ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: חיי שרה
פרשה נוכחית: תולדות
פרשה הבאה: ויצא
 

ברכת סלח לנו ברכת סלח לנו

מבוא לתפילה

הרב אורי עמוס שרקי / כ"ב שבט ה'תשס"ט / 56 דק'
קוד שיעור: 47915
השיעור מוקדש
  • בחסות
    משפחת ונגרובסקי, לע"נ האם שרה ע"ה

*
על השיעור:
סליחה
ברכת גאל ישראל
ראה נא בעניינו


***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***

ברכת השיבנו מדברת על הריחוק בין הנברא לבורא, ריחוק זה יוצר צורך בגישור.
לעומת זה, יש ריחוק שבא מן החטא, על ריחוק זה יש צורך בברכה נפרדת.
מכאן שתשובה תמיד קיימת והסליחה היא רק על חטא.

הקורבן בא בשביל לקרב בין הרחוקים, בין הבורא לנברא, או כדי לכפר אם היה חטא.
החטא הוא תוספת של ריחוק.
יש הבדל בין אבינו למלכנו, ובין חטאנו ופשענו.
החטא הוא בשוגג והפשע הוא במרד.
עוון הוא בין חטא למרד, עוון הוא במזיד.

כשזה בשוגג יש מידה של רחמנות, ולכן אבינו.
כשיש פשע, יש ריחוק ולכן מלכנו.
הביטוי מחילה לא קיים בתנ''ך, אך קיים במשנה.
הסליחה הכוונה שהמעשה היה אך אין תוצאות של המעשה, המעשה לא כ''כ נורא כי נעשה בשוגג.
אך בפשיעה שנעשתה במרד יש צורך ביצירה חדשה, ליצור מחדש את הנפש.

''סלח לנו ..כי..''- אפילו שחטאנו אנו עדיין ראויים לקבל סליחתך.
''כי אל טוב וסלח''- ההבדל בין סולח וסלח הוא שסלח זה לשון אומנות, מי שאומנותו לסלוח.
''וסולח''- כשה' רוצה הוא סולח, מי שמשתמש בביטוי זה לא רוצה לראות את ה' כבעל אומנות של סליחה כי זה מניח את החטא כקבוע.

''כי אל טוב''- שכוונתו להיטיב, אדם לא רשאי לחטוא אפילו אם מוכן לקבל את העונש.
''ברוך...חנון המרבה לסלוח''- חנון=חנינה, יש בסליחה אף על פי שיש בה הלכות, בחינה מסוימת של חנינה.
''שאלו לחכמה חוטא מה עונשו? אמרה, הנפש החוטאת היא תמות וכו'...
שאלו לקב''ה... אמר.. ישוב אלי ויתכפר'', ישוב לשורש החיים שלו, ישוב לרצון הראשון להתכפר.
חנון- מעבר לדין.

''המרבה לסלוח''- יש הרבה על מה לסלוח מעבר למה שאנו יודעים, לפעמים אנו מזיקים בלא ידיעתנו ועל כך אנו צריכים לחזור בתשובה.
מרבה לסלוח הכוונה שה' סולח גם על מה שאיננו יודעים שהזקנו.

הברכה השביעית- ברכת גואל ישראל
''ראה נא בעניינו..''- הברכה העשירית היא על הגאולה, ואילו ברכה זו היא על גאולה בצרות בזמן הגלות.
יש בברכה זו בקשה על גאולה נקודתית ולא על גאולה שלימה.
''ראה בעניינו''- ראה בצרותינו, ''ראה ראיתי... את עוני...במצרים''

''וריבה ריבנו''- מקום הריב הוא בבית המשפט, ''כי יריבון...וניגשו אל המשפט''
זו בקשה שהקב''ה יצטרף אל המשפט וישמש כעורך דין.
החוזה ביננו ובין הגויים הופר כביכול ואנו מבקשים שהקב''ה יבוא להגנתנו.
הקב''ה רצה לסדר את סדרי הגלות הכוללים מספר סעיפים ביניהם, שהגויים לא ישעבדו את ישראל יותר מדי.
לכן יש הסכמה בסיסית של הגויים שלא ישעבדו אותנו יותר מדי ואם הם עוברים על כך אז אנו מבקשים ''וריבה ריבנו''.

כל התגיות
הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד במבוא לתפילה