עשרה, בני עשרים ושמונה.

‫עכשיו בונים, גם אם ‫היו תקלות והיו משברים,

‫עכשיו מערכת היחסים, היא נהיית בוגרת יותר.

‫אי אפשר לחזור לימים,

‫להיות עם אבא ואמא כמו ‫שהיינו בני בגיל ארבע וחמש.

‫כי היום אנחנו בני עשרים.

‫אז אנחנו רוצים לתקן כל מיני דברים

‫שקרו ב-15 השנה האחרונות ‫עם אבא ואמא, אנחנו נתקן אותם,

‫אבל בתור אנשים בוגרים בני עשרים.

‫אי אפשר, והרצון הזה כזה, ‫למחוק, לעשות דילית על המציאות,

‫ולחזור למה שהיה, זה ‫משהו שהוא לא אמיתי.

‫אי אפשר לחזור לאמונה

‫שהייתה לפני 500 שנה.

‫זה אי אפשר.

‫כי הוא לא, סבתא שלנו, ‫הוא לא ברירה דברים באמונה,

‫אין לו באמונה, אנחנו,

‫נמשיך ויהיה בסדר, זה לא ילך.

‫לא רק שזה לא נכון, ולכן זה גם לא ילך.

‫חייבים להתקדם קדימה.

‫בסדר? שבועות פה הצביע.

‫קודם? כן.

‫אם מסיימים אדם דתי, ‫שהציור ההדתי שלו מובן ממש,

‫הוא סתם מהדרך.

‫מה זה סתם מהדרך?

‫הוא סתם מהדרך, זאת ‫אומרת... כל עודו מאמין.

‫כל עודו אומר את המילים ‫האלה, אני מאמין באשם אחד,

‫הוא לא סתם מהדרך.

‫גם אם שהוא אומר אשם אחד, ‫יש לו בראש, עכשיו פסל בראש.

‫אבל המעשים שלו, הוא ‫אמר, מדוד של משחטות.

‫בסדר? מדוד משחטות.

‫אבל כל עודו מקיים

‫שולחן ארוך וכו', הוא ‫עדיין בגדר שהוא...

‫יש לו פה איזו אחיזה.

‫הוא עצמו לא אומר, בשם ‫העם יהיה לו את הדין שלו.

‫אבל מבחינת החשבון הכללי ‫של עם ישראל, הבן שלו, הבת שלו,

‫הן כבר היו עם מידות יותר מתוקנות.

‫אתם מבינים?

‫זה שהוא עצמו לא יכול להיות יותר רחוק לפעמים

‫מכלומי שחושבים... יש, יש מצב.

‫בוודאי שיש דבר כזה.

‫אבל שוב, זה לא החשבון שלנו.

‫זה שיכול להיות אדם, ‫כמו שאמרנו, שהוא דתי,

‫שהוא יותר גרוע מחייו.

‫מכירים את כל הדברים האלה.

‫יש, יש דברים כאלה.

‫אבל זה לא הנושא שלנו.

‫אתם מבינים?

‫ברמה האישית, כל אחד יבוא לשמיים

‫ויסביר בדיוק מה...

‫יבוא לשמיים במשמעות שאנחנו מדברים עליו.

‫יעמוד מול השמימיות האצפית

‫וייתן שם דין וחשבון בדיוק, ‫למרות שהוא ניח תפילין בבוקר,

‫מה הוא עשה אחרי צהריים.

‫באמת יכול להיות שבמקרה הזה

‫יבוא אדם שלא ניח תפילין ‫בבוקר, אבל אחרי צהריים,

‫גם על חסדים ובהתאם למסגרת שהוא גדל בה

‫ולערכים שהוא התחנך ‫עליהם, הוא מיצא את עצמו,

‫הוא יקבל יותר.

‫בסדר, זה, איך אומרים, לא מטריד אותנו.

‫זאת אומרת, יש כאלה, זה מטריד אותנו,

‫אבל זה לא מטריד את הרב קוק.

‫רק נדבר עכשיו במבט הרחב.

‫במבט הרחב, האמונה ‫בעם ישראל עוברת

‫גם דרך האמונות הקטנות.

‫אבל יש פה תהליך ‫בלתי נמנע, בלתי נמנע,

‫שכרגע שהאמונה היא ‫קטנה, שתיווצר כפירה נגדה

‫ותיוולד אמונה עוד יותר גדולה.

‫וכך אדם אמור להביט על דברים ‫בכלל במציאות, ברמת המקו.

‫כל עוד אפשר, אנחנו מנסים לתקן וכולי וכולי.

‫קרה משהו,

‫בוא ניקח ברמה הפרטנית,

‫יש פה חלילה קרוב משפחה שנוטל למות.

‫אנחנו מתפללים, שישר ועושים הכול,

‫אתה יודע, אבל כאשר נגזרה ‫גזרה, זאת אומרת, האדם מת,

‫עכשיו לא חיים באשליות של מה היה,

‫אלא עכשיו יודעים איך הקבש הוא מקדם את העולם

‫גם דרך המשבר הזה, ‫גם דרך הכאב הזה.

‫בסדר?

‫ההתיישבות הנפשית הגסה, אומר הרב,

‫על דבר מציאות התוכן האלוהי ‫בעצם המילים והאותיות בלבדם,

‫זאתי שמכפירה את האנושיות.

‫לא להתרגש.

‫כן?

‫כאשר אדם מתיישב באופן ‫גס, שימו לב להגדרה של הרב,

‫מציאת התוכן האלוהי בעצם ‫המילים והאותיות בלבדם,

‫שאדם לא מבין שהמילים האלה,

‫אלוהים, אל, גדול, גיבור ונורא, זה לא אלו.

‫אלא האלוהות זאת ההשלמות, ‫אין סוף שהיא מעבר לכל המילים.

‫אבל אדם לא מבין את זה ‫וחושב ששוב הוא תופס את עולים,

‫ויש לו ברור שזה כוח שהוא מרזיק אותו,

‫זאתי שמכפירה את האנושיות,

‫כן, כי היא יוצרת בושה ‫לאנושיות, חופרת אותה באדמה.

‫והכפירה באה כאן צעקה מעוצמת מחובים,

‫לגול את האדם מבאר צרה נוכריה זו,

‫לעלותו מחשכת האותיות ‫והפתגמים למאור הרעיון והרגש.

‫תפקידה של הכפירה זה להפסיק עם הסיסמאות,

‫תפסיקו עם ההחצנה הזו, עם הטעות הזו,

‫שאפשר להקשים את אלוהים ‫ולהתחיל לחיות את אלוהים,

‫כן, לעלות למחשכת אותיות ופתגמים,

‫שזה כאילו תיאורים ‫חיצוניים, למאור הרעיון והרגש,

‫למשהו פנימי.

‫להפסיק לדבר על אלוהים, ‫להתחיל לחיות את אלוהים.

‫עד, כאשר הכפירה היא כל כך חזקה,

‫עד שהיא מוצאת מקום לעמוד גם במרכז המוסריות,

‫ואז הכפירה יש לה מקום מוסרי, ‫כי היא באה בשם טענה צודקת.

‫יש לכפירה זכות הקיום העראי, שימו לב.

‫הכפירה, אין לה קיום נצחי,

‫היא לא תרזיק ממד, כי ‫הכפירה היא לא אומרת מה כן,

‫היא רק מסבירה מה לא.

‫אבל יש לה קיום זמני, ‫כי יש לה תפקיד במציאות.

‫וכל עוד היא קיימת, סימן שהתפקיד לא הושלם.

‫ולכן אין מה ליחוס, זאת אומרת, ברמה...

‫לא ברמה האישית, ברמה שלפעמים ‫ודאי יש כעס, יש מקום שצריך לעצור,

‫אבל ברמה העמדה הנפשית ‫הכללית, אדם מאמין באמת,

‫הוא לא נמצא בעמדת זעם כלפי המציאות,

‫כי הוא מבין שהחסרונות שקיימים במציאות,

‫הן הכרחים, יש להם תפקיד.

‫ומילא הוא מקבל את זה ‫גם בצורה הנכונה, לכל דבר.

‫גם ברמה האישית.

‫אדם יש לו איזה חסרונות בחייו שהוא ‫לא מצליח לטפל בהן כמה שהוא מנסה,

‫שוב, איך הוא מקבל את זה?

‫אדם שהוא חי בתפיסה של ‫האלוהים השלם שאני תופס פה,

‫ומה שהוא לא מסתדר לו זה מערר אותו.

‫אדם שנמצא בעמדה הזו, שיש פה שלמות אין סוף,

‫שכל הזמן הולך ומקדמת את המציאות.

‫אז עכשיו גם החסרונות ‫האלה הן חלק מהתהליך הזה.

‫וגם להן יש מקום.

‫יש לכפירה זכות הקיום הרעי ‫מפני שהיא צריכה לעכל את הזועמה

‫שמתדבקה באמונה מאפס דעה ועבודה.

‫התפקידה של הכפירה זה לעכל את הזועמה,

‫כלומר לשאוב את הזועמה ‫בתפיסות הדתיות הנכשלות,

‫זוהי כל תעודתה במציאות.

‫זה כל מטרתה של הכפירה במציאות.

‫להסיר את הצורות המיוחדות ‫והמחשבה, כלומר את ההקשמות,

‫את התפיסות החיצוניות ‫מהמחשבה המהותית של כל החיים

‫ושורש כל המחשבות כולן.

‫ולכן מי שרוצה להילחם בכפירה,

‫שידע, המשפט הידוע שאוהבים להגיד,

‫את החושך אי אפשר לגרש במקלות.

‫את החושך פשוט צריך ‫להדליק אור ואז החושך מסתלק.

‫אדם רוצה שהכפירה תעלה מהעולם?

‫פשוט מאוד.

‫תהפוך אותה ללא רלוונטית.

‫במה?

‫במה שתגדל אמונה גדולה יותר.

‫ככה מתמודדים בעיות בחיים בכל תחום.

‫יש לך חסרונות, יש לך בעיות.

‫בוודאי שאנחנו ברמה המעשית ‫גם צריכים להילחם במקלות,

‫צריכים גם להיאבק מול דברים.

‫אבל ברמה המהותית, שוב, ‫פשוט תבנו משהו אמיתי יותר.

‫וברגע שתבנו משהו אמיתי ‫יותר, אז השקר ילך ויעלם לו.

‫אוקיי?

‫זו הגישה הפנימית של תורת ישראל.

‫לכן, בכל מצב, לא משנה ‫איזה, גם במצבים הקשים ביותר,

‫וגם כשהעולם נראה שהוא הולך להתמוטט,

‫תמיד, תמיד, אדם מאמין, הוא ‫לא מאבד את קור הרוח שלו.

‫לא מאבד, לא מתייאש.

‫גם כשנראה שיש פה מפלצות

‫שלופטות אותנו באין סוף כיוונים,

‫גם מבחינה ריאלית, אדם מסתכל, מה?

‫מי אנחנו מול כל העולם שנמצא בתפיסה אחרת?

‫יש אלוהים, יש אלוהים.

‫והכפירה הזאת תיעלם, כמו ‫שנעלמו גם כפירות קודמות,

‫מלפני 2,000 שנה.

‫והמציאות תלך ותתקדם, תלך ותתקדם.

‫כשנמשך המצב הזה נשך דורות,

‫מוכרחת הכפירה לצאת בצורה ‫תרבותית, לעקור את זכר אלוהים

‫ואת כל המוסדות של עבודת אלוהים.

‫מה נו, כאשר, לא נדבר כאן ‫באדם פרטי, אלא בתהליך היסטורי,

‫נוצרת תנועת חילון, תנועת ‫כפירה, שהיא בצורה תרבותית

‫מנסה לחסל את כל זכר ‫אלוהים, את כל העולם הדתי.

‫אבל לאיזו הכירה מכוון את ההשגח העליונה?

‫למה הקב' הוא מכוון בהכירה הזו?

‫לא להכירה של אלוהים, אלא ‫להכירה להקשמות של אלוהים,

‫לתפיסות המוטעות ביחס לאלוהים.

‫להכירת הסיגיל

‫שאין רק חוצצים בין האדם ובין אור אלוהי אמת.

‫ועל המסועות החרבות, ‫מסועות זה היסודות, על החורבן,

‫כשהכפירה מכרבת, תבנה ‫דעת אלוהים הנשגבה את החלה.

‫על העולם הזה שיחרב, היא ‫בנה עולם אמוני גדול יותר.

‫הזכרנו כבר את המדרש הזה.

‫הקב' ברוך הוא בורא עולמות ומכריבה.

‫וזה נכון גם ברמה האישית.

‫אדם לא צריך להיבאל, הוא ‫נמצא עכשיו מול משבר אמוני,

‫משפחתי, כלכלי, נפשי, זוגי.

‫האדם יעשה את מה שהוא מבין

‫שהקב' בחור רוצה מנו ‫שיעשה בצורה הטובה ביותר,

‫על ידי השכל והתורה שלו.

‫והמציאות בהכרח תיוולד למשהו טוב יותר.

‫יכול להיות שזה יהיה כאבים,

‫יכול להיות שזה יהיה בגלגול הזה,

‫יכול להיות שזה יהיה בעוד ‫200 שנה, אבל יש אמון בסיסי

‫שמה שעומד ביסוד החיים זה הטוב.

‫מה שעומד ביסוד החיים זה אלוהים.

‫מה שעומד ביסוד החיים זה האינסוף.

‫ולכן כל לבוש שנופל

‫ילך ויקום משהו גדול יותר.

‫זו האמונה היהודית.

‫האמונה היהודית.

‫כדי לתאר את האוויר מזועמת החוצפה

‫והרישה של המחשבה במהות האלוהות,

‫שזה הצצה המביאה לידי עבודה זרה,

‫מה שמזכיר לכם הביטוי הזה הצצה?

‫נו, איזה מדרש חכמים ידוע?

‫יציץ ונפגע.

‫שמעתם פעם על הביטוי הזה?

‫נכון? מסופר על ארבעה שנכנסו לפרדס,

‫ארבעה תלמידי חמים שנכנסו ‫לעומק של המושג האלוהות, פרדס,

‫כן, זה פשט רמז, דרש וסוד, ‫אבל גם פרדס בדברי חז'ל,

‫פרדס זה הגן הפנימי של האלוהות,

‫ואחד מהם,

‫אלישי הבן אבויה, הציץ ונפגע.

‫מה זה הציץ ונפגע?

‫אז עד היום, לא יודע בדיוק מה עבר ‫לנו בראש שלמדנו את המדרש הזה,

‫עכשיו אפשר להבין את זה לעומק.

‫היה, כאשר אדם לא מוכשר נפשית, נכון?

‫אז הוא מציץ, כביכול הוא ‫חושב שהוא תופס את אלוהים,

‫הוא תופס את תפיסה דתית מוקשמת,

‫יציץ ונפגע.

‫הצצה, כן, הוא מתחיל לחשוב במהות האלוהות,

‫הוא חושב שהוא תפס את ‫אלוהים, שהוא הגדיר את אלוהים,

‫מקשים את החיים שלו, וזו ‫הצצה שמביאה לידי עבודה זרה.

‫מה זה גורם לבן אדם? לבנות עבודה זרה,

‫לבנות איזה תפיסת עולם ‫דמיונית שזה אלוהים ולא יותר מזה.

‫בשביל לתאר את העולם מהעבודות זרות,

‫בשביל לתאר את העולם מאותם ‫הצצות, באה הכפירה המוחלטת,

‫שגם היא אינה טובה מהראשונה, מהעבודה זרה,

‫אבל מתנגדת לה תכלית הניהוד.

‫אתם יודעים מה קורה פה?

‫כולנו באופן זה או אחר ‫מקשימים ויוצרים עבודות זרות.

‫אנחנו כל הזמן במהלך החיים שלנו,

‫יוצרים תפיסת עולם ביחס ‫לאלוהים, ביחס למציאות,

‫ומקשימים אותה ומתקבעים בה.

‫זה נקרא עבודה זרה.

‫ואז מגיעה הכפירה.

‫בכל שלב בחיים מגיעה התנגשות.

‫השלמות אינסוף, מכריחה אותנו, כן?

‫על כוחך, אותו מלאך שמכיע את ‫כוחות קודנו, הוא אומר לנו גדל,

‫על כוחנו אנחנו גיברנו תפיסת עולם,

‫מה אנחנו חושבים ביחס, לא יודע מה, למתמטיקה.

‫מה אנחנו חושבים ביחס להורים שלנו,

‫מה אנחנו חושבים ביחס לכוחות שלנו.

‫התקבענו, זה קורה באופן טבעי,

‫אדם מתקבע, בונה לעצמו ‫איזה משהו ומרגיש הכל בסדר,

‫ונשאר שם.

‫זה עבודה זרה.

‫ואז באופן טבעי, השלמות אינסוף, האלוהות,

‫הולכת ומפגישה אותו עם נתונים חדשים,

‫עם עימותים חדשים, אתגרים ‫חדשים, זה נקרא כפירה.

‫זה כופר, זה מנפץ את העולם ‫הדמיוני שבראנו לעצמנו.

‫ומתוך ההתנגשות של שני ההפכים האלה,

‫תעזר האנושות עזר גדול.

‫להתקרב לדעת השם ידיעה מאירה,

‫המקרבתה לאושרה הזמני והנצחי.

‫התהליך הזה של ההתנגשות האינסופית,

‫של בנייה הרס, בנייה הרס, בנייה הרס,

‫זה מה שמגדל את האדם.

‫ולכן, כבר דיברנו על זה,

‫אדם אמור לפתח בנפש שלו ‫עמדה מתמדת של התקדמות.

‫עוד פעם, הרצון להגיע לאיזה מנוחה ונחלה,

‫לאיזה פסיביות כזאת, לאיזה עבודה זרה,

‫לאיזה עולם שבניתי לעצמי ‫ויותר לא צריך להתקדם,

‫זה לא יקרה וזה רק יבוא עם כאבים עוד יותר,

‫אם אדם לא מבין את זה.

‫הבנו משהו, הרגשנו משהו, ‫בנינו משהו מצוין, נפלא וטוב,

‫להיפתח לזה שתהיה עוד התקדמות,

‫ויהיה כפירה שתיצור ‫עכשיו עולם עוד יותר גדול.

‫כן?

‫רב, אם מישהו מבשיל לדעות,

‫אם הוא לא מבין מי להתמודד ויש לו שניון,

‫כאילו, בכל ארוחים, יש לנו מה מלכות,

‫מוצא שחלם, אבל אם יש מישהו שלא הצליח,

‫אז כאילו, אני רוצה ‫ללמוד... זה אומר?

‫שבו, כשאדם אמר, קורא לו מוצא משלימן,

‫תגיד לי שהוא לא מצליח ‫לברוא את המקדש האחרון.

‫אז הוא יברא את זה, רק ‫בצורה יותר איטית ויותר קשה.

‫אבל זה טבע המציאות, זאת אומרת,

‫העולם ככה בנוי בכל תחום, כל תחום.

‫זאת אומרת, עכשיו, כשאתם נמצאים בשיעור,

‫אתם מתאמתים עם טקסט,

‫זאת אומרת, אתם מתאמתים עכשיו עם איזה לימוד

‫שמקריא לכם ידע חדש, נתונים חדשים,

‫שעכשיו את חייבת להתנגש ‫עם זה ולברוא משהו אחר.

‫אין דרך אחרת להתקדם.

‫זאת אומרת, אין דרך להתקדם בצורה פסיבית,

‫זה פשוט, הטבע הקדוש, ‫הוא לא ברא ככה את העולם.

‫אז כאשר אדם מתמודד עם איזה שיעור ונכשל בו,

‫טוב, אז הוא יעשה תשובה ויעמוד,

‫יהיה בשלב יותר, בצורה ‫יותר טובה, עם הניסיון הבא.

‫אבל אין אפשרות להיקשר,

‫זאת אומרת, גם מי שנכשל, ‫הוא פשוט דוחה את ההתמודדות,

‫להחשב, תהיה עוד יותר קשה.

‫אבל בסוף, אדם חייב להצליח, ‫הוא לא יוכל לחיות בלי זה.

‫והוא מצליח, כל אדם, זה ‫שאדם חי, הוא גדל, הוא נושם,

‫זה גם סוג של התמודדות בעולם מסוים,

‫שהוא כל הזמן משמיט תאים ‫ומחליף תאים ובונה תאים וכו'.

‫ומתוך ההתנגשות של שני ההפכים האלה,

‫תעזר האנושות עזר גדול ‫להתקרב לדעת השם ידיעה מהירה,

‫המקרבתה לאושר הזמני והנצרי.

‫לסיום, רק יש עוד מושג שהרב פה מחדש לנו.

‫אז הסביבנו מה זה כפירה.

‫כפירה, אמרנו, זה...

‫שימו לב, כשאומרים כפירה, ממש סומכים,

‫לפעמים משתמשים בכפירה במשמעות החיובית,

‫לפעמים במשמעות השלילית.

‫לפעמים אנחנו אומרים כפירה ‫במשמעות, כמו פה, החיובית,

‫שזה מה שגורם למציאות להתקדם.

‫לפעמים אנחנו משתמשים ‫במילה כפירה במשמעות השלילית,

‫שאדם כופר, אדם מעמיד איזו ‫חסימה, כן, ולא רוצה להתקדם.

‫פה דיברנו על הכפירה, ‫כמו שהיום הבינים כפירה.

‫כפירה באלוהים, גם לה יש תפקיד, ‫כי היא זו שמקדמת את העולם בדיעבד.

‫עכשיו הרב מלמד לנו עוד מושג ‫חשוב, מושג שנקרא תחיית אמיתים.

‫שימו לב.

‫במקום המחשבה השוממה של ‫ההתפרצות אל מהות האלוהות,

‫עכשיו, אותה תפיסה, אמרנו, חצופה במהות שלה,

‫שאני מבין מה זה אלוהים, שהעסקתי, שהגעתי,

‫ואין מה להתקדם יותר,

‫תבוא בליבו מחשבה בהירה של ‫המוסר התאור והגבורה העליונה

‫שהיא מטווה לאדם את דרכי ‫החיים, מציגתו באור השם.

‫הרוח החזק יבוא מארבע ‫רוחות ויקים בסערתו בעל כוחם

‫את הכבורים בכברי החלחלה ‫של האלוהיות הדמיונית החולנית,

‫וידעתם כי אני, השם, בפתחי את כברותיכם,

‫ואליתי אתכם מכברותיכם עמי, ‫ואליתי אתכם אל אדמת ישראל.

‫שימו לב. יש כאן, שוב, כדרכו של הרב,

‫פשוט כל התורה כולה מקבלת עכשיו עומק חדש.

‫המושג הזה שנקרא תחיית המתים,

‫פתיחת הכבר, ואליתי אתכם מכברותיכם,

‫איך בדרך כלל מפעינים אותו?

‫פשוט שיגיע איזה יום שהמתים, ‫שכבורים, יעלו מתוך האדמה.

‫טוב, היו ויכוחים רבים בין ‫גדולי ישראל מהלך הדורות,

‫האם יש פשט להבנה הזו או לא,

‫האם... מבינים לבד שלהגיד שיש פשט להבנה הזו,

‫זה יוצר פה כמה בעיות לוגיות.

‫כאילו, איך... גוף, איך יקום?

‫מה זאת אומרת? הרי... מי ‫שמת ילד אז הוא יקום מבוגר,

‫מי שמת בלי יד אז הוא יקום עם יד.

‫יש פה אלף ואחד דברים,

‫אבל כדרכנו אנחנו לא ‫נכנסים בכלל לוויכוח הזה.

‫יכול להיות, יש ניסים,

‫שגם יש מושג שגוף ממש ‫יקום מהכבר, זה לא חשוב.

‫המושג העמוק של תחיית ‫המתים, שבו אנחנו מצווים להאמין,

‫כשהרמב״ם מדבר, האמון, ‫האמונה שלמה בתחיית המתים,

‫מה שחשוב בו זה ההבנה העמוקה והמופשטת.

‫מה זה תחיית מתים?

‫האמונה הגדולה שכל דבר מת יקום לתחייה.

‫ההבנה, האמונה שאין דבר שהוא מת,

‫אין דבר שהוא נגמר במציאות.

‫הכול הולך ומתחדש.

‫אני, למשל, אומר את ההלכה, ‫שאני לא פוגש חבר שלי 12 חודש,

‫ואני איראה אותו מחדש, היום ‫כבר מבחינה הלכתית זה בריר,

‫כי יש כל הזמן קשרים טלפונים וכולי,

‫אבל בעבר, שבאמת, אדם לא רואה מישהו 12 חודש,

‫אז הוא, היה בו נתק.

‫מה הוא עושה? ‫הוא מברך, ברוך אתה ה' מחיי המתים.

‫למה? ‫כי זה שהחבר שלי, לא ראיתי אותו 12 חודש,

‫הוא הומט בלב שלי.

‫12 חודש זה ביטוי לזמן ‫מעגלי, כן, של שנה, של עידן.

‫עכשיו, כשאני איראה אותו ‫מחדש, הקשר בינינו מתחיה מחדש.

‫זה דחיית המתים.

‫דחיית המתים זה האמונה ‫הגדולה ששום דבר לא נגמר.

‫הכול נמצא במחזוריות אינסופית.

‫הכול ילך ויתחדש.

‫הרוח החזק יבוא מארבע רוחות.

‫אני מדבר פה על פסוקי ‫הנבואה, שמדברים שלעתיד לבוא.

‫יבוא רוח מארבע רוחות ‫ויקים את עם ישראל את חייה.

‫ארבע רוחות, שוב, זה ביטוי ‫שבא להגיד מכל הכיוונים.

‫העולם האמוני ילך ויעיר ‫את העולם מכל כיוון אפשרי.

‫ויקים בסערתו בעל כורחם.

‫את מי? את הכבורים בכברי החלחלה.

‫חלחלה זה הפחד, הטינות של ‫האלוהות הדמיונית החילונית.

‫שימו לב, איך הרב לוקח?

‫רב לוקח את הפסוקים האלה,

‫ועכשיו בדיוק מבין את העומק שלהם.

‫מה הכוונה היא להקים את הכבורים?

‫מה זה להקים את הכבורים?

‫לא רק במשמעות הפיזית של אנשים מתים.

‫מי שהוא אטום מבחינה אמונית,

‫מי שכבור בכברות האלוהות הדמיונית החולנית,

‫שהוא חולה באלוהים דמיוני שהוא ברא לעצמו,

‫הוא יקום מהכבר הזה.

‫הכבר, המוות זה המוות הרוחני.

‫זה התחייה.

‫התחייה תהיה וידעתם כי ‫אני ה' בפתחית כברותיכם.

‫איך עד עכשיו הבנו את ‫הפסוק הזה של העתיד לבוש?

‫תהיה תחיית מתים.

‫אנשים יגידו, וואו, יש תחיית ‫מתים, הסימן שיש אלוהים.

‫הרב מסביר לעומק.

‫וידעתם כי אני ה' כאשר תדעו מי זה ה'

‫כאשר תבררו את התודעה האמונית שלכם,

‫זה מה שיפתח לכם את הכבר.

‫פתיחת הכבר זה פתיחת ‫המחשבה, פתיחת האמונה.

‫ואם תחיית מתים זה לא משהו שיהיה פעם,

‫זה משהו שקורה בשנייה הזו,

‫שאנחנו מבינים עכשיו עומק בדברי הפסוקים.

‫ההבנה שם שתחיית המתים ‫הייתה לפני חמש דקות קבורה

‫בכברי חלחלה, הייתה באיזו הבנה מקובעת כלשהי,

‫ועכשיו החיינו את ההבנה הזו.

‫לכן אנחנו מברכים ברכת מחיי המתים,

‫בתפילת 18, בלשון הווה.

‫לא ברוך אתה ה' תחיי המתים, ‫ברוך אתה ה' מחיי המתים.

‫כל הזמן מתחיים דברים, ‫כל הזמן מתחדשים הבנות,

‫כל הזמן העולם הולך וקם לתחייה.

‫וגם יגיע אולי יום אחד ‫שכן יקום באופן מעשי בקבר,

‫לא יקום הזה בקבר, זה לא מעניין אותנו.

‫לא מעניין.

‫האמונה הגדולה היא באחייאת ‫מתים שנמצאת כל הזמן.

‫והעליתי אתכם מכברותיכם עמי, ‫והבאתי אתכם על אדמת ישראל.

‫זאת תהיה הגאולה.

‫הגאולה תהיה שעם ישראל ‫יצא מכברות הדמיון שלו.

‫מהתפיסות המוגשמות שלו.

‫זה הבאתי אתכם על אדמת ישראל.

‫כמובן, זה תפשט שעם ישראל ‫חוזר, עם ישראל שהיה מת בגלות.

‫מה זה מת? אנשים חיו, אנשים נשמו.

‫אבל התודעה הלאומית, החיים ‫הלאומיים של עם ישראל היו מתים בגלות,

‫ועכשיו הם מתחיים מחדש.

‫בסדר.

‫אבל התחייה הפיזית היא ‫רק ביטוי לתחייה הרוחנית

‫שתלך ותתגבר ככל שעם ישראל ישוב לארצו.

‫זה האמונה הגדולה.

‫וכאשר אדם מברר את לימודי האמונה שלו,

‫מברר את האישיות שלו, ‫מתקדם בכל תחום האישיות שלו,

‫במידות שלו, בחריצות שלו, ‫בעמל שלו, בתחיית הסיפוקים שלו,

‫בהכרות השכליות שלו, ‫הוא כל שנייה מחיה מתים.

‫הוא כל הזמן לוקח צדדים מתים

‫ומכניס בהם את האין סוף, מכניס ‫בהם השתלמות, הולך ומתקדם.

‫לכן אומרים חזל, אי באו ‫צדיקי, אם היו רוצים צדיקים,

‫ברי אלמה, היו בורים את העולם.

‫או כל מיני סיפורים על חזל שהיו מחיים מתים.

‫אליה עונבי, אלישה, גם כל ‫מיני תיאורים שהיו מחיה מתים.

‫שוב, אני לא אדליק מה קרה בפשט.

‫יש גם מצב שאולי יחיו ממש מתים פיזית.

‫יש גם ניסים, יש גם תמיד.

‫אבל העיקר מהרעיון הזה,

‫שהתורה, הקשר אל האין ‫סוף, אל השלמות, אל אלוהים,

‫הוא מחיים מתים.

‫הוא לא נותן לשום דבר לשקוע, ‫לא נותן לשום דבר להתקבע,

‫אלא הכול הולך ופורח.

‫הכול הולך ומתקדם לאין סוף.

‫שאלות?

‫טוב.

‫נעצור כאן, נמשיך בזד השם לשיעור הבא.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230134080″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 17
הדרכות מעשיות בלימוד תורה בכלל ובלימוד אמונה בפרט
הרגלים ותשובה
אורך השיעור: 110 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230134080″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כפירה ותחיית המתים

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן