למה מסכת אבות נקראת מסכת אבות?
1. בה מופיעים אבות האומה, ואבות האומה אלו מסרו לנו את התורה.
2. הקב”ה מתגלה אלינו בשלושה רבדים:
א. הגוף- המעשים= המצוות, הגילוי האלוקי שמופיע בגוף.
יש גילויים אלוקיים יותר פנימיים בנפש ובשכל:
ב. הנפש- מידות.
ג. השכל, המחשבה- תורה, לימוד תורה.
שני הממדים היותר פנימיים שבאדם זה הנפש- המידות והשכל. רוב התורה שבע”פ עוסקת בגילויי של הגוף, מצוות/ עבירות. מסכת אבות עוסקת במהות- במחשבה והמידות, הנפש.
מסכת אבות נקראת מסכת אבות, כי במסכת זו נמצאים אבות התורה: המחשבה והמידות.
אז אם אדם מסודר במחשבתו ומתוקן במעשיו, אז ממילא הפעולות שהוא יפעל יהיו פעולות נכונות. אז רוב רובו של הש”ס הוא עוסק בעניינים הקשורים לענייני הגוף- נזיקין. ויש מסכת אחת שעוסקת ברובד הפנימי של המחשבה והמידות.
אם מסכת אבות צריכה לברר לנו את המידות והמחשבות הנכונות, אז מסכת אבות היא בעצם הבסיס, התמצית, המקור של כל התורה כולה.
מידות- מה המשמעות של מושג זה?
המילה מידה, היא מלש’ מדידה. הקב”ה הוא מצד עצמו, מעל למידה. לקב”ה אין גבול, הוא אינסוף. אלא בעולם שלנו, הקב”ה מתגלה בצורה מדודה. לכן כשאנחנו מדברים על מידות, אנחנו מדברים על איך שהקב”ה מתגלה אלינו. הקב”ה מתגלה אלינו בזמן ובמקום. בחו”ל הקב”ה מתגלה במידה מצומצמת, ובא”י הקב”ה מתגלה במידה הרבה יותר גדולה. גם בא”י הקדושה מחולקת. האינסוף שהקב”ה מתגלה הוא אותו אינסוף, הדבר השונה זה הגודל שהקב”ה בוחר לגלות- במעטפת שהקב”ה בחר לעטוף את עצמו.
כשאנחנו מדברים על גילוי כבוד ה’ במידותיו, לגלות את כבוד ה’ במידותיו, אז זה לא כפי שחושבים שמידות הכוונה התיקון המוסרי של האדם. כל הופעת ה’ בעולם, זה הופעה של מידות. אנחנו צריכים לזהות את הגילוי שהקב”ה מתגלה בכל מצב ולגלות באותו המצב ובאותו הנושא את אותה המידה. דוג’: חז”ל אומרים שהקב”ה בהר סיני זה כמו ש”ץ עטוף בטלית, לעומת זאת בקריעת ים סוף- כגיבור מלחמה. לכן כל מצב בהיסטוריה הדומה למעמד הר סיני, אנחנו צריכים להיות כשליח ציבור העומד בטלית, וכל מצב בהיסטוריה הדומה לקריעת ים סוף, אנחנו צריכים להיות כגיבור מלחמה.
עד כמה זה עקרוני? כשאנחנו מדברים על תיקון מידות, זה לא רק ברוב המוסרי. זה ההכרה השיכלית באיזה לבוש הקב”ה מלביש את עצמו בכל מקום ובכל מצב ולפי זה אנחנו צריכים למדוד את עצמו במידה הזאת. אם הקב”ה שובת ביום שבת, אף אנחנו צריכים לשבות וכו’. המושג שנקרא מידות ברובד המידות, הווא סעיף אחד של הופעת המידות.
עבודת המידות זאת עבודה רוחנית, לימודית וממילא מעשית פעולתית. באיזה מידה הקב”ה מדד את עצמו בנושא הזה ובזמן הזה. זה מלאכה מדויקת. ב- א’ וב’ בתשרי, ה’ שומע קול שופר, אף אתה תשמע קול שופר- זה ברמה המעשית, בדברים הפשוטים. בדברים שהם הלכה, ברור איך הקב”ה מודד את עצמו, זה כתוב בהלכה. כל השאלה מתחילה במצבים בהם הקב”ה לא כתב לנו איך צריך להתנהל.
לכן אנחנו צריכים ללמדו את התורה באמת, כדי לזהות באיזה מידה הקב”ה נמדד.
לסיכום: כל עולמנו הוא עולם שהקב”ה מתגלה במידות, אז התפקיד שלנו להלך אחר מידותיו של ה’.
מסכת אבות לא עוסקת רק במובן המוסרי, הנפשי של האדם. אלא היא מסכת שבה אנחנו לומדים את הדעות והמידות הנכונות. שבאופן יותר כללי אפשר לקרוא להם- מידות הבורא. מדות זה מדע מדויק, תיקון מידות זה דבר רציני מאוד.
“בראשית ברא אלוקי את השמיים ואת הארץ…”, בגן כשציירנו מה היה לפני בריאת העולם ציירנו קשקוש, אחרי בריאת העולם- ציירנו ציור מסודר.
המושג שמיים- מורכבת מ2 מילים: אש ומים. שני כוחות שהעולם בנויים מתוכו אבל הם לא יכולים להיות ביחד. אבל אומרת התורה, כשה’ ברא את העולם הוא ברא 2 סוגי עולמות, עולם אחד יש סתירה בין אש למים- נקרא ארץ, עולם הזה. אבל ישנו עולם פנימי רוחני, שבו אין סתירה בין הכוחות- יש אחדות מוחלטת, והוא נקרא שמים. שם ברבים. שמים? הרבה הרבה שם. הדבר שאני יודע עליו, שזה לא כמו כאן. כאן אש ומים לא מסתדרים ביחד, שם יש עולם שבו יש אחדות ההפכים.
יש בריאה אחת בעולם שהיא הבריאה שמבטאת את הדבר הזה- מלח. המקור של המלח, זה מים. אבל כשהים הזה נהפך לגביש, המלח הוא שורף- נהפך לאש. איך יכול להיות שהמים נהפכו לאש?
אין אפשרות להתקרב אל ה’ בללי ההבנה שיש מעבר לעולם הזה, עולם שהוא אחד. עולם שבו יש אחדותיות. העולם השמיימי הוא עולם שבאופן יחסי הוא יכול לקבל איזה שהוא אינסוף, אז ה’ יכול להתגלות באיזה שהיא מידה. אבל מה קורה אם ה’ רוצה להתקבל בעולם מוגבל כמו ארץ? “והאץ הייתה תוהו ובוהו”- העולם לא יכל להכיל את ה’. אז התפקיד שלנו לנססות לגלות את השמיים והארץ כמה שניתן, לנסות לגלות את השיעור, המידה של האינסוף האלוקי בעולם שלנו.
מסכת אבות עוסקת באבות של התורה, מדיות.
אז אם אנחנו רוצים לתקן את המחשבות והמידות הנכונות, זה לדעת להתלבש לבוש שהקב”ה התלבש. בכל עניין ובכל נושא. אז צריך לראות איך המשנה מבררת את הנושאים, מה הסדר, מה היחס ברצף בין הפרקים כו’.
במובן הגופני- מצוות, במובן המוסרי- מידות, במובן השכלי- מחשבות, במובן הפנימי רוחני- שמות. שמות הבורא מתגלות במצוותיו, במידותיו, במחשבות. ואם אני לא יודע את זה אני לא יכול להתלבש בלבוש של הקב”ה.
כל סיפורי התורה כולה, זה סך המאורעות שה’ התגלה אלינו, צריך לזהות את מה שכתוב בתורה ולדעת איך צריך להימדד.
המילה הראשונה במסכת אבות: “משה קיבל תורה מסיני”- באיזה שנה בהיסטוריה משה קיבל משה את התורה? בשנת 2448 לבריאת העולם, מה קרה עד אז? כביכול ר’ יהודה אומר לי מה שקרה עד אז, זה לא עניינך.
איך מתחיל פרק חמישי? “בעשרה מאמרות נברא העולם”? אז למה אבות לא מתחילה בפרק החמישי?
בנוסף, ממי קיבל משה תורה? מה’. אז למה כתוב מסיני?
חז”ל במסכת חולין שואלים שאלה כזו- על ארבעה אנשים, איפה הם כתובים בתורה. הראשון- המן מן התורה מניין? מרדכי מן התורה מניין? אסתר מן התורה מניין? משה מן התורה מניין?
המן, מרדכי ואסתר- ברור שחז”ל שואלים איפה הם מופיעים, כי הם מופיעים רק במגילת אסתר. אבל למה חז”ל שואלים על משה? היינו מצפים שהגמרא תפנה אל הפס’ הראשון בשמות. אבל הם אומרים בחומש בראשית, בסוף פרשת בראשית: “לא ידון סוף רוחי באדם בשגם ובשר”, במילה בשגם, גימטרייה משה. בשל גם הוא בשר. מה הגמרא רוצה להגיד פה?
אומר המהרש”א שהגמרא שואלת על ארבעת האנשים האלו, כי השמות שלהם אינם שמות עבריים. ישנם מילים לא בלשון הקודש בתורה. ולכן זה דבר מאוד עקרוני, מתי הקב”ה בחר להשתמש לא בשמות עבריים בתורה.
