פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

השפעת שפינוזה על היהדות

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫שלום לכולם ולכולן.
‫אנחנו ממשיכים בסדרה ‫שלנו, יסודות האמונה היהודית.

‫הגענו לשיעור מספר 20.

‫למעשה, אנחנו לקראת סיום מאמר עשרו ממרכים,

‫שזה המאמר שעליו בנינו, זו ‫הפלטפורמה שעליה בנינו את החלק הראשון

‫בסוגיה הזו.

‫דיברנו על כך בתחילת השיעורים, שהסדרה הזו,

‫עניינה לדבר על שלושת ‫השלבים, אפשר לקרוא לזה,

‫של האמונה היהודית.

‫הראשון זה מה שהתעסקנו עד עכשיו,

‫זה המושג אלוהים על כל ‫המשמעויות שלו, מה זה אלוהים,

‫מה ההשתלשלות בהבנה של המושג אלוהים,

‫ואיך הדברים האלה מאוד מאוד משמעותיים

‫למה שאנחנו מכנים עבודת השם.

‫הנושא השני, שגם נגענו בו, שזה אמונה.

‫זאת אומרת, מה היישום של האמונה באלוהים,

‫על פי ההבנה העמוקה של הרב במאמרים שלו.

‫והחלק השלישי,

‫אני חושב שאני אגיד, אולי ‫הוא אפילו החלק המרכזי יותר,

‫זה, בזרת ה' אנחנו נתחיל בשיעורים הבאים,

‫יש עדיין איזה עוד שיעור ‫שאנחנו צריכים לסגור כמה פינות,

‫אבל שזה השלב של תורה ומצוות.

‫כלומר, חבר'ה, יש לך ביני ‫מה זה אלוהים, מה זה אמונה,

‫אז עכשיו מאיפה אנחנו, נתגענו ‫לנושא הזה של תורה ומצוות,

‫אבל זה כאמור, אנחנו ניגע בשיעורים הבאים.

‫היום אני רוצה להשלים עוד נקודה ששייכת,

‫באמת, לסוף המאמר הזה ייסרוי מרכים,

‫להזכירכם, אנחנו דיברנו ‫לקראת סוף מאמר ייסרוי ממרכים

‫על כל התפיסה של מה שהרב ‫מקד בדמות הזו של ברוך שפינוזה,

‫אבל באופן כללי ההתמודדות האמונית

‫עם מה שהרב מכנה קליפת ההקשמה האחרונה.

‫אז אני מזכיר שוב, אני אקרא פה את השורות,

‫ואז ניכנס לעניינים.

‫בימים האחרונים, לשיבת הרוח האנושי אל ספרת,

‫כן, ספרת, אמרנו, זו ‫מדרגת, קומת, האמונה הברה,

‫האמונה הברה זה האמונה המצוחצחת, ‫האמונה הטהורה, האמונה הנקייה,

‫נופלת קליפת ההקשמה האחרונה הדקה,

‫שהיא, מה היא אותה קליפת הקשמה האחרונה?

‫יחס המציאות בכללות אל האלוהות,

‫שבאמת, אומר הרב, כל מה שאנו ‫מגדירים במציאות הוא מופלג,

‫כלומר, הוא רחוק מהאלוהות בערך בלתי נערך.

‫אני חוזר על הדברים.

‫אומר הרב, כחלק מהבירור של ‫מושגי האמונה ומושגי האלוהות,

‫אנחנו מגיעים אל קליפת ההקשמה האחרונה.

‫דיברנו על זה כמה פעמים, שאומרים ‫קליפת ההקשמה האחרונה זה רק ביטוי מושל,

‫בוודאי שלנצח נצחים תמיד יהיו הקשמות,

‫זאת אומרת, כל הרעיון של עבודת אלוהים

‫זה שכל פעם בני אדם מקשימים,

‫מטעם, היותינו בני אדם, היותינו ברואים,

‫אנחנו מקשימים את אלוהים ומזכחים את האמונה,

‫אבל הרב אומר, ביחס לכל הדורות הקודמים,

‫אנחנו מגיעים אל שלב חדש בהקשמה,

‫והשלב הזה זה התפיסה של יחס ‫המציאות בכללות אל האלוהות.

‫אמרנו, זו התפיסה שמי ‫שניסח אותה באופן מאוד מסודר

‫וגרם לתפוצה שלה כמשנה שיטתית ‫ומסודרת בעולם, זה ברור שפינוזה,

‫זו התפיסה הפנתאיסטית.

‫פנתאיסטית, פנתאיסטי, הכל אלוהים.

‫זאת אומרת, הבנה שהיא הבנה ‫יותר בוגרת מהתפיסה המונוטואיסטית,

‫זאת אומרת, תפיסה אמונית יותר מזוקחת

‫מאשר לראות את האלוהות כאיזה ‫כוח עליון חיצוני שרודה בבני האדם,

‫ואיזושהי הבנה שהמציאות היא אלוהים.

‫זאת אומרת, במילים אחרות, אין אלוהים.

‫התפיסה האשפינוזיסטית, ‫היא מדברת אמנם בשם אלוהים,

‫אבל היא בעצם עוקרת את אלוהים מהעולם

‫ויוצרת זהות בין מה שאנחנו ‫קוראים הטבע לבין אלוהים.

‫ואז ממילא, אין משהו שצריך לשאוף אליו,

‫אין משהו שהוא מעבר לעולם הזה.

‫המציאות בכללות אלוהות, ‫ודיברנו בשבועים הקודמים

‫על ההשלכות ההרסניות שיש ‫לתפיסה הזאת בכל המובנים,

‫זה בעצם מוציא את הנשמה מהעולם,

‫מוציא את החמלה מהעולם, ‫מוציא את הרצון להתקדם מהעולם,

‫ויצר את מה שאנחנו מכנים ‫היום, העולם החילוני המודרני,

‫עולם שהוא מאוד מאוד טכנולוגי, ‫מאוד מאוד יורד אל הפרטים,

‫אבל העיקר חסר מן הספר.

‫האמונה, הנשמה, אלוהים, לא נמצא בעולם,

‫ובאמת, אומר הרב, כל מה שאנו מגדירים במציאות

‫הוא מופלג מהאלוהות בערך בלתי נערך.

‫זאת אומרת, בערך בלתי מוגבל.

‫התפיסה היהודית היא לא תפיסה פנתאיסטית,

‫שהכול אלוהים, שאלוהים והטבע זה אותו דבר,

‫שבלעים אחרות אין אלוהים, ‫אלא פנ-אנתאיסטי, הכול באלוהים.

‫זאת אומרת, אלוהים הוא אמנם מתגלה במציאות,

‫שוב, בניגוד לתפיסה המונוטואיסטית ‫שמדברת על אלוהים מנותק מהמציאות

‫ושהעולם הזה הוא אפקר,

‫אבל, לא אפקר, העולם הזה צריך ‫להיות מדוכא בשביל האלוהים.

‫התפיסה היהודית מדברת ‫על אלוהים שמתגלה במציאות,

‫אבל אלוהים הוא לאין סוף יותר גדול במציאות.

‫זאת אומרת, לא להתבלבל,

‫זו הנקודה שהרב כל כך חשוב לו להדגיש,

‫כי זו הנקודה שאדם יכול ליפול בה.

‫זאת אומרת, אדם יכול,

‫והרבה פעמים אנשים שלומדים ‫את המאמרים הללו, בזה הם טועים.

‫הואים, אה, הבנו, אז בעצם ‫אלוהים זה לא משהו מחוץ לחיים.

‫אה, אם זה ככה, אז החיים זה אלוהים.

‫ואם זה ככה, אז עכשיו אני אלוהים

‫ואני יכול לעשות מה שאני רוצה

‫ואני לא צריך להגביל את ‫עצמי בשום דבר וכולי וכולי.

‫חלילה.

‫אלוהים הוא מעל המציאות.

‫אלוהים, אם תרצו, הוא גם חיצונים למציאות.

‫הוא יותר מהמציאות.

‫רק, כמו שאמרנו, הוא מתגלה בתוך המציאות,

‫אבל תמיד יש נקודה שהיא מעל העולם שלנו.

‫אלוהים הוא תמיד לאין ארוך מופלג, אין סופי,

‫מעבר למציאות כפי שהיא.

‫ואז, אומר הרב, צלליה של ‫שמילה זו דומים הם לכפירה.

‫מה שבאמת היא המעלה היותר עליונה שבאמונה,

‫שהיא מתבררת יפה.

‫ומתרגל הרוח להקשיב את קשב האמונה

‫על פי המעשים ועל פי ההשפעות,

‫הופעות ההוויה והופעות התורה והמוסר.

‫מה? מה האדם מצליח מתוך כל ההקשבה הזו להבין?

‫הדת, כלומר, התפיסה הבוגרת ‫שהאלוהות משפעת את המציאות

‫וממילא היא למעלה מהמציאות.

‫ואז חוזרת הכפירה הדמיונית המתארת בתומתה

‫למרומי האמונה היותר תאורה,

‫ואומנם צריכה היא שלילת המציאות הזאת

‫החוזרת למקור כל ההוויות,

‫והיתניות, היתנות זה החוזק היותר ‫תמציתית של הדר כל המציאות,

‫השלילה הזו זקוקה לבינה מהודרת

‫שבכל יום צריך להעלות אותה לבקור תארתה.

‫אומר הרב, התפקיד של התפיסה ‫של הכפירה הזו שהשתלטה לעולם,

‫שזה בעצם העולם החילוני ששולט ‫בתרבות במאות השנים האחרונות,

‫צלליה של שלילה הזו דומים לכפירה.

‫זו תפיסה שעכשיו כביכול ‫מעקרת את אלוהים המציאות,

‫אין אלוהים, יש רק טבע, יש רק את העולם הזה,

‫יש רק אנושיות, ודיברנו על כל ההשלכות של זה,

‫אבל זה באמת המעלה היותר ‫עליונה שבאמונה כשהיא מתבררת יפה.

‫עכשיו, בגלל מאות שנים שהאנושות ‫נטשה את התפיסה הילדותית

‫של אלוהים חיצוני שרודה בעולם,

‫והלכו לכיוון השני שאין ‫בכלל אלוהים ויש רק עולם,

‫זה עכשיו מכין את הבשלות הנפשית לקומה הבאה,

‫שזה הקומה האמונית שתורת ישראל מדברת עליה,

‫שאמרנו, של אלוהים שהוא מעל המציאות,

‫שהוא יותר מהמציאות, שהוא חיצוני למציאות,

‫אבל אלוהים שמתגלה בתוך העולם הזה.

‫האנושות עכשיו, בשאלה ‫האנושות אוהבת את החיים,

‫בניגוד שוב לימי הביניים, שאנשים ‫היו מנוכרים ושונאים את החיים

‫ורק חיפשו איזה מישהו שיגיד להם מה לעשות,

‫אנחנו מדברים פה עכשיו על אנשים,

‫אנושות שבוגרת, מלאת ‫עצמאות, ביקורתיות מחשבתית,

‫יכולות טכנולוגיות, יכולות ‫רגשיות, עולם עשיר שמפותח,

‫ועליו עכשיו יכולה להופיע ‫האמונה היותר גדולה.

‫ואז מתרגל הרוח להקשיב את קשב האמונה.

‫כשאדם מקשיב את קשב האמונה ‫על פי התורה, על פי המוסר,

‫אז אדם מבין שהאלוהות משפעת את המציאות,

‫וממילא היא למעלה מהמציאות.

‫ואז חוזרת הכפירה הדמיונית, המתארת מתומתה,

‫למרומי המונה ותרתורה, זאת ‫אומרת, אותה כפירה, אותה שלילה,

‫והיא עכשיו יוצרת את האמונה היותר גדולה,

‫ומסביר לנו, מסיים לנו הרב, ‫צריכה היא שלילת המציאות הזו,

‫החוזרת למקור כל ההוויות, ‫כדי שחוזרת לאלוהים,

‫היא צריכה בינה ממודרת שבכל ‫יום צריך להיות על המקור תרתורה.

‫זאת אומרת, מה שאנחנו לומדים ‫פה עכשיו זה לא רק תובנה שכלית.

‫אוקיי, למדנו שבאמת לא צריך להתקבע,

‫והאלוהים הוא יותר מהמציאות. זה לא רק מילים.

‫זה משהו שצריך להפנים מבחימה רגשית.

‫כלומר, זה שהאדם לא ‫מתקבע בשום דבר בעולם הזה.

‫לכל אחד מאיתנו יש כל יום מאבק

‫בין התפיסה הכפרנית הזו, שמקשימה את אלוהים,

‫שלא רוצה להתקדם, שלא רואה שיש משהו מעליי,

‫שאדם מתמקד רק במה שיש ‫לו, היכולת הזו לדחות סיפוקים.

‫זה גם, למה האדם לא דוחה סיפוקים?

‫האדם לא דוחה סיפוקים בשורש העניין,

‫כי הוא מרגיש שמה שיש בי זה בסדר.

‫זה לא רק בעיה יצרית לדחות ‫סיפוקים, זה גם בעיה נפשית.

‫שאדם יש איזו תחושה כזו, שמה ‫שהיום אוהבים להגיד, זה אני,

‫זה הטבע שלי, ככה נולדתי.

‫זה הכל משפטים שפינוזיסטים, שהרעיון שלהם זה,

‫המציאות כפי שהיא, אין משהו יותר מזה.

‫ולכן, מה שאני עכשיו מזהה בנפש שלי,

‫אני זורם עם זה כמו שזה.

‫לא.

‫זה שאדם מבין שהוא צריך לדחות ‫לפעמים את התחושות הטבעיות שלו.

‫זה שאדם צריך להתגבר על עצמם.

‫זה חלק מהמאבק האינסופי ‫הזו בשלילה, בהקשמה האחרונה.

‫וזה היום ההתמודדות.

‫כמו שמענו, היום אנחנו כבר ‫לא מתמודדים מול אלילים

‫במשמעות הפשוטה, ואנחנו ‫אפילו גם לא מתמודדים

‫מול התפיסות הדתיות של ימי הביניים.

‫אנשים כולם היום, המילים האלה,

‫שאני רוצה לחיות ושאני רוצה עולם עם חירות

‫ואני רוצה חופש, זה היום המילים השולטות.

‫לא צריך לשכנע אף אחד היום

‫שהוא לא צריך להיות מדוכא מהדת וכולי,

‫אף אחד גם לא מתכנן להיות מישהו אבד לאף אחד.

‫היום צריך לבנות את הקומה הבאה,

‫להבין שעם כל החופש ‫וכל הטכנולוגיה וכל הפיתוח,

‫יש משהו מעבר לזה.

‫יש אלוהים, יש שמיים מעליי,

‫יש שמיים בתוכי, יש משהו שמופיע בתוכי,

‫אבל יש כאן גם משהו שהוא מעל ומעבר.

‫זה הקומה האחרונה, הזיקוך ‫האחרון של התפיסה האמונית.

‫ועכשיו, אני רוצה לשנות פה עוד נקודה אחת,

‫שבשביל זה אנחנו מקדישים את השיעור הזה,

‫וכל זה בסך הכול זה חזרה על ‫מה שדיברנו פעמים הקודמות.

‫דיברנו בשיעורים הקודמים ‫על השפעה של התפיסה הזו,

‫של שפינוזה, של כל תפיסת ‫העולם הזו, ההשפעה על המציאות.

‫איך בעצם זה יצר את כל מה שאנחנו מכנים,

‫העולם המודרני, העולם ‫החילוני, על כל המשמעויות שלו.

‫אני רוצה שאני אדבר בשיעור הזה

‫על ההשפעה של התפיסה השפינוזיסטית על היהדות.

‫איך הדברים הללו חלחלו גם לתוך עולם התורה,

‫ואיך גם היום אנחנו נמצאים במתמודדות רוחנית

‫ממהגישה הזו,

‫שבעצם מדברת על זה ‫שהאלוהים והעולם זה אותו דבר.

‫ישנה פסקה בפנקס י' ג' כ' י' ז',

‫זה אחד מהפנקסים שיצאו ‫לאור של כתבים שהרב קוק כתב,

‫ששם כותב הרב קוק את המשפט הבא, שימו לב.

‫השיטה השפינוזיסטית עם שיגי היחד

‫היא הפוכה לגמרי מאורן של ישראל.

‫אמנם, מתוך שהיה שפינוזה, ‫אם כל זה מזרע ישראל,

‫על כן יש בפנימיות שלו עיקר יסודי

‫שאחר צירוף מרובה הוא נכנס אל המחנה.

‫התחיל לצרפו היה הרמבמן.

‫מה זה רמבמן? מה זה רשי תיבות?

‫יש לי יודע?

‫רבי משה בן מנחם מנדלסון, תכף נדבר עליו.

‫אבל הבעל, שם טוב, צירפו ‫בלא ידיעה את מי הוא מצרף,

‫מפני שלא היה לו צורך למקורו,

‫כי הוא שעב את הידיעה ממקורה הפנימי לצרפה.

‫ועדיין לא נגמר העיבוד.

‫והולכו ונגמר, וכשיגמר העניין לגמרי,

‫יהיה יוצא שפינוזה מכלל ‫ערור ויבוא לכלל ברוך.

‫מה זה ברוך?

‫ברו שפינוזה, זה היה השם שלו, זה רב פרוסה,

‫זה משחק איוני במשחק מילים.

‫אבל בואו נסביר את הפסקה הלא מובנת הזאת.

‫כמו שמעתכם, השיטה השפינוזיסטית עם סגיה,

‫זה בעצם מה שאנחנו מכנים, התפיסה החילונית.

‫אני מנסה לחשוב.

‫מה בעצם אומרת התפיסה הזו ‫שהשתלטה על התודעה האנושית

‫במאות שנים האחרונות?

‫אחרי אלפי שנים שהאנושות ‫ברה לעצמה איזה אלוהים חיצוני,

‫שדיקה אותה,

‫עוד לפני זה, מדבר על אלפי ‫שנים שהיה לנו עולם מלילי,

‫פולוטואיסטי, שאנשים דיברו ‫על הרבה כוחות ששולטים עלינו.

‫עם הזמן הדתות הפכו את זה למונוטואיזם,

‫יש רק כוח אחד ששולט עלינו, אבל עדיין,

‫עולם שלם שהיה מדוקה במשך אלפי שנים,

‫האנושות, ששפינוזה שימש לה כפה,

‫היא עכשיו עוברת לעידן חדש.

‫תחושה שמכננת היום אצל ‫כל בן אדם שחי בעולם שלנו,

‫שהחיים אסור שהם יהיו מדוקאים.

‫העולם הזה, הטבע, המציאות,

‫זה משהו שצריך לתת לו מקום בלי הגבלה.

‫אמרנו, ששפינוזה ניסח, זה פשוט אין אלוהים.

‫יש, זאת אומרת, האלוהים זה הטבע,

‫המציאות, הטוטליות של המציאות,

‫זה ההשלמות המוחלטת ואין משהו מעבר לזה.

‫אז בעולם הלא יהודי, הדבר ‫הזה יצר את כל תרבות החילום.

‫כשאמרנו, אין יותר אף ‫אחד מעליי, אין משהו מעליי,

‫הטבע זה מה שיש, ואני ממקסם את הכוחות שלי,

‫ובזה ממקסם את כוחות ‫הטבע, ובזה הגעתי לשלמות.

‫אבל גם בתוך היהדות הרעיונות האלה חילחלו.

‫כאן הרב לא מזכיר את זה,

‫אבל חלק מהחילחול של הרעיונות של שפינוזה

‫בא לידי ביטוי בתנועות ‫השפטאיות והפרנקיסטיות.

‫זה היו תנועות שצצו בעם ‫ישראל, שאפשר לנתח אותן הרבה,

‫אבל הרעיון הכללי שקשור לענייננו,

‫שהן נתנו אידאליזציה ליצרים של האדם.

‫זאת אומרת, התפיסה שהן דיברו עליה,

‫זה זה שבן אדם חוטא בזה ‫הוא דווקא מגיע אל הקדושה,

‫בצורת חשיבה מאוד עקומה.

‫הפרנקיסטים היו עושים, ‫מתעטרים בתלית ותפילין,

‫ועושים כל מיני חטאים, שהם ‫דווקא עטורים בתלית ותפילין,

‫כי הם קראו לזה עלאת ניצוצות.

‫מאיפה הגיע הרעיון המעוות הזה,

‫שאדם עושה חטאים והוא חושב שזה קדושה?

‫אתם מבינים? זה בדיוק השורש ‫הנפשי של התפיסה האשפינוזיסטית.

‫מה שאני מרגיש זה בסדר.

‫רק כשהאדם חילוני אומר, ‫מה שאני מרגיש זה הטבע,

‫ואני חי עם זה, מכיוון שהם ‫דתיים, הם מכניסים פה את אלוהים.

‫מה שאני מרגיש זה אלוהים.

‫אני חש עכשיו איזה צורך לאכול מאכל תאווה,

‫אני אוכל ואני בעצם עכשיו מעלה את הניצוצות.

‫אני מופיע פה את הקדושה.

‫אתם מבינים שזה דבר שיכול ‫לגרום להרס של כל העולם הרוחני?

‫אין יותר שום התגברות, ‫שום תחייה, הכל זורם...

‫אבל זה לא מה שאתם אמרו, זה ‫כל דבר אלוהים שאנחנו עושים.

‫מה? זה מה שאמרנו, את צודקת.

‫זה בדיוק נקודת האמת ‫שקיימת ולכן זה כל כך מבלבל.

‫זה ברינו נקודת האמת.

‫הנקודת האמת של התפיסה הזו ‫שבאמת בכל דבר אלוהים נמצא,

‫אבל מה הכוונת כל דבר אלוהים נמצא?

‫בכל דבר יש אלוהים מתגלה, אבל ‫זה לא שעכשיו מה שאנחנו עושים

‫זה אלוהים באופן מוחלט.

‫זה ניצוץ אלוהי, ובשביל להופיע ‫בזה יותר את הניצוץ האלוהי

‫צריך לדחות פה דברים, ‫צריך לנתגבר על סיפוקים.

‫כמו שאנחנו רואים, כמו ‫שדיברנו במהלך השיעורים,

‫כמו שאנחנו רואים גם בעולם הטבע.

‫גם לקפוץ מהגג זה ניצוץ אלוהי.

‫אני קופץ מהגג והקרקע והרצפת ‫בטון זה גם חלק מהאלוהות,

‫אבל יש סדר מסוים שהחיים ‫האלוהים מופיעים בעולם.

‫ואם אדם עכשיו לוקח את הרעיון ‫הזה, אין משהו שמכווין את הדברים,

‫אין משהו שצריך לדחות את הסיפוקים שלו,

‫אלא פשוט לעשות מה שבא לי.

‫זה התאבדות קולקטיבית.

‫כן, מה זה שם?

‫יש דברים, קצת אידידות של...

‫צריך מאוד מאוד לזהר מהמשפט הזה.

‫אתה צודק, אבל תבין שזה משפט.

‫יש לי איך אני מזהה, מה ‫התחושות נכונות ומה לא.

‫זה נדבר בהמשך השיעורים. מה זה תורת ישראל?

‫אנחנו למדנו עכשיו בשיעורים ‫שהכול מופיע את אלוהים.

‫אבל שוב, אם לא מבינים את המשמעות הזאת,

‫הכול מופיע את אלוהים, כן, ‫אבל אלוהים הוא מעל ההופעות.

‫זאת אומרת, יש איזה משהו ‫שהוא מעל התחושות האלה,

‫מעל המציאות הטבעית,

‫ואתה צריך לחפוף את עצמך בשביל האלוהים הזה.

‫אז אתה מבין, משפטים מהסוג ‫הזה זה פוטנציאל לפיצוץ.

‫יש תחושות טבעיות שהן נכונות.

‫יבוא אדם יגיד לך, התחושה ‫הטבעית הנכונה שלי עכשיו

‫זה לרצוח ילד קטן.

‫אני שואל, איזה דבר זה?

‫טוב, אז כבר נסחוק לך כיוון שזה...

‫יש דרך לזהות איפה החיים ‫מופיעים בצורה יותר נכונה.

‫זה על ידי שכל, על ידי ניסוי ותהייה.

‫יש לנו כלים.

‫איך אני יודע מה ההחלטה יותר...

‫איפה אלוהים מופיע יותר מאשר במקום אחר?

‫אבל קודם כול צריך להבין שיש דבר כזה,

‫שיש אלוהים שמופיע במקום ‫אחד יותר ובמקום אחד פחות.

‫אבל כמו שאמרתי, ברגע שזה האווירה,

‫שכולם מדברים על זה, תשמע, ‫תהיה טבעי, תהיה זורם, תהיה זה וזה,

‫אז מגיעים גם אנשים דתיים ‫ומלבישים את זה על היהדות.

‫רק אמרתי, הם גם מכניסים פה ‫עכשיו גם מילים שהם לקחו מהקבלה,

‫זה גם הסכנה הגדולה ‫בלימוד סטרי תורה בלי הכנה,

‫שאנשים לוקחים רעיונות כאלה, ‫כן, עלת ניצוצות, קידוש החומר,

‫ועושים כל מה שליבם הזונה רוצה,

‫ומלבישים על זה עכשיו את ה...

‫ושוב, זה דברים שלא היו בעבר, ‫זאת אומרת, זה דברים שהם גם היום.

‫אני נפגשתי בכמה וכמה מקרים כאלה של אנשים

‫שעושים דברים איומים ונוראים ‫ומסבירים את זה בשם ה...

‫עוד פעם, הם, לא יודע אם ‫הם יסבירו את זה ברמה הזו,

‫או שזה מגיע משם, אבל זה שורש הדברים.

‫זו תחושה כזו, מה שאני מרגיש זה האמת.

‫זה הרעיון, כי אין אלוהים, ‫אין משהו שמעבר למציאות,

‫יש רק את המציאות, יש רק את הטבע.

‫אבל הרב פה מדבר על השפעה שהיא יותר רגישה,

‫שצריך קצת להסביר אותה, ‫אבל חשוב שנבין גם אותה,

‫כי כמו שאני אראה לכם תקף ‫דוגמאות, יש לזה השפעות גם היום.

‫אומר הרב, אמנם, מתוך שהיה ‫שפינוזה, אם כל זה מזרע ישראל,

‫מכיוון ששפינוזה הוא גם חלק מהעולם היהודי,

‫יש בו נקודת אמץ.

‫ולכן יש בפנימיות שלו, בתפיסה של שפינוזה,

‫שהכל מופיע את אלוהים, יש פה נקודה אמיתית.

‫יש בפנימיות שלו עיקר ‫יסודי שאחר צירוף מרובה,

‫זאת אומרת, אחרי ניקיון ‫מרובה, אחרי זיקוך מרובה,

‫הוא גם נכנס אל המחנה, כמו ‫שדיברנו בפסקה הקודמת שראינו.

‫זאת אומרת, התפיסה של שפינוזה, ‫שעכשיו מחנכת את העולם שיש בטבע

‫ויש במציאות את אלוהים,

‫זה בוודאי משהו שמקדם ומביא את המדרגה הקומה,

‫את הקומה הבאה של האמונה.

‫בדרך, אבל זה יוצר נזקים.

‫מי אלה שהתעסקו עם שפינוזה

‫והתחילו לצרף אותו וגם קצת נחבו בדרך,

‫התחיל לצרפו היה הרמבמן.

‫הרמבמן הוא רבי משה בן מנחם מנדלסון,

‫זה בעצם תלמיד חכם, שימו ‫לב שהרב קוק מחנה אותו רמבמן,

‫הוא קורא לו רב, זה לא פשוט.

‫יש הרבה מתלמידי חכמים שלא קוראים לו רב,

‫אלא קוראים לו משה מנדלסון, שם רשעי מרכב,

‫אבל הרב קוק לא ראה את זה ככה,

‫ואם הרב קוק לא ראה את ‫זה ככה, סימן שהרב קוק צודק.

‫שרבי משה מנדלסון הוא למעשה ‫אבי תנועת ההשכלה היהודית.

‫לא ניכנס לזה פה, אבל הוא למעשה זה ‫שהכניס את כל ההשכלה לעולם היהודי

‫ובאיזשהו מקום הוא חתום על ‫החילום של עם ישראל במערב גרמניה,

‫ומתוך כך זה התפשט לכל אירופה

‫ויצר את העולם הרגום שאנחנו חיים בו היום.

‫אבל הוא התכוון לטוף.

‫רבי משה מנדלסון הוא היה תמיד חכם גדול,

‫שקלט, קלט את הרעיון הזה של שפינוזה.

‫שוב, הוא הבין שהמדרגה הבאה באמונה

‫זה לא תפיסה של אלוהים חיצוני שקופא וכו',

‫אלא צריך משהו שכבר זה חלק ‫מהעולם התרבותי שהוא חי בו,

‫עולם של רחבות הופקים, עולם של השכלה וכו',

‫והוא התחיל באמת לדבר הזה על ‫אלוהים שמתגלה בתוך העולם הזה.

‫אני לא יודע שבסדר טוב ‫להיאפשר את העדכשם וההתפות,

‫דעי המטע שלו?

‫אני לא יודע מה להגיד לך.

‫אני יכול להגיד לך מה שקרה במשפחה שלו,

‫שהבן שלו כבר התנצר.

‫זאת אומרת, ברור שהוא טעה בשיקול הדעת שלו.

‫גם אם הרעיונות הבסיסיים ‫שהוא אמר הם היו רעיונות נכונן,

‫הטיימינג שהוא אמר אותן, עם ‫ישראל לא היה בשל הרעיונות האלה.

‫ושהוא עכשיו נתן את הרעיונות ‫האלה ליהודים שנמצאים בגלות

‫וכל היום מה שמרזיק אותם ‫זה האלוהים הזה מלמעלה,

‫ופתאום בא מישהו ואומר להם, ‫לא, תקשיבו, תחיהו את החיים,

‫תלמדו השכלה, זה יצר...

‫חלק מהדעת שלו...

‫אני כבר לא מתעסק.

‫העובדה שהיו תלמידי חכמים גדולים בזמנו,

‫שיצאו נגדו בשצף קצח, כי ‫הם הבינו שזה לא הזמן הנכון.

‫אני יודע, זה כבר שכבר.

‫הרב קוק מתאר פה עכשיו במבט לאחור,

‫שהרמבמן, שאומרת משה מנדלסון,

‫הוא התחיל לטפל בדברים האלה,

‫התחיל לדבר על יהדות שמופיעה בתוך החיים,

‫אבל, כמו שאמרנו, זה לא נקלה טוב.

‫אגב, תכף נדבר שגם הרב קוק,

‫זה לא פשוט הרעיונות שלו, גם היום,

‫אבל, ופה הרב מדבר על ‫משהו שהוא קצת יותר ידוע לנו,

‫השני, אומר הרב, שניסה ‫להתעסק עם התפיסה השפינוזה,

‫זה גם בלי שהוא היה מודע לה.

‫זאת אומרת, הרמבמן למד את שפינוזה,

‫הוא גדל בעולם תרבותי שכן שפינוזה,

‫אבל הבעל שם טוב מייסד החסידות

‫צרפו את ברו שפינוזה בלא ‫ידיעה את מי הוא מצרף.

‫חסידות.

‫תראו, אנחנו כולנו היום, ובצדק,

‫שאומרים את המושג הזה של חסידות,

‫אנחנו מתייחסים לזה כחלק אינטגרלי

‫ממה שאנחנו קוראים עולם היהדות.

‫וזה נכון.

‫אבל זה לא היה מובן מאליו בהתחלה.

‫בתנועת החסידות בתחילתה, ‫בעל שם טוב, בעלתנו וכולי,

‫הם ספגו התנגדות אדירה ‫מתלמידי חכמים על הרעיונות שלהם.

‫לנו קשה להבין את זה.

‫זה גם קשור לזה שכולנו, אנחנו כולנו תוצרי

‫הספרות העממית היהודית ‫של ה-200 שנה האחרונות.

‫זאת אומרת, רוב הסיפורים שכולנו גדלנו עליהם,

‫זה סיפורים שנכתבו על ידי ‫סופרים יוצאי משפחות חסידויות.

‫זאת אומרת, מי בדרך כלל סופר?

‫סופר זה אנשים רגישים, אנשים ‫שיש להם כישרון פיוט וכתיבה.

‫באופן טבעי, מי שיש לו ‫יותר נטייה לנפש חסידית,

‫אז הוא גם מוצא כישרון יותר ספרותי.

‫ואז רוב הסיפורים שאנחנו מכירים,

‫שמתארים את התחילת החסידות,

‫זה סיפורים שמציגים את החסידים ‫כצודקים ואת המתנגדים כרעים.

‫נכון? ‫יש תמיד את הסיפור הזה שמגיע הדמור לעיירה,

‫ואז יש שם מתנגד, שזה איזה ‫מישהו כזה יהודי קשה שמתעצבן

‫ומלשין עליו לבריץ,

‫ובסוף מסתבר שהדמור הוא בא ‫לבקש סליחה מה... זה הסיפור.

‫זה נחמד כסיפורים.

‫המציאות הייתה שונה בתכלית.

‫גדול המתנגדים לחסידות, ‫ואף אחד לא התאשתש את זה,

‫זה היה תלמיד החכם הגדול ביותר ‫בתולדות ההיסטוריה של עם ישראל,

‫הגאון מבינה.

‫הגאון מבינה, שבזמנו הופיע תנועת החסידות,

‫יצא בשצף קצף נגד החסידות.

‫הוא הוציא אותם מכלל ישראל.

‫זאת אומרת, הוא דיבר עליהם ‫כעל אנשים שהם מחוץ ליהדות.

‫למה?

‫מה רצה הגאון מבינה ותלמידיו מהחסידות?

‫מה? הבעל שם טוב לא היה צדיק?

‫הבעל הטניה לא היה צדיק?

‫הגאון מבינה חשש, בדיוק ‫מהנקודה שאנחנו מדברים פה עכשיו.

‫כלום, גדולי ישראל, כשהם ‫נאבקים במשהו, יש לזה סיבה.

‫מה בעצם באה החסידות לומר?

‫החסידות היא בה אחרי תקופה ארוכה

‫שבעם ישראל מה ששולט ‫זה התפיסה המונוטואיסטית.

‫זאת אומרת,

‫בגלות במשך אלפי שנים יהודים ‫קולטים, יש שם אלוהים למעלה,

‫אלוהים שככה נתפס כאלוהים אריץ

‫שדורש מבני האדם ללמוד, ‫לעבוד קשה, לדחות סיפוקים.

‫המודל שמוצב בעם ישראל כהדמות של האיש הקדוש

‫זה האדם שפורש מהעולם הזה,

‫שמסתגף, שנמצא כל הזמן בעולמות רוחניים

‫ולא מתעסק בעולם הזה.

‫באה החסידות מתוך השפעה עקיפה, חלילה,

‫לא שהם לקחו את זה משפינות זה באופן ישיר,

‫אבל מתוך העולם התרבותי ‫הרוחני שהיה אז בעולם,

‫ופתאום הרעיונות שעד אז ‫לא נשמעו בעולם היהודי,

‫פתאום הם מתחילים להשנה.

‫רעיונות, שומעיתי חסידות, לא, לא, לא.

‫אלוהים הוא לא בשמיים.

‫אלוהים הוא בכל מקום.

‫כולכם מכירים את המשפטים האלה,

‫שאמר רבי יצחקלין ‫ברדיצ'יב, איפה אלוהים נמצא?

‫נו, מכירים?

‫בכל מקום שנותנים לו להיכנס, מכירים את זה?

‫אלוהים כאן, יש את זה ביידיש,

‫אלוהים דו, אלוהים דא, אלוהים נמצא בכל מקום.

‫הרעיון הוא כמובן רעיון ‫שמה שערב קוק מדבר עליו,

‫זה הרעיון הפנימי של תורת ישראל.

‫אלוהים זה לא משהו חיצוני.

‫אלוהים זה משהו שמופיע, או ‫אלוהים זה לא רק משהו כזה,

‫אלוהים זה משהו שמופיע בתוך החיים.

‫וגם החומר מופיע את אלוהים.

‫אבל בשלב הראשון, הדברים ‫מתפסים בצורה מאוד שטחית,

‫הם מתפסים ש... תקשיבו, ‫מעכשיו לא צריך לעבוד,

‫לא צריך לדחות סיפוקים, ‫לא צריך ללמוד תורה,

‫פשוט תשמח, תהיה יהודי ‫תמים, שזו מילה נרדפת להגיד,

‫תהיה מה שאתה, איך ‫אתה מתקרב לאלוהים?

‫תשתה, תשמח, תרקוד, וזה הקדושה.

‫אל תעבוד, איך אתה תתחבר לאלוהים?

‫תיצור תלות באיזה דמות קריזמטית, צדיק,

‫והוא ימשוך אותך לאלוהים.

‫אתה אמר, זה ככה, זה באמת טוב.

‫זה היה המסר.

‫הגאון מבין, אז יהיה את זה.

‫וחשש ובצדק, שהדבר ‫הזה, זה בדיוק הסכנה הזו.

‫מוציאים פה את אלוהים שמחוץ לחיים,

‫ומשיעים רק אלוהים שהוא בתוך העולם הזה,

‫וזה עכשיו מעקר את כל ההתקדמות,

‫את כל היכולת להמשיך הלאה.

‫שנייה, אני אשים את המלאך ואז בשמחה.

‫ממילא, גדולי תלמידי החיים באותו דור,

‫יוצאים נגד הדבר הזה?

‫מה פתאום?

‫אחת הנקודות שהמחלוקת הזו פרצה,

‫זה היה על שינוי נוסח התפילה של החסידים.

‫החסידים שינו דברים בנוסח התפילה.

‫אחד הדברים שהם שינו, שעל ‫זה יצא הקצף מהגאון מבין לה,

‫שבברכת אהבה, אהבת עולם, אהבה רבה,

‫שאומרים בברכה לפני קריאת ‫שמה, אז איך הנוסח היה?

‫הנוסח היה, אהבה רבה אהבתנו השם אלוהינו.

‫מה זה אהבה רבה?

‫אהבה רבה זה, אתה אוהב אותנו,

‫אבל כל מה שאתה אוהב אותנו, יש עוד אהבה.

‫אהבה רבה, יש עוד משהו שהוא מעבר לאהבה שלך.

‫החסידים שינו את הנוסח מהאהבה ‫רבה, לאהבת עולם אהבתנו.

‫כלומר, אלוהים נמצא בעולם.

‫אין רבה, אין משהו מעבר לעולם הזה.

‫זה הנוסח שיש עוד ספרד?

‫תלוי, באיזה נוסח. בנוסח ספרד, מה שנקרא,

‫שזה נוסח שהוא בנוי על הנוסח החסידי,

‫אז יש אהבת עולם. ‫בנוסח השכנה זה נשאר אהבה רבה.

‫הגאון מבין על הדבר הזה, ‫על השינוי מהאהבה רבה,

‫הוציא קרוז שכותב, ספרו לב, זה היה ניסוח,

‫ואומר, החסידות זו מינות ‫ארורה שכל בעיה לא יישובו.

‫על הדבר הזה הוא יצר מלחמה בעם ישראל.

‫ותבינו, זו הייתה מלחמה לחיים ולמוות.

‫היום, ברוך השם, אנחנו כבר ‫אחרי איזון של כל הדברים,

‫נסביר איך זה קרה,

‫אבל בשלב ראשון הייתה ‫פה מלחמה בלי לקחת שבועים.

‫משפחות נפרדו, אנשים התגרשו,

‫הכרימו ילדים, היה גם מצב שזה הגיע לאלימות.

‫על שנות, כן, הסיפור על יוטת כסלב, יד כסלב,

‫שכולם חוגרים היום,

‫שחבאד הצליחו לשכנע את ‫כולם שזה החג של עם ישראל.

‫רבי שניאוזן מלאדי לא הגיע ככה סתם לכלא.

‫איך הוא הגיע לכלא?

‫הלשינו עליו. מי הלשינו עליו?

‫תלמידי חכמים.

‫תלמידי חכמים הלשינו עליו.

‫זה לא כוחות הסתם שהגיעו בעולם הזה.

‫תלמידי חכמים.

‫שהם רצו לרסן את התנועה החסידית.

‫זה לא... והבעל התניה, ‫רבי שניאוזן מלאדי,

‫הוא רצה להשלים עם הגאון מבינה,

‫הוא רצה לקבל לגיטימציה עם הגאון מבינה.

‫הגאון מבינה לא היה מוכן להיפגש איתו,

‫וזה הגיע למצב כזה שבעל ‫התניה הגיע לבילנה כדי להיפגש.

‫הגאון מבינה עזב את בילנה כדי שלא יגידו

‫שהם היו באותה עיר באותו...

‫זה נראה מה, איזו התנהגות, ‫מה, אתה לא יודע להכיל או...

‫זה לא... אז לא למדו את המילים האלה.

‫הגאון מבינה ותלמידיו אמרו,

‫אנחנו חייבים להעמיד פה ‫עמידה ברורה, תקשיבו טוב.

‫האלוהים שאתם המצאתם לעצמכם החסידים,

‫שנמצא בכל מקום, זה רק חלק מהתמונה.

‫התמונה השלמה זה שיש גם ‫אלוהים שהוא מעל המציאות.

‫ומה זה אומר אלוהים מעל המציאות?

‫זה אומר שבשביל להתקרב לאלוהים ‫אתה חייב להתגבר על העולם הזה.

‫אתה לא יכול לתת לגיטימציה לדברים,

‫מה שנקרא, לטבעיות, ולחשוב שזה קדושה.

‫אתה חייב להתעלות.

‫אלא מה, וכך מגיעים לנקודה, ‫יש השגחה אלוהית בסיפור הזה.

‫מצד אחד, הבעל שם טוב ‫ותלמידיו, מה הם רצו להגיד?

‫הם רמו, תקשיבו.

‫האלוהים הזה שאתם מדגישים כל הזמן,

‫האהבה רבה, זה שיש תמיד ‫משהו מעלינו ותמיד צריך לגבל,

‫זה, אי אפשר לחיות עם זה.

‫חייבים גם אלוהים שמופיע פה בתוך העולם הזה.

‫הבעל שם טוב ותלמידיו עשו את התפקיד שלהם,

‫והגאול מבינה ותלמידיו עשו את התפקיד שלהם.

‫ככה זה עובד בעם ישראל.

‫הגאול מבינה, בזכות ההתנגדות שלו,

‫זה איזן את התנועה החסידית.

‫ההתנגדות האדירה שהייתה לתנועה החסידית אז,

‫היא יצרה שבאמת הסכנות

‫שהיו יכולות להגיע מהתנועה ‫החסידית, והיו, ככה להתחיל.

‫אני אומר שוב, זה דברים שמאלימים אותם היום,

‫שיקרה קצת על תולדות החסידות בתחילת הדרך,

‫היו שם דברים מזויים לחלוטין.

‫אנשים שחשבו שאלוהים דבר ‫איתם, עזבו את המשפחה שלהם,

‫היום גם יש כל מיני ניצוצות לדברים האלה,

‫מדי פעם, אבל אז זה היה כתופעה.

‫אנשים נטשו את המשפחה,

‫הפסיקו לעבוד, ישבו כל היום, שטויש,

‫ודמיינו שהם רואים הלכים.

‫בזכות ההתנגדות האדירה,

‫זה יצר עכשיו איזון בתוך התנועה החסידית.

‫והחסידות יצרה, זה גדולי ישראל שהובילו אותה,

‫יצרו מצב שמצד אחד מתחברים ‫באמת לאלוהים שמתגלב עולם,

‫ועם כל זה מקפידים על ההלכה,

‫כן, בהתחלה הרדנמיה, ‫כדאי כזה, שלא צריך להתפלל.

‫הוא לא צריך להתפלל בזמן, כי מה זה זמן?

‫האלוהים הוא נמצא בכל זמן.

‫מה, קריאת שמה זה דווקא בשעה...

‫עד שעה שמונה וחצי?

‫למה? אני פוגש את אלוהים גם בשעה אחת.

‫עם הזמן הדברים התאזנו,

‫והתלמיד הגאול, הגדול של גאול מבינה,

‫רבי חיים איבולוג'ין, הוא ‫כבר נפגש עם בעל התנועה.

‫למה? לא בגלל שהוא הבין שהרב שלו טעה

‫והוא נהיה יותר נחמד, לא.

‫אלא כל אחד עשה את תפקידו.

‫אחרי שנוצר האיזון, אפשר היה לחבר.

‫והיום, ברוך השם,

‫כל הזרמים האלה בתוך עם ‫ישראל, הם משלימים אחד את השני.

‫אבל זה היה בתחילת הדרך.

‫שאלות עד כאן?

‫בוא נתחיל שנייה, בסיבוב השעון. כן?

‫אבל שאנחנו מקווים כל הדברים השלימים שלנו?

‫לא, בוודאי שלא, חלילה, אבל...

‫לא הבין אותו, אבל זו הייתה ‫טעות בלתי נמנעת, הבינה?

‫ברגע שאת לוקחת רעיונות מהאלה, מהסוג הזה,

‫ומפיצה אותן בציבור ‫הרחב, בטח לפני 300 שנה,

‫אי אפשר שאנשים לא יטועו.

‫את מבינה? יהודים נמצאים שם באיזו אוקראינה,

‫בקושי חיים, בקושי שורדים.

‫מה הרזיק אותם כל השנים?

‫שאמרו להם, תקשיבו, אתם צריכים לעבוד,

‫צריכים להתפלט, צריכים לקום הבוקר.

‫ופתאום הם שומעים רעיונות כאלה, ‫עזבו, עזבו, תרקדו והכול יהיה טוב.

‫זה בהכרח יוצר פירוק מערכות.

‫וכאן אני אסיף נקודה שנרחיבה בהמשך.

‫אתם רואים שאותה סכנה ‫שהייתה בזמנם של החסידות,

‫אותה סכנה ואפילו יותר מזה,

‫זה מה שקורה היום במשנת הרב קוק.

‫אל תתבלבלו.

‫הרעיונות שאנחנו לומדים בשיעורים הללו

‫הן רעיונות מאוד מסוכנים ‫כאשר הם נפוצים בלי בקרה.

‫אותם דברים שאמרנו, שאנשים התחילו לדמיין

‫שהם שותים יש ועכשיו הם פוגשים את אלוהים,

‫גם עכשיו, כשאנשים לומדים את ‫הרעיונות של הרב קוק בלי הכנה נכונה,

‫אה, זה ככה.

‫עד עכשיו חשבנו שצריך ‫לעשות צניעות בין גברים לנשים.

‫ככה כתוב בשולחן הרוח,

‫עכשיו שלמדנו מהרב קוק, ‫שאלוהים מופיע בכל מקום,

‫וכוח, אהבה, רומנטיקה, זה גם חלק מהקדושה.

‫וגם המיניות, יש פסקאות ‫ברות הקודש, שזה גם חלק מזה.

‫אז בעצם בואו נעשה פה חברה מעורבת.

‫איך התחילה? לדוגמה.

‫או האדם מתחיל להגיד,

‫אה, עד עכשיו חשבנו שאדם ‫צריך לפרוש מהעולם הזה

‫כדי להתקרב לאלוהים.

‫הנה, אני לומד עכשיו ברב קוק, שמה פתאום?

‫צריך כלכלה, צריך צבא, אז יאללה.

‫אני עכשיו כולי מתמסר לחיי החומר,

‫ומהר מאוד אדם מוצא את עצמו, ‫מנותק מכל הרוחניות והקדושה.

‫וכמו שהיה לבעל שם טוב התנגדות אדירה,

‫וזה היה טוב מאוד שהייתה לו התנגדות אדירה,

‫ככה גם למשנת הרב קוק יש התנגדות אדירה,

‫וטוב מאוד שיש התנגדות אדירה.

‫אם הרעיונות האלה של הרב קוק ‫היו מופיעים בעם ישראל בלי התנגדות,

‫זה היה הורס את עם ישראל.

‫אוי ובוי.

‫אם אנשים היו לומדים, אמר, איסור ממרכים,

‫זה הופך להיות עכשיו משהו כזה פופולרי,

‫שאנשים, וואלה, כן, וזה,

‫גמרנו. אנשים היו מאבדים ‫לחלוטין את מה האמת, מה שקר,

‫הכול אלוהים, הכול מופיע, ‫הכול קדושה, הכול נשמה, הכול,

‫והרעיונות האלה, מצד אחד חייבים להגיד אותן,

‫מצד שני, טוב מאוד שיש כאלה שמתנגדים אליהן.

‫המהלך הזה, כל רעיון גדול ‫שמגיע לעולם ויש נגדו איזון,

‫יש נגדו התנגדות, זה מה שיוצר את האיזון.

‫ולכן לא צריך להתרגש ‫מההתנגדויות שיש כנגד תורת הרב קוק,

‫כמו שלא צריך להתרגש ‫מה... כל אחד במלא תפקידו.

‫כדאי שהוא שוטל נשמות בעולם.

‫הוא שטל את הנשמה של ‫הרב קוק שיגיד את הדברים,

‫וחייבים להגיד את הדברים,

‫והוא שטל את הנשמות של ‫הרב זוננפד או של, אני יודע מי,

‫של תמידי אחרים אחרים, שהתנגדו לזה.

‫ובזכות כל המתחים הללו,

‫עם ישראל לאט לאט הולך ‫ומקבל את הדברים באיזון האחרון.

‫אגב, ככה זה גם היה ‫שהרמחל כתב את הדברים שלו,

‫ככה גם שהרמב״ם כתב את הדברים שלו,

‫דיברנו על זה מהלך השיעורים,

‫שהרמב״ם הקפיץ את עם ישראל גם במדרגה אמונית

‫של להבין לא את אלוהים כגוף, אלא ככוח רוחני,

‫שרפו את הספרים של הרמב״ם.

‫וטוב מאוד שמי שעשה את זה עשה את זה,

‫עשו את זה תמידי חכמים, ‫רבינו ירונא, רבינו גדולים,

‫בגלל שזה היה תפקידם, לגרום ‫פה עכשיו שהדברים יופיעו,

‫לא שהם חשבו על זה, מי שיתנגד, יתנגד.

‫אגב, הוא מבין, לא יודע אם הוא עשה בראש שלו

‫שעוד דור הרמב״ם יבולוג'ין,

‫לא מבין, היתנגד, כי זו ‫הייתה הנשמה שלו בעולם.

‫אבל במבט רחב בעם ישראל, ככה הדברים מופיעים.

‫רק פה אנחנו מסבירים לכם ‫שהרעיון הזה של השפינוזיסטיות,

‫במשמעות הזו, שהאלוהים מופיע בכל דבר,

‫זה דברים שנמצאים עמוק עמוק ‫בתוך התפיסה היהודית היום,

‫וגם היום, תקפי נראה לכם שתי דוגמאות,

‫צריך מאוד להיזהר מהן.

‫צריך מאוד להיזהר מהדברים האלה.

‫כי שוב, הרעיונות האלה היום נשמעים,

‫כי אנשים מחפשים את זה, אתה מבין?

‫אנשים אוהבים לשמוע את זה.

‫כן, תאמין בעצמך.

‫אתה טוב כמו שאתה.

‫אלוהים אוהב אותך איפה שאתה.

‫זה משפטים שאנשים מאוד אוהבים היום לשמוע.

‫אנשים לא אוהבים לשמוע, תתגבר.

‫אלוהים לא אוהב אותך.

‫אתה צריך להיות ראוי לאלוהים.

‫זה נשמע משפטים כאלה.

‫מה פתאום?

‫אני בן של מלך.

‫בוודאי שיש בזה אמת.

‫אני רק מנסה להגיד שכל ‫אמת כזו חייבים גם לסייג אותה.

‫הרעיון הזה שאלוהים מתגלה, ‫זה כל מה שאנחנו לומדים פה.

‫אבל כל הזמן צריך לזכור, ‫אלוהים מתגלה בך, אבל יש תמיד,

‫יש שמיים מעליי ויש שמיים בתוכי.

‫יש שמיים בתוכי, אבל יש שמיים מעליי.

‫ואנשים הרבה פעם שוכחים את הקטע הזה.

‫וזו הנקודה.

‫כן, עוד מישהו?

‫אני חושבת שזה נורא ‫הזכיר, כאילו, דיברנו הרבה,

‫החצידות, ואחת החצידות, אני חושבת,

‫היא אחת, רק ממלכות את דם, זה הזכיר את חבל.

‫חבל, זאת אומרת, תראה, ‫עכשיו תגיד ברסלב, חבל זה...

‫חבל היא באמת... חבל של ‫היום זה לא חבל של פעם,

‫זה שני דברים שעונה, אני אגיד לך.

‫חבל הם החסידות היותר ידועה,

‫בגלל שיש להם מנגנון מאוד ‫מאוד גדול של הפצה וכולי,

‫הם לא צועדים היום בראש הכיוון הזה.

‫מי צועד היום בראש הכיוון הזה?

‫זה חסידות ברסלב.

‫שגם היא צריך לחלק.

‫אוקיי.

‫אתה אמרת, איך מצליחים, איך מצליחים ‫שאתה רואה בעליהם כל כך גדולים

‫שעושים להם את זה?

‫אתה יכול מאוד מאוד להשתתף ‫לך, להשתתף לך בתוכם,

‫איך את כאילו, לסנד מה הוא בעולם של דברי,

‫מה הוא צווי של דברי, או מה זה הצווי של...

‫לומדים תורה, זה מה שאנחנו לומדים בתורה.

‫אני מקווה שמתוך לימוד של הסוגיה הזו, למשל,

‫האדם יוכל לזהות מה הצדים ‫החיובים שקיימים בדברים כאלה.

‫כמו שאמרתי, האמון באדם, ‫התחוש, השמחה, הטבעיות,

‫ועם כל זה, האדם גם צריך ‫לזהות מתי זה עובר גבולות.

‫למשל, שזה מתחיל לתשתש את גבולות ההלכה.

‫יש תופעות כאלה של אנשים בשם חסידויות

‫או בשם זרמים אלה ואחרים, ‫מתחילים לדבר על זה,

‫כמו שאמרתי, לא צריך להקפיד על זמן תפילה,

‫לא צריך להקפיד על... זה ‫אנשים או הרעיות של התפילה?

‫זה אנשים, זה אנשים.

‫את צודק? כבר שמעתי.

‫זה אנשים, אבל זה לא סתם ‫שזה מגיע מהבתי מדרש האלה.

‫יש אנשים שנסים תמיד ‫להציג שהשיטות הן מושלמות,

‫ורק האנשים מקלקלים אותן.

‫זו גישה קצת... מסירת אחריות.

‫הרב קוק, כשכתב את הדברים ‫שלו, הסכנה כבר תמונה בפנים.

‫המכתרת היהודית,

‫זה שאנשים יחליטים שהם ‫רוצים לפוצץ את תר הבית

‫כי עכשיו אנחנו כבר בגאולה ‫ובית המקדש ירד מהשמיים,

‫זה לא צמח מ... לא יודע, מכבד.

‫זה צמח מביתי המדרש של הרב קוק.

‫למה? כי בבית המדרש של הרב קוק

‫יש פה רעיונות שבשורשם יכולים להביא,

‫בתפיסה השטחית שלהם, לדברים האלה.

‫אותו דבר גם בחסידויות.

‫יש פה רעיונות גדולים שהן ‫מגיעים עכשיו בצורה שתת,

‫בגדדי אנשים שאין להם ‫מספיק פשלות נפשית, הלכתית.

‫זה הסיבה, כלומר, למה אומרים כל הזמן

‫לא ללמוד את הדברים האלה לפני שבן אדם,

‫יש לו אחיזה בהלכה, בשעה, ספוסית.

‫כי קודם כול אדם צריך משך שנים לדעת,

‫זה אסור וזה מותר, נקודה.

‫עכשיו שאתה אוכל אוכל ‫לא קשר, זה אסור, קודה.

‫עכשיו תלמד מתוך החסידות, ‫מתוך הרב קוק, מתוך הקבלה,

‫ותדע שגם באוכל התאמה ‫יש בעצם ניצוצות של קדושה,

‫ובדיעבד, זה שטעית ואכלת בטעות בשר החזיר,

‫בדיעבד זה מגלגל עכשיו את הצדדים האלוהיים

‫שקיימים במשר החזיר,

‫וזה, את מבינה, לא חשבון ‫שאנחנו עושים בצד המעשי.

‫ברגע שאדם במשך שנים, לא חוז בשולחן הרוח,

‫אז הוא לוקח את הרעיונות האלה ומתחיל

‫ליישם אותן ברמה המעשית, ואנשים עושים את זה.

‫כן, עכשיו, לפעמים עושים את ‫זה בצורה בוטה כמו שתיארתי,

‫לפעמים זה נעשה עוד פעם בצורה עדינה יותר.

‫למשל, התחושה שאני בטוח שלרבים מאיתנו יש,

‫שכמו שאמרתי, לפעמים, למשל,

‫על הנושא הזה של היום ‫של צניעות בין בנים בנות,

‫הוא בן, ומגרש שגדלנו בחברה

‫שבסיסה היא במשנת הרב קוק,

‫שכן, החיים, מי צריך לחיות וזה וזה,

‫ומה, אנחנו חרדים, כן, זו הכללה הכי גדולה,

‫ומה, אנחנו חרדים, אז יש ‫כבר תחושה כזאת שכן, תראה,

‫בסדר, צניעות, זה חשוב, אבל איכשהו הרטייה

‫מייסורים בנושא הזה היא כבר פחות חריפה

‫מאשר אנשים שלא לומדו רב.

‫זה מחיר בלתי נמנע, צריך לדעת את זה.

‫מחיר בלתי נמנע.

‫כשהאדם לומד את הרעיונות האלה, באופן טבעי,

‫הוא נכנס פה לעולם שיוצר ‫בשלב ראשון איזה סוג של...

‫אבל זה הדרך שהקב' הוא מקדם את העולם,

‫וכשאנחנו לומדים את הדברים האלה,

‫אנחנו מנסים כמה שאפשר לקחת הרעיונות הגדולים

‫בלי ליפול ב... כן.

‫למה גם בקרא וגם בשרות,

‫למה דרך למנוע את הסיפרים ‫ולחסות עליהם, ולמה לא להגיד...

‫שכול, כמו שאתה, בוא תיקח ילד קטן,

‫מאוד אחד, קח ילד קטן בן ‫שבע ותגיד לו, מה זה אלוהים?

‫ילד קטן, אני אגיד לך, אלוהים זה סבל בשמיים,

‫תגיד לו, לא, עיקר האמונה ‫היא בגדולת שלמות אינסוף.

‫תגיד לו את האמת.

‫לא, בסדר, אבל תגיד, יש הבדל בין זה,

‫זה מגניב להגיד, זה מה שהגרה ‫אמרה... לא, הגרה התכוון,

‫הגרה התכוון שהתופעה כמו ‫שהיא עכשיו זה מינות ארורה.

‫זה שיצא מזה אחר כך, ברור ‫וכו', זהו הוא לא מדבר על זה.

‫הוא מדבר עכשיו, הגרה ‫חי לפני שלוש, שמונה שנה.

‫זה מה שהתופעה כמו שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫זה מה שהתופעה היא ארורה?

‫התפיסה הזו שאלוהים נמצא בכל דבר,

‫היא תפיסה שהיא הגאולה של העולם,

‫היא מה שעכשיו בונה את ‫כל מה שאנחנו מדברים עליו,

‫אבל לא להתבלבל.

‫אלוהים נשאר גם מישהו.

‫ואני הולכת מניסיון שנים שלמד את הסוגיה הזו,

‫זה תמיד הטעות.

‫אנשים אומרים, אה, אז בעצם החיים זה אלוהים,

‫ולמי אני מתפלל? לא.

‫אלוהים זה מישהו.

‫אלוהים זה לא משהו.

‫אלוהים זה לא ההרמוניה הכללית של המציאות.

‫אלוהים זה ה... ה-force, ‫כמו במלחמת הכוכבים,

‫האנרגיה הקוסמית של ‫ה... לא. אלוהים זה מישהו.

‫אלוהים זה דבר שהוא מחוץ למציאות.

‫שאנחנו פונים אליו, מתפללים אליו.

‫לא להתבלבל בזה.

‫לא להתבלבל. אנחנו לא New Age.

‫אנחנו לא עכשיו כאילו, ‫אה, בעצם היהדות זה כזה...

‫כמו שאומרים היום, יש כאלה...

‫יש אנרגיה קוסמית שהיא מקיפה את כל העולם,

‫ואנחנו מנסים עכשיו למקסם ‫אותה, ולטעל אותה לכיוון שם.

‫יש משהו שהוא מעל העולם, והוא מחוץ לעולם.

‫רק כל הזמן החידוש הוא ‫שהאלוהים מופיע גם בתוך החיים,

‫ולא כמנותקנים.

‫שזה לא מובן מה קורה.

‫מתחיל, כמו שאמרנו, הגישה הזו,

‫כשרואה את... שהעולם ואלוהים זה אותו דבר,

‫מתחיל להיווצר יחס של התייחסות לאלוהים,

‫מה שנקרא, בגובה העיניים.

‫אלוהים הופך להיות סחבק.

‫שימו לב לדוגמה.

‫יש פה צילום של ספר, ש... ‫ספר שאני מאוד מעריך אותו.

‫זה באמת... זה הגיע ליתי מהכיוון

‫של מתחסידות ברסלב ברמה זו או אחרת.

‫ספר שמנסה להסביר את מושג האלוהות לילדים,

‫שאומרנו קודם. תראו.

‫ותראו, אני אקרא לכם את הספר, זה יהיה מבחן.

‫מבחן, מי קלט מה שנקרא, ‫את הנקודה שדיברנו עליו.

‫אני אקרא לכם את הסיפור, זה קצר, זה בחרוזים.

‫ותגידו לי, איפה פה תמון הקשל?

‫איפה פה השפינוזיסטיות מסתדרת?

‫מסתדרת כמובן מתוך כוונה טובה.

‫רצו פה לחנך ילדים להירת שמיים,

‫לתפיסה אמונית יותר בוגרת, אבל שימו לב.

‫בן של אבא.

‫כבר, אגב, כותרת מעניינת.

‫בן של אבא.

‫האחרון שחשב שהוא בן של ‫אבא, זה היה לפני 2017 שנה,

‫וזה נגמר לא טוב.

‫שאדם מתנסח שהוא בן ‫של אלוהים, זה לא פשוט.

‫אני גם צילם את המשפטים ‫שהיום שומעים אותם היום,

‫כחלק מהתפיסה הזו.

‫אני בת של מלך, אני בן של זה.

‫זה משפטים שנאמרים בחסידות, זה נכון.

‫אבל שאלה היא, מה מתכוונים?

‫אני לא אגיד לכם, אבל זה אני...

‫מצד אחד, יש אבינו, מלכנו.

‫זה שני דברים שונים. יש שני צדדים.

‫יהיה צד שהקב' הוא אבינו,

‫זאת אומרת, יש פה איזה קשר של חיים,

‫אבל יש גם צד שהוא חיצוני, שהוא מלך.

‫אנשים היום מאוד מאוד נוטים ‫להדגיש את הצד של אבינו,

‫והרבה פחות את הצד של מלכן.

‫נכון, נכון.

‫אבל אסור לשכוח גם את הצד של אירא.

‫אבל גם מאבא שלנו, יש כאילו, ‫אסור לשכוח את הצד של אבינו.

‫גם את אבא שלי, אבא, ‫פה בארץ, אני... נכון, נכון.

‫שני הצדדים... שני הצדדים חשובים.

‫אנחנו עכשיו מצביעים על החשש...

‫עוד פעם, כל השיעורים ‫דיברנו על ההבנה של אלוהים

‫לא כמשהו חיצוני ועריץ, אלא אלוהים כ...

‫דיברנו על זה, אהבה, שלמות, אין סוף.

‫עכשיו אנחנו מנסים גם לדבר על זווית השנייה,

‫שאם כל מה שבנינו בנפש,

‫להישאר עדיין עם היחס של ‫המרחק בינינו לבין אלוהים.

‫בן של אבא, סיפור ילדים שמתאים גם למבוגרים,

‫ספר למבוגרים שמותם גם לילדים.

‫נחמד.

‫עכשיו אספר לכם מעשה שקרה

‫אתמול אחרי השיעור בתלמוד תורה.

‫זה לא דבר כזה היום, הוא נורא,

‫אבל לא אזכיר שמות מחשש לשון הרע. יפה.

‫אחד החברים... ‫אני אומר בקיצור, זה לא כזה סיפור,

‫זה אומץ, זאת אומרת, זה יפה שאנשים ככה...

‫מוכנים ככה ללמד דברים לילדים.

‫אחד החברים קיבל מכה, ‫מחבר שמייר כי רץ להפסקה.

‫תכף הם הצליחו ליצוק ולריב, ‫וכל אחד אמר שיקרא להביב.

‫ואז הצטרפו למאומה עוד כמה חברים

‫והתווכחו לאבא של מי יש הכי הרבה שרירים.

‫אחד אמר שאבא שלו היה בצבא,

‫מפקד של טנקים ביחידה מאוד טובה.

‫אוקיי.

‫זה ברסלב ציונים דתיים, זה משהו כזה...

‫חבקוקים, יש כזה כל מיני... ‫אחר אמר שזה בכלל לא נחשב,

‫כי אבא שלו זכה באליפות ג'ודו במושב,

‫ושלישי סיפר שאבא שלו שוטר במדים.

‫בקיצור, הבנתם מריבה של ילדים.

‫למרות שוויכוחים אני בכלל לא אוהב,

‫אמרתי לכולם, תקשיבו חברים,

‫זה בכלל לא משנה מה שאתם אומרים,

‫כי אבא שלי הוא יותר מכולם, ‫אבא שלי הוא הכי בעולם.

‫באמת? מה אבא שלך עושה?

‫התחילו כולם לחקור את הנושא.

‫אבא שלי לא שוטר וגם אין לו מדים,

‫צחקתי וסיפרתי לכל הילדים, ‫תגיד מה הוא כבר עושה?

‫קפצו עליי כולם. זה פשוט אמרתי.

‫אבא שלי זה בורא עולם.

‫כולם צחקו ואמרו שזה לא נקרא,

‫כי הרי איך אפשר לקרוא לו לעזרה?

‫ועניתי להם ברור ובקול, הרי ‫הוא קול יכול. הוא יכול לקול.

‫ובכלל, איך אפשר להשוות בינו לבין כולם

‫כשהוא בעצם מלך העולם?

‫כדי לדבר איתו, לא צריך פלאפון

‫שעובד על סוללה, שיחה עם ‫אבא הבורא, אפילו שקל לא עולה,

‫הוא אף פעם לא תפוס ולא במתינה,

‫האוזן לא כואבת ולא מקבלים קרינה,

‫אני קורא בספר, ואחותי בלימודים טרודה,

‫ואפילו הדודים, השכנים, ‫החברים, הוא לא נמצאים וממערים,

‫לעומת זאת, יש אחד, שימו לב,

‫יחיד ומיוחד, שהוא אף פעם לא משאיר אותי לבד,

‫זה הבורא, שנשף בנשמה, ‫הוא נמצא בתוך תוכי.

‫בכל מקום שיהיה, ‫הוא קרוב הכי הכי.

‫רגע, עצרו שנייה, אמר אלון,

‫גם לי יש שאלה, לא הבנתי שום מילה,

‫אתם אומרים שיש נשמה בתוך גוף האדם,

‫אבל מה הקשר בין זה ובין בורא עולם?

‫גם זה מאוד פשוט, השבתי ‫לאלון, תחשוב ששנינו מנפחים בלון,

‫האוויר שיוצא מכל ‫אחד, הוא שונה ומיוחד,

‫בבלון שלי, אוויר שלי, ‫בבלון שלך, אוויר ממך,

‫ככה בדיוק היא נשמת חיינו, ‫ממלאת חיים את כל גופינו,

‫השם נשף אוויר אל תוך תוכינו, ‫הנשמה זהו עצמו שבקרבנו.

‫עד כאן.

‫נו...

‫תשוב, כוונה טובה, אבל א', ‫מלך התחיל אז הייתה טעות

‫לנסות להסביר לילדים דבר ‫כזה, זה פשוט בלתי אפשרי,

‫הילד לא מסוגל להבין דברים מופשטים,

‫הוא רק מסביר דברים כמותיים,

‫אז אתה בראי שאתה עושה את זה לילדים,

‫אתה ברור שאתה טיפול, ‫אבל מה הנקודה פה?

‫שימו לב, א', כל היחס הזה

‫לאלוהים כאבא, שימו לב, ‫כשאדם מתייחס לאלוהים כאבא,

‫מה זה אבא?

‫אבא זה אני והוא אותו דבר, ‫כשאני אגדל גם אני אהיה אבא,

‫אנחנו על אותו לבל, ‫רק הוא גדול ואני קטן,

‫ואם הזמן, שימו לב למשפטים ‫שנאמרו פה, אלוהים בתוך תוכי,

‫משפט כזה, ופה, הנשמה ‫זה הוא עצמו שבקרבנו,

‫זה מילים שנראות כאילו חסרות ‫משמעות, אבל הן מאוד משמעות,

‫זה בדיוק הנקודה, חלילה, ‫אלוהים עצמותו של אלוהים,

‫זה מה שאנחנו מדגישים כל ‫הזמן, בכל התפילה, אלוהים,

‫אנחנו מדגישים כל הזמן בקדיש,

‫יש מרבא מברך לעלם ולעלמי ‫עלמיה, לאלה מכל ברכתה עשירתך,

‫הרעיון הזה שאלוהים בתוכי, ‫זה דבר שהוא מאוד מאוד בעייתי,

‫שוב, שפינוזה נמצא שם מאחורי ‫האוזן, אלוהים, כאילו, מה,

‫אתה חלק מאלוהים, זה משפט ‫לא נכון, גילוי של אלוהים,

‫שימי לב, כשנמשים במילה ‫שמאחריקה את זה, גילוי של אלוהים,

‫ניצות של אלוהים, חלק זה אומר,

‫שזה רק הבדל כמותי בין אלה בין אלוהים,

‫התבינה, העץ הזה הוא חלק ‫מהסטנדר, יש הרבה דברים בחזל,

‫גם המשל הזה שעולים פה ‫על הבלון, זה לוקח מהטניה,

‫הכל זה מקורות נכונים, השאלה ‫היא איך תופסים אותם, הבנת?

‫אדם שמתחיל לפנות אל ‫אלוהים עכשיו בגיצורה הזו,

‫אבא, או יש כאלה שבכלל מוסיפים אבא להם,

‫זה בכלל מה שנקרא, ‫נפתחו, אבא להם,

‫זה מעקר שוב את היחס הזה שיש משהו מעליך,

‫וזה יוצר עכשיו השלכה ‫נפשית שלמה לכל עבודת השם,

‫כל השריר הזה של ההתאמצות,

‫של ההתגברות, של היציאה מהעולם הזה,

‫בשביל עולם עליון יותר, ‫זה שריר שהולך ומתנבם,

‫ומזה מגיעים התפיסות של אנשים ‫שמתנהלים בצורה מאוד ילדותית,

‫לא עובדים, לא לומדים,

‫נמצאים בזה עולם שמטשטש ‫עכשיו את הגבולות הריאליים,

‫כי אלוהים בכל מקום, ‫ובעצם אני לא צריך לעבוד,

‫כי בזה שאני עכשיו מנגן בגיטרה,

‫אז עכשיו הקדושה מופיעה בי, ותזרום, אחי.

‫זה שורש הדברים, מתחיל בחוסר זיקוך, נכון?

‫מנקודה מאוד אמיתית ומאוד נכונה,

‫שיש לה מקום, והיא צריכה להופיע בעולם,

‫והיא מופיעה בעולם, אבל ‫חייבים לנקודה הזו לזקך אותה

‫עד רמת הדיוק הכי גדולה שאפשר.

‫כן?

‫לילד לא צריך להסביר מה זה אלוהים.

‫מזה מתחילים.

‫כן, ילד מקבל את זה.

‫ילד, מה זה אלוהים?

‫אלוהים הוא שולט על כל הרעיון.

‫אלוהים הוא, לא יודע, ניסחים בסגנון הזה.

‫משהו מאופל כזה שהילד יבין שיש משהו מעליו.

‫איפה אלוהים נמצא? בשמיים.

‫הילד מבין את זה כפשוטו, ‫שיש מעבר לעננים איזה סבא.

‫בסדר גמור.

‫כי ילד מבחינתו עכשיו משהו הוא קלט

‫שיש גודל מעליו.

‫השם אוהב אותך.

‫בדיוק, השם אוהב אותך.

‫השם משגיח עליך.

‫השם מחליט... משפטים הסוג הזה.

‫הילד לא מגיע לשאיר אותך.

‫ילדים, הם שואלים.

‫אין בעיה לענות להם תשובות סתמיות.

‫ילד אין לו... אין שום ‫בעיון, כבר הוא אומר לך,

‫תכף היה להיברח.

‫את הילד, את שואלת, מי זה אלוהים?

‫אתה אומר לו, מי זה אלוהים?

‫תסתכל את המשחק החדש פה.

‫הוא אומר, אה, נכון, נינג'ה פרוט.

‫ואז הוא שוכח את השאלה.

‫אין חשש, אין חשש.

‫ילדים, שהם שואלים מי זה ‫אלוהים, הם לא מתכווים, הם לא...

‫אין להם את הכלים עכשיו

‫לנסות להבין מה העומק של הדברים.

‫הילדים שואלים מי זה ‫אלוהים, הם רוצים לקבל תשובה

‫שיש משהו יציב בחיים.

‫זה העולם הפסיכולוג שלהם אחורה הזה.

‫יש מישהו שמשגיח עליהם.

‫אני לא לבד.

‫וזה התחושות שצריך לשדר לילדים.

‫איך מנסחים את זה בדיוק?

‫צריך לבדור כל ילד... מה? כן.

‫אבל זה לא משנה, אני ‫רוצה להגיד לילדים אחר כך

‫את התחושה שיש להם שואלים מי זה אלוהים,

‫אבל אין הומסד מרור.

‫בסדר, אז בעזרת השם, ‫בגיל 18 הוא יושב וילמד,

‫מאמר ישרון מרכים, אבל... ‫בואו שואלים לי שאלים,

‫אם את מכתבת בית אני אשאר.

‫אז על זה אני מדבר, על זה אני אדבר,

‫זה לילד מכתב את הבית.

‫אבל יש תשורות משכירה שהם יותר.

‫ילד צריך לגדול, וזה ‫מה שילדים רוצים.

‫ילד צריך לגדול עם אהב ‫תחושה ברורה, תחושה, לא הבנה,

‫אין הבנה בגיל ‫יעדן, אין להם יכולת.

‫ילד, אין תחושה ‫ברורה, אתה לא לבד.

‫אתה לא לבד.

‫יש תמיד משהו שהוא מעליך.

‫העולם שאתה רואה, העולם ‫שאתה חווה וכולי, הוא לא הסוף.

‫יש שמיים, יש השגחה, ‫יש למי להתפלל.

‫זה העמדה הנפשית

‫שצריך לבנות אצל ילדים.

‫וככל שהם יגדלו, אנחנו נלביש ‫את העמדה הנפשית הרגשית הזו

‫בסכל.

‫מבינה?

‫אבל הרי שאת מתחילה עכשיו ‫בית קטן, את חייבה להגיד לו,

‫אתה יודע, אלוהים, ‫אתה מבין, זה ישות.

‫את גומרת אותו.

‫הוא לא, אין לו שום כלים.

‫זה כמו לתת לילד קטן בגיל ארבע

‫לאכול סטייק.

‫הוא יחנק.

‫אין לו כלי עיכול

‫לעכל את הדבר הזה.

‫ואני אומר לך את זה, ‫אני אסייר עם רב שנים.

‫ילדים, הם לא מסתבכים עם זה.

‫אין שום בעיה להגיד למשפטים

‫שיניחו את דעתם.

‫כמה נהיים?

‫מה זה?

‫כמה נהיים?

‫עד גיל הנהורים.

‫גיל הנהורים.

‫זה עכשיו הקשמות שהם... ‫אין ברירה, אין ברירה.

‫ילד חייב להקשים.

‫הוא לא מסוגל שלא להקשים.

‫ברור שאתה אומרת לו, אלוהים,

‫ברור שהוא מצייר עכשיו איזה דמות.

‫אין... וגם אנחנו מציירים דמות.

‫רק כשאנחנו מציירים דמות

‫יותר מופשטת מהילד.

‫אנחנו מתקדמים בהקשמות, ‫אבל תמיד יש הקשמה.

‫ולא צריך להיבהל מזה.

‫אבל בין להבין את המציאות, ‫כמו שבין לצייר אדם עם זקן,

‫יש לו מלא אמצע.

‫נכון.

‫אבל זה תהליך צריך להיות טבעי אצל הבן אדם.

‫את לא יכולה לזרס תהליכים.

‫כמו ילד קטן שזוחל, את לא ‫יכולה לדלג על שלב השחילה

‫ולהכיח אותו לרוץ.

‫אבל גם השחילה יכולה לעשות

‫בצורה שהיא מבצועית בגד.

‫כאילו... הדבר הנורמל... לא נכון.

‫הדבר הנורמל היא ילד זוחל

‫ולאט לאט מתחיל ללכת.

‫לא... אין פה יותר מדי ‫תרגולים בדבר הזה.

‫יש ואם מאתגרים קצת את ‫הילד בשחילה, אבל לא...

‫זה תהליכים טבעיים, ‫תהליכים שמפשרים עובדי וי.

‫ילדים שגדלים

‫באווירה תורנית בריאה.

‫כמו שאמרתי, הם ‫ידעים מה שהם מזהים.

‫שיש בבית שמחה.

‫יש בבית איזה כיוון

‫שהם לא יודעים להגדיר אותו,

‫אבל הם מזהים שהבית הולך סביב זה

‫משהו מסוים.

‫והם מזהים שהכיוון הזה

‫נותן להורים ולמשפחה

‫אידיאל, תקווה, גיבוש, מוטיבציה.

‫זה מה שהם... זה המזון ‫שהילד זקוק מואויר לנשימה.

‫כשילד אין לו את המזון ‫הזה, אז מתחילים הסיבוכים.

‫כשהוא מרגיש שיש דבר, ואז ‫מתחיל הפלסוף, ואז בעד פעיה,

‫כי הוא מנסה להפעיל כלים סכנים

‫בזמן שאין לו את המיטן הרגשי

‫ונוצרים כל הבעיות.

‫ברגע שילד גדל בבית אמוני ‫בריא, התחושות האלה ממלות אותו.

‫ואמרתי, באיזשהו שלב, גם ‫מתחילים ללמוד איתו את הדברים

‫בצורה יותר עמוקה.

‫ברגע שמנסים שוב לקחת את הרעיונות האלה

‫ולהכניס לילדים, עכשיו אין את...

‫את אומרת, ילדים רעיונות כאלה

‫שאלוהים נמצא בתוך ‫תוכי, מה זה עכשיו הילד?

‫הילד מתחיל לחיות בסרט.

‫שעכשיו הוא מדבר עם אלוהים, ‫אז מתחילים לדבר עם עצמם.

‫רגע, רב, אבל הסתר הזה לא נפטר סתם.

‫כי אנשים ראו ש... ‫כן, כן, את צודקת.

‫הצורך, אני לא... זה ‫תחום מאוד מאוד אפור.

‫רגע, גיל, אני אורח את זה ‫בינתיים, זה פה כל השאלה.

‫את צודקת, אני לא... ‫אבל תסבירו את זה,

‫כי הוא לא יכול לקלוט.

‫בסדר, אני אומר, הכוונה פה טובה.

‫הכוונה טובה, הכוונה טובה, ‫ויש הרבה רצונות כאלה,

‫ולכאול שגם זהוי לדברים מסוימים.

‫אני רק אומר את זה, הבאתי ‫את זה כדוגמה פה, לא עכשיו,

‫אני נכנס להשפעה של הספר ‫הזה, אם זה היה טוב או לא,

‫אני מדבר עכשיו ברמה העקרונית.

‫זה בא, פשוט אומרת, מהצורך האמיתי,

‫שאנשים רוצים להסביר לילדים את הדברים

‫בצורה עמוקה.

‫רק אני אומר שיש סכנה מאוד גדולה

‫בדברים האלה, וצריך... ‫לא סכנה גדולה בכלל.

‫נכון, וכיוון שיש סכנה פה וסכנה פה,

‫צריך לשקול טוב מאוד מה עושים כל דבר.

‫אני אראה לכם עוד דוגמה ‫אחת, שמניח שהיא יותר מוכרת.

‫שימו לב לדבר הבא.

‫זה קטע, סרטון, שמכירים, שאני ‫חושב שגם מדגים את הנקודה

‫שאתם מדברים עליה.

‫שוב, יש פה המון אמת, ‫אבל גם תפיסה של אלוהים

‫שהוא נגיש מדי, שאלוהים פה.

‫שימו לב לדבר הבא.

‫בואו רק נראה את זה שנייה.

‫אולי נראה את זה שנייה.

‫אולי נראה את זה שנייה.

‫היי, דביבו.

‫כמעט הכול?

‫כמעט הכול.

‫יש אצלי אלף דולר.

‫איך זה?

‫היהודי אבוגר ממוסחר, ‫שאני תמיד הולך אליו, נפטר.

‫ידעתי.

‫שכחתי להגיד לך.

‫בורך דיין אמס.

‫אז הנה, אלף דולר.

‫מה לעשות איתם?

‫אתה כבר תמצא למי לתת.

‫דביבו, אני רוצה לגמור עם זה.

‫אני יורד במרכז היום.

‫בבקשה, תסתכל פה.

‫בטח תמצא מישהו.

‫אני לא יודע.

‫תגיד מספר.

‫מה מספר?

‫תגיד מספר, נו.

‫אני יודע, 35.

‫תתחיל מספר.

‫1, 2.

‫רבינו הקבוצה, רבינו ‫הקבוצה, בזכות הזכויות שלו,

‫תשמע אותנו, תן לנו נס, אבא של בשמיים.

‫13, 14, 15, 16, 17, ‫18, 19, 20, 21, 22, 23...

‫אני לא יודע שאני רביצה לי ימי מנוחות מנהלת.

‫נס, אמונות של העולם, נס, נס, נס.

‫גם כלר בגיץ המוות לא הראה כי עדיין מתי.

‫משה בלנד, מכיר?

‫כן, שמול הנביא שמה.

‫כן, אני חושב שאני יודע מזה.

‫פרסלובר.

‫טוב, אני הולך לשם עכשיו.

‫מה שנקרא בשפה ‫משפטית, I rest my case.

‫זאת אומרת, מקווה שהרעיון מובן.

‫שימו לב, שוב, יש כאן משהו שהוא...

‫שאתם לא תבינו, אנחנו אומרים פה את הדברים

‫בשביל צורך לימון, זה ‫לא חלילה באיזה זלזול וזה.

‫זה דברים שמגיעים מתוך כוונה טובה,

‫מתוך טהרה, ובאמת מתוך רעיונות

‫שבדיוק על זה אנחנו מדברים.

‫להפוך את אלוהים ממשהו מנוכר וחיצוני

‫למשהו שהוא קרוב ומלא אהבה וחיבה.

‫אבל צריך בדברים הללו להיזהר.

‫כי, שוב, ברגע שהופכים את אלוהים לנגיש מדי

‫נוצרת התפיסה הזו.

‫עולם שהאדם, איזשהו מקום, מדמיין

‫שהוא עכשיו פה באיזה דו שיח עם אלוהים,

‫גם זה הסגנון, לא סתם חזל ניסחו

‫איך פונים לאלוהים בתפילה.

‫זה לא סתם כך.

‫זה נכון שיש מקום גם לתפילות אישיות בתפילה.

‫אבל לא סתם חזל ניסחו שהאדם ניגש

‫בברכות השבח, דיברנו על זה, שלמדנו על תפילה,

‫ומוסיף את השבחים שחזל אמרו,

‫ולאט לאט הולך ובונה את היחס הנכון לאלוהים.

‫האדם לא ניגש לאלוהים ומדבר ‫איתו כאילו הוא חבר שלו בשוק.

‫וברור שגם התפיסה הזו עכשיו

‫של היחס לאלוהים בצורה של איזה קספומט כזה,

‫כאילו אתה מתפלל ואתה מקבל,

‫אתם מבינים שזה עולם של דמיון,

‫אפשר כמובן בסרטים לעשות אותו כמה שרוצים.

‫המציאות, ויש מיליון סיפורים הפוכים,

‫באמת, ככה המציאות עובדת.

‫בסדר, ספורמית היא, אבל זה לא המציאות

‫שהחדש כה מציג את העולם, נכון?

‫היום בשביל, אתה רוצה, כי הסרט צריך לעבוד,

‫אתה צריכה להגן על המדינה.

‫השתדלות, זה השתדלות, ‫אז נס, מה השתדלות?

‫זה סרט, אפשר להסיף כמה שרוצים.

‫אני אומר, זה לא הדרך עבודת השם.

‫דרך עבודת השם זה להבין.

‫יש אלוהים שהוא מעל המציאות.

‫אנחנו מעובדים בתוך המציאות,

‫וכל הזמן עושים את עינינו למשהו שהוא יותר.

‫וכאשר, אני אומר, זה מה שאומר פה הרב,

‫ובזה נסכם, אומר הרב, ‫אני קורא שוב את הפסקה.

‫השיטה האשפינוזיטית עם שיגי היחד

‫היא הפוכה לגמרי מאורן של ישראל.

‫אמנם, מתוך שהיה עם כל זה מזרע ישראל,

‫על כן יש בפנימיות שלו עיקר יסודי,

‫יש פה נקודה נכונה שאלוהים מופיע בכל מקום,

‫אבל צריך צירוף מרובה.

‫צריך פה הרבה זיכוך שמכניסים את הדבר הזה.

‫התחיל לצרפו היה הרמבמן,

‫אבל הבא ה' צירפו בלא ידיע את מי הוא צירפו,

‫מפני שלא צריך למקורו,

‫הוא צריך להשאב את הידיעה מקורו רק מצפה,

‫זאת אומרת, הבא ה' צירפו בלא ידיע,

‫צריך ללמוד את שפינוזה בשביל הרעיון הזה,

‫הוא ידע את זה מעצמו, ‫ועדיין לא נגמר העיבוד.

‫זה לא משהו שאתה אומר, טוב, ‫אני למדתי עכשיו עשרה מרכיב,

‫אז אני מסודר בנושא הזה, לא.

‫זה משהו שכל הזמן אדם ‫אמור לעבוד על הנפש שלו.

‫הולך הוא ונגמר.

‫זאת אומרת, אדם צריך כל הזמן

‫לפתח יחס נכון לאלוהים,

‫שמצד אחד, שאלוהים מופיע בכל דבר ובכל ‫דבר למצוא את המשמעות של כל מה שדיברנו,

‫בכל דרך הידעהו, להופיע את ‫המקסימום של הכוחות בעולם הזה,

‫ולפתח את המציאות ברמה ‫הטכנולוגית, ברמה האישיותית,

‫ברמה ה... ולהיות מלא עושר ומלא שמחה וכו',

‫ועם כל זה, כל הזמן להיות ‫בעמדה של משהו שמעליו.

‫שיש אלוהים שהוא גדול,

‫שכל מה שאי פעם לא נגיד, לא נאמר, לא נאמר,

‫זה יהיה יותר מהחיים שלנו.

‫זו העמדה הנפשית.

‫ואז, כשהיא גמר העניין לגמרי,

‫שתבינו לבד גם שזו לא נקודה ‫מסוימת, זה תהליך אינסופי.

‫ככל שהעניין הולך ונגמר,

‫יהיה יוצא מכלל ההוכ ויבוא לכלל ברוך.

‫זאת אומרת, זה לא יגמר.

‫נכון, זה לא יגמר.

‫זה ביטויים שאתם אומרים, גאולה.

‫זאת אומרת, יש איזה תהליך שהולך ומתקדם.

‫העולם כל הזמן הולך ומזדקך.

‫זאת אומרת, תראו מה שאנחנו ‫לומדים עכשיו בשיעורים האלה.

‫זה משהו שלפני 200 שנה לא היה סיכוי

‫שאנשים בגילנו יכלו בכלל לדבר וללמוד אותו.

‫זה שהיום, ברוך השם, אנחנו ‫מסוגלים ללמוד את הדברים האלה

‫וקצת להבין, זה כבר ‫חלק מהתהליך הגדול הזה.

‫ועוד אלף שנה המציאות יהיה עוד יותר בשלה.

‫והרעיונות שאנחנו אומרים עכשיו, ‫זה יהיו רעיונות מאוד פשוטים,

‫ובאמת אפילו כבר ילדים יוכלו להבין על זה,

‫שכן, האלוהות מופיעה בכל דבר,

‫וכל דבר צריך למקסם אותו וכו',

‫אבל תמיד יש אלוהים מעלינו.

‫תמיד יש מישהו שהוא ‫מעלינו, שהוא רחוק מאיתנו,

‫ולעולם אנחנו לא נוגעים בו.

‫הוא תמיד עוד ועוד ועוד ‫ועוד גדולת שלמות אינסוף.

‫בסדר? נעצוק.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/239533632″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 21
העולם שברא שפינוזה
עולם חדש וסוף מאמר יסורים ממרקים
אורך השיעור: 73 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/239533632″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השפעת שפינוזה על היהדות

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן