טוב, שלום לכולם. אנחנו בשיעור השישי
בסדרה של יסודות האמונה היהודית
אנחנו נמצאים כעת בחלק השני
של הנושא של תפילה וברכות
אחרי שבררנו את...
ניסינו לדבר לפחות ברמה העקרונית
על ההבנה המחודשת שאנחנו
מנסים לדבר כאן על מושג האלוהות
להפוך את האלוהות לא מאיזה
ישות חיצונית מנוכרת לאדם
אלא לשלמות אינסופית שמופיעה דרך חיי האדם
ממש אנחנו מזהים אותה
דרך ההתבוננות על חיינו שלנו
מתוך ההבנה שאנחנו חלק מרצף אינסופי
של חיים אלוהים שמופיעים פה בעולם
אז התחלנו לנסות על פי
ההבנה הזו להבין מושגים
ללטש מושגים שכולנו גדלנו
עליהם וכולנו מכירים אותם
ופשוט לפשט אותם ולהבין
אותם בצורה אמונית יותר עמוקה
והסוגיה אמרנו שהיא באה
אולי הכי באה לידי ביטוי ההבדל
בין התפיסה שרואה את אלוהים כמשהו חיצוני
אמרנו כתפיסה מונוטואיסטית איזה
כוח עליון ששולט מבחוץ על האדם
לבין התפיסה שאנחנו
מדברים עליה פאן-אנתאיסטית
זאת אומרת מה שהולך ומופיע
בתוך החיים זה בא לידי ביטוי בתפילה
הסברנו שההבנה הפשטנית של התפילה
היא נתפסת כדבר מאוד מאוד פרימיטיבי
זאת אומרת ההבנה שאנשים בצערנו רוב
האנשים ככה מבינים את התפילה והברכות
איזה ניסיון להכניף ולשכנע את הכוח
הזה את היישות הזו שנמצאת למעלה
היא בעייתית התפיסה הזו גם כמובן מהצד השכלי
כל מי שטיפה חושב על זה
מבחינה שכלית פילוסופית
זה בעצם להקשים את הבורא להפוך
את הבורא לאיזה משהו שזקוק להכנפה
זקוק להסבירים אבל יותר
מזה יש פה הסברנו בעיה נפשית
ברגע שאדם ניגש לתפילה בעמדה הזו שהוא
מנסה פה להכניף לאיזה אל עריץ שנמצא בשמיים
ונסה לשכנע אותו הדבר הזה
גם הופך את האדם לאדם קטן
האדם ניצב שלוש פעמים ביום ובעצם מכריז
אני אפס שהדרך היחידה שלי להשיג דברים
על ידי התחנפות ובקשות וריצוי
בשביל אותו כוח שנמצא למעלה
וזה כאשר זה מתרחש במשך
שנים כמו שהרבה פעמים קורה
אז דיברנו על ההשלכות שהרבה מאוד אנשים
היחס שלהם לתפילה הופך להיות יחס מנוכר
ככל שהם מתבגרים מדבר על זה היום גם
תפילה של מבוגרים לעומת תפילה של ילדים
את ילד קטן או איך שהוא מה שנקרא זורם
ממה שאומרים לו אבל אדם מבוגר באיזה שלב
הוא מרגיש שהוא עושה צחוק מעצמו כאילו מה אני
מתפלל פה אני גם כמו שאמרנו לא רואה הענות
אני מתפלל ולא רואה מזה שום דבר אז זה לא
שמפסיקים להתפלל או מה שהרבה פעמים קורה
שמפתחים איזה יחס של קרירות ממלמלים מילים
והתפילה הופכת להיות כמצוות אנשים מלומדה
ולכן אמרנו אנחנו צריכים להבין
את כל המושג תפילה באופן אחר
תפילה זה לא ניסיון להכניף או
לרצות או לשכנע את הבורא שחיצוני לנו
אלא תפילה זה בעצם תהליך שהאדם
פותח את עצמו בפני השלמות האינסופית
אמרנו שהמילה תפילה היא מהשורש
פלל, פלל, פה ממלל, להוציא מילים בפה
ההגדרה של התפילה זה
שאני לוקח את הרצונות שיש לי
את האישיות שלי שמתבטאת
ברצונות, בתקוות, בחלומות וממלל אותם
על ידי כך שאני מבטא מילים, מילים
של בקשה, מילים של ריצוי, מילים של גודל
אני הולך ומשתנה, זה הנקודה המרכזית
התפילה היא לא באה חלילה לשנות
את הבורא, היא באה לשנות את האדם
וברגע שהאדם משתנה המציאות כולה משתנה
כי מה שקורה פה זה יש
לנו חיזוק הרצון ועידון הרצון
על ידי המילים של התפילה,
דבר ראשון הרצונות שלי
שהיו מאוד מאופלים ומאוד מאוד לא ממשיים
על ידי זה שאני אומר את המילים
הם הופכים להיות חלק ממני
שאני אומר תפילה על ירושלים,
שאני אומר תפילה על רפואה
שאני אומר תפילה על סליחה,
אני עכשיו יותר שייך לירושלים
אני שייך יותר לסליחה, אני שייך יותר לרפואה
ולא רק שהרצון שלי עכשיו הוא יותר ממשי
אלא גם הרצון שלי הוא יותר עדין
אמרנו מילות התפילה
בעיקר המילים שניסחו חכמים
יש מקום גם לתפילות אישיות, הזכרנו את זה
יש מקום, מקומות נושאים
בתפילה, בברכת שומעת תפילה
יש גם אחרי יהיו לרצון,
נמרי אפי, השם צוהב וגואלי
האדם יכול לשפוך את ליבו ברמה האישית
אבל עדיין רוב התפילה היא בנוסח שקבעו חכמים
שהנוסח הזה מכריח אותנו לרומם ולעדן את הרצון
כשאנחנו מתפללים ומוסיפים את המילים
סלח לנו אבינו כי חתנו, מכה לנו מלכנו כפשנו
בעצם אנחנו עכשיו לא סתם מבקשים
סליחה מאיזה פחד של מה יקרה לי
אלא סלח לנו אבינו, סלח לנו מלכנו
אני מחבר את עצמי לבעיות של
אלוהים, למלכות של אלוהים בעולם
ועל ידי כך כל בקשת הסליחה
היא כבר ממקום יותר גבוה
רפאינו ה' מן הרפא כי תהילתנו אתה
אני פונה לאלוהים ובקש ממנו
ענה ה' יש פה זווית מסוימת
בחיים שהיא לא שלמה
יש פה כאב, יש פה מחלה
תן לי להופיע את תהילתך בעולם
תן לי להופיע את השלמות האלוהית בעולם
על מנת שהעולם הזה יהיה עולם יותר טוב
ועל ידי המילים הללו אנחנו
עוברים פה תהליך שינוי
והדגמנו את זה בצורה מאוד,
אני אגיד את זה במשפט אחד
ברכות השבח, ברכות הבגשה, ברכות ההודעה
שזה בעצם החלקים שמרכיבים את התפילה
ברכות השבח שוב אין עניינם להכניף לבורא
אלא ברכות השבח באים לפתוח אותי
בפני הגודל שאני עומד לפניו בתפילה
אדוני, שפתי תפתח ופי אגיד תהילתך
תן לשפתיים שלי להגיד את תהילתך
אני עובר תהליך שלם, דיברנו על זה
החל מהבוקר שאני אומר מודה אני
המשך דרך ברכות השחר, דרך
הקורבנות שכפת נדבר עליהם
דרך הווידוי, דרך פסוקי דזמרה
דרך שירת הים, דרך קריאת שמה וברכותיה
דרך שלושת הברכות הראשונות תפילת שמונה עשרה
שאני אומר מילים ומפנים על ידי אמירת המילים
שכל המציאות כולה היא מהללת ומשבחת את השם
גדולת השם, שלמות השם, האינסופיות של השם
שמופיעה מכל זווית וזה
עכשיו יוצר את העמדה הנפשית
דע לפני מי אתה עומד
אתה עומד בתפילה מול
גודל, מול גבורה, מול אמת
מול יציבות, מול נכונות, מול מלכות, מול יופי
מול נשגבות, מול מלאכיות, מול האינסוף
ואז אדם מגיע לברכות הבקשה
ומפרט את כל אותם דברים
שחסרים בעולמו של הקדוש בחרו
בפוקוס כמובן על אותם דברים
שתקנו חזל שהם הדברים המרכזיים
עם התוספות שיש לנו, שכמובן הולכות ומשתנות
יש את העני ציבור, יש גם
דברים שהולכים וכל אחד מאיתנו
יש לו כמובן את הבקשות שמשתנות אצלו
ועל ידי הבקשות הללו אני עכשיו יותר שייך
בזכות הבקשה, בזכות החוסר הזה
זה גורם לי עכשיו לרצות יותר את הדברים האלה
להיות יותר שייך אליהם
וממילא באמת אני כבר במקום אחר
לפני תחילת התפילה
ואז ברכות ההודעה, הסבר
אנחנו מסיימים גם את התפילה
בעמדה של קבלה, לא בעמדה של זכיחות
הנה קיבלנו אז אני לא צריך יותר שום דבר
לך טוב ולשמך, נאי להודות, מודים אנחנו לך
זאת אומרת אני יודע גם בסוף התפילה
שמקור הכל הוא מגיע ממך
ומתוך כך אני יכול ללכת
ולהמשיך כמה שעות במהלך היום
עד התפילה הבאה
זה התהליך שאדם אמור לעבור בתפילה
הזכרנו גם את הנושא של הברכות
שזה אותו רעיון רק באופן יותר ממוקד
זאת אומרת בניגוד לתפילה שזו תפילה
על משהו בצורה מופשטת
ברכות זה חל על חפצים
על אוכל, על ענאות, על ריח, על שמיעה
אנחנו מברכים על כל פעולות החיים שלנו
על ידי הברכה אנחנו מבריחים
מחברים כמו צמח שמבריחים אותו
אנחנו מחברים את עצמנו
אל גדולת שלמות אינסוף
שאני אוכל או שותה משהו ומברך על זה
בורא מיני מזונות שהכל נהיה בדברו
בורא פרי אדמה אני בעצם מבטא
שאני לא עושה עכשיו פעולה פיזית, קרה, טכנית
אלא גם הפעולות הללו
הן חלק מהשתלמות, מהשלמות האינסוף
של הופעת הקדוש ברוך הוא בעולם
עד כאן היגע
היום אני רוצה לדבר על שני דברים
ראשית, לחדד פה איזה עוד
שני מושגים שקשורים לתפילה
שרלוונטיים לאופן שאנחנו מתפללים
ודבר שני, שהוא העיקר
זה אני רוצה להסביר את הנגזרות
המעשיות שיש לה הבנה הזו של התפילה
אנחנו לא מדברים פה רק ברמה המתפלספת
יש לנו פה גם הבנות מאוד מאוד משמעותיות
איך עכשיו אנחנו ניגשים לתפילה
אבל בואו נתחיל קודם כל
משני מושגים שצריך לברר
שקשורים לתפילה
הנושא הראשון זה קורבנות
קורבנות, שוב
אם ניכנס למה שאנחנו עושים כל הזמן
אנחנו לוקחים מושג ומנסים להבין אותו
על פי ההבנה הפשטנית
ועל פי ההבנה העמוקה
פה במקרה של קורבנות
אני מקווה שכולם מבינים
כמה זה לא פשוט להבין את זה בצורה הפשטנית
אם מבינים את הקורבנות בצורה הפשטנית
זה נראה הקשמה מזעזעת
אנחנו בעצם אומרים שהכוח הזה בשמיים
צריך שיקריבו לו קורבנות
כדי שיקשיב לנו
זה נתפס כפגעניות מוחלטת
כמשהו אלילי לחלוטין
ולכן גם שמו לב שהיום כל
כך קשה לנו עם הקורבנות
אנחנו היום שומעים את זה
זה נראה לנו מזעזע
ואומרים חזאל שהתפילה היא כנגד קורבנות
זאת אומרת התפילה היא סוג של תחליף לקורבנות
במקור היינו אמורים לעבוד את השם
על ידי בית המקדש והקורבנות
עכשיו על ידי תפילה
מה זה קורבנות?
בוא נבין את זה עכשיו על פי ההבנה
שאנחנו מתעסקים איתה
קורבנות זה שוב לא חלילה
שאנחנו פה נותנים לבורא מתנות
ומבקש בשמו שנהרוג יצורים חיים
כדי שנרגיש לא יודע מה
קורבנות עניינם
קורבנות מגשום קרבה
מה קורה שאנחנו מקריבים קורבן?
מקריבים קורבן לגבי שבית המקדש היה קיים
לבית המקדש היו מגיעים
כל צדדי המציאות
בעלי חיים, צמחים
סוגים שונים של צמחים
דברים ששייכים לדומם
סוגי מתחות
נחושת, זהב, חסף
בית המקדש המשכן הם היו סוג של מיקרו-קוסמוס
של כל הדברים שקיימים במציאות
ואז מה קורה?
אנחנו לוקחים את הדברים הללו
ומעלים אותם
כאשר הקוהן או הבעלים
לוקחים עכשיו את הקורבן
ואוכלים אותו
מה קורה? הקורבן
שהיה עד עכשיו במדרגת חי
היה בעל חיים
הוא מתעכל בגוף הקוהן
בגוף הישראלי
ועל ידי כך הוא מתרומם
בעל החיים בעצם משתדרג
והופך להיות מיצור חי
למשהו ששייך לעולם המדבר
לעולם האנושי
יש פה איזה שרשרת
אבולוציונית
שמרוממת את המציאות
בבית המקדש והמשכן לוקחים את כל סוגי
הצמחים, בעלי החיים, הדוממים
ומשתמשים בהם לקדושה
כלומר, לוקחים אותם ומרוממים אותם
משתמשים בהם לצרכים רוחניים
הערי הקדוש קורא לתהליך הזה
ושם עליית העולמות
זה הרעיון של קורבנות
זה הרעיון של בית המקדש בכלל
בית המקדש, צריך להבין
זה לא הייתה עבודת השם
באופן שכלי סטרילי
זאת אומרת, כשאנחנו לומדים תורה
אנחנו עובדים את השם על ידי השכל
אנחנו לומדים טקסטים
על ידי כך אנחנו מפתחים מחשבות
והמחשבות הללו יוצרות לנו
רעיונות רוחניים שמרוממים אותנו
בית המקדש, אדם היה נכנס לבית המקדש
די דומה למה שדיברנו בזמנו
על הנבואה
הוא היה חווי חוויית חיים
אדם נכנס לבית המקדש
היה מקבל את הריח
של הכתורת
מי שפעם או מי שהיא כאן הלכה
בשוק בעיר העתיקה
יש שם לפעמים חנויות
עם פסמים וכתורת
זה ריח שתוקף את כל החושים
אדם היה מריח את הכתורת
רואה את הזעה ואת הכסף
רואה את הדם של הקורבנות
כמה שאלה מזה נשמע מזהזע
הוא היה נוגע בחיים
בסיא העוצמה שלהם
בסיא השערה שלהם
אנחנו קשה היום להבין את זה
כי אנחנו מאוד מאוד רגילים
לעולם וירטואלי
ולכן כשאנחנו נוגעים טיפה עם דם או משהו
אנחנו מתערפים במקום
אבל בזמן שבית המקדש היה קיים
אדם היה נכנס
והיה עובר פה עכשיו חוויה
שהקיפה את כל החושים שלו
כל החושים שלו היו מתרוממים
בית המקדש זה היה הזמן של עבודה ריקשית
לא שכלית
זאת אומרת זה היה הכל מתוך שכל ומתוך הבנה
אבל זה משהו שרומב את האדם ברמות
היותר
הרב קוק קורא לזה באיזשהו מקום
הנפש היותר ילדותית
זאת אומרת גם את הצדדים הילדותיים
לא במובן השלילי
אלא במובן של הצדדים הפראים
הצדדים הסוערים של האדם
גם הם קיבלו עכשיו את הנגיעה אל הקודש
בבית המקדש ובקורבנות
זו הייתה עבודת השם ברמה שונה
ממה שאנחנו מכירים
למשל
פרה אדומה
שזה המצווה אולי שהכי מביאת זה
אידי ביטוי
הטעם העמוק של פרה אדומה
זה לא פשוט טעם משפרה אדומה
אומר שלמה המלך
אמרתי איך כמה והיא רחוקה ממני
אין פה טעם פשוט אלא יש
כאן טעם שצריך להעמיק בו
מסבירים הרב הרשארי
מה זה פרה אדומה
פרה אדומה לדוגמה
זה בעל חיים שמבטא
את סי עוצמת החיים
פר זה בעל חיים עוצמתי
שחורשים איתו את הקרקע
פרה זה הנקבה של הפר
זאת אומרת מה שמביא את החיים
הפרתיים לעולם
הפרה הזו לא סתם
היא מלאת כוח
היא גם אדומה
זאת אומרת משהו שמבטא
נוכנתות של חיים
דם בלי מה שנקרא
אותו שפות שלא עלה עליה עול
שהיא לא עברה איזה
שום שיעבוד
לוקחים את הפרה הזו
לוקחים את האפר שלה ומזים אותה
זורקים את האפר
מי שהוא מורבב במים
על בן אדם שנגע
במת
לוקחים את החיים
את סי עוצמת החיים
ומרימים את האדם שמת
שהוא יצא מהחיים
מחברים אותו חזרה לזרם החיים
שאדם הקריב קורבן
שאדם עבר תהליך התארות
על ידי פרה אדומה
הוא השתנה
עבר שינוי באופן עוצמתי וחווייתי
שאנחנו היום בכלל לא
מגיעים לשם
הזכר לקורבנות
זה תפילה
תפילה זה
ניצוץ קטן ממה שאדם
עבר בזמן בית המקדש
התפילה
כמו שאתם זוכרים דיברנו על זה
בשיעור שעבר זה זמן של רגש
תפילה זה לא
זמן שמתחילים שם פלפולים שכלים
אמרנו תפילה זה כמו שאדם עומד בשקיעה
ומתמלא בתחושות
של סגל ורוממות
אדם בתפילה
הוא חווה מאין
נגיע בבית המקדש
אין קרבה לקדוש ברוך הוא
שמרוממת אותו בכל חוויית החיים שלו
לא פסיכולוגית
שוב
את רוצה את המילה פסיכולוגית
זה הופך להיות איזה סוג כזה
שאדם עובד מול עצמו ומשכנע את עצמו להתרומם
לא אנחנו עובדים מול אלוהים
זה לא פסיכולוגיה אנחנו פונים
לאלוהים יש פה כוחות רוחניים
אלוהים אינסופים
שאתה פונה אלוהים
ומשתנה
בזה שאתה נפתח לכוחות האלה
לא שאתה עושה לעצמך סכנוע
איך נגיד
הזהה של פרה אדומה
אתה עושה פעולה זה קשור בכלל
למסע של מצוות שאתה עושה פעולה
כלשהי זה גם סוג של התרוממות
תפילה זה התרוממות על ידי הדיבור
פרה אדומה
או כל מצווה אחרת
אתה מתרומם על ידי מעשה
אתה עושה מעשה
וזה שאתה מוציא מהכוח אל הפועל
את החיים שלך על ידי ביטוי מעשי
זה גם הופעה
יותר שלמה של חיים
בטח אנשים היו
בזמן שבית הקדושה קיים
אנשים היו בשלושת רגלים רואים
חווים
איזו מעין נבואה קולקטיבית
של כל עם ישראל
שוב אנחנו יכולים רק ללמוד על זה
היום אתה יכול להרגיש את זה
קצת כמו שאמרתי בתפילה
או תכף איזו תפילה טובה
תפילת נעילה של יום הכיפורים
או באיזה רגעים מרוממים בתפילה
אתה מרגיש
שאתה אדם שונה
אתה חווה עכשיו איזו
חוויה עליונה רוחנית
תכפיל את זה פי מיליון
זה מה שהיה בבית המקדש
כמו שאמרתי היום אנחנו לא שם
ולכן אנחנו מפחדים מעוצמות כאלה
כשבן אדם מתחיל להיכנס לסחור
כזה הוא מיד נרתע אחורה
אבל אז החיים
היו בנויים אחרת
צריך להבין מה השתנה
אבל היום אנחנו יותר פועלים על ידי ההכרה
ולא על ידי הרגש הנשמתי
כן
מוותר רצון זה משהו
לא, אנחנו מסבירים את זה על ידי שכל
אתה מוותר רצון לא על ידי שכל
כמו שהדוגמה אני מזכיר שוב
שאתה עומד עכשיו מול שקיעה
ורואה עכשיו את השמש
מלטפת את הגלים
וכולי
השכל לא עובד פה
אם תפעיל את השכל זה יערוס לך פה
את החוויה
מה קורה פה? אתה מרגיש
איזו התעלות
איזו התרוממות. למה? עכשיו
תסביר בסכל כי יש לך פה איזו הרמוניה
עם הטבע והרגע הזה של השקיעה
זה משהו שמבטא איזו
שלמות שאנחנו לא רואים אותה
בדרך כלל
אבל אתה מתרומם על ידי הרצון והרגש
לא על ידי השכל
השקיעה זה משהו חושני אבל
אני רק אומר דברים
אתה אומר דברים שמפעילים לך את הרגש
למשל בתפילה אתה לא
מחדש דברים בסכל
רפאי נושא מן רפאה אתה
אומר את זה שלוש פעמים ביום
אבל זה שאתה חושב על המילים
אתה כל פעם רוצה את זה יותר
לפעמים יש כאילת
אם אתה מתחושב על המילים וכולי
הרגש שלך כל פעם
כמו שחוטים בגיחלים
ככה אתה מחטא בנפש שלך
כן? בטף
אתה משחק באש של הנפש שלך
על ידי המילים
אתה מגדש על ידי המעשים
ואתה הולך ומתאומה
אז זה הנושא של קורבנות
עלה
עוד נקודה אחת לפני שנדבר על השלכות
כמו שאמרנו של התפילה
בהבנה עמוקה, רוצה לדבר גם על הנושא הזה
תפילה על אחרים
עד עכשיו
דיברנו על התפילה עליי
אני מתפלל עכשיו כל מיני דברים
ועל ידי כך אני משתנה
כמו שאמרתי כי אני עכשיו רוצה יותר
אני נפתחתי יותר
לדבר השם, אני מעודן יותר
ואני משתנה, אבל
איך זה שאני מתפלל על מישהו חולה
אבל לכאורה אני מתפלל
לא הוא, תשובה
מה זה תפילה על אחרים
כאשר אנחנו מתפללים על דברים
שמעבר לחיים שלנו
הנחת המוצא היא
שהכל
קשור להכל, זאת אומרת
החיים פה
בעולמו של הקדוש
ברוך הוא, הם אורגנים
מילה שעוד נשתמש בה הרבה
אורגני, זאת אומרת, הקשר
בין יצורים בעולם הזה
לא רק אגב יצורים חיים
גם דומם צומח וכולי
זה קשר שהכל שייך
לאחדות אחת
אתם יכולים טיפה לראות את זה
ברמה מאוד מאוד חיצונית
של זה במה שמכנים כיום
אפקט הפרפר, אפקט הפרפר
זה ביטוי לרעיון
פילוסופי
שתנועה של פרפר
וזה כדור הארץ גורמת בתהליכים
מורכבים מסובכים
לסופת תאיפון בצד השני
בסדר יש לזה סברים תיאורטיים
כאילו שאני מזיז פה את האצבע
זה גורם לכם להסתכל טיפה שנייה לפה
ואז אתם שנייה אחת המחשבה שלכם
חושבת קצת אחרת
ואז כשהיא חושבת קצת אחרת
זה משפיע לכם שתלכו הביתה
וכשתלכו הביתה אז אתם עושים פעולה אחרת
הכל זה
רק הקליפה החיצונית של משהו עמוק יותר
שכל המציאות
כולה היא גוף
גוף אחד חי ונושם שקשור אחד לשני
ממילא
שאני מתרומם
על ידי התפילה
לא רק אני מתרומם
המציאות כולה מתרוממת
כמו אצבע
שמושכים אותה
אז זה מושך אחריה את כל היד
שאני עכשיו מתפלל רפאינו השם ונרפא
כי תהילתנו אתה
לא רק אני מתרומם
כל החיים עכשיו
מופיעים יותר רפואה
למה אני אומר את השם
שעל מי שאני מתפלל עליו
לרפואת
משה בן שרה
כי בזה שאני אומר את השם
אני יכול למקד את הרצון שלי
זאת אומרת
שאני מתפלל באופן כללי
עד השם שכולם יהיו בריאים
זה מפעיל
רצון מסוים אבל רצון
מאוד גולמי
כי קשה לנו לרצות
באופן אמיתי את הרפואה
של כל המציאות. כאשר אני אומר
שם ספציפי אני רוצה
לרפואה זה בן זה
אני יכול עכשיו למקד את הרצון
על משהו יותר מוחשי
ממילא זה גורם
לרצון שלי בזווית
הספציפית הזו
להתמקד יותר, לרצות יותר
הפעם כמובן זה יוצר
מצב אבסוד שאנחנו אומרים
שמות של אנשים שאנחנו בכלל
לא מכירים וסתם מסגירים את השמות
שלהם. בסדר אבל זה גם משהו
זה שכבר הזכרנו פה שם
שזה כבר
אנחנו יותר עכשיו רוצים
את הרפואה
בזווית הזו
ואנחנו גם מוסיפים בתוך שער
חולי ישראל, כלומר תמיד צריך להיות
קשור להכל אבל הרעיון
הוא שהתפילה שלי
היא מרוממת את כל העולם
לכן אנחנו מתפללים לרפואה
נותנים צדקה לרפואת
מישהו ואנחנו עושים פעולות
שאנחנו מבקשים
שהם ישנו גם אותם
ולא רק אותם
עד כאן זה היו שתי הערות
ביחס לתפילה ועכשיו ניגש
פה לעיקר
לפני איזו שאלה
איך עם ישראל רואים
את הדביקים בקדרה הזאת
אם הוא אומר שמפעל על
כל המדברים שאלה אבל
אבל יש שאלה של עם ישראל
מה זאת אומרת של עם ישראל
יכול ש
תצליח לשאלת
הרי יש
מי מתפעיל בכל העולם
כשהמקום משתנה אז אני
חווה כפראמציה לא כל העולם כולו
למה לא? כן?
אני אומר לכם שוב אני מגלה מפעם אחרי פעם
שיש משהו
אצל חבר'ה שלנו
שלא אוהבים גויים מה יש לכם?
הם לא בני אדם למה לא
להתפעל לכל העולם כולו
אבל כשאני מתפעל על
לא יודע סלחה לא
כל העולם כולו? כן
זה נכון שבאופן טבעי אתה קרוב יותר
אתה קודם כל מתפעל על עצמך על משפחתך
על עם ישראל
אבל באופן הדברים בטח שלמה
המלך שהוא מחונך את בית המקדש הראשון
גם הגרויה שיבוא מדרך חוקך
שיתפלל
גם על אויבים?
בגדול כן רק שגם על אויבים
אתה גם מתפעל על המינים ולמשלים על תהי תקווה
אתה מתפעל גם שכוחות השלילה מהמציאות
הם יסולקו אבל
בגדול שהמציאות
יהיה יותר טובה שהסליחה תופיע
בכל העולם שהרפואה תופיע בכל
העולם וכולי. באופן טבעי אנחנו
יותר רוצים על עם ישראל אבל
לא רק
טוב
עכשיו כמו שאמרנו ניגש על
ההשלכות. מה ההשלכות שיש לנו
מתוך ההבנה
שאנחנו מדברים שהתפילה משנה
אותנו ולא שאנחנו מנסים פה
לשכנע או להחניף לבוא. הבנה
ראשונה זה הנושא
של
כוונה בתפילה. אני אסביר
את הדברים
על פי ההבנה הראשונית
שהתפילה זה איזה
סוג אמרנו של ניסיון להחניף
ולשכנע את
הישות הזו למעלה שתצא לנו
דברים. אדם יכול
בטעות להגיע למסקנה
שלא חשוב אם אני מבין
ומכוון
במילים שלי. מה זה חשוב
הרי אני בעצם נותן פה איזה
מס
לאיש הזה שם למעלה שרוצה
כבוד. אז אמרתי לו
נעל גדול, גיבור, נורא, הנה רשם
אמרתי לפניך את הרשימה. כמובן אף אחד לא
מתנשח ככה. כולם מבינים שאם אני
מכוון אז אני יותר
מחניף לבורא. אבל
בעומק הרעיון זה שתפילה
זה איזה סוג של
לחש קסמים. זאת אומרת אני
אומר מילים וזה משפיע עליו
אז
צריך להבין את לחש הקסמים
אפשר להגיד אותו. נכון?
לפי
ההבנה שאנחנו מדברים
עכשיו. שמה כל מטרת
התפילה. מטרת התפילה זה להשתנות
שאתה, שאת
תשתנו. אם אדם מתפלל
בלי לכוון
בלי להבין על מה הוא מתפלל
הוא כמעט ולא עובר שינוי
התפילה היא כמעט
חסרת משמעות. אני מדגיש כמעט
כל תפילה יש לה משמעות. כי כל
תפילה העצם זה שהאדם עומד
מול אלוהים. אפילו שהוא לא מבין אף מילה
אפילו שהוא לא מרוכז בתפילה
והוא רק ממלמל. עצם
תפילה זה כבר איזה סוג של שינוי
זה שבאדם עומד, מתפלל
מגניש לזה זמן, מגיע לבכנסת
זה גם איזה... וכולנו
למרות התפילות הכי
מרופלות שלנו יש איזה משהו שם
שבכל זאת חודר את
המסך העדישות שלנו
אז זה גם סוג של שינוי
אבל זה שינוי מאוד קטן
עיקר התפילה
זה שהאדם יבין את המילים
יכוון ויעבור תהליך
אבל
כאשר אנשים לא מבינים את זה, שוב
מבחינתם יש שם איזה כוח עליון שצריך
לתת לו מס של מילים
נוצרת לאט לאט איזה גישה
שככל שאני
לא מבין
ככל שאני מבין פחות
מה שהיום מכנים בתאות
תמימות, ככל שאני
לא יודע מה אני
מתפלל, אז זה יותר טוב
כי אני
בא לאלוהים ואומר לו
תן לי, אתה גדול
וזה תן לי
דוגמה לתפיסה המוטעת
הזו שאנשים חושבים
שלא צריך להתפלל בכוונה או שזה לא
חשוב, זה סיפור שכולנו גדלנו
עליו, ואני תמיד מביא אותו
בהקשר הזה, כדוגמה קלאסית
לתאות
שהשתרשה בעם ישראל
הסיפור הוא כך, כולם מכירים אותו
בגרסה זו או אחרת
מעשה שכל בני העיירה
התכנסו בבקנסת
בתפילת יום הכיפורים
ואז תוך ידי תפילה ביום הכיפורים
נכנס פתאום לבקנסת
ילד קטן שהוא
היה רואה הכפר
רואה שלא ידע לקרוא ולכתוב
ילד קטן
הוא נכנס לבקנסת אבל
הוא מאוד רצה להתפלל אבל הוא לא יודע איך
הוא לא יודע לקרוא
מה עשה הילד
לקח חליל
והתחיל לחלל
בבקנסת ביום הכיפורים
כל הקהל
מסתובבים רוצים
לצעוק עליו אבל אז
מסתובב הצדיק
זה היה קצת בעל שם טוב, יש כמה גרסאות
אפשר להכניס את זה
בוא נעשה את זה על הרב קוק
הרב קוק הסתובב
מהמזרח ואמר
מי זה אותו צדיק
אשר קרא שערי שמיים
לתפילתנו
אחלה סיפור
סיפור יפה
היום הוא סיפור חובה
הוא גן
דתי מצוי
זה מופיע גם בדיסק בגן של דודו
מספר 4
אם אני לא טועה
הילדים שלי תחלו את זה כל כך הרבה
שאני אומר יש שם גם את ההצגה
הזו וכולם שרים
היקרה כוונה
כן צריך להגיד לו חיים יפה
סבבה, אחלה סיפור
הבעיה היא שהסיפור הזה
כמו הרבה דברים
הוא מוטעה
מה המקור של הסיפור הזה
המקור של הסיפור הזה
זה נמצא בספר שנקרא
שפחי עבל שם טוב
ספר שנכתב פחות או יותר בתקופת
עבל שם טוב שיש
קצת ויכוחים מי כתב אותו
זה מקור מאוד
מה שנקרא מאורפל
ובסיפור
המקורי
יש שינוי מהסיפור שאנחנו מכירים
א' יש
גרסאות
ועבל שם טוב זה לא בדיוק
אבל בסיפורים הכי ממש
גרסאות שהילד לא מחלל בחליל
אלא צועק
ענה אשם או שי ענה
זה נקודה אחת
והנקודה היותר חשובה
שהבעל שם טוב בסיפור המקורי
הוא מסתובב ואומר
הוא לא אומר את המשפט מי זה אותו נער
אשר סייע לתפילתנו
אלא הוא אומר את המשפט מי זה אותו ילד או נער
סליחה, הוא לא אומר את המשפט
מי זה אותו צדיק אשר קרא שערי שם לתפילתנו
אלא הוא מסתובב ואומר את המשפט
מי זה אותו נער אשר סייע לתפילתנו
התפילה של הילד
סייעה
עזרה
הסיפור שכולנו מכירים
שהילד מחלל בחליל ביום הכיפורים
והתפילה שלו
החילול שלו
הופך להיות יותר גדול
מהתפילה של הצדיק
כן, הוא זה שקרא את שערי השמיים
זה גרסא שמישהי הכניס אותה
לציבור
סופר השכלה החילוני בתחילת המאה העשרים
קוראים לו יוד ממ ברדיצ'בסקי
שהוא היה בגישה החילונית
שהוא לקח את הסיפור המקורי
ושינה אותו
מה המסר בסיפור המשודר
כשכולנו מכירים
מסר אחד כמו שאמרנו
זה עם החליל
המסר הוא אם אתה מאוד רוצה
להתפלל לאלוהים
אתה מאוד מרגיש צורך
להתפלל לאלוהים
תחלל בחליל ביום הכיפורים
זאת אומרת תעבור איסור שבוד רבנן
וזה בסדר
כי העיקר הכוונה
זה מה שחשוב
זה מסר כמו שאוהבים תמיד
להגיד בבתי המדרש שלנו
מסר נוצרי מובהק
בסדר
מסר יודעי מה פתאום
אתה יכול כמה שאתה רוצה לרצות
אתה יכול כמה שאתה רוצה
לרצות להתפלל לבורא
לא עוברים על הלכה
זה א' אבל נקודה יותר חשובה
לענייננו שבסיפור
המשודרג
הילד התפילה של הילד היא יותר
גדולה מהתפילה של הצדיק
גם יותר מהתפילה
של המבוגרים הם לא מצליחים
לקרוא את שערי השמיים
הילד שלא יודע לקרוא ולכתוב
מה מוסר האסכל
עדיף לא לדעת לקרוא ולכתוב
עדיף לא להבין את המילים
זה המסר
מה פתאום
תפילה של ילד בוודאי שיש בה
חשיבות אומרים חזל
בפינוקות של בית רבן יש בתפילה שלהם
משהו שלפעמים
אין למבוגרים
כי ילד יש פה איזה תמימות
איזה חוסר צביעות
הילד משהו
באמת מרגיש זה מה שהוא אומר
אין אצלו אחד בפה אחד בלב
זה נכון
אבל עדיין הילד
הוא מתפלל ברמה מאוד נמוכה כי כל
העולם השכלי והאישיותי שלו
הוא מאוד נמוך על מה הוא מתפלל
הוא מתפלל לקבל סוכריה
הם לא קבלו לו
אומרים לו אפילו בוא תתפללו על זה שחדפו
שלושה נערים
הוא מתפלל כי הוא מבין שהמבוגרים אומרים
שזה חשוב
אז הוא מביע פה איזה משהו באופן מאורפל
הוא מרגיש שהוא חלק גם מעם ישראל וכו
אדם מבוגר
אמור
להישאר עם התמימות של הילד
זה מה שאומרים חזל
אדם אמור להישאר יחד עם כל השכל וכל הבגות
להישאר עם הזרימה
והכנות
ועם החוסר הצביעות שיש לילד
אבל על זה
להכניס את המימד של הבגרות
ושל ההבנה
אתם מבינים לראות ילד
מתנהג כמו ילד
זה מאוד כוסם
זה מאוד שווה לב
כי יש באמת משהו באותנטיות
בכנות של הילד
ששווה אותנו
אבל לראות מבוגר מתנהג כמו ילד
זה עצוב
למה?
כי יש כבר פה פער
המבוגר הוא מבוגר
הוא צריך להבין מה שהוא עושה
אדם לא אמור להתפלל
כמו ילד מה פתאום
תפילה שידי לא יותר מתפילה של מבוגר
אני זוכר תמיד כשקראתי
את הסיפור הזה בתור ילד
לא הבנתי את זה
אז לא צריך ללמוד
למה ללמוד תורה
הילד שלא לומד כלום
ואפילו מחלל בחליל
ועובר עבירה
הוא עושה יותר טוב מהצדיק
אז מה יש לשבת וללמוד
מה הפתאום
צריך להישאר עם הזרימה
והספונטניות הילדותית בתפילה
ועל גבי זה להבין את המילים
אומרים חזל
מי שיש לו חולה בתוך ביתו
לא ילך לילד שיתפלל עליו
כמו שהיום מקובל שכל פעם שיש בעיה
מביאים איזה חברות ילדים ונותנים להם לדקלם
פסוקי תהילים
אומרים חזל מי שיש לו חולה בתוך ביתו
ילך לחכם
ויתפלל עליו
אדם הולך לתלמיד חכם
אדם הולך לצדיקה
שיש להם עכשיו יותר שלמות
יותר קישור למציאות
התפילה שלהם מרוממת
זה הרעיון
וזה מסתדר
הגישה הזאת אני לא סתם מבין את זה
אני מבין את זה כדוגמה זה גישה שלמה
שהיא מסתדרת מאוד עם התרבות היום
שהתרבות היום זה מה שנקרא תרבות פוסט מודרנית
תרבות שמיועשת
כמו אני כבר עונה
שמיועשת מהשכל
אז התרבות היום מאוד עובדת על הציר הזה
הילדים הם יותר טובים
ממבוגרים
זה המסר
מבוגרים הם רעים
ילדים הם טובים
זה מופיע בספרות
השיח הקטן זה דוגמה
לז'אנר הזה
פיטר פן, הילד שלא רוצה לגדול
כל מיני שירים
כמו תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא יכולים
זו תחושה כזו
של תרבות מיועשת
זאת אומרת שככל שאני יותר מבוגר
ככל שאני מבין יותר
את המורכבות של העולם הזה זה רק רע
העולם הזה הוא רע
עדיף להישאר ילד
זה עצוב מאוד
שבן אדם רוצה להישאר ילד
אדם אמור לצמוח ולגדול
והתפילה שלו אמורה להיות
מלאת שכל
ולכן הנגזרת היא שצריך
להבין את המילים
מי שבגיל מבוגר
כמו שלצערנו יש הרבה כאלה
שיכול להתפלל כמו ילד
התפילה שלו מאוד קטנה
יש עוד פעם, לכל יש ערך
אבל זה שאדם מוצר את ההתפתחות המוחנית
שלו בגיל הילדות
כמו שאמרתי, למען תור ילד להגיד
רפאי נושם ונרפא וזהו
וגם בגיל שלושים ובגיל ארבעים
מה שעובר לו בראש במילים הללו
זה מה שהוא חשב בגיל
שבע, זה עצוב מאוד
עצוב מאוד, זה כמו מבוגר שמתנהג כמו ילד
לא לדבר על זה שפעם אנשים
מתפללים קטעים שלמים בתפילה
שהם אפילו לא מבינים את המילים
אומרים, למשל יש
אצל אשכנזל, זה בא לידי ביטוי
בסליחות, יש כל מיני פיוטים
וזה, שאנשים קוראים זה כל מיני עברית
מסובכת של פיוטים מימי הביניים
שאף אחד לא מבין את המילים, תקלמים
זורקים, או אני לא יודע, בשיר של יום
בתפילת שחרית, כמה יש כל מיני מזמורים
למנצח על הגיטית
לעשיו, מה זה גיטית?
האדם אומר את המילים
צריך
לפני התפילה ללמוד את המילים
או לפחות, יש יום סידורים
למטה אתה תוך כדי תפילה מסתכל
רואה את המילה ומתקדם
אמרנו, לא להעמיק, התפילה זה לא הזמן
שבו מתחילים לחפוך, זה עושים לפני
אבל מגיעים לתפילה
וככל שמבינים יותר את התפילה
התפילה משנה את האדם
ומתוך כך המציאות
מתרוממת. כן, רוצה לפגישון משהו?
כי הוא מבין יותר, מבוגר
מבין יותר את המציאות
יש לו כוונות יותר עמוקות
הרצון שלו הוא רצון בהרבה יותר
רחב ואיכותי
מאשר רצון של ילד
אז למה נגיד
לספר על המציאות
מה זה תפילה שלא מאוד מרומם
זה דיברנו אבל קודם
זה לפני הנושא הזה, דיברנו על תפילה
על אחרים, זה
אמרנו שהכל קשור להכל, ובזה שאני
מרומם את עצמי, אני מרומם גם את כל המציאות
יחד איתי. זה לא קישור
לנושא עכשיו. בלי קשר לשאלה
שהתפילה על אחרים הוא לא תפילה על אחרים
אני אדבר על התפילה עכשיו
שלי. תפילה של מבוגר
היא אמורה להיות
תפילה יותר גדולה מתפילה של ילד
כמו אגב כל החיים
חיים של מבוגר זה חיים יותר איכותיים
יותר בוגרים. לילדים יש
מקום, אבל לילדים צריכים לגדול
ולרצון זה לא להישאר ילד
יש כאלה שמפתחים, נדבר על זה
בהמשך השיעורים. זה חלק
מהתפיסה הזו של הכוח
העליון הזה. אז אנשים מפתחים ש
ככל שאני יותר ילד, לא רק בתפילה
בכלל, ככל שאני כזה עומד
מול הכוח האלוהי, חסר
עונים, לא מבין ואומר לו
אבא, תפעיל אותי
אז זה יותר
צדיקות. ממש לא
ככל שאתה יותר
מתוחכם, ככל שאת
מבינה יותר, ככל שאת
פועלת יותר בעולם הזה
אלוהים מופיע יותר
דרך החיים שלנו
זה עבודת השם
קדושה זה לא
להיות אדם חסר עונים
אומרים חזל, מה
קדוש לעולם קיים
קדושה זה קיימות
נבואה חלה על
חכם, גיבור ועשיר, לא על
ילד שלא יודע לקרוא ולכתוב
נבואה חלה על אדם
מלא בכוחות, מלא בעוצמה, מלא בתחכום
שאם כל זה הוא שומר
על התמימות והספורטניות והזרימה של הילד
אז זו נקודה ראשונה, הבנת המילים
שיש את
תפילה תשנה אותך, תשנה אותך
צריך להבין את המילים כמה שאפשר
כמובן זה אינסופי
אז צריך להגדיש זמן
במהלך החיים, לא יודע
במהלך השבוע, לקבוע ולאט
לאט להבין את המילים של התפילה
ולפחות כמו שאמרתי להבין את המילים הבסיסיות
תוך כדי התפילה
זה נקודה ראשונה
נקודה שנייה
שגם נגזרת מההבנה הזו
הכל זה אותו קו
בזמן אני מקווה שזה, תראו איך שה
גישה הזו מה זה אלוהים
זה בעצם חורז עכשיו את כל החיים
זה משנה את כל עבודת השם
לפי הגישה
שוב שיש פה איזה כוח עליון
יש איזה יישוב שם למעלה שאנחנו נמצאים
איתה באיזה מערכת יחסים
מה זה תפילה?
תפילה זה לבקש מאלוהים
המחשבה, קו החשיבה
זה יגיד אני יכול לבקש מאלוהים
מה שאני רוצה
הרי מה הרעיון של התפילה? הרעיון של התפילה
זה לשכנע את אלוהים
או לבקש מהם, אני מבקש עכשיו
מה שבא לי
לא
אם אדם מבין
שתפילה עניינה שינוי
של האדם, מה מטרת התפילה?
מטרת התפילה להפוך אותך
להפוך אותך ליותר אלוהים
ליותר שלמים, ליותר מוסריים
ליותר
יותר שלמים
אדם לא יכול להתפלל על משהו
שיביא חוסר
שלמות לעולם
אדם לא יכול להתפלל בבקשה
אלוהים תעשה שאני אהיה גנב יותר מוצלח
זה גם
מורס כל מיני סיפורים
על כל
מיני גנבים קדושים
שהתפללו לפני הגנבה
נחמד
פתאום
אדם לא יכול להתפלל
נגד רצון של אלוהים
אתה לא יכול להתפלל
משהו שסותר את התפילה שלך
יש ביטוי של חזל
שאומרים בדרך שאדם רוצה מוליכים אותו
זה ביטוי שחכם לבוא ולהגיד
שלפעמים אדם שרוצה לעשות חטאים
הקב". נותן לו
מה שנקרא ללכת ולהידרדר
כי הדרך היחידה לרומם אותו
זה על ידי זה שהוא יתרסק
ועל ידי כך יש סיכוי שהוא יחזור
מתשובה, יש רעיון כזה
אבל ברמה ההכרתית הישירה
אתה לא יכול להתפלל על משהו
שהוא נגד רצון הבוראי, כל המטרה של התפילה
זה לרומם אותך, אז אתה מתפלל לא
אנה השם עשה שאני ארד
זה לא רק בדברים שהם נגד
הלכה, שזה אנחנו מבינים
שהקב". לא רוצה את זה
יותר מזה
גם בדברים
שהם נגד הסדר
שהקב". מניג בעולם
לדוגמה
אומרים חזר
אם אדם הולך ומתקרב לבית
שלו ופתאום
שומע צעקה מתוך הבית
ואז הוא
מתפלל, אנה השם
עשה שהצעקה לא תהיה
בתוך ביתי, אומרים חזר
תפילת שווה
זו תפילת
חסרת משמעות, למה?
מה? השם יכול לעשות
הכל, לא הזנע שהוא יעשה
שיחזיר את הזמן אחורה
והצעקה לא תהיה בתוך ביתי, לא?
הקב".
הניג את העולם, הצעקה כבר
הייתה, אין חזרה בזמן
עוד מיטוס שאנחנו שוברים פה
אין
אז
עכשיו אתה יכול להתפלל
אנה השם עשה
שהכאב הזה שהיה בתוך
ביתי יהיה לצמיחה
יהיה לנו את הכוח לצמוח מנו
להתגבר, האדם לא יכול להתפלל
נגד מה שנקרא
הקיר
כל הגישה הזו שאנשים
מאמצים לעצמם, שתפילה פראית
שאני יכול להתפלל
על מה שאני רוצה בלי להתחשב במציאות
זה תפילת שווה
עכשיו, אומרים חזל
המסיר אוזנו משמו
התורה
גם תפילתו
תואבה, דורשים חכמים
מה זה תואבה? צירוף של שתי
מילים, תואה
בה
מי שמסיר אוזנו משמו התורה
במשמעות הרחבה, הוא לא מבין
מה הקב". הוא רוצה במנו
הוא מתפלל תפילה של
טעות, הוא כמו
פולגז בנוטרל, הוא מתפלל על משהו
שזה לא צריך להיות
איך אני יודע מה הקב". הוא רוצה
מני? זו שאלה. אז יש דברים שאנחנו יכולים
לדעת באופן ברור. אמרנו מה שמנוגד להלכה
מנוגד למוסך, מבינים
יש דברים שאנחנו גם יכולים להבין
שאנחנו רואים שזה מנוגד
למציאות. אני לא יכול להתפלל עכשיו
אמא ה' עשה שאני אהיה נשיא ארה״ב
זאת אומרת, אפשר להתפלל
רק שזה לא עובד, ניסיתי
לא הולך
למה? תפלל, תפלל, ה' יכול לעשות הכל
לא, אתה לא תהיה
נשיא ארה״ב. למה? אני יכול לתת לך עכשיו
הרבה הסבירים, אבל
זה לא. אמא ה' עשה
שאני אהיה ציפור, בבקשה
בבקשה, בבקשה
לא תהיה ציפור
בגלגול הבא, לא יודע, אבל בגלגול
הזה, לא. מה?
אבל אמרו לנו
אין דבר העומד בפני הרצון
נכון, אמרו לכם
את זה. אין משפט כזה ביהדות
בטח שיש דבר עומד בפני הרצון
אני רוצה עכשיו לחיות לנצח
טוב
אני רוצה עכשיו
נו די איזה רעיון למשהו מופרך
איך?
אני רוצה עכשיו להיות השמש
זה מה ששמעתי, אז אני משדרג את זה
אני רוצה להיות עכשיו השמש
הרעיון של כל המשפטים, אני כבר עונה
כל המשפטים המצ'ואיסטים האלה
אין דבר עומד בפני הרצון, והכל בראש
שחר, וזה, זה משפטים יפים
שנועדו לרסאפים
של גולני
בזמן
בזמן ברור
הרעיון שלהם, שהוא באמת נכון
שיש פער גדול בין מה שבן אדם
חושב שהוא יכול
לבין מה שהוא באמת יכול, זה נכון
ויש הרבה דברים שהאדם נראה לו
שהוא לא יכול, ואם הוא מאוד ירצה
ויתפלל זה, זה ישתנה, נכון
יש פה ברחב מאוד גדול
אבל לא באופן מופקר
הדברים האלה זה מוביל לעולם שלם
אני אסייף לכם, זה הכל עסקת חבילה
העמדת נפש
ההזויה
אין מציאות, אין טבעי
יש קיר, בום
הקיר יישבר
מה פתאום
אני קובע עכשיו משהו
בתאריך זה וזה
יקרה לי נס
החלטתי
בתאריך זה וזה
אני הולך להתחתן
זה יקרה
אבל זה יקרה
אתה לא, אתה לא מאמין
אתה קופר
את קופרת, מה, את לא מאמינה?
תאמיני, תקפיצי מהגג ותאמיני
לעולם הזוי
שקשור לרעיון הזה
של עמדת נפש כזו
היה נסגר
אדם אמור
לנסות ככל יכולתו להבין
מה הקב' הוא רוצה ממנו
ועל זה להתפלל
כמו שאמרתי, לפעמים יש דברים
שאנחנו חושבים
שאנחנו לא יכולים, אנחנו כן יכולים
יש דברים שאנחנו בסימן שאלה עליהם
אני לא בטוח האם אני יכול
לעבוד במקצוע הזה או לעבוד במקצוע הזה
אז אני מתפלל של משהו
שניסי, אני מדבר עכשיו על דברים שהם
ודאים
אדם לא יכול לחיות בסרט ולצפות
שאלוהים יעזור לו
זה לא עובד ככה
צריך להבין מה הקב' הוא רוצה
ועל זה להתפלל
חרב חדר רוצים להגיד לך
אפילו שאת נמצאת במצב שנראה
מאוד לא סביר
אבל עדיין יש איזשהו סיכוי
תתפללי
אבל למשל עכשיו יש חלילה
מישהו שחולה מחלה
מאוד קשה, הרופאים אומרים
אין לנו מה לעשות יותר
מתפללים, ענה השם
עשה שיהיה נס, אבל אחרי שהוא מת
אפשר להתפלל?
ענה השם עשה שיחזור לחיים?
לא
יש איזה שלב שצריך להבין
איפה הוא, שמה שנקרא
גיימאובר, זה
המציאות כבר
בגלגול הנוכחי שלה היא לא תשתנה
אבל אם את התנאה שלנו
נתפללים על זה, יש ניסים
אבל לא מתפללים על זה, אדם לא
על פי זה מנהל את חייו, יש ניסים
וא' זה בימי התנאה שאנחנו כיום לצערנו
לא נמצאים במדרגה הזו
אבל אני אומר, יש דבר שקורה
משהו על טבעי
אבל אדם לא יכול על פי זה לתכנן
את החיים שלו. הסיפור הזה שחרב
חדם הונח לצברו של אדם
זה המקור של זה, אם אני זוכר טוב
זה בסיפור על
אישיהו וחסקיהו, חסקיהו המלך
אומרים חזל
שהוא נתן למות
ובא אליו אישיהו הנביא
ושאל אותו חסקיהו למה הקב'
מעניש אותי שאני מת? אמר לו אישיהו הנביא
כי לא עסקת בפריה ורבייה
אתה לא
עולה את הילדים, אמר לו חסקיהו
זה בגלל שראיתי ברוח הקודש
שייבלדו מני בנים רשאים
מנשה שנולד ממנו
אמר לו אישיהו אתה לא אמור להתעסק בזה
ומה ידי מפקד לך אביד ומה ידי
קפשד רחמן עלם עלך, אתה
צריך לעשות מה שאתה צריך
ולא להתעסק
בסודות של אלוהים
טוב, אבל אז
אמר לו, אבל המסר היה של אישיהו
שנגזרה הגזרה
אתה הולך למות, אמר לו חסקיהו הנביא
בן עמוץ, קלה נבואתך
וצא, כי מקובלני
אפילו חרב חדם
הונחת על צבא שלם
על יתייש מן הרחמים
ואז הסב חסקיהו את פניו
ולקיר והתפלל
והמשיך לחיות
מה עשה חסקיהו כשהוא התפלל
הוא עשה תשובה
האישיהו הנביא אמר לו, בגלל שלא עסקת בפריה
ורבייה, אתה לא חי
חסקיהו אומר, אם אני
עכשיו כן יעסוק בפריה ורבייה
זאת אומרת אני עכשיו יכול לשנות
משהו שבידיים שלי
אז אפילו שעכשיו
כביכול אני עומד למות
אפילו חרב חדם הונחת צברו של אדם
אבל אם מדובר כמו שאומרתי
על מציאות שהיא בלתי
ניתנת לשינות בעולם הזה, אמרנו מישהו מת
אמרנו
המציאות נגמרה
עבר, הייתה צעקה בתוך הבית
פה אדם לא יכול להתפלל
באופן פראי, ואם נוריד את זה לרמות יותר
מעשיות שלנו, אדם למשל
לא יכול ללכת
למקצוע שבאופן חד
משמעי ברור הוא לא טוב בו
ולא מתאים לו
ולהתפלל שענה השם עשה שאני
אצליח בו
אדם לא יכול
להחליט למשל החלטות בנושאים
משפחתיים באופן הזוי
ולצפות שאלוהים יעזור לו
היה לי פעם מקרה כזה, תלמיד בא אליי
אמר לי, אתה הרבה שנים
אמר לי הרב, אני יכול ללמוד איתך לפני
חתונה, רבנים יושבים לפני
חתונה, הדרכה, אמרתי לו
בזל טוב, לא אתה שיתרסת
הוא אומר לי, לא, עוד לא התרסתי, הוא אומר
אבל אני הפגשתי עם מישהי וזה מאוד נראה לי
אמרתי לו
כמה פעמים נפגשתם?
פעם אחת
אני אומר לו, שאלת גם אותה?
הוא אומר, עוד לא הגעתי לשלב הזה
הוא החליט
שהוא הולך להתחתן איתה
הוא תקע את החץ ועכשיו שם את המטרה
ואם השם לא עוזר לו
אז זה לא בסדר, אלוהים לא
אתה לא יכול
להתחתן איתה, היא לא רוצה, נקודה
ניסית כמה פעמים, שלחת שליחים
איפה לזה, היא אומרת לא
אתה יודע מה יותר מזה
היא נשואה
אמר לי, לא, היא תתגרש
היא גויה, לא
היא תתגייר
היא חייזרית, לא, היא תהיה בן אדם
היא מתה, היא תקום לתחייה
מה נסגר איתך?
פילבס
כן, בבקשה
שנייה
מה? הוא התחתן בסוף
מה זה?
לא, לא איתה
התפילה
לא עזרה במקרה הזה
אני המלצתי לה, שלא כדאי
כן
מה עם
שאלה קצת
מספרת
את צודקת שמי שמבקש את זה בצורה
פשטנית, יש בזה מין
תפילת שווא
שבעזרת של הקבלות שלו, הוא יוביל את הגאולה
שלו, בצורה שלו, אבל הרצון
הזה ליצור תסריט ברור
מה הולך להיות
כן, ואם הקבל לא עושה את זה
אז זה לא בסדר
זה סתם בעזריות של בני אדם
וזה אחת הבעיות הקשות היום
אנשים, כל זה ניצל למפח נפש
לא רק בתפילה, זה עמדה נפשית
כולה, שלמה כזו
שאין התחשבות במציאות
אין התחשבות בנורמל, בהיגיון
בסכל, מצפים שיהיה פה
איזה
מקפים לנס
ואחרי זה
אחרי שזה לא קורה
עכשיו צריך לחיזוקים באמונה
למה זה לא קרה
ולמה זה, והפתחתם וזה
וזה
חוסר פשוט הבנה באמונה
תפילה
יכולה להיות על דברים מסוימים
זאת אומרת, אדם יכול להתפלל בחשבון הנצח
אני מתפלל בחשבון הנצח
שלא יודע
שאי אפילו עכשיו
לא עלינו, אני מת
לקרוב, אני מתפלל שבעזרת השם
ניפגש איתו במהלך
שרשרת הדורות, ודאי, יש דבר כזה
תהיה נשבתו צורה בצורה חיים וזה
אבל אי אפשר עכשיו על מישהו שמת לבוא
וען השם, עשה שהוא לא ימות
ומחר אני אהויה לידי
כן
זה ארמתי נפשות, לגמרי, שאני לא רוצה להיות
אני רוצה להיות השם, שאני רוצה להיות כיפור
שאני רוצה להיות מפקד פטרולוגי
זה מה שאני רוצה
זה החלומות שלי
זה מה שאני רוצה להגיד, זוג שלא יהודי
לא, לא, אתה צודקת, יש דברים
יש דברים שהם באמת
ואפילו אגיד, החלק גדול מהדברים
הם באמת דברים שאנחנו לא יודעים, וכאן באמת
שחת תפילה, כשאמרתי זוג
זאת אומרת שיש לו בעיה
למה?
יש אופי מצב
יש אופי מצבים
שבאמת
אין יותר מה להתפעל, וזה מצבים
מצבי קצה, היום ברוב המקרים
מה שנקרא, זה צריך נס
אבל זה, יש לנס אבל על מה לחול
אתה מבין? יש הבדל
אם את מתפללת לנס, למשהו שהוא
מעבר לרגיל, אבל שיש פה
איזה כלי
בני זוג, שאין להם ילדים, יכולים להתפלל
שיהיה ילדים, אדם
גבר, שהוא לבד, הוא לא יכול
להתפלל שיהיה לו ילדים
בלי ש... לא מדבר על
שיעשה עכשיו אימוץ
וכאלה, הפריה, אני מדבר על
אתה לא יכול להתפלל על משהו שאין לו
ממשות במציאות
אתה יכול לה, כמו שאמרתי,
על דברים שיש להם ממשות
וגם איזה דפו מותחים באמת את
התפילה והתקווה. אני מדבר על אנשים
שבאופן פראי
ומוחלט פשוט לא מתחשבים
למה שקורה. וכמו שאמרתי, יש גם דברים
שהם, נכון שיש
אפשר להתפלל להם, אבל שאדם יפה דיגיון
ויבין שזה לא תפקידו, אתה בוא נראה
למשל בן אדם, שהוא הולך
ללמוד איזה משהו
אומר רשי למשל, תלמיד
שלא ראה שש שנים ברכה
בלימודו, שוב אינו רואה. מה? מה זאת אומרת?
שיתפלל, שישבור את הראש כמו כל הסיפורים?
יש מצב
כזה, שאדם מבין, זה לא פשוט
להגיע לזה, זאת אומרת ששנים
צריך יותר, שאדם מגיע למסקנה
בדרך הזו
אני לא אצליח
אז אדם מה אמור לעשות? לא להמשיך לשבור
את הראש בקיר ולהתפלל תפילות
שווא, אלא בתוך הנבה להבין
שיש לו תפקיד אחר בעולמו של
הקבוצה. טוב, אז למה לא תקשיב?
את צודקת, אז זה שיקול
יש, אז זה כבר עכשיו שאלה בכל דיאן לגופו
בכל דבר, סור דבר, אדם כיום שלנו
מבואה ואין לנו הקודש, אנחנו
מחליטים מה שנקרא, מתוך שיקול דעת סביון
ניקח את זה, דוגמה
את הולכת ללמוד עכשיו, לא יודעת רפואה
סתם, ניסית
פעם ראשונה נכשל, פעם שנייה
פעם שלישית, פעם רביעית.
עכשיו, יכול להיות שגם
אם תמשיכי להתפלל ובסוף
כן תהיה רופאה, אבל אחרי
חמש עשרה שנה תהיה רופאה
בינונית, אפשר לעשות את זה.
לעומת זאת, אם עכשיו תתפתחי,
תגידי בעצם יש לי תפקיד אחר
בעולם ואני הולכת להיות, לא יודע
פיזיקאית גרעינית או זה
שם אני אראה ברכה
הרצון הזה של בן אדם להתעלם
ממה שהקדוש בך הוא משדר לו
מהמציאות ולהמשיך
להיכנס דוח בקירות
זה לא
אמונה, זה טיפשות
אמונה זה לנסות לזהות
כמה שאפשר ואני מסכים שהרבה פעמים אנחנו
לא יודעים לזהות בדיוק, לזהות כמה שאפשר
מה תפקידנו ועל זה
להתפלל וכמובן ניסים
תמיד יכולים להיות
אבל לא על פי זה אדם
מחליט החלטות ולא על פי זה אדם
יתפלל תפילות
כן
האם יש הבדל
בין תפילה של
נפלאטים וגברים?
גם יש כל ההם של דמיין
ומשום דמות רבות ולמה
זה נושא ארוך, זה לא קשור דווקא
לתפילה, זה אופן כללי הבדל בין גברים לנשים
אתה רואה באופן כללי
שתפילת נשים היא באופן טבעי
יותר פועלת בגלל
שנשים עניינם יותר
זה כן, הקדוש בכוי התאבה
לתפילתן של אימהות, נכון
שהם היו, איך נבין באמת את
המדרש הזה, נכון, הקדוש בכוי
התאבה לתפילתן של אימהות
השלמות אינסוף
יצרה חוסר
דווקא אצל האימהות
כפי שאין, האימהות ילכו והתרוממו
בתפילה שלהם ויצרוי שלהם
יש משהו באמת
בתפילה נשית
שהיא יותר קרובה
לאלוהים, אפשר לקרוא לזה ככה
אבל בגברים, לכן הם צריכים עניין
הם צריכים להיות חלקים מכלל
ישראל כדי להפעיל את הרצון
שלהם, בעוד שאנשים זה קודם פחות
אז הם כבר נושאים יותר דקויות
בין לבין, בסדר?
נגזרת אחרונה והחשובה ביותר
בסדר, בזה נסיים
את השוב ואני חושב שבאמת הנגזרת השלישית
מניסיוני היא החשובה ביותר
אמרנו, כאשר אדם
מבין את התפילה, שוב, כאיזה
פנייה לאיזה כוח עליון עריץ
שנמצא למעלה ואני רק עכשיו
מנסה להחניף לו ולשכנע אותה
אז אמרנו, דבר ראשון,
אדם חושב שלא צריך לכוון
והוא סתם זורק מילים וזה ישכנע שם את
המערכת, לתת לו
את מה שהוא רוצה, דבר שני
אמרנו, אדם מתפלל בלי להשאיר על מה
הוא מתפלל, זורק רצונות בלי קשר למציאות
והוא ביקום
להבין שזה חלק משינוי ושינוי
זה להכיר איפה הוא נמצא ולהתרומם
מכל כוחות החיים שלו וכו'
נגזרת שלישית
מה זה נקרא תפילה נענת?
שוב
על פי ההבנה
שתפילה, אמרנו זה איזה
ניסיון לשכנע את אלוהים
לתת לי את מה שאני רוצה, מתי
אנחנו נחשוב שתפילה נענת
שקיבלתי את מה שאני רוצה
שלא קיבלתי את מה שאני רוצה
סימן שהתפילה לא נענת
וכמו שאמרתי לכם מתחילת השיעור
שעבר, זה בעיה קשה
כי מי שכנע
עם עצמו הוא יודע
שתשעים ותשע, פסיק תשע, אחוז מהתפילות
הן לא נענות
בצורה הזו
אנחנו מתפללים עשרות אלפי
תפילות בחיינו
והאחוז שבהם קיבלנו הענות
למה שביקשנו
הוא כלום
אמרנו, החל
מזה שהיינו ילדים והתפללנו
שבבקשה בבקשה יבלד לנו אח
קטן, וזה לא קרה
המשך מזה שהתפללנו בבקשה
בבקשה שנקבל ממתק ולא
קיבלנו, המשך מזה שהתפללנו
נורא נורא נורא שאני
אקום בלילה ותגיע
פיית השיניים
והיא לא הגיעה, לפחות לא אצלי
לא יודע מה אתכם
והמשך בדברים יותר אצלי, שאנשים כל פעם
מתפללים, גוש כתיף
שלושת הנערים, לחשון וקסמה
וזה לא קורה
בן אדם שחי
בתודעה הזו, שהכוח הזה
אמור לתת לי את מה שאני רוצה
ובבעיה, מה עושה
האדם הדתי שנתקל בבעיה הזו
יש כמה שיטות התחמקות
שיטה אחת
זה להכניס את המילים
אלוהים לא עובד אצלנו
או בגרסה אחרת
אלוהים זה לא סנטה קלאוס
זה כאילו אמור לנחם אותי
בזמן שאני לא מקבל
זה בעצם המסר
אתה חשבת שאלוהים יתן לך את מה שאתה רוצה
הוא לא נותן שום דבר
זו גישה כזו
יש שם איזה כוח חריץ שהוא
גחמתי ושרירותי
את רצית להתפלל
זה שהוא לא עונה לך דווקא
זה עכשיו נראה
אתה מאמין באמת, זו גישה
שהיא מצטיירת עם עירת שמיים
אבל בעצם היא נובעת מאיזה תפיסה של אלוהים
כאיזה
כמו שאמרתי, איזה כוח
שרירותי
שמתעלל בנתינים שלו
יש כאלה שמרקחים את זה
מכניסים את
כי לא
דרכיי, כי לא מחשבותיי
מחשבותיכם
ולא דרכים דרכיי
במילים אחרות אי אפשר להבין
שזה בכלל נותן תחושה טובה
אין
זה מה יש, תחיה עם זה
יש כאלה שמנסים לעדן את זה בצורה אחרת
אומרים
לאבא מותר לפעמים להגיד לא
זה המשפט שהכי אוהבים
כי יש פה אבא, הכנסנו פה בכל זאת
איזה יחס של קרבה
אבל כמו שאמרתם פעם שעברה
משפט הזה אפשר לקבל אותו
שמדי פעם אבא אומר לא
אבא אומר לא על דברים שבינינו
הוא לא כל כך אכפת לנו מהם
אבל מה עושים עם אבא
שכל הזמן אומר לא
זה אבא מתעלל
כל הזמן התפעל לבורא
הנה התפלתם היום תפילת ערבית
התפלתם בונה ירושלים
התפלתם צמח דוד ובכלל תצמיח
התפללתם
אני יודע מה
ותחזן
תחזן נגיד שאנחנו רואים
בוא נלך על משהו שאנחנו לא רואים
התפלנו על השיב השופטנו כבר ראשונה
משהו מזה קרה היום
לא
אה
עכשיו, מבין
מה שאנחנו מדברים, שתפילה
כמו שאמרתי זה לא
ניסיון לרצות ולשכנע את הבורא
שאיתם מה שאתם רוצים אלא תפילה העניינה
זה ההשתלמות של האדם
יוצא
שזה שאני התפללתי
על משהו, זה שאני
עכשיו רציתי את
השבת המשפט בישראל
את בניין ירושלים, את צמח
דוד
אני עכשיו
הפכתי להיות יותר שייך
צמח דוד לבניין ירושלים ועל
השבת המשפט, זה
הענות של תפילה
הענות של תפילה
זה לא שמקבלים במידי
את מה שביקשנו
הענות של תפילה
היא בזה שאני
משתנה, זה הענות של התפילה
כל תפילה
נענץ, לא שתפילה
חוזרוקים לפעמים אלוהים נותן
אין תפילה שווה ריקה אומרים חזל
במה? בזה שכל
תפילה את או אתה משתנים
עוד טיפה, נהיים יותר
שייכים לאלוהים
לפעמים אנחנו גם רואים את זה מתממש
בחיים שלנו
וברוב המקרים
זה יתממש באופן
מעשי בחשבון המצח
יהודים במשך אלפיים שנה
התפללו ותכזנה עינינו
שהופכה לציון ברחמים
הם לא חזרו לציון, אנחנו
ברוך השם בדורות האחרונים חזרו לציון, אז מה
כל אלפיים שנה אלה יהודים
התפללו על פרש, כאילו התפללו ולא
קיבלו, לא
אלפיים שנה יהודים
חזרו
לציון בלב שלהם
כל תפילה
שיהודי התפלל אי שם
היא בנתה עוד לבנה
מחורבות ירושלים
בנה עוד בניין בבית
המקדש, בתוך המציאות
האינסופית השלמה, בסופו של
דבר בפרספקטיבה שנצח
זה גם בא לידי ביטוי באופן ממשי
שאם ישראל כולו
מתפלל על שלושה נערים חטופים
ההיענות
היא בזה שעם ישראל כולו
מתרוממים
כל המציאות
עכשיו יותר
שייכת לאהבת ישראל
לחיבור, לאחדות
אם היינו זוכים, אז גם היינו
רואים את זה מתממש בעולם הזה
לא זכינו
אז בחשבון הנצח
הכוחות האלה של שלושת הנערים
ילכו ויהיו לברכה
בעם ישראל
אבל אדם מכל תפילה
הוא מתרומם
כל תפילה הוא נענה
זה הרעיון של תפילה
נגזרת שלישית
תפילה לא תמיד
נענת במידי, ואמרתי את זה פה בעדינות
ברוב המקרים
תפילה לא נענת במידי
המטרה של
התפילה היא שאנחנו
נתרומם, אם גם את מקבלת
או אתה מקבל את מה שביקשתם
זה בונוס
נחמד, למה לא?
אבל גם אם לא
התפילה משתנה
עכשיו, תקשיבו היה לי מקרה
כזה, כאילו איזה
משפחה לא דתית, חילונית
שהיה להם
מישהו במשפחה חולה מאוד
אבא חולה
וגם התחילו
אמרו, ייצנו תנאים
שאם הוא
יתייברי, אנחנו נחזור בתשובה
וכמובן, פצעו כל מיני
אנשים שקוראים לעצמם
רבנים, שיפתיחו להם
שהוא בטוח
שאם תקבלו על עצמכם את זה ואת זה
וכמובן גם תשלמו לנו
אז הוא יברי
וכו' וכו' וכו'
והוא מת
עכשיו צריך לסוף את השברים
אין אלוהים
כל התפילות היו לשב
הכל נובע פה
מחוסר הבנה מלכתחילה
התפילה היא על זה שאתם
עכשיו החוסר הזה
שנפגשתם איתו בחיים, הוא בא לרומם
אותכם, הוא בא לגרום
לכם עכשיו ללכת ולהתחבא יותר
להביא חיים שבשמיים
אם נסכה
גם נראה את הרפואה
פה בעולם הזה, ואם לא נסכה
אז לא
אבל התפילה עצמה
היא משמשת כאילוי
היא השיגה את שאלה
האדם, המציאות כולה
הולכת ומתרוממת, זה כמובן
שייך לכל ההבנה, מה שאנחנו מדברים כל הזמן
שהמציאות לא נגמרת, המציאות היא אינסופית
וגם אם עכשיו בעולם הזה
אתה או את לא מקבלים
את מה שרציתם
בסדר, יש חשבון נצח
זה הרעיון
שאלות ונסיים
אתה במקום הלא נכון
אתה במקום הלא נכון
מי שבאמת התפילה שלו בצורה כזו
הוא יתאכזף פעם אחרי פעם
אדם חייב לרומם את עצמו
כמה שהוא יכול להבנה
שגם, עוד פעם, אנחנו ודאי רוצים
התפילה מתחילה מחוסר שיש לנו עכשיו
אבל אדם צריך לרומם את עצמו
להבנה ולהרגשה
שגם שלא קיבלתי
מה שרציתי, התפילה הזו
בנתה בי משהו, ומי שלדעתי מתפעל
בכוונה הוא מרגיש את זה
שהוא מתפעל תפילה בכוונה מעומק ליבו
גם אם בסוף, מה שנקרא, הוא לא
קיבל באופן ממשי
כאן ועכשיו את מה שהוא רצה
זה עשה לו משהו
ובאמת זה משהו
שצריך לעבוד עליו, כי אחרת
כמו שאני רואה את זה
זה מסלול התנגשות בלתי נמנע
אין דבר כזה
אדם שמתפלל וכל מה שהוא מבקש
הוא מקבל ישר, אין דבר כזה
כולנו, אנחנו פשוט
רובנו, לא נעים להגיד, לא כך
אכפת לנו מרוב התפילות שאנחנו מתפללים
בונה ירושלים
להשאיר בשופטינו
בסדר, לא לחוץ, אבל שבן אדם
הוא מתפלל על דברים
שבאמת אכפת לו, והם לא קורים
אז הוא מתמוטט
חייבים לשנות את זה
נשאר לתפילה, ואני חושב שזה ניתן
אני אומר, ברגע, אם אני רק ארד לרמה
המעשית ובזה נסיים באמת
נגזרות מעשיות, אני מציע
שתי עצות מעשיות, כשאנחנו באמת בנושא
התפילה, שתי עצות מעשיות
עצה ראשונה, ללמוד על
מילות התפילה, זה משהו
שניתן לעשות אותו
לשבת ולהשקיע בזה זמן, לימוד תורני
בריר שאדם מבין את המילים של התפילה
זה
זה עוזר, דבר שני
שזה כמובן משהו שהוא מאוד
צריך לפתח אותו, ריכוז
בתפילה, להתאמן על ריכוז בתפילה
זה משהו שניתן לאימון ורכישה
כמו שדיברנו
פעם שעברה, דבר ראשון מגיעים לבכנסת
מתכוננים
לא נכנסים ישר לתפילה ככה
מחכים שתי שניות, מיישבים את הדת
יש הלכות, צריך
לקבוע מקום לתפילתו
מקום קבוע
אדם, מה שאומרים, לומד לפני התפילה
אדם יכול לעשות לעצמו כל מיני
אימונים, למשל
אני לא אראה להתרכז כל
התפילה, באמת להחזיק ממד
כל תפילה תשאחרית בכוונה, מעטים מסוגלים
אבל בואו נלך רק על שמונה עשרה
שמונה עשרה
קשה, מתחילים שלוש ברכות
ראשונות, שלוש ברכות ראשונות
עכשיו במשך חצי שנה אני מתאמן
לזה, שלוש ברכות ראשונות אני מתרכז
אחרי חצי שנה
מעבירים זה לעוד שתי ברכות
תהליך של שנה, מאדם מסוגל להגיע
ששמונה עשרה הוא בכוונה
אחרי זה, קריאת שמה וברכותיה
מסוכדת דמרה
ובאמת שלב נוצר מצב, שבן אדם
גם תפילה רגילה שלו
ביום יום
היא לפחות, עם יותר כוונה
מאשר הייתה עד עכשיו
וזה תהליך שעם השנים
כך שלב, הוא לומד יותר
והתפתח יותר, זה אמור רק
ללכת ולרומם אותו
ואז
הדברים
פועלים, פועלים בזה שהאדם
מרגיש שינוי
כל תפילה תפילה זה קשה
להרגיש שינוי, היו מגדולי ישראל שמספרים
שכל תפילה
היה להם חוויה חדשה
זה קשה אבל
אדם יכול להביט על התפילה שלו בגיל ארבעים
ולראות שהיא תפילה יותר בוגרת
ובכוונה
מאשר מגיש שלושים
וזה הישג לא רע
הישג לא רע, ועם זה הולכים
ומתקדמים הלאה
ומתרוממים עוד ועוד לנושא תפילה
כן? אז מה שאמרנו
זה צריך להאמין, זה שאת
ישתנת המציאות כולה נהייתה
יותר טובה
וגם אם זה לא בא לידי ביטוי בסבל
הספציפי של עליו שהתפללנו
עדיין זה מנחם אותנו
בהבנה שהעולם
עכשיו יותר שלמה וגם
אותו אחד שסובל יקבל
את חרום, מה שנקרא, את
השלמתו
בחשבון הנצח. בכלל אני חושב שכדאי
זה קשור
לא דברים של מלמלח השיעורים האלה
להיכנס לראש כזה
להפסיק למדוד את אלוהים
כל הזמן בעולם הנוכחי
שלנו
בראש שאנחנו נכנסים שוב להבנה הזו של
שלמות אינסופית, אתה צריך
להתחיל לפתח איזה סוג של
לא פטליזם, לא השלמה כזו
כואב לו כל דבר אבל
הוא לומד להשלים
עם חוסר שלמות
אבל למה השלמות אינסופית
יכולה לתת לנו את השלמות?
בגלל שהשלמות הולכת ומופיעה בהתאם
להרבה מאוד צנעים שצריכים להפשיל
למה לקח ששת אלפים שנה עד שהאנושות
הגיעה למצב שהיא עכשיו ולמה נהרגו
מיליוני אנשים במלחמות ומהפכות
זה שאלות שהן לא רלוונטיות לנו
אנחנו רואים שהמציאות הולכת ומשתלמת
לעיתה
באופן איטי
ואם בן אדם יש לו את ההבנה הזו
שאנחנו עובדים פה לא איזה
ישות
שמחלקת לנו פה
צ'ופר
אלא אנחנו בעצם נפתחים לתהליך אינסופי
שימשיך גם אחרי מותינו
של השתלמות
בן אדם לא אומר
שהוא לא כואב לו דברים במציאות
אבל הוא מפתח
פרספקטיבה יותר בוגרת
כי צריך להבין
וזה נדבר אז גם בהמשך
שיש חלבים בלתי פטירים
בעולם הזה
בגלגול הזה לפחות
ככל שהדורות יעברו לאט לאט
אבל יש בעיות מסוימות
בחיים שלנו ובחיים של אחרים
שלא ייפתרו
בגלגול הזה
ואם אדם יש לו את האורך רוח
לתהליך אינסופי של השתלמות
הוא יכול לעמוד בזה
אם בן אדם שוב הוא חי בעולם הזה שהכל נמדד
זה מכאן ובעכשיו
הוא באמת נמצא בתסכול מתמיד
ואמרנו סופו של דבר
הוא מפסיק להתפלל
כן
אבל תקליטה כזאת של סביבה קצת משאירה אותנו
מאז בעתיד כי היום בואי דן
שיהיה לנו נבואה באוטו ומופתים
כי בכל זאת בגלל זה הכלי האחרון שנשאר
מול הבורא כדי לנסות לתפול
במקרים מסוימים שאין כבר כלי
אבל את לא יכולה אבל בגלל זה
בגלל שיש בעיה להציג
פתרון שהוא לא פתרון אבל את רואה שזה
במציאות לא עובד כך
אבל המציאות היא לא עובד כך
כשאנחנו מתפללים וזה קורה
אבל כמו שנשאר כאן לפעמים אני לא מצפיק
את בשלימות הנטע
אני מבין זה קשה
אבל זה המבט לדעתי שצריך לאט לאט לבנות בנפש
אם כמובן גם קורה דברים
שנענים תפילות זה לא יכול להינשא
תפילה אנחנו גם רואים פעולות
שלפעמים אבל אני אומר לתלות עכשיו
את האמונה וכמו שאתה אומר
לתלות עכשיו על זה שאני אתפלל וזה יקרה
התורה שהקב' ברוך הוא
לא מוביל ככה את העולם היום
זה לא עובד ככה
על עמדנו שצריך
כנראה הקב' חושב שיש לנו
מספיק כוחות לפתח
אמונה גדולה יותר
אמונה בוגרת שבן אדם מתפלל
והנחמה שלו היא
בזה שעכשיו הופיע בחיים שלו
יותר שלמות בתפילה
קשה אבל
אין ברירה
זה פשוט אין דרך אחרת
דרך אחרת לדעתי זה פשוט
נקרא
בן אדם יכול להחליט לא אני מתפלל
זה קורה אבל זה לא קורה מה תעשה
מה
אותי זה נחמה
אותי זה מנחם
בסדר אם נחם אני חושב
כמו שאמרתי קודם שזה מאוד קשור
איך אדם חווה את התפילה שלו
שאומרים את זה בפלסף
זה לא מרגיש
כשבן אדם עובר תפילה טובה
זה ממלא אותו
והמילוי הזה נותן לו המון כוחות
גם שהוא לא מקבל את
הבקשה הספציפית
כאן ועכשיו
טוב
נעצור כאן
ונעצור את האור