פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

מה יהיה בסוף העולם ?

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫טוב, שלום לכולם ולכולן. ‫אנחנו בשיעור האחרון,
‫שיעור מספר 29 והאחרון ‫של סדרת יסודות האמונה,

‫לפחות בגרסה של השנה ‫הזו. זה שיעור שהוא גם יהיה

‫קצת סיכום וגם כמו ‫שרציתי, קראתי לו בכותרת,

‫מה הולך להיות בעתיד. ‫בסדר? אמרנו זה הולך להיות

‫שיעור נבואי. עם נבואות ‫מה הולך להיות בעתיד.

‫אז אני מקווה שהדברים יסתדרו. אחרי כל המהלך ‫שעברנו במהלך השיעורים, 29 שיעורים הללו,

‫אני רוצה לתמצת אותם, ‫כמו שתמצאתנו גם בשני

‫השבועים האחרונים, ומשם ‫להדגיש איזה עוד נקודה,

‫שהיא בעצם תסיים לנו ‫את המהלך הזה. אנחנו

‫התחלנו את הדרך שלנו, ‫לפני הרבה הרבה זמן, בסדר?

‫בנקודה הבסיסית ביותר ‫שקיימת בחיים שלנו,

‫הקיימות האישית. אותה ‫נקודה שבלתי ניתנת להכחשה,

‫ולא רק שבלתי ניתנת להכחשה, כולם מודעים ‫אליה בעצם קיומנו. והחידוש היה שזה בעצם

‫המגש שלנו לאלוהים. זאת ‫אומרת, אלוהים זה לא רק,

‫כן אני מדגיש, זה לא רק ‫אותה הבנה המוקשמת של

‫ישות חיצונית, אלא אלוהים זה למעשה, קראנו ‫לזה, זיהוי שלמות האין סוף שמתגלה בחיי.

‫זאת אומרת, הזיהוי של ‫כל אדם באינטואיציה היותר

‫פנימית ובסיסית שלו, ‫שהחיים הם לא רק כאן ועכשיו,

‫אלא הם חלק מזרם אין סופי שכל הזמן מפקה ‫בנשמה, מפקה באישיות, החיים לא נגמרים,

‫תמיד יש עוד, כל דבר בחיי ‫אפשר להופיע אותו באין

‫סוף צורות, שום דבר לא ‫נגמר, הכל הולך ומתגלגל.

‫אי אפשר לגעת בשום ‫דבר, אלא תמיד רק במעטפת

‫החיצונית שלו, ותמיד יש ‫עוד ועוד רבדים, סובייקט,

‫וכל המילים והמונחים שניסינו מזוויות שונות ‫להגיד את הדבר הכי בסיסי שכל אדם מודע לו,

‫ובעומק העניין כל ייצור ‫מודע לו, דומה, מחי,

‫צומח, מדבר, שישנה אין ‫סוף שקיים בתוך המציאות,

‫והאין סוף הזה, הדגשנו, זה לא אין סוף ‫כמותי, כן, זו תפיסה שהטבע הוא אין סופי,

‫אלא יש משהו שהוא מעבר ‫לחיים, משהו שהוא מחוץ למציאות,

‫משהו שהוא מעל המציאות, ‫משהו שמחייה את המציאות,

‫ולדבר הזה מכנים אלוהים, ‫יותקי ווקי, הוויה. משם המשכנו

‫לזיהוי של הדרך שאותה ‫שלמות אין סוף מתגלה בחיינו,

‫ליתר דיוק מה הדרך שלנו? ‫להופיע את השלמות הזו

‫באופן הראוי ביותר, ‫וזיהינו את המושג כלליות,

‫ככל שאני חורז יותר ‫נתונים בחיי בקו אחד, יותר

‫מאחד אותם, אתה יודע, עוד ‫מינוח שאפשר להשתמש בו,

‫יותר מכיל אותם, ממילא אני ‫מופיע יותר את השלמות, מופיע יותר

‫את החיים, מופיע יותר את ‫אלוהים, אני קרוב יותר לאין סוף.

‫מתוך הכלליות הגענו לדבר הזה ‫שנקרא עם ישראל. זאת אומרת, אנחנו

‫מצאנו בתוך החיים שלנו, שוב, זה לא ‫משהו שצריך ללכת רחוק לחפש אותו,

‫זה לא משהו שצריך לעשות מסע של כל החיים ‫כדי למצוא איזה מישהו זקן שיספר לנו את זה,

‫אלא זה דבר שכל אדם יכול לזהות ‫פה במציאות ההיסטורית הפשוטה,

‫שבתוך האנושות, בתוך העולם ‫שנראה כאותי, נראה חסר כיוון,

‫יש פנומנט, יש תופעה מופלאה ‫של עם, קבוצת אנשים שחיה לאורך

‫כל ההיסטוריה, שומרת על ‫הזהות הייחודית והתרבותית שלה,

‫נמצאת בכל צמתי ההכרעה של ההיסטוריה, ‫יש לה קיום פלאי מעבר לכל סבירות

‫כלשהי, והדבר הזה, הנקודה הזו ‫נקראת האומה הישראלית, העם הישראלי,

‫ובמילה שאנחנו רוצים להתחבר אל הכלליות, ‫רוצים להתחבר אל הקו שחורז את המציאות,

‫אנחנו מזהים את עם ישראל כמוקד ‫שאיתו אנחנו הולכים, איתו אנחנו צועדים.

‫לעם ישראל הזה ישנה מסורת ‫האומה לדורותיה, זאת אומרת,

‫לעם הזה ישנו אורח חיים שהוא ‫תמיד מאפיין את חיי האומה,

‫איך בדיוק מזהים את המסורת ‫הזו אמרנו זה דבר שאפשר כמובן

‫לריב עליו, אבל בקווים גסים ‫אנחנו יכולים לזהות את זה,

‫במה שאנחנו מכנים בשם ‫המסורת האורתודוקסית היהודית,

‫מה שניסיתי להגיד בצורה ‫שוב מאוד מאוד גולמית,

‫כמו 13 עיקרי אמונה של ‫הרמב״ם והנאמנות פחות או יותר

‫לשולחן הרוח, זה עמוד ‫השדרה של עם ישראל לדורותיו,

‫וגם שיש תקופות שחלקים עם ‫ישראל, אפילו רוב עם ישראל, הם

‫לא נאמנים למסורת הזו, עדיין ‫זה הקו שתמיד חוזר ומתגלגל,

‫ועם ישראל תמיד הולך ‫ונאמן אליו, ומילא אדם שרוצה

‫להתחבר לאומה ישראלית ‫הוא צריך להתחבר לקו הזה.

‫בתוך המסורת הזו, בתוך ‫גבולות הגזרה של מסורת האומה

‫לדורותיה אמרנו יש לנו גוונים ‫שונים, יש לנו שיטות שונות,

‫אז על אותו משקל כמו לגבי ‫מציאת הכלליות ועם ישראל,

‫אנחנו לא מחפשים פה ‫עכשיו איזה התגלות מהשמיים,

‫כמו שהרבה פעמים אנשים מחפשים, ‫שאלוהים מתגלה ויגיד להם מה הדרך הנכונה,

‫אלא האדם מביט בתוך המבט ‫הפשוט שיש לו על הגלריה של

‫הזוויות השונות שקיימות בתוך ‫האומה ישראלית לדורותיה,

‫ומוצא את החיבור האינטואיטיבי ‫הפשוט הראשוני שזה עשה לכריו,

‫היכן אנחנו מתחילים את ‫התהליך, אדם הולך וככל שהוא

‫מתפתח הוא מזהה בתוך ‫המסורת הזו אמרנו שני צדדים,

‫צד אחד של זוויות שונות של ‫אותה רמת כלליות, אלו ואלו דברים

‫לא עם חיים, זאת אומרת אדם ‫מזהה שיטות שונות בעם ישראל,

‫שכולם מאחדות את האומה, ‫כולם התקבלו על האומה,

‫כולם עם מקורות, כולם ‫מסתדרות עם המציאות וכו',

‫ואז מבין שיש פה זוויות שונות, 12 שבטים ‫שכל אחד משלים את התמונה הגדולה,

‫והצד שהוא קצת יותר מורכב זה גם ליצוג ‫מדרג של כלליות בתוך השיטות באומה הישראלית,

‫זאת אומרת אדם ככל שהוא הולך ‫הוא מתפתח, הוא לומד יותר, מבין יותר,

‫ובאופן אישי אמרנו לא ‫מדובר כאן עכשיו שאדם צריך

‫להכווין הכוונה לאחרים ולא ‫עכשיו לפסוק דברים לדורות,

‫באופן אישי אדם מתחיל להתקדם, סועד בחייו ‫כל הזמן מכלליות אחת לכלליות גדולה יותר,

‫מאחד יותר דברים בחייו, ‫והולך ומתקדם לו, הכל

‫בתוך בעצם ההתקדמות ‫האינסופית הזו של הכלליות.

‫וכאן בנקודה הזו יש עוד זווית אחת ‫שכדאי ללטש, וזה לאן אנחנו הולכים,

‫או נקרא לזה מה הולך ‫להיות בעתיד, זאת אומרת

‫שאלו את זה לאורך כל ‫השיעורים וגם בשיעור האחרון,

‫שבסדר, זאת אומרת, אנחנו ‫אמרנו הולכים ומתקדמים

‫כל הזמן, אבל יש איזשהו ‫יעד שאנחנו חותרים אליו,

‫יעד שאנשים קוראים לו בשם גאולה, ‫יש כאלה שמכנים את זה בשם בית מקדש,

‫יש כאלה שמכנים את זה ‫בשם דחיית אמיתים, לאן אנחנו

‫חותרים? מה, לאן ההבנה ‫הזו שאנחנו רואים פה עכשיו

‫על שלמות אינסוף שהולכת ‫ומופיעה בהיסטוריה,

‫לאן אנחנו הולכים? וזה ‫הנקודה שאני רוצה לחדד.

‫אנחנו לא חותרים לשום ‫יעד ומוגדר. זו הנקודה שאני

‫מקווה שאחרי כל מה שעברנו ‫במהלך השיעורים הללו,

‫הוא כבר מתחיל להיות מובן. ‫הרצון לחפש יעד, הרצון לחפש

‫איזושהי נקודת הגאה, זה ‫בדיוק הרצון לעשות פסל מסכה.

‫הרצון להקשים את אלוהים, ‫כלומר להגיע לאיזושהי נקודה

‫שהיא הסוף. כל מה שניסינו ‫להפנים בשיעורים הללו,

‫זו ההבנה שאין סוף. שום ‫דבר לא נגמר אף פעם.

‫ישנה פסקה שהרב כותב ‫אותה בסידור עולת ראייה,

‫פסקה מאוד חשובה, שהיא ‫אפשר לקרוא לזה באיזשהו

‫מקום, אחד מהפסקאות ‫שנותנות את היישום הנפשי

‫להבנות שלמדנו בסוגיה הזו של יסודות האמונה, ‫מאמר ייסוד ומרכים ומלחמת הדעות והאמונות.

‫אומר הרב כך, על ידי קדושה עליונה זו, אם ‫תרצו, על ידי ההבנות שלמדנו בתכנים המדוברים,

‫על ידי קדושה עליונה ‫זו אנו באים לידי ההכרה,

‫שהחפץ הפנימי, כלומר ‫הרצון הפנימי של בקשת השם,

‫הוא העולה על כל החיים ‫ועל כל העושר. שימו לב

‫למשפט הבא, הבקשה ‫בעצמה היא התכונה המבוקשת,

‫לא המציאה, כי המציאה היא תמיד בלתי ‫אפשרית, כי הנה נו צועדים מגודל אל גודל,

‫מבקשה לבקשה, מבהירות לבהירות ‫ומוודאות לוודאות יותר עליונה, על כן נאמר,

‫התעללו בשם קודשו, ישמח ‫לב מבקשי השם, לא מוצאי השם.

‫העמדה הנפשית הזו, זו העמדה הנפשית המרכזית ‫שאמורה להיכנות לאדם שיש לו אמונה בוגרץ.

‫ההבנה שאנחנו נמצאים פה בצעידה אינסופית. ‫החפץ הפנימי של בקשת השם,

‫הוא העולה על כל החיים ועל כל העושר. ‫הרצון לתלות את העושר באיזשהו הישג בחיים,

‫זה שורש החטאה, זה שורש העבודה הזרה, ‫זה שורש ההקשמה שכולנו נמצאים במהלך הזה.

‫זאת אומרת, אף פעם אדם לא נפטר לחלוטין ‫מהצורך להגיע לדברים ולהקשים אותם,

‫ואף אדם גם לא מתייאש תמיד התקדמות. ‫אבל השאלה היא, בתוך שני הכתבים הללו,

‫השאיפה היא כמה שיותר לדחוף לכיוון של ‫הבקשה וכמה שפחות להישאר מקובעים במציע.

‫כל החיים שלנו הם תהליך אחד ‫ארוך ואין סופי של התקדמות.

‫זה מתחיל ברמה האישית, מהלך ‫שאני תמיד מנסה להסביר לאנשים.

‫כאשר אדם הוא לא מפנים את הרעיונות ‫הללו, הוא אדם שחי בתסכול מתמשך.

‫אדם שמחפש מציעה, מחפש למצוא את אלוהים ‫באיזשהו שלב בחייו, הוא לעולם לא ימצא אותו.

‫כי אלוהים נמצא כאן ועכשיו, לא ‫מחר, לא אתמול, היום, אם בקולו תשמעו.

‫זה מתחיל מהדברים הבסיסיים ביותר ‫שאנחנו רואים פה אלוהים אחרי כל מה שלמד,

‫אני מקווה שכולנו מבינים, אלוהים, לא ‫הכוונה היא פה לעולם הדתי של אלוהים.

‫אלוהים, תחליף את המילה ‫אלוהים במילה משמעות לחיים.

‫תחליפו את זה במילה סיפוק, תחליפו את זה ‫במילה תחושת שלמות, ניצות של תחושת שלמות.

‫השלמות מורגשת רק כאשר ישנה ‫השתלמות, רק כאשר ישנה התקדמות.

‫שילד או ילדה בגן ילדים, ‫איפה הם מוצאים את אלוהים?

‫צריך לקלוט את זה, צריך ‫לחנך את זה מגיל צעיר.

‫הם מוצאים את אלוהים בזה שהם ‫עכשיו מתנהגים כמו ילד וילדה.

‫הם מתמלאים חיים ושמחה במה שהם עושים עכשיו.

‫הם שמחים, הם משחקים, ‫הם מתנהלים כמו ילדים,

‫הם ממצאים באופן כמה ‫שניתן, ממקסמים את הילדות.

‫הבריחה שהרבה פעמים ילד או ילדה מוצאים ‫את עצמם, שהם בורחים לעולמות אחרים,

‫מדמיינים מה יקרה כשהם ‫יהיו גדולים, זה נקודה לא טובה.

‫בוודאי שילד וילדה חושבים איך מתקדם הלאה, ‫וצריך אדם לתכנן מה יקרה שהוא יהיה גדול.

‫אבל לא בצורה של עכשיו לא טוב לי, ‫ושנהיה גדול ושנהיה גדולים, אז יהיה לנו טוב.

‫לא, עכשיו טוב, עכשיו אלוהים נמצא עם האדם.

‫שנהיה גדולים, שנכיר יותר דברים, שנגיע ‫למערכות חדשות, אלוהים יהיה עוד יותר יותר.

‫ואז אנשים מגיעים ‫לשלב הבא בחיים, לצורך

‫העניין למערכת הלימודים ‫בבית ספר, כיתה א', גם.

‫היצר הזה, כל הזמן לחכות ליום שלמוחרץ, ‫שנסיים את השנה, שנסיים את המבחנים,

‫שנעבור את הגיל הזה, ‫שנגיע לבת מצווה, שנגיע לבר

‫מצווה, שנעבור את בית ‫ספר הסודי ונגיע לתיכון,

‫גם, זה איזשהו אשליה שאנשים תמיד ‫בורחים אליה, כי זה מאפשר בריחה מאלוהים.

‫זה מאפשר שוב להיכנס לדמיון שמעבר ‫לקשת בענן, שם נפגוש את הקדוש ברוך הוא.

‫זה הולך ומכריף ככל שהשנים עוברות.

‫אדם מדמיין כל הזמן מה יקרה, ‫והוא לא מוצא, הוא לא מוצא.

‫במקום להיות מלא שמחה וסיפוק, ‫איפה האלוהים פוגש אותו עכשיו?

‫עכשיו זה ההתמודדות שלך, ‫עכשיו זה ההתמודדות שלך.

‫זה לא רק במחשבות של מה יקרה מחר, ‫זה גם הדמיונות של אם הייתי במקום אחר.

‫כל המחשבות האלה של אם ‫רק הייתי נמצא לא כאן אלא שם.

‫אם רק הייתי נולד למקום אחד ולא מקום שני.

‫אם רק היה לי יותר כישרונות, ‫אם רק היה לי פרצוף אחר.

‫כל האימים הללו זה חוסר אמונה.

‫איפה שאתה נמצא, איפה שאת נמצאת, זה ‫בדיוק המקום שהקדוש ברוך הוא שם אותך.

‫אדם נמצא בתחושת סיפוק אין סופית.

‫בכל רגע נתון, בכל מצב, הוא תמיד ממלא שלמות.

‫וזה לא סותר שהוא הולך ומשתלם.

‫הבקשה בעצמה היא התכונה המבוקשת.

‫זה שאדם נמצא בתהליך, ‫אדם רוצה לפגוש את אלוהים,

‫רוצה למצוא את העושר, ‫הוא נמצא בזה שהוא מתקדם.

‫הסיפוק הוא בהתקדמות, הוא לא בהגאה.

‫ההגאה, הרגע שאדם מגיע לאיזושהי שאיפה ‫שהוא רצה אותה ועכשיו הנה היא מתממשת,

‫זה ודאי שיש נקודות כאלה.

‫אבל זה רק השליה.

‫כמו שאמרנו, בסדר, שאהבת, ‫שאהבת, לסיים את התואר.

‫אוקיי, סיימת את התואר.

‫שמחים קצת, נו ומה עכשיו?

‫עכשיו ברור שיש שלב חדש בכן.

‫אז זה ככה גם צריך להיות המינון בנפש.

‫שמגיעים לנקודות הישג, לפסגות, ‫יש איזה קצת מנוחה, קצת שאיפת רוח,

‫ומיד אחרי זה הולכים ‫ומתקדמים, מחי ללחי, כל הזמן.

‫זה הולך ומתקדם.

‫ואז אמרנו, אין דבר כזה להזדקן.

‫הזכרנו את זה בשיעור.

‫המחשבה הזו שיש איזה יעד שהגעתי ‫אליו בחיים ומעכשיו הכל רק הולך ודואך לו.

‫ואז ככל שאדם הזדקן הוא כבר יותר עייף.

‫זה הפוך מהתפיסה האמונית.

‫התפיסה האמונית היא מחי ללחי, ‫ככל שמסכינים, הדעה מתיישבת.

‫כל שאדם עובר שלבים בחיים ‫הוא מתמלא עוד ועוד באלוהים.

‫הוא כל הזמן מלא סיפוק.

‫שמח על מה שהשיג, מלא באושר ‫ועונג על הנקודה שהוא נמצא עכשיו,

‫ומלא ציפייה ושמחה לקראת העתיד.

‫וזה הולך וממשיך.

‫ואחר מכן שאדם נמצא ‫בתקופה לצורך העניין של רווקות.

‫גם העמדה הזו של עכשיו אני לא ‫פוגש את אלוהים, עכשיו לא טוב לי.

‫אבל שנתחתן שם יהיה, זה לא נכון.

‫זה לא נכון.

‫האדם גם יכול להגיע למצב ‫שהוא עשר או חמש עשרה או

‫לפעמים יותר שנים מחייב ‫נמצא בתקופה הזו של רווקות.

‫אז מה בתקופה הזו?

‫אלוהים לא פוגש אותו.

‫אלוהים נמצא איתו כל הזמן.

‫וגם אם יש אפילו דבר כזה ‫שהאדם לא מגיע לשלב הבא,

‫אדם לא יתחתן.

‫יש דבר כזה גם.

‫יותר מזה, אדם סיים את חייו בגיל ‫מוקדם יותר ממה שרגיל בדרך כלל.

‫בגיל צעייה.

‫גם שם, הוא פגש את אלוהים בשנים ‫שהוא היה צריך לפגוש אותם פה בעולם הזה.

‫והוא ממשיך ומתקדם הלאה.

‫ואז אדם מתחתן ויש לו ילדים.

‫הוא פוגש את אלוהים בצורה אחרת.

‫והוא מלא שמחה.

‫והוא לא עסוק כל היום בדמיונות של ‫איזה כיף שהייתי ילד ולא היה לי אחריות.

‫ועכשיו קשה לי או מעט זה ‫ייגמר ואני אהיה לבד ושוב יהיה לי.

‫לא חושבים על העבר.

‫לא חושבים על העתיד.

‫אנחנו נגטמלים כל הזמן ‫בקיומיות אינסופית באובן.

‫וכך אדם הולך וגם שהוא מגיע לגיל מבוגר.

‫הוא לא עסוק בכלל בחפירה ‫הזו של מה עשיתי, מה היה.

‫הוא הולך ומתקדם.

‫ושמגיע הרגע שהוא מת.

‫הוא פשוט הולך ומתגלגל עלה ‫ברצף האינסופי של השלמות האלוהית.

‫אדם כזה הוא לא נמצא אמרנו לא ‫בדמיונות על העתיד ולא בתסכולים על העבר.

‫אדם כזה גם המעברים בחייו ‫הם מעברים מאוד מאוד פשוטים.

‫הזכרנו אני חושב את המדרש הזה.

‫שאומרים חכמים מה ההבדל בין רשעים לצדיקים.

‫שרשעים נפטרים מהעולם ‫הזה כמו, הזכרנו את זה כבר?

‫לא? איך הזכרנו אבל שכחתם? לא משנה.

‫אומרים חזר שרשעים נפטרים ‫מהעולם הזה כמו פיטורי בפי ושת.

‫בתרגום כמו חבל מטבעת של ספינה.

‫זאת אומרת הם נקראים מהעולם הזה.

‫זה לא רק מהמוות הם מקובעים ‫בתוך המדרגה שהם נמצאים בה.

‫ולצאת עכשיו למדרגה חדשה זה תמיד קשה להם.

‫זה משהו שנעשה בצורה מאוד מאוד.

‫היה כבר איזה משהו שהשגנו ועכשיו מדרגה חדשה.

‫זה להשיג אותה זה עכשיו ‫צריך לבנות את הדברים מחדש.

‫איך צדיקים נפטרים מהעולם הזה אומרים חזר?

‫כמו נסיובי מחלווה.

‫כמו שערה שיוצאת מחלווה.

‫במילים שלנו הם פשוט זורמים הלאה.

‫המעברים בחיים שלהם וגם המעברים ‫בין החיים למוות הם לא מעברים קשים.

‫בכל שלב הם פוגשים את הקדוש בו.

‫בכל גיל, בכל מצב תמיד הם ‫הולכים ומופיעים את הדברים.

‫זורמים בהם עוד ועוד ועוד.

‫זה נכון אמרנו ברמה האישית ‫וזה עוד יותר נכון ברמה הכללית.

‫וזה הנקודה שאנחנו חותרים.

‫אין דבר כזה להגיע לנקודת יעד.

‫תמיד בסופו של דבר אדם ‫נמצא בהתקדמות בעבודת השם.

‫אין הבדל מהותי בין מצבנו עכשיו ‫לבין מצבנו שייבנה בית המקדש.

‫או מצבנו שתהיה תחיית אמיתים.

‫גם שייבנה בית המקדש אומרה בימינו.

‫אנחנו אומרים אמן, זאת אומרת ‫אנחנו רוצים שהמדרגה החדשה תופיע.

‫אבל אחרי שייבנה בית המקדש, ‫השלמות האינסוף תמשיך להופיע.

‫תמשיכו להיות התקדמויות, ‫ימשיכו להיות אתגרים.

‫האדם ילך כל הזמן ויופיע עוד ועוד דברים.

‫גם שיגיע תחיית אמיתים שזה מושג ‫שאנחנו לא לגמרי מבינים מה הוא אומר.

‫אבל כאן יש שוב איזה ‫ביטוי לכך כמו שדיברנו על זה.

‫שכל איזו מדרגה בעולם ‫שהדברים אמיתים מתחיו מחדש.

‫שזה מדרגה שלמעשה קיימת לאורך כל הדרך.

‫גם עכשיו יש החייאת מתים, ‫זה שאנחנו צריכים לשחזר דברים.

‫זה שאנחנו פוגשים חבר ‫שלא ראינו שניים עשר חודש,

‫אנחנו מברכים מחייה אמיתים.

‫כלומר מתחיה פה משהו, אבל ‫ככל שהמציאות תלך ותתקדם,

‫גם המדרגה הזו של תחיית אמיתים ‫היא תהיה יותר דומיננטית בחיים שלנו.

‫זה לא איזה נקודת יעד מסוימת.

‫תחיית אמיתים היא תלך ותופיע עוד ועוד ועוד.

‫בית המקדש הוא מופיע ‫במובנים מסוימים כבר עכשיו.

‫והוא ילך ויופיע במובנים יותר גדולים בעתיד,

‫ואחרי שהוא יבנה עוד ימשיך ‫להיבנה בית מקדשיות לנצח נצחים.

‫יש פה תהליך אחד ארוך של התקדמות,

‫שכל מה שמוזכר אצל חכמים ‫ובנביאים נקודות של הגעה,

‫זה בסך הכל נקודות ציון בציר אינסופי.

‫ואמרנו זה גם אותו דבר אצל האדם.

‫כל שנייה אנחנו כבר חיים את מה ‫שיהיה בעתיד וחיים את מה שהיה בעבר.

‫זה רק פשוט כל פעם מופיע באופן אחר.

‫כן?

‫מה זה אז האדימה להתפקד?

‫ביטוי שביחס לעולם שלנו עכשיו, ‫שעדיין יש בו הרבה צדדים של צער,

‫לעתיד לבוא אז ימלא שחוק פינו. ‫אבל מה הכוונה?

‫שעכשיו אין בכלל שום ‫שחוק, עכשיו החיים רק קשים,

‫ולעתיד לבוא יהיה רק עושר?

‫כבר עכשיו יש צדדים מסוימים של שחוק,

‫יש צדדים מסוימים שאת יכולה ‫לראות את השלמות פה בעולם הזה,

‫וככל שהאדם הוא יותר עם הבט ‫רוחני הוא גם מסוגל לראות את זה.

‫למשל רבי עקיבא צוחק שהוא רואה ‫שואל שיוצא מבית קבוצה הקודשי.

‫זאת אומרת, הוא בעולם שלו כבר ‫נמצא בעולם של עוד אלפיים שנה.

‫הוא רואה איך סכנים ‫וסכנות ישבו בחוצות ירושלים,

‫והיא שם נשנתו ברוב ימים.

‫ואם רבי עקיבא חי בדור שלנו, ‫הוא היה מלא צחוק עם מה שהשגנו,

‫ומלא ציפייה לצחוק שעוד יופיע בהמשך המציאות.

‫אבל כן יש איזה ציפייה להגיע לעד.

‫בוודאי. כל הזמן חיות אותה כמיהה.

‫השאיפה, הנה נו צועדים מגודל אל גודל,

‫איך תצעדי מגודל אל גודל, וזה שאת...

‫אבל אני מנסה להגיד שיש... ‫צריך לחדד מה זה שאיפה.

‫אנשים מבינים שאיפה במשמעות ‫של עכשיו רע לי, ויהיה לי טוב.

‫לא. עכשיו טוב, ועכשיו ‫מצוין, ויהיה עוד יותר טוב.

‫ויהיה עוד יותר מצוין.

‫החלוקה הדיכוטומית, כן, המופרדת הזו,

‫שכאילו יום שאין לי אלוהים ‫ויום שיהיה לי אלוהים,

‫מדרגה, גיל שיש לי אלוהים, ‫זה המדרגה שצריך לנפץ בו.

‫האדם חייב לבנות בנפש שלו, וזה...

‫אתה אומר, אנחנו לומדים ‫פה עכשיו, ואתם יכולים להגיד

‫שלמשל הלימוד הזה, זה איזה סוג של ‫קפיצת מדרגה בתודעה של ההבנה הזו.

‫אבל בעומק העניין, אדם בריא ‫בנפשו, הוא גם בלי ללמוד את זה.

‫הוא ככה נמצא.

‫הוא כל הזמן חי. פשוט הוא כל הזמן חי.

‫זה המציאות השלמה והבריאה.

‫זה מה שנקרא אמונה תמימה, במשמעות העמוקה.

‫שלמות.

‫משהו שפשוט זורם ומתמלא ‫כל הזמן, באושר ובחיים ובבנייה,

‫בלי יותר מדי להיות בתסבוכים אישיים.

‫כן?

‫לפעמים, מה שאתה אומר,

‫אז זה היה חטא הגל, זה היה נסיגה או התקדמות?

‫נסיגה.

‫חטא הגל זה סוג מסוים של,

‫בתוך ההתקדמות הזו, יש גם נפילות.

‫איזה ניסיון כזה לתפוס ‫את אלוהים באופן מוגשה.

‫אז בעצם אנחנו כאילו ‫נתקדמים, אבל יש גם נסיגות.

‫וודאי.

‫זה מעת לתהליך, נתקדם ורק נתקדם, אז לאן?

‫אז תפקיד.

‫אין סוף לזה.

‫נכון, אין סוף לזה.

‫כן, כן, בדיוק.

‫בדיוק זה משהו.

‫לעתיד לבוא, יהיה הלאה.

‫לא יודע מה.

‫לעתיד לבוא, בעלי חיים יהיו כבני אדם,

‫בני אדם כמלאכים, מלאכים, לא יודע מה.

‫זה גם אחר כך.

‫אין, זה גם אחר כך. יהיה עוד ועוד ועוד.

‫זה מנגן.

‫לא, אלוהים, זה בדיוק אותו.

‫זה אותה נקודת שלמות ‫שלעולם, אי אפשר להגיע אליה.

‫אבל יש בה אין סוף מדרגות.

‫מה שנקרא, תפתחו את המחשבה.

‫העולם שאנחנו מכירים אותו ‫היום, זה לא כל המציאות.

‫יש אין סוף עולמות.

‫אפילו היום, אנחנו בסכלנו הקטע,

‫אנחנו יכולים לראות את זה ‫בעולם הטבע, בעולם הפיזיקה.

‫יש יקום אין סופי.

‫גם בעולם הרוחני, יש אין סוף דברים.

‫העולם המחשבות, הרגשות, ‫התודעות שאנחנו מכירים,

‫הוא אפס קצה, הוא מהשלמות ‫האלוהית, האין סופית.

‫אנחנו יכולים לדמיין את ה...

‫לקחת את מה שאנחנו מכירים בעולם הזה,

‫ולמתוח את זה, לא יודע, ‫בכמה מאות שנים קדימה.

‫אבל יש ביליוני וביליוני ביליוני שנים קדימה

‫שהמציאות הופיעה.

‫איך זה הופיע, האם זה הופיע בעולם כמו שלנו,

‫או שהמציאות הפיזית כמו שאנחנו מכירים היום,

‫ייתחרב ויופיע עולם אחר, ‫הקב' בורא עולמות ומכריבם.

‫הוא לא יודע, וגם לא אמור לעניין אותנו.

‫אנחנו יכולים לראות שכעת, בתאריך זה וזה,

‫בשעה זו וזו, החיים האלוהיים מופיעים בי.

‫ואני עכשיו בכל דרכי חדרה,

‫אני עכשיו ממצא את כל האנרגיה שלי,

‫את כל הכוחות, כל הרגשות,

‫למצוא את החיים האלוהיים ‫כאן ועכשיו, בצורה הטובה ביותר.

‫ומחר אני אעשה את זה עוד ‫יותר, תהיה לי עוד טיפת חיים.

‫וככה לאין קץ.

‫כן?

‫ארב, מאיפה נבעת ההתקדמות ההתנגדות

‫לאיתנו להתקבר?

‫כי בהרבה יותר קל להתקבר, זה מנה.

‫ברגע שאומרים לבן אדם,

‫אתה צריך להיות כזה בציר ‫התקדמות אינסופית, זה דורש מאמץ.

‫הטבע כידוע שואף לאי סדר, שואף למנוחה.

‫אדם מטבעו, הוא רוצה להיות פסיבי.

‫הגעתי וזהו.

‫אבל תשימו לב שיש מלאך שמקיע על קודקודינו

‫ומכריח אותנו לגדול.

‫אדם לא יכול באמת לשבת כל הזמן בעמדה פסיבית.

‫תמיד הוא יהיה חייב לגדול.

‫גם מבחינה פיזית, הסידן נברח לו מעצמו.

‫הוא התנבן.

‫יש תחיפה פנימית להתקדם.

‫אם אדם לא יילחם ‫בתחיפה הזו, אלא ייפתח לה,

‫זה המתכון לחיים מאושרים.

‫נמצא כל הזמן בהתקדמות.

‫תשאיר על ההתקדמות ולהילחם בטבע?

‫להילחם בצדדים האפלים של הטבע.

‫ולהתחבר לטבע הפנימי.

‫ותשימו לב שזה הנקודה שאנחנו מאושרים בחיים.

‫מתי אדם מרגיש עושר בחיים?

‫אדם לא מרגיש עושר בחיים שהוא ‫עכשיו מהשיג איזה הישג פסיבי.

‫זה נותן לו תחושה של ענאה, לא עושר.

‫העושר, הסיפוק, זה כאשר אדם יוצר משהו.

‫אז אדם מרגיש שהוא

‫מצטרף לשרשרת האין סופית של היצירה האלוית.

‫כן?

‫עוד פעם רק בקול?

‫עבודת השם תהיה יותר קולל.

‫זאת אומרת, היעד שלנו... אבל ‫גם מה, את צודקת, הכל נכון.

‫היעד שלנו זה להביא את הגאולה ‫ועבודת השם תהיה יותר קלה.

‫אם אפשר להתנסח ככה.

‫אבל אני מנסה רק להעמיק במושגים.

‫שאומרים, אנחנו רוצים להגיע לגאולה,

‫אנחנו רוצים שעבודת השם תהיה יותר קלה.

‫אז אנשים, שוב, הם נכנסים לעולם כזה

‫של עכשיו אנחנו לא בעבודת השם.

‫עכשיו אנחנו לא בגאולה.

‫יגיע יום ששם... לא.

‫כבר עכשיו עבודת השם יש לצד

‫שהיא קלה לך.

‫יהיה עוד יותר, את צודקת. יהיה עוד.

‫אבל העוד שיהיה בעתיד

‫לא בא להסתור את הסיפוק והשמחה

‫שקיים עכשיו.

‫כי גם עוד אלפיים שנה, התהיי

‫מבחינה איכותית בדיוק באותה נקודה כמו עכשיו.

‫כמותית, התהיי בעולם פי אלף

‫יותר מתקדם, יותר ‫אלוהי, יותר שלמותי וכו'.

‫אבל מבחינת העמדה הנפשית,

‫אנחנו נמצאים כל הזמן באותו ציר.

‫של אושר אינסופי.

‫וכן, נסה להסביר.

‫זה לא משהו שהוא רק ברמה פילוסופית.

‫זה משהו שברמה הקיומית.

‫אדם אמור, וזו השאיפה, ‫בכל רגע נתון בחיים שלו.

‫גם ברגעים כביכול הכי קשים.

‫רק גם בהם שלכאורה הוא

‫הוא לא רואה את ההתקדמות.

‫אדם מעמיק תמיד

‫הוא נמצא באושר אינסופי.

‫הוא תמיד חלק מהנהר האינסופי הזה

‫של השלמות האלוהית.

‫עכשיו הוא פה, פה, ‫בסדר, זה שאלה כמותית.

‫מה זה משנה איפה נולדתי, ‫מה זה משנה מה הקישורים שלי,

‫מה זה משנה מה קורה איתי, ‫בעומק העניין, מה זה משנה,

‫אם אני חי אומת.

‫בעומק העניין, אני תמיד שייך לאלוהים.

‫עכשיו, אני פה?

‫אני ממצא את זה?

‫כן, נו, בסדר, גם יש אנשים

‫שכל הזמן נמצאים בשאלות.

‫למה יש לי שתי אדיים ולא שלוש?

‫למה נולדתי פה ולא מקום אחר?

‫למה הייתי מה?

‫זה שאלות שהן, שהן ‫כולם נובעות מבלבול.

‫השאלות לא מתחילות משם.

‫השאלות מתחילות אחרי.

‫על כוחך אתה נולד, על כוחך ‫אתה חי, ועל כוחך אתה עתיד

‫לתן דין וחשבון לקבל בך.

‫אנשים שומעים את המדבר ‫הזה, זה מצלצל לנו היום כזו שפה

‫קצת קשה, אבל צריך לקרוא את זה

‫בנימה אחרת.

‫על כוחך אתה נולד.

‫אין ביך. אתה עכשיו כאן.

‫בתקופה הזו, אם היינו חיים ‫בתקופתו של אברהם אבינו,

‫מה היה קורה?

‫אם היינו חיים בתקופת מלחמת השחרור,

‫מה היה קורה? אם נחיה עוד 500 שנה?

‫א. בו מקני אנחנו כולנו חיים בכל התקופות.

‫יש איזה ציר של נשמות ‫אינסופי, וזה שאנחנו היום,

‫בשנה שלנו, אנחנו בעצם חיים את כל מה

‫שעבר בהיסטוריה לאורך הדורות,

‫שעל גבי זה אנחנו, ‫החיים שלנו, קיימים היום.

‫ואנחנו חלק מהשרשרת, ‫שגם מכינה את הדורות הבאים.

‫אנחנו בעצם חיים גם את הנצח.

‫אבל אני אומר, בעמדה ‫עכשיו ההכרתית הפסיכולוגית,

‫אדם מתמקד במה שיש מולו.

‫ואז, כמו ששמעתם את זה ‫הרבה פעמים בשיעורים האלה,

‫הוא, קוראים לזה ‫באנגלית, Untouchable.

‫אי אפשר לגעת בו.

‫שום דבר לא יכול לפגוע בו.

‫מה?

‫כל אסון, כל זה?

‫כמובן, הכל כואב.

‫כולנו בני אדם.

‫התחושה... אבל יש איזה משהו ‫שהוא גדול יותר מכל דבר אחר.

‫בקשת השם יעולה על כל החיים ועל כל האושר.

‫הבקשה בעצמה היא התכונה ‫המבוקשת, לא המציאה.

‫כי המציאה היא תמיד בלתי אפשרית.

‫אי אפשר למצוא את אלוהים.

‫הנה נו צועדים מגודל אל גודל.

‫מבקשה לבקשה.

‫מבהירות לבהירות.

‫ומוודאות לוודאות יותר עליונה.

‫בקשה כל הזמן.

‫מגודל אל גודל.

‫זה הכל.

‫שאת רוצה לשאול פה קודם משהו?

‫כן?

‫כל מה שנאמר, זה כבר מגודל ‫אל גודל, ומבהירות לבהירות.

‫אז אני חושב שאתה... ‫אז את בדיוק, אתה צועק.

‫תחושות התעסקות שלנו נובעות שהאדם נסוג.

‫אבל בזה תלוי בבחירה שלך.

‫אל תסוג החום.

‫אתה מבין?

‫אדם, יש לו בחירה לא להשיג את החום.

‫אדם שעובד נכון, הוא יכול כל החיים להתקדם.

‫שימו לב שאני אומר להתקדם, ‫זה לא שאין כישלונות בדרך.

‫יש הבדל בין כישלון שהוא נסיגה לאחור,

‫לבין כישלון שהוא חלק מההתקדמות.

‫הדוגמאות שדיברנו עליהן.

‫שאדם בוחר במודע ברע.

‫זאת אומרת, יש עכשיו בחירה לטוב ורע,

‫ואדם בוחר ברע בצמצום ‫החיים, זה נקרא נסיגה.

‫על זה באמת צריך להיות צער.

‫זה התשובה. ‫צער התשובה, תסכול, חרתה, וידוי וכו'.

‫אבל כאשר אדם, הוא ‫בוחר כל פעם את הבחירה,

‫שנראית לו הכללית ביותר, הטובה ביותר,

‫הוא לא נכשל אף פעם.

‫מה יש לו להיקשם?

‫זאת אומרת, מה שעכשיו ‫קורה, זה לא מעניין אותו.

‫אני בחרתי עכשיו

‫ללכת ברכב

‫מנקודה X לנקודה Y, כי אני ‫הבנתי מתוך החיים והכלליות

‫וכל התורה והעולם שיש בי, ‫שזה מה שהקדוש בחור רוצה ממנו.

‫עכשיו קרה לו עלינו ‫תאונה בדרך, או אסון בדרך.

‫זה מה שאלוהים רצו.

‫זאת אומרת, אז השלמות ‫האלוהית עכשיו תופיע באופן אחר.

‫אדם אין את השנייה הזו של

‫וואי, אם לא הייתי יוצא לדרך.

‫זה לא שאלה בכלל.

‫ברור שאתה צריך לצאת לדרך.

‫וברור שאתה צריך לקרוא מה שאתה צריך לקרוא.

‫אתה מתקדם משם.

‫בעולם הזה, או בעולם הבא.

‫כן?

‫זה לא אומר שזה עלול לצלחם ‫גם כמו המחקר של אנשים,

‫אבל התעסקות ממלכות רצוייניות

‫כן, זה עלול. לכן, אתה ‫צודק, זה עלול באמת לגרום

‫לאיזו תחושת אדישות ופטליות, מה שנקרא.

‫מה שיקרה יקרה וכולי.

‫לכן, הרעיונות האלה מתלבשים

‫אחרי שהאדם הרבה שנים

‫בנה באישיות שלו את ההישגיות המוקשמת.

‫זאת אומרת, הקב". הוא יצר את העולם באופן כזה

‫שאדם קודם כל בחיים הראשוניים שלו

‫הוא לא נחשף לרעיונות כאלה.

‫הוא עסוק בעולם הזה של ההישג.

‫ואחרי שהנפש שלו, היא כזו נפש,

‫היא מתקדמת, היא לא יודעת מוטיבציה,

‫עכשיו הרעיונות האלה אמורים להתלבש

‫ולתת לו את השלווה בתוך,

‫שלוות הנפש בתוך כל המסלול ההישגי הזה.

‫אם אדם אין לו באמת את השאיפה להתקדם

‫והוא לוקח את הרעיונות ‫האלה לניוון, לעצלות, ל...

‫אז זה באמת בעיה.

‫אבל לניהוד דעתי זה לא הבעיה היום.

‫היום הרצון להשיג, הרצון להקשים,

‫נמצא בכמויות של אינפלציה

‫בנפש של כל אחד.

‫כלנו נמצאים כל היום במתח הזה של להרוויח

‫ולהשיג ולתפוס בתחושות.

‫צריך שיש התקדמות, אבל זה מלווה

‫באינסוף תסכולים.

‫אדם ככל שהוא הולך, אני חושב ‫שזה גם מה שקורה באופן טבעי

‫אצל הרבה אנשים.

‫ככל שאנשים מתבגרים, מתבגרים ‫בצורה נכונה, לא מתעייפים.

‫להפך, אנשים שהם מלאי הישגים ‫וזה, הם מגיעים לשלב בחיים

‫שהם רגויים.

‫זאת אומרת, הם ממשיכים להתקדם.

‫להפך, הם עכשיו כבר נמצאים במערכות

‫ומנהלים דברים וכולי, ‫מלאי חדוות יצירה,

‫מלאי סיפוק והישגיות, אבל ‫אין להם את החרדה הזו של

‫אם אני לא אעשה את זה, העולם נחרב.

‫ואם אני אעשה את זה, אז

‫יש ציר שקט ובטוח

‫של התקדמות יציבה.

‫זו העמדה הנפשית האידיאלית

‫של האדם.

‫וככל שאדם מתקדם בחיים,

‫הוא גם הולך יותר ויותר, קונה את הדבר הזה.

‫ברור שלא.

‫ילדים לא יכולים להבין דבר כזה.

‫ילדים, גם תנסה להגילם את זה.

‫הם לא יבינו מה אתה רוצה.

‫ילד צריך לתפוס את הממתק.

‫הוא לא יכול להבין שבעומק העניין,

‫העושר שלו לא תלוי בממתק,

‫ואלוהים נמצא בין אם יהיה לו ממתק,

‫בין אם לא יהיה לו ממתק.

‫אתה צודק?

‫אבל זה לא נועל לילדים.

‫לכן ילדים, הם אומרים,

‫אם יש אלוהים בשמיים, יש שם איזה ישות,

‫יש שם איזה סבא זקן, ‫שאתם צריכים להגיע אליו.

‫איך תגיעו אליו?

‫בזה שעכשיו תמלמלו את המילים,

‫ברוך אתה, ה' יוחנן, שהקום יתברור.

‫ככה ילד תופס.

‫אני פה.

‫מה זאת אומרת, להמשיך בשלך?

‫לא הבנתי.

‫כן, ברור, ברור.

‫זה לא שאדם יכול באופן מלאכותי

‫עכשיו להכיח את עצמו לחיות ככה.

‫זה קורה תהליך טבעי.

‫את האדם הולך ומתקדם, ‫אבל ככל שהוא לומד בסכל שלו,

‫יותר את הרעיונות האלה, ומפנים אותן,

‫באופן טבעי העולם שלו הופך להיות

‫יותר רגוע ומאוזן.

‫זה גם עניין של גיל, ברור שזה

‫הרבה נתונים שמצטרפים פה.

‫אבל זה נקודת השאיפה.

‫כן?

‫הרב שמחנכים ילדים לפס של הגשמה,

‫זה לא גורם לאחר כך לומר שזה בעיה

‫באמונה צילומית.

‫אך איך זה בעיות?

‫כי ילדים אין להם את היכולת המופשטת.

‫וכמו שאמרו פה יפה, גם זה לא טוב.

‫אם ילד מגיל קטן היה לו

‫יכולת מופשטת להבין את הרעיונות האלה,

‫יכול להיות שהיינו מפתחים אנשים

‫מנוונים, שלא רוצים להתקדם.

‫הם היו לוקחים את הרעיונות האלה,

‫ומתרגמים אותן לעמדה כזאת.

‫טוב, אלוהים נמצא בכל מצב,

‫אז מה זה משנה עכשיו, מה עושים?

‫לכן הקב' הוא שם פה איזה סוג של מחיצה.

‫שרעיונות מהסוג הזה לא חודרים

‫בשלבים הראשונים של התפתחות האישיות.

‫ובהתפתחות האישיותית ‫הראשונית, האדם נמצא בתחושה הזו,

‫שאלוהים נמצא מעבר לפינה.

‫ואם אני אתעמץ עכשיו, אני אתפוס אותו.

‫אמנם הוא לא תופס אותו, אז הוא אומר,

‫טוב, אז עכשיו הוא נמצא מעבר לפינה.

‫ותופס, תופס.

‫אז יש פה ציר, אם הוא נעשה ‫נכון, שבמקביל להישגיות הזו,

‫גם לאט לאט נחשפים לרעיונות ‫האלה, במינון זה או אחר.

‫ולאט לאט, בדיוק בגיל שהאדם כבר מתחיל להתמלא

‫בתסכול שאין הוא לא פוגש את אלוהים,

‫הוא מבין את זה, ובעצם הוא עכשיו מבין

‫שאלוהים היה כל הזמן איתו.

‫זה לא מאוחר מדי?

‫לא, לא. תורה שאלפי דורות אנשים חיים.

‫וכן, בסופו של דבר, מתקדמים ונהיים מאושרים.

‫רוב האנשים מאושרים בחיים.

‫זה לא נכון שרוב האנשים מתעוסקים.

‫רוב האנשים מאושרים בחיים.

‫הם לא יודעים בדיוק להסביר ‫את זה, הם לא תמיד כמובן,

‫ככל שהם פחות משתמשים במילים האלה של אלוהים,

‫אז זה גם יכול להיות פה יותר בעיות.

‫אבל בסופו של דבר, אדם ‫נורמלי, הוא מוצא את אלו.

‫הגיעה לשאלה שהוא מצא את מה שהוא מחפש,

‫אנשים קוראים לזה בטעות להשלים עם החיים.

‫אבל שאלה איך אומרים את המילה הזו.

‫יש להשלים עם החיים בצורה של

‫החיים ניצחו אותי, אין מה לעשות.

‫יש גם להשלים עם החיים בצורה יפה.

‫ככה זה צריך להיות, בדיוק.

‫לא פחות ולא יותר.

‫סיפור כזה, כבר שכחתי בדיוק על מי זה מסופר,

‫אבל שנפגשו פעם שלושה דמורים ‫או משהו כזה, שלושה רבנים,

‫וכל אחד דיבר, הנושא ‫השיחה היה, אם הייתי יכול,

‫מה הייתי אומר לקב". ‫לשנות בעולם, משהו כזה.

‫יש כאלה לפעמים.

‫זה פאנלים כאלה. פעם הזמנתי ‫לפאנל כזה, בתיקון ללשוורות.

‫איזה דיבר היית רוצה לשנות מהסרט הדיברות?

‫בסדר.

‫אז הסיפור, שהראשון ‫אמר, אני הייתי אומר לקב",

‫שיקדם יותר את הגאולה, שעם ‫ישראל לא יסבול כל כך הרבה,

‫דה דה דה דה.

‫השני אמר, אני ניתן לקב", ש...

‫אני לא זוכר מה, שלא ‫יהיו עניים, לא יהיו חולים.

‫השלישי אמר, אני אומר לקב",

‫תמשיך בדיוק את מה שאתה עושה עכשיו.

‫זו העמדה הנפשית.

‫מה שקורה זה בדיוק מה שצריך להיות.

‫ובתוך זה, כל המוטיבציה ללכת ולהתקדם קדימה.

‫לשם אנחנו נותנים, אם אני, ‫מה אנחנו, לאן אנחנו מצפים?

‫אנחנו מצפים לאן סוף.

‫זו הציפייה הגדולה מכל.

‫היא כבר עכשיו? בדיוק.

‫אנחנו חיים את האין ‫סוף, ונחיה אותו עוד יותר.

‫אין סוף.

‫אמרה שאנחנו נחיות, ‫שחלק מהחיים זה התקדמות.

‫לחיות את האין סוף.

‫זה הרעיון.

‫תמיד.

‫כפי שהדברים יובלו קצת יותר,

‫אני רוצה לראות לכם משהו ‫מעניין, משתמש בו המון בשיעורים,

‫כי לדעתי זה משהו שממחיש

‫את הרעיונות שדיברנו עליהן בכל הסדרה הזו.

‫זה הדבר הבא.

‫שימו לב.

‫חלקכם או חלקכן, אני ארץ ‫לכם את זה בשיעורים אחרים,

‫אבל אני רוצה להראות לכם את זה בהקשר הזה,

‫ולהראות לכם כמה דברים מעניינים.

‫מה שאתם רואים מולכם,

‫אלה שצופים בנו, אז רואים את זה פה על המסך,

‫זה סילום מסך של אתר.

‫זה אתר מאוד מאוד חשוב ‫בעולם, שנקרא GapMinder.

‫זה השם.

‫G-A-P-M-I-N-D-E-R.

‫אפשר לראות את זה בגוגל, ‫למצוא את זה, זו התוצאה הראשונה.

‫זה אתר סטטיסטיקות עולמי,

‫אם אני לא טועה, הוא ממוקם בשוודיה,

‫שהם אוספים סטטיסטיקות, ‫האתר הזה, מכל העולם,

‫משנת 1800 עד היום.

‫בסדר? 2017, 2018, ‫שנים של סטטיסטיקה.

‫בסדר?

‫מה זה?

‫שישדרו את הצוכנית הזו, זה ‫יכול להיות גם עוד חמש שנים.

‫מה שעל גרף הזה ספציפית, ‫שאתם רואים מולכם, זה גרף שנקרא

‫Wealth and Health of Nation.

‫זאת אומרת, הם משתמשים בסטטיסטיקות

‫בכל מיני דברים, יש שם המון ‫שקצת מבין, הוא מבין אנגלית,

‫ממליץ להם להיכנס לאתר הזה, ‫אפשר שם למצוא דברים נפלאים.

‫Gap Minder.

‫G-A-P-M-I-N-D-E-R.

‫M-I-N-D-E-R.

‫I-N-D-E-R.

‫Gap Minder.

‫אבל זו המילה.

‫G.

‫G, אני, מלבלת אותי.

‫כמו שאמרתי, זה נקרא ‫Wealth and Health of Nation.

‫זאת אומרת, בריאות ואושר של מדינות.

‫פה בגרף הזה, יש ‫לנו ציר ה-Y וציר ה-X.

‫ציר ה-Y זה תוחלת חיים של מדינות.

‫25 שנה, 30 שנה, 35 ‫שנה, 40, 45 וכן הלאה.

‫ציר ה-X זה אושר למדינה.

‫200 דולר הכנסה לנפש לשנה, ‫4 מודל עוד אחוז על שנה וכו'.

‫כל נקודה על הגרף הזה,

‫היא מבטאת מדינה אחרת על פני הגלובוס.

‫זה לפי צבעים. כל הכחולים זה אפריקה,

‫כל הציובים זה אמריקה, ‫כל הכתומים זה אסיה וכו'.

‫אז אפשר לבדוק כל מדינה בפני עצמה.

‫נראה לכם כמה דוגמאות.

‫בלי להבין הרבה, אני ‫כבר אומר לכם את העיקרון.

‫הוא פשוט. ככל שהמדינה נמצאת יותר

‫בצד שמאל ולמטה של הגרף, ‫זו מדינה יותר ענייה ויותר חולה.

‫תוחלת חיים נמוכה ופחות כסף.

‫ככל שהנקודה נמצאת בצד ימין למעלה של הגרף,

‫זו מדינה יותר עשירה ויותר בריאה.

‫יותר תוחלת חיים ויותר כסף.

‫זה העולם בשנת 1800.

‫בשנת 1800, תוחלת החיים הממוצעת בעולם

‫היא גיל 33.

‫איזה? 1800. אני אומר 1800, זה לא הרבה.

‫זה הסבא של הסבא של הסבא שלנו.

‫שלוש דורות אחורה, אולי טיפה יותר.

‫תוחלת החיים היא 33 בעולם.

‫הממוצעת. ‫כמובן היו כאלה יותר, אבל זה הממוצע.

‫הכנסה דולר לנפש, 900 דולר לאדם לשנה.

‫לא מנהבים בכלכלה. במונחים שלנו, עוני מרוד.

‫כולם מסכנים, כולם עניים, ‫כולם חולים, כולם מתים.

‫אני אריץ עכשיו את הגרף ותראו מה קורה בעולם

‫במתיים שנה האחרונות.

‫הגרף הזה הוא דוגמה, המחשה, ‫למה שדיברנו כל השירויים האלה.

‫זה נקרא אלוהים. איך אלוהים מופיע בעולם?

‫אלוהים זה לא איזה ישות שמסדרת את העולם.

‫זה שלמות אינסוף שמופיעה בתוך המציאות.

‫הולכת ומקדמת את המציאות.

‫תראו, הנה אלוהים בחמש שניות.

‫שימו לב.

‫מתחילים להריץ את הגרף.

‫המאה ה-19 למניינן, העולם ‫פחות או יותר נשאר באותו מקום.

‫מתחיל קצת עושר. ‫יש כמה מדינות שמתחילות להלות ברמת החיים,

‫ויש גם הרבה ירידה.

‫העסק פה די סטטי. ‫כמה מדינות מתחילות לפתוח פער.

‫המאה ה-19 מתחילים להעלות.

‫1914, מלחמת העולם הראשונה, ירידה גדולה.

‫מלחמת העולם השנייה, ירידה.

‫שימו לב מה קורה.

‫ממלחמת העולם השנייה ואלה.

‫שימו לב.

‫זה העולם כיום.

‫צילמתי את זה לפני שנתיים, אז ‫אפשר להסתכל לאחרי זה מעודכם,

‫אבל זה העולם היום.

‫תוחלת החיים הממוצעת היום בעולם היא 75.

‫עושר הממוצע בעולם, עשרת אלפים דולר,

‫לא משנה נפש, כולם עשירים.

‫תבינו את זה.

‫המבט הקטן שלא רואה את אלוהים,

‫זה המבט של אותם אנשים שכל ‫היום חיים, כמו שאמרתי לכם,

‫בדמיונות על העבר ועל העתיד.

‫יש אנשים שכל היום עסוקים בכמה טוב היה פעם.

‫לא היה טוב פעם.

‫היה רע.

‫היה רע.

‫יש כזה נטייה, גם אצלנו ‫יש כזה נטייה, כן, איזה כיף,

‫שהיינו שם באירופה והפריץ

‫רק הרביץ לנו ולא הרג אותנו,

‫ושהיינו עם מלך מרוקו והיה חבר שלנו,

‫וזה שטויות במצג וניח.

‫לפני 200 שנה העולם כולו היה אומלל.

‫אומלל.

‫תוחלת חיים 33, 80 ‫אחוז של תמותת תינוקות.

‫80 אחוז.

‫זה העולם.

‫תוגמה שאני תמיד לא אספיר לאנשים.

‫פשוטה.

‫הנושא הזה של אמצעי ‫מניעה, של תכנון משפחה,

‫זה משהו שקיים בעולם מבחינה ‫טכנולוגית כמה עשרות שנים.

‫לא יודע, 40-50 שנה.

‫איך זה שלפני שהיה ‫מושג כזה, שתכנון משפחה,

‫איך זה שלכל משפחה יהודית, ‫למשל, שכאן יש הרי מצווה,

‫של פה הורו, איך זה שלא ‫היה לכל משפחה 15 ילדים?

‫שנות הפוריות, הן ‫מאפשרות משהו כזה.

‫תשובה.

‫נולדו בערך 15 ילדים.

‫מתוכם שרדו שניים.

‫זה מה שהיה.

‫איך להבין את זה?

‫לא היה חיים בעולם.

‫העולם היה עולם של שרידות.

‫ושוב, אנחנו רואים על 1,800.

‫אין פה סטטיסטיקות מה קרה בימי הביניים,

‫ששם, אני בכלל לא יודע מה ‫היה, נראה לי התוכלת חי מינוס.

‫זאת אומרת, כבר נשים לא נולדו.

‫אבל אני מדבר פה עוד יחסית ‫כבר, שמתחיל משהו עדיין.

‫עדיין.

‫תמותת ינוקות, מחלות, ‫ולא רק דברים ברמה הטכנית,

‫גם ברמה הנפשית.

‫נשים חיו בגיל צעיר, בגיל תשע,

‫היו כבר צריכים להתחיל לעבוד במכרות פחם.

‫לא היה ילדות בכלל.

‫נשים היו, נמצאים כל ‫חייהם, במלחמת הישרדות,

‫בשביל להביא פת לחם הביתה.

‫ברמות הכי פשוטות.

‫נגיד מישהו שהיה לו, ‫כמוני, היה לו ליקוי ראייה.

‫בסדר?

‫הוא היה כל החיים מסתובב,

‫נטושטש, הוא אפילו לא מבין מה הבעיה שלו.

‫הוא היה מסתובב, ולא רואה שום דבר,

‫וכולם בטוחים שיש לו איזה בעיה שכלית,

‫או מאשימים אותו, אני לא יודע מה,

‫לוקחים אותו לציד עם כל המשפחה,

‫אז הוא עם העיניים שלו, ‫יורד ופוגע בחץ בחבר שלו.

‫ואז... כן, זה נשים.

‫אין סוף בעיות שהאנושות כבר ‫היום, היא נמצאת מאחוריהם.

‫זה היה העולם של פעם.

‫איך שותפים פנים בבוקר?

‫כשישתוף פנים בבוקר, צריך...

‫לסחוב דליי מים שני קילומטר מהבית.

‫כשהלכת לשירותים.

‫צריך לצאת שם לשדה, ביום ‫חורפה, לקבל דלקת ריאות.

‫ואז למות, כי אין משהו שיכול לרפא את זה.

‫מבחינה נוסרית, ‫תחשבו, מה קורה בעולם,

‫שאדם לא גדל עם ילדות,

‫שכל החיים מגעי תשע הוא ‫נמצא במערכת שטובת ממנו,

‫ומקשה עליו ומענישה אותו.

‫אדם גדל עם אישיות מחוספסת, קשה.

‫אין רגש, אין שמחה.

‫עולם מולה.

‫וכאן אלוהים מופיע.

‫אלוהים זה אותה שלמות אין סוף

‫שמקדמת את המציאות עוד ועוד.

‫הולכת ומתפתחת לאין סוף.

‫תראו צעיר, דוגמה נוספת באתר הזה.

‫אפשר גם לסמן מדינה ספציפית

‫בתוך כל המדינות בגלובוס.

‫אני סימנתי פה את ישראל.

‫בסדר?

‫זה ישראל בשנת 1800.

‫אני אומר ישראל כמובן לא ‫מדינת ישראל, אלא ארץ ישראל.

‫בסדר?

‫בשנת 1800 ארץ ישראל תוכלת חיים 30.

‫בסדר?

‫כאן איזה לא יודע, 800-900 דולר לנפש.

‫יש פה כמה עשרות אלפי בדואים.

‫מדינה, ארץ שוממה, חרבה, מתה.

‫תראו מה קורה פה בעולם

‫במתיים שנה האחרונות.

‫איך אלוהים מופיע.

‫שימו לב.

‫מתחילים לרוץ.

‫המאה ה-19, אין פה יהודים.

‫שום דבר לא זז.

‫הכל עומד במקום.

‫אין עושר, אין חיים אבאות.

‫שום דבר לא זז. יש מדינות שכבר זזות.

‫פה הכל כפו.

‫1865 מתחילה הציונות.

‫מתחילה עושר לזוז בעולם.

‫1914 ירידה גדולה.

‫שימו לב, מ-1948.

‫הנה אלוהים, תכירו.

‫שרצה לראות את אלוהים.

‫זה אלוהים.

‫זה אלוהים.

‫זה ישראל היום.

‫זה כל העולם אגב.

‫ישראל היא פשוט המוקד של הדברים האלה.

‫קשור למה שדיברנו עם ישראל וכו'.

‫זה המבט שאדם אמוני רואה בעולם.

‫הוא רואה איך הכל צומח.

‫הכל כל הזמן הולך וצומח.

‫ולשם העולם הולך.

‫זה מה שהולך להיות בעתיד.

‫הולך להיות רק עוד יותר.

‫כשתראו שאני לא ממציא את ‫זה, צריך להראות לכם סרטון קצר.

‫מקווה שצריך לראות פה את זה טוב במסך.

‫זה סרטון של אדם חוקר בשם אנס רוסלינג.

‫לא משנה, זה מישהו לא יהודי.

‫יכול להיות שהוא חלק בריטי לפי המפתע.

‫הוא, אני מבין שהוא חלק ‫מאלה שיצרו את האתר הזה.

‫זה סרטון שהוא יצר בשנת 2009.

‫זה כמה שנים לפני, אבל ‫עדיין מראה את העיקרון.

‫שהוא מדבר על הגרף הזה.

‫מה שראיתי לכם הוא פשוט ‫מראה את הגרף בצורה תלת מימד.

‫זה ככה, שזה הסבר יפה איך הוא עשה את זה.

‫אבל מה שאני אומר לכם את הסרטון הזה,

‫שאני רוצה להראות ‫לכם, איך אדם לא יהודי,

‫זה כבר קשור לשיעורים ‫שדיברנו על עולם ישראל וכו'.

‫שימו לב איך הוא באופן אובייקטיבי לחלוטין,

‫מציין מאיזה שנה בדור ‫שלנו, אבל הפח מופיע.

‫שימו לב.

‫אז כאן אנחנו.

‫ראשון, איכסה לבשל.

‫חיים מבקשות.

‫מ-25 ל-75 שנה.

‫ובארח, איכסה לבית.

‫עבודה אחת.

‫400, 4000 ו-40,000 דולר.

‫אז בארח זה חי וחי, ‫ובעל יד זה ריח וחי.

‫ועכשיו, אני אראה את ‫העולם 200 שנה, ב-1810.

‫כאן הולכים כל המדינות.

‫אירופה, פרנסיה, איישה, חומה,

‫ברית, ארץ, אפריקה, צעיר ‫של סהרה, ואמריקה היא ילדה.

‫ומיוחדים של המדינות ‫מראו מיוחדים של המדינות.

‫וב-1810, היה קצת חי שם, לא היה?

‫כל המדינות היו חי וחי.

‫והמחלות החיים היו לא מלאה 40 בכל המדינות.

‫ורק ה-UK והנדנות היו ‫קצת יותר חי, אבל לא הרבה.

‫ועכשיו, למה להתחיל את העולם?

‫הרבות האוניברסלית מגיעה ‫למדינות באירופה ובאיזה מקום

‫להחליט מהראש.

‫אבל המדינות הקולוניזמיות באיישה ובאפריקה,

‫הן נחליטות כאן.

‫ובאחר כך, מדינות ‫הוויתרים נחליטים יותר ויותר.

‫ועכשיו, אנחנו נתקעים לתמיד להראות איך נהיה

‫את המשפחה הראשונה של ‫המלחמה ואת הפלואו הספנית.

‫איזה קטסטרופי.

‫ועכשיו, אני מנתח את זה ב-1920 וב-1930.

‫עכשיו, שימו לב. שימו לב.

‫זה שוב, הוא מגיע פה לא ‫במבט, הוא לא למד הרב קוק.

‫אתם רואים איך אדם מנתח ‫באופן אובייקטיבי נתונים.

‫שנות ה-20 וה-30 של המאה ‫הקודמת, הם עניינה, בסדר?

‫יש יפל גדול, העולם מתחיל ‫לצמוח, אבל עדיין יש בעיות.

‫תראו איפה יש את הפריצה.

‫ואיך היה עוד אבא.

‫הוא פה עכשיו מתחיל לנתח, לא צריך להכנס פה,

‫איך הפערים מצמצמים בכל מדינה, גם פותח וזה.

‫ושימו לב, מ-1948, לא שקודם זה לא היה.

‫אבל אז זה פורץ עוד יותר. אלוהים מתגלה יותר.

‫השלמות אין סוף מופיעה יותר בעולם.

‫הכל הולך ומתקדם.

‫והסוף פה, זה תראו.

‫לשם העולם הולך.

‫זה החץ. שאלנו את השיעור לאה.

‫מה יהיה בסוף?

‫אז הנה זה הנבואה.

‫הולך להיות רק יותר טוב.

‫זה הכיוון.

‫שלמות אין סוף הולכת ומופיעה עוד ועוד.

‫פה כמובן זה ציר שמתעסק רק בדברים של חומר,

‫של בריאות ושל ככה.

‫גם בעולם הרוחני והמוסרי.

‫עכשיו תבינו, בתוך זה יש אין סוף בעיות.

‫כמו שאנחנו יודעים בנושא הזה, ‫שפה רואים איזה גרף מאוד אופטימי.

‫אנחנו יודעים שביום יום זה מלא ‫בנפילות וקשיים ומחלות ומלחמות.

‫בדיוק גם בעולם הרוחני.

‫אנחנו יודעים שיש אין סוף בעיות נפילות.

‫הכיוון הוא כל הזמן הכיוון הזה.

‫למעלה, למעלה, למעלה.

‫ישמח לב מבקשי ה'

‫וככל שאדם מבין את זה ‫יותר, ככל שאדם הוא בוגר יותר,

‫ככל שאדם הוא יותר חי את השלמות אין סוף,

‫ככה גם החיים האישיים שלו נראים.

‫גם זה מה שפה זה בתהליכים הכלליים בעולם,

‫שיותר קל לראות את יד אלוהים.

‫אבל גם בחיים האישיים של האדם.

‫האדם כל הזמן נמצא בציר הזה שעולה כלפי מעלה.

‫מה שלמדנו בכל התהליך הזה הוא אחד.

‫למצוא את אלוהים.

‫סוף דבר את האלוהים ירה

‫ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.

‫סוף דבר הסיכום שלה הכל.

‫החיים מלאי אלוהים.

‫מלאי שמחה, מלאי התקדמות, מלאי עושר.

‫וככל שאדם הוא יותר נפתח לזה ומבין את זה,

‫ככה גם הוא מחבר את החיים שלו

‫לתוך הרצף האלוהי.

‫וככל שאדם מבין את זה,

‫ככה גם החיים העתידיים שלו יהיו כאלה.

‫חיים יותר שמחים, יותר בריאים, יותר מתקדמים.

‫וכאמור, מה שיקרה זה לא משנה בכלל.

‫הוא תמיד ימשיך להופיע את ‫ההתקדמות הזו של אלוהים.

‫גם אם זה פה וגם זה בחיים, שאחרי המוות.

‫זה ההוויים.

‫וזה בנימה אופטימית זו.

‫אבל הפעם באמת, אני חושב שזו נימה אופטימית.

‫כי אני מקווה שזו פעם אולי ראשונה ‫בחיים שאנחנו באמת אופטימיים.

‫לא מהפתחות של דברים ‫שאי אפשר לראות מול העיניים.

‫האופטימיות במשמעות העמוקה, ‫זה הדבר הכי חזק שיש בחיים.

‫גם ברמה הכללית, גם ברמה האישית.

‫וככל שאדם הוא יותר שייך לדעת אלוהים,

‫הוא גם חי את זה ביום יום.

‫הוא רואה את זה מול העיניים. בכל דבר.

‫בכל צומח, בכל דומם. הכל מתחבר.

‫הכל בסופו של דבר מגלה את האינסוף.

‫זה המדרגה שעליה מדברים המקובלים.

‫להיות עם דעת אלוהים.

‫זה המדרגה של מה שאנחנו מכנים לעלות מצוצות.

‫ליחד ייחודינו.

‫כל הפיתויים הנסתרים האלה, ‫שהם משתמשים בהם כמשהו מיסטי.

‫זה המשמעות שלהם.

‫שהאדם מתלכד עם הדבר הזה.

‫מתלכד עם אלוהים.

‫וכל דבר הוא רואה את זה.

‫הכל, הכל, הכל נשזר לתפיסה אחת שלמה.

‫לשם ייחוד קוד שבריחו, ‫ושכינתי תמיר ונעלם,

‫בשם כל ישראל.

‫שיהיה לכם חיים מאושרים.

‫נעצר פה.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/249266448″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 30
איך מכריעים בין דעות שונות בתורה ?
תורה ומצוות - סרטון אנימציה
אורך השיעור: 64 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/249266448″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה יהיה בסוף העולם ?

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן