ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 

גדול גיבור ונורא

מבוא לתפילה

הרב אורי עמוס שרקי / י"ח כסלו ה'תשס"ט / 57 דק'
קוד שיעור: 47907
השיעור מוקדש
  • בחסות
    משפחת ונגרובסקי, לע"נ האם שרה ע"ה

*
על השיעור:
ברכת "אבות"

***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***

ברכת גאולה היא הבאה אחרי קריאת שמע.
ישנן שתי ברכות לפני קריאת שמע, שהן יוצר המאורות ואהבת עולם.
ואחרי קריאת שמע יש את ברכת ''גאל ישראל'', ובערב גם ברכת השכיבנו.
ישנה מצווה אחרת שהיא התפילה, והיא תפילת עמידה.

אמרו רבותינו שצריך לסמוך את ברכת הגאולה לתפילת העמידה, על אף שבזמן המשנה לא היה צריך לסמוך גאולה לתפילה.
זמן התפילה הוא בהנץ החמה וזמן התפילה הוא שונה ולכן יש הרבה זמן בין זמן קריאת שמע לבין זמן התפילה.
בזמן האמוראים השתנה המצב, הוסיפו את הדין שצריך לסמוך גאולה לתפילה.

מסכת ברכות- מדוע חכמים תקנו לקרוא קריאת שמע של ערבית עד חצות ולא עד עמוד השחר? כדי שאדם לא ישכח לומר קריאת שמע.
אדם בא מהשדה ונכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרוא קורא ואם רגיל לשנות, שונה....וכל העובר...חייב מיתה.
חכמים הרגישו שיש צורך מיוחד להזהיר כי האדם יכול להירדם ולשכוח.
לפי ברייתא זו, תפילת ערבית היא חובה.

אמר מור.. קורא קריאת שמע ומתפלל... – ברייתא זו היא מקור לדברי ר' יוחנן שאמר לסמוך גאולה לתפילה בערבית.

יש מחלוקת לגבי סמיכת גאולה לתפילה. בבוקר כולם מסכימים שצריך לסמוך.
ר' יהושע בן לוי אומר שיש לקרוא ק''ש (קריאת שמע) בבוקר, להתפלל מנחה, עמידה של ערבית ואח''כ ק''ש, יוצא מדבריו שאי אפשר לסמוך גאולה לתפילה בערבית.
שאלת סמיכת גאולה לתפילה היא מהותית מעבר לעניין הטכני של סדר התפילה.

בזמן המקדש היה ברור למי מתפללים (למי ששייך לו המקדש בירושלים), האלוקות נמצאת בזמן ההווה ובמקום הידוע.
ברגע שנחרב המקדש וישראל נתפזרו, נשאלה השאלה למי מופנית התפילה, אך זכרנו שהקב''ה בעבר גאל אותנו ובעתיד יגאל אותנו ולכן העבר והעתיד הפכו להיות תחליף להווה.

בספר הכוזרי יש הדגשה של הממד ההיסטורי ואילו בדברי הרמב''ם אין.
אך הסיבה היא שהרמב''ם מדבר בזמן שבית המקדש היה קיים וריה''ל בזמן הגלות.
כדי לדעת למי אנו מתפללים, אנו מתפללים לגאל ישראל.
''גאל'' ישראל- מלשון אומנות, מי שאומנותו לגאול את ישראל, אליו מופנית התפילה.
ומיד למי שזוכרים בתור גאל, מתפללים.

ברכת ''גאל ישראל '' מתייחסת ליציאת מצרים.
אנו אומרים זאת פעמיים ביום כי יציאת מצריים הייתה בחלקה בלילה ובחלקה ביום.
כשפרעה אמר לצאת זה ''אתחלתא דגאולה'', וכשיצאו זו הייתה גאולה.
בבוקר אנו מפנים את התפילה לאלוקי הגאולה.
לפי ר' יוחנן בתפילת עמידה בלילה היא מופנית ל''אתחלתא דגאולה''.
ר' יהושע בן לוי לא מעוניין בגאולה של הלילה, אי אפשר לפגוש את ה' דרך אתחלתא לדעתו כי אולי הגאולה לא תושלם.

איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפילה בערבית.
ההבדל בין בן העולם הבא לבין מי שיש לו חלק לעולם הבא הוא שהשני הוא בן העולם הזה ולכן לא יודע לאבחן מה ששייך לעתיד לעומת הראשון ששייך באופן טבעי לעולם הבא וברגע שמאורעות העתיד מתחילים להתגשם הוא יודע להבחין אם האתחלתא זה ניסיון כושל או שזה אמתי.
לכן אין זו הלכה כי מדובר בחוש רוחני.

כל התגיות
הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד במבוא לתפילה