[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231079772″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
במציאות קשה לראות את המציאות, לדוגמא: כשעומדים ליד פרח – רואים אותו במצב סטטי, אך אם נצלם את הפרח במשך זמן נראה שכל רגע הוא נפתח/נסגר, אנחנו רואים את השמש שוקעת למרות שהיא לעולם לא שוקעת, נראה לנו כי העולם ישר למרות שהוא עגול. העולם זז כל הזמן ואנחנו לא מרגישים אותו. כל מה שאנחנו רואים – אשליה.
בפיזיקה זה נקרא תפיסה פרגמנטלית, תפיסה קטעית (אותה בעיה יש לליקויי למידה לפעמים, קשה להם לקרוא מילים כיחידה אחת, הם מסתכלים על כל אותיות כקטעים נפרדים).
אותה דוג’ שייכת גם בעולם הרוח(וכנראה שבו כולנו לקויי למידה):
אנחנו מכנים כל אחד פרטי(או פרטית) בשם ‘אדם’, לאור זאת, מפתיעה הגמרא האומרת ש”אדם ללא אישה אינו אדם שנאמר : זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם”, – איש לבד הוא לא אדם. אמנם הוא בן אדם אבל אדם הוא לא, אישה לבד – היא לא אדם.
איש לבד הוא רק פרגמנט. אשליה שהוא אדם אבל באמת הוא רק חלק. פן של אדם. הסתכלות פרגמנטלית.
המהר”ל אומר שאין לאדם צלם כשהוא לבד :
כאשר האדם יחידי, לא נמצא הצלם האלוקי אצל האדם הפרטי שהוא חמרי, אבל כאשר הם שניים נמצא הצלם האלוקי…כי האחד הוא כנגד מדריגה החומרי