ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 

"כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד"- מדוע מגילת איכה אינה מסתיימת בדבר טוב ?

תשעה באב

הרב חנוך בן פזי זצ"ל/ ז אב ה'תשע"ב / 7 דק'
קוד שיעור: 56463
השיעור מוקדש
  • בחסות
    משפחת ונגרובסקי, לע"נ האם שרה ע"ה

על השיעור:
מגילת איכה מסתיימת בשני פסוקים חשובים. השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. אבל הסיום של המגילה כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד. וכידוע מסיימים בדבר טוב היה מתאים שמגילת איכה תסיים השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם ובאמת כך נהגו בית ישראל אם לא נזכה לגאולה במוצאי שבת נצטרך לקרוא מגילת איכה שמנהג קדום הוא אז באמת מסיימים את המגילה כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד השיבנו ד' אליך ונשובה חוזרים על פסוק שנאמר קודם.
כי באמת הירושלמי שואל את השאלה הזו בברכות פרק ה אחד הדברים החשובים תמיד לסיים בדבר טוב גם אם אתה נותן תוכחה מוסר הסוף צריך להיות דבר טוב איך באים ומסיימים את מגילת איכה בדבר אם קצוף קצפת עלינו איך הפסוק אומר שם כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד. הירושלמי בברכות פרק ה אומר מצינו לנביאים הראשונים שהיו חותמים את דבריהם בדברי נחמות שואל הירושלמי והא כתיב, הכוונה לסוף מגילת איכה, כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד אומר הירושלמי השיבנו תחת מאס מאסתנו. וכולם מתלבטים הרי השיבנו פסוק לפני כן יש רוצים לומר שחוזרים ואומרים השיבנו כדי לסיים בדבר טוב אבל בכל אופן הנביא ירמיהו סיים את המגילה בקצפת עלינו עד מאד.
אלא שוב פעם לפעמים כשאתה מסתכל במבט ראשון אתה רואה את הביטוי קצפת עלינו עד מאד. כידוע בעולם הרפואה כשאדם חולה מגיע לרופא אם הוא רואה שיש לו תקוה אז הוא נותן לו משטר חמור מתנהג איתו בהקפדה אל תאכל את זה ונותן לו שולחן ערוך חדש והוא לא יודע איך הוא יעמוד בזה אבל חס ושלום אחריו נכנס חולה שאין לו שום סיכוי הרופא לא נותן לו שום מגבלות, הוא אומר שיגמור את חייו ככה. לא עלינו.
אם הקב"ה את אשר יאהב ד' יוכיח זה שהקבה קצפת עלינו עד מאד זה ברור שהשיבנו ד' אליך שזה כדי שנתעורר ונחזור בתשובה כי כל משך ההיסטוריה היהודית מי שמנתח את כל התקופות היו תקופות כמו גלים כמו שמתאר הנצי"ב את התקופות השונות בעם ישראל לפעמים שקעו בגלות ושכחו את הקושי שרחוקים מארץ ישראל הביא עליהם רעידות גלים חזקים יש כאן ביטוי של סיום הירושלמי אם קצפת עלינו סימן שאתה לא מתייאש מאתינו וזו התקוה הגדולה שלנו. שמחנו כימות עיניתנו הקב"ה מנחם אותנו בכפליים העם הזה שעבר כל כך הרבה שמדות כל כך הרבה קשיים. הקושי הגדול שהר בית ד' שועלים הלכו בו כ"כ כואב הלב לפעמים אנחנו שקועים בבית הפרטי שלנו אבל זה הענין להתחבר לגאולת ישראל שהכל מתחיל בבנין המקדש.
מעניין הביטוי שמופיע באיכה הפסוק נחלתנו נהפכה לזרים הכאב על המקדש, יש כאן מדרש מאד מעניין שרוצה להראות את ההדרגה בהתייחסות לבית המקדש בין הנביאים איכה רבה פרק ה ישעיהו היה בית קודשנו ותפארתנו היתה לשרפת אש תראו איזה ביטוי השייכות לנו לעם ישראל קדשנו ותפארתנו זה כל התפארת שלנו זה הטופ זה השיא. אבל ירמיהו אמר נחלתנו נהפכה לזרים ואסף אמר בספר תהילים באו גויים בנחלתך טמאו את היכל קדשך. אנחנו רואים את ההדרגה. ישעיהו אמר בית קדשנו ותפארתנו השייכות אלינו, אנחנו, אנחנו שייכים לזה. כמובן שיש כאן את התיאור המיוחד של המקום הזה כשראה הנביא בחזונו את שריפת בית המקדש בנבואה היה מקונן בביטויים כ"כ חזקים אבל בדורו של ירמיהו הנביא , זה לא ירמיהו הנביא, הנביא הוא הנציג של הקהל משקף את מה שקורה בעם אז לא היתה להם השגה בית המקדש הפך להיות נחלתנו נחלה זה גם משהו אבל רק נחלתנו ואסף כבר הופך את לנחלת ד' . יש כאן איזה מין התרחקות כאילו זה שייך לד' יתברך . אנחנו צריכים לחזור לד' יתברך ש שזה נחלת ד' באמת אבל גם נשיב את המקדש אלינו בזכות זה אולי נזכה השתא הכא ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו יבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך אמן.

תגיות: מגילת איכה | תשעה באב כל התגיות
הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד בתשעה באב