ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: ראה
פרשה נוכחית: שופטים
פרשה הבאה: כי תצא
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

שאיפה לגדולות

עולת ראי"ה

הרב חנוך בן פזי זצ"ל/ כ"ג ניסן ה'תשע"ו / 8 דק'
קוד שיעור: 57816
השיעור מוקדש
  • בחסות
    משפחת ונגרובסקי, לע"נ האם שרה ע"ה

עקב תקלה בשרת, לא ניתן לצפות כעת בשרת, אבל ניתן להאזין לשיעור.

על השיעור:
במסגרת הקיץ נשלב בין בירור עולת ראיה לבין המנהג לקרוא פרקי אבות בחודשי הקיץ. נשתדל לצעוד בעקבות רבותינו נעמיד לנגד עינינו את מרן הרב הראיה בעולת ראיה בקטעים מסוימים שלוקטו על פרקי אבות. חזר מהדברים שנאמר השבוע אולי נחזור עליהם בתחילת הזמן כדי לזכות את כולם. יש מנהג לומר פרקי אבות. המנהג הבסיסי לומר את זה בין פסח לשבועות. דרך ארץ קדמה לתורה. כמו שאמר אחד הרבנים אמרו לכל ספר יש הקדמה מי שכותב ספר כותב הקדמה, יש אנשים שלמדו רק את ההקדמות אז העיקר חסר מן הספר אבל יש מה ללמוד בהקדמות. הרבה ספרים שכתבו הקדמות יש בהם תוכן מיוחד זה מאד מעניין הרבה יסודות. הקצות, הקדמת הקצות קצות החושן כל מיני הקדמות. שאלו לכל ספר יש הקדמות מה ההקדמה של תורה. בראשית ברא א'לוקים. יש אומרים ספר בראשית הוא ההקדמה של תורה. מה ההקדמה של תורה, דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין לאדם מידות איננו יכול לקנות תורה. כמו שנראה בסוף פרקי אבות ב 48 דרכים התורה נקנית. מח. מח דברים. אי אפשר לקנות את התורה במידות מושחתות. יכול להיות חוקר פילוסוף לא יכול להיות תלמיד חכם. בשביל תורה צריך בסיס מוסר. זה בניגוד למה שאמר אותו פילוסוף שחיבר ספר מוסר אבל בחיים הפרטיים שלו הוא לא תמיד נהג במוסריות. היה נוהג בהשחתה. אמרו לו פילוסוף יקר אתה מלמד אותנו את ספר המידות מה תכלס בחיים שלך. אמר עכשיו אני לא על הקתדרה. כאן אני על הקתדרה אני צריך להגיד את האמת אבל בחיים זה זורם אחרת. יש כל מיני תאוות כאילו הפרדה בין החיים לבין האידיאל התורה מכוונת אותנו לכוון את החיים לפי האידיאל ולא להיפך. כמו שאמר מישהו כמו שהמורה למתמטיקה לא צריך להיות משולש גם המורה למוסר לא צריך להיות מוסרי אבל התורה אומרת משהו אחרת דרך ארץ קדמה לתורה. זו ההקדמה של תורה. במשנה הראשונה הם אמרו שלושה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. כותב הרב בעולת ראיה חלק ב על המשנה הזו כותב דבר מעניין טבע האדם לשאוף לגדולות. אדם שואף להגיע לשיא זו נקודת המוצא שלנו. מרגיש שהנשמה שואפת רוצה להתעלות. אבל לא פעם המציאות שוחקת אותו ומרגיש שלא מצליח ומתמלא יאוש המתח בין השאיפה לבין המציאות מפילה אותו. בן אדם כשמו כן הוא עלה למעלה עלה יש לך כנפי רוח תאמין בכוחות שלך תשתחרר מכח הכבידה משיכת כדור הארץ אתה מסוגל לזה. אדם נקרא אדם בבחינת אדמה לעליון הוא יכול להגיע לפסגות. מה עושה אדמה מצמיחה. אדם יכול להיות אדמה לעליון וגם אדמה חומרי, אבל אפשר להגיד שגם החומריות מצמיחה ענפים שמצמיחים למעלה. התמניתי שופט כשבא אלי דין מחשבה ראשונה שתעלה בראשי לא אגיע לחקר הדין עד הסוף אז מה מועיל אם אני חושב 30 או 70 אחוז גם אם אשקיע כמה ימים לא להגיע לתכלית אני צריך להשתדל במיטב יכולתי ותהיה לי סיעתא דשמיא ואוכל להגיד ישר. אומר הרב בדיוק זה מה שהמשנה אומרת. העמידו תלמידים הרבה. יגיד האומר תלמידים הרבה הרי רוב התלמידים לא יכולים לעמוד בנורמה של התמדה של שקיעה בעיון מתמיד. אבחר את המיוחדים ואשקיע בהם ועשו סייג לתורה. גם סייג משמרת הרי אדם רוצה לקיים את התורה, כמו שדה מוקשים לא מספיק שתשים שלט שדה מוקשים צריך כמה מאות מטרים קודם להקים גדר שלא יתקרבו כי לפעמים מי שהולך בחושך לא רואה את השלט. אבל מצד שני יש גבול למשמרת. יגיד האדם אין לדבר סוף אם לא אעשה משמרת למשמרת אדם יכול להכשל אז למה להתחיל עם משמרת. המשנה אומרת השאיפה מקסימלית והמציאות לפעמים מפוררת אותה אתה צריך לפעול במסגרת המציאות. נקרא את המשפט הראשון: טבע האדם לשאוף לגדולות אך בטבעו גם כן מונחת מידה הופכית לזה היא מידת יאוש וחלישות הרצון שמתגלית כשאין בידו להגיע למבוקשו ולהגיע לרום שאיפותיו והתנא בא ללמד אותנו שאין להניח תכונת השאיפה והרצון החזק. אל תגיד ממילא לא אגיע לשיא אז למה להתחיל. אחד הדברים שמייאש את האדם שהוא אומר כל הארון הספרים הזה אני צריך ללמוד, אגיד תהילים וזהו. גם תהילים זה חשוב.

כל התגיות
הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד בעולת ראיה