פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

תורת ישראל – שיא הכלליות

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫שלום לכולם ולכולן. אנחנו בסדרת ‫יסודות האמונה היהודית, שהוא מספר 25.
‫ורוצים להמשיך את המהלך שלנו. ‫היום באיזשהו מקום אנחנו מגיעים, נקרא לזה,

‫לשיא של הדברים. כל המהלך שעשינו ‫לאורך כל הסדרה הזו מביא אותנו לקראת היום

‫מה שנלמד, הפסקה שעוסקת בתשובה ‫בעצם, מה שאנחנו מכנים, תורת ישראל, יהדות,

‫איך הגענו לזה. זה לא הסוף, אנחנו נהיה לנו ‫עוד ארבעה שיעורים הבאים שנסביר את מה שנגיד

‫בשיעור הזה, אבל לפחות היום נלמד את העיקרון ‫הבסיסי. ואני מזכיר לכולם, אני גם חוזר,

‫אבל לא רק בשביל החזרה, אלא כדי ‫שנבין את מה שאנחנו הולכים ללמוד היום.

‫אנחנו צריכים לזכור מה קורה איתנו באורך כל ‫השיעורים הללו. אנחנו מנסים לתת מבט שונה

‫מהרגיל לכל הנושא ‫הזה של האמונה בכלל,

‫והאמונה היהודית בפרט. ‫שהעיקרון שאנחנו חוזרים

‫עליו כבר 25 שיעורים, זה שהאדם צריך לשנות ‫את ההסתכלות שלו מייחס לאלוהים שהוא חיצוני

‫ומנוכר לו לאלוהים שמופיע בתוך החיים עצמנו. ‫עיקר האמונה היא בגדולת שלמות אינסוף.

‫ישנה שלמות אינסופית שנמצאת בשורש החיים, ‫והיא כל הזמן הולכת ומנביעה, הולכת ונובעת.

‫אמנם זה מחוץ לעולם, זה משהו שהוא גדול ‫ממני, הוא מעבר לכל המושגים, גם לכל המושגים

‫האינסופיים, גם מעבר לזה. יש כאן אלוהים, ‫משהו שהוא נבדל מאיתנו, אבל הנבדלות הזו היא

‫שמלאת את החיים שלנו כל הזמן בעוצמה ‫שלא נגמרת לעולם. וזה למעשה האמונה באלוהים.

‫אמונה באלוהים זה לא להאמין בישות שנמצאת ‫אי שם, אלא ללכת ולמצוא בתוך החיים שלי

‫את היכולת לחיות את האינסוף, להופיע ‫את השלמות האינסופית עוד ועוד ועוד ועוד.

‫ואחרי שהדבר הזה מובן, אנחנו מנסים ‫בשיעורים האחרונים לעבור לשלב השני.

‫אני מאמין באלוהים, אני חי טיפת חיים ‫מנהר החיים האינסופי, מהשלמות האינסופית,

‫כן, יוטקי ווקי וכולי. אני ‫עכשיו מחפש מה הדרך

‫הנכונה להופיע את אלוהים, ‫או איך שכינינו את זה

‫בשפה הילדותית, הפשטנית, מה אלוהים רוצה. ‫וכבר אנחנו נמצאים בקו חשיבה שונה

‫שהיה מורגל עד כה. זאת ‫אומרת, בתפיסה הדתית

‫הרגילה, או החילונית, לא ‫משנה, אבל בתפיסה מקובלת

‫שאלוהים זה איזו ישות ‫שנמצאת אי שם, אז הניסיון להבין

‫מה אלוהים רוצה, זה חיפוש ‫אחר התגלות של אלוהים.

‫זאת אומרת, איזשהו שלב ‫בהיסטוריה, שאלוהים דיבר

‫ואמר לאנשים מה לעשות. ‫הסברנו שכל החיפוש הזה

‫הוא חיפוש בעייתי, אין ‫ברמה הטכנית, שאף אחד

‫מאיתנו לא שמע את אלוהים, ‫והסיפורים שאנשים מספרים

‫על זה, דברים שהם לא מספיק ‫יציבים בשביל לבנות עליהם

‫אמונה רצינית, אבל יותר ‫מזה, יש כאן איזו גישה נפשית

‫שהוא מחפש את אלוהים ‫מעבר לעולם הזה. זאת אומרת,

‫אני פה בחיים לא מזהה ‫את אלוהים, ועכשיו אני זקוק

‫לאיזה קול חיצוני שיגיד ‫לי מה לעשות. כל הגישה

‫שלנו היא הפוכה, כמו ‫שרבי יהודה הלוי אומר,

‫משפט שגם חוזרים עליו ‫הרבה, פתח דבריי היא הראייה

‫ולא הראייה. אנחנו מחפשים ‫את אלוהים לא על ידי ראיות,

‫לא על ידי הוכחות, כמו ‫שאמרנו, לא מוכיחים שיש שם איזו

‫ישות, אלא פשוט מביטים על ‫החיים עצמם ורואים את השלמות

‫אינסוף, את היסוד הקיומי שלא נגמר בכל מקום ‫בחיים. על אותו דבר אנחנו לא מחפשים ראיות

‫לכך שתורת ישראל היא ‫נכונה על ידי כל מיני אותות

‫ומופתים, אלא ראיות. אנחנו ‫רוצים לראות בחיים שלנו

‫מה אלוהים רוצה. וזה כל העמדה הנפשית שאיתה ‫אנחנו עכשיו מבררים על פי המאמר של הרב קוק,

‫מלחמת תיאדורות והאמונות, שלמדנו ‫את ההתחלה שלו והיום נראה את הסוף,

‫שהחיפוש, אומר הרב קוק, ‫איך אדם מוצא כאן ועכשיו, לא

‫על ידי סיפורים שהיו פעם, ‫לא על ידי כל מיני הוכחות,

‫אלא איך אדם פה בחיים ‫שלו יכול לזהות איפה אלוהים

‫מופיע יותר. או במילים ‫שלנו, איפה איכות החיים,

‫איפה השלמות האינסופית מופיעה באופן ‫יותר מובהק. וכעת, אנחנו מה שנקרא ניקים.

‫אנחנו עכשיו מדברים בלי מסורות שהיו מעבר, ‫בלי החינוך שגדלנו, איך אדם אובייקטיבי,

‫ככל שיהיה עומד בחייו מול ‫שלל אפשרויות, איך לחיות

‫את החיים, איזה החלטות ‫צריך להחליט בכל תחום בחיים.

‫בוודאי בתחום של האמונות והדעות, אבל זה ‫עורד גם לתחום אמרנו של התפקוד היומיומי.

‫איך אני יכול להכריע ‫מה נכון יותר. זאת אומרת,

‫המילים מה נכון יותר, זה ‫איפה החיים יופיעו יותר.

‫ובשפה שלנו, איפה אלוהים יופיעו יותר, או מי ‫שרוצה, מה האלוהים רוצה שאני אעשה עכשיו.

‫וכאן אמרנו, יש להם שתי גישות ‫מקובלות, שהאדם ניגש עכשיו לחיים

‫וצריך להחליט החלטות ומחפש ‫איפה איכות החיים מופיעה יותר.

‫יש להם שתי גישות מקובלות, כי ‫היום בעולם איך מחליטים החלטות.

‫החלטה אחת, שזה קראנו ‫לזה פנאטיות, זאת אומרת, איזו

‫ספונטניות פראית כזו של אני ‫חושב ככה, וזהו, וזה האמת.

‫ועכשיו אני ממשיך ודורס כל מה שקיים בדרך. ‫זה כמובן דבר שהוא לא יותר מאשר גצר הרע.

‫זה בדיוק הגדר של גצר הרע.

‫האדם מחליט דברים, ללא שיקול דעת, ‫ללא התחשבות, ללא סתם הולך ומתפרע.

‫זה בוודאי לא הדרך הנכונה.

‫אמרנו האפשרות השנייה, ‫שהיום היא אחרי שהאנושות

‫הסתפכה במשך אלפי ‫שנים עם הדרך הראשונה,

‫ויצרה המון שיטות פנאטיות ‫שהוביאו כולם לאסונות,

‫אז האנושות נמצאת כיום בייאוש ‫מלמצוא את הדרך להופיע את אלוהים,

‫ומתוך חוסר האמונה הכללי, ‫שאין אלוהים, וכל העולם כולו, זה,

‫אז זכרו לכם מימי שפינוזה ‫שדיברנו על זה, כל העולם

‫כולו זה רק איזה אוסף ‫מתחתי של נתונים חסרי פשר,

‫אז גם היא מילה, גם אין דרך ‫לדעת איך המערכת הזו עובדת.

‫זו אגב קצת השתנה.

‫זאת אומרת, שפינוזה וחבורתו, הם ‫אמנם דיברו על עולם בלי אלוהים,

‫אבל הם לא הלקחו את זה עד הסוף.

‫הם אמרו, כן, אבל בתוך העולם עצמו יהיה סדר.

‫בתוך העולם עצמו אני יכול להכריע על ‫ידי מתמטיקה, על ידי חישובים מתחתיים,

‫מה יותר נכון לעשות.

‫הדור שלנו, או מה שנקרא ‫התרבות הפוסט-מודרנית, היא

‫כבר לקחה את העולם ‫החילוני המודרני ששפינוזה יצר,

‫צעד אחד קדימה.

‫זאת אומרת, אם אין אלוהים, ‫אם אין מוחלטות, אם אין כיוון,

‫אז ממילה, גם אי אפשר להכריע שום ‫דבר גם בתוך המציאות של העולם הזה.

‫ומזה אמרנו נוצר הפלורליזם, ‫או איך שלא נכנה את זה,

‫כלומר, אותה גישה שאין מילה אחת ‫להגדיר אותה חוץ מאשר מטופשת,

‫שהאדם מציע שאין דרך להחליט החלטות, ‫ואי אפשר לדעת מה האמת, או בגרסה הדמגוגית,

‫כל האמיתות אותו דבר, כל ‫אחד והאמת שלו, לא משנה,

‫כל מילים שבאים לומר שהאדם לא ‫יכול להכריע איך לחיות את החיים,

‫והספרנו את הגיחוך ואת ‫חוסר הנכונות של הגישה הזו,

‫אין ברמה הלוגית, ואין ברמה הקיומית.

‫אף בן אדם לא חי ככה.

‫כל בן אדם חייב להכריע החראה.

‫גם בשנייה הזו שאני מדבר, ‫ולא עכשיו קופץ פה מהחלון,

‫זה סוג של החראה.

‫כל אדם חייב שיהיה לו אמת שהוא הולך איתה.

‫ואז הגענו, וזה מה שעשינו בשיעור שעבר,

‫דיברנו על העיקרון שהרב קוק ‫במאמר הזה, הוא מדבר עליו באופן ישיר,

‫אבל למעשה זה כל תורת הרב ‫קוק, ואם תרצו זה גם כל תורת ישראל,

‫בואו מכעניין, היום נראה את זה,

‫שהרב קוק אמר את העיקרון ‫שאנחנו מכיינים אותו במילה כלליות.

‫זאת אומרת, אדם יכול בתוך העולם הזה,

‫בתוך המציאות האין סופית שאנחנו חיים בתוכה,

‫הוא יכול לזהות איפה החיים מופיעים יותר.

‫איפה השלמות מופיעה ‫יותר בחיים, במילים אחרות,

‫איפה אלוהים מופיע יותר, מה אלוהים רוצה.

‫איך? שאם אנחנו ממשיכים באותו ‫קו שאנחנו כל הזמן מדברים עליו.

‫לא הוכחות, לא ראיות חיצוניות, ‫אלא פשוט אדם מביט על עצמו.

‫כמו שזהינו, שאני קיים, אני מזכיר, ‫נשכחות מהשיעורים הראשונים,

‫זה נקודת הבסיס, אני קיים, זה ‫דבר שהוא בלתי ניתן להכחשה,

‫ושוב, אני לא רק קיים, אלא ‫אני חלק מרצף קיימות אין סופי,

‫שכל הזמן הולך ומופיע בכל ‫מקום, נמשיך עם זה הלאה.

‫הקיימות שלי מופיעה ביותר במקומות מסוימים.

‫זאת אומרת, אני יודע לזהות ‫שבדברים מסוימים אני קיים יותר,

‫אני חי יותר, ובדברים מסוימים ‫אני קיים פחות וחי פחות.

‫שוב, לא על ידי אותות מהשמיים, ‫לא על ידי כל מיני סיפורים שהיו פעם,

‫שאפשר להריב עליהם, לא ‫על ידי מישהו אחר שאומר לי,

‫אלא אני יכול לזהות בדיוק כמו ‫שאני ודאי לחלוטין שאני קיים,

‫אני גם ודאי לחלוטין בהחלטות שלי בחיי.

‫איך? קראנו לזה עיקרון הכלליות.

‫זאת אומרת, ככל שאני עושה מעשה, מחליט החלטה,

‫שהיא חורזת יותר נתונים ‫בקו אחד, זה יותר כללי.

‫הבאנו את הדוגמה בתחום ‫המדעי ששם קל לראות את זה,

‫שכל עולם המדע הרציני ככה הוא עובד.

‫ככל שאדם מביא תיאוריה ‫שעונה על יותר נתונים במציאות,

‫על ידי קו אחד, היא היותר נכונה.

‫אבל למה שהדבר הזה משליך לכל דבר בחיים?

‫כל החלטה בחיי, החל מהחלטה אם לקום בבוקר,

‫והמשך בהחלטה האם לעבוד ‫במקצוע הזה או לעבוד במקצוע הזה,

‫והמשך בהשאלה אם מי להתחתן, והמשך ‫בהשאלה אם לצאת למלחמה או לא לצאת למלחמה,

‫והאם להרג או לא להרג, כל ‫ההחלטות האלה נבנות על יסוד הכלליות,

‫בין אם בני האדם אומרים את ‫זה במפורש, ובין אם מתבלבלים,

‫ואמרנו ונכנסים לכל הטרלול הזה ‫שלא, אני בעצם לא יודע מה להחליט,

‫ובסופו של דבר בן אדם מחליט. איך הוא מחליט?

‫כל פעם שאני עכשיו חורז יותר ‫דברים על ידי ההחלטה שלי,

‫כשאני אומר חורז זה לא ‫מתייחס אליהם באופן סתמי,

‫אלא יש לי היגיון, יש לי הסבר איך ‫יותר דברים משתלבים בהסבר שלי.

‫איך ההחלטה שלי עונה על יותר ‫ניתונים שנצרכים לצורך ההחלטה,

‫זה הופך את זה ליותר אמיתי. ‫מה שאנחנו קוראים אמת,

‫או במילים אחרות אנשים ‫קוראים לזה, אמנו היגיון,

‫או בשפה היהודית מחשבה, משון חשב היפוד,

‫שאני רוכס את כל הרצועות לרוכסן אחד,

‫זאת אומרת, אוסף ניתונים לקו אחד, ‫אפשר לקרוא לזה common sense,

‫בסדר, היגיון ישר. ‫אפשר לקרוא לזה תחושה אינטואיטיבית,

‫מה נכון. הרבה פעמים אנחנו משתמשים ‫בביטוי הזה כדי לזהות איפה ההחלטה הנכונה.

‫כן, למשל, אנחנו עומדים ‫עכשיו, אני לא יודע, באיזה ניווט,

‫אדם צריך לנווט באיזשהו ‫כביש או באיזשהו טיול,

‫ועכשיו עומדים לפניו שתי אפשרויות, ‫האם ללכת בשביל הזה או בשביל הזה.

‫אז לפעמים, בן אדם לא ‫יודע בדיוק להסביר במילים

‫ברורות למה הוא בחר ‫בשביל הזה ולא בשביל הזה,

‫אלא הוא בחר את זה באופן של אינטואיציה.

‫כן, יש אנשים, חוש ניווט, ‫שיש להם איזה תחושה, לפה.

‫אבל איך אנחנו יודעים האם ‫ההחלטה הזו צודקת או לא צודקת?

‫איך? בדיוק. אם ההחלטה האינטואיטיבית ‫הזו הביאה עכשיו לתוצאה שאני רציתי,

‫קרי, לנתון שאני רציתי להגיע למקום ‫מסוים, זה אומר שזו הייתה החלטה יותר כללית.

‫אם אני עם ההחלטה האינטואיטיבית ‫שלי, בסדר, הגעתי למקום אחר,

‫אז זה אומר שזו החלטה לא נכונה.

‫יש מדדים מאוד מאוד בורים בכל דבר ‫בחיים, האם הדבר הזה הוא נכון או לא נכון.

‫נכון, שככל שאנחנו הולכים יותר ‫לדברים רוחניים, יותר קשה למדוד את זה.

‫כלומר, אם מדע או טיול או ניווט, ‫שזה משהו שהתוצאות הן ניכרות במידי,

‫קל לנו לזהות איפה עכשיו ‫הכלליות מופיעה יותר.

‫נכון שמדובר עכשיו על ‫אידיאולוגיות ותרבויות ודתות, לפעמים

‫לוקחים עשרות ומאות שנים לזהות ‫האם החלטנו את ההחלטה הנכונה.

‫אבל בסופו של דבר, בוודאי שאפשר לזהות.

‫אם יש עם מסוים, תרבות מסוימת, ‫דת מסוימת, שנעלמה מהעולם,

‫סימן שהיא לא הייתה מספיק כללית.

‫כלומר, התיאוריה שלה, הרעיון שלה, לא ענה על ‫נתונים כדי להשאיר אותה קיימת פה בעולם הזה.

‫הכל ניתן, בתהליכים ארוכים, ‫להתברר האם הוא כללי יותר וכללי פחות.

‫לא, וכאן אני מדגיש, לא ‫שאנחנו מוצאים אמת מוחלטת.

‫כמו שמענו, כלליות זה משהו מתקדם.

‫זה לא שאתמול לא ידענו מה האמת, והיום ‫פגשנו חכם טיבטי עתיק וסיפר לנו מה האמת.

‫שוב, זו אותה גישה כזאת, שאנשים ‫מחכים לאיזה רגע, שכאן פגשתי את אלוהים.

‫זאת אומרת, אתמול לא פגשתי את אלוהים.

‫היום פגשתי מישהו ולימד אותי ‫משהו, אה, אז עכשיו אני יודע מה האמת.

‫אנחנו לפעמים משתמשים במשפטים האלה ‫כדי לתאר שהיה פה שינוי גדול ממה שהיה אתמול.

‫אתמול הנתוני חיה היו ‫בכללים באופן מאוד מסוים,

‫עכשיו בזכות הידע שנחשפתי ‫אליו, אז עכשיו אני חי

‫בצורה בהרבה יותר גדולה ‫את הכלליות מאשר אתמול.

‫אבל גם אתמול הייתי באמת, ‫וגם היום אני באמת, וגם מחר

‫שאני אלמד דברים חדשים ואני ‫אכליל אותם, אני גם יהיה באמת.

‫אתמול פגשתי את אלוהים, היום אני פוגש ‫את אלוהים, ומחר אני אפגוש את אלוהים.

‫יש התקדמות, כמו שאמרנו, אין לנו ‫אמת מושלמת, אבל יש לנו אמת משתלמת.

‫זה הנגיעה באלוהים. הנגיעה באלוהים זה ‫לא להגיע לאיזה הבנה ספציפית לתובנה אחת,

‫שמאותה שנייה הכל בסדר, לא, ‫אלא כל הזמן להיות בהתקדמות.

‫זה כל מה שדיברנו בשיעורים, שזה עבודת ‫אלוהים, להיות כל הזמן בגדולת שלמות אינסוף.

‫להופיע עוד ועוד חיים יותר מדויק, ‫יותר חכם, יותר, יותר, הכל יותר.

‫איך אני מזהה מה יותר, מה לא יותר? ‫על פי הכלליות.

‫כן, שאלות?

‫בכל, בבקשה. מה זה?

‫אני רוצה לדבר על כמה נקוד אחורה. אני חייב ‫לדבר על כל המרכזים של מדיעבד. הייתי בניגוד,

‫ולמתי ההוצאה, נגיעה אני, לא קודם כלום, ולמתי ‫ההוצאה שיטה לדיאבד, ולמתי ההוצאה שיטה לדיאבד,

‫ועד היום, התודעים הניגודים הם ביהדות, זאת ‫אומרת, אותם, עוד כמה רצותים, אבל למעשה,

‫למה אתה רואה את המרכזיות שכאן?

‫כן, שאלה טובה. רציתי לשמור אותה ‫להמשך, ואני זוג לך את הקריאת כיוון.

‫שלפני אלפי שנים, הייתה ‫ודאות שלא הייתה צריכה את

‫הטיעוד ההיסטורי בשביל ‫לראות שהיא נכונה או לא.

‫יש גם החלטות כאלה שאתה ‫מחליט בחיים, שהוא לפני...

‫זה לא חשוב עכשיו, אני ‫לא נכנס עכשיו לאיזה דעת,

‫אני מדבר, זה לא חשוב ‫עכשיו, אני מדבר על העיקרון.

‫איך לפני אלפי שנים, היו ‫היהודים, היהודים ידעו שהם

‫צודקים, גם בלי שהם בדקו ‫וראו את כל הבודהיזם והינדואיזם.

‫היה דבר שנקרא נבואה. ‫נבואה זה איזה סוג של

‫ודאות מוחלטת שעוד לפני ‫שהדברים מתרחשים במציאות,

‫אדם כבר מזהה פה את הכלליות. ‫תבוא ותשאל מי אמר, תשובה נכונה.

‫לפני אלפי שנים, לא היה ‫לך תשובה על דבר הזה.

‫היית אומר, אני יודע את ‫זה בנבואה, ובזה זה נגמר.

‫זה הספיק לאנשים. מה זה?

‫ככה נאמרתי, היום, בפרספקטיבה ‫של אלפי שנים, יש לך את

‫האפשרות גם, אני אומר, לפני ‫אלפי שנים זה לא היה נצרח.

‫אנשים, היה להם ודאות גם ללא עכשיו ‫את הצורך לראות את זה עוקב בהיסטוריה.

‫היום, שאין לנו נבואה, הקב". ‫הוא עשה חסד, לפני אלפי

‫שנים לא היה פרספקטיבה ‫היסטורית ולכן הייתה נבואה.

‫היום אין נבואה ויש לנו ‫פרספקטיבה היסטורית. זאת

‫אומרת, היום, אנחנו יכולים ‫להביט על אלפי שנות היסטוריה

‫ולראות פה קו מאוד ברור של כלליות ‫בעם ישראל, ובואו נדבר על זה היום.

‫אבל לפני אלפי שנים, ‫באמת, היית מתכיל יהודי לפני

‫ששת אלפים שנה, מאיפה ‫אתה יודע שהיהדות צודקת?

‫אני אומר לך, נבואה. זאת אומרת, לא היה לו ‫עכשיו את היכולת לפרט בסכל את הכלליות.

‫היה לו אבל ודאות שנתנה משהו אחר. ‫היום, כאמור, הנבואה ירדה.

‫במקום זה, אבל יש לנו את ‫הכלי הזה של הכלליות. זאת

‫אומרת, הכלליות הייתה תמיד, ‫רק שהיא הופיעה בצורה שונה.

‫פעם אנשים לא היו ‫צריכים כל כך הרבה ניסוי

‫ותהייה עד שהם היו מגיעים ‫למסקנה הכללית שלהם.

‫היום, אנחנו צריכים יותר ניסוי ‫ותהייה, אבל ברוך השם, כבר יש לנו.

‫ואנחנו היום יכולים להסתכל אחורה ‫ולראות דברים בצורה מאוד מאוד ברורה.

‫כן?

‫אם אנחנו נקראים שהיהדות ‫צודקת, שיש להם כאילו... אהה...

‫איך נראה את התנאי?

‫כן.

‫איך אתה נחשב את התנאי?

‫לא מהתנאי. התורה גם מעין סוף.

‫לא הגיסטוריונים.

‫זה שהעם ישראל קיים אלפי שנים, ‫זה נתון שמגיע מאין סוף כיוונים.

‫היסטוריים, חברתיים, תיעודים, עמים אחרים.

‫יש דברים במציאות, כמו שאתה יגיד לי,

‫האם, מאיפה את יודעת שהיה ‫אדם בשם ג'ורג' וושינגטון?

‫אולי זה המצאה.

‫אז בוא נלך אחד.

‫מאיפה את יודעת שקיים עם ‫אמריקאי שלוש מאות שנה?

‫את לא יכולה לצביע על נתון ‫אחד שמשם את יודעת את זה.

‫זה משהו שמגיע מאין סוף כיוונים.

‫זה מגיע מדברים שלמדת בהיסטוריה,

‫זה מגיע מזה שפעם טסט לארה״ב ‫וראית אמריקאים וראית כל מיני מבנים.

‫זה מגיע מזה שאת רואה פתאום ‫שמוזכר בדרך אגב בתרבות אחרת,

‫על התרבות האמריקאית של לפני 200 שנה.

‫זה שעם ישראל קיים אלפי שנים, ‫זה משהו שמגיע מכל הכיוונים הללו.

‫אנחנו שייכים לרצף כללי של אלפי שנים.

‫שאלה, אין ויכוח בכלל על הדבר הזה.

‫הבעיה שאנשים פשוט לא ‫מבינים מה צריך לחפש, זה הבעיה.

‫אם אנשים מבינים שמה שהם ‫צריכים לחפש זה את הכלליות,

‫אז עם ישראל נקרא בורק ‫פה בלי יותר מדי מתחרים.

‫אבל אנשים פשוט לא מבינים, כי אנשים פשוט ‫מחפשים איזה גילוי אלוהי שיגיע שם מהשמיים.

‫וכאן, הם אומרים, אני לא ‫שומע שום דבר, אז מי אמר?

‫לכן אני מנסה לבנות את הדברים בצורה מדורבת.

‫עוד נעזוב שנייה את עם ישראל ‫ואת ההתמודדות מול הבודהיזם וכו',

‫סתם אני אומר, אני רוצה ‫שעוד פעם לאפס אותנו כל הזמן.

‫מה אנחנו מחפשים? ‫אני עכשיו אדם שמגיע בלי שום רקע.

‫לא רקע דתי, לא רקע אינטלקטואלי, ‫לא רקע חינוכי, לא רקע תרבותי.

‫מה אני יכול לזהות בצורה הכי ‫אינסטינקטיבית קיומית שלי?

‫אני מזה שאני חי. ‫א', אני טיפה מעמיק ואני חש.

‫שוב, לא מבין בסכל, אבל אני חש ‫שהחיים הם לא נגמרים איפה שאני,

‫אלא יש עוד ועוד ועוד חיים. אני לא יכול ‫לתפוס את החיים שלי, הם מופיעים ללא סוף.

‫אני לא יודע להגיד את זה ‫במילים, אבל זה משהו קיומי אצלי.

‫ועכשיו שלב שלישי. אני ‫גם מזהה בכל רגע נתון

‫איפה הקיומיות הזו ‫מופיעה יותר ומופיעה פחות.

‫עכשיו אכלתי, אני מרגיש סווה, ‫הקיומיות הופיעה באופן מסוים.

‫אני מרגיש שעכשיו אני חי יותר. ‫עכשיו קיבלתי מכה וכואב לי,

‫אני יודע שהקיומיות הזו ‫מופיעה פחות, ולכן אני מזהר.

‫איך תינוק קטן יודע להיזהר ‫מי, לומד להיזהר ממחוות לא עץ?

‫כואב לו. מה זה שזה כואב לו? ‫אם נתרגם את זה למושגים שלנו.

‫החיים שלו שהוא נגע ‫במחוות מופיעים פחות. נהיה

‫לו כאב, זאת אומרת נהיה ‫לו חוסר חיים. מה זה?

‫לא, זה בדיוק אין. ‫כי תחושת כאב זה סוג של לקחו לך קצת מהחיים.

‫זה אבל צריכה כבר מהלך, שאני עכשיו ‫סובל את כאב כדי שזה יביא לי קיום אחר. בסדר.

‫אבל אני אומר, בתוך הקיום תשימי לב ‫שיש דברים שמופיעים יותר ומופיעים פחות.

‫בהכול יש קיום, את ‫צודקת. בהכול יש חיים. אבל

‫בתוך החיים שלך את יודעת ‫לזהות, באינסטינקט. בסדר?

‫כל אדם מזה באינסטינקט. ‫איפה עכשיו הוא יותר חי?

‫למשל, זה שאדם מת. בסדר? ‫כל אדם לא רוצה למות. למה?

‫זה הרי חלק מהקיום. אדם יודע, כן? ‫אפילו המילה יודע היא לא המילה נכונה פה.

‫אדם חי את זה שברגע ‫שהקיום הפיזי שלו פה עלי

‫האדמות מפסיק, יש כאן ‫משהו שיוצר פחות כלליות.

‫פחות הופעה של חיים. ‫הוא מפסיק לחרוז את החיים עלי האדמות.

‫עכשיו, להסביר לו שיש המשך ‫שהוא חורז את החיים שאחרי המוות,

‫ולכן הכלליות הופיעה יותר, ‫שעכשיו חייל יגן על מדינתו

‫למרות שהוא יפסיד את החיים ‫הפרטיים שלו וירגיש כאב,

‫כי זה מה שיבנה לאורך זמן את הכלליות ‫היותר גדולה. בסדר. זה כבר עכשיו.

‫מה זה? פשוט מאוד. להיות קיים. ‫להיות חי. כמו שזה נשמע.

‫אבל זה כאילו, להיות חי עם אמא ‫טוב, היא גם כאב, היא גם חיוב.

‫בסדר. אני חושב שבמקרה של כאב, אפשר ‫משניקה להסביר שיש כאלה שכאב מבחינתם,

‫זה נותן להם תחושת ענה וכולי. יש דברים כאלה.

‫אני אומר שוב, תשימי לב שבחיים ‫שלך, אני, בוא נחזור לדוגמה יותר. מה זה?

‫חיים כאילו, איש.

‫בוא נלך לדברים הבסיסיים ביותר. שוב, איך ‫את מחליטה עכשיו בבוקר, שהשעון מצלצל,

‫ושעה שש בבוקר במיטה, שבע בבוקר במיטה, ‫איך את מחליטה האם להמשיך לישון או לקום?

‫תנסי שנייה לנתח נפשית את ההחלטה.

‫את לא עושה הרי בבוקר ‫טבלה, נכון? את מרימה מול

‫המיטה, שיקולים לקום, ‫שיקולים להישאר וכולי.

‫אני מניח, וואדה. איך את מחליטה לקום במיטה?

‫פשוט לך שזה שאת קמה ‫ומתחילה עכשיו לפעול וליצוד וכולי,

‫זה נותן לך יותר חיים מאשר להישאר על המיטה.

‫לפעמים יש רגעים שלא, בשבת ‫בבוקר, או אני יודע מה, חופש לזה,

‫זה עד שהחיים יופיעו יותר ‫עכשיו בזה שאת ממשיכה לישון.

‫אבל את רואה שאנחנו דנים בדברים, ‫ולא תמיד ברור לנו שאנחנו מחליטים נכון,

‫אבל יש לנו אינסטינקטים קיומיים שנותנים ‫לנו את הוודאות בדרך שבה אנחנו נחליטים.

‫אז עכשיו תלחיב את אפילית השכל, ותרחיב ‫את זה גם על דברים שלא מרגישים באופן ישיר.

‫כי אמרנו, כאב זה משהו שמרגישים במידי.

‫אבל האם השאלה, האם יותר טוב לי ‫בחיים לשתות רעל, או שישפיע עוד שעתיים,

‫או לאכול אוכל מזין, איך ‫אדם מחליט ההחלטה הזו?

‫פה כבר מכניס שכל, כי בקיומיות הפשוטה, ‫גם שהוא שותה רעל וגם שהוא שותה מים,

‫בינתיים זה נראה אותו דבר.

‫אבל בסכל הוא מבין שהקיום ‫הפיזי שלו הולך להפסיק,

‫הולך להיות פחות כללי, ‫אם הוא ישתה את הרעל.

‫אז הוא כבר בולם את עצמו ‫באופן ודאי מלשתות את הרעל.

‫ככל שהחיים הופכים להחלטות יותר ‫רחבות, זה הופך להיות יותר מורכב.

‫מי אמר שאני צריכה להתחתן איתו ולא איתו?

‫זה כבר משהו שהוא דורש יותר, ‫אבל גם בזה בסופו של דבר יש החלטה.

‫יש החלטה.

‫ואדם אמור, אם הוא ‫עובד נכון בכלי הזה של

‫הכלליות, גם לחוש תחושת ‫קיימות, ודאיות, שמחה.

‫כן, כל כך שמענו הכלליות, ‫האוכליפטנית במילה שמחה.

‫מתי אנחנו שמחים יותר?

‫מתי אנחנו חיים יותר?

‫שהחלטנו החלטה כללית יותר.

‫בסדר, קצת הסתבכנו, אבל ‫הרעיון הפשוט הוא לחיות יותר.

‫מה אתכם תלכו? כל פעם שמסתבכים בסוגיות ‫האלה, לאיך הוא חזר על הבסיס, לנקודת האפס.

‫איך תינוק מחליט החלטות בחיים?

‫איך תינוק מחליט לאכול ולהפסיק לאכול?

‫שהוא אוכל, הוא חי יותר.

‫כשהוא מפסיק לאכול, הוא ‫מבין שהוא לא צריך יותר.

‫כל ברור.

‫כל אדם שהוא עובד בכלליות, ‫הוא חלק מהרצף האלו, אין סופי.

‫ובדעיה, אני אמרת לכם את ‫זה כמה פעמים בשיעורים.

‫זה לא רק היהודים צודקים, ובתוך היהודים, ‫זה מה שאומרתכם אתמול בשיעור הזה,

‫רק יהודים צודקים ובתוך היהודים, זה רק ‫הזרם שלנו, ובתוך הזרם שלנו, רק הרב שלנו.

‫כולם נמצאים על הרצף כל אחד, ‫במקום שלו, בהתקדמות בכלליות.

‫בהתנאי שבן אדם באמת עובד ‫בצורה כללית, ולא עכשיו עושה שטויות.

‫הוא יודע מה האמת, הוא יודע שיותר ‫נכון עכשיו לעשות פעולה מסוימת,

‫אבל עכשיו היצר הרע אומר לו לעשות משהו אחר.

‫אבל אם בן אדם, אני חוזר שוב ‫לדוגמה, יש עכשיו אדם ביפן.

‫הוא לעולם לא שמע על ‫הדבר הזה שנקרא יהדות,

‫אולי שמע, אבל זה לא ‫רלוונטי לחייו, אין שום זה.

‫הוא לא יודע מה זה תורה וכו'.

‫אבל הוא עכשיו בחייו שם ביפן.

‫אדם עובד, בעל משפחה, מנסה לעשות כמיטב ‫יכולתו כדי להופיע את החיים כמו שהוא מבין,

‫שזה חיים יותר טובים ‫ויותר מוסרים, כמיטב יכולתו.

‫שהוא מגיע לשמיים.

‫הוא גם חלק מהרצף האלוהי.

‫הוא מבחינתו עשה את המקסימום כלליות בחייו.

‫אז הוא יכול גם להחליט את ‫כל החלטות שזה המקסימום חייו?

‫אם תחלטי, תסבירי למה החלט ככה, אין בעיה.

‫אם יש לך הסבר, והסבר טוב, בסדר גם,

‫את עושה את זה כל הזמן, ‫אני עושה את זה כל הזמן.

‫אנחנו כל הזמן מחליטים החלטות ‫בחיים שהולכות ומדברות אחרי חמש שנים,

‫שאפשר היה להחליט החלטה אחרת, יותר טובה.

‫זה לא רלוונטי, אתה מבין?

‫כי ברגע הנתון שאת החלטת ‫החלטה, זה היה הנתונים.

‫אלוהים הופיע בזה שאת ‫עכשיו בחרת את ההחלטה X.

‫לא.

‫אדם, למשל, שעכשיו פוגע במי שלצורך העניין,

‫הולך לשדוד סקנה, הוא ‫באופן מודע, פוגע בכלליות.

‫מומיין שכלליות זה לתת מקום ‫גם ליצורי חיים אחרים סביבו.

‫זה חלק מהכלליות, לחרוז כמה ‫שיותר נתונים עם ביותר דברים.

‫ועכשיו יש פה מישהי, יש ‫פה מישהו שהוא בחיים שלך,

‫ואתה במקום להכליל אותו, אתה רומס אותו וכו'.

‫כאן אתה מחליט החלטה גרועה.

‫זה נקרא חטא. זה נקרא עבירה, ועל זה יש עונש.

‫אבל אם את עכשיו, לא ‫יודע, את רופא בבית חולים,

‫ועכשיו יש לך מישהי שההחלטה, כמו שאת מבינה,

‫על פי מה שלמדת, על פי ‫המחשור, על פי הנתונים,

‫על פי על 3,000 שנות היסטוריה רפואית,

‫שמתנגזים בסוף לידע שיש לך עכשיו,

‫שמה שצריך לעשות זה דבר מסוים.

‫עשית את זה, והכולה מת,

‫את הופעת את אלוהים כמו שהיה צריך להיות.

‫והקב' ברוך הוא, יש לו את החישובים שלו,

‫איך הדברים ממשיכים מכאן ואילך.

‫אתה מבין, אני חושבת ‫שזה הכי טובה שאני יכולה.

‫זה לא יכול להיות בערוץ דמי.

‫לא. אז עכשיו, אנחנו באים ואומרים,

‫אדם שעובד עם כלליות, בוא נראה אנחנו,

‫איך אנחנו יכולים לזהות ‫שהדבר הזה שאנחנו קוראים,

‫דתיות, יהדות, תורה ומצוות, הוא יותר כללי.

‫אני מוכן, אנחנו רוצים עכשיו ‫להסביר איך אנחנו מגיעים לזה.

‫אבל אני מנסה להגיד שכל הזמן שאת מתקדמת,

‫זה לא מה שאני מנסה להגיד עכשיו,

‫זה לא שעכשיו שלמדת את הדברים האלה,

‫אה, אז עכשיו גיליתי את אלוהים.

‫הבינה? ‫כל החיים זה תהליך אינסופי של השתלמות,

‫וברגע שאדם נחשף עכשיו משהו גדול יותר.

‫אז הוא אמור להכליל אותה יותר.

‫זה נקרא לראות משהו גדול יותר.

‫זהייתי פה איזה שיטה שכוללת יותר דברים,

‫אז אני הולכת איתה, ומחר ‫תלמדי שיטה עוד יותר כוללת.

‫ככה לאין סוף.

‫מה לא יקרה? זה הדבר הכי עקבי שיש בעולם.

‫מה, אני לא יכולה בלגל שיטה חדשה?

‫אם כל הזמן את מתקדמת, כן?

‫מה זה? ‫את כל הזמן גלה שיטה חדשה, גם בתוך היהדות.

‫לא, אנחנו אופן עמקים, יש לך כלליות כזה?

‫כלליות. ‫את תמצאי דרך, את תמצאי ציר מאוד ברור בחיים.

‫הציר עכשיו, לצורך העניין, עכשיו,

‫שמה שחומק בסוף השיעור הזה, אני מכוון,

‫אני יכול להראות שיש פה איזה ציר מאוד ברור,

‫שמוביל לצורך העניין לעם ישראל וליהדות.

‫בתוך זה, אבל עכשיו, ‫את מתקדמת לאין סוף.

‫מה, את חושבת באמת שמה ‫שאת לומדת עכשיו בתורה ויהדות,

‫זה מה שאת תביני בגיש 60? אוי ובוי.

‫אוי ובוי, אם זה שיהיה אותו דבר.

‫בגיש 60, תלמדי העמקה כללית כזו שהדברים ‫שאנחנו אומרים עכשיו יראו לך כמו שהיום

‫את מסתכלת על מה שלימדו אותך ‫בגן, שיש שם איזה סבא זרקין בשמע.

‫אני יודע, מה זה השטוי יותר?

‫אז מה זה אומר? ‫שמה שלימדו אותך בגן זה לא נכון?

‫מה שלמדת עכשיו זה לא נכון? לא.

‫מה שלימדו אותך בגן זה היה נכון ‫בדיוק למה שהיית צריכה להיות עדת בגן.

‫ומה שאת לומדת עכשיו בגיל 19-20?

‫כמה?

‫זה בדיוק למה שאנחנו נחשב.

‫ובגיש 60, ואחרי שאתה מותי, זה ממשיך על הגן.

‫זה לא נגמר אף פעם.

‫זה הרעיון של אלוהים. זה הרעיון של אמונה.

‫גדולת שלמות עד סוף.

‫טוב חברים, אני רואה ששם זה יום של שאלות.

‫איך זה מגיע לתנאי שתי האחים פה?

‫אז כיוון מאוד שאלו הסבר ‫טוב מאוד למה הוא הגיע לזה.

‫זה שאדם אומר משהו וחושב משהו, זה לא מספיק.

‫הוא צריך עכשיו להסביר, גם לעבדים,

‫אמרנו הנאצי אומר, אני הגעתי ‫למסקנה של לעשות ילדים לסבון,

‫זה הופך, אמרת, התנהגת,

‫בוא תעכשיו תיתן דין וחשבון ‫איך הגעת למסקנה המשונה הזו.

‫איך הגעת למסקנה המשונה הזו.

‫בבקשה, שבוי סבר, יגידו ‫אותו בשמיים ונשמע מה יגידו.

‫אין בעיה.

‫אני אמרתי שוב, אם הוא ‫יגיד, זה המקסום שהגעתי.

‫כמו שאמרתי, בן אדם יש ‫לו לצורך העניין שחי ביפן,

‫ואין לו את היכולת עכשיו ‫לצורך העניין להסביר את מה ש...

‫הוא סתם יבוא ויגיד את מה שהוא אמר.

‫חומרים, הדברים יתקבלו.

‫אם באמת עשה בגזרה שלו את המקסום שהוא יכול.

‫אבל זה לא עכשיו שכל בן אדם יכול,

‫זה שנקרא לעשות מה שבא לו ולהגיד שזה בסדר.

‫כל אדם יעשה את המקסימום ‫שהוא יכול בכלליות, ואז זה בסדר.

‫לפעום צערה אגר.

‫זה המדעת בשמיים.

‫מדעת בשמיים, האם אדם מקסם ‫את היכולות שהוא עכשיו לימדתי,

‫מה זה נקרא למקסם יכולות?

‫למקסם יכולות זה להיות כמה שיותר כללי.

‫עוד פעם, בכל רגע נתון בחיים.

‫את מזהה איפה המקסימום ברגע הנתון הזה.

‫איך אתה יכול לעשות את המקסימום המינימלי?

‫האמיתי מצוי מעניין.

‫בן אדם שמחליט לעבוד על עצמו ‫ואומר אני מחליט פה חלטות גרועות,

‫ואני מספר שזה המקסימום ‫שלי, מה אני יכול לעשות?

‫אם הוא מאמין, בסדר.

‫כשאמרתי, יש אלוהים, אז נקרא.

‫הוא יבוא בשמיים ויסביר ‫בדיוק איך הגעת למסקנה הזו.

‫ועכשיו יכולת לתת צדקה לעני, אבל לא נתתה.

‫ויש לך עכשיו הסברים ‫מאוד יפים מהמרון אתה נתת,

‫כי הוא צריך ללכת לעבוד ‫ואין לי כסף עכשיו וכו'.

‫יכולת שאתה צודק, תהיה שלי מחלטה ‫שלך, תהיה שלי מחלטה שלך, תגיע לשמיים.

‫תגיד לאלוהים מה אתה רוצה מהם.

‫אני עשיתי בדיוק את מה שצריך, זה הכלליות,

‫אמרנו בשיעור שזה הכלליות, אני אשלם עם עצמי.

‫נפלא. ועכשיו רק אני מקווה ‫שגם אלוהים יבואו ויגידו,

‫אוקיי, גם לפי המדד שלי אז עשית ‫את המקסימום שלך, אבל אם לא,

‫אז תיתן דין וחשמל.

‫זה הכל.

‫מה שאני רק אנסה להגיד, שיש ‫אפשרות לבן אדם שאמיתי עם עצמו,

‫לזהות מה יותר נכון בשבילו.

‫מה יותר נכון לעשות עכשיו.

‫כן?

‫נגיד, נגיד, כשבן אדם ‫פרסם את הדת בצורה ראשית,

‫שזה מונע את החיים, שזה חיצוני לחיים,

‫אז מה הוא מגיע עם המסקנה לעבוד?

‫כמו שאמרתי, אז מצד שני אבל הוא צריך לזהות,

‫אתה מרגיש ולמד, באמת, שהדת...

‫זה לא נכון אצלי, אני לא למד...

‫אז בשמיים, כן, אז בשמיים, יכול ‫להיות מאוד שהוא יקבל שכר מלא,

‫כי הוא בגזרת החיים שלו, ‫בנתונים הפסיכולוגיים וחברתיים,

‫כשהוא גדל בהם, זה המקסימום שאני יכול להגיד.

‫כן?

‫אחר כך אמרת שאדם, שייזהר מאוד, לא...

‫לוותר לעצמו בכל מיני דברים ‫ולהגיד שזה מה שהוא יכול.

‫כמו שאמרתי, אדם, למשל, אומר,

‫תשמע, הדת חונקת אותי ואני עוזב. כן?

‫מצד שני, אתה שם לב אבל שיש שאיפה לאלוהים,

‫אתה שם לב שלמרות שהדת חונקת,

‫אתה רואה שבני אדם מחפשים משמעות לחיים,

‫ואתה רואה שבעולם שמדבר שאין דת,

‫המשמעות לחיים הולכת ונאבדת,

‫אתה ידעת את זה, שחיית פה עלי האדמות.

‫אז למה לא לקחת את זה בחשבון,

‫למרות, והגעת למסקנה ‫שללמרות שהדת חונקת אותי,

‫יש כנראה משהו יותר גדול מזה?

‫זה נתון שבני אדם יצטרך לשאול למה ‫הוא לא הכליל אותו בהחלטה ברורה.

‫אם בני אדם מאף על פי כן ‫אומר, כן, כן, ויש לו הספק.

‫עכשיו אדם אישי יגיד ונראה.

‫כן, אישהו רוצה עוד לשאול? אוקיי.

‫אם כאילו אתה רואה איזה שהוא ‫כולל שבדיוק הוא קורב את הרבה דברים,

‫ויש לך הרבה הרבה שאלות ‫על הדבר הזה, אז איך?

‫אתה בריר אותם?

‫כי אנחנו יודעים שהשאלות זה משהו שזה צודק.

‫אתה צודק. ‫אז זה צריך להיות, מה שנקרא, אימון כללי.

‫למשל, בוא ניקח דברים בעולם המדע.

‫תראה. אתה מבין בדיוק איך המחשב הזה עובד?

‫לא. למה אתה משתמש בו בכל זאת?

‫יש המון שאלות, נכון?

‫אני, למשל, עדיון בטוח שיש גם ‫עדים קטנים שם שעושים את זה.

‫לא ברור לי עדיון איך המחשב עובד.

‫כמה פעמים ניסו להסביר לי וכל פעם לא מצליח.

‫לא מצליח לי כלום.

‫למה אני בכל זאת משתמש במחשב?

‫כי למרות שספציפית אני לא מבין את המחשב,

‫יש לי אימון כללי בדבר הזה שנקרא עולם המדע.

‫אני רואה פה איזה משהו ‫שעובד במערכות החיים שלי.

‫אני לא לגמרי מבין אותו.

‫וקצת למדתי בשנות הלימודים ‫שלי עקרונות שנראים לגיונים.

‫זה מספיק לי עכשיו לסמוך ‫גם שיש לי אלפי שאלות.

‫לעומת זאת, עכשיו תביא לי איזה, לא יודע,

‫כישוב וודו כזה, איזה בובת וודו,

‫ותגיד לי, אני לא אתייחס לזה. למה?

‫כי אין לי אמון בזה.

‫לא רק שיש לי שאלות, אין ‫לי אמון כללי בכל העולם הזה,

‫כי זה עולם שאני לא רואה שום ‫דבר איך הוא פועל ואיך הוא עובד.

‫כנראה, אם לאדם יש אמון כללי ‫בדבר הזה שנקרא יהדות ועם ישראל,

‫הוא רואה פה איזה קו ‫מסוים שחורז בה היסטוריה,

‫חורז בחיים שלו וכולי וכולי.

‫אז עכשיו נכון, יש הרבה שאלות.

‫הוא לא מבין למה מניחים תפילין, ‫והוא לא מבין לגמרי את הבשר וחלב,

‫הוא לא מבין מאיפה הגיע הרעיון הזה של ייבום. ‫בסדר.

‫אבל יש לו אמון בסיסי.

‫בואו נתקדם.

‫כל מה שאמרנו בשיעור הקודם, זה ‫היה המשל שהרב דיבר בעולם הפיזיקה,

‫אומר הרב, כן, בהופעות הרוח.

‫כן, זה קראנו גם פעם ‫הקודמת, אבל כשנמשיך הלאה.

‫כן, בהופעות הרוח. ‫הרעיון הזה, העיקרון הכלליות,

‫שאמרנו, זה העיקרון הקיומי שבן ‫אדם עובד איתו כדי לזהות את אלוהים,

‫זה מופיע אין בעולם החומר ואין בעולם הרוח.

‫לכן הייתה האלילות סבלנית ‫וההכרה של האחדות קנאית.

‫האלילים, אמרנו, זה תפיסה ‫שנותנת מקום להרבה אלוהים לעמל,

‫לא בגלל שהם סובלנים ונחמדים, ‫אלא פשוט כי אין שיטה כללית.

‫ושאין שיטה כללית, אז כל אחד אומר, ‫תשמע, גם זה נכון, גם זה נכון, גם זה נכון.

‫אבל מתוך שהאחדות, ‫התפיסה האחדותית היא קנאית,

‫זאת אומרת, היא מכילה הרבה דברים,

‫היא מכיוון שהיא כללית ולא ‫פרטית, ודאית ולא מסופקת,

‫הרי מיוחדת ולא משותפת.

‫היא לא מוכנה לפלורליזם הזול.

‫הכלליות אינה סובלנית על פי ‫הצורה החיצונה של הסובלנות.

‫זה סיימנו פעם שעברה. צריך להבין את זה.

‫האדם כללי זה לא אדם שמסתובב ‫כל יום עם חיוכים מטופשים לכולם

‫ומספר שכולם צודקים.

‫האדם כזה שכל היום, כן, נכון, ‫נכון, אני לא יודע מה להכריע כל אחד,

‫אני לא שופט, כן, אני לא שיפוטי, אני לא זה,

‫אתה לא כלום, אתה עצלן שאתה ‫לא רוצה להחליט החלטות בחיים שלך

‫ומצאת דרך קטנה לברוח מכל החלטה,

‫אין אם כן שוב זה נוגע למשהו שמאוד אכפת,

‫אבל אז פתאום אתה הופך להיות פנאט וקנאי.

‫אדם כללי זה האדם שהוא קנאי.

‫זה אדם שעוד פעם יש לו אמת, הוא הולך איתה.

‫אני אומר את הגמרא, ירדנו סרפ, ממסכת שבת.

‫אם ראית תלמיד חכם נוקם ‫ונותר כנחש, חוגרהו על מותניך.

‫אם ראית המארץ חסיד, התרחק משכנותו.

‫מסביר הרב בעיניה.

‫אם ראית תלמיד חכם נוקם ונותר ‫כנחש, ראית תלמיד חכם שהוא פנאט.

‫זאת אומרת, אדם שיש לו ‫אמת, ואמת גדולה, אלא מה?

‫הוא נוקם ונותר, הוא מה שאמרנו,

‫הוא מתנהג בצורה מאוד חדה ונלחם וכו'.

‫בסדר, יש פה משהו שלא שלם, כי חלק מהכלליות,

‫זה גם כמו שנראה, זה להכיל דברים אחרים,

‫אבל לפחות יש כאן אמת.

‫לפחות יש כאן בן אדם שהוא תלמיד חכם.

‫חוגרהו על מותניך, תשתמש בזה.

‫אבל אם ראית עם הארץ חסיד,

‫עם הארץ חסיד זה בדיוק ‫הדמות הפלורליסט המצוי,

‫עם הארץ, אין לו שיטה, אין לו אמת בחיים,

‫ולכן הוא מתחסד עם כולם.

‫הוא כזה מאוד נינוח, לא מזיז לו שום דבר.

‫אה, כן, מחללים שבת?

‫איש באמונתו יחיה?

‫נוטים חלקים מארץ ישראל?

‫תראה, אני לא יודע להכריע, ‫אולי הפלסטינים צודקים.

‫לא, לא, זה לא...

‫התרחק משכנותו, זה בן ‫אדם שאין מה לעשות איתו.

‫אדם אמור להיות,

‫הכלליות אינה סובלנית על פי ‫הצורה החיצונה של הסובלנות,

‫אבל בתוך קנאותה נמצא ‫גרעינה הפנימי של יסוד הסובלנות.

‫זו הסובלנות האמיתית.

‫אדם כללי זה אדם ששומע כל מה שעומד מולו.

‫שומע, מזהה את נקודת ‫האמת, ומסביר איך בשיטה שלו,

‫עכשיו יש את נקודות האמת ‫שנמצאות בשיטה השנייה,

‫רק בצורה כללית יותר.

‫בצורה שמכבד יותר נתונים,

‫ולפעמים הוא אומר, וואלה, ‫אמרו פה דברים שלא כללתי,

‫אולי אני צריך לשנות את שיטתי?

‫להכניץ, כן.

‫אבל יכול להגיד כמול כך, ‫אני לא מכניסתי את האמת שלו.

‫בסדר, שומרים את המילה, ‫כל אחד באמת שלו, מה הכוונה?

‫אם כל אחד באמת שלו הכוונה,

‫אם בכל דבר בעולם יש נקודת אמת, בסדר.

‫אבל בתנאי שהם מוסיפים,

‫כל אחד צריך לקחת את האמת הזו, ולהכליל אותה,

‫בתוך אמת עוד יותר גדולה.

‫הרבה מן האנשים שאומרים ‫היום כל אחד באמת שלו,

‫הם מתכוונים שכל אחד יישאר איפה שהוא,

‫וגם שהוא מקרואי נתונים ‫חדשים, ושיטות יותר כלליות,

‫הוא כזה נשאר עם הצלות שלו.

‫אני בדרך שלי אחראי להתאמן.

‫בסדר, את מדברת עכשיו ברמה הפרקטית.

‫ברור, זה ברור,

‫האדם לא עכשיו יכול לחנך ‫את כל העולם ברמה הפרקטית.

‫אני לא יכול עכשיו להשפיע ‫על הבודהיסטים במזרח.

‫אז זה אולי לא צריך להיות.

‫מצד האמת, אם יכולנו לגרום ‫לכל העולם להיות יותר כללים,

‫ויותר להיות שייכים לדבר הזה שנקרא יהדות,

‫היינו רוצים לעשות את זה.

‫רק את צודקת שהיום זה כל כך רחוק,

‫שאנחנו כבר באיזשהו מקום,

‫פיתחנו איזה סוג של אדישות כלפי העניין.

‫אבל זה לא אמור להיות ככה.

‫מצד האמת, היינו אמורים לחוש,

‫שכן, זה לא בסדר שיש פה דברים לא כללים.

‫ואנחנו מאוד היינו רוצים לשנות את זה.

‫רק שאנחנו לא יכולים.

‫יש הבדל בין זה לבין אדישות שכבר אדם אומר,

‫בעצם הם צודקים.

‫מסופר על הרב עויר בכם, אני ‫לא יודע איזה חצי כלי ברכה,

‫שכל פעם שהייתה עוברת לדו מכונית בשבת,

‫הוא היה אומר לעצמו, בשקט,

‫שבס, שבס, שאלו אותו את הלמידה,

‫מה הקטע, אם אתה רוצה לשנות את המציאות,

‫יאללה, זרוק אבנים, תעשה, מה ‫שנגע, תעשה את זה כמו שצריך.

‫אמר להם, לשנות את המציאות אני לא יכול.

‫זאת אומרת, אני לא יכול ‫עכשיו לחנך ולשנות כולם.

‫אבל אני אומר שבס, שאני לא אתרגל לדבר הזה.

‫זה שאנשים עושים בשבת, זה לא בסדר.

‫זה לא כל אחד והאמת שלו.

‫אה, הם חילוניים, אז זה בסדר שלנו.

‫זה לא בסדר של נשיאות שלנו.

‫אני לא יכול לשנות את זה,

‫מאין סוף נתונים עכשיו, ולכן יש בסבלנות

‫שהמציאות לאט לאט תלך ותתוקן במהלך העתיד,

‫כי אני לא יכול לשנות גם ברמה הטכנית,

‫אני לא יכול לשנות, לא יכול לכפות,

‫וגם אם יכולנו לכפות, לא היינו עושים את זה.

‫כי כפייה חיצונית לא עוזרת ‫לתהליך הזה, זה רק מרחיק.

‫צריך פה משהו שיבוא מתוך הזדהות פנימית.

‫יש פה תהליך של 200 שנה עד שהדברים ישתנו.

‫אבל כל הזמן אדם זוכר שזה לא בסדר שמישהו

‫עושה את זה. זה לא בסדר.

‫חשוב לזכור את זה כל הזמן.

‫הסובלנות החלשה, אומר ‫הרב, מה זה סובלנות החלשה?

‫הפלורליזם.

‫המחלשת את החיים.

‫מאיפה מגיע הסובלנות הזו, הרפיסות הזו?

‫היא באה מתוך גילוי רוח פרטיים

‫שאינם משוקעים בתלה של הכלליות.

‫מאיפה מגיע הפלורליזם?

‫להגישה הזו. אין לי שיטה גדולה.

‫יש לי זה רק רעיונות מאוד קטנים.

‫ולכן אני לא מושקע מהטל של הכלליות.

‫אני לא שייך למשהו רחב יותר.

‫ואז אני נשאר כזה בעמדה של

‫כל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

‫והקנאות הממרת, מה זה קנאות ממרת?

‫הפנאטיות.

‫הפנאטיות, כן.

‫מוחלם אמר את הקנאות המתפשטת.

‫באה מתוך גסות הרוח.

‫המביאה לחשוב את גילוי רוח פרטיים

‫שעובדים במהלת הכללה העליונה.

‫אבל מפני שהם רק גילויים ‫פרטיים, כל הרעיונות של הקנאות,

‫רק גילויים פרטיים, אינם ‫יכולים להחיות את כל גווני הרוח

‫שמחוץ מחוגם.

‫וצרות אינם, ביתר הגילויים, ‫שאנחנו יכולים לכלל אינם.

‫אינם כי ממעטים את התפשוט החיים

‫וממעטים את דמות גילוי הרוח.

‫אני מתרגם את זה במילים פשוטות,

‫אבל, אומר, סובלנות חלשה, אמרנו,

‫זו אותה רפיסות שבן אדם אין לו שום אמת בחיים

‫וכל אחד שיעשה מה שהוא רוצה.

‫מאיפה מגיעה הקנאות המאמרית?

‫מאיפה מגיעה הפנאטיות?

‫הפנאטיות מגיעה מזה שיש לה ‫בדם שיטה, אבל זו שיטה קטנה.

‫יש לו שיטה שלא מסוגלת להכליל עוד נתונים.

‫אז במקום עכשיו להיות עם ענווה

‫ולשנות את השיטה שלו לשיטה יותר כללית

‫ולהיפתח דברים אחרים, הוא ‫סוגר את עצמו ומנסה להשמיד

‫את כל הנתונים האחרים

‫שסותרים את הדמיון שלו.

‫שני הדברים כמובן לא נכונים.

‫עכשיו תשימו לב איך הכלליות, ‫אנחנו פורים פה את הצ'ק

‫שדיברנו עליו כל הזמן.

‫מה האמת שיש בפלורליזם?

‫מה נקודת האמת שיש בפלורליזם?

‫שהיא מתחשבת בזה

‫שיש נתונים אחרים בחיים חוץ ממני.

‫מה החיסרון, מה השקר שיש בפלורליזם?

‫שאין שום אמת והכל זה.

‫מה האמת שיש בפנאטיות, ‫בקנאות הממרץ?

‫שיש אמת.

‫מה החולשה שיש בפנאטיות?

‫שאדם מוצר הופקים.

‫הכלליות יש בה מחלילה.

‫גם את נקודת האמת שיש בפלורליזם

‫וגם את נקודת האמת שיש בפנאטיות.

‫מצד אחד יש פה אמת שאנחנו הולכים איתה,

‫מצד שני זה אמת שכל הזמן הולכת

‫ומפתחת לדברים שקיימים מסביב.

‫זה הכלליות.

‫אבל ההכללה העליונה, ‫המבט הכולל, נותנת דווקא

‫ידי מרחבה וודאותה את התכונה הדינה

‫בדייקנות האיכות.

‫להיות כללי זה לא רק ‫להגיד במילים גדולות כאלה,

‫כן גם זה הכללי, הכללי,

‫אדם זורק שהוא מלשפטים שלא מחייבים.

‫זה יורד לדייקנות האיכות.

‫בוא תסביר עכשיו, בואי תסבירי עכשיו

‫איך מה שאת עושה, הנקודה הפרטית הזו,

‫איך זה באמת מסתדר עם השיטה השלמה.

‫אין ברמה אידיאולוגית, ‫איך זה שעכשיו אתה נלחמת

‫או אתה נלחם במישהו מסוים, ‫איך זה משרת את המגמה הכללית,

‫ואין ברמה האישית היום יום.

‫איך הגענו לסקנה שזה שעכשיו אנחנו נוטלים

‫שלוש פעמים מידיים, איך ‫זה חלק מהכלליות העליונה.

‫איך זה מסתדר, איך השיטה הזו עכשיו

‫מתחברת עם כל הפרטים האלה.

‫עכשיו להסביר.

‫שיעור הנטילת ידיים, נעשה שיעור נטילת ידיים.

‫אבל זה משהו שצריך ללמוד אותו.

‫וזה מביא את הקינה המשובחת, ‫המולידה את גאונות הרוח.

‫את הביטויים של הרב.

‫זה גאונות הרוח, לא גאונות ‫במשמעות האינטלקטואלית,

‫עמוד שזה גם קשור, אלא גאון.

‫גאון זה גובה.

‫גאון הרוח, זה אדם עצילי.

‫זה אדם שהוא עובד אלוהים.

‫אדם שהוא לא סגור מצד ‫אחד, מצד שני, לא מתפרק.

‫יש לו קו שהוא הולך ומתקדם איתו בחיים.

‫כל הזמן יושב ולומד, ‫שומע, מכיל, מגיע להחלטה.

‫שומע, מכיל, מגיע להחלטה.

‫נמצא בתהליך של צמיחה אינסופי.

‫כן.

‫אז תהיה כה.

‫יש דברים מסוימים בחיים שלי

‫שאני לא יודע להכריע אותם, לפחות אבל,

‫אתה יודע איפה אתה עומד.

‫למשל, יש עכשיו דיון רפואי,

‫בין מה צריך לעשות אצל רופא מסוים.

‫דבר ראשון, אנחנו, אם ‫עובדים בשיטת הכלליות,

‫אנחנו כבר מורידים פה ‫מיליון דעות שלא רלוונטיות.

‫מי שלא רופא, מי שאין לו ‫ניסיון, הוא כבר לא רלוונטי פה.

‫כבר פטרנו 90% מהמערה שיש בעולם.

‫זו דעתו, זה דעתו, זה דעתו.

‫דעתכם לא רלוונטית.

‫עכשיו, נשארו בסוף שני רופאים,

‫ששניהם באותה רמה של כלליות,

‫שניהם יש להם ראיות לשיטה ‫שלו, ולא יש ראיות לשיטה שלו,

‫ואותו הם צריכים לנתח, ואותו הם לא נתח.

‫טוב, נשארנו בטקו.

‫וגם טקו זה סוג של החלטה.

‫אני פה לא יודע להחליט ודאי, ‫ובתוך שתי ההחלטות האלה,

‫אני מחליט החלטה אחת, ‫לא יודע למה, או בגלל ש...

‫זה כמובן שאי אפשר להחליט.

‫קומה.

‫אבל בניבה, אז לא צריך.

‫בסדר, אז גם יש מישורים שלי בחיים,

‫שעכשיו אני לא יכול להחליט אותם.

‫אבל... כן?

‫מה זה טקו, ראש היטבות?

‫תשבי, יתרץ, קושיות ובעיות.

‫זה הרשט היטבות, מי שעד עכשיו לא ידע.

‫בסדר, טקו, זו מילה בערמית,

‫אבל ראש היטבות, תשבי, יתרץ, קושיות ובעיות.

‫כלומר, עכשיו ברגע הנתון ‫הזה, אני לא יכול להכריע,

‫אבל העתיד, הנצחיות האינסופית,

‫האלוהות, תכריע בסופו של דבר.

‫יכן שנראית ההחלטה בדור שלנו,

‫לפעמים נראית ההחלטה בעוד הרבה דורות.

‫וזה... מה זה אמירה להגיד ‫ש... שיש שתי עמיים, אוקיי?

‫אין, זה שתראה את המקום ‫כאן, וההנה, וההבנה...

‫לא מתאים, מה זה אין להם מקום?

‫זה פשוט... לא, לא, זה לא... ‫לא מתקיים איתנו, פשוט...

‫חג מילים.

‫ולא שאתה אומר, אנחנו לא רוצים לקבל את זה.

‫נכון.

‫אם אתם לא יודעת, אנחנו נערות את כל...

‫בסדר, גם הוא צודק, נכון, הם מקבלים את זה.

‫פה תכניס זה, כמו לכם בחינוך שבת.

‫זה דבר לא טוב.

‫אני לא יכול לשנות את זה עכשיו.

‫יש פה אנשים מסוימים וכו'.

‫אז אני עכשיו, מצאתי ‫לי איזו שיטה, דמוקרטיה,

‫שתפקידה, עכשיו לאהובה להגיד,

‫אין פה אפשרות להכריע בכל מיני דברים,

‫כי רוב האנשים חיים באופן מסוים.

‫אז יש לי איזה כללי משחק, ‫שעכשיו, שיש קבוצת אנשים

‫שלא מסכימה על כל ‫מיני דברים, חיים ביחד,

‫אז מוצאים איזה דרך להכריע.

‫דרך לצורך העניין להכריע שהרוב...

‫אבל זה לא אומר עכשיו שהרוב צודק.

‫זה לא אומר שזה האמת.

‫אלא חלק מהכלליות, זה גם ‫לחיות עם מציאות לא שלמה.

‫שיש אנשים שלא חושבים כמוני.

‫עכשיו, באופן פרגמטי, ‫פרגמטי זה טכני-תועלתני.

‫אני עכשיו גם נותן להם מקום.

‫מה אני אעשה?

‫כן, אבל אני לא אגרום להרוג שכולם,

‫אבל יש לי אין לי מה לעשות.

‫לא, כאילו, השאלה היא... ‫כן, אין לי מה לעשות.

‫אני רוצה... זה לא מצוין נכון.

‫נכון, מצוין מה שאמרנו.

‫והצריכה באמת כל הזמן ‫להגיד לעצמך, זה לא בסדר.

‫זה שיש כאיזה דבר, זה לא בסדר.

‫אם יכולנו לשנות את זה, היינו משנים את זה.

‫עכשיו, אחרי זה, אני לא יכול לשנות את זה.

‫וגם ההחלטה הזו,

‫שהנתונים עכשיו שאני לא ‫יכול לשנות את זה במציאות,

‫זה הופך להיות גם חלק מהכלליות.

‫ולכן ההחלטה הכללית שלי, ‫שאין לי עכשיו מה להילחם מול זה,

‫אלא להגביר, לצורך העניין, ‫את החינוך ואת התורה ואת ה...

‫במקום שלי, ולטווח ארוך, ‫זה גם ישנה את המציאות הזו.

‫לא עכשיו, עוד 200 שנה.

‫אבל יש לי החלטה ברורה מה אני עושה גם עכשיו,

‫שאני לא יכול טכנית להכריע,

‫או לפעמים שאני באמת לא יודע ‫מה ההחלטה הנכונה ברמה פרשת.

‫זה ילם את זה כאלה?

‫לא, לא, זה ילם מהעולם.

‫יש פה תופעה שהיא מתנגדת ‫לכלליות, לא צריך להבין למה,

‫וזה ילך ויעלם.

‫יש שם איזו נקודה, תאמת, שגם תלך ותתברר,

‫זה כבר עוד סיפור.

‫בואו רק נדלה, כי אנחנו ‫ממש רוצים... בלחץ, אני רק...

‫קטע מאוד עמוס, אני אקרא רק שתי שורות.

‫יודעתי הכלליות, ‫כי בכל יש ניצוץ אור.

‫זה הרעיון של הכלליות.

‫הכלליות זה מבינה שבכל דבר יש נקודת אמת.

‫האור, הניצוץ האלוהי ‫הפנימי, מה זה ניצוץ אלוהי?

‫שוב, תחליפו את המושגים.

‫מה אתה אומר ניצוץ אלוהי?

‫אנחנו מדמיינים עכשיו איזה...

‫ניצוץ אלוהי, נקודת הכלליות.

‫הנקודה שמכנילה דברים.

‫ניצוץ האלוהי פנימי זורח ‫בכל אחת מהאימונות השונות.

‫בתור סדרי חינוך שונים לתרבות האנושית,

‫לתיקון הרוח וחומר השעה ‫ועולם היחיד והציבור שלה.

‫אלא שאין בה דרגות שונות.

‫בכל יש אמת.

‫בכל אמונה, בכל דעה, ‫בכל... בן אדם יש נקודת אמת.

‫אבל זה בה דרגות שונות.

‫הכלליות עכשיו אומרת, צריך פה נקודת אמת.

‫אבל נקודת אמת מסוימת,

‫שעכשיו צריך להכיל אותה בשיטה יותר רחבה.

‫אז היא צריכה לתפוס את המקום הקטן שלה.

‫ולא את הנפח שהיא רוצה.

‫כשם שכוח הצומח אחד הוא,

‫הוא מתגלה בארז אשר בלבנון ובאזוב אשר בקיר.

‫אלא שבראשון הוא בא בצורה עשירה ומרובה,

‫ובשני בצורה נהיה הוא מאותה.

‫הצומח, הצמחייה מופיע גם בארז אשר בלבנון,

‫וגם באזוב שבקיר.

‫רק שבארז זה מופיע בצורה גדולה.

‫ובאזוב זה מופיע בצורה קטנה.

‫גם באזוב יש נקודת אמת.

‫אבל אם האזוב מנסה עכשיו, ‫מה שנקרא שפחת טירש גבירתה,

‫האזוב מנסה לתפוס מקום יותר מארז אשר בלבנון,

‫ומתחיל פה להשתולל, ‫כאן הכלליות מרגיעה אותו.

‫יש לך מקום, אבל פה.

‫ואל תנסה עכשיו ‫לתפוס יותר ממה ש... כן?

‫איך צריכים לדברים שמראים מחלוטין לגבי כלום?

‫מצד האמת אין דברים מראים מחלוטין.

‫אנחנו לפעמים משתמשים, דיברנו ‫על זה קצת בשבועים הקודמים,

‫בהתחלה, שבאנו מושגים, ‫שאנחנו אומרים את המילה רע.

‫אנחנו מתכוונים להגיד שיש ‫פה נקודת אמת כל כך קטנה,

‫שביחס למציאות שלנו עכשיו, ‫אני אומר שזה אפס מוחלט ומזיק.

‫מצד המבט האלוהי, להכל יש מקום.

‫גם לנאציזם וגם למלאק, ‫כי יש איזה נקודת אמת,

‫וגם המלאק מתחת השמיים אין לו זכר,

‫אבל מעל השמיים יש לו זכר.

‫זאת אומרת, גם הוא מתוגן.

‫אבל עכשיו מבחינתנו, שאנחנו פוגשים המלאקי,

‫נקודת האמת שבו, זה כבר ‫לא יזוב, זה אפילו, לא יודע,

‫זטר ששמים על זה, זה לא ‫קיים, ושהוא מנסה עכשיו להצנגד

‫לארץ אשר בלבנון, אז הדרך ‫שלנו להופיע את הכלליות,

‫זה למחוק אותו מהעולם הזה.

‫ובחשבון הנצח האלוהי, גם ‫נקודת האמת שלו תלך ותתפרח וכו'.

‫כן, גם אני יודע,

‫המשפטים האלה אנחנו לומדים ‫אותם אחרי שעה כבר בשבוע 25.

‫מי שלומד את המשפטים האלה בתחילת הדרך,

‫זה מתכון בטוח לחירפון.

‫האדם שאומר, אה, בכל יש ‫אמת, אה, איזה יופי, אז גם זה,

‫גם זה, ניצות, והוא מתחיל ‫עכשיו פה לפתח איזה

‫איזה תורה הזויה כזו, ‫שכן, באמת, זה אנשים.

‫כל דבר, רואה פה עכשיו איזה,

‫איזה מישהו גונב לסקנה את הארנק?

‫תראה, יש פה גם.

‫איזה ילדות קשה הייתה לו לגנב הזה?

‫מה הביא אותו לזה?

‫בוא נבין, בוא נכיל.

‫דבר ראשון, תתפוס ‫אותו, שים אותו בכלא.

‫אחרי זה, תלך, תשקם, תבין ‫גם את נקודת האמת שיש בו וכו'.

‫אתה יודע.

‫אה, שוב, אני מדלג.

‫והעולם הולך ומתבשם.

‫כל תהליך ההיסטוריה האנושי זה עניינו.

‫כלליות שהולכת ומתגברת.

‫הדעה הישרה הולכת ומרחבת את דרכה.

‫ההיגיון הברי והניסיונות הרבים

‫מפנים את הדרך והמכשלות.

‫תהליך ההיסטוריה זה תהליך אופטימי.

‫גם הפלורליזם מנסה לספר לנו שאין,

‫והכול פה רק בלגן, והכול ‫חוזר אחורה, ורק נהיה לנו רע.

‫שטויות.

‫נדבר על זה בשיעור האחרון של הסדרה.

‫העולם הולך ומתקדם כל הזמן.

‫כי הכלליות היא, זה ‫המלאך שמקה על כל תקודנו,

‫שדוחף את המציאות להתקדם.

‫יש דעה ישרה.

‫ויש היגיון בריא וניסיונות רבים.

‫יש ניסוי ותהייה.

‫והעולם היום, כמו שאנחנו רואים בטכנולוגיה,

‫הוא הולך ומתקדם.

‫גם מבחינה מוסרית.

‫העולם כבר היום הולך ומתקדם

‫מלפני 3,000 שנה.

‫זה תהליכים יותר ארוכים, יותר מסובכים.

‫יש לפעמים ריגרסיות, יש לפעמים נפילות.

‫אבל בסופו של דבר, הכלליות, ‫האלוהות, השלמות, האינסופית,

‫אלוהים הולך ומופיע יותר ויותר.

‫ככה גם אדם נורמלי.

‫נולד תינוק, יש בו פחות כלליות

‫מאדם מבוגר.

‫שוב, בתרבות הפלורליסטית,

‫מנסים להסביר שהילד הוא יותר טוב

‫מהמבוגר.

‫הילד הוא טהור, הילד ‫הוא תמים, הילד הוא...

‫אנחנו אומרים שיש משהו בילדות

‫שצריך להיזהר לא לפספס אותו בבגוד.

‫איזו תמימות, איזה ספונטניום שצריכה להישאר.

‫אבל אדם לא צריך להישאר ילד.

‫מבוגר מופיע יותר כלליות מילד.

‫ברמה הפיזית, ברמה הנפשית

‫וברמה הלימודית.

‫וגם נתונים יותר כלליות?

‫גם, גם. לא רק.

‫אבל גם הוא יודע יותר נתונים.

‫אז כבר יש מישור חיים מסוים

‫שהוא יותר כללי מהתינוק.

‫ואם הוא גם לקח את זה הלאה,

‫אז גם מישור החיים שלו גם יהיה יותר כללי

‫מבחינה מוסרית.

‫זה שלפי אם אדם מבוגר לוקח את ‫הנתונים האלה ובגלל היצררה שלו

‫הוא גם הופך להיות פחות מוסרים אשר הילד.

‫ואז כבר עדיף היה שיהיה נשאר ילד מבוגר.

‫זה כבר בעיה אישית שלו.

‫אבל ברמה העקרונית, כל יום ‫שאדם גדל, הוא נהיה יותר כללי.

‫תלמידי חכמי אומרים חזל,

‫ככל שמזכינים, דעתם מתיישבת עליהם.

‫בדיוק הפוך מהתפיסה החילונית.

‫כל שאדם נהיה מבוגר יותר, אז הוא פחות חי.

‫העולם שייך לצעירים. לא.

‫לא.

‫כל הזמן יש תהליך של התקדמות.

‫האדם כל הזמן הולך ומתקלל.

‫כל הזמן הולך ומתקלל.

‫והדורות הולכים ומשתכללים.

‫העולם שלנו היום הוא עולם יותר טוב

‫מעולם שלפני 200 שנה.

‫והעולם שלפני 200 שנה הוא יותר טוב

‫מעולם שלפני 3,000 שנה.

‫והעולם שיהיה עוד מיליון ‫שנה יהיה עולם עוד יותר טוב.

‫הכלליות הלך ותופיע.

‫העולם יהפוך להיות יותר טכנולוגי.

‫יותר מוסרי. יותר רוחני.

‫יותר אלוהי. יותר ישראלי.

‫מה את מדברת?

‫זה נושא ארוך, אבל ממש לא.

‫מה את מדברת? הטכנולוגיה לא משתפרת?

‫מה המוסר הכי מעוות?

‫בסדר, את מביאה זווית מסוימת

‫שהאנושות הסתבכה איתה, אבל ברמה הכללית?

‫מה את אומרת? לפני שלטפים שנה

‫היו קניבלים מסתובבים ברוב העולם.

‫היו אוכלים אחד את השני.

‫היום בתרבות הכללית בעולם

‫בהרבה יותר מוסרית ומשיתית

‫ממה שהיה פה.

‫הכל ביחס. עוד פעם, אל תעשי לי עכשיו

‫השוואה בין האדם הממוצע היום

‫לבין הרמב״ם או לבין משה רבן.

‫תעשי האדם הממוצע היום

‫לאדם הממוצע שחי לפני 4000 שנה

‫בקוטב הצפוני. מה את מדברת?

‫זה שנות אור של התפתחות מוסרית.

‫ועוד מיליון שנה זה יהיה עוד יותר.

‫ישראל, שרית עם אלוהים

‫ואנשים בתוכל.

‫יש כל הזמן שריה.

‫שריה זה הכלליות.

‫אדם מתמודד עם אנשים ואלוהים.

‫עם מציאות פיזית ומציאות רוחנית

‫ותוכל.

‫זה עניינו של עם ישראל.

‫לחרוז את המציאות בכלליות אינסופית.

‫הטעויות הולכות ומתמעטות.

‫וסיבוכי הדמיון הגס הולכים ומתפרקים.

‫לכן, מסכם הרב, הרי אני אזכיר ‫לכם מאיפה התחיל המאמר הזה.

‫המאמר הזה, זה המאמר שהרב

‫ניסה להתמודד עם בעיה ‫שקיימת בעם ישראל בזמנו.

‫לפני מאה שנה.

‫בהתחלה הוא התחיל את המאמר.

‫שיש שטף של דעות זרות.

‫העם ישראל נמצא אז, גם היום, ‫מול מתקפה של אינסוף דעות.

‫ויש כאלה שמנסים להילחם ‫בזה שהם מסבירים עכשיו.

‫למה זה תואם, למה זה תואם, למה זה תואם.

‫ורק לנו הייתה התגלות שלו.

‫בוא נחזור שנייה לראשונות.

‫למה אנחנו מאמינים בתורת ישראל?

‫למה אנחנו מאמינים ביהדות?

‫כי זה האמת, נכון.

‫למה זה אמת?

‫כי זה הכללי ביותר, נכון.

‫אז מה אתה מתרגש?

‫יש עכשיו התקפה מצויין?

‫בוא תראה איך הכלליות, ‫איך תורת ישראל, איך האמת,

‫מכילה גם את כל נקודות האמת שתוקפים אותך.

‫יש עכשיו זרמים שתוקפים אותך,

‫ואתם רואים מסבירים למה התורה לא נכונה.

‫מה אתה נכנס פה להסתרב ‫ומנסה עכשיו לא, לא, מה לא?

‫אמרתם פה משהו, בוא נבין.

‫יש לכם באמת נקודה נכונה.

‫ועכשיו בואו תראו איך תורת ‫ישראל, או יהדות, או שאלה נקרא לזה,

‫היא מכילה את זה בצורה עוד יותר טועה.

‫ואם אתה לא יודע להסביר ‫את זה, אז אתה בבעיה.

‫זה אומר שהם מעלים פה איזושהי נקודה,

‫שאתה צריך לשכלל יותר את הזה שלך.

‫העמדה היא לא עמדה של מגננת.

‫הנה, הרב דיבר אותך ותיאר ‫אנשים שנמצאים במגננה.

‫תקפו את האמת שלהם, ואז הם בלחץ.

‫אדם שהוא כללי, הוא לעולם לא בלחץ.

‫אומרים לי פה משהו. ‫וואו, זה מערר את כל מה שחשבת?

‫בסדר, בואו נשמע. למה?

‫מה אתה אומר? יש פה נקודה.

‫בוא נבין, לא חשבנו על זה. ‫צריך פה באמת להעמיק פה במשהו.

‫כן?

‫איך ברמה שנמצאים את ‫הכלליות, שבכל זאת נצטרפים?

‫כי בכל דבר, אמרנו שזה נקודת אמת.

‫זה שאדם תוקף משהו.

‫גם מה שנוגד.

‫גם הדברים אחרים.

‫נוגד, אני מתכוון שזה תופס איזה זרם.

‫לא רק שזה משוגעת, זורק סתם ‫איזה שטוט שלא מתייחסים אליה.

‫זה שאתה אומר, עכשיו מיליוני ‫אנשים הולכים במשהו מסוים.

‫זאת אומרת, שיש שם איזה משהו אמיתי.

‫זה ישר שיום, אחד נקודה ‫שיש מיליארד מוסלמים בעולם.

‫זה מגיע כי יש שם איזה אמת באסלאם.

‫אנשים לא תופסים במשך אלף חמש מאות שנה,

‫מיליארדי אנשים נתפסים למשהו.

‫זאת אומרת, זה עונה על ‫איזה צורך שאנשים מחפשים.

‫משהו שה... אז בוא תבין, מה?

‫ולמה היהדות, היא מכילה ‫את זה בצורה עוד יותר.

‫לכן, תחת לדחות את כל התוכן הערג המחשבי,

‫שהניצוצות הקטנים של ‫הטוב מתחילים להתנוצץ ממנו,

‫מה, קיצו, מה שבאמת לא יצלח בידיו,

‫זאת אומרת, אם תנסה עכשיו להילחם ולדחות ‫את כל הדברים הטובים בעולם, לא תצליח.

‫מה צריך לעשות?

‫עלינו להרבות את האור המקורי,

‫לגלות את הרוחה ואת ‫העומק, את הכלליות והנצחיות

‫שיש בהורם של ישראל,

‫לבאר איך כל ניצוץ טוב ‫המתגלה בעולם, בעולם אחר,

‫אבל הוא נובע מיקרון מתחילה בחינוך טבעי.

‫איך כל נקודות האמת בעולם, ‫הן מתחברות לעם ישראל.

‫טוב, זה המאמר.

‫אני... כבר ככה אנחנו... ‫ואחרי שער השיעור, אז אני...

‫חייב עוד רק את ה... ‫את הלבל האחרון,

‫ולכן נעצור כאן מבחינת ‫המאמר, אם יש לו המשך.

‫מי שרוצה שיקרא אחר כך.

‫אני עכשיו רוצה אבל

‫להבין לאן אנחנו רוצים להבין

‫מכל מה שלמדנו היום,

‫בעזרת שמשיעור הבא, מה שאני עכשיו מראה,

‫אנחנו נתחיל איתו בשיעור הבא ונחזור,

‫אבל רק כדי שנצא פה עם דברים ביד.

‫שוב, אני מסכים.

‫אנחנו מחפשים מה אלוהים רוצה.

‫במילים אחרות, איך השלמות ‫האינסוף מופיעה בעולם הזה.

‫על מה שבמשך השני שיעורים האלה למדנו,

‫שיש לנו דרך, והדרך הזו ‫נקראת כלליות, שבה אנחנו מזהים

‫איך הדברים מופיעים בצורה יותר איכותית

‫ויותר שלמה בעולם הזה.

‫עכשיו, מה אנחנו עושים?

‫איך אנחנו מגיעים מזה למה שאנחנו קוראים היום

‫יהדות ותורה מצוות?

‫שיטה אחת, שבאדם יבוא ויגיד,

‫אוקיי, עכשיו שלמדתי את ‫העיקרון הזה של הכלליות, אני...

‫יתחיל עכשיו לחפש

‫בכל האמונות והדתות בעולם,

‫יתחיל ללמוד את כל השיטות שקיימות בעולם,

‫ויזהה על פי עיקרון הכלליות

‫מה יותר נכון.

‫וככה, לאט לאט, נלמד ‫נצורות, איסלאם, בודהיזם,

‫אני יודע מה, פוסט ‫מודרניזם, פילוסופיה,

‫את הדת של הדרוזים, ‫את הדת של השומרונים,

‫את הדת של האסכימואים, את התרבות האפריקאיות,

‫ואז נגיע בסוף למסקנה

‫שתורת ישראל היא הכי כללית.

‫מה אתם אומרים על גישה כזו?

‫מלתי אפשרית, נכון?

‫מלתי אפשרית לאדם נורמלי לעשות דבר.

‫אני מסייג את זה.

‫יש גאוני עולם שמסוגלים לעשות את זה,

‫ולו מהסיבה שאתם מבינים

‫שמבינים את עיקרון הכלליות, ‫אז לא צריך לרדת לפרטים.

‫זאת אומרת, ברגע שמזהים את הקשל

‫שקיים לצורך העניין בנצרות,

‫אז כבר לא צריך עכשיו ללמוד ‫את כל המיליוני ספרים של הנצרות.

‫אבל אפילו ברמה הזו של לזהות

‫עכשיו קשלים מרכזיים

‫ולהעלות לכיוון היהדות, ‫זה לא משימה לאדם נורמלי.

‫אנחנו, כידוע, מדברים

‫כל אורך כל המסלול

‫שאנחנו מחפשים פה דבר

‫שכל אדם יכול לזהות אותו.

‫שכל יהודי יכול ברמה הקיומית לזהות.

‫אז ראינו כבר שאנחנו ‫יכולים לזהות שאנחנו חיים,

‫יכולים לזהות שיש לנו ‫דרך למצוא את החיים יותר.

‫ועכשיו, איך אני מוצא

‫איך החיים מופיעים בצורה הכללית ביותר?

‫אני מחפש, וזה המפתח, ‫אני מחפש כלליות,

‫לא כלליות שתופיע בתיאוריה.

‫זאת אומרת, מי שמבין שכלליות

‫זה רק כאילו לחפש שיטה פילוסופית,

‫שיטה תיאורטית יותר כללית, ‫מה שאמרתי, זה פלתי אפשרי

‫לעבור על כל השיטות בעולם.

‫ויותר מזה, זה גם לא נכון, כי

‫כלליות שכלית, כלליות ‫שמנסה רק לתפוס איזה שיטה

‫תיאורטית פילוסופית,

‫היא נוגעת רק ברובד מאוד ‫מסוים בחיים, הרובד השכלי.

‫זאת אומרת, בצד, נגיד, הפיזיקלי,

‫בן אדם יכול לדמיין, זה גם לא נכון,

‫אבל יכול לדמיין שהוא ימצא

‫איזו נוסחה כללית

‫שהיא תקיף את כל הדברים שיש

‫ביקום. איינשטיין ניסה כל החיים

‫לחפש את זה, ולא הצליח, אבל נגיד.

‫אבל מי שיכול למצוא, ‫למשל, את השיטה שתקיף

‫בקו אחד את כל

‫הפסיכולוגיה ‫האנושית, אין דבר כזה.

‫זה אינסוף.

‫מה שאנחנו מחפשים, זה כלליות

‫שמופיעה

‫לא בתיאוריה, לא ‫בסכם, אלא בחיים עצמם.

‫איפה בחיים

‫אני מוצא

‫ייצור חיים

‫כללי? זה מה שאנחנו מחפשים פה.

‫שוב, אני זורק פה משלט,

‫אנחנו נרחיב את זה פעם באה, אבל רק

‫להבין את העיקרון.

‫מה זה כלליות? כלליות זה לחפש

‫לא תיאוריה כללית, כי ‫זה, אמרנו, ים שאין לו סוף.

‫אני מסתכל

‫על המציאות סביבי, ‫שכל אדם בביטאולי

‫איפה יש לי את יסוד החיים

‫הכללי ביותר?

‫תגידו לי אתם, מה הדבר הכי כללי

‫ביצורי החיים שאתם מכירים?

‫בן אדם?

‫יש לנו רצון אלוהי.

‫רצון אלוהי שווה

‫אמת, אמרנו. אמת זה מילה אחרת

‫להגיד יותר חיים, שזה ‫בהגררה שלנו יותר כלליות.

‫המקום, איך אני ‫מוצא מה יותר כללי?

‫נתחיל

‫בחיפוש של תיאוריה כללית.

‫אבל אמרנו, תיאוריה כללית ‫זה משהו שהוא לא נגמר.

‫אני מתחיל ללמוד פה את כל הדברים.

‫לכן אני מחפש

‫יצור חיים כללי.

‫יצור חיים כללי, כלומר, משהו שחי,

‫לא רק תיאוריה, לא רק שכל.

‫משהו שאני רואה אותו מול ‫עיני, חלק מהכלליות, הבנים,

‫שזה יופיע בכל הרבדים של החיים.

‫לא רק ברובד האינטלקטואלי.

‫אני מחפש משהו שחורז

‫את החיים עצמם.

‫כשאני מביט ימינה ‫ושמאלה, הדבר שחורז

‫את החיים עצמם

‫בצורה הגלויה והבורה ביותר

‫במציאות שאנחנו ‫מכירים, זה בן אדם.

‫בן אדם זה יצור חיים

‫שמכיל בתוכו

‫גם דומן, גם צומח, גם חי.

‫כל יסודות החיים

‫יופיעים אצלו בצורה יותר

‫משוכללת.

‫תמצית של הכל

‫בצורה כללית.

‫עד כאן זה בסדר?

‫הלאה.

‫עכשיו, הגענו בפירמידה שלנו

‫לשפיץ.

‫בן אדם אחד

‫הוא אמנם כללי יותר ‫מכל יצור אחר, אבל גם הוא

‫לא יכול להיות

‫המודל שלנו לכלליות פה בעולם הזה.

‫למה?

‫כי בן אדם אחד

‫הוא דבר שמת בסוף.

‫הוא אמנם מופיע כלליות

‫בחיים שלו במשך 70, ‫80, 90, 120 שנה, אבל

‫אחרי 120 שנה, הוא נהיה לנו.

‫גם מבחינת היכולות שלו, ‫כמה בן אדם אחד, למרות שהוא

‫כללי יותר מכל יצור אחר, אבל כמה בן אדם אחד

‫יכול לרכז

‫יכולות, גם מבחינת

‫ההשפעה שלו, כמה בן אדם אחד

‫יכול להשפיע במציאות.

‫לכן, כשאנחנו מחפשים ‫כלליות, אנחנו מחפשים

‫לא בן אדם רגיל, אנחנו ‫מחפשים בן אדם שחי

‫לנצח.

‫מחפשים יצור

‫חיים שתמיד

‫נשאר, שתמיד

‫מכיל, שתמיד משפיע, ‫שמרכז בתוכו תמצית

‫של כל היקום.

‫מה זה?

‫בדיוק.

‫אומה.

‫אומה

‫זה בן אדם גדול.

‫זה כבר לא אדם אחד.

‫זה בני אדם, אמרנו שהם

‫יצורי החיים הכלליים ביותר, ‫אבל אומה זה כבר משהו

‫שנשאר לדורות.

‫קו שהולך וממשיך.

‫שאנחנו מביטים בקו החשיבה הזה

‫מבין האומות

‫שקיימות בהיסטוריה, ‫במה שאדם רואה.

‫לא משהו שהוא עכשיו צריך

‫לחפש מעבר

‫לרעי החושך ולחפש

‫איזה נזיר טיבטי

‫עתיק מתחת לעת

‫שיספר לו על זה.

‫אלא משהו שמבט פשוט

‫על המציאות מראה.

‫יש אומה אחת

‫שהיא אקלית ביותר, הנצחית ביותר.

‫האומה הישראלית.

‫שאדם מביט

‫במבט הכי פשוט

‫על החיים. שוב, שהוא מבין מה הוא מחפש.

‫כל הבעיה הזו שאנשים

‫לא מבינים מה מחפשים.

‫הם מחפשים שאיזה מישהו יגיד להם משהו

‫והם לא מבינים מה הם מוצאים לזה.

‫אני חי.

‫ובתוך החיים שלי יש

‫אינסופיות, והאינסופיות הזו

‫מופיעה בעיקרון של הכלליות.

‫וכלליות, היא נמצאת אצל בני האדם.

‫יש עמים.

‫ובתוך העמים, בתוך

‫היצורי החיים הכלליים האלה,

‫יש יצור אחד שחורז את ההיסטוריה.

‫עם נצח.

‫עם העתיק ביותר.

‫עם התרבות המשפיעה ביותר.

‫עם הכישרונות, שזה ‫אני צריך עוד להסביר

‫איך הגענו לזה, הכישרונות

‫הגדולים ביותר.

‫האומה הישראלית.

‫ואז מגיע הדבר פשוט.

‫אחרי שבן אדם מזהה, ‫בזיהוי מאוד מאוד חד ופשוט,

‫שהאומה הישראלית, עם ‫ישראל, זה יצור החיים הכללי,

‫שחורז את היקום, חורז את האנושות,

‫חורז את המציאות שאנחנו מכירים.

‫לעם הזה, יש אורח חיים.

‫לעם הזה, יש איזו צורת

‫התנהגות, ותרבות, ‫שמלווה אותו לאורך הדורות.

‫ולדבר הזה קוראים

‫תורה.

‫יהדות, מי שרוצה את זה

‫בשפה של היום.

‫יש אורח חיים של האומה הישראלית.

‫יהדות.

‫כל החיפוש

‫הגדול של אלוהים, נגמר פה.

‫אני מאמין

‫באלוהים. במילים אחרות, אני רוצה

‫לחיות את החיים, ‫באין סופיות שלהם.

‫בדרך האיכותית והשלמה ביותר.

‫איך אני עושה את זה?

‫בזה שאני נהיה כללי יותר ויותר.

‫איך אני מזהה

‫איפה הכלליות מופיעה בעולם?

‫אני מחפש את זה

‫אצל ייצור החיים הכללי ביותר.

‫שזה בן אדם, ולעת ודיוק ‫עם, האומה הישראלית.

‫ולעם הזה, יש אורח חיים.

‫בזה שאני מקיים

‫את אורח החיים של האומה הישראלית,

‫של ייצור החיים הכללי ‫ביותר, אני פוגש את אלוהים

‫בצורה האיכותית ביותר.

‫אני מופיע את השלמות האינסופית

‫בחיי.

‫זה מה

‫שאלוהים רוצה.

‫אלוהים רוצה שתחיה.

‫אלוהים רוצה

‫שתהיה קיימת.

‫איך נהיים קיימים, איך חיים?

‫בזה שנהיים כלליים.

‫איך מזהים כלליות

‫מתחברים לעם ישראל

‫ולאורח החיים שלו.

‫כל מה שאמרנו מופיע בזוהר הקדוש

‫במשפט אחד.

‫כל התורה כולה על רגל אחת.

‫כות שבריחו

‫ישראל

‫ואוריית

‫חדם.

‫אתה רוצה לפגוש את אלוהים?

‫תלמה תורה.

‫אתה רוצה לפגוש את אלוהים?

‫תתחבר לעם ישראל.

‫פשוט רק.

‫תהיה מסלול.

‫יש לכם לחשוב על זה

‫עד השיעור הבא.

‫אבל אני רוצה שתזכרו כל הזמן

‫מה עשינו פה, לאורך כל הדרך.

‫לשנייה אחת

‫לא הבאתי פה הוכחות.

‫לשנייה אחת לא התחלנו פה עכשיו

‫עם כל מיני

‫אותות מהשמיים

‫או דברים.

‫הלכנו פה בסך הכל בקו הקיומי

‫הפשוט של החיים.

‫אני קיים.

‫יש לי דרך לזהות קיימות

‫והדרך הזו מבילה אותי באופן

‫מאוד מאוד מאוד חד ובריר

‫לדבר הזה שנקרא

‫עם ישראל בתורתו.

‫זה דבר שכל יהודי

‫בעומק העניין

‫גם העולם כולו

‫ברגע שיבינו מה מחפשים

‫יכול לזהות

‫בלי שום

‫אותות מהשמיים

‫וניסים וגילויים ומוות קלימני

‫ושום דבר.

‫פשוט מאוד.

‫תחזור לעצמך, תסתכלי על עצמך

‫ותפגשי עם התורה.

‫עכשיו

‫צריך ללמוד איך באמת

‫כל פרץ בתורה הזו

‫לבעם ישראל הזה מחזק

‫לי את הכלליות, מחזק לי את החיים

‫מופיע לי את אלוהים יותר.

‫אבל את הכיוון הכללי

‫כבר יש לנו בעת.

‫טוב.

‫תחשבו על זה

‫ואנחנו נמשיך בזד השם השיעורים.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/243632116″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 26
עקרון הכלליות
עם ישראל - כישרון , קיום , השפעה
אורך השיעור: 76 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/243632116″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תורת ישראל – שיא הכלליות

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן