הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

לשבור את הקונספציה – פרשת מצורע ושבת הגדול | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

לכפר על רגעי הייאוש – פרשת תזריע | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

התחדשות של הנפש | עבודת ה’ לחודש ניסן (נמרצות) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

להשתחרר מתחושת ההחמצה (הכנה לפסח) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

בושה! בושה! – פרשת שמיני ופרשת החודש | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

יסורים ממרקים

הרב חגי לונדין

כ״ד בטבת ה׳תשע״ז (ינואר 22, 2017)

Play Video

Autoscroll:

‫טוב, שלום לכולם.
‫אנחנו בשיעור השמיני
‫בסדרה שלנו, יסודות האמונה היהודית.
‫למעשה, עד כה עסקנו בהקדמות.
‫אמרתי לכם בתחילת הסדרה
‫שהסדרה הזו היא בנויה על בעיקר, לא רק,
‫אבל היא בעיקר על מאמר מאוד ‫חשוב בספר אורות של הרב קוק,
‫מאמר שנקרא ייסורים ממרכים,
‫שהיום אנחנו נתחיל את ההקדמה למאמר,
‫אולי ניגע גם במאמר עצמו.
‫המאמר עצמו, מאמר ייסורים ממרכים,
‫הוא מאמר שלא עוסק ישירות ‫במושג הזה של אלוהות ואמונה,
‫כמו שאנחנו דיברנו עד כה,
‫אלא הוא עוסק יותר בתפקידה של הכפירה בעולם.
‫מה התפקיד של תהליכי החילון
‫והשבר הרוחני-תרבותי ‫שאנחנו רואים בדורות שלנו,
‫ייתכן שהרב קוק לא כתב, ‫זאת אומרת, בוא נגיד ככה,
‫יש לו מאמר שהוא מדבר באופן ‫יותר ישיר על המושגים שדיברנו קודם,
‫מושגי האמונה ואלוהות, זה ‫מאמר שנקרא מאמר דעת אלוהים,
‫מאמר שנמצא בספר עקבי עצון.
‫הסיבה שאני מלמד, מנסה ללמד את הסוגיה הזאת
‫דרך מאמר ייסורים מרכים ‫ולא דרך מאמר דעת אלוהים,
‫פני שבמאמר דעת אלוהים הרב ‫אמנם מדבר על זה באופן ישיר,
‫אבל הוא משתמש בהמון מונחים ‫ומושגים שהם לא כל כך רלוונטיים
‫או לא כל כך מורגלים בשיח היום.
‫הוא מתעסק שם בעיקר על פי ‫תפיסת ההכרה של אובייקט, סובייקט,
‫די דומה למה שהפילוסופיה שלי, מנואל קאנט,
‫ומניסיון שלי ללמד את המאמר הזה ‫צריך להשקיע כל כך הרבה אנרגיה
‫להסביר את מושגי היסוד שבסופו ‫של דבר לא נשאר כוח לנושא עצמו.
‫לכן אנחנו משתמשים באמר יסור ומרכים,
‫שזה מאמר שאומנם פחות עוסק בנושא באופן ישיר,
‫אבל דרכו אפשר להגיע למושגים ‫שאנחנו מדברים עליהם באופן יותר נגיש.
‫מכל מקום, מה שראינו עד עכשיו,
‫זה דיברנו באופן עקרוני על ‫ההבנה המחודשת או המזוקחת
‫שיש לנו ביחס למושגי האלוהות והאמונה,
‫שעד כה התפיסה שהייתה אצלנו,
‫לפחות אצל רוב האנשים שמכנים עצמם דתיים,
‫זו תפיסה, קיינינותה, מונוטואיסטית.
‫זאת אומרת, תפיסה שאורע את ‫אלוהים כישות חיצונית למציאות,
‫כוח עליון, ששולטת עלינו,
‫ואנחנו נקראים לדכא את כוחותינו ‫בפני אותה השלמות שנמצאת מחוץ לנו,
‫וכל ההשלכות שיש לזה, ‫שעוד נראה אותם גם היום.
‫דיברנו שצריך לזקך את ההבנה הזו,
‫גם מבחינה לוגית, ההבנה ‫שאי אפשר להגדיר את אלוהים,
‫אבל יותר מזה מבחינה נפשית,
‫כי המדעת האלוהים והחיים ‫כשני דברים מנוגדים אחד לשני,
‫יש לזה השלכות מאוד מאוד הרסניות,
‫גם ברמה הפרטית וגם ‫ברמה הציבורית, ונדבר על זה.
‫מכל מקום, התפיסה שאנחנו מדברים עליה,
‫קינינו אותה תפיסה פאן-אנתאיסטית, כן?
‫אני משתמש בכלל במינוחים האלה רק כדי לסדר,
‫אבל כמובן גם המינוחים הללו,
‫זה מינוחים שהם רק מנסים ‫להגיד באופן מאוד מאוד חיוור
‫את משהו מעבר למילים,
‫אבל הרעיון הוא שאנחנו מזהים שלמות אינסוף
‫שקיימת בתוך החיים שלנו,
‫ממלכנו מתחילים מתוך הקיום האישי שלנו,
‫רואים שיש נקודה בלתי מתקלה, בלתי נגמרת,
‫שממלאת את כל הקיום וההוויה שלנו,
‫משהו שמקיף את כל המרחב ‫המציאות שבה אנו חיים,
‫והנקודה הזו שלא, לעולם לא ניתנת להשגה,
‫לעולם לא ניתנת לקימות,
‫ויחד עם זה היא מחיה אותנו בכל רגע מחדש,
‫זה מה שאנחנו מכנים אלוקים, יהודכי ואבקי.
‫ומכיוון שכך, התפיסה היא ‫שאלוהים מופיע בחיים, כן?
‫פעם אמתאיסטי, הכול ‫אלוהים, הכול מופיע באלוהים.
‫ישנה שלמות שהיא מעלינו, ‫ישנו כוח עליון שמעלינו,
‫ישנו, זאת אומרת, המעמד ‫הנפשי של היחס שלנו מול אלוהים,
‫מול משהו שהוא מחוץ לנו הוא נשאר,
‫אבל ההבדל הגדול, שאני חוזר עליו כל שיעור,
‫זה לא שהדברים מופיעים באופן מלאכותי חיצוני,
‫אלא דרך החיים שלנו, אלוהים מופיע דרך חיינו,
‫ואז מכיוון שכך, ככל שאנחנו חיים יותר,
‫מופיעים יותר את העוצמה, ‫גם האישית, גם הציבורית,
‫גם הלאומית, בכל תחומי החיים,
‫ככה בעצם אנחנו עובדים יותר את הקב".
‫זה הבדל של 180 מעלות ביחס לאלוקים.
‫אז זה פחות או יותר העיקרון, ‫ועכשיו עשינו המון הדגמות,
‫בעיקר בכל מיני מושגים שעד כה התרגלנו עליהם,
‫מושגי אמונה, מושגי תפילה,
‫כדי לנסות, מה שנקרא, לסבר את האוזן,
‫כדי לנסות להפנים את זה בתובנות שלנו.
‫עכשיו אנחנו ניגשים, מה שנקרא, למאמר בפנים,
‫או לפסקה שתקדים את המאמר,
‫אבל לעיקרון ומתוך כך גם ‫נעמיק יותר בכל המושגים הללו
‫שדיברנו עליהם בעיקרון.
‫אני חוזר ואומר שוב, ‫שהרעיון של השיעורים הללו,
‫שזה בנוי כל פעם על גבי התובנות הקודמות,
‫אז אני מבקש מי שצופה, מי ‫ששומע את השיעורים האלה,
‫שישלים את שיבת השיעורים הקודמים,
‫לפחות את הראשונים שבהם, ‫כדי שהדברים לא יהיו בטעות.
‫אז בואו נתחיל.
‫בשביל להבין מה אומר מאמר יסורים ומרכים,
‫אני רוצה ללמוד אתכם ‫פסקה שמופיעה בספר אורות,
‫לא במאמר יסורים ומרכים,
‫רק לידע כללי, ספר אורות, זה הספר המרכזי
‫של משנת הרב קוק, שהספר ‫עצמו מחולק לכמה חלקים.
‫המאמר הזה, מאמר יסורים ומרכים,
‫הוא מאמר שנמצא בחלק ‫בספר אורות שנקרא זרעונים.
‫הפסקה שאני עכשיו הולך ללמוד יחד איתכם,
‫היא פסקה שמופיעה בחלק אחר בספר אורות,
‫חלק שנקרא אורות התחייה, ‫ובתוך החלק הזה, אורות התחייה,
‫יש את פסקה נ'א', ‫ופסקה נ'א', עמוד פייזין,
‫מי שמסתכל או מסתכלת בהוצאת מוסד הרב קוק,
‫והפסקה הזו היא מאמר ‫יסורים ומרכים בזהר הנפין.
‫יש פה איזו תמצית של העיקרון ‫של מאמר יסורים ומרכים,
‫אז קודם כל נראה את הפסקה הזו,
‫ונבין את העיקרון של המאמר,
‫ואז היום או בפעם הבאה שנתחיל את המאמר,
‫נבין לפחות את המתווה הכללי.
‫אז בואו נתחיל.
‫אומר הרב קוק באורות התחייה פסקה נ'א,
‫השיגים שבהבנת האלוהות, ‫העירה, האמונה וכל התלוי בהן,
‫כל זמן שאין האומה צריכה לתקן ‫את דרכי חיי המעשיים בכללותה,
‫אין העזק שלהם ניכר.
‫אבל כיוון שהגיע הזמן ‫שהתחייה הלאומית מוכרחת לבוא,
‫וצמיחת קרן ישועה בפועל מוכרחת להיגלות,
‫מיד השיגים מעקבים,
‫ויאפשר לאומה שתתאגד ותשיג ‫בעומק חייה את סוד גבורתה
‫וציורי סידוריה,
‫כי אם על פי דעות מזוכחות ומעשים ‫היוצאים מתארתה של דעת השם אמת,
‫בבהירות היותר עליונה.
‫השפה של הרב קוק הידוע היא שפה מופשטת,
‫גם מצד הרעיונות העמוקים שלה,
‫וגם מצד שהדברים נכתבו לפני כמאה ‫שנים בעברית שהייתה מקובלת אז.
‫צריך להבין את ה... לפשט את המשפטים,
‫אבל העיקרון שאומר הרב קוק הוא כזה.
‫השיגים שבה הבנת האלוהות, ‫שיג, שיגים, זה צדדי פסולת,
‫שיש בתנ״ך, זו מילה תנ״כית, ‫שהיו לוקחים כסף, מתכת כסף,
‫הייתה, הרבה פעמים שהיו לוקחים גוש כסף,
‫הוא היה מעורבב גם בכל ‫מיני מתכות זולות יותר,
‫או חלקיקי אדמה.
‫אז מה שהיו עושים, היו מתיחים,
‫היו שמים את הגוש כסף הזה בטמפרטורה גבוהה,
‫ואז המתכות, שהן לא כסף טהור, ‫הן היו מתנתקות מהגוש עצמו.
‫זה היה דרך לסנן, להפריד את הפסולת
‫מהחומר שבו אנחנו מעוניינים.
‫להוציא כסף טהור.
‫סיגים זה חומרי הפסולת.
‫אומר הרב, הסיגים שבהבנת האלוהות,
‫הלכלוכים, חוסר הבהירות,
‫בהבנת המושגים האמוניים של האלוהות,
‫העירה, האמונה וכל התלוי בהם,
‫כל זמן שאין האומה צריכה לתקן ‫את דרכי חיי המעשיים בכללותה,
‫אין העזק שלהם ניקה.
‫ההבנות המשובשות באמונה,
‫או אולי המילה משובשות היא מילה חריפה,
‫ההבנות השטחיות באמונה, כמו ‫שאמרנו, ההבנה הזו של אלוהים
‫כאיזו יישוט חיצונית ששולטת על העולם
‫וצריך עכשיו להוכיח ‫שהוא קיים בכל מיני הוכחות
‫על לוגיקה ומוות קליני וכל המיסטיקה, אשל,
‫כל הדברים הללו, אמרנו, יש ‫להם בעיה, לאורך כל הדורות.
‫כי התפיסה הזו של אלוהים ככוח ‫חיצוני, היא משתקת את האדם.
‫המסר של התפיסה הדתית הקלאסית
‫היא שבשביל להתקרב לאלוהים, ‫בשביל להיות דבקים באלוהים,
‫אדם צריך להילחם בעולם הזה.
‫זו התפיסה הפשוטה.
‫העולם הזה ואלוהים זה שני דברים מנוגדים.
‫כי לשון התפיסה הנוצרית, שעוד נדבר עליה,
‫שהיא האב טיפוס של הדתיות הקלאסית,
‫אחרי זה, צערי, הרבה פעמים אנשים ביהדות
‫לקחו את התפיסות הנוצריות
‫והלבישו אותה על העולם האמוני שלנו,
‫אבל התפיסה הנוצרית מדברת על העולם הזה
‫כאנטי קריסטוס, נגד אלוהים.
‫העולם הזה במהותו הוא נגד אלוהים.
‫זה עולם חומרי, עולם גס, מלא יצרים, תאוות.
‫התפיסה הזו, היא גורמת לשיתוק לרוח האדם.
‫כי כל מה שאדם עושה, הוא ‫כל הזמן עם מסורי מצפון.
‫אני עכשיו הולך ומפתח את העולם הזה,
‫אני עכשיו בונה כלכלה.
‫זה ביטול תורה.
‫אתה עכשיו לומד מדע,
‫אתה עכשיו לומד את לימודי חול, זה בזמוז זמן.
‫אתה עכשיו נהנה מנוף, ‫חבל, זה הבלה העולם הזה.
‫אתה עכשיו מפתח רגשות, ‫אתה מלא עכשיו באהבה,
‫בתחושות של עונג, של ‫שמחה, זה הכל נתפס כלא שייך.
‫התפיסה הזו היא תמיד מזיקה לבני האדם.
‫אבל אומר הרב,
‫כל זמן שאין אומה צריכה ‫לתקן את דרכי חיים מעשיים,
‫כל זמן שעם ישראל נמצא בגלות,
‫שעם ישראל מנותק מחיים לאומיים ונורמליים,
‫שעם ישראל לא צריך לנהל את המציאות.
‫ובעומק הדברים, לא רק עם ישראל,
‫אלא העולם כולו חי לו בחשכת ימי הביניים.
‫העולם כולו חי בעת העתיקה, ‫שכל החיים הם חיים ומללים.
‫חיים שאדם כל הזמן צריך לשרוד בהם.
‫חיים שכל הזמן אדם צריך להיאבק בהם.
‫במצב כזה, אומר הרב,
‫זה אומנם לא טוב התפיסות המשובשות באמונה,
‫אבל אין העזק שלהם ניכר.
‫הנזק הוא לא כל כך ‫גדול, כי גם ככה אין חיים.
‫להפך, הרבה פעמים הדת היא משמשת באותה תקופה
‫לסוג של מפלט.
‫החיים הם מומללים, החיים ‫הם קשים, מה יש לבן אדם?
‫לצפות לזה שהוא יסיים כמה ‫שיותר מהר את ה-70-80 שנה.
‫אגב, בעבר תוחלת החיים ‫הייתה באזור גיל 30-40.
‫לסיים את ה-30-40 שנה ‫ההומללות שיש לו בעולם הזה
‫ולסקוט לחיי הנצח לאחר המוות.
‫אז כמו שאמרנו, כאשר אדם בעמדה נפשית כזאת
‫תופס את אלוהים ככוח עליון מנוגד לחיים,
‫אז עוד איכשהו אפשר ‫לשרוד עם זה, עם התפיסה הזו.
‫ולכן, 2,000 שנה או יותר מזה, 4,000 שנה,
‫העולם חי עם התפיסה הזו של אלוהים
‫כאיזו ישות חיצונית שמדכאת את החיים,
‫ומה שנקרא, אנשים די זרמו עם העניין.
‫אפילו לא יכלו לחשוב אחרת.
‫אבל, אומר הרב,
‫כיוון שהגיע הזמן שהתחייה ‫הלאומית מוכרחת לבוא
‫וצמיחת קרם ישועה בפועל מוכרחת להיגלות,
‫מיד עשיגים מעקבים.
‫אבל, אומר הרב, כאשר ‫המציאות הולכת ומתקדמת,
‫כאשר העולם מצמיח כוחות שעד עכשיו לא הופיעו,
‫אבל עכשיו הם הופיעים בפועל כוחות של חשיבה,
‫של מדע, של טכנולוגיה, של מודעות אישית.
‫העולם מתעורר לחיים מה שאנחנו ‫קוראים בלשון חכמים, גאולה.
‫גאולה, דיברנו על זה כבר, ונדבר על זה בהמשך.
‫גאולה זה לא איזה רגע נקודתי
‫שמגיע איזה מישהו שנקרא משיח
‫שפותר את כל הבעיות בחיים.
‫גאולה זה מילת קוד שהעולם הולך ונגאל.
‫זה תהליך שבעומק הדברים ‫הוא, לאורך כל ההיסטוריה,
‫גאולה קדמה לעולם.
‫עוד לפני שהיה עולם כבר התחיל התהליך הזה
‫של הוצאת הכוחות מהכוח אל הפועל.
‫אבל במשך אלפי שנים היו ‫כוחות שיצאו מהכוח אל הפועל,
‫אבל זה היה בכזו איכות וכמות ‫קטנה שזה לא כל כך הורגש.
‫במשך אלפי שנים אנשים פחות ‫או יותר חיו באותו תפוס חיים,
‫באותו צורת משטר, באותו תיכון טכנולוגי,
‫באותה עמדה אישיותית.
‫וממילא, כמו שאמרנו, התפיסה ‫הדתית יכלה להישאר נכשלת,
‫אבל כיוון שהגאולה הולכת ומתגברת,
‫זאת אומרת, ככל שעובר הזמן ‫הכוחות הולכים, הולכים ומתקדמים,
‫ובדורות האחרונים, זה עוד נושא בפני עצמו,
‫מה קרה בדיוק בדורות האחרונים, ‫אבל בוא ניקח את זה מתוך הנחת מוצא.
‫בדורות האחרונים אנחנו מגיעים ‫למה שנקרא נקודת מסה קריטית.
‫זאת אומרת, יש כל הזמן ‫גאולה שהולכת ומתסבברת,
‫אבל יש איזה שלב שמה ‫שנקרא, מגיע איזה נקודה שזה,
‫הופ, רואים את זה מול העיניים,
‫שזה מה שאנחנו מכנים העידן המודרני.
‫בערך לפני 300-500 שנה,
‫שאלה איך בדיוק מציינים את ‫קו המעבר, זה הכול קו דמיוני,
‫אבל בערך לפני 500 שנה העולם מתחיל להשתנות.
‫כמו שאמרנו, המודעות האנושית הולכת ומתפתחת.
‫העולם האנושי מגיע להשיגים מופלאים בכל תחום.
‫עכשיו השיגים מעקבים, אותן תפיסות אמוניות,
‫שלאורך כל הזמן היו נכשלות,
‫אבל לא כל כך הרגישו בנזק ‫שלהם, עכשיו הנזק נקרא,
‫כי עכשיו מופיעים אנשים, ‫מופיעים דורות חדשים של אנשים,
‫שהם לא מוכנים לקבל את התפיסה הזאת.
‫לא מוכנים לקבל את זה שיש ‫כאן איזה כוח שרודה בחיים שלנו.
‫אנחנו רוצים לחיות.
‫זה בעצם המסר שעולה בחמש מאות שנה מהעולם,
‫בכל העולם, בבטח בעם ישראל.
‫אנחנו רוצים לחיות, אנחנו ‫רוצים רגשות, רוצים יצירה,
‫רוצים לסמוח, רוצים לראות איך העולם מתפתח,
‫איך מגיעים להישגים במדע, ‫איך פותרים בעיות ברפואה.
‫וכאן, שהתפיסה הדתית היא נשארת כמו שהיא,
‫זה תפיסה שנתפסת כנכשלת.
‫יש כאן איזה המצאה שהדתיים המציאו,
‫של איזה כוח דמיוני שנמצא בראש להם,
‫שהוא עכשיו אומר לנו שזה ‫לא טוב שאנחנו מתפתחים,
‫שלא טוב שאנחנו שמחים, ‫שלא טוב שהמדינה עכשיו נוצרת.
‫זה מעורר זעם, זה מעורר מרת,
‫זה מעורר מאיסה של העולם הדתי.
‫אם זה תמיד היה, אבל עכשיו זה ניכר בפועל.
‫זה לא תמיד נאמר במילים, מבין?
‫זה לא שכל בן אדם עכשיו אומר,
‫מה, אם זו התפיסה על ‫אלוהים, אז אני מורד באלוהים.
‫לא, זה משהו שמגיע באטמוספרה החברתית.
‫יש איזו תחושה שהיא כבר 500 שנה בעולם,
‫והיא רק הולכת ומתגברת.
‫זאת אומרת שהיום כבר יש ‫איזה סוג של קאמבק של הדת,
‫כי אנשים כבר נחנקו רק מהעולם החילוני,
‫מחפשים כבר איזו חזרה, משהו אחר,
‫אבל במשך מאות שנים הייתה בעולם איזו תחושה,
‫בלי מילים, שאלוהים והחיים לא הולכים ביחס.
‫דת ומדינה זה שני דברים סותרים.
‫זו תפיסה שהיא מובנת.
‫מה אתם בעצם רוצים, הדתיים?
‫אתם רוצים שנשאר בנבערות, ‫אתם רוצים שנשאר בנחשלות,
‫אתם לא רוצים לפתח את העולם.
‫אנחנו לא מוכנים לזה.
‫מיד השיגים מעקבים,
‫ואי אפשר לאומה שתתאגד ‫ותשיג בעומק חיי עצות גבורתה,
‫כי היא מלפיס דעות מזוכחות.
‫אי אפשר להקים מדינה
‫עם תפיסות אימוניות של איזה כוח עליון
‫ששולט ואומר שכל זה ביטול תורה.
‫מה, בגלות אפשר לחיות עם זה.
‫אפשר לחיות עם זה שכל היום צריך ללמוד תורה,
‫נו, וצריך גם להתפרנס,
‫אז הולכים איזה שעתיים ‫ונמצאים בחנות, מוכרים איזה משהו,
‫וחוזרים, ו...
‫אי אפשר להקים ככה צבא.
‫תפינים, אי אפשר ללכת להילחם בבין הזמנים.
‫זאת אומרת, לעשות הפסקה, ‫נלחמים קצת, חוזרים עם תורה.
‫אי אפשר להקים תעשייה לאומית
‫באיזה הפסקה בין משנה למשנה.
‫צריך להתמסר לזה.
‫צריך להשקיע בזה את החיים.
‫ואם החיים נתפסים כל הזמן
‫כמשהו שמנוגד לאלוהים וזה לא בסדר,
‫זה מעורר עכשיו את השבר הגדול.
‫זה מעורר את הכפירה. זה מעורר את החילון.
‫תפינים, יש פה תפיסת עולם עמוקה
‫שהיא שונה מכל ההנחות הדתיות המקובלות.
‫בדרך כלל, ההנחות הדתיות המקובלות אומרות,
‫למה יש חילונות?
‫יש חילונות כי אנשים הם יצרים.
‫אנשים אין להם כוח, הם ‫פשוט... אין להם כוח לעבוד,
‫אין להם כוח לעמוד בסטנדרטים שהדת מציגה,
‫אז עכשיו הם נהיים חילונים.
‫לא, לא.
‫בוודאי שיש גם צדדים כאלה.
‫וברור שאגב, זה לא רק חילונים דתיים.
‫גם כל אדם דתי יש לו את הרגעים האלה
‫שאין לו כוח והוא נכנע לעצר וכו'.
‫אבל אומר, יש פה משהו עמוק יותר
‫שמניע את תנועת החילון.
‫מה שמניע את תנועת החילון
‫זה לא היצרים והתאדות.
‫מה שמניע את תנועת החילון בעולם
‫זה התביעה, הדרישה, שאנשים ‫לא יודעים להגיד אותה במילים,
‫אבל זה מה שמשודר בכל החיים שלהם.
‫אנחנו מחפשים אלוהים שונים ממה שאתם מספרים.
‫אנחנו לא מוכנים להמשיך לחיות ‫עם אלוהים הזה שרודה בחיים.
‫זה ההבדל, אגב, אם תרצו, בין ילד למבוגר.
‫ילד אין לו בעל לחיות עם תפיסה כזאת.
‫שיש איזה מישהו מעליו שאומר לו מה לעשות
‫והוא לא חושב ולא זה.
‫כאשר בן אדם מתחיל להתבגר, הוא לא מוכן לזה.
‫הוא מחפש משהו עמוק יותר,
‫משהו שייתן לו כוחות, שייתן לו יצירה.
‫ולכן אומר הרב,
‫זאתי הסיבה שכוח שלילי ‫גדול מתעורר בעקבת הדמשיך.
‫כן? עקב המשיח, עקב זה העבר הכי נמוך בגוף,
‫שהגוף כולו נשען עליו.
‫עקב זה ביטוי להתחלה.
‫כאילו כמו שהעקב הוא תחילת הגוף,
‫אז בתחילת הגעתו של המשיחיות לעולם.
‫זאתי הסיבה שכוח שלילי ‫גדול מתעורר בעקבת הדמשיך.
‫בחוצפה סגיה, בחוצפה גדולה.
‫כן, זה בנוי על דברי חזל,
‫שהם אומרים שבדור שמשיח בא, חוצפה יסגה.
‫החוצפה תתרומם.
‫חוצפה, לא במשמעות שאנחנו אומרים היום חוצפה,
‫חוצפה זה מה שנקרא מרד בסמכויות.
‫מרד בממסד.
‫לא מוכנים יותר.
‫לא מוכנים יותר לדבר הזה שיש ‫פה אנשים שאומרים לנו מה לעשות,
‫שיש איזה אלוהים שאומר לנו מה לעשות.
‫בחוצפה סגיה,
‫ושלילה זו תבער את כל מה ‫שהוא כהה, כאיזה מטושטש,
‫במושגים האלוהים והתלוי בהם בכללות האומה.
‫יש כאן תהליך אדיר שאף אחד ‫לא יוכל לעצור אותו, אתם מבינים?
‫כל אלה שמנסים עכשיו לעמוד מול הסחף הזה,
‫ולהחזיר את האנושות, ולהחזיר את עם ישראל,
‫לעולם שלפני השאלות, ‫שוב לעולם של אלוהים כזה,
‫שנמצא שם, הוא איזה כוח אלוהים,
‫צריך לעשות את מה שהוא אומר,
‫ואין עניין לפתח את החיים, ורק ‫צריך לדכא את החיים, לרמוס את החיים,
‫הם לא יצליחו. הם לא יצליחו.
‫גם אם עכשיו תוך כדי התהליך הזה,
‫אנחנו רואים לפעמים מה שנקרא זיגזגים,
‫שאנשים שדווקא היו בכיוון ‫הזה ועכשיו הולכים לכיוון השני,
‫העולם כולו דוהר לכיוון אחר.
‫העולם מחפש אלוהים שייתן עוצמה לחיים,
‫שייתן להפריח את כל הכוחות האנושיים,
‫ולכן, אומר הרב, הפתרון האמיתי לכפירה,
‫הפתרון האמיתי לחילון, זה ‫האלימות של הדברים האלה.
‫ככל שהעולם האמוני ילמד ‫יותר את הנושאים הללו,
‫העולם הדתי יעמיק יותר ‫במושגים הללו, ויבנה חברה אמונית,
‫שמתוך תורה, מתוך קדושה, מתוך אמונה,
‫יתחילו עכשיו להפריח את החיים,
‫יקימו מערכות של צבא ושל כלכלה ושל יצירה
‫ושל אנושיות, ושל כל הדברים ‫הנפלאים שקיימים בעולם הזה,
‫יחברו את זה לתורה ולקדושה, זה הפתרון.
‫כל עוד התפיסה השולטת, האמונית,
‫היא תישאר התפיסה הזו של אלוהים ככוח חיצוני,
‫תמיד יהיה פה מאבק, תמיד תהיה פה מלחמה.
‫זה משהו שהוא בלתי נהנה.
‫אני אומר, גם אם מנסים ‫לעטוף את זה בכל מיני דרכים,
‫וגם אם עכשיו מסבירים ‫לאנשים, תקשיבו, כמו שדיברנו,
‫תדעו לכם שהאלוהים הזה בעצם אוהב אתכם,
‫הוא בעצם רוצה שיהיה לכם כיף,
‫ואין דבר יותר מתוק מדווגמרה.
‫ותדעו לכם שלהיות דתי ‫זה הדבר הכי מאושר בחיים.
‫זה לא יעזור.
‫בגלל שאם מבינים, זה נכון ‫שהדבר יותר מתוק מדווגמרה,
‫ולהיות אדם דתי זה הדבר הכי מאושר בחיים,
‫זה בתנאי שמבינים מה זה דווגמרה,
‫ומבינים מה זה להיות דתי.
‫כי אם משאירים את הדתיות ‫בהבנה הפשוטה והשטחית,
‫זה התנגשות בלתי נמנעת.
‫זה אומללות.
‫אומרים לבן אדם כל הזמן, זה לא בסדר שאתה חי,
‫זה לא בסדר שאתה מרגיש, ‫זה לא בסדר שאתה נהנה.
‫אתה נהנה, איסורי מצמון.
‫איך אתה נהנה?
‫איך אתה מאושר? איך את מאושרת? מה זה?
‫ועל זה כמובן מלבישים דברי חזל.
‫הנה כתוב, אסור לאדם ‫שימנס חוק פיו בעולם הזה.
‫כתוב, אני יודע מה, ‫הקוויה בין מעלל אל אומר,
‫הסתכל בשלושה דברים ואין עטבה על ידי עבירה.
‫צריך להבין מה המשמעות של ‫כל המדרשים והמשפטים הללו.
‫אבל קודם כל צריך להבין שההבנה הפשטנית הזו,
‫היא לא הבנה עמוקה.
‫היא הבנה אולי ראשונית, ‫אבל היא לא הבנה עמוקה.
‫וחייבים להשתחרר מהדבר הזה.
‫זאת היא הסיבה שכוח שלילי ‫גדול מתעורר בעקבת הדמשיך,
‫בחוץ פסגיה.
‫ושלילה זו תבער את כל מה ‫שהוא כהה במושגים האלוהים.
‫יש פה תהליך אלוהי שמכריח ‫לבער ולזקך את המושגים האמונים.
‫כל התהליכים שאנחנו רואים מול העיניים שלנו,
‫זה תפקידם לבנות עולם אמוני עמוק יותר.
‫אף על פי, אומר הרב, שנורא ‫דבר לראות שכמה ענייני אמת,
‫מידות טובות ומצוות וחוקים,
‫הולכים ונשתפים ונעקרים ‫לכאורה על ידי זרם השלילה.
‫במבט ראשון זה נראה איום ונורא.
‫נראה פה שיחד עם המים של ‫האמבטיה גם שפחנו את התינור.
‫זאת אומרת, הרעיון היה ‫פה לזקך את מושגי האמונה,
‫ובסוף עכשיו כולם נהיים פה חילונים.
‫איך און לומר, זה קורה.
‫מכל מקום, סוף סוף הכל יצמח בתערה וגבורה,
‫בקדושה העליונה.
‫כן.
‫הרב, האם זה עורך שהכחילה ‫יצאת סביבים ותעשו אמונה?
‫בהחלט.
‫אבל זו שאלה מה שלא אמרנו.
‫לא, זו שאלה טובה.
‫כשאנחנו אומרים שהכפירה ‫היא חלק מתהליך הגאולה,
‫זה לא אומר שעכשיו אדם הולך לכפור.
‫יהיה צריך להבליל עכשיו ‫בין תהליכים שאנחנו מציינים,
‫מה שנקרא, שאנחנו מתארים מה קורה במציאות,
‫לבין מה שמוטל על האדם.
‫לאדם מוטל לעשות את מה שטוב עכשיו.
‫לאדם לא הולך לעשות דברים רעים ‫כי גם מתוך הרע יצמח משהו חיובי.
‫אנחנו מנתחים פה.
‫למה זה קורה?
‫צריך להבדיל עכשיו בין הבנה ‫העקרונית לבין הדרכה מעשית.
‫זה לא, זה בכל נושא האמונה.
‫אדם בוודאי רציני, נשאר להאמין,
‫למרות שיש לו עכשיו שאלות ‫וחוסר הבנה ותחושות תסכול וכו', וזה.
‫ועם הזמן הוא אמור גם ‫להבין דברים עמוקים יותר,
‫ועל ידי כך גם להצליח להשלים ‫עם כל הסתירות שהוא כביכול מוצא.
‫אבל כל זה לא סותר שכאשר זה לא נעשה,
‫יש כאן איזה זרם שהוא לא ‫בידיים שלנו, לא בשליטה שלנו.
‫והדרך היחידה להתעסק איתו ‫זה לבנות את מה שחיובי ונכון.
‫אנחנו לא מעודדים אנשים ‫שיכפרו, אנחנו מבינים איך זה קרה.
‫זהו, זה שני דברים שונים.
‫דברים שונים. כן. ‫האב, אתה שואל, זה לא מפתיע למהר הדור?
‫כן, בוודאי. ‫זה העיקרון שהאב חוזר בה המון מקומות,
‫מהמר הדור וכל...
‫זו גישה שלמה איך מסתכלים ‫על מה שקורה היום בעולם.
‫שמעתי, מי שלומד את הדברים ‫האלה, הוא לא מבין בדיוק איפה הוא חי.
‫הוא נמצא באיזו מלחמה נגד ‫משהו שהוא לא יכול לנצח בו.
‫כי הוא... אנשים הרבה פעמים ‫שלא מבינים את העומק של האמונה,
‫הם לא מבינים מה קורה פה.
‫כאילו, למה העולם חילוני? איך זה יכול להיות?
‫יכול להיות. ‫בגלל שאיך שהעולם הדתי נראה היום,
‫זה דווקא די ברור למה נהיה חילונה.
‫לא איך שהאמונה באמת, אבל ‫איך שהתפיסות הדתיות היום מוצגות.
‫זה הרבה פעמים נראה משהו קטן, ‫מצומצם, שדורש התמרדות נגדו.
‫כן.
‫בדיוק, מה שאנחנו עושים עכשיו.
‫אדם, לילי כבור, הוא מבין ‫את הבעייתיות, את הסיגים,
‫לא באמונה, אלא בתפיסות הדתיות הנוכחיות.
‫והלידי כך הוא בונה אמונה גדולה יותר.
‫זה לא חייב לבוא בשבר מוחלט.
‫כן, זה קורה, כי זה, עוד פעם, ‫לצערנו, שאין מענה רציני,
‫רחב, דתי לדברים הללו, אז נוצר פה איזה שבר.
‫אבל אדם ברמה האישית, שלומד את הדברים,
‫הוא יכול לקחת את כל הכוחות האלה,
‫ולבנות אמונה יותר גדולה, ‫בלי להרוס את האמונה הקודמת.
‫אבל זה לא קשה לו, כמו ש...
‫צודק, אבל כמו שאמרנו ‫קודם, אנחנו לא, את אומרת,
‫אדם לא בכוונה נופל כדי ‫להצימח כוחו גדולים יותר,
‫אדם הולך ישר.
‫וכמו שאמרתי, מי שיש לו טיפה רחבות הופקים,
‫וטיפה, מה שנקרא, השכלה ונפש,
‫אם שאירוח, הוא יכול לבנות ‫את הקומה הזו גם בלי לרדת
‫לתחתית של הכפירה, ורק לצמוח משם.
‫בדיעבד, את צודקת שלפעמים יש איזה מצב,
‫שדווקא האנשים, הוא יודעים את זה,
‫שדווקא שהם היו בכפירה המוחלטת,
‫הם מצליחים להצליח איזה כוחות ענקיים,
‫דווקא בגלל שהם היו מלמטה.
‫אבל שוב, זה לא לך תחילה.
‫צריך להיזהר בין, יש לי כרגע דרך ישרה,
‫ובין מה שקורה בדיעבד.
‫כן.
‫בדעות של לפני הגלות, ‫אז גם התקופה הייתה גלות?
‫שאלה טובה, לפני הגלות, בית מקדש, היה נבואה,
‫לא הייתה את הבעיה הזו, בגלל ‫שאנשים לא חשבו כל כך בהכרה.
‫הם חיו את עולם האמונה בצורה נכונה,
‫עם כוחות חיים, את רועב, רמבין, דוד המלך,
‫כאלה אנשים, עם רועיצון, ‫נלחמים, זאת אומרת, הם חיו,
‫לא היה את הבירור ההכרתי,
‫כי אז התקופה לא הייתה בכלל ‫בנויה על בירורים הכרתיים,
‫הכול היה מתוך החיים.
‫מה שאנחנו מדברים על השבר הגדול,
‫באמת הוא יותר מכורבן בית המגלה,
‫שהחיים הפכו להיות מנותקים מהקדושה,
‫ואז התחילה לבצר התפיסה ‫הזו של אלוהים כמשהו מנותק.
‫בסדר? זה יותר שם.
‫כן.
‫מערב, אני כאילו מבינה ש...
‫אני מבינה שכוח, שההתרונות של זה,
‫היא בכל זאת להעיר אותנו, כאילו...
‫למצוא אמונה יותר מזוקחת, כן.
‫אבל עדיין יש לנו כאילו להבין איך החילוניות,
‫כאילו איך אפשר עדיין להצדיק את זה?
‫כניסה לך בדרך ה' ולפתוח על תהי התורה.
‫זה לא הצדקה, צודקת, אני אומר שזה לא הצדקה,
‫זה לא שאומר פה עכשיו שלהיות חילוני זה בסדר,
‫להיות כופר זה בסדר, לא זה הכוון.
‫אבל אנחנו מבינים... אנחנו ‫מבינים מאיפה זה מגיע.
‫יש פה שבר שאם רוצים לפתור ‫אותו, צריך לרדת לשורשו.
‫מבינה? ‫והשור שריך להבין שיש כאן איזושהי בעיה.
‫אדם צריך להתגבר על הבעיה הזו.
‫יש הבדל בין להבין משהו ‫מסוים, לבין לתת לו לגיטימציה.
‫זה שני דברים שונים.
‫זה שאני מבין איך זה קרה, ‫אני לא אומר שזה בסדר.
‫אני לא אומר שזה טוב.
‫אדם אמור להתגבר גם על כל הבעיות האלה,
‫על התפיסות השטחיות באמונה, אדם אמור,
‫יחד עם זה, כמו שאני מניח ‫רוב הנוכחים פה בחדר הזה,
‫למרות שגם להם היו מדי פעם שאלות באמונה
‫ותחושות שמשהו לא מסתדר,
‫אף על פי כן, נעשה ונשמע ולומדים וממשיכים,
‫ובסוף גם נפגשים עם תכנים מהסוג הזה
‫שעוזרים להשלים בין הדברים.
‫אבל, חלום אני, מי שלא ‫עושה את זה, זה לא בסדר.
‫אבל זה כל זה לא סותר שיש ‫סיבה שהדברים האלה קורים.
‫מבינה?
‫כאילו סיבה טובה?
‫כן, סיבה טובה. בהחלט.
‫כמו שאמרתי, יש... החיים ‫לא כל כך, מה שנקרא, פשוטי,
‫אין, ניסיון להציג את ‫הדברים בצורה כזו פרשתנית,
‫אה, אחרון שמועים, מה, התורה היא אמת.
‫כל מי שלא רואה את זה הוא פשוט או טיפש,
‫או אדם שלא מתגבר על התאוות שלו,
‫או, זה גם קטע שדתיים אוהבים לשים מחילונים,
‫הם תינוקות שנשבו.
‫למה תינוקות? למה תינוקות?
‫כי... שאלה היא איך את...
‫אם את מבינה במשמעות שתינוקות שנשבו,
‫הכוונה היא שאנשים גדלו ‫במקום שאין בו ידע מסוים,
‫בזה את צודקת, אבל תינוקות שנשבו,
‫במשמעות שאנשים אומרים, כאילו,
‫הם פשוט לא זכו ‫לראות את ה... עוד פעם.
‫היום, עוד פעם, התפיסה הדתית הפשוטה,
‫אני לא אניח עכשיו לתפיסות ‫אמוניות עמוקות יותר,
‫התפיסה הדתית הפשוטה,
‫גם שרואים אותה, היא לא כזה ‫מעוררת רצון להצטרף אליה,
‫מבינה? יש... האשמה היא ‫לא רק ב... נקרא זה בחילונים.
‫האשמה היא לא פחות בעולם ‫הדתי, שלא מפתח אמונה עמוקה,
‫ואז במילה שהוא מפתח אמונה שטחית,
‫זה יוצר פה התנקשות שאי ‫אפשר... שהיא בלתי נמנעת.
‫בסדר?
‫אה, לא ניכנס לזה.
‫לא מתעניינים ב...
‫זה לא הנקודה פה עכשיו.
‫כן, שאלה ונוכל להמשיך. כן.
‫רבי ראי, יש הרחום שעכשיו ‫אולי הוא עולם שהוא...
‫נראה לך, נכון, שאין עולם שכאילו ‫לבוא ואין לזה מה להפתיע עם...
‫בכל דבר.
‫איך עושים את זה בשביל נכון?
‫או איך עושים את זה, זה אתה ‫כבר מביא אותנו לסוף הסדרה.
‫איך ברמה המעשית עושים את זה, זה שאלה ארוכה,
‫שגם לא נוכל אף פעם לתת ממש ‫הדרכה, אבל יש כמה עקרונות.
‫אבל פה אנחנו עוד לא מגיעים איך עושים את זה.
‫קודם כול, איך אומרים מה השאיפה?
‫השאיפה. יש לנו שאיפה לאמונה כזו
‫שלא תתנגש עם החיים,
‫אלא שלמות אין סוף שתופיע בתוך החיים עצמם.
‫זה הדבר הראשון צריך להיות, ההבנה,
‫שזה העומק של תורת ישראל.
‫ובזה תלויה גאולת העולם.
‫זאת אומרת, שאנשים יבינו את זה.
‫עכשיו איך עושים את זה, ‫זה תהליך של עשרות שנים.
‫זה ממש... למה בדורות ‫החיזום הספרותית זה ספקן מדי?
‫אז היום, אומר הרב קוק, ‫הקב' הוא החליט בשבילך.
‫אתה צודק שיהיה לזה סכנה לאורך כל הדורות,
‫אבל היום הקב' הוא החליט בשבילך.
‫כי אם לא תעשה את ‫זה, עולם התורה ייעלם.
‫זה לא לבחירתנו, הסיפור הזה.
‫העולם לא שאל אותנו.
‫העולם נהיה הכופר.
‫אנחנו כבר היום, אגב,
‫אנחנו כבר נמצאים היום אחרי הגל הגדול.
‫כמו שאמרתי, אחרי שכבר ‫העולם כולו הפך להיות חילוני.
‫עכשיו אנחנו, מה שנקרא, ‫אוספים מחדש את הכוחות,
‫וכמו שאמרתי, יש כבר תהליכים גם,
‫שגם החילונים כבר מחפשים ‫איזה משהו יותר עמוק,
‫ונהיה פה איזה גלגל קצת מגלגל.
‫אבל התהליך הזה,
‫זה היה שטף שעבר על העולם ‫בחמש מאות שנה האחרונות, שקרה.
‫עכשיו צריך להבין למה הוא ‫קרה, ואיך, למה זה קורה לנו,
‫לבנות משהו עוד יותר גדול.
‫לכן אומר הרב, אף ‫על פי שנורא הדבר,
‫לראות שכמה ענייני אמת ‫מידות טובות ומצוות וחוקים
‫הולכים ונשתפים ונעקרים לכאורה.
‫זה לא מצדם.
‫מצד האמת זה בונה פה משהו עוד יותר גדול.
‫אבל בשלב ראשון,
‫באמת נראה פה הקטסטרופה ‫הכי גדולה בתולדות האנושות.
‫העולם כולו נהיה חילוני.
‫זה נראה שהדברים הולכים ‫ונשתפים על ידי זרם השלילה.
‫מכל מקום, סוף סוף, ‫הכל יצמח בתארה וגבורה.
‫זה נקרא ייסורים ממרקים.
‫יש פה ייסורים אדירים.
‫עולם שלם, שנכנס ‫עכשיו לעולם בלי אלוהים,
‫לעולם בלי תקווה.
‫כל העולם שאנחנו מכירים, ‫שאנחנו נמצאים בו היום.
‫עולם מלא חומרנות, מלא גסות.
‫עולם מיואש.
‫אבל היסורים הללו הם ממרקים.
‫למרק זה לנקות.
‫זה מזכך, זה מנקה את מושגי האמונה.
‫בהרצאה גם אני רק אעיר
‫שלא רק בנושא הזה של מושגי האלוהות,
‫אלא בכלל בחיים, בכלל.
‫אם משהו התמוטט, סימן ‫שהוא לא היה בנוי טוב.
‫מבט שצריך לאמץ בכל מיני תחומים.
‫גם במאבקים על ארץ ‫ישראל, גם במאבקים ב...
‫כאשר יש איזה משהו שהוא בסוף דבר נעקר,
‫זה אומר שזה קורה לנו לבנות את הדבר
‫באופן עוד יותר טוב ועוד יותר רמק.
‫זה המבט האמוני.
‫ככה הוא מביט על הדברים.
‫הכל יצמח בתארה וגבורה, ‫בקדושה העליונה מגרינה איתן,
‫הטעו והמרומם, שכל ‫שלילה לא תגיע אליה.
‫שימו לב מה אומר פה הרב.
‫המרד, הכפירה, החילון, ‫זה לא כנגד אלוהים.
‫באלוהים עצמו אי אפשר לכפור אותם, מבינים?
‫בנקודה הזו ששלמות אין ‫סוף, בזה אי אפשר לגעת.
‫זה תמיד נשאר.
‫גם הכפירה היא חלק מתהליך השלמות אין סוף.
‫במה הכפירה?
‫נגד מה החילון?
‫נגד התפיסות הדתיות
‫שאלבישו את אלוהים.
‫באלוהים עצמו אי אפשר לגעת.
‫באלוהים עצמו, במשמעות שאנחנו מדברים עליו,
‫על זה שיש שלמות אין סוף,
‫שממלאת את חיינו וממלאת ‫את העולם ומצמיחה אותו,
‫זה נקודה לא עירני אדם וחיים.
‫זו הנקודה שמניעה את כל התהליכים.
‫במה יש כפירה?
‫יש כפירה בלבושים, ‫בהבנות השטחיות ועמותאות
‫שבני האדם אלבישים את אלוהים.
‫לדוגמה, בא האדם ואומר, ‫אלוהים שלי נשרף באושוויץ.
‫משפט לא פשוט.
‫היום פחות שומעים אותו,
‫כי לצערנו ניצולי שואה ‫הם כבר הולכים ומתמעטים,
‫אבל לפני 30, 40, 50 שנה זה ‫היה נשפט שנשמע בהרבה אנשים.
‫אז מה נענה לאדם כזה?
‫כמובן, לא ברמה האישית.
‫ברמה האישית, אל תדון ‫אדם עד שתגלה למקומו.
‫אדם שעבר דברים כאלה, ‫אי אפשר כמובן לשפוט אותו.
‫אבל עכשיו מצד האמת, לא ‫עכשיו מצד הנקודה האישית,
‫התשובה היא, האלוהים ‫שלך טוב שנשרף.
‫כי מה שנשרף באושוויץ זה לא אלוהים.
‫מה שנשרף באושוויץ זה הדמיון ‫שאתה הלבשת את אלוהים.
‫אתה הלבשת את אלוהים כאיזה ‫דמות של איזה סנטה קלאוט,
‫של איזה מישהו שפועל איזה ישות כזו
‫שאמורה לפעול לפי המושגים ‫שאתה החלטת מה טוב ומה רע.
‫זה התנפץ, זה נשרף, זה נעלם, וזה היום ונורא.
‫זה איסורים.
‫יש פה עולם שלם שמתנפץ, קונספציה בשלמה,
‫עולם תרבותי ורוחני שנופל ‫ומתמוטט מול העיניים.
‫אבל מתוך כך צומח אלוהים עוד יותר עמוק.
‫ועוד תפיסה אמונית יותר מזוכחת.
‫ואגב, וזה גם לא סוף פסוק,
‫מה שאנחנו לומדים עכשיו זה גם לא סוף הדרך.
‫גם בתפיסה הזו באיזה שלב תהיה כפירה,
‫זאת אומרת, תהיה, או לא עכשיו, ‫עוד 100, 200 שנה, לא יודע,
‫אחרי שלאט לאט האנושות ועם ישראל
‫יגיעו לתפיסה אמונית מזוכחת יותר,
‫לא של אלוהים ככוח עליון, אלא ‫שלמות אינסוף שמופיע בחיים,
‫גם זה סוג של הלבשה, גם זה סוג של הגדרה.
‫גם כנגד זה יגיע היום שתהיה התקוממות
‫ויבנו תפיסה אמונית עוד יותר עמוק.
‫ואחרי זה תהיה התקוממות גם נגדה.
‫יש תהליך אינסופי, הקב' ברוך ‫הוא בורא עולמות ומחריבנו.
‫כל הזמן יש פה תפיסה אמונית, לבושים אמוניים,
‫ואז התמרדות כנגד אותה תפיסה
‫ובנייה של משהו עמוק ‫יותר ועמוק יותר ועמוק יותר.
‫תהליך השתלמות אינסופי, ‫גם ברמה הזו של מושגי האמונה
‫וגם ברמה האישית, כבר דיברנו על זה.
‫אדם כך אמור לחיות.
‫אדם אמור כל הזמן לבנות עולם ולמרוד בו.
‫ועכשיו לבנות עולם עוד ‫יותר גדול, עוד יותר גדול.
‫זה לא חייב להיות כמובן על ידי ‫שלילה שאורסת את מה שהיה קודם,
‫זה אלגבי.
‫אבל התהליך הזה של זיקוך מושגים, של העמקה,
‫הוא תהליך שלא נגמר לעולם.
‫ולכן גם לא צריך להיבהל ממנו.
‫נראה שהעולם מתמוטט, נראה ‫שהנה, כל מה שאמנו בו נופל.
‫מה שנפל זה לא אלוהים.
‫נפל רק הלבוש.
‫ומתוך העפר של הבית שנשרף, ‫יוקם עכשיו בית עוד יותר גדול.
‫וככה לאין קץ.
‫זה הגישה.
‫אומר הרב, אף על פי שנורא ‫הדבר לראות שכמה ענייני אמת,
‫מידות טובות, מצוות וחוקים,
‫הולכים ומשתפים ונעקרים ‫לכאורה על ידי זרם השלילה,
‫מכל מקום סוף סוף הכל יצמח ‫בתערה וגבוה, בקדושה העליונה,
‫מגרעין העיתן, העיתן זה הגרעין החזק, היציב,
‫התאור והמרומם, אותה נקודת שלמות אין סוף,
‫שכל שלילה לא תגיע אליו.
‫ואורו של אותו גרעין עיתן, של אותו אלוהים,
‫שנמצא כל הזמן ביסוד החיים,
‫יזרח בתור אור חדש בגדולה ‫מופלאה, למעלה מכל ציור,
‫שכוחות דלים של נפשות ‫עייפות, עייפות חומרית ורוחנית,
‫של גלות ארוכה יכולים לצייר.
‫העולם החדש שייבנה, העולם האמוני שייבנה,
‫הוא עולם בהרבה יותר גדול ‫ממה שעולם של נפשות עייפות,
‫אומר הרב, העולם כולו, ‫העולם היהודי, הוא עייף.
‫עייף מאלפיים שנות גלות.
‫עייף, עייפות חומרית ורוחנית,
‫עולם שאותש למלחמה בלתי ‫פוסקת בין אלוהים לחיים,
‫אתם מבינים? זה משהו שהוא נמצא כל הזמן.
‫איסורי מצפון האינסופיים האלה,
‫התחושה הזו שאני כל הזמן קרוע בין העולמות,
‫שיש מצד אחד את החיים ‫שמלאי כסם ושמחה וצבע והנאות,
‫ומצד שני יש איזו ישות שנמצאת שם,
‫שמישהו ברא אותה בדמיון שלו,
‫שאומרת שכל הזמן צריך למות כמה שרק אפשר.
‫זה משהו שסוער בנפשות וזה ‫מתיש, זה מתיש, אנשים עייפים,
‫אין להם כבר כוח עם העולם המפורד הזה.
‫הם לא מסוגלים כבר להבין שיש משהו עמוק יותר.
‫ולכן, אומר הרב, העולם הזה חייב להיעלם.
‫היה אמור, אם היינו זוכים, הוא ‫היה נעלם לא בצורה של הרס,
‫אלא, כמו שאמרנו, הייתה נבנית קומה חדשה.
‫אם לא זכינו, אז זה נעשה בצורה של הרס,
‫כמו שראינו בשנים הללו,
‫של כפירה גדולה שיוצרת נזקים אדירים,
‫אבל היא מאפשרת עכשיו את ‫הצמיחה של הקומה החדשה.
‫כן.
‫מה זה?
‫מזה שאנשים יהיו חייבים להלביש עכשיו
‫את אותה טביעת שלמות שיש ‫להם בנפש, בלבוש יותר מופשט,
‫להבין, כמו שאנחנו רואים עכשיו, ‫שאלוהים זה לא איזו ישות דמיוני,
‫כמו בדיוק שלפני 800 שנה,
‫אנשים חשבו שאלוהים זה ‫מישהו עם ידיים ורגליים,
‫אבל התפיסה הזו כל כך קיבעה את בני האדם,
‫עד שבסוף מרדו בה,
‫והבינו שאלוהים זה לא אדם ‫ורגליים, אלוהים זה כוח עליון.
‫איך זה קרה?
‫זה קרה גם מדמויות, כמו הרמב״ם, ‫שניסחו את זה במילים וכולי,
‫אבל זה קרה מאיזו טביעה כלל, ‫ככל שאדם נהיה רחב יותר ורופקים,
‫נהיה יותר מבין מה קורה בעולם, הוא בהכרח ‫מתחיל לבנות בעצמו עולם אמוני יותר עמוק.
‫זאת אומרת, אי אפשר להישאר בתפיסה הזו.
‫הכול, היום אדם למשל, שהוא ‫קצת מבין מה שנקרא מדע,
‫קצת יודע מה קורה בעולם, ‫מבין מה זה ניהול חברה,
‫מבין מה זה נפש אנושית, הוא ‫לא מסוגל להישאר בעולם אמוני,
‫שמולבש בלבושים של ימי הביניים או של...
‫שמתאר שם איזו ישות שנמצאת למעלה והכול.
‫אני אומר לכם, זה לא תמיד מגיע ‫באופן ישיר ביחס למושג האלוהים,
‫זה בדרך כלל לא קורה, כי אנשים ‫לא מתעסקים ישירות בסוגי הזה,
‫אבל זה מגיע במשהו אחר.
‫למשל, כל הנושא הזה, דיברנו ‫על זה בשיעורים קודמים,
‫של ניסים ומופתים.
‫גם כולנו, כן, שאנחנו ‫מאמינים שיש דבר כזה, שניסים.
‫אבל ההבנה הפשטנית של המושג נס, נכון?
‫שמישהו עכשיו יספר לנו, הוא קרא...
‫אנחנו דבר ראשון נתייחס באיזה חוסר אמון כזה.
‫אז נגיד, לא, אתה לא מאמין וזה,
‫ואז לא יהיה לנו נעים, נגיד, טוב, ‫אם אתה אומר, אני מאמין, בסדר.
‫אנחנו לא. למה?
‫לפני אלף שנה זה לא היה ככה.
‫לפני אלפיים שנה זה לא היה ככה.
‫לפני אלפיים שנה היו בעינים שוברים.
‫אתה מקשיב? אתמול ‫הרב עשה ככה, ו... למה?
‫וירד מן מהשמיים.
‫הוא אומר, בטח.
‫למה היום בן אדם הוא יותר ‫ספקני ויותר ציני ביחס לדבר הזה?
‫כי עבור אלפיים שנה שבהם ‫האנושות היא הפכה להיות עם יותר ידע,
‫עם יותר הבנה איך העולם הזה מתנהל,
‫ואז כל העולם הזה נתפס כמשהו שהוא...
‫וזה מכיח עכשיו להבין עכשיו ‫באופן יותר עמוק מה זה נס.
‫להבין באופן יותר עמוק מה זה אלוהים.
‫זה מה שקורה.
‫זה קורה בעיקר על ידי לימוד,
‫אבל זה קורה גם מתוך החיים עצמם.
‫הולך ונבנה עולם, כמו שאמרתי, ‫היום אנחנו רואים בעם ישראל,
‫וגם בעולם כולו אנשים
‫שהם מאמינים, אבל ‫באמונה אחרת ממה שמתואר,
‫שהיה לפני אלפי שנים,
‫שהם נוגעים בחיים, הם מוצאים את ה...
‫הוא איזה פעמים היום אצל אומנים מסוימים.
‫אנשים שהם דתיים, ויחד עם זה הם...
‫הם בהכרח מצאו איזה מקום ‫שהם יוכלו להופיע את החיים
‫כחלק מחיבור של אלוהים, ולא כניתוק.
‫אלא מה? בריה שלא לומדים ‫את זה באופן הכרתי, אז מסתפחים.
‫ועכשיו פתאום נתפסים ספרים עצמון.
‫אה, בעצם איך נשאר? הרי זה ביטול תורה.
‫ועכשיו צריך להסביר לו ‫שזה בעצם זה לא ביטול תורה,
‫זה חלק מהחיים וכו'.
‫טוב, אז זו המשימה שיש לנו.
‫אבל אני אומר שהתנועה הזו ‫של הרצון לחיות את אלוהים,
‫להופיע אלוהים גדול יותר,
‫זה דבר שהאנושות כולה זועקת ‫לשם, והיא הולכת ומתקדמת לשם.
‫בסדר?
‫טוב, אז זה בעצם, בפסקה הזו,
‫זה תמצית, כמו שאמרתי, של מאמר ישרון ומרכים.
‫המאמר הזה, כמו שאמרנו, ישרון ומרכים,
‫הוא אמר שבא להסביר מה תפקידה של הכפירה.
‫מתוך ההבנה של מה תפקידה של הכפירה,
‫הרב מסביר לנו גם מה זה אלוהים.
‫מה שנעשה עכשיו, במעט דקות שנותרו לנו,
‫אני רוצה לדמות בכל זאת את ‫החמש שיעורות הראשונות של המאמר,
‫בכל זאת נתחיל אותו, ‫נזרוק כמה קביעות כיוון,
‫ובמזרחת השם, בשיעור הבא, ‫נראה את הדברים שוב ונעמיק בהם.
‫איסורים ומרכים, אומר הרב.
‫שימו לב למשפטים של הרב.
‫בכל מקום שהרב כותב כל מילה היא מדויקת,
‫אבל במאמר הזה אני חושב שאופילו עוד יותר.
‫הרב פה נוגע בכל הנקודות היותר...
‫יותר קולעות למטרה של נפש של כל אחד.
‫כותב הרב כך.
‫כל סיבוכי הדעות שבבני האדם,
‫וכל הסתירות הפנימיות שכל יחיד סובל בדעותיו,
‫באים רק מפני הערפילים המצויים ‫במחשבה על דבר המושג האלוהי.
‫שהוא, מי זה הוא?
‫המושג האלוהי, ים שאין לו סוף.
‫שימו לב, דבר ראשון, שהרב, ‫שהוא מדבר על אלוהים,
‫באיזה מילה הוא משתמש?
‫הוא משתמש בצמד המילים לא אלוהים.
‫מה הוא אומר? המושג האלוהי.
‫מה זה מזכיר לכם, הביטוי הזה, המושג האלוהי?
‫זה משהו באחד מהראשונים של עם ישראל,
‫שגם משתמש בביטוי מאוד דומה לזה.
‫אתם כבר אמורים כולכם להיות אחרי הספר הזה.
‫ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי.
‫איזה מינוח משתמש רבי יהודה הלוי?
‫העניין האלוהי.
‫הצמד מילים הזה, עניין אלוהי, מושג אלוהי,
‫זה גם סוג של הגדרה.
‫אנחנו תמיד חייבים להגדיר.
‫כשאנחנו מדברים על אלוהים, ‫אנחנו בסוף משתמשים במילים.
‫אבל זה שהקדמתי, אמרתי, לא אמרתי אלוהים,
‫אמרתי עניין אלוהי, מושג ‫אלוהי, כבר אני מבטא פה
‫שמושג אלוהי זה כבר משהו ‫מופשט יותר מאשר אלוהים.
‫כשאומרים אלוהים, זה אדם יכול ‫לדמיין שהוא, הנה, הוא מבין מה זה.
‫אומרים מושג אלוהי, זה כבר משהו שנותן בדיבור
‫שאיפה למשהו שהוא מעבר למילים.
‫יש פה מושג אלוהי.
‫יש כאן איזו מופשטות שלא ניתנת להגדרה,
‫שכל המילים שלנו הם רק מילים מושאלות
‫כדי לבטא את משהו מעבר ‫לכל המילים ולכל ההגדרות.
‫כי המוסד האלוהי הוא ים שאין לו סוף.
‫אלוהים זה לא מישהו.
‫כמו שאני אומר קודם, זה גם מישהו,
‫אבל לא מישהו במשמעות ‫של איזה כוח, איזה יישוב.
‫זה ים שאין לו סוף.
‫זה שלמות אינסופית שנמצאת בהכל.
‫וכל המחשבות כולם, בין ‫המעשיות ובין העיוניות,
‫ממנו, מאותו ים שאין לו ‫סוף, מאותו מושג אלוהי,
‫ממנו הן נובעות ואליו הן שוות.
‫אני אגיד שוב בקצרה את ההבנה ואחרי זה,
‫בפעם הבאה גם נראה את זה בצורה יותר עמוקה.
‫אומר, כל סיבוכי הדעות שבבני אדם,
‫כל הבעיות הלוגיות שקיימות אצל בני אדם,
‫וכל הסתירות הפנימיות וכל המאבקים הנפשיים,
‫שכל יחיד צובל בדעותיו,
‫באים מפני הערפילים המצויים ‫במחשבה על דבר מושג אלוהי.
‫כאשר המושג האלוהי הוא לא מבורר,
‫כאשר יש ערפל על המושג האלוהי.
‫וזה המצב של רובינו.
‫תראו, יחסית לכל המושגים בחיים,
‫המושג הזה, אלוהים, זה ‫המושג שאחי לא מתעסקים איתו.
‫בכל המושגים שבן אדם נפגש בחייו,
‫ככל שעוברות השנים הוא ‫הולך ומברר אותם, מזקך אותם,
‫יש רק מושג אחד שנשאר כמו ‫בהבנה של גני הילדים, אלוהים.
‫שם פחות או יותר התעצבה ההבנה מה זה אלוהים,
‫ומשם היא לא משתנה.
‫בגן הילדים הילד קלט, ‫לא שמישהו אמר לו את זה,
‫ולא שהגננת עשווה מולו ואמרה לו,
‫אלוהים, תדע לך שאלוהים זה כוח עליון.
‫אני יודע כאן זה לא קורה,
‫אדם, כן יש גנים שעושים שם שיעורי אמונה,
‫אבל יש איזה, מה שנקרא, זה ההבנה שהילד קולט.
‫כל הזמן הוא שומע, הילד שומע את ‫המושג הזה, אלוהים, אלוהים, אלוהים.
‫הוא יכול להיות שהוא גם ‫שואל לפעמים מה זה אלוהים,
‫מה אומר אלוהים בשמיים?
‫אתה יודע, אומרים לו, אלוהים יודע הכל.
‫אלוהים שומע הכל.
‫תתפלל אל אלוהים.
‫הילד לאט לאט מצייר לעצמו ‫איזו דמות מאופלת בראש.
‫יש איזה מישהו, משהו, מתחיל ‫הוא מאלביש את זה כסבא זקן,
‫אחרי זה זה לא סבא, הוא ‫מבין שזה לא טוב להגיד סבא,
‫כי הוא פעם אחת אמר, אז אלוהים זה עם זקן.
‫הוא, לא, לא, לא, לא.
‫אז הוא מבין שזה לא.
‫אז הוא מעכשיו משאיר את זה,
‫ככה, מה שנקרא, נוגע ולא נוגע.
‫שאגב, יש לזה באמת ‫עניין, שבגיל הזה שלא...
‫זה טוב שהילד לא יתחיל ‫לחשוב יותר מדי מה זה אלוהים.
‫הבעיה היא שזה גם בגיל 30 ככה.
‫שבגלל גיל 30, בן אדם, הוא אף ‫פעם לא בירא בדיוק מה זה אלוהים.
‫זה נשאר באיזה מושג מאורפל כזה,
‫שנמצא כל הזמן בחיים, אני ‫אמור כל הזמן להתחשב בו,
‫אבל אין לי מושג בדיוק מה זה.
‫נוצרים סיבוכי דעות.
‫דבר של סיבוכי דעות, כמו שאמרתי,
‫ברגע שבן אדם מתחיל לשאול את עצמו,
‫מה, מי, מאיפה הגענו לזה שיש אלוהים.
‫זו בעיה ראשונה.
‫אבל זו בעיה לא כל כך קשה היום,
‫כי ברוך השם, רוב האנשים מחושבים היום,
‫אז אין בעיה, כאילו.
‫אנשים ישאבים שיוצאים מזה התחקה כזו.
‫אני באמת משהו משוונה כזה,
‫כאילו, מאיפה הגיעו לזה, ‫אבל אומרים שיש אלוהים,
‫בסדר, נקרא, בואו נזרום עם זה.
‫למה לא?
‫יש אלוהים.
‫והוא איכשהו חי עם זה,
‫זאת אומרת, מצד אחד הוא ‫מבין שצריך להתמסר לזה,
‫מצד שני, הוא לא סגור שזה בכלל קיים.
‫אז רוב בני אדם, מי שגדל לפחות בחינוך דתי,
‫הוא מוצא לעצמו איזה סוג של פשרה כזו.
‫זאת אומרת, אני דתי, אבל ‫מה שנקרא, אבל לא להגזים.
‫יש כזה תחושה כזו.
‫זאת אומרת, להיות דתי ‫כשלעצמו, זה דווקא חיובי.
‫דיברנו על זה כמה פעמים.
‫יש לזה גם יתרונות.
‫זה א' נותן חברה טובה.
‫זה נותן אורח חיים מסודר.
‫יש פה נחמד.
‫וכמו שאמרנו, אולי באמת יש שילוי.
‫זאת אומרת, למה לא?
‫אנחנו, מה זה דורש?
‫תכלס להיות היום אדם דתי.
‫זה לא... מה, ללכת עם ‫בגדים מסוימים? בסדר.
‫יש, צניעות, טוב, זה קצת קשה,
‫אבל גם זה כידוע, אפשר ‫איכשהו למצוא את הפרצות.
‫שבת, למה לא? נחמד.
‫כל המשפחה יחד, שולחן שבת, נרוץ.
‫נחמד, זה משהו משפחתי, יפה.
‫יש גם כמה דברים משונים ‫שהכוח הזה רוצה מאיתנו.
‫למשל, הוא רוצה, בנים, ‫ללכת עם בגד סמר עם חוטים.
‫טוב, בסדר, שנקרא.
‫זה לא דורש יותר מדי.
‫אולי בקיץ קצת חם, אז אפשר ציצית רשת, בסדר.
‫יש את הפתרונות, כולנו מכירים.
‫אני יודע, מה, האלוהים ‫הזה, אני תמיד אומר את זה,
‫המשל, איך היחס שאדם תופס את אלוהים,
‫כל זה משל שולחן השבת בבית הדתי.
‫איך הולך שולחן שבת בבית הדתי?
‫זה הולך כך, שולחן שבת, כל ‫המשפחה מתכנסת סביב השולחן.
‫דיבורים, כולם, יש, על מה לדבר,
‫על מה היה השבוע, פוליטיקה,
‫מה היו החוויות, כל אחד איפשהו היה וזה וזה,
‫אבל באיזה שלב יש את המבאס ‫המשפחתי שאומר, צריך דבר תורה.
‫אתם רואים את כל העיניים נהיות כאלה.
‫אף אחד אין כוח לזה.
‫אבל מצד שני,
‫זה נכון, הכוח הזה רוצה שיזכירו אותו בשולחן.
‫וכל שלושה שאכלו ולא אמרו דברי תורה,
‫כאילו אכלו מזבחי מתים.
‫זה יכול להמרוס לכולם את התאבון המשנה הזו,
‫אבל בסדר, אוקיי, טוב, ‫אז בואו נגיד דבר תורה.
‫ואז מחפשים מי הדוס של המשפחה,
‫בחורה, ישיבה או בת המדרשה.
‫טוב, תגידו דבר תורה.
‫ואז זה... תמיד הדוס או ‫הדוסית, הם מתלהבים,
‫כי באמת חושבים שרוצים שהם יגידו דבר תורה,
‫הם לוקחים את זה ברצינות, אומרים,
‫אוקיי, אז ככה, פרשת השבוע, ‫יש מחלוקת בין רשי לרמבן.
‫תראו את כולם.
‫כולם קווים, אתה רואה את ‫כולם מבט קווה בעיניים כזה.
‫מבט כזה של, טוב, בואו ‫נעשה חמש דקות פרצוף מקשיב,
‫למרות שזה לא מעניין אף אחד.
‫ובאיזה שלב שזה מתארך, יותר ‫משלוש דקות, הרי כבר הייתה...
‫זה וזה וזה,
‫עד שהאומר או האומרת דבר ‫תורה קולטים את הרמז ומסמים,
‫ונסכה לגאולת בית המקדש ורבי עמנו, אמן.
‫כולם...
‫אוקיי, זה נגמר, ויאללה, ‫עכשיו חוזרים לדברים האמיתיים.
‫פוליטיקה וזה, עכשיו זה חוזר.
‫חוץ מהאימא, שאלה זאת אומרת, ‫זה היה דבר תורה מאוד יפה.
‫כדי בכל זאת להנחם ‫את ה... את ה... זה וזה.
‫זאת אומרת, התפיסה היא שכאילו, באמת,
‫אלוהים מעיק, בואו נגיד, זה מעיק.
‫אבל אנחנו שבועים פה באיזה...
‫באיזה מערכת כזו, שאולי יש אלוהים,
‫כדי שאמרנו, בואו נשקיע, כי...
‫ההשקעה סך הכול די סולידית, תחשבו על זה.
‫נכון.
‫אדם משקיע במניות, משקיע בתוכניות חיסכון,
‫משקיע גם בקטע הזה, שאולי יש אלוהים.
‫לא בטוח שיש, אבל אם יש,
‫בואו נבטח את עצמנו גם בנקודה הזו.
‫לפחות, כל עוד זה לא דורש יותר מדי,
‫אפשר איכשהו להסתדר עם זה.
‫וזה הפרצוף של העולם הדתי כיום.
‫לא באמת סגור עם מה שיש פה אלוהים.
‫כי שוב, איפה הוא, מי ‫הוא, מה הוא, מה זה בדיוק?
‫כל סיבוכי הדעות שבבני האדם,
‫כל הכשלים הלוגיים שקיימים ‫בתוך המבנה הזה של אלוהים
‫בהבנה הפשטנית, וכל הסתירות הפנימיות,
‫זה הדבר המרכזי כמו שאמרנו.
‫לא הלוגיקה.
‫הסתירה הפנימית, התחושה ‫הזו, שכל הזמן אני נמצא במלחמה.
‫כל הזמן זה לא בסדר.
‫כל מה שאני עושה זה לא טוב, אתה מבין?
‫יש איזה אלוהים שהוא יושב פה מאחורי האוזן
‫וכל הזמן מציעי, כל הזמן מעי.
‫כל דבר צריך לחשוב.
‫כל דבר אולי כן, אולי לא וזה.
‫זה הולך ומצטבר.
‫אז כל הזמן אני כל אדם בסופו של ‫דבר מוצא את הדרך לחיות עם זה.
‫איזה סוג של הדחקה ואיזה סוג ‫של חיים כאלה שהם חצי-חצי.
‫אבל כל הדברים האלה, אומר,
‫מגיעים מתוך הערפילים המצויים במחשבה.
‫שהדברים לא מבוררים.
‫כי אם הדברים מבוררים, הוא ‫מבין שאלוהים זה ים שאין לו סוף.
‫וזה שעכשיו אתה אוכל, אתה בלי סורי מצפון.
‫אתה אוכל כי אתה מופיע את אלוהים דרך האוכל.
‫ועכשיו כשאתה מדבר בשולחן,
‫גם על דברים שבאמת מעניינים את כולם,
‫דברים שהם נכונים ואמיתיים,
‫ששייכים למשפחה, על מה שעבר השבוע.
‫גם לפעמים עם פוליטיקה.
‫זה חלק מעבודת השם.
‫ונכון שחלק מעבודת השם זה גם לומר דבר תורה,
‫כי ואז הדבר תורה לא מגיע כאיזה משהו חיצוני,
‫אלא פשוט מדברים.
‫וכשמדברים, על מה מדברים?
‫מדברים דברי תורה.
‫כי זה השיח.
‫התורה והחיים הופכים להיות אחת.
‫זה הרעיון.
‫ים שאין לו סוף, שכל המוחשבות כולם,
‫בין המעשיות ובין העיוניות,
‫גם הדברים המעשים, נדבר על זה פעם בה,
‫וגם העיונים המופשטים, ‫הכל מתחיל ונגמר באלוהים,
‫כי הכל מופיע את אלוהים.
‫זה הרעיון.
‫נעצור כאן, נמשיך פעם הבאה.

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231736731″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 9

<< לחץ לפרק הקודם

השתדלות וביטחון, לימוד תורה לשמה, השגחה, מצוות

לחץ לפרק הבא >>

עיקר האמונה

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 62 דקות

סדרה:יסודות האמונה | הרב חגי לונדין

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231736731″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

יסורים ממרקים

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: