בתוך פרק א'
דיבור המטרי הוא שתסתכל עוד
הוא שתסתכל עוד, זה בתוך
פרק א', זה הפסקה השנייה
לפי רוב המאגרות
זה מתוך פרק א'
כתוב שתסתכל עוד
מה קרוי שתסתכל? תתבונן
לא להסתכל בעיניים, אלא להתבונן
תראה כי השלימות האמיתית
הוא רק הדבקות בו יתברח
והוא מה שדוד המלך אומר
ואני קרבת אלוהים לטוב
מה משמעות הדברים האלה?
יש הרבה דברים שהם שלמות
למשל, המבורגר זה שלמות
האדם אוהב המבורגר, אז זהו, הוא משלם
אז מה החידוש פה שיש פה
שלמות רק בקרבת אלוהים?
יש עוד הרבה דברים בעולם,
בלבד ההנאות החומריות
יש גם הנאות דמיוניות, לגון הכבוד
ורגשיות, לגון השמחה וכדומה
כלומר, מה זה הסיפור הזה שרק הדבקות בו יתברח
הוא שלמות?
תשובה, הבנתם את השאלה שלי?
השאלה ברורה, מה? כן?
לא הבנתי את ההקבלה, את השאלה
אני אומר, האדם רוצה שלמות
יש הרבה דברים שמשלימים אותי
למשל, אם אני רעב, אני אוכל
אם אני רוצה שמחה, אני רוקד
יש הרבה דברים בעולם שהם נדרשים לאדם
וכאשר הוא קונה אותם, יש לו שלמות
אז השלמות, כאן, את אומרת,
היא בעצם סיפוק צרכים?
סיפוק צרכים זה גם סוג של שלמות, נכון
אבל יש עוד שלמות נוספות, כן?
שלמות החוכמה
אז הוא לא ידע כמה זה שווה 2 ועוד 3
ואחרי מאמצים רבים, הוא הגיע למסקנה
ברורה או קבועה, שזה שווה...
טוב, בואו לא ניכנס לדיון על זה
אבל בסדר, מה שזה שווה, כן?
לא רוצה להסתדר
טוב, אז אם כך, יש פה שלמות החוכמה גם
או שלמות הרגשות, או שלמות הומנותית
כמו, לא רק צרכים במובן של צרכים קיומיים
יש גם צרכים אציליים
אז למה הוא אומר שרק הדבקות בו ידברך
רק זה השלמות?
עד כאן השאלה?
למה רק זה? כלומר, שלמות האמיתית
כן, אבל למה השלמות האמיתית
היא רק הדבקות בו ידברך?
זאת השאלה
זה מצח
זו השאלה, אני עדיין בשאלה
אתה מנסה את התשובה
זה שבאת הפסוק, ואתם מדבקים בשם אליו
וכם חיים וכם איופים
זה שבאת הפסוק, זה עוד
לא מוכיח לי שהפסוק צודק
אני רוצה לדעת למה הפסוק אומר את זה
כן?
אני למדתי פעם אצל רב אחד
שכל פעם שהיה שואל שאלה והיו עונים לו
כך כתוב
אז הוא היה אומר, אתה כך כתוב נקה
אני לא יודע את זה, מה זה כך כתוב
אני רוצה לדעת למה זה כתוב
כן, מה אתה אומר?
הוא אומר שזה דבר שלמות האמיתית
מה שאמר, זה השלמויות אחרות,
שלמות דמיונית, שלמות רגשית
כן, השאלה למה השלמויות
האלה, הדמיונית והרגשיות וכו' כו'
למה זה לא שלמות אמיתית
זה מה שאני רוצה לדבר עלי
זה לא מרצים בעורר זמן
אתה כבר רוצה לדעת תשובה,
אני רוצה לדעת אם השאלה ברורה
עכשיו, אתם, שניכם כבר ניתן
תשובה שלדעתי לא מספקת
בלי שזה זמני
אבל אני נראה לי משהו אחר לגמרי
אבל השאלה ברורה
אתה נפלא
התשובה היא, שכל שלימות
שאני קונה, באה אליי מבחוץ
וכל דבר שבא אליי מבחוץ
הוא קצת אונס, קצת כפייה על עצמי
כלומר, זה משהו שאתה כופה עליי
למשל, אני רעב ואני צריך אוכל
האוכל בא מבחוץ
כלומר, באיזשהו מקום, ההמבורגר השתלט עליי
הייתי זקוק לו
והוא עכשיו נכנס לקרבי
והוא בעצם שולט בי
אני למדתי ממך חוכמה
רציתי לדעת כמה זה שווה חמש ועוד שלוש
ואתה אמרת לי, שזה שווה,
לא משנה כמה שזה שווה
נגיד שנתתה לי תשובה נכונה
אז בעצם, אני קיבלתי חומר אינטלקטואלי
שהוא חיצוני לי
עד עכשיו לא הכרתי את זה, עכשיו זה בא אליי
כלומר, שגם לימוד זה סוג של כפייה
זה סוג של דחיקה
ולכן, שום שלמות נקנית איננה שלמות באמת
יש בה תמיד איזשהו תסכול
אבל מה שאני אומר
למשל, זה כמו שאומרים
שאם אתה עושה לי טובה
באיזשהו מקום, אני לא מסוגל לסלוח לך
על זה שעשית לי טובה, כי אתה השתלטת עליי
אז אין נכון שבאותה שעה יש לי ענה מיוחדת
הייתי זקוק לכסף, ותתה לי כסף
עכשיו אני יכול בכל זאת
לקנות כרטיס לאוטובוס, בסדר
אבל באיזשהו מקום, זה לא בא ממני
זה לא בא ממני, זה בעצם מחק אותי
מה שאין כאן, הדביקות בקדוש ברוך הוא
שהקדוש ברוך הוא מקור החיים שלי
ולכן כשאני דבק בקדוש
ברוך הוא, אני דבק בעצמי
אני פוגש תוכן שזהה לחלוטין עם עצמי
ולכן השלמות הזאת היא שלמות אמיתית
כן, מה רצית?
שני דברים, דבר ראשון, בעצם אי אפשר
לכל שאר הדברים, חוץ מהדביקות בקדוש ברוך הוא
אי אפשר לקרוא שלמות
זה שלמות דבר שחסר לי והשלמתי אותו
כל דבר זה השתלט עלי מה שאתה אומר
אבל לא שלמות
לכן שום שלמות איננה שלמות אמיתית
כי היא רק השלמה
מה שאין כאן, כשאני פוגש את
הקדוש ברוך הוא, אני פוגש את עצמי
לכן הקדוש ברוך הוא נקרא
בספר תהילים בשם צור לבבי וחלקי
הוא הלב שלי
אני רוצה לשאול על תוך הנקודה הזאת,
חיים שאני פוגש את הקדוש ברוך הוא
זה לא סוג מסוים, אולי אפילו דת שלא שם לב
שיש תלטות
אה, יפה, אתה שואל יפה?
הרי כשאנשים פוגשים את הקדוש
ברוך הוא גם פה יש איזו השתלטות, נכון?
זה אגב אחת הטענות נגד הדת
למה שאני אקיים מה שהוא שכפוי עליי
למה שהקדוש ברוך הוא ייכנס לי לתוך החיים
מכיר את הביטוי הזה?
הרבה פעמים שומעים את זה, נכון?
למה הוא נכנס לי לתוך החיים?
או כמו ששמעתי פעם את אחד העיתונאים
אומר לאחד הרבנים
למה אתה מערב את אלוהים בשאלות טריטוריאליות?
כן?
זה שאלה טריטוריאלית
אם אנחנו נשלוט פה או לא נשלוט פה
אז למה אתה מערב את אלוהים בזה?
כאילו שאלוהים יש לו תחום משלו
ולכן הוא צריך לא להפריע יותר מדי
נכון? משהו כזה
וגם למה הוא אומר לי איך להניח תפילין?
למה הוא אומר לי איך
לקשור את צרוכי הנעליים וכו?
למה הוא אומר לי?
אתה צודק
כל היחס הזה לבריאות צריך להתבטל
כלומר זה שיש לנו יחס של עבד כלפי אדוניו
זה דבר ראשוני שאולי בהתחלה אין לו ברירה
אבל הוא צריך להתבטל מן העולם
וכמו שאמר הנביא ביום ההוא
תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי
מה זה בעל?
בעל עבודה זרה
זה שם של עבודה זרה? הנה אתה צודק
הבעל זה שם של עבודה זרה
אז כאילו הנביא אומר כשאתם מקבלים את הקב".
בתור מי שקופה עליכם משהו
אתם קצת עובדי עבודה זרה
לכן ממשיך הכתוב ועשירותי את שמות
הבעלים מפיה ולא ייזכרו עוד משמע
אלא מה? שבינתיים יש לפעמים
בגלל שהאדם הוא פרעי אדם והאדם הוא
קצת ברברי והאדם הוא קצת עם יצר הרע
אז אין ברירה לאדם אלא לקבל אול
מלכות שמיים
אבל אנחנו מצפים להתפתחות של הנפש באופן כזה
שהפגישה עם אלוהות לא תהווה
פגישה עם גורם זר אלא עם עצמו
וזה מה שנאמר בנביא ירמיהו
מה נאמר בירמיהו פרק למד א'
פסוק למד
מה?
לא זוכרים?
הנה ימים באים נאום השם
וחרדתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה
כלומר כדורכור רוצה לחרוט מאיתנו ברית חדשה
לא כמו הברית הקודמת
מה הברית הקודמת?
לא כברית אשר קראתי את אבותם
ביום החזיקי בידם להוציאה מארץ מצרים
מה זה החזיקי בידם להוציאה מארץ מצרים?
העברתי את הזקנה את הכביש בעל כורכה
אבל זה טוב ש... כן אבל היא לא רוצה
אז הקב' הוא החזיק בידינו
והוציא אותנו בעל כורכנו ממצרים
שזה דבר טוב לצאת ממצרים זה דבר טוב
כן אבל זה בכפייה
אשר הם מה?
הפרו את בריתי
למה הפרו?
כי ברגע שאתה נותן לי משהו
שהוא טוב אבל אתה כופה אותו עליי
גם אם אני יודע שזה טוב אני דוחה
אשר הם... מה?
אנחנו אומרים טובים על כתוב חמושים יצאו
כאילו איך אנחנו אומרים
שזאת כפייה עם חמושים יצאו?
אולי שער בחמישיות נשארו מי ירצו?
אני קורא את ירמיהו עכשיו
ירמיהו הוא למד בספר שמות
אשר הם ה... הפרו את בריתי
כך אומר ירמיהו
וענוכי... בעלתי בם נעום השם
מה זה בעלתי בם?
הראיתי להם מי הבוס, מי החזק פה
בעל, בעלים, חזק
וענוכי בעלתי בם נעום השם
ואז מה קורה?
מאז ההיסטוריה מתקיימת בתור משחק
הורדת ידיים בין הקב' ברוך הוא לכנסת ישראל
שלפעמים הקב' ברוך הוא יותר חזק
ולפעמים אנחנו מורדים בו
זה... לא, לא
כי זאת הברית אשר החרוט את
בית ישראל אחרי הימים ההם מה?
נתתי תורתי בקרבם
ועל ליבה מכתוב הנה
והייתי להם לאלוהים
והם היו לי לעם
ולא ילמדו עוד איש את ראהו
מעניין, לא ילמדו יותר
כי גם ללמד
זה סוג של כפייה
ואיש את אחיו למור דעו את השם
כי כולם ידעו אותי למגדולם ועד קטנם
זאת אומרת זה יבוא
מהקישקה כמו שאומרים בערבית
זה בא מבפנים
אז אתה צודק
אבל זה מה שאומר לך אלקן בעצם רמחל
שהדבקות האמיתית
השלימות האמיתית היא הדבקות בו יתברח
ושזה נתפס כמו שירמיהו הנביא למדן
עד כאן ברור
עכשיו לגבי שאלתך
וחרושים על עוד
זאת אומרת שרק מי שרצה לצאת יצא
תשובה, ותחזק מצרים עלם למהר לשלחם מן הארץ
כי אמרו כולנו מתים
ולהרחבת העניין
שמענה את השיעור שעברתי על תחילת פרשת בשלח
אפשר להוציא אותו מן הארכיון
ודעת לנפשך חינם
כן
אם זה תשומנו תמידית כמה שצריך
שבו את האחרות אני לא צריך המבורגר
למה אין צריך מה?
המבורגר
אתה בעצם לא צריך המבורגר, זה לא שלימות
אתה צריך את זה בצורת מילוא יצרכים
כמו אם אתה לא תאכל
אתה לא תאכל, אתה תהיה רעב
תהיה רעב, ולך קשה לדעת את השם
אם אני אדבק בשם, אז אמנתי להצטרך המבורגר
אם אתה דבק בשם
שתי אפשרויות
או שהדבקות שלך בשם תעבור גם דרך המבורגר
או שלא תצטרך לאכול
כמו שהיה אצל משה רבנו
40 יום ו40 לילה
שהוא לחם לא אכל ומים לא שתו
בסדר? טוב
וכשתסתכל עוד בדבר תראה
אז אני חוזר עכשיו לדברים בפנים
כי השלימות האמיתית
אגב לפי הרב קוק
הצורך הזה
לעבור את הממד של בעלים עם הקב".
זה המקור של החילונות בזמן הזה
החילונות באה
כדי לקבל אולמלכות שמיים מרצון ומהכרה
טוב
וכשתסתכל עוד בדבר תראה
כי השלימות האמיתית הוא רק הדבקות בו יתברך
והוא מה שהיה דוד המלך אומר
ואני קרבת אלוהים לטוב
ואומר
אחת שאלתי מעת השם אותה הבקש
שבתי בבית השם כל ימי חיי
לחזות בנועם השם ולבקר בי חלו
כי רק זה הוא הטוב
וכל זולת זה שיחשבו ביניה אדם לטוב
בנו אלה הבל ושוו נטעה
אמנם
כשיזכה אדם לטובה הזאת
ראוי שיעמול ראשונה
וישתדל בגיעו לקנותה
והיינו שישתדל
לדבק בו יתברך בכוח המעשים
שתולדתם זה העניין
ומה צריך לעשות?
מעשים שמביאים לידי אותה הדעות
בסדר? עד כאן מובן?
והם
הם
המצוות
עכשיו השאלה כשאני קורא
והם הם המצוות
זה נראה לי הקטנה מסוימת, נכון?
למה לא התורה עצמה ולמה דווקא המצוות?
זה כל הסיפור הזה
אז הרב קוק
בפרופ' זה
אני רגע צריך לנסות את הספר
הנה
ואורות הקודש חלק ג'
מה להכיר? אורות הקודש חלק ג'
זה הרב קוק
הוא דן במילים האלה של רמחל
הנה
אתם זוכרים? זה בעמוד
קוף סמך זיין עד קוף סמך תת
אז דיברנו על זה ש
כשקוראים
הנה אני קורא כאן
כשאנו מתחילים במסילת ישרים ללמוד
שיסוד החסידות הוא שאדם לא נברא
אלא להתענג על השם ולהנות מזיב שכנתו
שזו התענוג האמיתי והעידון הנצחי
הוא נסלד לחוש המוסרי שלנו מפני
האגואיסמוס ואהבת התענוג שביסוד זה
ותראו אם אנחנו יסוד יותר
תערוב ונקי משום תערוב ותנאה
ואז הרער נתן לנו את התשובה
שעסקנו בה בשיעור הקודם
עכשיו הוא ממשיך
באים אנו להלן רואים אנו
שכשתעמיק עוד ביותר תראה
שהתכלית האמיתית היא הדבקות בשם יתברך
כי רק זהו הטוב וכל זולת
זה שיחשבו בני אדם לטוב
אינו אלא הבל ושב ניטאי
ואנו טובעים את עצמנו
אחת שהדבקות האלוהית הזאת בעצמה
תהיה משוערת בקרבנו בצורה התאורה מכל שמש
אגואיסמוס נשפל
אתה אומר לי שצריך להגיע לדבקות בשם
ושהדבקות בשם תהיה דבר נעלה שזה דבר אדיר
אבל זה נשמע לי כמו סוכריה בריבוע
כלומר יש סוכריה רגילה
למשל בטעם תות
אתה אוהב תות
אז יש סוכריה בטעם תות
יש כאלה שאוהבים יותר מנטה
אז נגיד בטעם תות
ויש סוכריה תות מרוכז
משהו משהו
אף פעם לא טעמתה כזאת סוכריה
זו הדבקות בשם
אז זה נשמע אגואיסטי כזה
זה נמוך
אז הרב אומר אנחנו טובעים
שהדבקות האלוהית הזאת בעצמה תהיה משוערת
בקרבנו בצורה התאורה מכל שמץ אגואיסמוס נשפל
ושנית הדבקות האלוהית במובנה העליון
אוצר הטוב המקורי צריך שיעלה
את כל מה שחשבו בני אדם לטוב
שיהיה באמת טוב
זה מה ששאלת לאמבורגר
אם אני מגיע לדבקות בשם
אני רוצה שזה לא יהיה בניגוד לכל
הטובים האחרים שאני מכיר אותם כטוב
אלא שעל ידי הטוב הזה של דבקות באלוהים
כל דבר מקבל משמעות של דבקות באלוהים
ואז יש דבקות באלוהים גם דרך האמבורגר למשל
או סוכרי התתות
ולא עוד
אלא גם כל מה
אשכנע הרב הולך על כאן על פסים מסוכנים
כל מה שיחשבו בני אדם לרע
צריך שיהיה נודע שהוא טוב
מפני שבאמת אין רע כי אם טוב
והרע אינו אלא דמיון כוזב
ושווא נטעה מפני שאיננו במציאות
כלומר כשאתה מגיע לדבקות באלוהים
אז אתה רואה שאפילו הרע הוא טוב
אמנם הקדמה כזאת אי אפשר לה להיות לייסוד
לספר מוסר מעשי
כי מחרי עיבוד מרובה במעמקי התאוריה
עד כדי הסברה הברורה
שכדי להגיע אל האור העליון
של השלמות הנשאפת, הטוב
המוחלט של הדבקות האלוהית
צריכים להקדים את המוסר המעשי
המפריד את הטוב מן הרע
ושיש עסק עם היסוד הרע כי היא מדבר של מציאות
ומזה באים לאור העליון של
הדבקות האלוהית העליונה
שהוא תכלית הטוב שרואים
על ידי הספקלריה מהירה זאת
כי לאין הרע במציאות והפסותו המוחלטת למפריע
גם זה ראינו פעם שעבר
עכשיו הרב מוסיף עוד פסקה שלישית
שאותה לא ראינו בשבוע שעבר
וכשקוראים אנו להלן
כי האמצעי אל הדבקות הוא להידבק בכוח מעשים
שתולדתם זה העניין שהם המצוות
זה מה שקראנו עכשיו
חסרים אנו חוליה גדולה
של השלשלת ההיסטורית הרוחנית
שהיא חוזרת כמעולם בכל אדם בכל שעה ובכל מקום
זאת אומרת
המצוות זה מה שביביא לדבקות
אה כן? איך?
רק שאני אאמין לך
אתה אמרת לי יש לי רשימה 613 מעשים
אתה מקיים את זה ואתה דבק בשם
זה נשמע כמו מגיע
וכמו שאנשים אומרים קח את זה את הכדור הזה
זה יעשה לך טוב ומי אמר?
שאלת רופא שאלת לא יודע
אז מי אמר שדווקא המצוות
זה טוב
התשובה היא שכדי לדעת
שהמצוות הן אלה שמביאות
את הדבקות באלוהים
צריך בשביל זה שלשלת היסטורית גדולה
אם אתה מבין
מהי השרשרת ההיסטורית
אז אתה גם מבין מדוע המצוות
אם לא זה לא
נתן לכם דוגמה פשוטה
למה אסור ללבוש שעת נז?
מה זה שעת נז?
זה בגד של צמר ופשטים
האם בגד של צמר מותר ללבוש?
ושל פשטים מותר ללבוש?
אז למה ביחד לא?
כך הכל זה דברים מותרים
שאלה
מי בזמן העתיק היה לובש בגדי פשטן?
הכהנים
לא רק הכהנים, המצרים
הפשטן זה הבגד המצרי העתיק
הרי זה מה שגדל גם במצרים
אפילו אנילוס נקרא בתורה בשם פישון
בגלל שהוא מגדל פשטן
בגד המצרי הקלאסי זה פשטן
ומה העברים היו לובשים?
צמר, כי הם היו רועצון
מי שרועצון, הבגד הטבעי שלו
זה הצמר
אז כשהתורה אומרת לא לדבוש פשטן עם צמר
מה היא מתכוונת?
יפה, לא לערב בין מצריות לעבריות
זה מה שזה אומר
וכשהתורה אומרת לשים בגד שעת נז
במקדש
מה זה אומר?
שבמקדש אפשר לערב פשטן עם צמר
זאת אומרת שבמקדש יש התאחדות של התרבויות
שדווקא כשאנחנו מגיעים לפסגת הקודש
אז הכל מתעלי
זה דברים פשוטים
אבל אם אין לי אותה ידיעה
חסרה לי השרשרת ההיסטורית
שמסבירה לי למה הדבר הזה
הוא מותר או אסור או מצווה וכדומה
ולכן כשאני קורא במסילת ישרים
שהמעשים שמביאים אותי לחיי העולם הבא
זה המצוות
אני צריך לדעת למה
כל מצווה יש לה סיפור כזה היסטורי?
כל מצווה האם יש לה סיפור היסטורי?
יש לה ניח שכן
לנקחה למה?
כתוב שהאבות אברהם מוצחק ויעקב
קיימו את כל התורה כולה
זאת אומרת שכל התורה כולה היא משתלשלת
ממעשה המצוות של האבות
זה איתי?
אם אני אומר האבות קיימו את כל התורה כולה
זאת אומרת שהמצוות שלי
הם תולדות מעשיהם של האבות
האבות זה בהיסטוריה
עכשיו תגיד לי
על פי מה הם קיימו את זה?
על פי האינטואיציה הטבעית שלהם
זאת אומרת האבות לא ידעו שיש מצווה בתורה
להסוד כך וכך, הם עשו כי הם הרגישו
זה נגע להם
גם פרה אדומה? כמובן, כתוב מפורש
האנוכי עפר ועפר
זכה לעפר פרה אדומה
בסדר?
זאת אומרת שהכל משתלשל מהתנהגות של האבות
בין שבדובר בפרה אדומה
או בכל דבר שהוא
יודעים את זה היום או לא כל הכבוד יודעים?
האם כל דבר יודעים? לא יודע, צריך לעשות מחקר
יכול להיות, אני יכול
לתת לך עבודה סמינריונית
כך, לא כל התרייג, כך 100 מצוות
בתר אליר זה משתלשל מחיי האבות
יש דברים שלפעמים גלויים לחלוטין
יש מקום אחד שבו התורה אמרה במפורש
גדן השם, כנגע בכף ערך יעקב, שם כתוב מפורש
אבל מזה אתה לומד בענייניו
שכל המצוות כולן
הן תולדות סיפורי האבות
עכשיו זה מסביר משהו לגבי
האחידות של הסיפור של התורה
חלק מהתורה זה סיפורים, חלק מהתורה זה מצוות
אבל זה אמתי, זה אותו הדבר
כי הסיפורים הם טעמי המצוות
אבל בספר החינוך בדרך כלל הביא דברים אחרים
לא הביא סיפורים היסטוריים
אתה אומר שבספר החינוך כתוב דברים אחרים
זה נכון
זאת הסיבה שבעל ספר החינוך
לא נותן את השיעור הזה פה
הוא נותן את השיעור שלו
אני נותן את השיעור שלי
זה עוד צעד?
מה הטעם האמיתי של המצוות?
הטעם האמיתי של המצוות הוא היסטורי
כתוב כתיאנה לאיש שתי נשים
האחת אהובה ואחת סנוע
וילדו לו בנים האהובה והסנוע
והיה הבן הבכור לסניעה
והיה ביום מנחילו את בניו את אשר יהיה לו
לא יוכל לבקר את בן
האהובה לבני בן הסנוע הבכור
כי את הבכור בן הסנוע יכיר
לתת לו פי שיניים בכל אשר ימצא לו
כי הוא ראשית אונולו משפט הבכורה
וואו, כזה ארוך?
בשביל מקרה כל כך נדיר?
זה יכול להיות סעיף קטן
בהשמטות בסוף המשנה ברורה
פתאום התורה לקחה מקרה
שהוא סך הכל מורכב ונדיר
והפכה אותו למצווה בפני עצמו
בגלל יעקב
שהיו לו שתי נשים אחת אהובה ואחת סנוע
ילדו לא בנים והוא רצה לבקר את בן האהובה
בן הסנוע, מה קרה מכוח זה?
ירדו למצרים, מה אומרת התורה?
אם ככה לא חוזרים על טעויות
את זה לא עושים שוב
אז בכל המצוות יש שורש בחיי האהבות
מי הראשון שיליד ביקורים?
הבל
הבל הוא הראשון שהביא ביקורים
מזה אתה למד שמי שיכול לקבל את
התורה זה מי שבסוגל להביא ביקורים
מצוות ביקורים מתחילה שם
שומרים מהוות זה לא דווקא שלושת אהבות?
אתה שואל אם שומרים מהוות
זה לא דווקא שלושת אהבות
אתה שואל האם זה כולל יותר מן האהבות
בוא נבדוק
הבאתי טעם נגיד מקאינט והבל
אם הם אברהם לא
נצחת לא
גם יעקב לא
אז מה זה מחייב לגבי השאלה שלך?
מה זה גבול האהבות?
זה רק לסיפורי התורה
אז לכן אומרים שצריך בירור
כל השלט ההיסטורית הרוחנית
היא חוזרת כמעולם בכל אדם בכל שעה ובכל מקום
זה מה שאני צריך כשאני לומד משיעת אישרים
אתה עוד מדובר?
אפשר לדבר על הפשטן?
שהצמא הזה נגיד העיקרי הקלאסי
והפשטן נגיד המוצרי הקלאסי
שעשו לה הרבה אדמים
השאלה היא למה מותר ללבוש פשטן?
למה מותר ללבוש פשטן?
כי אין שום פסול בהכרת התרבות המצרית
אתה יכול לאמץ, רק שאתה
צריך לדעת שזה תוכן נפרד
שזה תוכן אחר
אין שום בעיה
יש משהו פסול בידיעת יסודות התרבות המצרית?
המצרים למדו הרבה דברים בעולם
אבל גם התפילים
כן, גם התפילים
כבר פתרנו לך חלק מהמצוות
נשאר לך מתוך 613 בערך 610 להסביר
אבל הלכי הסבר הזה גם יכול לטעם לכל?
כמו יהיו הבדדים שונים
אתה שואל שאלה יפה
אז לפי זה יוצא שטעמי המצוות יהיו קשורים
רק לעבר
ועבר זה עבר
זה קושייה ששואל הרב
קוגל בעצמו בספר תללי אורות
במאמר תללי אורות שנמצא בספר מהמריר ראייה
ובזה הוא מביע איזושהי ביקורת
התמקדות של הרמב״ם בתעמי המצוות בעבר בלבד
בסדר?
ולכן אומר הרב קוגל כשאנחנו
מדברים על תעמים היסטוריים
אין הכוונה רק על העבר אלא גם על העתיד
כלומר, למשל
מצוות כיסוי הדם
צריך לחסות את הדם של חיה ואוף
כששחטת לאחרונה תרנגולת
שם את הלב
קצת עפר כדי לחסות את הדם
יש את השאלה
למה? אומר הרמב״ם פשוט מאוד
בגלל שבימי קדם
היו בני אדם רוצים לדבר עם אשדים
אז הם היו חופרים איזושהי גומה
בתוך האדמה
שוחטים חיות ואופות וממלאים את הגומה בדם
והם היו עושים סעודה מסביב
וממילים את אשדים לשיחה
זה לומר לא תוכלו על הדם
התורה רצתה להתנגד למנהג הזה
ולכן היא אמרה שכששוחטים חיה ואוף
צריך לחסות את הדם כדי
למנוע את עשיית הדבר הזה
שואל הרב קוק
ומי שלא יודע את הסיפור הזה
מי שאין לו ידיעה היסטורית על מנהגי הקנונים
מה זה בשבילו כיסוי הדם
אומר הרב קוק
מאחר ושחיטה זה רצח
זה רצח שהתורה התירה
מותר לנו לרצוח תרנגולות
והרי היה שמותר אפילו לחבל את השבת בשניצלים
וכל מי שיבדערד השבת
עם המכון
יודע שאכלנו שניצלים תעשייתיים
זה רצח
רצח לנו
למה לנו?
אה, זה כן, אתה אומר שהשניצלים לא משהו
חוץ מזה היה חיים מדהים
על כל פנים
איך מותר לרצוח בעלי חיים
אז זה מותר כי אנחנו עוד לא הגענו למצב
שהאנושות היא צמחונית
ולכן בינתיים זה אפילו כבוד שבת
אבל יש פה מחאה
מחאה כלפי העתיד
כיוון שהאנושות עתידה להתגבר
על היצר הזה של אחידת בשר
והיא עתידה להיות צמחונית
בינתיים אנחנו עושים פעולה שמראה את הבושה
שפחת אדם תחסה
תתבייש
לא זה דווקא באופות זה לא לבי עמות
לכן זה דווקא באופות ובחיות
למה בחיה ובאוף? כי בחיה ובאוף
החירות הטבעית יותר בולטת
כי לאופ יש כנפיים
החיה היא חיה מחוץ לתחומו של האדם
ולכן זה לא יפה שהשתלטת עליהם
לכן אומרים לך את יודע מה
שפחת אדם תחסה
זה יוצא לפי זה שאני מואר מההיסטוריה העתידית
ולא רק מההיסטוריה העברית
יש עבודה כפולה עכשיו
יש לך עכשיו
1226 תעמים
למצוא
מה זה בשבילך? קטן הלך
למה 1226?
כי זה פעמיים
פעמיים תריאג
אז זה כאילו בגלל שמקודם
הבאתי את הצמא והפשטים
זה לא רק על העניינים של הצמאים
אז הצמא והפשטים זה גם על שם העתיד
שהרי הצמא אתה גוזל את הבאמה
מסכן, הכבס הזה
הצמא הוא צריך בשביל להתחמם, אתה לקחת לו
כן? מה שאין כן הפשטן שזה רק מן הצומח
אז צריכה להיות איזושהי
הבחנה מוסרית בין שתי המדרגות
וזה לעתיד לבוא יתברר
שאנשים יפסיקו לגזוז את
הצמא אבל ימשיכו ללבוש
וזה פשטן
יש לך קלעה שחזר
יש לך קלעה שחזר שבאצל טעם לא בתלת הקנה
ומספירים שבכלל כל התורה
היא ביטוי מעשי לדברים הרבה יותר רווחניים
ובדיוק
כל הסיבות והתאמים והמצוות
הם לא בעבודות התורה
הם ביטוי מעשי שלנו לקיים את הדבר הזה
לכאורה
מה זה טוב כל התאמים? הרי אתה אומר
יש עיקרון כללי שבתל טעם בתלת הקנה
אז גם בתל טעם המצווה בכלל אותה מצווה קיימת
כי המצווה היא מהות עליונה
שהיא למעלה מן ההסברה שלי וכדומה
עד כאן שאלתך
תשובה זה נכון כל מה שאתה אומר
כל זמן שאני לא יודע את הטעם האמיתי
אבל כשאני יודע את הטעם האמיתי
אני כן אוכל לשפוט מתי המצווה בתלת
לכן אומר רבי חיים מיבולוג'ים
שאבות אברהם יצחק ויעקב
מאחר והם ידעו את הטעמים האמיתיים של המצוות
הם גם יכולו להיבטל אותם כשהיה צריך
ולכן נעשה יעקב אבינו שתי אחיות
לבריאים
ואו תהיתי
לכן נעשה יעקב אבינו שתי אחיות
ולכן
אם אתה יודע את השורש האמיתי של המצוות
אז אין בעיה אתה יכול להיבטל אותם
אלא מה אנחנו לא בטוחים תמיד
ההסברות שלנו מי אנחנו
אנחנו עם השכל הפיצי שלנו
לא יודעים את הכל
כיום בגדי פשטן לא מסמנים
דווקא את המצריות ובגדי הצמר דווקא את היהדות
אז מדוע יש איסור שעת נז
זה בגלל שיש גם מלוואי
כשאומרים שהשפשרת
ההיסטורית לא מתכוונים רק לעבר
אלא מתכוונים גם לעתיד
ומאחר והפשטן איננו גזלה של בעל חיים
לעומת הצמר שאני גוזל פה את בעל החיים
יש איזו השתלטות אלימה על בעל החיים
לכן ההבחנה המוסרית צריכה להישאר
והיא בעצם השתקפות של המצב העתידי
שבו בני אדם יחדלו מלהשתמש
בצמרם של בעלי החיים
וכפי שהרב מסביר בתללי האורות
שצריך מלבד טעמי העבר למצוא טעמים עתידיים
אז זה טעם מפוך לגמרי
כי עד עכשיו הפשטן לא היה מהכוחות הרעים
עכשיו הצמר הופך להיות את הדבר השני
זה לא רק חסד עם הכבשים בקיץ
אתה אומר שזה חסד עם הכבשים בקיץ
שמורידים להם את הצמר
ככה אומרים
אבל מה נעשה לפני שהכבשים בוייטו?
הרי הביוט זה דבר מאוחר בהיסטוריה
טוב, אז אני ממשיך עכשיו במסיעת ישרים
אז אם כן, המצוות צריך ללמוד
צריך ללמוד את טעמי המצוות בקיצור
באופן רחב ועמוק
מה במצוות מביא אותי לדביקות
להשתכנע בדבר, זה לא דבר פשוט
זה כמו שאדם יאמר
אני מוכן להניח תפילין רק בתנאי אחד
שתסביר לי איך זה פותר את בעיית הרעב בעולם
אם לא תסביר לי כיצד התפילין
פותרות את בעיית הרעב בעולם
אני לא מניח תפילין
אני רוצה את בעיית הרעב
הרעב?
כן, לא, רעב
אין סכנה, אני סתם בוחן את עצמי לזה
ברגע שאני אדע טעם למשהו
אז יכול להיות שרק במצב המאוד מאוד ספציפי
אני אוכל לעבוד אותו באמת ובטמים
אבל ככלל צמצמתי את העבודה
אתה מבין את השאלה?
כי ברגע שאני לא יודע את הטעם
אז אני יורד את זה לכיוונים הרבה יותר רחבים
הרבה יותר מסגרים
ברגע שאני יודע, צמצמתי
את זה לכזרה מאוד מאוד קטנה
עלול להיות כאן אולי חשש של צמצום בעבודת ה'
צמצום בדבקות
ברגע שאתה יודע את הסיבה לדבר הזה
וזהו, ורק בזה אני מדבר
לכן הסיבה שאתה נותן צריכה להיות סיבה אמיתית
עכשיו רגע, אז אני הייתי אומר ככה
אני אעשו בסיפור של הרב בעולם
האם באמת הנחת תפילין זה
פותר את בעיית הרב בעולם?
התשובה היא כן
אני אסביר גם מדוע
למה מנחים תפילין?
זכר למה?
ליציאת מצרים
יציאת מצרים הייתה ההוכחה
שהחירות זה לא בלוף, אלא שזה אמיתי
שזה הגורם החזק ביותר בעולם
למה יש רב בעולם?
הרי יש מספיק כסף, יש מספיק אמצעים
כדי להביא מזון לכל העולם כולו
אז למה יש רב בעולם?
כי יש אנשים שוקחים יותר
כי יש אנשים שוקחים יותר למה?
לעצמם
לאן הולכים כל התקציבים?
למלחמות
ולמה אנשים עושים מלחמות?
בגלל שיש להם יצר הרע
ומדוע הם נכנעים ליצר
הרע ונותנים לו מיליארדים?
בגלל שהם מאמינים שזה הכוח היותר חזק בעולם
כי הם אינם מאמינים שאדם הוא באמת בן חורין
אבל אם בני האדם היו
יודעים שהם באמת בני חורין
היו מבינים שכל היצרים הם הבל
ואז הם היו יכולים להשתחרר
מן השנאה
ואז לא היה גם רעב בעולם
כל המקום שבו היו רעבים
היו מעבירים לשם את המזון
זאת אומרת
שהנחת התפילין שהיא המחנכת לדורות עולם
לזה שהחירות היא היסוד היותר חזק בנפש
זה מה שיבטור את בעיית הרעב בעולם
טוב
למה הוא היקר?
התורה מורכבת
חס ושלום מרצח גזל ונוסף לכך
אנו מברכים על זה
במה זה שונה מכל פולחני האלילי?
בברכה
לא הבנתי כלום
התורה מורכבת מרצח גזל?
הרב הוא מדבר על סוגמה של רצחי שחיטת האור
אה, שמותר לשחוט ואמות
ומותר לגזול מהם את הצמר
נכון
בסדר, אז יש רצח אסור
ויש רצח מותר
יש גזל אסור
יש גזל מותר
אני לא מבין
מה הבעיה?
יש רצח שזה ממש פשע
ויש רצח שזה ממש מצווה
כי זה דבר טוב, זה חיובי
שהאדם יגזול את הצמר של הכבשים
כדי לחמם את עצמו
כי אם אפשר היה לאדם לחמם את עצמו
אז הוא היה מתמיקור במחלות
ואז כל תפארתה של הבריאה
הייתה הולכת לאיבוד
כי אם האדם לא היה יכול לחסות את עצמו
גם הוא היה מתבייש וכדומה
אז זה מצוין
אשרנו שאותר
אשרי הכבשים
שאותר לגזול את צמרם
על מנת להעלות את הצמר שלהם למדרגה אנושית
ואשרי התרנגולת שהפכה להיות שניצל
שמשמשת עכשיו לעונג שבת
בזכות הרצח המותר הזה
הכל מתעלה וגם התרנגולות מתעלות
וכפי שפעם למדתי
שמדוע כאשר שוחטים תרנגולת היא צועקת
ואילו כשמוצאים גזר מן האדמה הוא לא צועק
הגזר יודע שהוא לפחות יעלה
ממדרגת צומח למדרגת בעל חיים
לכן הוא שמח
מה שאין כן התרנגולת
היא לא יודעת מי אוכל אותה
האם מי שאוכל את התרנגולת
הוא לא שווה יותר ממנה
אז היה חבל לשחוט אותה
יוצא שמי שאם נגיד עם הארץ אוכל את השניצל
אפשר לומר שהתרנגולת אכלה אותה
מה שאין כן כאשר צדיק שוחט תרנגולת
למה התרנגולת צועקת?
היא שמחה
היא יודעת שהיא הולכת להתעלות
מה זה התאמים העיקריים?
מה שאנו יודעים היום זה לא האמיתי?
אם אתה תתעלה למדרגת אהבות
אז תדע את התאמים האמיתיים
תפילין לא פותר את בעיית הרעה
הוא מרומם אותי רוחנית מבחינה מסוימת
וזה מקרין על עם ישראל
ומתוך כך מקרין על העולם
הוא משהו מהרם העולמי, מוקדן
אז גם זה עובד
כשהמחל כותב שדתם אינם מצוות
זאת אומרת שזה טענה על מצוות?
לא, הוא אומר שהתולדה של המעשים האלה, המצוות
הוא להביא לדבקות בלואים
אז תולדה של המצוות או תולדה של טעמי המצוות?
זה התולדה של המצוות
אני רוצה להגיע לשלמות
אני צריך לעשות את המצוות
או לעשות את טעמי המצוות?
אתה רוצה להגיע לשלמות
אתה צריך לעשות את המצוות
גם אם אני לא מבין את הטעמי?
גם אם אתה לא מבין את הטעמי
אבל, זה נורא חבל
אתה מרגיש שמשהו פה מזויף
משהו לא ברור לך
אוריך תיקח את הרצועה הזאת ותקיף בה את היעל
ועל ידי זה תגיע לדבקות בלואים
למה? אתה יודע למה?
זה נראה יותר פשוט לעבוד
בתמימות ובפשיטות כזאת
שאתה לא צריך להתמקד על
כל מצווה ולהבין אותה לאומת
אתה אומר ככה, זה יותר טוב
לעבוד בתמימות ובפשיטות
זאת אומרת שאני צריך לא להפעיל את
כוחות החיים שלי כשאני בא לעבוד את השם
בכל שאר הדברים שבחיים
אני רוצה לקנות דירה אז אני
בודק כל סעיף אצל האורך דין
ואני רוצה להבין למה כתבו את זה
אבל כשמדבר על הקב' הוא עדיף להיות טיפש
כן, אז החילו לשם
אומר הרמב'
לחשוב שהקב' הוא היחיד שלא פועל בחוכמה
כל דבר בעולם, מי שפועל לא
בחוכמה אומרים עליו שהוא טיפש
וכשמדובר בעבודת השם צריך שם להיות טיפש
שואל הרמב' במורי ניווחים
אבל זה סי האמונה
זה סי האמונה, זה מילה יפה בשביל טיפשות
אם אני יודע שזה מתקשר למה ששאלתי אותך מקודם
שהקשר שלך בין חברי, כמו שאמר הרבי מקוס
זאת חברות שכל ברחב נהירות לי
זה הרבי מקוס אמר
ועבודת השם היא באפלה
ולכן היא אמונה גדולה יותר
כי היא באפלה ובכל זאת אני שם בכל לבבים
זאת אומרת שאין ערך בהבנת תורת השם
יש, יש
לפי דברים חליפים שלא
אבל אם לי קשה לעבוד את השם
אם ברחב לא נהירות לי
זה מעין משהו על קטנות אמונה שלי
זה נכון שאתה צודק
אתה צודק שצריך לקיים את
המצוות בין מבין ובין לא מבין
זה נכון
אבל זה ברור שזה יותר נעלה
כשאתה עושה את זה מתוך הבנה
כלומר, טעמי המצוות אינם סיבת קיום המצוות
זה לא סביב
אני מקיים את המצוות כי השם צבע
אבל זה לא משובח
לא לדעת את הטעם
כן
יש באמת ספר שגם מספיר את המצוות לפי
ההיסטוריה הזו שאומרים מחכים שיהיה בהספק
האם יש ספרים שמספירים
את המצוות באופן היסטורי
כן
התנ״ך
החומש יותר נכון
החומש מספיר
כן
טוב, בואי נמשיך
מה?
אתה קודם לגבי האוטוגי הזה
אבל אם אדם הוקח תרות וירקות ולא
מפריש תמיד הוא מנסות ולא יתעלה עליהן
אז גם הפרי הזה יתעלה בכל זאת?
אם אדם לקח תפוז ולא ברך עליו
האם הוא יתעלה בכל זאת?
כן, יתעלה
כי התפוז הפך מתפוז לאדם
שזה כשלעצמו הילוי
אבל גם החיה, גם אם אדם לא
בר, הוא לא הרגיל, אדם ראשם
גם החיה, אתה אומר, לא נכון
כי יש בני אדם שהם רק כמו חיה
ואז יוצא שלא הייתה עדיפות
לפרה על פני אותו אדם
כלומר לאדם על פני אותה פרה, זה נכון
כן
לפי הדבר המשורר, איך מצוות בלי שאני
אבין את הטעם שלהן גורם לי לדבקות?
איך מצוות בלי שאני אבין את
הטעם שלהן זה גורם לי לדבקות?
השאלה היא איפה, נכון?
שתי תשובות
א', הטעם של המצווה הוא נשאר
אמיתי גם כשאני לא יודע את הטעם
אלא מה? יש פחות נפח
דבר נוסף, וזו הנקודה החשובה
שהמהרל מפרק מסביר אותה
שכאשר אני מקיים את המצווה, אני דבק בבצווה
כלומר אני עושה את המצווה כי ה' ציווה
ובזה אני דבק במי שציווה
זה בכל מצווה, אני יכול לעשות
ואז זה שטעם האמיתי של
כל מצווה זה שהיא מצווה
כך מסביר המהרל בספר תפארת ישראל בעריכות רבה
בעל התנתניה אומר שבעצם עשיית המצוות
אני כבר דבק בשם ולא רק בעתיד
הוא צודק בעל התנתניה
אבל מה מדבק אותי?
למה יש במעשה סגולה של דבקות בשם?
בגלל הטעם של המעשה
והטעם של המעשה הוא גם מחובר אל העתיד
פשוט
והנה שמו הקב' ברוך הוא, אני
קורא עכשיו בתוך מסילת ישראל
והנה שמו הקב' ברוך הוא לאדם במקום
שרבים בו המרחיקים אותו ממנו התברך
והם הם התאוות החומריות אשר אם יימשך אחריהן
הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי
ונמצא שהוא, כלומר על ידי התאווה
האדם נכנס לעבדות
אגב זה מכאן
אולי נשאל את זה אחרת,
האם זה טוב לצום או לא?
זה טוב לצום? למה? זה עינוי
זה טוב לטענות?
אז זה רע לצום
אז למה צמים לפעמים?
כדי להשתחרר מן השיעבוד אל האוכל
כלומר אם אני לא יכול לחיות בלי לאכול
אז אני עבד
זה יום הכיפור, אמרנו
נכון, יום הכיפור מספיק בזה
לכן צריך מידי פעם שתהיה טענית
טענית יום הכיפורים למשל
שבה מתברר שאני יכול להיות מעל לזה
יוצא שכשאני אוכל במוצאי יום הכיפורים
אני כבר עושה את זה לא
מתוך עבדות אלא מתוך אילוי
אני מעלה את המאכל
בסדר?
אגב מה המטרה של הצום של יום כיפור?
הסעודה שבמוצאי הצום, נכון?
הרי היה, זה כתוב בשולחן ארוך
שבמוצאי יום כיפור זה סעודת מצווה
שצריך לארוך שולחן יפה כמו של שבת
ולשתות יין ולאכול בשר ולחם יפה וכו'
אם אתה אוכל רק ביש שנגמר הצום
אז תיקח שני ביסקוויטים וגמר
אלא שמדובר פה
אחרי יום הכיפורים אתה במצב כזה
שאתה מתעלה מעל התאווה
וכשאתה בא לאכול
אתה מוכיח שהצלחת בתהליך הכפרה
ולכן שמתם לב במוצאי יום כיפור
אנשים לא רעבים, נכון?
למה לא רעבים?
בגלל שעכשיו אנחנו עסוקים בעילוי המציאות
זה מה שאומר כאן
הנה סמו הקב' אל-חול-אדם
מקום שרבים בו המרחיקים אותו מי נתברך
והם הם התאוות החומריות
אשר ממשך אחריהן
הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי
ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה
כי כל ענייני העולם
בין לטוב בין למותיו
הנה הם ניסיונות לאדם
העוני מצד אחד
והעושר מצד אחד
כעניין שאמר שלמה
וכעניין אסבר וכיחשתי ואמרתי מהשם
ופן איברש וגנבתי ותפסתי שם אלוהי
השלווה מצד אחד
והאיסורין מצד אחד
עד שנמצא את המלחמה אליו
פנים ואחור
ואם יהיה לבן חי ויינצח המלחמה מכל הצדדים
הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לדבק בבורו
ויצא מן הפרוסדור הזה
ויתכנס בת רקלין לאור באור החיים
וכפי השיעור אשר קבע שתיצוב את תאוותיו
ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב
ונשתדל לדבק בו
כן יסיגאו ויסמח בו
אז בינתיים בפסקה הזאת נראה
כאילו שאדם נתון במצב של מלחמה
בדיעבד
יוצא שהוא צריך להחליט
האם הוא רוצה את הדבקות בשם
או רוצה את הדבקות בעולם
בפסקה הבאה אנחנו נראה את ההיפך הגמור
ואז נצטרך להסביר איך
מיישבים בין שתי הפסקאות
אבל את זה נעשה בשיעור הבא
שסיימנו את השיעור
תודה רבה