פרשת: ויקרא | הדלקת נרות: 17:12 | הבדלה: 18:29 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

“בלילה ההוא נדדה שנת המלך” – על פשט ועומק הדרש במגילת אסתר | מגילת אסתר תשפ”ד | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
צדיק בינוני ורשע של התניא, נפגשים במגילת אסתר. המגילה כשיקוף של התניא | תניא | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
להפוך את המן… על נקודת העצמי אצל המן – ואצלנו | נפש המגילה תשפ”ד | נפש הפרשה | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד
“ותלבש אסתר מלכות”: המחלוקת בין אסתר למרדכי | מגילת אסתר תשפ”ד | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
ל”ב התניא. על אהבת חברים ומצוות תוכחה | תניא | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
נחום איש גם זו. על אחריות ועל כוחו של הרגע | כה עשו חכמינו | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5

“שבו איש תחתיו” – על שמירת השבת בעולם המודרני

Play Video
video
play-rounded-fill
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231842800″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 12
"וחיי עולם נטע בתוכנו" - נפש הפרשה לקבלת תורה וט"ו בשבט
כיצד מגדירים שבת? איך שומרים שבת בעולם ללא מלאכות? ומה הקשר בין פרשתנו לבין פתיחת מסכת שבת. מהי השבת? האם השבת מוגדרת רק על פי איסורי המלאכה? או שישנה הגדרה חיובית לשבת? מסכת שבת מחליטה לפתוח דווקא עם מלאכת “הוצאה” – “”יציאות השבת שתיים שהן ארבע בפנים, ושתיים שהן ארבע בחוץ. כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור…”” • מדוע המשנה בוחרת לפתוח דוקא במלאכה שנראית צדדית יחסית ונחשבת למלאכה “גרועה” לפי הגמרא? • המשנה מדברת דווקא על “יציאות” ולא על הכנסות והגמרא מגדירה שההוצאה היא אב המלאכה וההכנסה היא תולדה. מדוע? • מדוע המשנה מביאה דוגמה על עני ובעל הבית? הגמרא קוראת לשבת “מתנה” – “אמר לו הקב”ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה אני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם”. אם מקבלים מתנה ולא יודעים איך להשתמש בה… זו טרגדיה. במשך דורות רבים השבת הוגדרה כיום שלא עושים בו מלאכה. וכך באמת הגמרא לומדת מהפסוקים בפרשת ויקהל שמסמיכים את מצוות השבת למלאכות המשכן. אבל בעידן המודרני, המלאכות הופכות להיות פחות ופחות “גסות”. ויש לנו “שעון שבת” שיכול להפעיל את הכל ללא מגע יד אדם… ועם ההתפתחות הטכנולוגית – כבר קשה לאסור עשיית דברים רבים מטעם עשיית מלאכה. ונשאלת השאלה ביתר שאת – מהי ההגדרה החיובי של השבת? האם קיימת הגדרה מעבר לאיסורי המלאכה, שעל פיה השבת תשמור על צביונה ולא תיעשה חלילה כחול? נראה שהתשובה טמונה במשנה שאיתה פותחת מסכת שבת, שהיא המשך למקום הראשון בתורה שבו אנו פוגשים את השבת, בפרשת בשלח. בפרשת המן בפרשת בשלח מתוארת שמירת שבת על ידי עם ישראל: ” וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר: אִישׁ לְפִי-אָכְלוֹ, לָקָטוּ. יט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר. כ וְלֹא-שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ; וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם, מֹשֶׁה. כא וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ; וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס. כב וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר, לָאֶחָד; וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה. כג וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לַיהוָה, מָחָר: אֵת אֲשֶׁר-תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר-תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כָּל-הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד-הַבֹּקֶר. כדוַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד-הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה; וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא-הָיְתָה בּוֹ. כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי-שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה: הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה. כו שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה-בּוֹ. כז וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן-הָעָם לִלְקֹט; וְלֹא, מָצָאוּ. כח וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: עַד-אָנָה, מֵאַנְתֶּם, לִשְׁמֹר מִצְו?ֹתַי, וְתוֹרֹתָי. כט רְאוּ, כִּי-יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם; שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. ל וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי.” מאחר והסיפור אירע לפני מתן תורה, אנחנו מבינים שעם ישראל לא נמנע מעשיית מלאכה בשבת הזו, ולמרות זאת התורה כותבת: “וישבתו העם ביום השביעי”. ובפרשה הזו התורה מתארת את השבת דוקא על פי איסור הוצאה: “רְאוּ, כִּי-יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת” – השבת היא לא רק ציווי, אלא מתנה! “עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם; שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי” – זו הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את השבת, והתורה נותנת לנו הגדרה חיובית של השבת: השבת היא יום של כניסה, של התכנסות פנימה ולא יום של יציאה. הזוהר הקדוש והשפת אמת בעקבותיו, מבארים את הפסוק “שבו איש תחתיו” – שעל האדם לשבת בשבת תחת הקב”ה. זוהי קריאה להתכנס פנימה ולהתנתק מכל מה שמחוץ אלינו. מכל הסחות הדעת. מכל המכשירים, החדשות, הרעש. השבת מאפשרת לנו ומחייבת אותנו להתנתק מההווה ולהתחבר למימד הנצח. אם באמצעות ההגדרה ההלכתית של השבת התקשנו למצוא טעם לאסור שימוש בטכנולוגיות המתקדמות… הרי שעל פי ההגדרה המהותית של השבת שזיהינו כעת, המכשירים הללו סותרים לחלוטין את מהות השבת ואת מגמתה. הם גורמים לאדם לצאת ממקומו! וזה על פי הזוהר הקדוש – חילול שבת.

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231842800″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“שבו איש תחתיו” – על שמירת השבת בעולם המודרני

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן